שלש רגלים תחוג לי

רחשלש רגלים תחוג לי

ליל ב' חה"פ מ"א

שלש רגלים תחוג לי1 בשנה2, את חג המצות תשמור כו' למועד חדש האביב3 כו' וחג הקציר בכורי מעשיך כו' וחג האסיף בצאת השנה באספך מן5 השדה4 כו', וי"ל למה נק' המועדים שהם מועדי הוי'6 ע"ש התבואה חדש האביב וחג הקציר כו', וסוכות הוא חג האסיף7, שלכך אם הזמן מגיע לאביב והשעורה אינה אביב עדיין צריך לעבר את השנה כדי שיהי' פסח דוקא בחדש האביב8, פי' אביב היינו שהתבואה נגמרת ועומדת מחוברת עדיין9, וכמשארז"ל קישות שהתליע באביה10 שפירשו11 במחובר, ולכאו' אין זה מובן מה שייכות הרגלים שנא' בהם שלש רגלים תחוג לי, דהיינו לעצמותו, לתבואת הארץ דוקא, ועוד שלפ"ז הי' צריך שיהיו הרגלים נוהגין בארץ דוקא שתבואות שייכה להארץ וא"כ גם הרגלים הי' צריך שיהי' בארץ דוקא, ובאמת הרגלים הם נוהגין בארץ ובחו"ל12 אף שאין אז זמן בכורי התבואות אצלינו וגם אין לנו תבואות כו'. אך הענין הוא דהנה מתחלה צ"ל מה שנקראו המועדים בשם רגלים שמזה משמע שהמועדים שייך לרגל13, וזהו שלמדו רטרז"ל במשנה חגיגה פ"א שקטן14 שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית פטור, וכן החיגר15 כו' לפי שנא' שלש רגלים שמשמע מזה שהמועדים שייכים לרגל כו', וצ"ל מה שייכות המועדים לרגל דוקא, וגם צ"ל מהו שלש רגלים שהרי רגליים הם שתים.

אך הענין הוא, דהנה כתי' כה אמר ה'16 אם בדרכי תלך כו' ונתתי לך מהלכים17 בין העומדים האלה שהמלאכים נק' עומדים וכמ"ש כולם עומדים18 כו' שרפים עומדים19 כו', והנה בעמידה יש מעלה וחסרון שהמעלה הוא שאין להם ירידה ועומדים תמיד במדרגה אחת, והחסרון הוא שאין להם ג"כ עלי' גדולה כו', אך הנה אעפ"כ ע"י עמידה שלהם שעומדים תמיד במדרגה אחת באוי"ר ברשפי אש עי"ז הם ממשיכים המשכת גילוי אלקות, וכמ"ש ורגליהם רגל ישרה20, ואיתא בתוס' חגיגה די"ג ע"א שישרה בגימ' תקט"ו21, וכן ואתחנן הוא בגי' תקט"ו שתקט"ו תפלות22 התפלל משה כמנין ואתחנן.

ולהבין מהו ענין החשבון של תקט"ו, הענין הוא דהנה אנו רואים שלמעלה הוא הכל על חשבון ת"ק שנה כמשארז"ל מהארץ לרקיע מהלך ת"ק23 כו', בין רקיע לרקיע כו', ובמד"ר בראשית פט"ו24 עה"ח מהלך ת"ק שנה כו', ולהבין מהו ת"ק דוקא. אך הענין הוא דהנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורה25 כו' וארז"ל הגדולה זו קרי"ס והגבורה זו מכת בכורות והת"ת זו מ"ת והנצח זו בנין ירושלים27 וההוד זו בנין26 בהמ"ק28, שהם חמשה מדות כו' שהעיקר המדות הם חמשה29 שהם מקור רילהשתל' העולמות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה30 (וכתי'32* זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה31 וע' בזח"ג שמיני דל"ח ע"א ובפי' המק"מ שם, שבחי' רחמים וחסדי' שהם שייכים לעולם, לפי שבתחלה עלה במח'33 לברוא את העולם במדה"ד, ולפי' הרמ"ז קאי על עולם התהו34, ראה שאין העולם מתקיים נטל מדת החסד שע"י בחי' המשכת החסד יתקיים העולם, וכמ"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם35 וארז"ל א"ת בהבראם אלא באברהם36, שהי' מרכבה37 למדת החסד38 שבו נברא

*)וכתי'א זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה. ופי' בזח"ג שמיני דל"ח ע"א מהו כי מעולם המה, כד ברא קוב"ה עלמא נטלב יצחק וברא בי' עלמא, חמא דלא יכול למקיםג בלחודוי, נטל אברהם וקיים בי' עלמא הה"ד אלה תולדות כו' בהבראם א"ת בהבראם אלא באברהם, חמא דבעינן קיומא יתיר נטל ליעקב ושתף לי' ביצחק וקיים עלמא כו' וע"דד באברהם ויעקב אתקיים עלמא ובגין כך כי מעולם המה, והיינו כמארז"ל בתחלה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדה"ר וזהו אברהם ויעקב וכמ"ש במק"מ, יצחק ב"ן, אברהם מ"ה, יעקב הוא חיבר מ"ה וב"ן בכל פרצוף ופרצוףה, כי מעולם המה שע"י נעשה תיקון העולמות, וכן נצח והוד הם ענפי המדות, נצח ענף החסד הוד ענף הגבורה, והיינו שהם בחי' כליות יועצותו איך להשפיע כו', שנמצא ה' מדות חג"ת נו"ה הם מקור להשתלשלות העולמות כו' ריאהעולם, וכאשר ראה שנצרך קיום יותר, שיתף עמו מדה"ר היינו מדתו של יעקב39, והיינו ע"ד שמצינו ברקיע שארז"ל בזהר פ' לך דע"ז ע"א, כד40 ברא קוב"ה עלמא עבד שמיא מאש וממיא41 מתערבין כחדא, והיינו חו"ג, וכ"ה במד"ר בראשית פ"ד42 נטל אש ומים ופתכן זה בזה, ולא הוי43 גלדי, ולבתר אתגלידו44 וקיימו ברוחא עילאה שהיא מדתו של יעקב, שז"ע שיתף מדה"ר למדה"ד דיצחק45 שעי"ז דוקא אתקיים עלמא, והיינו כי חו"ג הם שני הפכים לגמרי, משא"כ מדת הרחמי' נותן מקום למדת הגבורה, שאם46 היות שע"פ הדין אינו מגיע לו מ"מ צריכים לרחם עליו ועי"ז מתקיים העולם, וזהו זכור רחמיך דיעקב וחסדיך דאברהם שכאשר שיתף אותם למדה"ד דיצחק עי"ז נתקיים העולם וזהו כי מעולם המה, וכן נצח והוד הם ג"כ שייך לעולם שהם ענפי המדות נצח הוא ענף החסד47 והוד ענף הגבורה48 שההשפעה נשפע ע"י הענפים דוקא, וכמו שאנו רואים באילן הנה גידול הפירות הוא ע"י הענפים מהאילן ולא על עצם גוף האילן כו', וכך עיקר ההשפעה הוא ע"י הענפים דחו"ג שהם נצח והוד, ונמצא שחמשה מדות אלו שייכים לעולם כו'), ומה שנא' כי כל בשמים ובארץ49 שהוא בחי' יסוד מדה ששית זהו רק בחי' מדה שמחבר

להעירז מענין ישמחו השמיםח

חו"גט ת"ת ונו"ה עיקר הז"א, יסוד השפעה שמלבר מגופא הולדה השפעה לזולתו בסידור בד"ה אתה הצבתי, וע' בפע"ח גבי סוכותיא.

ריבשמים וארץ50, וזשארז"ל (כמדומה שזהו במד"ר פ' תרומה פל"ג51) כל מה שיש בשמים יש בארץ, והיינו שבחי' כי כל ממשיך מבחי' שמים בארץ, אבל לא שהיא מדה חדשה רק שהיא מחבר כו', וזהו שבשמים הוא הכל על חשבון ת"ק והיינו לפי ששם מאיר החמשה מדות וכל א' כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד הוא חשבון ת"ק, נמצא שבשמים מאיר רק בחי' מדות שהוא בחי' ו"ה, אך הנה ע"י עבודת המלאכי' שאומרים קדוש באוי"ר ברשפי אש עי"ז ממשיכים בחי' ט"ו שהוא בחי' י"ה בבחי' ת"ק שהיא בחי' מדות, כי המדות הם שייכים רק לעולמות52 וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, שכדי שיהי' עולם צריך לבנות את החסד53 שעד שלא נבה"ע אינו שייך בחי' חסד כלל כי על מי יתחסד כו' (וכן54 כתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה שרחמים וחסדים שייך לאחר שנברא העולם, אבל קודם שנבה"ע אינו שייך כלל רחמים וחסדים כי על מי ירחם ויתחסד כו'). משא"כ בחי' י"ה שהוא אנת חכים ולא בחכ' ידיעא55 כו' אינם שייכים לעולמות כלל כי אף גם אם לא נבה"ע שייך ג"כ בחי' חכ' כו' (וכענין שארז"ל אלפים שנה קדמה57 תורה לעולם שנא' אאלפך59 חכ' אאלפך בינה60 שבחי' חו"ב קדמו למעלת העולם58 כמ"ש מזה בכ"ד56). וזהו שהמלאכים ע"י

מלאכיםיב שרשם מבינה בה"ז בלקיג דק"ץ ב' ברכו כו' גבורי כחיד בינה עד הודטו ת"ק י"ה לפי ששרשן מבינה תו"א ביאור זכורטז.

ריגעבודתם ממשיכים מבחי' י"ה בו"ה שהיא בחי' מדות, והיינו שממשיכים שיהי' השם שלם כו', כי פעם כתיב כי יד על כס י"ה61 אין השם שלם62 שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה63, אך המלאכים ממשיכים בחי' י"ה בו"ה שיהי' השם שלם*, וזהו ורגליהם רגל ישרה תקט"ו שממשיכים בחי' י"ה בו"ה** שהוא בחי' מדות כו'.

אך הנה בנשמות כתי' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, דהיינו שלנש"י יש ב' המעלות דהיינו שהם בחי' עומדים גם בהתלבשות הנפש בגוף וגם מהלכים וכמ"ש רגלי עמדה במישור (תהילים ססי' ך"ו64), פי' מישור היינו כמו במלאכים רגל ישרה, ועמידת הרגל בנש"י המלובשי' בגוף היינו שתעמוד במישור שיהיו עומדים תמיד על מדרגתם שלא יפלו ח"ו וכמ"ש (דניאל א' ד') ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, שהיא מעלה ומדרגה גבוה, וזהו שארז"ל באשה קראו מושב65, אבל עמידה היא בבחי' עלמא דדכורא, כמ"ש בזח"ב תצוה דקפ"ג ע"א לקיימא על רגלוהי66 ירכין וגופא כחדא תמן, ירכין וגופא לקיימא כדכורא דקיימא בחיליה ולא כנוקבא

וכןיז בע"ח שהוא מהלך ת"ק שנהיח שיומשך בו מבחי' י"ה היינו מבחי' ועל יובל ישלח שרשיויט בחי' בינהכ מה שמו דההוא נהר יובל שמוכא כו'

*)(וצ"לכב שזהו מיחוד חיצוני דחו"ב כמשי"תכג).

**)(וי"לכד רגל ישרה שלהיות שזהו ע"י העמידה שזהו ברגל)

*)עניןכה הכפיפה שכאשר נמשך אחר דברי' הגשמיים ה"ה כופה ומשתחוה ראשו כמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו פ"הכו, ונופל י"ל שגרוע יותר שהרי הכפוף הוא עומד על מדריגתו רק שנכפף משא"כ הנופל כמ"ש בסידור ע"פ זהכז, ועד"ז יובן בלעו"ז דהיינו ביצה"ר שי"ל ז"ע תאוות היתר ותאוות איסור ח"ו.

רידדארחהא למיתב, והיינו שהעמידה הוא שלא יהי' במדרגת נופלי' וכפופים* וכמ"ש סומך ה' לכל הנופלים67 שנפלו ממדרגתם, משא"כ עומדים הוא שעומדים תמיד על מדרגתם בלי נטי' ח"ו לימין ושמאל וזהו רגלי עמדה במישור כו', וע' בלק"ת פ' נשא68 בד"ה נשא את ראש בני גרשון דרוש הראשון ססעי' ב' שענין העמידה הוא ביטול הרצון של הרצונות שבעניני עוה"ז ולהיות בבחי' משלחי רגל השור והחמור69, דהיינו למנוע את ההילוך של היצה"ר, שיש בו ג"כ הילוך ע"ד מ"ש (בש"ב י"ב ד') ויבא הלך לאיש העשיר כו' שהוא ההילוך שבלעו"ז70 שהולך ומתחזק וכמו שפי' רש"י שם שמתחלה מדמה את יצה"ר להלך שעובר לדרכו ואח"כ לאורח שנעשה אכסנאי ואח"כ לאיש שהוא בעל הבית, ולכן מה שמונע א"ע מהילוך זה זהו נק' עמידה בחי' ביטול רצון דיצה"ר, וכמארז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה, ומוקמי לה בגמ' קדושין פ"ק דל"ט ע"ב כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה שזהו כענין העמידה שעומד בכח לכבוש את תאוות היצה"ר לבלי יניח לו להתפשט בבחי' הילוך שלו ח"ו, וע' שם בלק"ת שזהו בחי' קרשים, שארז"ל במד"ר ר"פ תרומה למעלן שרפים עומדים ולמטן עצי שטים עומדים שזהו בחי' קרשי המשכן, שבחי' זו נק' בעבודה בחי' עומדים, וע"י העמידה עי"ז ממשיכים ג"כ מבחי' י"ה בו"ה, וזהו שאנו אומרים הללויה71 היינו שאנו ממשיכים את בחי' י"ה כו', וז"ע ט"ו שבחים שבישתבח73 שהוא כנגד ט"ו תיבות שבפסוק את ה' האמרת רטוהיום74, וכן ט"ו ווי"ן72 שבאמת ויציב75 שהוא הכל המשכת בחי' י"ה בו"ה, שזהו ע"י שהם בחי' עומדים וכמו המלאכים כו'.

ב) אך בנשמות יש עוד מעלה שהם נק' מהלכים וכמ"ש אם בחקתי תלכו76, וכן באברהם כתי' התהלך לפני77, והיינו כי הילוך הוא בחי' התבוננות מעצמות אוא"ס שהוא בחי' בכל מאדך בלי גבול78, כי בכל לבבך ובכל נפשך79 הוא בחי' לפי שכלו יהולל איש80, דהיינו השגה שע"פ שכל וטו"ד שהתבוננות זו היא רק מבחי' ממכ"ע, משא"כ בכל מאדך הוא בחי' התבוננות מעצמות אוא"ס איך שהוא למעלה עד אין קץ81 ולמטה עד אין תכלית וכולא קמי' כלא82 ולגדולתו אין חקר83 כו' שזהו בחי' תשובה שהוא בחילא יתיר84, וזהו ענין רגל השלישי שהוא בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה85 כו', כי במלאכים אין להם רק שתי רגלים וע"כ הם עומדים תמיד במדרגה אחת וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם, אך בנש"י שיש להם שלשה רגלים עי"ז הם נעשים מהלכים בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור.

והנה ע"י הילוך שמלמטה למעלה עי"ז נעשה מלמעלה ג"כ בחי' הילוך וכמ"ש והתהלכתי בתוככם86, היינו שנמשך גילוי תוס' אורות מלמעלה מהשתלשלות ועי"ז נעשה למטה ג"כ בחי' גילוי, כי ע"פ השתלשלות נעשה למטה בחי' העלם והסתר, פי' השתלשלות87 הוא מה שנמשך בבחי' עו"ע88 ולכן ע"פ השתלשלו' כל מה שנמשך למטה יותר מתמעט האור יותר, שהרי העלול אינו מלביש רק בחי' מחצה התחתון של העילה שהוא מן החזה ולמטה89, וא"כ משכל למדות וממדות לדבור עד"מ מתמעט כל מה שלמטה במיעוט אחר מיעוט עד שנעשה למטה העלם והסתר, רטזוז"ע ויעמידם כו' חק נתן90 כמה יהי' הגילוי בסדר השתלשלו' ולא יעבור שיומשך יותר מהחק שע"פ סדר השתלשלו', וז"ע עמידה שעומדים במדריגה אחת, והיינו שגם מה שממשיכים תוס' אור ע"י העבודה מבחי' י"ה כנ"ל ג"כ בכלל עמידה יחשב שהרי המשכה זו היא מהחכמה שהחכ' היא בחי' ראשית מסדר ההשתלשלו'91, ולפ"ז צ"ל פי' ויעמידם שהעמיד המלאכים92 שע"י עבודתם באהוי"ר ואמירת קדוש ימשיכו תוס' אור במדות שרש העולם היינו מבחי' ט"ו י"ה ועכ"ז גם ע"ז חק נתן בסדר השתלשלו' ולא יעבור חוק זה כו', ומאחר שנמשך ע"פ סדר השתלשלו' הרי למטה הוא העלם והסתר כנ"ל שבסדר השתלשלות מתמעט למטה מטה כו', משא"כ ע"י הילוך שנמשך מלמעלה מסדר השתל' היינו שלא ע"י בחי' עילה ועלול כ"א בבחי' דילוג נמשך שיהי' למטה ג"כ גילוי אלקות כמו למעלה. וזהו שביצ"מ נא' קול דודי הנה זה בא מדלג93 שהי' הגילוי מלמעלה מסדר השתלשלות, וכמשארז"ל עד שנגלה עליהם ממה"מ94 הקב"ה שהי' הגילוי מבחי' שלמעלה מהשתלשלות היינו מלמעלה מהחכ', כי מלכי' זו"נ מלכי חו"ב מלך מלכי היינו בחי' הכתר95 ולכן הי' הגילוי למטה כמו למעלה, ודילוג הוא ע"י הרגלים כנודע מענין דילוג ברגל אחת96 שז"ע בחי' ההילוך שנמשך מלמעלה, שהוא בחי' הדילוג שלא בהדרגה כו'.

וזהו מ"ש (תלים ס"ו וא"ו) בנהר יעברו ברגל, נהר הוא בחי' נהר היוצא98 מעדן97 להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לד' ראשים, שמבחי' נהר נמשך אח"כ ומשם יפרד כו' בחי' עלמא דפרודא99, והיינו לפי שהמשכה זו של בחי' נהר נמשך בכל עולם לפי ערכו, ולכך למטה נעשה העלם והסתר גמור ומשם יפרד כו', אך בנהר יעברו ברגל, והיינו שע"י הרגל השלישי ממשיכים למעלה מבחי' הנהר וכמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם100*, עד יעבור עמך הוי'101 למעלה מש' הוי', והיינו שנמשך המשכה

חג"תכח דא"א וכענין או"א הלבישו לזרועות דא"אכט שעי"ז הי' יצי"מ כמ"ש בסידור ד"ה עבדי' היינול בענין ויוציאנו ה' אלקינו ע"ש) ריזמבחי' ש' הוי' דלעילא וכמ"ש ויקרא הוי' הוי'102, ועי"ז נמשך המשכה זו למטה ג"כ שיהי' ג"כ בבחי' גילוי כמו למעלה ממש והיינו שיהי' בחי' וכל קומה לפניך תשתחוה103, שיהי' למטה ג"כ בחי' השתחוואה כמו למעלה שנא' וצבא השמים לך משתחוים104, שזהו ע"י בחי' ואתה מחי' את כולם106, כן ע"י בחי' כי עין בעין יראו107 יהי' בחי' וכל קומה לפניך תשתחוה105, וזהו שנא' שם נשמחה בו108 דהיינו בעצמותו ומהותו ממש. וזהו שלש רגלים תחוג לי שע"י שלש רגלים נמשך מבחי' לי עצמותו ומהותו ממש כו'. אך מתחלה צריך שיהי' בחי' עומדי' שהוא בחי' בכל לבבך ובכל נפשך דהיינו התבוננות מבחי' ממכ"ע, ואז אח"כ נעשה בחי' מהלכים, וזהו מהלכים בין העומדים שע"י שהוא בבחי' עומדים שלא יפול למטה אז נעשה מהלכים כו'.

ג) (ושרש בחי'109 ההפרש בין מלאכים לנש"י הוא כמ"ש במ"א שיש שני מיני זיווגים באו"א110, זיווג חיצונית111 הוא מה שזיווגייהו תדיר112 שהוא מה שחו"ב הם תרדל"מ113 שזהו לצורך קיום העולמות שיומשך תמיד מאין ליש, שהחכ' נק' אין114 כמ"ש והחכ' מאין תמצא115, והבינה נק' יש116 כמ"ש להנחיל אוהבי יש117 ריח(ולכאו' צ"ל מהו הראי' שהחכ' נק' אין הלא כתי' מאין תמצא אבל החכ' עצמו118 י"ל שאינה אין, אך זהו מפני שאומר תמצא, לשון מציאה אינו שייך כ"א שהיא היא הדבר עצמה שנאבד שאל"כ אינה מציאה ואינו חייב להחזיר, וכשאומר והחכ' מאין תמצא שלשון מציאה היא על החכ' א"כ מוכרח לומר שהחכ' היא ג"כ אין כמו האין דכתר שממציא אותה כמ"ש מזה בד"ה וככה באריכות119, ואכמל"ב), והמשכה זו באה מחכמה עצמה היינו מבחי' הארת א"ס מה שמלובש בחכמה120, שיש בכח הארה זו להחיות כל העולמות וזהו הנמשך ע"י מלאכי' (והיינו שמתחילת הבריאה נמשך זה מצד כי חפץ חסד121 הוא122, ואח"כ באתעדל"ת תליא מילתא123 וזהו עבודת המלאכים ונשמות קודם התלבשותם בגוף להמשיך ע"י עבודתם באהוי"ר שיומשך מחו"ב שרש בחי' אין ויש לבחי' המדות דז"א, ולכן נק' בשם עומדים שעומדים תמיד על בחי' מדריגה א' היינו שיש בזה מעלה שאינם יורדי' ממדריגתם, כמו הנשמה המלובשת בגוף שיורדת להתלבש בגוף ונה"ב שזהו ירידה עצומה כנודע ומובן, מ"מ אין להם עליה גדולה ג"כ שהרי ממשיכים רק מזיווג חיצוני דחו"ב שרש אין ויש להחיות העולמות כו'). אך הנה בחי' זיווג פנימי דחו"ב124 שהוא להמשיך בחי' אור חדש ממש, שרשו נמשך מא"א ועת"י עד א"ס125 ממש ונק' יחוד פנימי דאו"א לחדש הנשמות, היינו שיומשכו בחי' נשמות חדשות, והוא הנמשך ע"י נשמות הצדיקים126 דוקא, מפני ששרשם מבחי' חכמה127 שלמעלה מהבינה (שמהבינה הוא שרש המלאכים כמ"ש בבה"ז בלק128 דק"צ ע"ב ע"פ ברכו ה' מלאכיו גבורי כח129) ויסו"א ארוך130 שנמשך עד יסוד ז"א ולא כמו הבינה שרק עד הוד אתפשטת131, והיחוד ריטנמשך ע"י בחי' יסוד ז"א בחי' יוסף132 צדיק עליון133 שז"ע תוס' מרובה על העיקר, ובחי' זו זהו בחי' צדיק שלמעלה מבחי' ישר רגל ישרה, ועמ"ש מזה בת"א בביאור ע"פ זכור את יוה"ש לקדשו השני134, ומענין צדיק וישר ע' בזח"ג אחרי דנ"ט סע"א צדיק וישר דכר ונוק', וכן יש לפרש זה על חו"ב כו').

ומה שנק' מהלכים דוקא כשירדה הנשמה למטה בגוף ונה"ב ולא קודם ירידתה שאז נק' בשם עומדים לבד וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו135, הענין הוא דהנה אנו רואים שכח הצומח מלובש בארץ136 דוקא ולא בשמים שבשמים לא יהי' שום צמיחה כו' והיינו לפי שנעוץ תב"ס137, או ע"ד שאנו רואים שהמאכל שהוא צומח מחי' את האדם138 שהוא למעלה ממנו הרבה במדרגה, והיינו לפי שמה שהמאכל הוא למטה ממנו לפי שכל הגבוה יותר יכול להשפיל יותר139 ונפל בו ניצוץ היותר עליון כמ"ש במ"א, ע"כ יש בכחו להחיות את האדם לפי ששרשו הוא למעלה, כי קליפה קדמה לפרי140 ג"כ מטעם הנ"ל. וזהו שאין אדם רואה מתוך הלובן שבעין אלא מתוך השחור141 דוקא, כי יתרון האור הוא מן החשך142 דוקא, וכן אנו רואים שהמים כשבוקעין את עפר הארץ אז נעשים מים חיים143, אבל מי הים אינו נק' מ"ח144 רק ע"י שבוקעין עפר הארץ דוקא אז נק' מים חיים, וכך עי"ז שירדה הנשמה למטה בגוף ונה"ב שהוא בחי' חשך והסתר ואתכפי' סט"א עי"ז נעשה יתרון האור, וזהו מ"ש נר הוי' נשמת אדם145, והיינו שכמו שהנר מאיר את החשך כך הנשמה שירדה למטה נק' בשם נר שמאירה את נה"ב ומהפך את החשך לאור, ולכך רכהמלאכים ביקשו את התורה146 ולא ניתנה להם כי כלום יצה"ר יש ביניכם147, והיינו אף שהמלאכים ביקשו את התורה מסתמא כמו שהיא ברוחניות148 אעפי"כ השיבו להם כלום יצה"ר יש ביניכם, והיינו לפי שיתרון האור הוא מתוך החשך דוקא. וזהו ענין שלש רגלים דוקא בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך כו' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, והגילוי הוא במועדים דוקא שבמועדים נמשך גילוי של בחי' שלש רגלים בחי' הילוך ודילוג כו'.

הערות

עמוד רח

  1. 1. שלש רגלים תחוג לי : מאמר זה (וכן פ"ד ממאמר הבא) הוא מאמר ד"ה זה דשנת תרל"ג שנדפס בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קמד ואילך עם שינויים והוספות כו'. ראה גם ד"ה זה באוה"ת משפטים ע' א'קעג ואילך. ממאמר זה ישנם עוד שני הנחות והם: א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק הנחותיו [ומשם ניתוסף בהכותרת כאן התיבות: ליל ב']. ב) הנחה אחרת נדפסה לקמן (בחלק ההנחות). המאמר נרשם בכת"י מעתיק היינו א) העתק המאמר דתרל"ג בכותרת: ”ימים ראשונים דחה"פ מ"א" עם הגהות ותיקונים בגוכתי"ק. ב) וכן נרשמו עוד הגהות וכו' בכמה ע' בפ"ע בכותרת: ”לד"ה שלש רגלים קונט' נייר בפ"ע". ג) לאח"ז נרשם קיצור ארוך עם הוספות מעט בכותרת: ”משפטי' כ"ג י"ד ט"ו ט"ז". והוא קיצור לפ"א-ב [וחלק ממנו נכנס בפנים]. ד) לאח"ז נרשם המאמר עוה"פ בכת"י מעתיק בכותרת: ”חה"פ מ"א" עם איזה תיקונים בגוכתי"ק. למאמר זה צויין להלן במאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי על יד הערה 180. להלן צויינו חלק מההוספות. חלוקת הקטעים דלהלן הם ע"פ סה"מ תרל"ג.
  2. 2. שלש רגלים תחוג לי בשנה : משפטים כג, יד.
  3. 3. את חג המצות . . חדש האביב : שם כג, טו. ראה גם להבא בסמוך בענין אביב לקו"ש משפטים כרך לו ע' 109 ואילך ובהנסמן שם.
  4. 5. באספך מן : בסה"מ תרל"ג כאן: באספך כו' מן. ואולי תיבת כו' נשמטה כאן בשגגת המעתיק.
  5. 4. וחג הקציר . . מן השדה : משפטים שם, טז [בדילוג].
  6. 6. למה נק' המועדים . . מועדי הוי' : אמור כג, ב. ד. לז. מד. עזרא ג, ה. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך ובהערה 3.
  7. 7. וסוכות הוא חג האסיף : משפטים שם, טז (וברש"י שם). תשא לד, כב.
  8. 8. אם הזמן . . בחדש האביב : ראה רמב"ם הל' קדוש החדש פ"ד, ה"ב.
  9. 9. פי' אביב . . מחוברת עדיין : ראה גם ספר החקירה להצ"צ ע' 182.
  10. 10. קישות שהתליע באביה : חולין נח, סע"א. סז, סע"א ואילך.
  11. 11. שפירשו : בסה"מ תרל"ג כאן: שפי'. ואולי זהו פיענוחו של המעתיק.
  12. 12. הרגלים הם נוהגין בארץ ובחו"ל : ראה גם רמב"ם הל' יו"ט רפ"א.
  13. 13. שהמועדים שייך לרגל : ראה [ולהבא בסמוך] אוה"ת משפטים כאן ע' א'קעד ואילך. וראה גם סה"מ תרל"ח ע' תקכא ואילך. ע' תקכה. (ע' תלט).

עמוד רט

  1. 14. במשנה חגיגה פ"א שקטן : ב, א.
  2. 15. וכן החיגר : חגיגה ב, א (במשנה). ג, א.
  3. 16. כה אמר ה' : זכרי' ג, ז [ושם: ה' צבאות — וכ"ה בתו"א שבהערה הבאה. אבל כ"ה גם (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 14].
  4. 17. ונתתי לך מהלכים : ראה תו"א וישב ל, סע"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסז. וש"נ. ש"א ח, ב ובהערה 42.
  5. 18. כולם עומדים : ברכת יוצר.
  6. 19. שרפים עומדים : ישעי' ו, ב. ראה גם לקו"ת אמור לז, ג. בחוקותי מה, א.
  7. 20. ורגליהם רגל ישרה : יחזקאל א, ז.
  8. 21. רגל ישרה . . בתוס' חגיגה . . תקט"ו : ד"ה ורגלי. ראה גם לקו"ת אמור לד, א. אוה"ת חנוכה כרך ה ע' 1828 ואילך [בהעלותך ע' תי ואילך]. משפטים כאן ע' א'קעג. ואתחנן ס"ע קיג ואילך. ובכרך ו' ע' ב'קצג.
  9. 22. ואתחנן . . תקט"ו שתקט"ו תפלות : דב"ר פי"א, י. ראה גם אוה"ת סידור ס"ע קיג. לקו"ש בשלח כרך ו ע' 105.
  10. 23. מהארץ לרקיע מהלך ת"ק : ראה חגיגה יג, א.
  11. 24. ובמד"ר בראשית פט"ו : סימן ו. ראה גם אוה"ת בראשית ע' מז. שם כרך ג ע' תקלב.
  12. 25. לך ה' הגדולה והגבורה : דברי הימים-א כט, יא.
  13. 27. והנצח זו בנין ירושלים : ראה (בנוסף לסה"מ תרל"ג כאן) תו"ח בשלח ח"א רכא, ד. וש"נ. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 24. (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 29.
  14. 26. הגדולה זו . . בנין בהמ"ק : ראה ברכות נח, סע"א.
  15. 28. וההוד זו בנין בהמ"ק : ראה גירסת העין יעקב לברכות נח, סע"א. סה"מ תרל"ג כאן. תרפ"ט ע' 118. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן שם.
  16. 29. שהעיקר המדות הם חמשה : ראה זהר פינחס רנד, א. סידור שער הל"ג בעומר דש, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' רפה. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רסב. וש"נ.

עמוד רי

  1. 30. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג.
  2. 32. זכור רחמיך וחסדיך. . המה : תהלים כה, ו [בדילוג השם]. ראה גם אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' צב. ר"ה ע' א'רפח.
  3. 31. (וכתי' . . לעולם כו') : כל זה הוא הוספה על המאמר דשנת תרל"ג.
  4. 33. שבתחלה עלה במח' : ראה רש"י בראשית א, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכ. ע' א'תמב ואילך. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' לא-לב. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' תלה. תורת שלום ע' 20.
  5. 34. ולפי' הרמ"ז . . עולם התהו : אולי הכוונה להרמ"ז לזהר שם: נטל יצחק בעול' התהו.
  6. 35. אלה תולדות השמים והארץ בהבראם : בראשית ב, ד.
  7. 36. א"ת בהבראם אלא באברהם : זהר לך פו, ב. ויצא קנד, ב. יתרו עט, א. צו לא, א. שמיני לח, א. ז"ח (מדרש הנעלם) יז, א. ראה גם ב"ר פי"ב, ט.
  8. 37. באברהם שהי' מרכבה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה ובהערה 46.
  9. 38. באברהם . . החסד : ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.
  10. א. וכתי' : נרשמה בריש הע' שבו נרשמה ההגה שמופיעה בפנים, ולא נעתקה בכת"י המעתיק [ראה לעיל הערה 1 — ב. ד] בכותרת: ”לד"ה שלש רגלים, רג"ל" [סה"מ תרל"ג] ומציין הדף והשיטה איפה שייך. וכנראה שזהו מהדו"ק מהבא בפנים.
  11. ב. נטל : בזהר שם: נטיל.
  12. ג. יכול למקים : שם: יכיל למיקם.
  13. ד. דבעינן . . וע"ד [ ועל דא] : שם: דבעיין.
  14. ה. יצחק . . פרצוף ופרצוף : כל זה הוא ע"פ ל' המק"מ המצויין בפנים.
  15. ו. נצח והוד . . כליות יועצות : ברכות סא, א. ראה זהר אד"ז האזינו רצו, א. אגה"ק סט"ו קכב, ב. ביאורי הזהר שלח צא, ג. אוה"ת בראשית ח, א ואילך. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכד.

עמוד ריא

  1. 39. מדה"ר . . של יעקב : ראה זהר לך פז, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קנו. וש"נ.
  2. 40. כד : בזהר שם: דכד.
  3. 41. וממיא : שם: וממים.
  4. 42. במד"ר בראשית פ"ד : ראה שם סימן ז.
  5. 43. ולא הוי : המשך לשון הזהר [ושם: ולא הוו].
  6. 44. אתגלידו : שם: אגלידו.
  7. 45. מדה"ד דיצחק : ראה פרדס שער הכינויים שכ"ב, פ"ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם.
  8. 46. שאם : כ"ה בכ"מ — ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 33. סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
  9. 47. נצח הוא ענף החסד : ראה זהר רע"מ פינחס רמג, סע"א. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכח.
  10. 48. והוד ענף הגבורה : ראה הערה שלפנ"ז.
  11. 49. כי כל בשמים ובארץ : המשך הכתוב לך ה' הגדולה — דברי הימים-א כט, יא.
  12. ז. להעיר : נרשם מלמעל"ט בצדי הע' [בקונט' נייר. ראה לעיל הערה 1 — ב. ד] ולא נרשם מקומו בפנים, וכן לא הועתק בכת"י המעתיק.
  13. ח. ישמחו השמי' י"ה : תהלים צו, יא. דברי הימים-א טז, לא. ת"ז בהקדמה ט, ב.
  14. ט. חו"ג : נרשם בשולי הע' [בקונט' נייר. ראה לעיל הערה 1 — ב. ד] ולא נרשם מקומו בפנים, וכן לא הועתק בכת"י המעתיק.
  15. י. בסידור בד"ה אתה הצבת : צויין בהערה 50.
  16. יא. וע' בפע"ח גבי סוכות : ראה שם קרוב לספ"א. אוה"ת משפטים ס"ע א'קעג.

עמוד ריב

  1. 50. יסוד . . שמחבר שמים וארץ : ראה זהר בראשית לא, א. תו"ח וארא ח"א נג, ד הערה 39. סידור שער הל"ג בעומר דש, א ואילך.
  2. 51. במד"ר פ' תרומה פל"ג : סימן ד [ושם: כל מה שברא הקב"ה למעלן ברא למטן — ראה גם המשך מים רבים תרל"ו ס"פ קנה]. ראה פי' מהרז"ו שם.
  3. 52. המדות הם שייכים רק לעולמות : ראה גם אוצרות חיים בתחלתו. הובא בלקו"ת מסעי צג, רע"א. סה"מ תרל"ח ס"ע שצ. וש"נ. תר"ם ח"א ע' קפה. וש"נ.
  4. 53. כי אמרתי . . לבנות את החסד : ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 106.
  5. 54. (וכן . . כו') : כל זה הוא הוספה על המאמר דשנת תרל"ג.
  6. 55. אנת חכים ולא בחכ' ידיעא : ת"ז בהקדמה יז, ב.
  7. 57. אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
  8. 59. לעולם שנא' אאלפך : כ"ה גם במאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' סח. סה"מ תרל"ג ח"ב ס"ע שמח ואילך.
  9. 60. אאלפך חכ' אאלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
  10. 58. קדמה . . למעלת העולם : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' טז. וש"נ. תר"ם ח"א ע' קפ. וש"נ.
  11. 56. (וכענין . . בכ"ד) : כל זה הוא הוספה על המאמר דשנת תרל"ג.
  12. יב. מלאכים : נרשם בשולי הע' [בקונט' נייר. ראה לעיל הערה 1 — ב. ד] ולא נרשם מקומו בפנים, וכן לא הועתק בכת"י המעתיק .
  13. יג. בה"ז בלק : צח ג ואילך. ראה גם לקמן פ"ג.
  14. יד. ברכו כו' גבורי כח : תהלים קג, כ.
  15. טו. בינה עד הוד : נסמן לקמן בפ"ג הערה 131.
  16. טז. תו"א ביאור זכור : ראה יתרו עב, ב. ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'קעד.

עמוד ריג

  1. 61. כי יד על כס י"ה : בשלח יז, טז.
  2. 62. אין השם שלם : ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ולקח טוב ס"פ בשלח. לקו"ש י"ג סיון כרך כג ע' 268 הערה 33.
  3. 63. שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת הערה 186.
  4. 64. ך"ו : בסה"מ תרל"ג כאן: ק"ו. וצ"ל כבפנים.
  5. 65. באשה קראו מושב : פסחים ג, א. ראה אוה"ת ואתחנן ע' קיד. כרך ו ע' ב'קצג. משלי כרך א ס"ע תקסז ואילך.
  6. 66. רגלוהי : בזהר ואוה"ת חנוכה כרך ה ע' תתקטז־ בהעלותך ע' תיב־ ואתחנן שם: רגלוי.
  7. יז. וכן : בהעתק הראשון מהמאמר בע' זה נרשמו שני הגהות משני צדדיו, אבל המעתיק לא העתיקם בהעתק השני [ראה לעיל הערה 1 — א. ד] והגה אחת הוסיפה כ"ק אדמו"ר מהר"ש על העתק השני (ונדפסה בפנים). אמנם הגה זו לא העתיק.
  8. יח. בע"ח . . שנה : נסמן לעיל הערה 24.
  9. יט. ועל יובל ישלח שרשיו : ירמי' יז, ח. ראה אוה"ת ירמי' כרך א ע' שמה.
  10. כ. יובל . . בינה : ראה זהר רע"מ בהר קח, ב. שיעור קומה להרמ"ק מערכת דברות סי"ב (ט, ב). מאו"א מערכת דרור סי"ג וביאיר נתיב שם. מערכת יובל סל"ח וביאיר נתיב שם. אוה"ת שם.
  11. כא. מה שמו . . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב.
  12. כב. וצ"ל : נרשם בקיצור ארוך עם הוספות מעט [ראה לעיל הערה 1 — ג].
  13. כג. כמשי"ת : ראה לקמן פ"ג.
  14. כד. וי"ל : ראה לעיל הערה כב.
  15. כה. ענין : ראה לעיל הערה כב.
  16. כו. בלק"ת בד"ה האזינו פ"ה : כ"ה בגוכתי"ק. ראה גם שם יו"כ סח, ב. הנסמן בהערה 67.
  17. כז. בסידור ע"פ זה : שחרית נד, א ואילך.

עמוד ריד

  1. 67. סומך ה' לכל הנופלים : תהלים קמה, יד. ראה סידור שבהערה כז. שחרית לשבת קצד, א. לקו"ת תצא מ, ב. ר"ה סג, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' רי. דרך חיים מו, א-ד. פיה"מ נח, א ואילך.
  2. 68. בלק"ת פ' נשא : כ, ג.
  3. 69. משלחי רגל השור והחמור : ישעי' לב, כ. ראה גם אוה"ת בהעלותך ע' תיד־ חנוכה שם ע' תתקיז.
  4. 70. שבלעו"ז : קהלת ז, יד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
  5. 71. שאנו אומרים הללויה : ראה זהר ויחי רלב, ב. סידור שחרית נו, ב ואילך ובהנסמן לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יב. וש"נ. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תקנז ואילך וע' תרצג.
  6. 73. ט"ו שבחים שבישתבח : ראה אבודרהם ברכת ישתבח. מג"א לשו"ע או"ח רסנ"ג. הגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בסוף סידור תו"א רמג, ג. שער הכולל פ"ו רנז, ב ואילך. בהגהות שבסוף סידור תו"א שם מביא: ”ובס' אוה"י למהר"פ . . עמוד העבודה פ"ז". יש להעיר א) ראה אודות ס' אוה"י [ אור הישר] בהקדמה שם. שם הגדולים להחיד"א חלק הספרים מערכת אור צדיקים [ראה גם לקו"ש ל"ג בעומר כרך כב ריש ע' 331]. ב) עמוד העבודה פ"ז נדפס גם באור צדיקים למהר"פ עמוד העבודה פ"ט. ג) באור צדיקים בתיקון תפלה אות כז כותב: הט"ו שבחות . . עד ברכות והודאות ועד בכלל. ואילו בסט"ז דינים מב"ש עד ישתבח סי"א כותב: צ"ל י"ג שבחים שבישתבח בנשימה אחת . . י"ג מדות של רחמים.

עמוד רטו

  1. 74. את ה' האמרת היום : תבוא כו, יז.
  2. 72. ט"ו . . שבישתבח . . האמרת . . ווי"ן : ראה אוה"ת תבוא ע' תתרסו בשם הבחיי תרומה כה, ז. נדפס גם באוה"ת על סידור ס"ע קט ואילך. שם ס"ע קי ואילך. סה"מ תרנ"ח ס"ע ריד ואילך.
  3. 75. ט"ו ווי"ן שבאמת ויציב : ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פכ"ח. תו"ח וישב רי, א הערה 14.
  4. 76. אם בחקתי תלכו : בחוקותי כו, ג. ראה גם לקו"ת שלח לה, ד. לט, ד. בחוקותי מה, א. מז, ב.
  5. 77. התהלך לפני : לך יז, א.
  6. 78. בכל מאדך בלי גבול : ואתחנן ו, ה. ראה גם אגה"ק סי"ז. סה"מ תר"ם ח"א ע' תכט. וש"נ.
  7. 79. בבל לבבך ובבל נפשך : ואתחנן שם.
  8. 80. לפי שכלו יהולל איש : משלי יב, ח.
  9. 81. אוא"ס . . למעלה עד אין קץ : ראה ז"ח יתרו לד, ג. ת"ז תי"ט (מ, ב). תו"ח נח סט, ב ובהערה 11.
  10. 82. וכולא קמי' כלא : ראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע הערה 47.
  11. 83. ולגדולתו אין חקר : תהלים קמה, ג.
  12. 84. תשובה שהוא בחילא יתיר : ראה זהר ח"ש קכט, ב. אגה"ת פ"ח. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לז, א. וש"נ. פלח הרמון אחרי ע' קפח ואילך.
  13. 85. בריח התיכון . . הקצה : ע"פ תרומה כו, כח. ויקהל לו, לג.
  14. 86. והתהלכתי בתוככם : בחוקותי כו, יב.
  15. 87. פי' השתלשלות . . שלא בהדרגה כו' : הוספה על סה"מ תרל"ג כאן ע' קמז (ששם נמצא כאן 5 שורות).
  16. 88. עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
  17. 89. העלול אינו מלביש . . ולמטה : ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ס"ע תקנח. פיה"מ ל, א ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ס"ע קו. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 92 ואילך.

עמוד רטז

  1. 90. ויעמידם כו' חק נתן : תהלים קמח, ו.
  2. 91. שהחכ' . . ראשית . . ההשתלשלו' : ראה רמ"ז לזהר ואתחנן רסה, ב — בדפי הספר קצד, א [ד"ה לארקא] וסע"ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' רי. וש"נ.
  3. 92. ויעמידם שהעמיד המלאכים : ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' לב. וש"נ.
  4. 93. קול דודי . . מדלג : שה"ש ב, ח. ראה רש"י שם.
  5. 94. עד שנגלה עליהם ממה"מ : נוסח ההגדה.
  6. 95. מלכי' . . הכתר : ראה גם לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה ובהערה 29.
  7. 96. דילוג ברגל אחת : אהלות פ"ח, מ"ה ובפיה"מ ורע"ב שם. ראה לקו"ת שה"ש טו, ב.
  8. 98. נהר היוצא מעדן : ע"פ בראשית ב, י.
  9. 97. בנהר יעברו . . היוצא מעדן : ראה גם לקו"ת שמע"צ פח, ד. צו יא, ד. טו, ד.
  10. 99. עלמא דפרודא : ראה זהר בראשית כב, א.
  11. 100. בעבר הנהר ישבו אבותיכם : יהושע כד, ב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת ובהערה 69.
  12. 101. עד יעבור עמך הוי' : בשלח טו, טז. ראה גם תו"א לך יג, ד. בשלח סה, א. לקו"ת בשלח ב, ג. ש"א כ, ב ובהערה 31. סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו. וש"נ.
  13. כח. (חג"ת : נרשם כאן בפנים [בקיצור ארוך. ראה לעיל הערה 1 — ג. ד]. ולא הועתק בכת"י המעתיק.
  14. כט. או"א הלבישו לזרועות דא"א : ראה ע"ח שער או"א שי"ד, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שנד.
  15. ל. בסידור ד"ה עבדי' היינו : סדר הגדה רצה, ג ואילך.

עמוד ריז

  1. 102. ויקרא הוי' הוי' : תשא לד, ו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 232.
  2. 103. וכל קומה לפניך תשתחוה : תפלת (שחרית לשויו"ט) נשמת.
  3. 104. וצבא השמים לך משתחוים : נחמי' ט, ו.
  4. 106. ואתה מחי' את כולם : התחלת הכתוב וצבא השמים — נחמי' ט, ו.
  5. 107. כי עין בעין יראו : ישעי' נב, ח. ראה גם לקו"ת פ' ראה כג, ד.
  6. 105. שזהו ע"י . . לפניך תשתחוה : כל זה הוא הוספה על המאמר דשנת תרל"ג.
  7. 108. שם נשמחה בו : סיום הכתוב בנהר יעברו — תהלים סו, ו.
  8. 109. (ושרש בחי' . . חו"ב כו') : כל זה הוא הוספה על המאמר דשנת תרל"ג.
  9. 110. שני מיני זיווגים באו"א : ראה גם תו"א יתרו עב, ג. לקו"ת נצבים מז, א. שה"ש כב, ג. ביאוה"ז פינחס קטו, ב ואילך.
  10. 111. זיווג חיצונית : בלקו"ת נצבים שם מציין: בע"ח שער הנסירה רפ"ב ובפע"ח שער הק"ש פ"ה. ובלקו"ת שה"ש שם מציין: בסידור האריז"ל בכוונת ק"ש והוא בפע"ח שער הק"ש פ"ו [אוצ"ל: פ"ה] ופי"א . . וכ"ה בע"ח שער הזיווגים פ"א ובשער הנסירה רפ"ב. ראה גם ע"ח שער טנת"א ש"ה, ספ"ג. שער מוחין דצלם שכ"ג, פ"ו. רמ"ז לזהר בשלח נד, א.
  11. 112. שזיווגייהו תדיר : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. ע"ח שער הכללים פי"ג. סה"מ תרל"ח ע' פח. וש"נ.
  12. 113. שחו"ב הם תרדל"מ : ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
  13. 114. שהחכ' נק' אין : ראה בסמוך הערה 116.
  14. 115. והחכ' מאין תמצא : איוב כח, יב.
  15. 116. והבינה נק' יש : ראה הנסמן בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרא. מאמרי אדה"א בראשית ע' ב. דרושי חתונה ח"ב ע' תעג. סה"מ תרכ"ט ע' רעח.
  16. 117. להנחיל אוהבי יש : משלי ח, כא.

עמוד ריח

  1. 118. עצמו : אוצ"ל: עצמה.
  2. 119. בד"ה וככה באריכות : תרל"ז פמ"ב. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' רכז. תרל"ט ח"ב ע' שעב. תר"ם ח"א ע' קפו ובהנסמן בהנ"ל.
  3. 120. א"ס מה שמלובש בחכמה : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהג"ה [ראה במ"מ הגהות והע"ק לפי"ח. ופל"ה]. לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" (ולפנינו הוא פ"ב) ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" — ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
  4. 121. שמתחילת הבריאה . . חפץ חסד : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, ספ"ו. לקו"ת אחרי כה, סע"ג. נצבים מז, ב. שעה"י פי"א. ש"א ל, א הערה 15. סה"מ תרל"ח ס"ע מז ואילך ובהנסמן שם.
  5. 122. כי חפץ חסד הוא : מיכה ז, יח.
  6. 123. באתעדל"ת תליא מילתא : ראה ע"ח־ לקו"ת־ וש"א שבהערה 121.
  7. 124. זיווג פנימי דחו"ב : ראה הנסמן לעיל הערה 111. ראה גם (בנוסף להערה 110) מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קס. מאמרי אדה"א בראשית ע' שנז ואילך. דברים ח"ג ע' תתצ. הנחות תקע"ז ע' קיז.
  8. 125. אור חדש . . מא"א ועת"י עד א"ס : ראה לקו"ת נצבים מז, א שמציין בלק"ת [מהאריז"ל] פ' וירא — קרוב לתחילתו עה"פ יח, י והנה בן לשרה אשתך [נז, ב בדפי הספר].
  9. 126. הנמשך ע"י נשמות הצדיקים : ראה גם תו"א יתרו עב, ג.
  10. 127. נשמות הצדיקים . . חכמה : ראה גם ביאוה"ז שבהערה הבאה צט, א.
  11. 128. שמהבינה . . המלאכים כמ"ש בבה"ז בלק : צח ג ואילך.
  12. 129. ברכו ה' מלאכיו גבורי כח : תהלים קג, כ.
  13. 130. ויסו"א ארוך : ראה ע"ח שער הכללים פ"י. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעח. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב של, א. וש"נ.
  14. 131. הבינה שרק עד הוד אתפשטת : ראה זהר רע"מ פינחס רכג, ב. אמרי בינה שער התפילין קכ, ד. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקפה.

עמוד ריט

  1. 132. יסוד ז"א בחי' יוסף : ראה ע"ח שער הצלם שכ"ו, פ"ג. ביאוה"ז ויחי כט, ב. ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקיז ובהנסמן במ"מ לשם.
  2. 133. יוסף צדיק עליון : ראה זהר ויצא קנג, ב. תו"א ויגש מד, ג. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרעו. וש"נ.
  3. 134. בת"א בביאור . . השני : יתרו עב, א ואילך.
  4. 135. חי ה' אשר עמדתי לפניו : ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 67.
  5. 136. שכח הצומח מלובש בארץ : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקצה ואילך.
  6. 137. שנעוץ תב"ס : ראה ס"י פ"א, מ"ז.
  7. 138. שהמאכל . . מחי' את האדם : ראה גם לקו"ת מטות פא, ב ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקעה. וש"נ. שה"א טז, ב ובהערה 10. תו"ח וארא ח"א נה, ב ואילך. וש"נ. סה"מ מלוקט א' ע' קצא.
  8. 139. שכל הגבוה . . להשפיל יותר : ראה ש"א שער הפורים נח, א. סה, א. סה"מ תרל"ח ע' תב. וש"נ.
  9. 140. קליפה קדמה לפרי : ראה זהר סבא משפטים קח, רע"ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רט. וש"נ.
  10. 141. שאין אדם . . מתוך השחור : ראה ויק"ר פל"א, ח. רש"י האזינו לב, י. לקו"ת האזינו עח, ג. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשא. ע' תתצג ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שלה. פיה"מ עט, ד — ובלקוטי שיחות ואתחנן כרך ט ע' 64. אוה"ת האזינו ע' א'תרעט. ע' א'תרפח. באוה"ת שם מציין למשנה פ"ו דבכורות — ראה בזה ספר הערכים חב"ד ח"ב ע' תקפה ובהשמטה לשם בע' תרצז.
  11. 142. יתרון האור הוא מן החשך : ע"פ קהלת ב, יג.
  12. 143. שהמים כשבוקעין . . מים חיים : ראה תו"א תולדות כ, א. ב. סהמ"צ להצ"צ ע' 306. אוה"ת חוקת ע' תתס. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע שצח ואילך. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה כתר יתנו לך רפ"ג.
  13. 144. מי הים אינו נק' מ"ח : ראה פרה פ"ח, ה"ח. מקואות פ"ה, מ"ד. רמב"ם הל' פרה אדומה פ"ו, ה"י. מקואות פ"ט, ה"ח. הי"ב.
  14. 145. נר הוי' נשמת אדם : משלי כ, כז.

עמוד רכ

  1. 146. המלאכים בקשו את התורה : שבת פח, ב.
  2. 147. כלום יצה"ר יש ביניכם : ראה שם פט, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסט בהערה. אוה"ת בראשית כרך ג ע' תקסג. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרד. לעיל מאמר ד"ה ובירך את לחמך על יד הערה 81.
  3. 148. שהמלאכים ביקשו . . ברוחניות : ראה גם לקמן מאמר ד"ה כתר יתנו לך פ"ה. וש"נ.