תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

והנה תורה

רלטוהנה תורה

שבת שאחר הפסח פ' אחרי

ה) והנה תורה היא בחי' קו¹⁶¹ האמצעי¹⁶⁰, והענין הוא דהנה התורה נק' ג"כ בשם מצוה וכמ"ש תורת ה' תמימה¹⁶² משיבת נפש שהוא קאי על התורה ולזה יש שם ו' פסוקים¹⁶³ שהוא כנגד ששה סדרי¹⁶⁵ משנה¹⁶⁴ ובכל פסוק חמשה תיבין כנגד חמשה חומשי תורה, ונאמר שם מצות ה' ברה¹⁶⁶ כו' שהתורה נק' ג"כ בשם מצוה שהוא בחי' התחברות. והענין הוא דהנה איתא ברע"מ פ' פנחס דף רך"ב ע"ב שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה¹⁶⁷. והענין הוא דהנה מבואר למעלה¹⁶⁸ שאע"פ שבריאת העולמות נמשך מבחי' נפלאותיך ומחשבותיך¹⁶⁹ שהוא בחי' ל"ב נ"ח, אעפ"כ הוא רק אלינו אבל אין ערוך אליך שלעצמות אוא"ס נחשבת כעשי' גשמי' עושה פלא. וזהו מ"ש בזהר לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא כו' שעש"מ¹⁷⁰ נק' מילין דהדיוטא כו', לפי שעש"מ נעשו מקור לעולמות בע"ג, רמוהנה גבול לגבי בלתי בע"ג הוא אין ערוך כלל¹⁷¹ יותר משאין ערוך טפה בים אוקיינוס¹⁷² לכן נק' עש"מ מילין דהדיוטא כו', ופי' מילין דהדיוטא זהו ע"ד משארז"ל שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד¹⁷³, והנה אף ששיחת חולין שלו צריכין לימוד שיש בהם ג"כ חכ', מ"מ אין השיחת חולין שלו ערך כלל לגבי עצמות חכמתו, וכך עש"מ אף שנמשכו מבחי' נפלאותיך ומבחי' מחשבותיך מ"מ אין ערוך לעצמות חכמתו שהיא בחי' תורה, כי התורה היא למעלה הרבה מבחי' חכ' שבמע"ב שנק' מאד עמקו מחשבותיך¹⁷⁴ כו'.

וזהו מ"ש ואהי' אצלו שעשועי' יום יום¹⁷⁵ שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה¹⁷⁶ שהוא למעלה מבחי' עולם, לפי ששרש העולם נמשך מבחי' מדות¹⁷⁷ וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך¹⁷⁸ כי מעולם, וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה¹⁷⁹, וע' בפי' חסד יבנה ובפי' כי מעולם בד"ה שלש רגלים תחוג לי בשנה¹⁸⁰, שבחי' מדות שייך לעולם, וקודם שנברא העולם לא הי' על מי להתחסד או לרחם, משא"כ בחי' חכ' שייך גם קודם שנבה"ע שהרי החכ' אינה רק גילוי לזולתו שהרי יכול לישב בעצמו ולהשכיל השכלות כו', ועד"ז יובן ענין מה שקדמה תורה לעולם אלפים שנה לפי שאורייתא מח"ע נפקת שחכ' שייך קודם שנבה"ע, וזהו שהתורה נק' משל הקדמוני¹⁸¹ שהוא משל לבחי' קדמונו ש"ע, ומה שנתלבשה התורה בגשמיות זהו רק נובלות חכ' שלמעלה תורה¹⁸² שהוא עד"מ רק כמו בחי' שערות לבד שאף שהשערות מקבלים יניקה מהמוח¹⁸³ מ"מ זהו רק הארה מצומצמת לבד, ולזה כשחותכין את השערות אינו מרגיש שום כאב כלל, וכן עד"ז התורה שנמשכה למטה אינו רק כמו ע"ד בחי' רמאשערות, וע' מזה בלק"ת בביאור תורה צוה בפ' הברכה¹⁸⁴, וכמ"ש קווצותיו תלתלים¹⁸⁵ תלי תלים של הלכות¹⁸⁶ כו', שנמשלה לבחי' שערות כו', ולזה צריך לחבר את התורה כמו שהיא למטה עם התורה שלמעלה.

והנה כדי שיהי' התחברות זו צריך מתחלה לחבר את התורה שלמעלה בהקב"ה כי באמת לגבי עצמותו כו' גם התורה שלמעלה אף שהיא חכמתו ורצונו ית' מ"מ אין ערוך אליו כלל רק שהוא מתלבש בתורה וכמו שארז"ל הקב"ה יושב ועוסק בתורה¹⁸⁷ דהיינו שהוא משפיל ומתלבש א"ע בתורה, ולזה צריך להמשיך אוא"ס בתורה, וזהו ענין התורה לשמה דהיינו לשם התו'¹⁸⁸ כדי שיומשך אוא"ס בתורה, וזהו דוד הי' מחבר תוש"מ בהקב"ה שהמשיך אוא"ס בתורה, ועי"ז שהמשיך אוא"ס בתורה עי"ז נתחבר גם התורה שנמשכה למטה בתורה שלמעלה, כי המשכת אוא"ס שממשיכין בתורה שלמעלה זהו ע"י לימוד התורה לשמה דהיינו מה שלומד את בחי' התורה שנמשכה למטה, כי כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו¹⁸⁹ ועי"ז ממשיך להיות הקב"ה יושב ועוסק חיבור תורה שלמעלה בהקב"ה, וכיון שע"י תורה זו נמשך אוא"ס בתורה שלמעלה מתחבר גם בחי' תורה שלמטה ג"כ לתורה שלמעלה כי באמת הוא כולא חד וכמ"ש ועל תורתך שלמדתנו¹⁹⁰, על תורתך קאי על התורה כמו שהיא למעלה, ושלמדתנו הוא כמו שנמשכה למטה וכולא חד כו'. אך הנה כל האומר אין לי אלא תורה¹⁹¹ אפי' תורה אין לו כו', והיינו שהתורה צריך ג"כ לבחי' עבודה שהיא בחי' תפלה¹⁹² כי רוח אמשיך רוח ואייתי רוח¹⁹³ כמ"ש (איוב סי' ל"ד י"ד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, וזהו ע"י התפלה שאז מתעורר אצלו בחי' אהבה לה' בבחי' רשפי אש.

והכח הזה בנש"י להמשיך בחי' אוא"ס בג' קוין לפי שהם בנים למקום שנא' בנים אתם להוי' אלקיכם¹⁹⁴, שכמו הבן נמשך ממוח האב¹⁹⁵ כמ"כ נש"י מיוחדי' רמבודבקי' בעצמותו ית' כהתקשרות הבן אל האב, ולא כמו התלמיד לרב, וזהו באתי לגני¹⁹⁶ אחותי, פי' באתי לגני בחי' גן סדרים דאוריי'¹⁹⁷ זהו ע"י בחי' אחותי כלה בחי' כליות¹⁹⁸ הנפש של נש"י בתפלה* עי"ז נמשך אוא"ס בתורה, וזהו ענין ברכו בתורה¹⁹⁹ כו', ואח"כ ע"י לימוד התורה עי"ז נמשך המשכה מבחי' חכ' שבתורה בע"מ שהם מקור וחיות העולמות, וזהו שעשה"ד הם מכוונים נגד ע"מ**, וזהו על שלשה דברים העולם עומד היינו שיהי' לעולם עמידה וקיום חזק זהו ע"י שלשה דברים שהיא בחי' תורה ועבודה וגמ"ח כו'. וזהו ענין שהתורה והמצות נק' בשם מצוה לפי שהוא לשון צוותא והתחברות שהם מחברים אוא"ס עם העולמות כו'.

*)בדרוש^א וירא ישראל דתקס"ב^ב פי' רבינו ז"ל מפני שהתקשרות ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה זהו עצמיות ולא כתלמיד לרב, ולא זכר מס"נ דתפילה, רק מפני שפי' באתי לגני גן סדרי' כו' זהו ע"י כלה כליון דנש"י לכן פי' אאמ"ו ז"ל בהגהות לד"ה הנ"ל דתרי"ח^ג שזהו ג"כ ע"י תפלה כו'.

**)ובמד"רד ר"פ ויקהל^ה ד"א ואל מי תדמיוני ואשוה^ו כו' מי ברא אלה^ז, בזכות מי נבראו אלה תולדות השמים והארץ^ח ובזכות מי הם עומדים בזכות אלה שמות בנ"י^ט, ואלה בזכות מי הם עומדים בזכות אלה העדות והחוקי'^י, וזהו תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב, כי קיום העולם הוא ע"י התורה והמצות דוקא, וזהו ל'^יא צותא וחיבור^ד.

להעיר^יב מהמד"ר אלה תולדות כו' בזכות מי עומדי' בזכות אלה העדות, אלה כו'.

רמגוא"ו) והנה פי' הב' בתיבת מצוה שהוא ל' ציווי וכמ"ש צו את בנ"י כו' שהוא ענין ציווי המלך, הוא ענין בחי' יראה שהוא בחי' קבלת עול והיינו שהמצות צריך לקיים דוקא בבחי' עול²⁰⁰ לבד בלי טעם כלל, כי ענין הביטול הרצון שמקיים את המצוה בבחי' עול הוא למעלה יותר משהוא מקיים את המצוה ע"פ טעם וכוונה וכמ"ש שמואל לשאול הלא שמוע מזבח טוב²⁰¹ שהביטול הרצון שבלי טעם וכוונה הוא למעלה מזבח, ששאול הלך עפ"י הטעם ורצה לזבוח מראשית החרם²⁰² של עמלק, ולזה טעה ואם הי' מקיים בלי טעם וכוונה רק בבחי' עול לבד לא הי' טועה כו', וזהו שהמצות צריך לקיים בבחי' עול מ"ש בלבד ויראה תתאה דוקא, לפי שהתחלת העבודה היא ביראה דוקא וכמ"ש בזאת יבא אהרן²⁰³ אל הקדש בזאת הוא בחי' יר"ת ודא הוא תרעא לאעלאה²⁰⁴, ואף שאהרן כה"ג הוא בחי' אה"ר²⁰⁵ מ"מ בזאת יבא אל הקדש בבחי' יראה דוקא לפי שנתב"ס²⁰⁶ כו', ושרש יר"ת הוא מבחי' יר"ע²⁰⁷, וע"כ כדי לבוא אל הקדש הוא ע"י יראה דוקא.

וזהו יראו את ה' קדושיו שקדושיו שהוא בחי' קדושת המצות צ"ל דוקא בבחי' יראו את ה' דהיינו בבחי' יר"ת דוקא, ונק' את הוי' לפי שבמל' גופא יש שני בחי' יראה, יראו מה' כל הארץ ובחי' יראו את ה', והיינו כי במל' יש שני בחי' א' כמו שהיא נעשה מקור לעולמות הנפרדים שהיא בחי' מל' דאצי' שנעשה כתר וע"י לבריאה²⁰⁸ שהוא בחי' אותיות הדבור שהאותיות נראים נפרדים שזהו בחי' יבשה עלמא דאתגלי', ובחי' הב' היינו כמו שהמל' הוא עדיין באצי' ממש שאז נק' בחי' ים²⁰⁹ דהיינו בחי' עלמא דאתכסי'²¹⁰ שהוא כמו למשל אותיות המח' כו' שהם כלולים עדיין בעצמותו כו', וזהו יראו את ה' דהיינו שהיראה היא בבחי' את הוי', את הוא בחי' אותיות שמא' ועד תי"ו²¹¹, ואת הוי' היינו כמו שהאותיות הוא עדיין כלול בעצמותו שהוא בחי' אותיות המח', והנה אפילו בחי' זו נק' ג"כ בחי' יר"ת לבד, לפי רמדשיראה זו היא ג"כ במל' רק שיראה זו היא בבחי' מל' כמו שהיא באצי', אך המצות הם למעלה מבחי' מל', וזהו יראו את הוי' קדושיו, שכדי לבוא לבחי' קדושיו שהוא בחי' מצות זהו ע"י בחי' יראו את הוי' מתחלה, שז"ע קבעמ"ש. והנה מה שמבואר למעלה שבחי' יראו את הוי' היינו בחי' יר"ע, וע"י קדושיו שהוא בחי' מצות מגיעים לבחי' יר"ע, זהו ג"כ אמת, כי הנה איתא במשנה קדושה מביאה לידי ענוה וענוה לידי יראת חטא, ופי' יראת חטא אינו יראת העונש לבד, אלא שהוא ירא מהחטא עצמו²¹², וזהו ע"י קדושה דוקא, כי כשמתבונן איך שהמצוה היא למעלה מאד וע"י המצוה נעשה התחברות וגילוי אלקות בעולמות, עי"ז הוא ירא מהחטא יותר דהיינו מעצם החטא, והיינו לפי שכמו שהמצוה מעלה ומגביה את הנפש, כמו"כ להיפך החטא מוריד ומשפיל מאד וכמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע²¹³ כו'²¹⁴, וזהו יראו את הוי' קדושיו שע"י קדושיו דוקא יוכל לבוא לבחי' יראו את הוי' שהוא בחי' יר"ע כו'.

וזהו מ"ש כי אין מחסור ליריאיו²¹⁵, והענין הוא דהנה ארז"ל במד"ר ס"פ ל"ח בסוף פ' נח²¹⁶, כ"מ²¹⁷ שנא' אין²¹⁸ הוה לה, ותהי שרי עקרה²¹⁹ אין לה ולד והוה²²⁰ לה, ולחנה אין לה ילדים²²¹ והוה לה, ציון²²³ דורש אין לה²²² והוה לה, והיינו כי האין ממלא החסרון, ולכן הוה לה. והענין הוא דהנה אין הוא בחי' מ"ש והחכ' מאין תמצא²²⁴ שאין הוא בחי' כתר²²⁵ ולכך נק' אין לפי שהוא למעלה מהשגה ממש שבבחי' חכ' יש קצת השגה וכמ"ש במשה וראית את אחורי²²⁶ שמשה השיג אחוריי' דאבא, משא"כ בכתר אין שם שום השגה ותפיסא ואיהו תפיס בכולהו עלמין²²⁷ ולית מאן רמהדתפיס בי', ולכך נק' אין. והנה אין ואני הם אותיות שוים²²⁸, והיינו כי אני הוא בחי' מל'²²⁹, ושרש המל' שהוא בחי' יראה²³⁰ הוא בבחי' כתר²³¹ לפי שיראה הוא בחי' ביטול היש, כי אהבה היא בבחי'²³² יש, יש מי שאוהב²³³, משא"כ יראה היא בחי' ביטול מכל וכל, ולכך ע"י הביטול מגיע בבחי' אין. וזהו משארז"ל גדולים מעשה צדיקים²³⁴ ממעשה שמים וארץ, לפי שמעשה שמו"א הם בחי' יש מאין, אבל מעשה צדיקים הוא בבחי' ביטול היש לאין כו', והיינו שע"י הביטול מגיע בבחי' אין, ועי"ז מתעורר גם מבחי' אין העצמי. וזהו מ"ש הטעם כי אין מחסור ליריאיו, יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור דהיינו שגם ע"י בחי' יר"ת (והיינו בחי' יר"ע שביר"ת כנ"ל היינו בחי' יראו את הוי' שבבחי' יר"ת) שהוא בחי' ביטול היש עי"ז כי אין מחסור ליריאיו שעי"ז נמשך מבחי' אין וזהו מחסור ליריאיו שהוא ממלא כל החסרונות²³⁵, דהנה פעם כתי' בעירום ובחוסר כל²³⁶ והיינו לפי שנא' תחת אשר לא עבדת²³⁷ כו' בשמחה ובטוב לבב מרב כל, כל הוא בחי' דאחיד בשמיא ובארעא²³⁸ שע"י בחי' כל נמשך משמיא בארעא, אך תחת אשר לא עבדת עי"ז נעשה למטה חסר כל, אך בחי' האין מחסור ליריאיו שהוא רמוממלא את כל החסרונות לפי שהוא למעלה מבחי' חכ', כי בחכ' יש קצת דין²³⁹ ולזה נעשה למטה חסר כל, אבל כשנמשך מבחי' אין עי"ז נשלם כל החסרונות לפי דלית שמאלא בהאי עתיקא²⁴⁰ ועי"ז נשלם החסרון.

ז) ובזה יובן מ"ש בקרי"ס וייראו העם את הוי'²⁴¹, דהנה ארז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי²⁴³ הכהן²⁴², ורש"י ז"ל בפי' החומש ע"פ זה אלי²⁴⁴ פי' ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים, ובמד"ר בשלח ס"פ ך"ג²⁴⁵ א"ר ברכי' כמה גדולי' יורדי הים, משה רבן של כל הנביאים²⁴⁶ כמה נתחבט לפני המקום הראני נא את כבודך²⁴⁷ ולבסוף הראה לו בסימן והי' בעבור כבודי²⁴⁸, ועולי הים כל אחד מראה באצבעו ואומר זה אלי, ולכאו' אינו מובן שהרי נבואה הוא בחי' גבוה מאד ואיך ראתה שפחה על הים כו'. אך הענין הוא דהנה ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי'²⁴⁹, וכמו שאנו רואים ההפרש שבין ים ליבשה, שהברואים שביבשה הם בבחי' נפרדים כו', משא"כ הברואים שבים הם מובלעים בהים והים מכסה עליהם, וכמו ההפרש שבין מח' לדבור שהדבור הוא בחי' גילוי לזולתו ונעשה

נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים:

להעיר^יג מענין שהחכ' נק' יר"ע^יד לפי שיראה לעלות אל הכתר^טו, לענין יראה ביטול מכל וכל כמשל מי שהוא בפחדי^טז יראה מתבטל ונאבד כל עצמותו.

להעיר ממ"ש בא"ב כמדומני סוף שער הציצית^יז שגם ביראת עונש יש יראת הרוממות שהרי העונש הוא לפי ערך הפגם בבחי' הרוממות כו', וא"כ מובן איך ע"י יר"ת נמשך מבחי' אין למלאות המחסור כו'.

רמזנפרד כו', משא"כ בחי' מח' היא מתאחדת ממש עם הנפש, וכמ"כ יובן ההפרש שבין ים ליבשה שיבשה הוא בחי' עלמא דאתגלי' שהיא מבחי' אותיות הדבור, משא"כ עלמין סתימין הוא מבחי' מח' כו', אך הנה בשעת קי"ס הי' בחי' הפך ים ליבשה²⁵⁰ שמעלמא דאתכסי' נעשה בחי' עלמא דאתגליא, והיינו לפי שהי' הגילוי מלמעלה גם מבחי' עלמא דאתכסי' דהיינו מבחי' סדכ"ס בחי' אין, וזהו בחי' אדון הנפלאות שלמעלה גם מבחי' עלמין סתימין, לזה נעשה מעלמא דאתכסי' בחי' עלמא דאתגלי', ומאחר שהי' הגילוי מלמעלה מסדר השתלשלות ע"כ ראתה שפחה מה שלא ראה יחזקאל, וזה שנאמר בקי"ס זה אלי, והיינו כי כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה²⁵¹, אך בקי"ס זכו הכל לבחי' זה שאמרו זה אלי שהוא למעלה משאר הנביאים.

וזהו שנא' וירא ישראל את היד הגדולה, והיינו כי יש בנשמות ב' בחי' בחי' יעקב ובחי' ישראל²⁵² וכמ"ש כי חק לישראל הוא²⁵³ משפט לאלקי יעקב, שישראל²⁵⁴ הוא בחי' נשמות גבוהות כי שרית עם אלקים²⁵⁵ בחי' ישר אל שהוא בחי' תורה דהיינו נשמות שהם בעלי תורה, והנה בבחי' ישראל נא' וירא ישראל את היד הגדולה שהי' אצלם בבחי' ראי' והתגלות ממש בחי' יד הגדולה, וזהו ע"י אשר עשה הוי' במצרים היינו שזכו לזה ע"י מצרים שהוא בחי' מצרים וגבולים²⁵⁶, ואשר עשה הוי' במצרים היינו שע"י אתכפי' ואתהפכא את בחי' המצרים וגבולים עי"ז זכו לבחי' וירא, כי כד אתכפי'²⁵⁷ כו' אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, ואח"כ נא' וייראו העם את הוי' דהיינו הוא נשמות הנמוכות שנק' עם מל' עוממות²⁵⁸ שהוא בחי' אין מלך בלא עם²⁵⁹, הנה העם הם נפרדים מהמלך שאינם מקבלים רק מבחי' מל' כמו שנעשה מקור לעולמות בי"ע שהוא רק בחי' אותיות הדבור שנראים נפרדים כו' ואין בהם רק בחי' יראו מה' כל הארץ, אך בקי"ס זכו לבחי' ויראו את הוי' שבחי' יראו את הוי' היינו שהיראה נמשך מבחי' האותיות כמו שהם כלולים עדיין במח' שהיא בחי' ים, והיינו לפי שהי' בחי' הפך ים ליבשה שים נעשה יבשה לכן הי' גם אצלם הגילוי מבחי' ים בחי' יראו את הוי' שזכו לבחי' יראה שנמשך מעלמא דאתכסי' שהוא בחי' ים כו'.

רמחויאמינו בה', היינו מה שהי' לבחי' הנשמות שנק' ישראל בבחי' ראי' כמ"ש וירא ישראל את היד הגדולה, זה לא הי' אצלם רק בבחי' אמונה אבל לא בבחי' ראי' ממש* כמו לנשמות שנק' ישראל כו'.

ומעתה י"ל²⁶⁰ המד"ר שא' וירא ישראל את היד הגדולה לפי שאמר פרעה מי ה' לכך לקה ביד הגדולה חמשים מכות כנגד מי, שהרי היד הגדולה היא בחי' חסד ואיך מבחי' החסד יומשך בחי' דין וגבורה, וכן צ"ל מ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב²⁶¹, איך מבחי' ימין נמשך שיהי' תרעץ אויב. אך הענין הוא דהנה ההפרש שבין ימין לשמאל, היינו שעיקר הכח הוא בימין ולכן הפעולה שנעשית בימין היא נעשית בטוב, משא"כ בשמאל אף שנעשית הפעולה מ"מ אינה טובה כ"כ כמו בימין, וזהו שפי' רש"י לחד פירושא על מארז"ל שבת דס"ג ע"א²⁶² למיימינים בה²⁶³ סמא דחיי למשמאילים בה כו', שמיימינים היינו כשלומדים את התורה בעיון ופלפול אז נק' מיימינים היינו שאז היא כמו המלאכה שנעשה בימין שהפעולה היא נעשית כתיקונה, למשמאילים בה היינו כשלומד את התורה שלא בעיון אז נק' בחי' משמאילים, שזהו כמו שנעשה הפעולה בשמאל שאין הפעולה טובה כו'.

ועפ"ז יובן²⁶⁴ מ"ש (בישעי' ג') נצב לריב ה'²⁶⁵ וכתי' (יואל ד') כי אשב שם לשפוט²⁶⁶ כמו שתירץ במד"ר וישלח פ' פ"ב²⁶⁷ ע"ש, והיינו שזהו ההפרש

*)צ"ל^יח הלא ראתה שפחה, שהשפחה היא מן הפחותי' כמ"ש עד בכור השפחה^יט, וא"כ איך שייך שהנשמות שהיו למטה מבחי' ישראל האמינו ולא ראו, וצ"ל דבחי' את הוי' שגם העם השיגו זה שהיא בחי' פנימיות המל' כלת משה^כ זהו למעלה מבחי' השגת הנביאים שנתנבאו בכה כדמותנו^כא, ואפשר שבחי' פנימי' המל' מאחר שזהו המל' כמו שהיא באצי' נק' זה, מ"מ בחי' ראי' שראו נשמות הנק' ישראל שזהו מבחי' יד הגדולה (בחי' בינה) זה הי' אצל העם בבחי' אמונה לבד.

רמטע"ד שבין ימין לשמאל שכשדן את ישראל הוא דן אותם בשמאל מקצר כו' שהוא דרך עראי שאין הדין חזק כ"כ כמו הדין שנמשך בימין, וזהו מקצר בדין ומוותר בדין לפי שנמשך הדין רק משמאל בחי' שמאל דוחה לבד והיינו לפי ששרש נש"י הוא מבחי' ימין לכך א"א להיות הדין נמשך מבחי' ימין כיון ששרשן נמשך מבחי' ימין והדין שנמשך להם הוא רק מבחי' שמאל דוחה, והנה כיון שהדין נמשך מבחי' שמאל דוחה נעשה אח"כ תומ"י בחי' ימין מקרבת, וזהו שבכ"מ שנאמר פורעניות של ישראל נאמר תיכף אח"כ בחי' ישועה ונחמה כמו בהושע שנאמר בו אתם לא עמי²⁶⁸ כו' נאמר תיכף והי' מספר בנ"י כחול הים אשר לא יספר²⁶⁹ כו' ובמקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי²⁷⁰, והיינו לפי שהדין שלהם נמשך רק מבחי' שמאל דוחה ואח"כ נעשה בחי' ימין מקרבת, וזהו כשהוא דן את ישראל בעמידה כמו עד"מ בחי' שמאל, אך כשהוא דן את העובדים לכוכבי' ומזלות הוא דן אותם בישיבה דהיינו בבחי' ימין לפי שהם מנגדים לבחי' ימין.

דהנה פרעה אמר מי הוי' אשר אשמע בקולו שלא ידע מש' הוי' אבל משם אלקי' ידע²⁷¹ כי יוסף הודיע לו אלקי' יענה את שלום פרעה²⁷² אך משם הוי' לא רצה לידע²⁷³ והיינו לפי שמשם אינו יכול לקבל שום יניקה, אבל מש' אלקים יכלו גם הם לקבל דהיינו ממ"ח צירופים אחרונים²⁷⁴ דש' אלקים כו', אבל מש' הוי' אינו יכול לקבל. וזהו שאמר פרעה אם בן הוא²⁷⁵ והמתן אותו ואם בת היא וחיה, והיינו כי בן הוא בחי' חסד זכר חסדו²⁷⁶, וכל בניך למודי הוי'²⁷⁷ שבן הוא מקבל מש' הוי' כו', והנה מש' הוי' אינו יכול לקבל וכמ"ש אם תגביהי כנשר²⁷⁸ משם אורידך נאום הוי'²⁷⁹, לזה אמר אם בן הוא והמתן אותו וכן כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון²⁸⁰ לפי שבת הוא בחי' גבורות²⁸¹ גם הם יוכלו לקבל, אך באמת טעה בזה לפי שעיקר הגבורות הוא כדי לאכללא שמאלא בימינא וכיון שנכלל שמאל בימין רנאינו יכול לקבל עוד יניקה אפי' מבחי' גבורות כיון שנכלל שמאל בימין כו'. והנה לפי שפרעה הי' מנגד לבחי' הוי' ואמר מי הוי' שהוא בחי' ימין לזה נמשך הדין שלו דוקא מבחי' ימין ולכך הדין הוא קשה יותר מבחי' ימין, וגם אם הי' הדין נמשך מבחי' שמאל אז נעשה ימין מקרבת, אבל אם הדין נמשך מימין אז אין לו מי שיקרב. וזהו כשהוא דן העובדים לכוכבים ומזלות דן אותם בישיבה מאריך בדין ומפשפש בדין שהדין הוא חזק וקשה מאד, וזהו ימינך ה' תרעץ אויב.

וזהו וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים שע"י שאמר מי הוי' לקה ביד הגדולה חמשים מכות לפי שיד הגדולה הוא בבחי' בינה²⁸² ופרעה חטא במי דהיינו בבינה²⁸³ לכך לקה ביד הגדולה שהוא בחי' בינה, משא"כ בישראל הוא להיפך שכל הישועות ונחמות²⁸⁴ נמשך מבחי' מי וכמ"ש מי יתן מציון ישועת ישראל²⁸⁵ כנ"ל.

הערות

עמוד רלט

161. תורה . . קו האמצעי : ראה לעיל רפ"ג.
160. והנה תורה היא בחי' קו האמצעי : מאמר זה הוא המשך למאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה שנדפס לפנ"ז — ראה בהערה 1 שם.
162. תורת ה' תמימה : תהלים יט, ח.
163. ו' פסוקים : וכ"ה בסה"מ תרכ"ז כאן ע' רנב. ראה במד"ר פי"ג, טז בסופו: ”ג' פסוקים של תורה שבהם ו' סדרי משנה והן מן שתים שתי' [כ"ה בבמד"ר ובאוה"ת שבפיסקא הבאה] פסקה וכל פסקה ופסקה מן חמשה תיבות". ראה אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' סח: ”וששה פסקות שהם ששה סדרי משנה". שבועות ע' קלא: ”וגם נחלקים לג' פסוקים שבכל אחד יו"ד תיבות ולא הי' ששה פסוקים שבכל אחד ה' תיבות". ראה גם רש"י שבהערה הבאה. הבמד"ר מובא גם באוה"ת תהלים ע' סו [ושם: דרנ"ד ב' — בדפוס אמשטרדם ת"א]. שבועות ע' קל [ושם: דרנ"ב ב' וצ"ל: דרנ"ד ב'].
165. ששה סדרי משנה : ראה לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ הערה 157.
164. כנגד ששה סדרי משנה : ראה גם (בנוסף לבמד"ר) ילקוט שמעוני לתהלים שם רמז רדעת. מדרש תהלים שם. רש"י לתהלים שם פסוק ט.
166. מצות ה' ברה : תהלים יט, ט.
167. איתא ברע"מ . . שדוד . . בהקב"ה : לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה רפ"ג ושם: בס' הבהיר. וש"נ.
168. מבואר למעלה : פ"ב פיסקא ולהבין.
169. נפלאותיך ומחשבותיך : תהלים מ, ו.
170. לאו אורחא דמלכא . . שעש"מ : נסמן לעיל במאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ב הערה 83.

עמוד רמ

171. גבול לגבי בלתי בע"ג . . כלל : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 69.
172. טיפה בים אוקיינוס : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קסד. סהמ"צ להצ"צ ע' צא ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלח ואילך.
173. שיחת חולין . . לימוד : סוכה כא, ב. ראה לקו"ת תצא לו, ג. לז, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ריז. וש"נ. ח"ד ע' א'ריט. וש"נ. תו"ח בראשית א, ד ובהערה 54. לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון פ"ה.
174. מאד עמקו מחשבותיך : תהלים צב, ו. ראה גם לקו"ת שה"ש לא, סע"ד ואילך.
175. ואהי' אצלו שעשועי' יום יום : משלי ח, ל.
176. שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
177. ששרש העולם . . מדות : ראה גם אוצרות חיים בתחלתו. הובא בלקו"ת מסעי צג, רע"א. סה"מ תרל"ח ס"ע שצ. וש"נ. תר"ם ח"א ע' קפה. וש"נ.
178. זכור רחמיך וחסדיך : תהלים כה, ו [בדילוג השם].
179. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג.
180. שלש רגלים תחוג לי בשנה : נדפס לעיל — ושם פ"א פיסקא ולהבין.
181. שהתורה נק' משל הקדמוני : שמו"א כד, כג וברש"י שם. ראה תו"א מג"א צח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תב. שמות ח"ב ע' שפג. סה"מ תרל"ח ע' רפז.
182. נובלות חכ' שלמעלה תורה : ב"ר פי"ז, ה. פמ"ד, יז.
183. שהשערות מקבלים יניקה מהמוח : ראה גם תו"א תצוה פב, ב. קי, ב. לקו"ת קרח נג, א. תצא לח, סע"ג ואילך. לט, ב. שה"ש לו, ד. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] הנחה ד"ה להבין וכו' ב' פי' בציץ הערה 19.

עמוד רמא

184. בלק"ת . . בפ' הברכה : צה, ב ואילך. לפעמים מציין כ"ק אדמו"ר הצ"צ (בלקו"ת) פ' וזאת הברכה ולפעמים פ' הברכה — ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' קיט. וש"נ.
185. קווצותיו תלתלים : שה"ש ה, יא.
186. תלי תלים של הלכות : ערובין כא, סע"ב.
187. הקב"ה יושב ועוסק בתורה : ע"ז ג, ב. ראה לקו"ת שה"ש א, ד. אוה"ת בהעלותך ע' שסב ואילך.
188. לשמה דהיינו לשם התו' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה פ"ב ופ"ג ובהנסמן לשם.
189. כל הקורא . . ושונה כנגדו : בסה"מ תר"ם ח"ב ריש ע' תתקלד: אי' בגמ' — ראה תדא"ר רפי"ח. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נח, ג. וש"נ.
190. ועל תורתך שלמדתנו : נוסח ברכת המזון. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קנג. וש"נ.
191. כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. שע"ת עט, ג. תו"ח בראשית כו, ג ובהערה 34. לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ספ"ג ובהנסמן שם.
192. עבודה . . תפלה : ראה גם לעיל פ"ג.
193. רוח אמשיך רוח ואייתי רוח : ראה זהר תרומה קסב, רע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשג. מאמרי אדה"א בראשית ע' רל. וש"נ.
194. בנים אתם להוי' אלקיכם : פ' ראה יד, א.
195. הבן נמשך ממוח האב : ראה תניא פ"ב. תו"ח בא ח"א קטז, סע"ב. וש"נ. לקו"ש שמות כרך יא ע' 5 הערה 48.

עמוד רמב

196. באתי לגני : שה"ש ה, א.
197. גן סדרים דאוריי' : ראה זהר מדהנ"ע וירא קד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רג. וש"נ.
198. כליות : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' רנד.
199. ברכו בתורה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה וברך את לחמך פ"ו. ד"ה וענין מתיבתא דרקיע.
א. בדרוש : נרשם בגוכתי"ק בשני צדדי הגליון בראשו ולא צויין מקומו בפנים.
ב. וירא ישראל דתקס"ב : בגוכתי"ק אינו ברור אם נרשם דתקס"ב או דתקס"ד — ראה גם לעיל בריש המאמר וירא ישראל הערה 1.
ג. בהגהות . . דתרי"ח : ראה אוה"ת בשלח ע' תלט.
ה. ובמד"ר ר"פ ויקהל : פמ"ח, [ב]. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' רנ. וש"נ.
ו. ואל מי תדמיוני ואשוה : ישעי' מ, כה.
ז. מי ברא אלה : שם מ, כו.
ח. אלה תולדות השמים והארץ : בראשית ב, ד.
ט. אלה שמות בנ"י : שמות א, א [ושם: ואלה — אבל כ"ה גם בשמו"ר שם. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 56].
י. אלה העדות והחוקי' : ואתחנן ד, מה.
יא. וזהו ל' צותא וחיבור : בסה"מ תרכ"ז כאן ליתא.
ד. ובמד"ר . . וחיבור : נרשם בכת"י מעתיק בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים. ובסה"מ תרכ"ז כאן נדפס זה בפנים כאן.
יב. להעיר : נרשם בכת"י מעתיק באותיות קטנות.

עמוד רמג

200. שהמצות צריך לקיים . . עול : ראה לקו"ת שלח לט, א. מ, א.
201. הלא שמוע מזבח טוב : שמו"א טו, כב [ושם: הנה — ראה גם לקו"ת פ' ראה כ, ב. ג. סה"מ שבפיסקא הבאה]. ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזנא ע' קטו. נביאים ע' ה. לקו"ת פ' ראה כ, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' א ואילך. סה"מ תרל"ח ע' תמו. וש"נ.
202. לזבוח מראשית החרם : שמו"א שם, כא.
203. בזאת יבא אהרן : אחרי טז, ג. ראה זהר אחרי נו, ב.
204. ודא הוא תרעא לאעלאה : ראה זהר בהקדמה ח, רע"א. יא, ב.
205. שאהרן כה"ג . . אה"ר : ראה תו"א תצוה פב, א ואילך.
206. שנתב"ס : ראה ס"י פ"א, מ"ז.
207. ושרש יר"ת . . יר"ע : ראה תו"א ויקהל קיד, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנט. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ג ובהערה 22.
208. מל' דאצי' . . כתר וע"י לבריאה : ראה ע"ח שער כסה"כ שמ"ו, פ"ב. פ"ד. פ"ו. שער העקודים ש"ו, פ"ב.
209. מל' . . יבשה . . ים : ראה גם לקו"ת צו יד, ב. סה"מ תרל"ח ע' יב. וש"נ.
210. עלמא דאתגלי' . . דאתכסי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
211. את . . אותיות שמא' ועד תי"ו : ראה זהר בראשית כט, ב. רקאנטי בראשית ב, א. שער הכוונות ענין העמידה דרוש ד. לקו"ת עקב טו, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלז. וש"נ.

עמוד רמד

212. ירא מהחטא עצמו : ראה גם תויו"ט סוף סוטה (ד"ה וענוה). ר"ח שער היראה ש"א, ספ"ג (ד"ה עוד בחי' ד' — יד, א). לקו"ת בלק נג, ד. מטות פב, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' תעא. וש"נ.
213. ואת נפש אויביך . . הקלע : שמו"א כה, כט.
214. כו' : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' רנה.
215. כי אין מחסור ליריאיו : המשך הכתוב יראו את ה' קדושיו — תהלים לד, י.
216. במד"ר ס"פ ל"ח סוף פ' נח : ראה גם אוה"ת ישעי' כרך ב' ע' תתיא. סה"מ תרכ"ז כאן ע' רנה ואילך. (לקמן בחלק ההנחות] הנחה ד"ה שוש תשיש הא' והב' על יד הערות 89. 91 ואילך.
217. כ"מ : שם: בכל מקום. באוה"ת שם כבפנים.
218. אין : במדרש ובאוה"ת שם: אין לה.
219. ותהי שרי עקרה : נח יא, ל [כ"ה במהדורת אמשטרדם ת"א. ובדפוסים הנפוצים: שרה. — באוה"ת כבפנים]
220. והוה : במדרש ובאוה"ת שם: הוה.
221. ולחנה אין . . ילדים : שמו"א א, ב.
223. ציון דורש אין לה : ירמי' ל, יז [ושם וכן במדרש ובאוה"ת שם: ציון היא].
222. לה : בבכתוב וכן במדרש ובאוה"ת שם ליתא.
224. והחכ' מאין תמצא : איוב כח, יב. ראה אגה"ק סי"ז קכו, רע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשעט. וש"נ. תו"ח בראשית ז, ד ובהערה 49. בא ח"א קא, ג. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ על יד הערה 169 ואילך.
225. שאין הוא בחי' כתר : ראה זהר שלח קנח, ב [וכן צ"ל באוה"ת ישעי' שם]. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנח. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ב. וש"נ.
226. וראית את אחורי : תשא לג, כג. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך על יד הערה טז. (ובחלק ההנחות שם על יד הערה 57]. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קנט. לקו"ש שמות כרך ו ע' 249 ואילך.
227. ואיהו תפיס בכולהו עלמין : ראה זהר רע"מ פינחס רכה, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קפב. תו"ח נח סו, ג הערה 30.

עמוד רמה

228. אין ואני הם אותיות שוים : ראה פרדס שער אם הא"ס הוא הכתר ש"ג, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקמד־ מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רלד־ הנחות תקע"ז ע' ב.
229. אני הוא בחי' מל' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"א מערכת אני. פע"ח בתחלתו. ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"ג. לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה ובהערה 16.
230. ושרש המל' . . יראה : ראה ת"ז בהקדמה ו, א. לעיל ריש פיסקא וזהו יראו.
231. ושרש המל' . . בבחי' כתר : לקו"ת חוקת נח, א.
232. אהבה היא בבחי' יש : ראה לקו"ת מסעי צ, ב.
233. יש מי שאוהב : מובא בכ"מ בדא"ח ומהם תו"א וארא נו, א. יתרו סז, ג. סה"מ תרל"ח ס"ע קלה. וש"נ.
234. גדולים מעשה צדיקים : ראה כתובות ה, א. תו"א בשלח סו, סע"ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתי. וש"נ. תו"ח בראשית כה, ג ובהערה 29. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תפב. וש"נ.
235. אין מחסור . . ממלא כל החסרונות : ראה גם ד"ח שער התפלה נז, ד ואילך. אוה"ת בשלח ע' תמו ואילך. ע' תסה. ישעי' שם. (יהל אור) תהלים ע' קכד. סה"מ תרכ"ז כאן ע' רנו. תרכ"ט ע' סז. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] הנחה ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ על יד הערה 111. (לקמן בחלק ההנחות] הנחה ד"ה שוש תשיש הא' והב' על יד הערות 95. 96.
236. בעירום ובחוסר כל : תבא כח, מח [ושם: ובעירום].
237. תחת אשר לא עבדת : תבוא שם, מז. ראה תניא פכ"ו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כז ואילך ובהנסמן שם.
238. דאחיד בשמיא ובארעא : ראה זהר בראשית לא, א. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' עט. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 164.

עמוד רמו

239. בחכ' יש קצת דין : ראה תו"א בראשית ה, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' שז. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך ובהערה 46.
240. דלית שמאלא בהאי עתיקא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. ע"ח שער עתיק שי"ב, פ"ב. שער הארת המוחין של"ב, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעא.
241. וייראו העם את הוי' : בשלח יד, לא.
243. יחזקאל בן בוזי הכהן : יחזקאל א, ג.
242. ראתה שפחה . . בוזי הכהן : מכילתא בשלח טו, ב [ושם: יחזקאל וכל שאר הנביאים]. ובילקוט שמעוני שם (רמז רמד): יחזקא' וישעי'. בבחיי שם: יחזקאל בן בוזי. בית אלקים להמבי"ט שער היסודות פי"ג. ראה גם אוה"ת פ' ראה ע' תשלח. סה"מ תרכ"ז כאן ע' רנו. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] הנחה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 10 בשם רש"י. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ריא. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קצד, ב ואילך. סה"מ תרל"א ח"א ע' רסד ואילך.
244. ורש"י . . זה אלי : בשלח טו, ב.
245. ובמד"ר בשלח ס"פ ך"ג : בדילוגים וכו'. ראה גם אוה"ת בשלח ע' תמב — נדפס גם בביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תשמז. סה"מ תרל"א ח"א ע' רסז ואילך.
246. משה רבן של כל הנביאים : לשון שמו"ר פכ"א, ד. דב"ר פ"ב, א. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז, ה"ו.
247. הראני נא את כבודך : תשא לג, יח.
248. והי' בעבור כבודי : תשא שם, כב.
249. ים ויבשה . . דאתכסי' . . דאתגלי' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה ובהערה 104.
יג. להעיר : שני קטעים אלו הבאים לקמן נרשמו בגוכתי"ק על העתקת המעתיק. אמנם כשהעתיק המעתיק עוה"פ את המאמר עם התיקונים וכו' הנה משום מה לא נכללו בו שני הגהות אלו.
יד. שהחכ' נק' יר"ע : ראה תו"א מקץ מ, ד. מא, ג.
טו. שהחכ' . . שיראה לעלות אל הכתר : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' שיח: בע"ח. אוה"ת בשלח ע' תב: צ"ע בע"ח שער מטי ולא מטי ושער הכללים כו'. ראה ע"ח שער המלכים שי"א, פ"ה. זהר הרקיע פ' נשא קכב, ב. שער מאמרי רשב"י שם.
טז. בפחדי : כ"ה בגוכתי"ק.
יז. בא"ב כמדומני . . הציצית : פכ"ג (צז, א). הובא גם בסה"מ תרל"ו ח"ב ס"ע עדר.

עמוד רמז

250. הפך ים ליבשה : תהלים סו, ו.
251. כל הנביאים . . ומשה נתנבא בזה : ראה ספרי ר"פ מטות הובא ברש"י שם. תו"ח בשלח ח"א קמד, ב הערה 29. אוה"ת מטות ע' א'תצד. וראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"א.
252. בנשמות . . יעקב . . ישראל : ראה גם תו"א מקץ לו, ג. משפטים עז, ב.
253. כי חק לישראל הוא : תהלים פא, ה.
254. שישראל . . ישר אל : ראה עבודת הקודש חלק התכלית פכ"ז. פרדס שער עה"כ שכ"ג, פ"י מערכת ישראל. כלי יקר וישלח לב, כט. סידור שחרית סה, א. תו"ח בשלח ח"א רמו, ב. וש"נ.
255. כי שרית עם אלקים : וישלח לב, כט.
256. מצרים . . מצרים וגבולים : ראה תו"א בשלח סד, ב. סע"ג. יתרו סז, סע"ב. עא, ג.
257. כד אתכפי' : ראה זהר תרומה קכח, ב. יתרו סז, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ה. וש"נ. אוה"ת שלח כרך ו ע' א'תשעב. וש"נ. שה"ש כרך ב ע' תרצט.
258. עם מל' עוממות : ראה גם שער היחוד והאמונה פ"ז. לקמן מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום הערה 19.
259. אין מלך בלא עם : בחיי וישב לח, ל. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרלא.

עמוד רמח

260. ומעתה י"ל : ראה אוה"ת בשלח ע' תנח ואילך. ע' תע ואילך.
261. ימינך ה' . . תרעץ אויב : בשלח טו, ו. ראה גם אוה"ת שם ע' תקמא ואילך. ע' תקמד ואילך.
262. שפי' רש"י . . דס"ג ע"א : ראה שם ד"ה למיימינין וד"ה למשמאילין.
263. על מארז"ל . . למיימינים בה : ראה שבת שם פח, ב.
264. ועפ"ז יובן : ראה אוה"ת חנוכה כרך ז תתתנו סע"ב ואילך. ספר החקירה להצ"צ ע' קלז (אוה"ת בראשית כרך ב תנו, ב).
265. (בישעי' ג') נצב לריב ה' : פסוק יג.
266. (יואל ד') כי אשב שם לשפוט : פסוק יב [ושם: כי שם אשב — וכ"ה בס' החקירה שם. באוה"ת חנוכה שם. בשלח שבהערה 260 תיבת שם ליתא. בסה"מ תרכ"ז כאן ע' רנח כבפנים].
267. במד"ר וישלח פ' פ"ב : סימן ח. הובא גם בכ"מ ומהם בהמצויין בהערה שלפנ"ז. אוה"ת נצבים ע' א'קצט. האזינו ע' א'תרנו.
יח. צ"ל : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.
יט. עד בכור השפחה : בא יא, ה.
כ. פנימיות המל' כלת משה : ראה זהר הרקיע ר"פ בראשית. שער מאמרי רשב"י ר"פ בראשית. ס' הדרת מלך סקנ"ו (פו, ה). לקו"ת שה"ש לט, סע"ג ואילך.
כא. כדמותנו : בראשית א, כו.

עמוד רמט

268. בהושע . . אתם לא עמי : א, ט.
269. בהושע . . והי' מספר . . לא יספר : ב, א [בדילוג].
270. ובמקום אשר . . בני אל חי : המשך הכתוב והי' מספר [ושם: והי' במקום].
271. פרעה . . משם אלקי' ידע : ראה תו"א מקץ מג, רע"א. סידור שער החנוכה ערא, סע"ב.
272. אלקי' . . שלום פרעה : מקץ מא, טז.
273. משם הוי' לא רצה לידע : ראה גם לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת פ"ה. ד"ה ראה קראתי בשם פ"ג.
274. ממ"ח צירופים אחרונים : ראה פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"ה. שער הכוונות ענין הפסח דרוש א. תו"א יתרו קט, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'סא. סה"מ תר"ם ח"א ע' שנה. וש"נ.
275. אם בן הוא : שמות א, טז. ראה גם תו"ח שמות ח"א כו, א ואילך. לד, סע"ב ואילך. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקט ואילך. כרך ח ע' ב'תתמו.
276. זכר חסדו : תהלים צח, ג. ראה תניא פמ"ג (סב, א). תו"ח שמות ח"א כו, א ובהערה 93.
277. וכל בניך למודי הוי' : ישעי' נד, יג. ראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
278. אם תגביהי כנשר : עובדי' א, ד [ושם: תגביה — ראה בהערה הבאה].
279. אם תגביהי . . נאום הוי' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ על יד הערה 130 ואילך ובהנסמן שם.
280. כל הבן . . הבת תחיון : שמות א, כב.
281. שבת . . גבורות : ראה זהר בראשית מח, ב. אחרי סה, א. תו"ח שמות ח"א לד, ד. וש"נ.

עמוד רנ

282. שיד הגדולה . . בינה : ראה זהר רע"מ תצא רעז, א. ת"ז תנ"ה פט, רע"א.
283. במי דהיינו בבינה : זהר משפטים קיז, ב. לקו"ת פקודי ד, ג. תו"ח פקודי ח"ב תמג, ד ובהערה 78.
284. שכל הישועות ונחמות : ראה ויק"ר פכ"ד, ד. לעיל מאמר ד"ה ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים על זמן התבואה על יד הערה 66 ואילך.
285. מי יתן מציון ישועת ישראל : תהלים יד, ז.