הים ראה וינוס
רנהים ראה וינוס
בס"ד ל"נ ונכתב לא על הסדר
הים ראה וינוס1, ואיתא ברבות פ' בשלח פך"א דקל"ט א'3, כשהלך משה לקרוע4 את הים לא קיבל עליו להקרע, א"ל מפניך איני נקרע כו' שנבראתי5 בג' כו' הלך וא"ל6 להקב"ה אין הים כו' מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה שנא' רנאמוליך לימין משה וגו' (ישעי' ס"ג)7 מיד ראה הקב"ה8 וברח שנא' (תילי' קי"ד) הים ראה9 וינוס2 מה ראה אלא שראה הקב"ה10 שנתן יד ימינו, וצ"ל שזהו יד הגדולה דא"א ודעת"י, והיינו ע"י לך הגדולה11 דז"א שבטל לבחי' כי לא אדם12 לאו מכל אילון מדות13 נתגלה יד הגדולה דא"א גם למטה עד שגם הים שלמטה ראה ולא יכול לעכב אלא ברח מיד, א"ל משה כו' מפני יראתו כו'14.
והענין 15 הוא דהנה בסדרי השתלשלות ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא17 דאתגלי'16, ים הוא בחי' עלמא דאתכסיא ויבשה הוא בחי' עלמא דאתגלי' שכל מה שיש ביבשה18 יש בים, רק שביבשה הן בבחי' גילוי, ובים הם בבחי' העלם, וכמ"כ כל סדרי השתלשלות העולמות הן בבחי' העלם וגילוי ים ויבשה,
לךא ה' הגדולה תלוי ראשב, לך הגדולה זה קרי"סג, ב"פ בגדולה ברה"עד, והב' איך שהגדולה אינו תופס מקום ומקום גדולתוה כו', וזה נתגלה ע"י קי"ס היפך הטבע, וע' ב' פירושים בד"ה ושננתם הגדולו.
ומ"שז במ"א בענין בריאה יש מאין, שאינו שייך שגשם העולם הי' תחילהח ע"ד עו"עט, לית פירכא שזהו שגשם העולם כמו שהוא לא הי' אבל ברוחניות כו' ארץ כו' משלגי כו' שהכוונה יחידות עשירות מאותיא כמ"ש במ"א זה הי' קודם ג"כ.
לעייןיב בלק"ת מענין לידהיג שהוא לא ע"י נה"י.
רנבשקודם שנתגלו כל העולמות מאין ליש היו כלולי' תחלה בהעלם בבחי' כשעלה ברצונו הפשוט19 שע"י מחשבה זו נתהוו20 כו', והנה ג"ע העליון והתחתון נק' עלמין דאתגליין וכן מלאכים ונשמות, בקול דברי אלקים חיים21 כו' נודע בשערים בעלה22 כו' בחי' דבור נק' זה השער לה'23 כמ"ש בד"ה וירא ישראל דתקס"ב תקס"ד24, והוא בחי' ממכ"ע, אבל בחי' ים הוא ההעלם כו' רק שהוא ההעלם השייך להגילוי, ועד"ז נא' והים עליהם מלמעלה25.
והנה 26 ענין קרי"ס הפך ים ליבשה27 היינו שלא כסדר ההשתלשלות, שע"פ סדר ההשתלשלות אין ההעלם נעשה גילוי ממש רק אפס קצהו נמשך מהעלם אל הגילוי, אבל כשהפך ים ליבשה נעשה ההעלם עצמו בחי' גילוי והיינו ע"י ההמשכה מלמעלה מבחי' ההעלם מבחי' עצמיות28 אוא"ס שלמעלה מסובב וממלא, דקמי' ההעלם והגילוי שוין כחשוכה כאורה29, וזהו הים ראה וינוס, מה עשה הקב"ה רנגנתן ימינו על ימינו של משה שנא' מוליך לימין משה, מיד ראה הקב"ה וברח שנא' הים ראה וינוס כו', והענין י"ל ע"פ מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימינו30 טפחה שמים, וארז"ל נטה ימינו וברא שמים31, נטה שמאלו וברא ארץ, כי ארץ ושמים הם ממכ"ע33 וסוכ"ע32 משא"כ בחי' ים הוא רק הארה מבחי' סוכ"ע כו' דהיינו ההעלם של הגילוי כנ"ל, וזהו הנה טפחות נתת ימי וחלדי כאין נגדך (תילי' ל"ט וא"ו), (ופי' רש"י מדודים הם ימי האדם כדבר הנמדד בטפחיים כן ימי האדם קצובים), כי ב' ידות ימין ושמאל הם ב' טפחות34, שבכל יד ה' אצבעות חמש כנגד חמש35, והם ימי של בחי' מל' ובאמת גם סוכ"ע אין ערוך לעצמותו ית', (והיינו שדוד אמר זה כנגד מדתו שי"ל שבנין המל'36 הוא מבחי' המל' של כל הע"ס37, ואמר זה בשביל כלליות נש"י בחי' כנס"י שמדודים הם בטפחיים כמו שפי' רש"י שגם בחי' סוכ"ע מדוד הוא
וחלדייד וזקנתינו כאין נגדך חלד ל' חלודה רש"יטו ות"יטז קלילין סדרתא יומי וגושמאיז כלמא לקבלך, ברם כולהון צדיקיא קימין לחיי עלמא.
נרשם בשולי היריעה:
וכשנבנה בחי' המל' בע"ס הם ימי וחלדי ים ויבשה, פנימיות המל' וחיצוניות המל'יח כמ"ש כל הנחלים הולכים אל היםיט, ים מקבל מבחי' ימי היינו מבחי' יומין דז"א ומעלים ומגלה הארה בבחי' ארץ שזהו בחי' חלדי כמ"ש הת"יטז על וחלדי וגושמי היינו בחי' יבשה שזהו המקור להוות היש דבי"ע.
רנדוכמ"ש בד"ה קמפלגי כו' אם בהרת קדמה, שלא נדפס38, שגם בחי' החיות דבחי' סוכ"ע שקדוש ומובדל ואינו כמו הנשמה שמחי' את הגוף שמתלבש בגוף להחיותו לכן מתפעלת ממקרי הגוף39 אבל בחי' סוכ"ע הוא קדוש ומובדל, ועכ"ז הנה בחי' סוכ"ע זו שייך לעולם רק שהתהוות העולם אינו פועל בו שום שינוי ח"ו ולכן אני ה' לא שניתי40 ואתה הוא קודם שנברה"ע41, ואתה הוא לאחר שנברה"ע בלי שום שינוי כלל, והמשל בזה הוא כמו השמים שמקיפים את הארץ שהם כמו בחי' סוכ"ע ולכן השמים הם גבוהים במדריגה לגבי בחי' ארץ כמ"ש שמים לרום (משלי )42 וכתי' כי גבוה שמים מארץ (ישעי' נ )43 ועכ"ז השמים משפיעים לארץ כמ"ש ממגד תבואות שמש44 שלכן ריחוק השמים מן הארץ קצובין45 מהקב"ה שיהיו מרוחקים כך כפי שגזר, ואם היו מרוחקים יותר לא הי' הארץ יכולה לקבל מהם, ועד"ז יובן בחי' סוכ"ע שאם46 היותו סובב ומקיף עכ"ז הוא מחי', וכמ"ש במ"א שאין הפי' סובב ומקיף מלמעלה47 כ"א שאת השמים ואת הארץ אני מלא48 אלא שזהו בהעלם, ולכן נק' בחי' סוכ"ע ששייך לעולם כו', וז"ע קדוש וא"ו שהוא המשכה מבחי' קד"ש49 מלה בגרמי'50 ח"ס שהוא"ו הוא בחי' קו והמשכה בחי' שערות כו', וע"ש בד"ה בהרת הנ"ל, שזהו בחי' הארת הכתר שמאיר בז"א, ושם שהוא"ו הוא בחי' הקו וחוט, והיינו שנמשך אחר מה שפי' מ"ש בזהר בענין הכל תלוי במזל51 אפי' ס"ת בהיכל ענין יקירא קדישא52 שזהו בחי' הקו וחוט (בד"ה יגלח א"ד בתער53) שהזהר אינו מדבר יותר כ"א באצי' וכתר דאצי', והוא מאיר בכל האצי' ע"י התלבשותו בחכמה כמ"ש רנהבע"ח54, ובאגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי55, וצ"ל שמאיר בת"ת דז"א ע"י בחי' החכמה כמ"ש בלק"ת בד"ה קמפלגי אם בהרת רפ"ד בהג"ה, שבאצי' מאיר אוא"ס בחכמה לבד כמ"ש בע"ח והחכמה נק' ג"כ שמים56 כנודע מענין שם מים57, ע' בת"א בד"ה כי עמך מקור חיים58 בענין השקיפה ממעון קדשך מן השמים, ובד"ה השמים כסאי59, ובכ"ד, ועכ"ז נק' סוכ"ע ששייך לעולם שלגבי אוא"ס גם החכ' דאצי' כעשי' גשמי'60 נחשב כמ"ש כולם בחכ' עשית61 (ולפ"ז יתפרש כפשוטו מה שלא שניתי כלל לפי שגם בחי' סוכ"ע אינו תופס מקום כלל וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו62 שגם בחי' נשגב הוא ג"כ רק שם והארה כו' ורק הודו הוא על ארץ ושמים שגם על בחי' שמים סוכ"ע הוא ג"כ רק הודו בחי' זיו לבד, אכן זהו לגבי אוא"ס שלמעלה מבחי' סוכ"ע, אבל באמת גם בבחי' סוכ"ע עצמו ג"כ לא שניתי שאין הבריאה פועל ח"ו שום שינוי מאחר שאינו מתלבש כו' וזהו הנה טפחות נתת ימי63 שגם מה שמאיר במל' מבחי' יומין היינו בחי' ז"א ואפשר גם חו"ב שנק' יום יום כמ"ש במ"א בענין שעשועי' יום יום64, ועכ"פ בחי' מוחין דז"א זהו בכלל יומין יחשב, הוא טפחות שהוא מדוד כנ"ל ממשל השמים שהגבהתם ורוממותם מן הארץ מדוד ת"ק שנה65 כו'), וזהו שבאמת גם סוכ"ע אין ערוך לעצמותו ית', ואעפ"כ וחלדי בחי' יבשה פי' שכל מה שביבשה יש בים חוץ מן החולדה66 (שהיא ביבשה לבד וזהו וחלדי) כאין נגדך כי בחי' ממכ"ע הוא רק הארה בעלמא (בחי' אין המהוה היש דבי"ע, שזהו שהבריאה נק' יש מאין בחי' הארה לבד), ואין ערוך לבחי' סובב ימין של הקב"ה בחי' וימינו תחבקני67 בחי'
לאורכ יוםכא שגם אור בכלל יום, הולך ואור עד נכון היוםכב.
רנומקיף, וכמו המחבק דבר בזרועו וידו שמקיפו מכל צד, וזהו מתחת זרועות עולם68 כו', ולכן כדי להיות קרי"ס הוא ע"י התגלות ימינו של הקב"ה אשר וימינו טפחה שמים בחי' סוכ"ע ממש וזהו ענין ושמן ימינו יקרא69 שמן בחי' חכ'70 שנק' שמים ימינו יקרא מלבוש חסד דא"א כמ"ש בלק"ת בהעלותך הראשון פ"ה71, שע"י גילוי זה נהפך ההעלם דים שהוא בחי' ההעלם שבסדר השתלשלות לבחי' גילוי ממש, וזהו מה עשה* הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה, כי ימינו של משה זהו חסד דאצילות, וכמו אהרן כה"ג הוא ימין משה72, אבל מה שנתן הקב"ה ימינו על ימינו של משה זהו התגלות בחי' חסד דלגאו73 חסד דע"ק שנמשך בחסד דז"א ועי"ז בוקע ים כו' (הוא בחי' ההעלם השייך לגילוי), וזהו הים ראה שראה התגלות בחי' סדכ"ס74, פי' סתימין הם או"א מקור בחי' עלמא דאתכסיא, אבל בחי' כתר נק' סתימו דכל סתימין שגם מבחי' הסתימין הוא סתום ונעלם לכן ע"י שהים ראה גילוי בחי' זו אזי וינוס (וזהו שא"ל משה מפני מה אתה בורח, א"ל הים כו' מפני יראתו של הקב"ה והיינו כנודע שיראה מקרוב75 לכן כאשר נתן ימינו בחי' חסד דע"ק על ימינו של משה חסד דז"א שזהו בחי' מקור בחי' ימי דמל' ברח הים מפני היראה, וכענין וירא העם וינועו76 שבמ"ת, שלכן עמדו מרחוק כמ"כ הים ברח, וזהו שמתחלה לא קיבל הים לקרוע שא"ל מפניך אינו77 נקרע והיינו מפני ידו של משה שהוא בחי' חסד דז"א לא קיבל לקרוע שזהו מבחי' היומין דז"א שמאיר בים דמל' שנק' ימי כו', ומצא טענה
*)ל'כג מה עשה בכדי שיומשך בעשיה שיקרע הים דעשייה, ופי' הקב"ה קדוש וברוך סוכ"עכד וממכ"עכד שיתגלה העלם דים הארת הסובב להיות יבשה ממכ"ע בחי' חולדה ממ* רנזשביומין דז"א המאירים בבחי' מל' יש לו קדימה על משה, שהים נברא בשלישי, ומשה נברא בששי78, אבל כשראה ימינו של הקב"ה חסד דע"י מיד ברח מפני היראה, וי"ל שזהו בחי' יראת הרוממות קוצו של יו"ד ולכן נעשו המים נצבו כמו נד79 בלתי תנועה היפך טבעם שזהו כענין אשתומם כשעה חדא80 שהוא בחי' ביטול פעולת השכל להשפיע כו' לבחי' השגה כ"א להעלות כלי שכלו להיות מקבל בחי' כלי ריקן לגבי שלמעלה הימנו), ועי"ז נעשה ההעלם גילוי, ולכן זכו לנבואה (שהנבואה היא בחי' גילוי ההעלם כמ"ש במד"ר תצוה פל"ח81 אין עין אלא נבואה שהעין הוא כלי הראי' להיות בחי' ראתה שפחה על הים82, וכמו שמואל שאמר על עצמו אנכי הרואה83 שקורין לנביא רואה כמ"ש (ש"א ט') כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה84 והיינו מפני כי הנביא מגלה מה שנעלם מעין כל אדם כמו בענין האתונות שנאבדו לקיש אבי שאול85, וכן בכל דבר הנעלם כו', ולכן בקרי"ס שההעלם נעשה גילוי זכו כולם לנבואה, ונבואתם הי' גבוה86 יותר משארי הנביאים שנתנבאו בכה87 ולכן) אמרו זה אלי88, ע"ד מ"ש לע"ל ואמר ביום ההוא89 הנה אלקינו זה (שמבחי' הוא שהוא נעלם יהי' בחי' זה בחי' גילוי), וכן בקרי"ס כתי' ויושע כו' ביום ההוא90 כו' זה אלי, וזהו דכתי' בקרי"ס וירא ישראל את היד הגדולה91 היינו בחי' ימינו של הקב"ה שהיא הנק' יד הגדולה, ע"ד ולגדולתו אין חקר92 (שלגדולתו העצמית אין חקר שזהו בחי' יד הגדולה שלמעלה מבחי' חסד דרועא ימינא93, בחי' חסד דז"א), ובחי' יד הגדולה זו ראו ממש ע"י קרי"ס שהי' התגלות בחי' סוכ"ע ממש, בחי' יד הגדולה, והוא ע"י שנתן הקב"ה ימינו יד הגדולה סוכ"ע על ימינו של משה חסד דאצי' כו'.
דרישכה רב שילאכו לך ה' הגדולה זו מע"ב וכה"א עושה גדולות עד אין חקר (איובכז ובמתניתא תני לך הגדולה זו קרי"סג, ולכאו' ה"ז דרשות חלוקות שלר' שילא הגדולה זהו בריאת העולם שהים מעלים ורוקע הארץ על המיםכח, ולדרש דמתניתא הגדולה זהו מה שהפך ים ליבשה, וצ"ל שלא פליגא שר"ש מדבר בחסד דז"א כי אמרתי עולם חסד יבנהכט לכן הגדולה (כמו שמקובלי' הראשוניםל קראו חסד בשם גדולה) זו מע"ב, והמתניתא מפרש גדולה כמו יד הגדולה דא"א ועת"י לכן הגדולה זה קרי"סג דבעתיקא תליאלא.
הערות
עמוד רנ
- 1. הים ראה וינוס : מאמר זה מיוסד על אוה"ת בשלח ע' תסז-תסח ס"ו — ראה גם לקמן בהערות. לפיסקא והענין השווה אוה"ת שם ע' תמא. בהכותרת כאן נרשם: ל"נ לא נאמר. לקמן על יד הערה 24 כותב: ”כמ"ש בד"ה וירא ישראל דתקס"ב תקס"ד" ראה לעיל מאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה הערה 1. המאמר נרשם בגוכתי"ק.
- 3. ברבות . . פך"א דקל"ט א' : במהדורת אמשטרדם ת"א — ולפנינו סימן ו'. ולכאורה צ"ל: קלח, סע"ד ואילך. באוה"ת כאן מציין א) : ”פכ"ה". וצ"ל כבפנים. ב) ”קלט"א" — אלא שבאוה"ת העתיק מהמדרש מתחיל מהתיבות דלקמן ”מה עשה הקב"ה" — ועד"ז באוה"ת תצוה ס"ע א'תקפ.
- 4. כשהלך משה לקרוע : שם: וכיון שהלך לקרוע.
- 5. א"ל מפניך איני . . שנבראתי : שם: א"ל הים מפניך אני [ראה גם לקמן ובהערה 77] . . שאני נבראתי.
- 6. וא"ל : שם: ואמר.
עמוד רנא
- 7. מוליך לימין משה וגו' (ישעי' ס"ג) : פסוק יב — וכן צ"ל באוה"ת תצוה דלהלן הערה 72.
- 8. הקב"ה : וכ"ה בשמו"ר מהדורא הנ"ל ובאוה"ת כאן. בדפוסים הנפוצים: להקב"ה.
- 9. (תילי' קי"ד) הים ראה וינוס : פסוק ג.
- 2. הים ראה וינוס : נסמן לקמן הערה 9.
- 10. הקב"ה : כ"ה בשמו"ר מהדורא הנ"ל. בדפוסים הנפוצים: להקב"ה.
- 11. לך הגדולה : דברי הימים-א כט, יא [בדילוג השם].
- 12. כי לא אדם : שמו"א טו, כט.
- 13. לאו מכל אילון [בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק: אלין] מדות : ראה ת"ז בהקדמה יז, ב.
- 14. א"ל משה . . כו' : שמו"ר שם.
- 15. והענין : בצד הימיני של הגליון בהפסק קו קצר מלמעלמ"ט נרשם אצל פיסקא זו: ”ס"ה". כנראה הכוונה שלפיסקא זו השווה (לשון) אוה"ת בשלח ע' תמא סעיף ה'. וראה גם לקמן הערה 26.
- 17. עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
- 16. ים ויבשה . . דאתכסיא . . דאתגלי' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה ובהערה 104.
- 18. שכל מה שיש ביבשה : נסמן לקמן הערה 66.
- א. לך : נרשם בראשיתו של העמוד בצד הימני ללא ציון מקומו בפנים.
- ב. לך ה' הגדולה תלוי ראש : ראה במד"ר פ"א, ט שאו את ראש . . נתתי לכם תלוי ראש . . שכשם שיש לי תלוי ראש . . לך ה' הגדולה [וגו' לכל לראש — תנחומא במדבר ס"ח] כך לכם עשיתי . . תלוי ראש לכך נאמר שאו את ראש. הובא גם בכ"מ ומהם: אוה"ת מסעי ע' א'שסו. ואתחנן ע' רנה [ושם נדפס: פי"א. וצ"ל: פ"א]. דבהי"א כרך א ע' תשטז. (יהל אור) תהלים ע' תרנח. סה"מ תרכ"ז ע' רא וע' שעב.
- ג. הגדולה זה קרי"ס : ראה ברכות נח, סע"א. לקמן בסיום המאמר בשולי היריעה.
- ד. בגדולה ברה"ע : ראה אוה"ת ואתחנן שם: דנ"ה. וצ"ל: נח, א. הערה שלפנ"ז. לעיל מאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה על יד הערה 33 ואילך.
- ה. ומקום גדולתו : ראה לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת הערה 130.
- ו. ב' פירושים בד"ה ושננתם הגדול : אוה"ת ואתחנן שם ע' רנד ואילך.
- ז. ומ"ש : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.
- ח. שגשם העולם הי' תחילה : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א (נוסח א') ע' רצב ואילך [אוה"ת ואתחנן ע' רכח]. שם (נו"ש) ע' רצד ואילך [אוה"ת ואתחנן ע' קפז. ס' החקירה להצ"צ ע' 112]. שער האמונה נ, א. תו"ח בשלח ח"א קלח, ד. קמו, א.
- ט. עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
- י. ארץ . . משלג : ראה פרקי דר"א פ"ג. המשך מים רבים תרל"ו פקנ"ה (וש"נ בפנים).
- יא. משלג . . יחידות עשירות מאות : ראה גם סה"מ תרכ"ח ע' ב. תרכ"ט ע' קס. המשך מים רבים שם פקנ"ז. סה"מ תר"ם ח"א ע' תכא. וש"נ.
- יב. לעיין : נרשם מלמעלמ"ט בצד השמאלי של העמוד ללא ציון מקומו בפנים.
- יג. בלק"ת מענין לידה : בשלח ב, ד.
עמוד רנב
- 19. כשעלה ברצונו הפשוט : ראה ע"ח דרוש עגו"י ש"א, ענף ב.
- 20. שע"י מחשבה זו נתהוו : ראה גם לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה ובהערה 85.
- 21. בקול דברי אלקים חיים : ברכת יוצר.
- 22. נודע בשערים בעלה : משלי לא, כג.
- 23. זה השער לה' : תהלים קיח, כ.
- 24. כמ"ש בד"ה וירא ישראל דתקס"ב תקס"ד : אוה"ת שלח כאן ע' תמא. בנידן התאריך”דתקס"ב תקס"ד" — ראה לעיל מאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה הערה 1.
- 25. והים עליהם מלמעלה : מלכים-א ז, כה.
- 26. והנה : בצד הימיני של הגליון נרשם אצל פיסקא זו: ”ס"ו". כנראה הכוונה שלפיסקא זו השווה (לשון) אוה"ת בשלח ע' תסז סעיף ו'. ראה גם לעיל הערה 15.
- 27. הפך ים ליבשה : תהלים סו, ו.
- 28. עצמיות : באוה"ת כאן: עצמות.
- 29. כחשוכה כאורה : תהלים קלט, יב [ושם: כחשיכה — וכ"ה באוה"ת כאן]. ראה לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ הערה 129.
עמוד רנג
- 30. אף ידי . . וימינו : ישעי' מח, יג [ושם ובאוה"ת כאן: וימיני].
- 31. נטה ימינו וברא שמים : ראה פדר"א פי"ח. הנסמן בתו"א וארא נו, ב בפנים. לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 81.
- 33. ממכ"ע וסוכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
- 32. ארץ ושמים הם ממכ"ע וסוכ"ע : ראה לקו"ת נשא כא, ג. שם ר"ה נט, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קפו.
- 34. ב' ידות . . ב' טפחות : לקו"ת להאריז"ל לתהלים שם — הובא ב (יהל אור) אוה"ת תהלים ע' קמז.
- 35. חמש כננגד חמש : ס"י פ"א, מ"ג.
- 36. שדוד . . המל' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ד מערכת דוד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקט.
- 37. שבנין המל' . . כל הע"ס : ראה ע"ח שער מיעוט הירח של"ו, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשצה. שעה"י קמא, ב ובהערה 41. תו"ח יתרו ח"ב רסח, ג. סה"מ תרל"ח ע' ח ובהערה 71.
- יד. וחלדי : נרשם בריש העמוד בהיפך הדף ללא ציון מקומו בפנים.
- טו. חלד ל' חלודה רש"י : לתהלים כאן. ראה גם רש"י שם יז, יד. מט, ב.
- טז. ות"י : לתהלים כאן. וכ"ה (ת"י על תהלים) גם באוה"ת תולדות ע' 300. (יהל אור) תהלים ע' רלו. ועוד. סה"מ תרל"ח ע' רטו. ראה מגילה ג, א. שו"ת זכר יהוסף — לר' יוסף זכרי' שאוועל — סקכ"א.
- יז. וגושמא : בשולי היריעה שלאח"ז: וגושמי — וכ"ה בת"י.
- יח. ים ויבשה . . וחיצוניות המל' : ראה לקו"ת צו יד, ב. סה"מ ליקוט ח"א ע' ק.
- יט. כל הנחלים הולכים אל הים : קהלת א, ז. ראה זהר בהעלותך קנ, ב.
עמוד רנד
- 38. בד"ה קמפלגי . . שלא נדפס : ראה גם מאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בתחילתו ובהנסמן שם.
- 39. הנשמה . . מתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). שער היחוד והאמונה פ"ז (פג, ב). תו"א וירא יג, ג. לקו"ת אמור לא, א. ואתחנן ד, ב. לעיל שם. וש"נ.
- 40. אני ה' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לקו"ת אמור לא, א ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' שסט ואילך. וש"נ.
- 41. ואתה הוא קודם שנברה"ע : ראה תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
- 42. שמים לרום (משלי ) : כה, ג.
- 43. כי גבוה שמים מארץ (ישעי' נ ) : נה, ט [ושם: גבהו].
- 44. ממגד תבואות שמש : ברכה לג, יד [ושם: וממגד] ובפרש"י שם. ראה גם לעיל שם ובהערה 16.
- 45. ריחוק השמים מן הארץ קצובין : ראה חגיגה יג, א. לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 68.
- 46. שאם : כ"ה בכ"מ — ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 33. סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
- 47. שאין הפי' . . מלמעלה : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] הנחה ד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע ובהערה 17.
- 48. שאת השמים . . אני מלא : ירמי' כג, כד.
- 49. קדוש וא"ו . . מבחי' קד"ש : ראה זהר אמור צג, א. לקו"ת בהעלותך ל, סע"ג ואילך. נצבים נ, ב ואילך. יו"כ סט, ב ואילך. שה"ש כא, ב ואילך. לו, ד. אוה"ת תזריע כרך ד ע' א'נג.
- 50. קד"ש מלה בגרמי' : זהר אמור צד, ב.
- 51. הכל תלוי במזל : ראה זהר אד"ר נשא קלד, א. דברים נחמדים ממהר"ם שיף בתחלתן [נדפסו בסוף מס' חולין]. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קכז ובהנסמן במ"מ לשם.
- 52. יקירא קדישא : בזהר שם: האי חוטא יקירא קדישא.
- 53. בד"ה יגלח א"ד בתער : ראה מאמרי אדה"ז נביאים ע' מח ואילך. אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תשסט ואילך.
עמוד רנה
- 54. התלבשותו בחכמה כמ"ש בע"ח : ראה לעיל מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי ובהערה 120.
- 55. ובאגה"ק . . איהו וחיוהי : קל, ב.
- 56. והחכמה נק' ג"כ שמים : ראה גם אוה"ת לך כרך ד ע' 1450 ואילך. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תריז. וש"נ.
- 57. שמים . . שם מים : ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח.
- 58. בת"א בד"ה כי עמך מקור חיים : מקץ לה, א.
- 59. בת"א . . ובד"ה השמים כסאי : בראשית א, ג.
- 60. החכ' דאצי' כעשי' גשמי' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה ובהערה 67.
- 61. כולם בחכ' עשית : תהלים קד, כד.
- 62. כי נשגב שמו לבדו : תהלים קמח, יג. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' קעה ובהנסמן שם.
- 63. הנה טפחות נתת ימי : תהלים לט, ו.
- 64. חו"ב . . שעשועי' יום יום : משלי ח, ל. ראה לקו"ת שה"ש כ, רע"ד.
- 65. השמים . . הארץ . . ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 23 ואילך.
- 66. שכל מה שביבשה . . החולדה : חולין קכז, א. ראה גם תו"ח שמות ח"א יח, ג הערה 770.
- 67. וימינו תחבקני : שה"ש ב, ו. ח, ג.
- כ. לאור : נרשם בריש העמוד בהיפך הדף ללא ציון מקומו בפנים.
- כא. לאור יום : בראשית א, ה.
- כב. הולך ואור עד נכון היום : משלי ד, יח.
עמוד רנו
- 68. מתחת זרועות עולם : ברכה לג, כז [ושם: ומתחת — ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתד]. ראה גם לקו"ת בהר מב, רע"א. שה"ש יח, ד. מא, א. שע"ת כג, א ובהערה 9. תו"ח וארא ח"א נה, ד. וש"נ.
- 69. ושמן ימינו יקרא : משלי כז, טז.
- 70. שמן בחי' חכ' : ראה זהר יתרו פז, ב־ תרומה קמז, ב ובהגהת הרח"ו שם. מאורי אור מערכת שמן אות מח וביאיר נתיב שם. תו"א מקץ מ, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקמה. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' כג. וש"נ. תר"ם ח"א ע' מט. וש"נ.
- 71. בלק"ת בהעלותך הראשון פ"ה : ל, ד.
- 72. אהרן . . ימין משה : ראה אוה"ת תצוה ע' א'תקפ ואילך ושם מציין לזהר תצוה קפא, א. וילך רפג, ב — עה"פ מוליך (לעיל על יד הערה 7). וראה גם ואתחנן רס, ב.
- 73. חסד דלגאו : ראה זהר אד"ר נשא קלג, ב.
- 74. סדכ"ס : ראה זהר בהקדמה ב, א. ועוד.
- 75. יראה מקרוב : ראה גם לקו"ת בהר מד, ד. מאמרי אדה"א בראשית ע' רמב־ קונטרסים ע' רפב־ תו"ח בא ח"א קב, ד־ בשלח קמט, ד ובהנסמן בהנ"ל.
- 76. וירא העם וינועו : יתרו כ, טו.
- 77. אינו : ראה גם לעיל ובהערה 5.
- כג. ל' : נרשם בריש העמוד בהיפך הדף ללא ציון מקומו בפנים. ואולי שייך לכאן.
- כד. הקב"ה . . סוכ"ע וממכ"ע : ראה לקו"ת תזריע כב, ג. לעיל מאמר ד"ה בגמ' וכו' קא מפלגי במתיבתא דרקיע בתחילתו.
עמוד רנז
- 78. שהים נברא בשלישי . . בששי : ראה שמו"ר שבהערה 3.
- 79. נצבו כמו נד : בשלח טו, ח.
- 80. אשתומם כשעה חדא : דניאל ד, טז. שבת מז, א. ראה סידור שער נפ"א צב, ג. תו"ח פקודי ח"ב תנ, ד. וש"נ.
- 81. במד"ר תצוה פל"ח : סימן ד. מובא גם לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ על יד הערה 43.
- 82. ראתה שפחה על הים : מכילתא בשלח טו, ב. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ריא. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קצד, ב ואילך. לעיל מאמר ד"ה אז ישיר בתחילתו.
- 83. אנכי הרואה : שמו"א ט, יט.
- 84. (ש"א ט') כי לנביא . . הרואה : פסוק ט.
- 85. האתונות . . אבי שאול : שם פסוק ג.
- 86. ונבואתם הי' גבוה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה ובהערה *13.
- 87. הנביאים שנתנבאו בכה : ראה ספרי ר"פ מטות הובא ברש"י שם. תו"ח בשלח ח"א קמד, ב הערה 29. אוה"ת מטות ע' א'תצד. וראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"א.
- 88. זה אלי : בשלח טו, ב.
- 89. ואמר ביום ההוא : ישעי' כה , ט.
- 90. ויושע כו' ביום ההוא : בשלח יד, ל.
- 91. וירא ישראל את היד הגדולה : שם יד, לא.
- 92. ולגדולתו אין חקר : תהלים קמה, ג.
- 93. חסד דרועא ימינא : ת"ז בהקדמה יז, א.
- כה. דריש : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.
- כו. דריש רב שילא : ראה ברכות נח, א.
- כז. עושה גדולות . . (איוב : לכאורה צ"ל: (איוב ט, י).
- כח. ורוקע הארץ על המים : ע"פ תהלים קלו, ו. ברכות השחר.
- כט. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג.
- ל. שמקובלי' הראשונים : ראה גם לקו"ת עקב יז, ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקלד. וש"נ. תו"ח ויצא קעה, ד ובהנסמן לשם. סה"מ תרכ"ז ע' קצח. ע' רב. ע' תנ. תר"ם ח"ב ע' תרמז ואילך. וש"נ.
- לא. דבעתיקא תליא : ראה זהר בשלח מח, א. נב, ב.
תניא, ליקוטי אמרים כ״ו - הטקסט מספריא
בְּרַם, כְּגוֹן דָּא צָרִיךְ לְאוֹדוֹעֵי כְּלָל גָּדוֹל: כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּצָּחוֹן לְנַצֵּחַ דָּבָר גַּשְׁמִי, כְּגוֹן: שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַמִּתְאַבְּקִים זֶה עִם זֶה לְהַפִּיל זֶה אֶת זֶה, הִנֵּה, אִם הָאֶחָד הוּא בְּעַצְלוּת וּכְבֵדוּת – יְנוּצַּח בְּקַל וְיִפּוֹל גַּם אִם הוּא גִּבּוֹר יוֹתֵר מֵחֲבֵירוֹ, כָּכָה מַמָּשׁ בְּנִצְחוֹן הַיֵּצֶר, אִי אֶפְשָׁר לְנַצְּחוֹ בְּעַצְלוּת וּכְבֵדוּת – הַנִּמְשָׁכוֹת מֵעַצְבוּת וְטִמְטוּם הַלֵּב כָּאֶבֶן, כִּי אִם, בִּזְרִיזוּת – הַנִּמְשֶׁכֶת מִשִּׂמְחָה וּפְתִיחַת הַלֵּב, וְטָהֳרָתוֹ מִכָּל נִדְנוּד דְּאָגָה וָעֶצֶב בָּעוֹלָם.
וּמַה שֶּׁכָּתוּב: ״בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר״, פֵּירוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה יִתְרוֹן וּמַעֲלָה מִזֶּה, הִנֵּה אַדְּרַבָּה, מִלָּשׁוֹן זֶה מַשְׁמַע, שֶׁהָעֶצֶב מִצַּד עַצְמוֹ אֵין בּוֹ מַעֲלָה, רַק, שֶׁיַּגִּיעַ וְיָבֹא מִמֶּנּוּ אֵיזֶה יִתְרוֹן, וְהַיְינוּ – הַשִּׂמְחָה הָאֲמִיתִּית בַּה׳ אֱלֹהָיו, הַבָּאָה אַחַר הָעֶצֶב הָאֲמִיתִּי לְעִתִּים מְזוּמָּנִים עַל עֲוֹנוֹתָיו בְּמַר נַפְשׁוֹ וְלֵב נִשְׁבָּר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה, נִשְׁבְּרָה רוּחַ הַטּוּמְאָה וְסִטְרָא אָחֳרָא וּמְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְגוֹ׳״, וַאֲזַי יְקוּיַּם בּוֹ רֵישֵׁיהּ דִּקְרָא: ״תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְגוֹ׳, הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה וְגוֹ׳״.
וְזֶהוּ טַעַם הַפָּשׁוּט לְתִיקּוּן הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לוֹמַר מִזְמוֹר זֶה אַחַר תִּיקּוּן חֲצוֹת קוֹדֶם הַלִּימּוּד – כְּדֵי לִלְמוֹד בְּשִׂמְחָה אֲמִיתִּית בַּה׳ הַבָּאָה אַחַר הָעֶצֶב; שֶׁיֵּשׁ לְשִׂמְחָה זוֹ יִתְרוֹן, כְּיִתְרוֹן הָאוֹר הַבָּא מִן הַחֹשֶׁךְ דַּוְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר כוּ׳״, עַיֵּין שָׁם, וְדַי לַמֵּבִין.
וּמִקְרָא מָלֵא דִּבֶּר הַכָּתוּב: ״תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וְגוֹ׳״, וְנוֹדָע לַכֹּל פֵּירוּשׁ הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה:
וְהִנֵּה, עֵצָה הַיְּעוּצָה לְטַהֵר לִבּוֹ מִכָּל עֶצֶב וְנִדְנוּד דְּאָגָה מִמִּילֵּי דְעָלְמָא, וַאֲפִילוּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, מוּדַעַת זֹאת לַכֹּל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה כוּ׳״, וּפֵירְשׁוּ בַּגְּמָרָא: ״לְקַבּוּלֵי בְּשִׂמְחָה״, כְּמוֹ שִׂמְחַת הַטּוֹבָה הַנִּגְלֵית וְנִרְאֵית, כִּי ״גַּם זוֹ – לְטוֹבָה״, רַק שֶׁאֵינָהּ נִגְלֵית וְנִרְאֵית לְעֵינֵי בָשָׂר, כִּי, הִיא מֵ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״ שֶׁלְּמַעְלָה מֵ״עָלְמָא דְאִתְגַּלְיָיא״, שֶׁהוּא – ו״ה מִשֵּׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ־הוּא, וְ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״ – הוּא י״ה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ״הּ וְגוֹ׳״.
וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, כִּי ״הַשְּׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים – עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״, כִּי, הַשִּׂמְחָה הִיא מֵאַהֲבָתוֹ קִרְבַת ה׳ יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּדִכְתִיב: ״כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים וְגוֹ׳״, וְקִרְבַת ה׳ – הִיא בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּמַעֲלָה לְאֵין קֵץ בְּ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״, כִּי ״שָׁם חֶבְיוֹן עוּזּוֹ״ וְ״יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן״, וְעַל כֵּן זוֹכֶה לְ״צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁהִיא יְצִיאַת חַמָּה מִנַרְתֵּקָה, שֶׁהִיא מְכוּסָּה בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֶעָתִיד – תִּתְגַּלֶּה מִכִּסּוּיָהּ, דְּהַיְינוּ, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא, וְיִזְרַח וְיָאִיר בְּגִילּוּי רַב וְעָצוּם לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִסְתּוֹפְפִים בְּצִלּוֹ, צֵל הַחָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צֵל וְלֹא אוֹרָה וְטוֹבָה נִרְאֵית, וְדַי לַמֵּבִין:
אַךְ הָעַצְבוּת מִמִּילֵּי דִשְׁמַיָּא צָרִיךְ לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לִיפָּטֵר מִמֶּנָּה, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבוֹד ה׳ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, אֶלָּא אֲפִילוּ מִי שֶׁהוּא בַּעַל עֲסָקִים וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אִם נוֹפֵל לוֹ עֶצֶב וּדְאָגָה מִמִּילֵּי דִשְׁמַיָּא בִּשְׁעַת עֲסָקָיו, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא תַּחְבּוּלַת הַיֵּצֶר – כְּדֵי לְהַפִּילוֹ אַחַר כָּךְ בְּתַאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, כַּנּוֹדָע, שֶׁאִם לֹא כֵן, מֵאַיִן בָּאָה לוֹ עַצְבוּת אֲמִיתִּית מֵחֲמַת אַהֲבַת ה׳ אוֹ יִרְאָתוֹ, בְּאֶמְצַע עֲסָקָיו.
וְהִנֵּה, בֵּין שֶׁנָּפְלָה לוֹ הָעַצְבוּת בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, וּבֵין שֶׁנָּפְלָה לוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, זֹאת יָשִׂים אֶל לִבּוֹ: כִּי אֵין הַזְּמַן גְּרָמָא כָּעֵת לְעַצְבוּת אֲמִיתִּית, אֲפִילוּ לְדַאֲגַת עֲוֹנוֹת חֲמוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק לָזֹאת צָרִיךְ קְבִיעוּת עִתִּים וּשְׁעַת הַכּוֹשֶׁר בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ אֲשֶׁר חָטָא לוֹ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לִבּוֹ נִשְׁבָּר בֶּאֱמֶת בִּמְרִירוּת אֲמִיתִּית.
וְכִמְבוֹאָר עֵת זוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְשָׁם נִתְבָּאֵר גַּם כֵּן, כִּי מִיָּד אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּר לִבּוֹ בְּעִתִּים קְבוּעִים הָהֵם, אֲזַי יָסִיר הָעֶצֶב מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי, וְיַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵימָה כִּי ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתוֹ ״וְרַב לִסְלוֹחַ״. וְזוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִיתִּית בַּה׳ הַבָּאָה אַחַר הָעֶצֶב, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:ו׳ - הטקסט מספריא
זה שאמרנו למטה ממעלתו של חבירו אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחבירו אלא כמו שאומרין בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה שהוא למעלה ממעלתו של זה וכמו שאומרין בעילה שהיא למעלה מן העלול.
רש"י על בראשית א׳:ח׳ - הטקסט מספריא
ויקרא אלהים לרקיע שמים. שָׂא מַיִם, שָׁם מַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁעֵרְבָן זֶה בָזֶה וְעָשָׂה מֵהֶם שָׁמַיִם:
ויקרא אלהים לרקיע שמים AND GOD CALLED THE EXPANSE HEAVEN — The word “שמים”, Heaven, may be regarded as made up of שא מים “Carry water”, or שם מים “There is water”, or אש ומים “Fire and water”. He mingled fire with water and of them He made the heavens (Chagigah 12a).
הטקסט של רש"י על שמואל א ט יט אינו זמין בספריא.

