קלח, ד

אבל אין זה ערך לגבי בחי' פנימי' התענוג שבעצמו' א"ס ב"ה ממש שנק' שעשוע[י] המלך שמצד עצמו ממש כו' שמשם נמשך השעשועי' שבתורה כמ"ש בתו' ואהי' אצלו אמון כו' שעשועי'³²¹ כו' וכן אני תורתך שעשעתי³²² כו' כידוע. וההפרש ביניהם הוא רק במה שבבחי' עצמיות התענוג ממש הוא בבחי' ביטול גדול מאד שאין בו בחי' הרגשת העונג כלל וכלל להיות בחי' הביטול מן העצמו' לגמרי מכל וכל והוא בחי' עונג הנעלם כו'. וזה הי' מדרגת א"י דוקא שבקיום המצות התלוים בארץ כמ"ש כי תבאו אל הארץ³²³ שם הוא עיקר עצמו' התענוג הנעלם שבמהו"ע ממש לפי שנעוץ תחלת כל [ה]התחלת בסו"מ בארץ דוקא, ולכך נק' ארץ חפץ³²⁴ כו', ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה עיני ה' אלקיך בה³²⁵ כו', וע"כ הי' משה משתוקק ביותר לבא לא"י כמ"ש ואתחנן³²⁶ כו' אעברה נא ואראה [כו'] את ההר הטוב הזה³²⁷ כו', וזהו דוקא בקיום המצות בארץ בפו"מ³²⁸ בארץ דוקא (וכמ"ש אל יתהלל³²⁹ כו' כ"א לעשות חסד³³⁰ כו' בארץ דוקא כי באלה חפצתי כו'), שמ"ת לא הי' רק קבלת הרצון ותענוג לעשות ולקיים המצות אבל לא הי' עדיין [ה]מעשה בפו"מ רק בא"י. וע"כ גדלה מעלת ביאת הארץ להיות לזה הכנה רבה ביותר והוא הנסיעה במדבר זמן רב וביסורים רבים כ"כ כמ"ש ויענך וירעיבך³³¹ כו', כי לפ"ע מעלת התענוג כן ערך היסורים מקודם לפום צערא אגרא³³² כו' וכמא' ג' דברים באים ע"י יסורים³³³ תו' וא"י ועוה"ב, הרי ג' מדרגות הן זו למעלה מזו תו' ואח"כ א"י ולמעלה מא"י הוא עוה"ב שהוא העדן [ש]עין לא ראתה כו', והיינו שגם בחי' התענוג העצמו' ממש בא בגילוי במורגש כמ"ש להנחיל אוהבי יש³³⁵ ממש וכמ"ש ונחי' לפניו ממש. ועכ"ז במרירות קשה באורך זמן הגלות לבד הוא בתכלית הביטול דוקא³³⁶ לפי שהגילוי וההעלם שוין ממש כו' וכמ"ש במ"א, וזהו בא בשכר ע"י מעשה המצות בעוה"ז בקבלת עומ"ש דוקא כו' מטעם הנ"ל (דנתב"ס וסוב"ת כו') וד"ל. אך א"י קודם הבירור נק' ארץ כנען בסט' דקליפה והוא חם אבי כנען תכלית הגסות וחומרי' בעונג המו"מ אבל³³⁸ מרגיש בעצמו כלל, והוא למעלה מעונג ורצון דקליפה נש"ט דמצרים שהוא העונג המורגש בכל תאוות רעות. וז"ש וחברון שבע שנים³³⁹ [נבנתה לפני] כו' הוא קרית ארבע אדם הגדול בענקים³⁴⁰ כו' לפני