תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'

קצטועוי"ל ענין ק"נ דאצי'

ל"נ ולא הועתק

ועוי"ל ענין¹ ק"נ דאצי'* (היינו לתרץ² איך שייך לומר לשון קליפה מאחר שזהו אצילות), כי³ הנה באצילות דקדושה יש ג"כ אורות וכלים, ולדעת הר"מ⁵

*)נרשם בצד הימיני של העמוד בהפסק קו:

תקס"ז נייר לבן דק"ו ע"א^א

*)והיינו^ב שמק"ך צירופי אלקי'^ג מקבלי' גם ק"ך צירופי' דבחי' אל אחר^ד כו' וז"ע עמלק גימ' רם^ה, ובלעם נכד לבן הארמי^ו שזהו ממש ענין הסתעפות הנגע שנמשך מלבן שבלעו"ז כתי' בו ויקר אלקי'^ז אין ויקר אלא לשון טומאה במד"ר פ' ויקרא^ח, שזהו מה שנמשך ע"י ק"נ דאצי' כמ"ש בלק"ת בד"ה בהרת ספ"ג^ט, והיינו מבחי' מ"ח צירופי' אחרוני'^י ע' בביאור ציץ^יא.

רמרקנטי⁴ עיקר אצילות הם האורות, ולא כן הכלים, והאריז"ל⁶ פירש שגם הכלים הם אצילות ממש, ועכ"ז אינן בערך לאצילות האורות, ושרש האורות מש' הוי'⁷, והכלים מש' אלקים וש' שדי שאמר לעולמו די⁸, אשר זהו כח המגביל שיהי' נמשך בבחי' גבול, כי משלימות הא"ס שיהי' בו ג"כ כח הגבול⁹, וא"כ לפ"ז נאמר דפי' ק"נ דאצי' אינו רק בחי' הכלים לבד שהם מבחי' ש' אלקים*, ונקרא אצי' מבחי' כח הגבול, אך הכלים דע"ס דקדושה הם בבחי' הביטול, כי באצילות מאיר חכמה¹⁰ כח מה¹¹ (ולכן¹³ שם גם איהו וגרמוהי חד¹²), משא"כ בק"נ נאמר¹⁴ ראו מ"ה¹⁵ שמרגיש ראהביטול ולכן נק' בשם קליפה, ותדע שאפי' בע"ס דקדושה נק'¹⁶ דא מוחא ודא¹⁷ קליפה¹⁸ בזח"א פ' בראשית דף ך' ע"א, וכמו אותיות מחשבה ודבור הם כמו קליפה¹⁹ ולבוש לגבי עצם החכמה, וא"כ²⁰ גם הק"נ דאצילות אף שהיא²¹ אצי' מכח המגביל מ"מ נק' בשם²² קליפה, אלא שי"ל שהוא ע"ד הקליפה הנקרא שומר לפרי²³ כמ"ש בשל"ה בהקדמה די"ט ע"ב²⁴ בפי' השומר אחי אנכי²⁵, ועמ"ש בהוספה לת"א²⁶ בד"ה ויקח המן²⁷ את הלבוש, בענין²⁸ שמיני שבשמינית²⁹ ומעטרא לי' כסאסאה לשיבולתא, והיינו בכדי להיות ויגבה לבו בדרכי ה'³⁰, אלא שבהשתלשלות מהן בבי"ע נעשו קליפות ממש, דוגמת נהר דינור יוצא מזיעתן של חיות (שלמטה נעשה מזה דין קשה שעל ראש רשעים יחול³³ בגיהנם³¹ כו' כידוע, ובשרשו הזיעה הוא רק בחי' הפסולת³⁴ שיוצא מתוקף יראתם שזעים מחיל כסא³⁵, ובעבודה ז"ע שאחר ההתבוננות בתפלה יכול להיות נמשך כעס על ההיפך, וז"ע וחרה אף³⁶ דכתי' בפ' שני' של ק"ש כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה בפ' נסכים³²)³⁷, וגם בלא"ה יש הפרש גדול בין ק"נ דאצי' לק"נ דבי"ע כו', שהרי בקדושה אצילות לשון ויאצל³⁸ רבגילוי ההעלם³⁹ כו'⁴⁰, משא"כ הבריאה יש מאין, מעתה ג"כ יש הפרש גדול עד"ז בין ק"נ דאצי' לק"נ דבי"ע, ולכן⁴¹ אע"פ שבק"נ דבי"ע יש רע ממש רק שמעורב בטוב⁴² כו', לא נאמר כן בק"נ דאצי' ששם אין רע כלל (או אפ"ל שאינו רע גמור)⁴³ כ"א שאין⁴⁴ הביטול כדבעי למהוי, כ"א⁴⁵ ע"ד ראו מ"ה, וזהו שרש בחי' לגרמיה כו', רק למטה נמשך מזה כו'⁴⁶ (בהשתלשלות גם בחי' רע גמור כו'⁴⁷).

ועוי"ל באופן אחר לגמרי⁴⁸ שבק"נ דאצי' חצי' טוב וחצי' רע והרע הוא מה שנפל בה משבה"כ דתהו, וכמ"ש בלק"ת בד"ה אם בהרת פי' ק"נ דאצי', שבקדושה יש התכללות ע"י בחי' הת"ת שמיחד חו"ג, וכנודע עמ"ש⁵⁰ בפי' הזח"ב תרומה דקע"ה ע"ב⁴⁹, שמחבר חו"ג ומבריח מן הקצה אל הקצה שעולה עד הכתר, ומחבר עתיקא קדישא וזעיר אנפין, אבל בק"נ דאצי' אין בחי' התכללות כלל, ואעפ"כ מחמת חציה הטוב שבה מקבלת מאצי' דקדושה, רק מפני כי גם בטוב דק"נ אין בו התכללות לכן מה שמאיר בה מאצילות דקדושה זהו רק בבחי' מקיף ולא בבחי' או"פ, ולכן יכול להיות חצי' שכלפי חוץ רע, וענין הנגעים הוא שבהסתלק אור אבא מזו"נ דקדושה אזי לא נמצא בהם ג"כ ההתכללות גמור ואזי יכול להיות יניקה לק"נ דאצילות מעור דזו"נ דקדושה, והיינו ע"י השער לבן שצומח בנגע דבהרת (וצ"ל שהגם שיש בהם בחי' ההתכללות שיש בתיקון שכל מדה כלולה מכל הששה מדות אמנם זהו התכללות שמצד הכלים ועיקר התיקון זהו ההתכללות שמצד האורות שזה נמשך מצד השגחת אפין באפין היינו השגחת עתיקא קדישא בז"א כמ"ש בלק"ת⁵¹

כי^יב בבחי' התהו דוקא שהיו נקודות זה תחת זה^יג לא היו משגיחין הכתר פב"פ עם הת"ת מפני שחסד וגבורה היו מפסיקין בניהם כמ"ש הפי' מתלמיד האריז"ל על ספד"צ^יד, אבל לא בתיקון, וגם החכ' נק' חיוהי כמ"ש בע"ח שער מ"א פ"ז^טו וכלי החכ' היא ג"כ מ"ה^טז לכן הגם שנמשך מהכתר ע"י חכמה לת"ת נק' זה פב"פ, היינו אפין באפין, ואולי אפין באפין זהו שלא ע"י החכמה, ומביאור דהחלצו ספ"ב^יז משמע שזהו ע"י החכמה.

*)ועפ"ז^יח יובן מה שנת' בביאור דציץ^יט שאסתכלותא דעתיקא בז"א^כ זהו עין בעין^כא כי גם זה נמשך ע"י החכמה שנק' עין^כב חכמים עיני העדה^כג ואין עין אלא נבואה^כד גילוי ההעלם^כה כשמאיר בבינה עלמא עילאה^כו שמתגלה העלם דברק המבריק^כז דחכ' כו'.

*)טו"ב^כח רגבביאור החלצו דפ"ז ע"ב, וי"ל שאז נעשה בבחי' פרצוף שכל ספירה כלולה מעשר כמ"ש בביאור והניף פ"א, בלק"ת פ' אמור דל"ז ע"ד⁵², שז"ע המשכת אורות עליונים כי הכתר הוא הממוצע⁵³ המחבר וממשיך הארת המאציל א"ס ב"ה בנאצלים, וזאת נודע כי אור הכתר מאיר באצי' ע"י החכ' כמ"ש בע"ח דאור א"ס מתלבש באצי' בחכמה⁵⁴ לבדו, הובא בלק"ת⁵⁵ בדרוש בהרת פ"ד, ולכן כאשר אור אבא אינו מאיר לא נמצא בזו"נ ההתכללות מצד האורות שזהו עיקר התיקון*, ולכן יכול להסתעף סיבת הנגעים שנמשך יניקה לק"נ דאצי'). ועפ"ז יש להעיר ממ"ש בלק"ת ד"ה החלצו⁵⁷, בענין מדין שאינו מז' עממין מדות הרעות ניאוף וכדומה, כ"א ריב ומדון⁵⁸ שנאת חנם דקות הרע שזה כבד יותר לברר, מפני שאינו שב ע"ז כלל שחושב שבדין הוא שישנא אותו מפני שהנכון אתו נגד בעלי מריבו כו', ושרש ענין ריב ומדון זהו היפך ההתכללות, כ"א ענפין מתפרדין⁵⁹, וזהו עולם התהו⁵⁶ כו', שלא היו משגיחין אפין באפין כמ"ש בספד"צ, תרומה קע"ו ב' עד לא הוו מתקלא לא היו משגיחין אפין באפין.

רדועוי"ל* בענין ק"נ דאצילות (היינו שלפי הנ"ל שבק"נ יש רע צריכים לתרץ איך שייך לומר לשון אצילות על ק"נ⁶⁰, והענין הוא דהנה מה שקורא ק"נ בשם אצילות אין פירושו כמו בכל מקום שאצילות הוא אלקות⁶¹ שהוא גילוי ההעלם ולא כמו בריאה יש מאין כנזכר לעיל, וגם לא כמ"ש במ"א בפי' אצי' שהוא כמו בל"א געטליך, ולא אלקה⁶² (בל"א⁶³ גאט⁶⁴) כ"א אפ"ל ששייך לשון אצילות גם במה שאינו אלקות כלל, ויובן זה ע"פ מה שנודע שיש נשמות דאצי' שהם למעלה מבחי' נשמות הנבראים, כמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטים⁶⁵ בענין וזרעתי את בית ישראל⁶⁶ זרע אדם וזרע בהמה⁶⁷ שיש נשמות שנק' בשם זרע אדם שהם נשמות דאצי' ונשמות הנק' בשם זרע בהמה שהם הנשמות דבי"ע שנק' בשם בהמה כמו המלאכים שנק' בשם רהבהמות י"ב בקר⁷⁰ דבריאה⁶⁸, ובשם חיות דיצי'⁶⁹ שראה יחזקאל⁷¹ כו', כן גם הנשמות נק' בשם זרע בהמה, ויש נשמות דאצי' שנק' זרע אדם כמו נשמת האבות⁷² ומשה⁷³, ומ"מ גם הנשמות דאצי' אינם אלקות ממש, ואינם כמו העשר ספירות דאצי' כמ"ש מזה באגה"ק סי' ך'⁷⁴ ד"ה איהו וחיוהי, כמ"כ יוכל להשתלשל גם ק"נ דאצי', ואינו אלקות ח"ו ולא כמו ע"ס דקדושה דאצי' דאיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד⁷⁵, משא"כ בנשמות דאצי' וכ"ש וק"ו בק"נ דאצי', והיינו כי הקו וחוט מאיר בספי' התפארת דאצי', (אם ע"י החכ' דאצי' כמ"ש בלק"ת⁷⁶ בד"ה אם בהרת פ"ד בהג"ה ע"ש, וביותר לפי מה שמדברים כאן שהקו ז"ע חוטא יקירא קדישא שנת' באד"ר פ' נשא דקל"ד ע"א, או ע"פ מ"ש במ"א בענין שהת"ת עולה עד הכתר⁷⁷, ע"פ מ"ש בזהר תרומה דקע"ה ב'), וזהו סוד קדוש בוא"ו, וע"י התפארת מאיר בחו"ג ג"כ וכנודע שהתפארת מחבר חו"ג ע"י שמאיר בו מבחי' דלאו מכל אינון מדות⁷⁸ איהו כלל כמ"ש באגה"ק סי' י"ב ד"ה והי' מעשה הצדקה שלום, שלכן יש בכחו לחברם, וכאשר מחבר חו"ג ממילא מאיר גם בהם הארת הקו וחוט, וכן בכל הע"ס דאצי', משא"כ אפי' בנשמות דאצי' אין מאיר הארת הקו וחוט, וכ"ש וק"ו בק"נ דאצי' כו', ובודאי יש הפרש גדול בין נשמות דאצי' שהן קדש כמ"ש קדש ישראל לה'⁷⁹, נשמה שנתת בי טהורה היא⁸⁰, משא"כ ק"נ דאצי' (שאין שייך שמות קדש וטהר, שהרי ק"נ הוא מחצה טוב ומחצה רע כמ"ש בלק"ת⁸¹ בדרוש בהרת הנ"ל, ובפ' חקת⁸² בד"ה ויקחו אליך פרה איתא במשניות פ"א ע"ש ובנשמות דאצי' הגם שאין מאיר בהם הקו מ"מ אף גם לאחר שירדו הנר"נ דאצי' לעוה"ז לצדיקים הראשונים אפשר שלא נשתנה מהותן להיות דבר נפרד מאלקות ולכן הי' מסתלקות (מן הגוף) כשרוצה⁸⁴ לחטוא בטרם יחטאו⁸³ כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי הנ"ל, שנמצא אינם בערך כלל לבחי' ק"נ דאצי' שיש בה מחצה רע כו') רק המכוון מן הדמיון שמדמים ק"נ דאצי' לנשמות דאצי' זהו איך ששייך לשון אצילות גם בבחי' נשמות דאצי' שאינם אלקות רוממש לברוא בהם וע"י יש מאין כמו הכלים די"ס דאצי' שבהם מלובש הקו וחוט, ועכ"ז נקראים הנשמות נשמות דאצי', עד"ז יובן שגם בק"נ שייך לומר לשון אצילות*.

ועוי"ל ⁸⁵ שנקראו ק"נ בשם אצי' ע"ד ואצלתי מן הרוח⁸⁶ אשר עליך ושמתי עליהם היינו על ע' איש הזקנים, הרי המשכת הרוח בע' זקנים⁸⁷ נק' אצי', ואצילות זו נמשך ממשה, שנמצא משה נק' כמו מאציל לגבי הע' זקנים שנק' אצילות, שמובן שאצילות בחי' הע' זקנים אין זה ערך כלל לבחי' האצילות דע"ס דאצי' שנאצל מן המאציל ממש, משא"כ ע' זקנים אצילותן הוא מנשמת משה שהיא נשמה, ואינה דומה לע"ס ממש, ועד"ז יובן ענין ק"נ דאצי', ושרש אצילותן אפ"ל שהוא מסיגי מדה"ד דאצי', שמעטפיה דיצחק⁸⁸ כו', וכבר ארז"ל אליו ולא למדותיו⁸⁹ נמצא המדות אין ערוך אליו ממש כי לאו מכל אלין מדות איהו כלל.

רזודע ⁹⁰ שמעמד קלי' דאצי' הוא בבריאה⁹¹.

וענין^כט בחי' חצי' טוב^ל שבק"נ הוא בחי' הרגשת היש, ומ"מ בחי' ק"נ יכול להתברר ולהיות בבחי' ביטול לגמרי באוא"ס וכענין וכל צבא השמים לך משתחוים^לא שהוא בחי' הביטול שבנבראים דבי"ע דקדושה, היינו מה שכבר נתברר מהנצוצות דתהו שנפלו בשבה"כ כמ"ש בלק"ת בביאור החלצו^לב, וז"ע שלפעמים בחי' נוגה עולה לגמרי בקדושה ועליה נא' והנה טוב מאד כמ"ש בד"ה ויקחו אליך הנ"ל^לג.

צ"ע^לד בענין משה משה לא פסיק^לה, ולפמשנ"ת בביאור ציץ מן המים דח"ס^לו עצמה שלמעלה מקרומא דאוירא^לז משיתיהו בגוף ע"ש, וגם נת' לעיל^לח שאפשר שלא נשתנה גם בכל הצדיקים הראשונים, ע' בביאור דהחלצו ספ"א^לט בענין משה משה לא פסיק שזהו מצד הדעת המשכת פנימיות רעו"ד^מ, שהאור הוא אלקות בבי"ע כמו באצי', ובביאור ואלה המשפטים^מא.

וע'^מב בביאורמג בחדש השלישי דתקס"ז^מד, ובמאה"ז ויחי דרמ"ו ע"פ נפתלי אילה שלוחה דתקס"ז^מה שפי' שאותיות הדבור הם דומם ושרשם מבחי' מדבר בחי' כתר^מג, וכמשנ"ת מזה בד"ה אדם כי יהי' בעור בשרו דרל"ה^מו פ"ג וספ"ו.

כמ"ש במד"ר פ' תזריע פט"ו^מז אדם משוקל^מח חציו מים וחציו דם, בשעה שהוא זוכה לא המים רבי' על הדם ולא הדם רבה^מט על המים, ובזמן שחוטא כו' פעמים שהדם רבהמט על המים ונעשה מצורע הה"ד אדם או דם, ואין זה סותר למ"ש בלק"ת ד"ה אם בהרת פ"ד^נ וז"ל והנה הנגע הוא בהרת לבנה ועד"מ למטה באדם הוא ענין הסתלקות הדם מאותו מקום כי הדם הוא הנפש^נא עכ"ל, שהכוונה היא אחת עם מה שכ' המד"ר לפי שהילוך וסיבוב הדם תלוי במים שבדם, ולכן כשחוטא והדם רבים על המים אין המים מסבבים את הדם ונעשה מצורע שנעשה העור לבן בהרת לבנה שהו"ע הסתלקות החיות ממקום ההוא כו'.

הערות

עמוד קצט

1. ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' : לדרוש זה — פיסקא ראשונה לשון אוה"ת תזריע ח"ב ע' תקל (עם הוספות). לפיסקא שני' ראה לקו"ת תזריע כג, ג-ד. אוה"ת תזריע שם ריש ע' תקל. לפיסקא ג' ראה אוה"ת תזריע שם ס"ע תקלג ואילך. לפיסקא ד' ע"פ לשון אוה"ת שם ע' תקלד. מאמר זה נרשם בגוכתי"ק. במפתח לבוך זה 1130 נרשם דרוש זה ”בלקו"ת ד"ה אם בהרת [ע'] קל, א". וכן בפנים הבוך (קל, א) מתחיל כנ"ל ובראשו נרשם: ”ל"נ ולא הועתק". שמזה משמע לכאורה שזהו הפתיחה של המאמר. אבל כנראה שאח"כ נשתנה הפתיחה ל”ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'" שנמצא שם קל, ב (אחרי רשימת ה' שורות העליונות). ושם ע' קלד נרשם הדרוש עוה"פ בכת"י מעתיק (עם הגהות ותיקונים בגוכתי"ק) בפתיחה: ”ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'". בבוך תרמ"א 2086 (כת"י מעתיק) בתחילתו בהמפתח לא נרשם דרוש זה. אף שמופיע בהבוך בע' בפ"ע בפתיחא ”ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'". ראה גם הנרשם לעיל במפתח המאמרים לדרוש זה.
2. ועוי"ל ענין ק"נ . . לתרץ : ראה בהמאמר להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע שנדפס לפנ"ז על יד הערה 73 ואילך.
3. כי : מכאן לשון אוה"ת תזריע ח"ב ע' תקל (ובמהדורת תשנ"ב נדפס גם בח"א ע' שנ) עם הוספות. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תנו-ז.
5. מרקנטי : וכ"ה גם בסהמ"צ להצ"צ מח, א. באוה"ת שבהערה 3: מראקנטי. באוה"ת שבהערה שלפנ"ז הוא טעוה"ד ובמפתח המאמרים שבריש הספר שם: מרקאנטי — וכ"ה באוה"ת ואתחנן ע' רכז. באוה"ת ויקרא ח"ב ע' תלא: בריקנטי. קדושים ע' קלד: הריקאנטי. בסה"מ תרל"ב שם: מראקאנטי.
א. תקס"ז . . ע"א : הכוונה שהבא להלן בפיסקא זו הוא לשון אוה"ת תזריע ח"ב ע' תקל ובמהדורת תשנ"ב נדפס גם בח"א ע' שנ (עם הוספות). בנידון ”תקס"ז נייר לבן" ראה גם המאמר להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע שנדפס לפנ"ז הערה יג.
ב. והיינו : הערה זו נרשמה בפנים כאן בין חצאי עיגול ועה"ג בצד הימיני של העמוד (בהפסק קו מלמעלמ"ט) נרשם הוראה להמעתיק: ”הג"ה זו שבשני חצאי עגולים להעתיק למטה".
ג. שמק"ך צירופי אלקי' : ראה ע"ח שער הזיווגים שט"ו, פ"ו. שער השמות שמ"ד, פ"ה. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קלז.
ד. ק"ך צירופי' דבחי' אל אחר : ראה לקו"ת להאריז"ל בשלח בסופו ד"ה עמלק. מאו"א מערכת מר אות צב. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה כא.
ה. עמלק גימ' רם : ראה לקו"ת להאריז"ל שם. סה"מ תרכ"ט ע' קנג. המשך וככה תרל"ז פס"ב.
ו. ובלעם נכד לבן הארמי : ראה זהר וישלח קסו, ב. קסז, א. זהר חדש בלק נד, ג.
ז. ויקר אלקי' : בלק כג, ד.
ח. אין ויקר . . במד"ר פ' ויקרא : ראה ויק"ר פ"א, יג. וראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ ובהערה 242.
ט. בלק"ת בד"ה בהרת ספ"ג : תזריע כג, ד.
י. מ"ח צירופי' אחרוני' : ראה פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"ה. שער הכוונות ענין הפסח דרוש א'. תו"א יתרו קט, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'סא. סה"מ תר"ם ח"א ע' שנה. וש"נ.
יא. בביאור ציץ : ראה גם לעיל שם (מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ) על יד הערה לד ואילך.

עמוד ר

4. הר"מ מרקנטי : ראה גם אוה"ת על ענינים ע' רנח ואילך ובהנסמן בריש המאמר שם. ספר הערכים חב"ד ח"ד מערכת אורות דספירות פשיטותם וציורם פ"ג ע' צג ואילך ובהנסמן שם.
6. והאריז"ל : ראה לעיל הערה 4.
7. ושרש האורות מש' הוי' : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' כז. וש"נ.
8. שדי שאמר לעולמו די : ראה חגיגה יב, א. ב"ר פ"ה, ח. פמ"ו, ג.
9. משלימות הא"ס . . כח הגבול : ראה לקו"ת עקב טז, סע"א. סה"מ תר"ם ח"א ס"ע קכט. וש"נ.
10. באצי' מאיר חכמה : ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"א.
11. חכמה כח מה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' שז ובהערה 39. ע' שעו על יד הערה 66.
13. איהו וגרמוהי חד : ת"ז בהקדמה (ג, ב).
12. (ולכן . . חד) : הוספה על אוה"ת וסה"מ שבהערה 3.
14. נאמר : באוה"ת שבהערה 3: נאמר ראומה. אבל בסה"מ תרל"ב שם כבפנים.
15. ראו מ"ה : וירא כב, כד. ראה הנסמן במ"מ ללקו"ת בהר מג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תצג. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תתקיא. וש"נ.

עמוד רא

16. נק' : באוה"ת שם: ו"ק.
17. דא מוחא ודא קליפה : ראה גם לקו"ת שה"ש לט, ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתסו ואילך. תקס"ג ח"א ע' טז. אוה"ת במדבר כרך ד ע' א'תסח ואילך.
18. ודא קליפה : בסה"מ תרל"ב שם ריש ע' תנז: לדא ודא קליפה לדא.
19. בזח"א . . קליפה : כ"ה גם באוה"ת תזריע מהדורת תשנ"ג ע' תקל. ובסה"מ תרל"ב שם. אבל באוה"ת שם מהדורת תשכ"ט ובכרך א מהדורת תשנ"ב ע' שנ: ליתא. וכנראה נשמט מפני תיבות הדומות: קליפה . . קליפה.
20. וא"כ : שם: א"כ.
21. שהיא : באוה"ת שם: שהוא. בסה"מ תרל"ב שם כבפנים.
22. בשם : הוספה על הנ"ל.
23. הקליפה הנקרא שומר לפרי : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלה. וש"נ.
24. ע"ב : באוה"ת וסה"מ תרל"ב: ע"א. ולכאו' צ"ל כבפנים. השל"ה הועתק בחלקו בלקו"ת לג"פ [ווילנא תרמ"ד] פ' נח סו, ד ואילך. אוה"ת נח כרך ג' ע' 1342.
25. השומר אחי אנכי : בראשית ד, ט.
26. בהוספה לת"א : ועד"ז הוא בסה"מ תרל"ב. ובאוה"ת שם ליתא.
27. בהוספה לת"א בד"ה ויקח המן : מג"א קיט, ג.
28. בענין . . ה' : הוספה על אוה"ת וסה"מ תרל"ב הנ"ל.
29. שמיני שבשמינית : ראה סוטה ה, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תעז. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' רכ ואילך וש"נ.
30. ויגבה לבו בדרכי ה' : דברי הימים-ב יז, ו. ראה גם כש"ט קה"ת סשצ"ג (נז, א ואילך).
33. שעל ראש רשעים יחול : ירמי' כג, יט. ל, כג.
31. נהר דינור . . חיות . . בגיהנם : ראה חגיגה יג, ב. ראה גם סה"מ תרל"א ח"א ע' רעו. וש"נ.
34. הזיעה . . הפסולת : ראה גם לקו"ת המובא בסמוך בפנים. תו"ח ויקהל ח"ב תט, ד ואילך. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' כה.
35. שזעים מחיל כסא : ראה פיוט והחיות ב[נוסח הקדושה אשכנז) מוסף לר"ה. סה"מ תר"ם שם ע' כח.
36. וחרה אף : עקב יא, יז. ראה גם סה"מ שם ע' כו ואילך.
32. (שלמטה . . נסכים) : הוספה על אוה"ת וסה"מ תרל"ב הנ"ל.
37. בלק"ת פ' שלח . . נסכים : מא, א ואילך.
38. אצילות לשון ויאצל : בהעלותך יא, כה. ראה גם פרדס שבהערה הבאה. סה"מ תרל"א ח"א ע' קלח. וש"נ.

עמוד רב

39. אצילות . . גילוי ההעלם : ראה לקמן הערה 61.
40. כו' : באוה"ת וסה"מ תרל"ב הנ"ל ליתא.
41. ולכן : שם: לכן.
42. בטוב : שם: ממש בטוב.
43. (או . . גמור) : הוספה על אוה"ת וסה"מ תרל"ב הנ"ל.
44. שאין : שם: אין.
45. למהוי כ"א : שם ליתא.
46. כו' : בסה"מ תרל"ב ניתוסף: כנ"ל.
47. (בהשתלשלות . . כו') : הוספה על אוה"ת וסה"מ תרל"ב הנ"ל.
48. ועוי"ל באופן אחר לגמדי : ראה גם לקו"ת תזריע כג, ג-ד. אוה"ת תזריע שם ריש ע' תקל.
50. עמ"ש : בכת"י מעתיק: ממ"ש.
49. הת"ת . . הזח"ב תרומה דקע"ה ע"ב : מובא גם בכ"מ ומהם: (בנוסף ללקו"ת כאן כב, ג. כג, ג.ועוד. לקמן בפיסקא הבאה) אוה"ת ויצא ריג, ב — נדפס גם באוה"ת דברים ע' לו. תרומה כרך ח ע' ג'נא. תזריע כרך ב' ע' תקכא. סה"מ תרכ"ז ע' שח וע' שטז. תרכ"ט ע' קכה. תר"ם ח"א ע' רלג. וש"נ.
51. בלק"ת : מטות.
יב. כי : נרשם בצד השמאלי של העמוד בשני קטעים הפוכים, חלקו הראשון נרשם מלמטלמ"ע, ובהפסק קו שבתחתיתו נרשם הוראה להמעתיק: ”להעתיק למטה", נרשם המשכו חלקו השני מלמעלמ"ט, ללא ציון מקומו בפנים. ראה גם להבא לקמן לקו"ת מטות פז, סע"א. ד.
יג. בבחי' התהו . . תחת זה : ראה ע"ח שער הכללים פ"א. שער התיקון ש"י, פ"ה. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תז. וש"נ. וראה גם סה"מ תרל"ח ע' רסא. וש"נ. ע' שנג.
יד. הפי' מתלמיד האריז"ל על ספד"צ : המצויין כאן בפנים המאמר בסוף הפיסקא — ובדפי הספר [זהר הרקיע] קד, ב ואילך פיסקא ר"ל. הועתק לשונו בלקו"ת מטות פז, סע"א.
טו. בע"ח שער מ"א פ"ז : וכ"ה בלקו"ת שם פז, ד. ולפנינו שמ"ב, פ"ה.
טז. וכלי החכ' . . מ"ה : ראה לקו"ת מטות פז, סע"ד.
יז. ומביאור דהחלצו ספ"ב : ראה לקו"ת שם.
יח. ועפ"ז : קטע זה נרשם בבפנים המאמר כאן בין חצאי עיגול. ועה"ג בצד הימני של העמוד (בהפסק קו מלמעלמ"ט) נרשם הוראה להמעתיק: ”מן ועפ"ז עד דחכ' כו' אינו שייך לדרוש זה ונצרך להעתיק למטה".
יט. בביאור דציץ : נדפס לעיל מאמר ד"ה להבין שרשי וביאור הדברים בענין הציץ.
כ. שאסתכלותא דעתיקא בז"א : ראה לעיל שם הערה 238.
כא. עין בעין : שלח יד, יד.
כב. החכ' שנק' עין : ראה לקו"ת מסעי צד, ד. ביאוה"ז תשא נה, סע"א. סהמ"צ להצ"צ קלו, ב. פיה"מ עט, ד. ש"א סא, ב הערה 31.
כג. חכמים עיני העדה : שלח טו, ד. ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רסד ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בא ח"א קב, א ובהערה 248.
כד. ואין עין אלא נבואה : שמו"ר פל"ח, ד. הובא גם בהמאמר שבהערה הבאה רפ"ב.
כה. נבואה גילוי ההעלם : ראה לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ פ"ב ואילך.
כו. בבינה עלמא עילאה : ראה זהר בראשית לד, א ובמק"מ שם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תטו ואילך.
כז. דברק המבריק : ראה גם בענין ברק המבריק לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא ובהערה 81.
כח. טו"ב : נרשם בריש צד הימני של העמוד (בהפסק קו מלמעלמ"ט בינו להפנים). והכוונה שהבא להלן מיוסד על הגהות ללקו"ת משנת ”טו"ב" — תרי"ז. הגהות אלו נדפסו באוה"ת תזריע כרך ב ע' תקלא ואילך. ולהבא לקמן ראה שם ס"ע תקלג ואילך.

עמוד רג

52. וי"ל שאז . . ע"ד : נרשם בגוכתי"ק מלמעלמ"ט בצד השמאלי של העמוד ללא ציון מקומו בפנים, ואולי שייך כאן.
53. הכתר הוא הממוצע : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תס. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יא, ג. וש"נ.
54. כמ"ש בע"ח . . בחכמה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ובירך את לחמך ובהערה 11.
55. הובא בלק"ת : כאן כג, ד.
57. בלק"ת ד"ה החלצו : מטות פו, א.
58. מדין . . ריב ומדון : ראה גם (בנוסף ללקו"ת מטות) תו"ח יתרו ח"ב עדר, ד. וש"נ.
59. ענפין מתפרדין : זהר ח"ש קכג, א.
56. ועפ"ז יש . . התהו : השוה אוה"ת תזריע כאן ריש ע' תקל עם הוספות.

עמוד רד

60. ק"נ : אוצ"ל: ק"נ).
61. שאצילות הוא אלקות : ראה עבודת הקדש חלק היחוד פ"ב. רפ"ד. תניא פמ"ט (סט, א). תו"א משפטים עו, ב. סה"מ תרל"א ח"א ע' קלח. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' רמא. וש"נ. ח"ב ע' תשמא. וש"נ.
62. אצי' . . געטליך ולא אלקה : ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקכג. וש"נ.
63. בל"א : בלשון אידיש. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
64. גאט : ראה גם בענין כתיבת תיבה זו מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקמג-תקמו. קונטרסים ע' תצח. ע' תקפט. ע' תקצד. ע' תקצז. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' פו. אוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רנז-ב'רנט. ישעי' כרך ג ע' א'רלג-א'רלח. ספר השיחות תש"ג ע' 62 וע' 63 ובהערה שם. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשמח. וש"נ. אג"ק ח"ז ע' כו. ח"ט ס"ע סב.
65. בת"א בד"ה ואלה המשפטים : עד, ג ואילך.
66. וזרעתי את בית ישראל : ירמי' לא, כו [בדילוג].
67. זרע אדם וזרע בהמה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה ובהערה 121.

עמוד רה

70. י"ב בקר : ראה מלכים-א ז, כה. מד. דברי הימים-ב ד, טו.
68. המלאכים שנק' . . בהמות . . דבריאה : ראה גם לקו"ת צו יז, רע"א. תניא רפל"ט בהגהה.
69. המלאכים שנק' בשם . . חיות דיצי' : ראה תניא שם.
71. דיצי' שראה יחזקאל : ראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ ובהערה 270.
72. נשמות דאצי' . . האבות : ראה גם מאמרי אדה"ז על מאמרי רז"ל ע' רצא ואילך. לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 88.
73. נשמות דאצי' . . ומשה : ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' קפז־ סה"מ תרל"א ח"א ע' קלח. תרל"ב ח"א ע' מב ואילך־ תרל"ה ח"א ע' רסו ובהנסמן בהנ"ל.
74. באגה"ק סי' ך' : תניא קל, א.
75. דאיהו וחיוהי . . חד : ראה ת"ז בהקדמה ג, ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' מג. וש"נ.
76. כמ"ש בלק"ת : תזריע כאן כג, ד.
77. שהת"ת עולה עד הכתר : ראה שערי אורה לר"י גיקטלייא שער ה (סג, ב). מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקעט.
78. דלאו מכל אינון מדות : ת"ז בהקדמה יז, ב.
79. קדש ישראל לה' : ירמי' ב, ג.
80. נשמה . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' נב. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ספ"ד.
81. כמ"ש בלק"ת : תזריע כאן כג, ב ואילך.
82. בלק"ת . . ובפ' חקת : ס, ב.
84. כשרוצה : באגה"ק שם: כשרצו.
83. דאצי'. . מסתלקות . . בטרם יחטאו : ראה (בנוסף לאגה"ק כאן קל, א). ת"ז ת"ע קכד, סע"א ובכס"מ שם. עמה"מ שער רישא דז"א פי"ח (קלה, א). מאמרי אדה"א נ"ך ע' קצא ואילך. סה"מ עזר"ת ס"ע קפד ואילך. תר"ם ח"א ס"ע שלג ואילך. וש"נ.

עמוד רו

85. ועוי"ל : הבא להלן הוא ע"פ לשון אוה"ת תזריע שם ע' תקלד.
86. ואצלתי מן הרוח : בהעלותך יא, יז.
87. המשכת הרוח בע' זקנים : ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפו. וש"נ.
88. שמעטפיה דיצחק : באוה"ת כאן: ע"ד רישי' דעשו בעטפוי דיצחק — הובא בכ"מ בשם הזהר ומהם הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסב. קונטרסים ע' שלג. ראה תיוב"ע ויחי נ, יג.
89. אליו ולא למדותיו : ואתחנן ד, ז. במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכו: שארז"ל בספרי. ראה פרדס שער הכוונה של"ב, פ"ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' נ. וש"נ. נ"ך ע' לד. וש"נ.

עמוד רז

90. ודע : בכת"י מעתיק (ראה לעיל הערה 1) לא נעתקה שורה זו.
91. שמעמד קלי' . . בבריאה : ראה אוה"ת ויצא כרך ה' ע' תתמה: ”כ"מ בע"ח שער הקליפות פ"ב . . בשער ק"נ פ"ט" ע"ש. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת הערה 20.
כט. וענין : הערה זו נרשמה בפנים כאן בהמשך הפיסקא שלפנ"ז. ועה"ג נרשם (בהפסק קו מלמעלמ"ט בינו להפנים) הוראה להמעתיק: ”מן וענין עד סוף העמוד להעתיק למטה".
ל. וענין בחי' חצי' טוב : ע"פ לשון הלקו"ת חוקת ס, ב.
לא. וכענין וכל צבא השמים לך משתחוים : נחמי' ט, ו [ושם: וצבא וכ"ה בלקו"ת כאן. ראה גם לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 108].
לב. בלק"ת בביאורהחלצו : מטות פז, סע"א.
לג. והנה טוב מאד . . הנ"ל : בראשית א, לא. לקו"ת חוקת ס, ב.
לד. צ"ע : נרשם בריש הע' בהיפך הע' ללא ציון מקומו בפנים.
לה. משה משה לא פסיק : שמות ג, ד. זהר וירא קכב, ב. נשא אד"ר קלח, א. בלק קפז, ב. ראה תו"ח משפטים ח"ב רפג, ג. וש"נ. סה"מ תר"ל ע' נו ואילך.
לו. בביאור ציץ מן המים דח"ס : לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ פ"ה.
לז. מקרומא דאוירא : ראה זהר ספרא דצניעותא תרומה קעו, ב. אד"ר נשא קכח, ב. לקו"ת מטות פז, ג.
לח. נת' לעיל : פיסקא ועוי"ל בענין ק"נ דאצי'.
לט. בביאור דהחלצו ספ"א : לקו"ת מטות פז, ג.
מ. רעו"ד : זהר וירא ק, א.
מא. ובביאור ואלה המשפטים : תו"א משפטים עו, ג.
מב. וע' : כל הבא לקמן נרשם (בגוכתי"ק, ובכת"י המעתיק ליתא — ראה לעיל הערה 1) בהמשך להמאמר בע' בפ"ע שבראשו נרשם: ”ל"נ ולא הועתק". ואח"כ נרשם חלק ונמחק.
מד. בביאור בחדש השלישי דתקס"ז : מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' קנג ואילך. תו"א יתרו קט, א. הטעם לכאורה, שבאוה"ת שבהערה שלפנ"ז אינו מציין לתו"א, אלא למאמרי אדה"ז. כי דרוש הנ"ל שבאוה"ת, הוא לכאורה משנת תרט"ז (ראה רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר הצ"צ משנת הנ"ל ס"ע קי). וההוספות שבתו"א נדפסו לראשונה בשנת תרכ"ב.
מה. ובמאה"ז . . נפתלי . . דתקס"ז : מאמרי אדה"ז תקס"ז ס"ע יג ואילך. הנחות הר"פ ע' א ואילך. אוה"ת בראשית כרך ו ס"ע תתשמג ואילך.
מג. וע' בביאור . . כתר : השוה אוה"ת תזריע כרך ב ע' תקכא. סה"מ תרל"ה ח"א ע' ר.
מו. בד"ה אדם . . דרל"ה : סה"מ תרל"ה ח"א ס"ע קצג ואילך [אוצ"ל: פ"ד — ע' קצה ואילך]. וע' ר.
מז. במד"ר פ' תזריע פט"ו : סימן ב. מובא גם באוה"ת תזריע כרך ב ע' תקטז וע' תקלד. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קצ וע' ריב.
מח. משוקל : בויק"ר שם: הי' משוקל.
מט. רבה : שם: רבין.
נ. בלק"ת ד"ה אם בהרת פ"ד : לקו"ת תזריע ד"ה קא מפלגי כד, רע"א.
נא. כי הדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג.