וידבר כו' קדושים תהיו

רנחוידבר כו' קדושים תהיו

בס"ד פ' קדושים

וידבר כו' אל משה לאמר2, דבר אל כל עדת בנ"י ואמרת אליהם קדושים תהיו1 כי קדוש אני ה' אלקיכם3, וצ"ל ענין הנתינות4 טעם שנותן באמרו קדושים תהיו לפי שקדוש אני, איך יתחייב שיהי' יציר כפיו דומה לקונו, כמ"ש האוה"ח5 בפי' החומש, והגם שארז"ל במד"ר פ' קדושים פך"ה6 ע"פ כי תבואו אל הארץ ונטעתם7 ר"י בר' סימן8 פתח אחרי כו' תלכו9 וכי אפשר לב"ו להלוך אחר הקב"ה אותו דכתי'10 בים דרכך11 כו' אלא מתחלת ברייתו של עולם כו' אף אתם כו', וכן מ"ע מן רנטהתורה ללכת בדרכיו12 מה הוא חנון כו', מה הוא רחום אף אתה הי' רחום כמארז"ל בספרי13 וברמב"ם14 הובא בש"ע רבינו ז"ל סי' קנ"ו סעי' ג'15 שציונו להתדמות לבוראינו כבי', הלא גם הם עצמם אמרו וכי אפשר להלוך כו', ועוד שענין ההילוך אחריו וכן ההילוך בדרכיו מה הוא רחום, אינו דומה למעלת בחי' הקדושה, שמעלת הקדושה יש לו יתרון על בחי' ההילוך בדרכיו וכ"ש על ענין בחי' ההילוך אחרי ה' כנודע, וא"כ אינו מובן נתינת הטעם שפני16 שהוא ית' קדוש לכן תהיו ג"כ קדושים, וגם צ"ל שלכאו' בחי' קדושים תהיו כמו שפירשו המפרשים17 והוא מהמד"ר במקומו18 לקדש ולגדור עצמינו כו' אינו בערך כלל לבחי' כי קדוש אני, שהוא ית' הוא קדוש ומובדל לגמרי, וכדכתי' אני ה' לא שניתי19 כלל, ואתה הוא קודם שנבה"ע20 ואתה הוא לאחר שנברה"ע, בלי שום שינוי כלל שזהו מפני שהוא קדוש ומובדל כו', ומ"ע ההתדמות מה שקדושי' תהיו שארז"ל שתהיו גדורים מן העריות21

פתחיא לי כחודה של מחטב ואני אפתח כו' לכן ע"י הרחקה משס"ה ל"תג וקדש עצמך במותרד עי"ז אפתח כו' אולם מם אמהה ב' כפיןו כתר דאו"י וכתר דאו"ח, עיקר בחי' קדוש מצד הארת הכתר, ע' ונקדשתיז, ובהרת בלק"תח וע' תער השכירהט קדש מו"ס חכ' שבכתר, וקדוש וא"ו המשכה מחכ' שבכתר ומפני שת"ת עולה עד הכתרי נק' קדושיא.

רסוכדומה כו'. ובס' פנים יפות22 פי' על ענין קדושים כו' כי קדוש אני ע"ד מה23 יפו24 ירושתינו מהאבות הקדושים, וכמ"ש במד"ר שכל האבות נק' בשם ישראל25 וזהו בני ישראל ע"ש פירושו, והיינו כי אברהם נק' ישראל כמ"ש ומושב בנ"י26 כו', שחשבון הזה מתחיל מימי אברהם27 שנמצא נק' אברהם בשם ישראל, וכתי' ואלה שמות בנ"י28 כו' יעקב, שכולל יעקב ג"כ בכלל בני ישראל נמצא שיצחק נק' ישראל, ויעקב עצמו א"ל הקב"ה29 לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל30 יהי' שמך31, שנמצא נקראו כל האבות בש' ישראל, וענין שם ישראל נא' בפ' וישלח הטעם לפי כי שרית עם אלקים כו' ותוכל32, פי' שרית היינו שמשתרר על ש' אלקים המסתיר שלא יהי' מסתיר עוד ויהי' גילוי ש' הוי' כדפי' בלק"ת בד"ה לא הביט און ביעקב פ"ה ד"ה ולכן לא ראה עמל בישראל דע"ב סע"א33, שנמצא ש' ישראל זהו ע"ד כמו ש' הוי' שמושל ושולט על בחי' ש' אלקים, וכמו בענין הבריאה שבש' אלקים נא' ברא34, ובש' הוי' ציוה ונבראו35 שע"י ציוי ש' הוי' נברא ע"י בחי' ש' אלקים, כמ"ש במ"א בענין הוא אמר ויהי דקאי על ש' אלקים והוא ציוה ויעמוד36 קאי על ש' הוי' שמושל ומצוה כו', וענין בחי' אמירת קדוש שהשרפים אומרים נא' על ש' הוי' כמ"ש (בישעי' וא"ו ג') קק"ק ה' צבאות וכן כאן אומר כי קדוש אני הוי' אלקיכם, והאבות נק' בשם ישראל ע"ש כי שרית עם אלקים ל' שררה כו' ה"ז כדמיון ש' הוי' כבי'37, והגם דכתי' ושמי הוי' לא נודעתי להם38, נת' ע"ז בכ"ד שלא נודעתי בבחי' יעוד39 כו' א"נ ש' הוי' דלעילא40, אבל עכ"ז הגיעו בעבודתם גם בבחי' ש' הוי' ג"כ, וכמ"ש כמ"פ ש' הוי' אצל האבות41 כו', גם הנה ארז"ל על האבות שהטעימן מעין עוה"ב42, וארז"ל רסאעתידים צדיקים שיקראו ע"ש של הקב"ה ופירש"י43 שיהי' שמם הוי', א"כ האבות שהטעימן מעין עוה"ב לכן גם עכשיו הי' עבודתם שנק' ישראל ע"ש כי שרית עם אלקים, והיינו ש' הוי' כו', וא"כ עפ"ז יובן קצת איך ששייך שעדת בני ישראל שהם בני האבות שנק' ישראל כשיקדישו א"ע מן הדברים שציונו בוראינו אשר עי"ז קדושים תהיו ג"כ, וזהו שמתחיל וידבר ה' כו' ואח"כ פ"ב דבר אל כל עדת, שפי' דבר הוא מל' הנהגה44 והמשכה כמו ידבר עמים45, שהוי' הנהיג והמשיך לכל עדת בנ"י שנק' בני ישראל שהם בני האבות שנק' ישראל כנ"ל שתהיו קדושים לפי שאני הוי' קדוש הוא ואתם בני האבות שנק' ישראל שענינו הוא ג"כ כמו ש' הוי' כבי', לכן כאשר תקיימו לגדור א"ע מכל הציויים הנאמרים בפרשה תהיו ג"כ קדושים כו'.

ב) וביאור הענין יובן בהקדם ענין דכתיב (ישעי' ד' ג') והי' הנשאר בציון46 כו' קדוש יאמר לו, וארז"ל פ"ה דב"ב דע"ה ב' א"ר אלעזר עתידין צדיקים שאומרי' לפניהם קדוש47 כדרך שאומרים לפני הקב"ה שנא' והי' הנשאר כו' קדוש

נרשם בשולי היריעה:

תירוץ על מ"ש רז"ל יכול כמוני, קדושתי למעלהיב, י"ל ע"פ מארז"ל ע"פ אל אלקי ישראליג, אתה אלקה בעליוניםיד בד"ה ויכלטו, עולמי מי בראךטז בד"ה הבאיםיז, וכמו שהשיב פ"א אחד מחכמי הזמן על השאלה אם הוא ית' כל יכול, למה לא ברא כמותויח, שכבר ברא כמותו יעקב אלקה בתחתוניםיט, ומ"מ אדם רק אדמהכ לכן יכול כמוני, שהרי הוא רק כמראה אדםכא ולא אדם.

רסבכו' ופי'49 רש"י48 מלאכים יאמרו, וע' בספר כלי פז50 בישעי' במקומו שהביא בשם הרמ"ק שהקשה איך יתכן זה שיאמרו קדוש לפני הצדיקים כדרך שאומרים לפני הקב"ה שהוא דבר שאין השכל הולמו, ותירץ שע"י שהנשמות יתעלו ויוכללו במדת צדיק וצדק שהם יסוד ומל', א"כ הקדוש שיאמרו המלאכים לפני הקב"ה זהו ג"כ אומרים לפניהם כיון שנכללו בעצם הספירות, וזהו דוחק גדול51, ובחנם נדחק דהא כתיב כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (בפ' בלק ך"ג ך"ג) ופירש"י שמחיצתן לפנים ממלאכי השרת והם ישאלו מהם51 מה פעל אל, והוא מהמד"ר שם פ' בלק דרע"ט ג'52, ופי' שיאמרו לפניהם קדוש (סד"ה וקבל היהודים דקס"ב א'53) כי הנה קדוש הוא בחי'54 המשכת קדש העליון שהוא"ו שבקדוש מורה55 על המשכה, ולע"ל תהיינה כל ההמשכות מלמטה למעלה שעיקר הגילוי יהי' למטה, ומלאכי מעלה יקבלו הארה ממטה כו', והיינו כמ"ש (יואל ב' ט"ז) והללתם56 את ש' כו' אשר עשה עמכם להפליא (צו ד"ה ואכלתם ד"ז ע"ג57) כי לע"ל58 אחר כל הבירורים והעליות שיתעלו כל הדברים התחתונים ע"י הנשמות דעתה, והנשמות דעכשיו יתעלו59 ע"י הנשמות שיתגלו לעתיד אז יהי' א"ח עט"ב60 בבחי' אור חוזר ממטה למעלה כתר מל' שיהי' מל' בבחי' כתר נעוץ סופן בתחילתן61 ויהי'62 כל ההשפעות ע"י בחי' מל', וכמ"ש והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני63 כו', רסגועמ"ש בלק"ת בשה"ש סד"ה קול דודי65 בענין האבות והאמהות64, ויהי' אז בבחי' פלא, וזהו אשר עשה עמכם להפליא היינו שסוף מעשה יהיו בחי' תחלה בחי'66 פלא כתר מל' כו', וא"כ מובן ענין עתידים צדיקים שיאמרו המלאכים לפניהם קדוש כדרך שאומרים עכשיו לפני הקב"ה שהרי ההמשכה יהי' ממטלמ"ע וכדכתי' יצאו מ"ח מירושלם, והענין הוא דהנה עכשיו בחי' המל' מקבל מז"א (ואכלתם הנ"ל וסוף ביאור כעככ"ח דמ"ח ע"ב67)68 שעכשיו צלותא בחשאי69, מפני שעכשיו אין קול נשמע לבחי' כלה, ועמ"ש במ"א בענין קול באשה ערוה70 כו', ובד"ה מהרה ישמע71 וא"ו דגחון, בענין קול כלה כו', והיינו מפני שעתה הדבור בטל לגבי בחי' המחשבה עד"מ, וכמ"כ אשה טפילה לבעלה72, ולכן מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות73 מפני שהם משועבדי' לבעלה74 תחת הזמן כמ"ש במ"א, אבל לע"ל כשיתגלה בחי' מו"ס (שעכשיו היא לא אתפתחא כמ"ש באד"ר נשא דקך"ח ב' ובבה"ז שם75) שהוא בחי' טוב טעם ודעת76 אז יהי' להכלה קול גדול ולא יסף77, ויהי' שמו"ע בקול רם כמ"ש בת"א ס"פ ויגש78, והיינו כי המל' יהי' עיקר אחע"ב וכנודע שבע"ס דאו"ח המל' הוא כתר79 ויסוד המשפיע עכשיו למל' יהי' בחי' חכמה.

רסדושרש הענין דכל מעשה המצות הוא בחי' בירורים80 לברר בעשי' בחי' הטוב דנוגה, אשר בחכ' דוקא אתברירו81, וכ"ז שלא נתברר בשלימות היינו גמר כל הבירורים, מו"ס שהוא בחי' פנימיות החכ' שבכתר לא איתפתחא בנתיבות עד שיגמרו גמר כל הבירורים דנוגה דעשי' אז יתגלה בחי' פנימיות הכתר והגילוי יהי' למטה במל', וזהו אחע"ב שבה דוקא יתגלה אור טעם ודעת הגנוז ונעלם שלמעלה גם מבחי' ל"ב נת"ח82 דבחי' ח"ע דאצי' לפי שמה שבחכ' אתברירו שרשו מן מו"ס הנעלם ששם עיקר הבירור, ובכלל זהו מה שמ"ה מברר ב"ן84 ולאחר הבירור עולה ב"ן83 דמל'86 בס"ג85 שלמעלה מבחי' מ"ה87 (פי' ענין העלי' היינו שיתגלה בחי' ס"ג דתהו88 בש' ב"ן דמל' ולכן יהי' הגילוי למטה דוקא), ואז יהי' במל' גילוי בחי' מו"ס דלא אתפתחא עכשיו, ויהי' גילוי בחי' טעמי תורה ישקני מנשיקות פיהו89, ואז יהי' המל' בבחי' קול גדול ולא יסף שמונה עשרה בקול רם כו', וזהו שיצא מ"ח הוא בחי' חכ"ע מירושלם דוקא כו', ולפמשי"ת לקמן עליית ש' ב"ן הוא בכתר דתהו90 ולכן יצאו מ"ח מירושלם מעהמ"צ כתר מל' חצים אל הים הקדמוני הוא בחי' חכ' שבכתר91, היינו בחי' מו"ס כו', וכ"כ באמרי בינה סוף שער הק"ש91, ולאשר כי להאבות הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב92 כו' כנ"ל לכן הי' אברהם טפל לשרה רסהבנביאות93 (ד"ה קול דודי פ"ד דט"ו ע"ג)94 וכמ"ש כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה95 שהי' אברהם צריך לקבל ממנה, וכן ברבקה נא' טבת מראה מאד96 פי' מאד בלי גבול97, ותרד העיינה ותמלא כדה98, שבחי' כדה הוא כד ספרין100 דאורייתא99 בחי' חכ' עילאה הוא ירידה נגדה כמ"ש בלק"ת ד"ה קול דודי פ"ד101, וכן כל האמהות, והיינו הגם כי בודאי היו בבחי' נוק' שקיבלו מהאבות שהיו בבחי' דכר ונוק' משפיע ומקבל מ"מ הי' אברהם טפל לשרה ע"ד ומעין שיהי' לע"ל שיהי' נקבה תסובב גבר102, ואחעט"ב כו', עד"ז גם עכשיו קיבלו האבות מהאמהות. ושרש הענין כי אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל105 הם מ"ה103 וב"ן104, שבכל עולם האבות הם מ"ה והאמהות הם ב"ן106 כמ"ש בביאור דקול דודי לשון אאזמ"ו ז"ל107, ומצד בחי' התיקון מ"ה מברר ב"ן ולכן היו האבות משפיעים והאמהות מקבלי',

וי"לכב שז"ע ואת הנפש אשר עשו בחרןכג שבבחי' זו קיבל אברהם משרה מבחי' האור חוזר שנעשו ע"י הבירורי' שעשו בחרן עשו לשון רביםכד, ששרה קיבלה מאברם ע"ד משפיע ומקבל שבתיקון ואברם קיבל משרה מבחי' הבירורים דתהו ע"ד בחי' האו"ח שיהי' לע"ל, וכן יצחק ורבקה כמ"ש ויביאה כו' האוהלה שרה אמוכה שהי' ג"כ ע"ד בחי' אברהם ושרה כו', וכן יעקב עשה את כל הכבודכו ע"י בחי' לאה ורחל בבית לבן כמ"ש במ"א.

וגם י"ל שענין הטעימן מעין עוה"ב ע"ד שנת"ל, כי עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה כנ"ל שפי' רש"י שיהי' שמם הוי', ולהאבות שהטעימן מעין עוה"ב היינו מה שכולם נק' ישראל שז"ע כי שרית כנ"ל ולכן כל עדת בנ"י יוכלו לקבל מבחי' ש' הוי' שקדוש ומובדל מגדר עולמות להיות בבחי' וכל בניך למודי הוי'כז שארז"ל א"ת בניך אלא בוניךכח שפי' בוניך זהו ע"י התומ"צ כמ"ש בלק"ת בד"ה וכל בניךכט, וזהו והי' הנשאר בציון כו' בירושלים וכמשית"ל בס"ד ענין ציון וירושלם, קדוש יאמר לו ע"י שמקבל בחי' מ"ח שיוצא מירושלם כמשי"תל.

קדושיםלא תהיו כמו שפי' רש"ילב היו פרושים מן העריות ומן העבירה, ונודע כי מצות ל"ת תלוים בי"הלג של ש' הוי' כמ"ש בת"ז שמי עם י"ה שס"הלד, וז"ע המשכת בחי' קדוש כמ"ש בלק"ת ד"ה כי ההרים ימושו פ"ב ד"מ ע"גלה שג"פ קדוש הוא המשכה מבחי' י"ה.

רסוומצד שהטעימן מעין עוה"ב שיתעלה ב"ן להיות משפיע כתר דאו"ח לכן הי' אברהם טפל לשרה וכן כולם, ולכן היו האמהות עקרות108 כי בשרשן הם בבחי' דכר ומשפיע כו' וכן יהי' לע"ל בגמר הבירורים כו'.

ג) והענין הוא דהנה יעקב בנדרו א' ושבתי בשלום כו' והי' הוי' לי לאלקי'109, וארז"ל במד"ר במקומו פ"ע נטל הקב"ה110 שיחתן של אבות ועשאן רסזמפתח לגאולתן של בנים, שכל111 הטובות112 וכל הנחמות113 הוא בלשון והי'114, והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים (זכרי' י"ד ח'), והי' ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו115 (ישעי' י"א י"א), והי' ביום ההוא יטפו ההרים עסיס (יואל ד' י"ח), והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול (ישעי' ך"ז י"ג), וזהו שארז"ל במד"ר בכ"ד117 שאין והי' אלא לשון שמחה, ע' בפ' לך דמ"ב118 ור"פ שמיני119 ובהתחלת120 אסתר116, ובפ' נשא ע"פ ויהי המקריב דרנ"ב ע"ב122, וברות ע"פ ויהי בימי סוף ההקדמה123 דמ"א121 מביא ג"כ פסוק והי' הנשאר בציון, (והי' הנשאר בישעי' פ"ה דפ"ז ע"ב)124, א"כ למדנו מזה דבחי' והי' הנשאר בציון נמשך מבחי' והי' הוי' לי לאלקים, ומבואר הפי' בת"א ר"פ ויצא סד"ה ושבתי בשלום125 כי הנה שמש ומגן ה' אלקים126 שהמגן הוא נרתק כו' ומסתיר על אור השמש, כמ"כ ש' אלקים נרתק לש' הוי' מכסה ומסתיר להיות נבראים בע"ג, אך לע"ל שיאיר אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' ש' הוי', אזי ש' הוי' יהי' בבחי' אלקים, והיינו שיתגלה בחי' עצמיות אוא"ס ע"י ש' הוי' כדרך שעכשיו ההמשכה מש' הוי' ע"י ש' אלקים, וזהו ושבתי בשלום אל בית אבי היינו אחר הבירורי' שעשה בבית לבן שעם לבן גרתי ותרי"ג מצות128 שמרתי127, רסחוכל הבירורי' שבירר שם שז"ע שהטעימן מעין עוה"ב כנ"ל וז"ע ושבתי כו' בית אבי כמו שלעתיד יאמר ליצחק דוקא כי אתה אבינו129 אז והי' הוי' לי כו', ולכן בחזירתו כשנאבק עם המלאך נק' ישראל ע"ש כי שרית שז"ע בחי' גילוי ש' הוי' וכנ"ל, וע' בלק"ת בפ' שלח בד"ה אני ה' אלקי' דפ' ציצית דרוש השני פ"ד דמ"ט ע"ב שמ"ש ב"פ לא יעקב יאמר כו' כ"א ישראל שזהו נגד ב' שמות הוי' כו'. ועפ"ז יובן מה שבדברי המלאך נא' הטעם כי שרית כו', ובדברי הקב"ה לא נא' כי שרית, והיינו מפני כי דברי המלאך זהו גילוי ש' הוי' דמ"ת שזהו ע"י כי שרית עם אלקי' בכדי שיהי' גילוי ש' הוי' וכנ"ל, אך מה שאמר הקב"ה כ"א ישראל יהי' שמך זהו בחי' ש' הוי' דלעילא שיתגלה לע"ל שזהו משנ"ת לעיל שיהי' הגילוי מלמעלה מש' הוי' ע"י בחי' ש' הוי' שהוא כאלקים דעכשיו יחשב, אמנם באמת זהו ש' הוי' לכן אינו שייך לשון כי שרית שזהו על ש' אלקים ולא על ש' הוי' כו' כ"א כתי' ויקרא שמו ישראל130 שי"ל שזהו כמ"ש גבי ב' שמות הוי' ויקרא ה' ה'131, וכנ"ל132 ששם ישראל ענינו כמו ש' הוי' כבי' כו'. ונטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח כו' שכל הטובות והנחמות הם בלשון והיה והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלם, והי' הנשאר בציון פי' ציון הוא בחי' תורה כמ"ש כי מציון תצא תורה133, וירושלם הוא בחי' מעשה המצות שעז"נ והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלם כמ"ש בד"ה ושננתם קרוב לסופו פי"א דתצ"ח ע"ב134, שעי"ז יאמרו המלאכים לפניהם קדוש, והענין הוא דהנה תיבת והי' הוא צירוף אותיות ש' הוי'135, רק שאותיות ו"ה הם קודמים לאותיות י"ה (ואותיות וה הי' מורה אצלם על שמחה כמ"ש במד"ר באיכה136 ע"פ היו צריה137 לא אמרית וי אלא וה אמרית, והיינו שז"ע השמחה שיתגלה לעתיד מה שישמח הוי' במעשיו138 ע"י בחי' הבירורים שנתבררו בעשייה דוקא כמ"ש בלק"ת בד"ה הוי' לי בעוזרי139), והיינו כנ"ל בפי' והי' הוי' לי לאלקי', שלעתיד יהי' הגילוי מלמעלה מש' הוי' רק שיהי' הגילוי ע"י בחי' ש' הוי' כמו שעכשיו הוא הגילוי מש' הוי' ע"י ש' אלקים, וע"ז מורה שבתיבת והיה שקאי לע"ל אותיות וה קודמים לאותיות יה, והיינו כי הגם שי"ה דש' הוי' הוא בחי' או"א שהם המולידים בחי' ו"ה רסטבן ובת140, עכ"ז הנה בחי' ו"ה יש להם שרש יותר גבוה מבחי' י"ה, והיינו כמ"ש באד"ז או"א ממו"ס נפקא141 וז"א בעתיקא אחיד ותליא142 ופי' בת"א פ' יתרו בד"ה להבין ביאור האבות144 הן הן המרכבה דקך"א ע"ג143 שהשכל נולד145 מן המשכיל שלמעלה מן השכל ששם לא נודע גילוי השכל וטעמו של דבר כלל, אבל מ"מ הוא נק' משכיל מקור השכל, אבל ז"א בעתיקא אחיד ותליא שהמדות נלקחו ממקום עליון יותר, כי הגם שהמדות נולדו ונתגלו מן השכל ולפי שכלו כך תהיינה מדותיו ובינה נק' אם הבנים147, והחכמה אב146, מ"מ אין זה אלא שהם גורמים להולדת והתהוות המדות שיצאו מהעלם148 אל הגילוי, אבל עיקר המדות בשרשן נלקחו ממקום עליון יותר כו' ולאחר שמתבררי' ע"י החכמה אזי149 יפה כח הבן מכח האב150 עכ"ל ע"ש. נמצא שז"א שרשו מעתיקא שלמעלה מחו"ב שממוחא סתימאה נפקי היינו מה שאו"א במזלא אתכלילן151 שאבא מקבל ממזל ונוצר, ואימא מקבל ממזל ונקה152, וז"ע ממו"ס נפקי ע"י המזלות הנ"ל, ולכן האבות הם בחי' חג"ת153 הם המרכבה154 להגבי' בחי' כמראה אדם155, והיינו גם בחי' או"א לפי ששרשן גבוה יותר, וכמ"ש במ"א בענין בעבר הנהר ישבו אבותיכם156 שהנהר הוא בחי' נהר שיוצא מעדן157 שיובל שמו158 וחיים שמו159 שזהו בחי' חו"ב160 ושרש האבות הם בעבר הנהר, טורי חשוכא161 מדות שבכתר, ומפני ששרשן גבוה יותר לכן ביכולתם להגביה חו"ב כו' וכמ"ש מזה בביאור שבפ' יתרו הנ"ל, וז"ע הוא"ו שקודם לי"ה, ערוכמ"כ יובן בענין בחי' ה' אחרונה שקדום ג"כ לבחי' י"ה דש' הוי' דהנה כתיב (שה"ש ג' י"א) בעטרה שעטרה לו אמו, שאין אמו עצמה היא העטרה רק שהיא מעטר לו העטרה, והעטרה בעצמה היא מבחי' הגבוה יותר מבחי' אמו, פי' אמו הוא בינה, והעטרה שאמו מעטרת לו היינו בחי' מל' דכתי' אשת חיל עטרת בעלה162 שבחי' המל' תהי' לע"ל בחי' העטרה עצמה, וזהו רני ושמחי בת163 דוקא, ופי' חיל כי חיל עולה מספרו מ"ח והיינו מ"ח אתוון דיחודא דבשכמל"ו164 שחרית וערבית, וע' בד"ה ונקדשתי פ"ג בלק"ת פ' אמור165 שג' תיבות שם כבוד מל' הם כנגד ג' עולמות בי"ע, שמבחי' בירורים אלו תהי' לע"ל בחי' העטרה עצמה, ונמצא כי לע"ל יהי' יתרון לבחי' ו"ה על בחי' י"ה, ולכן בוהיה שמורה על בחי' שמחה שישמח ה' במעשיו שהוא בחי' הבירורי' דעשי' דוקא כמ"ש בד"ה ה' לי בעוזרי וכנ"ל, נא' ו"ה קודם י"ה, ולכן עתידים צדיקים היינו לפי' הרמ"ק166 שנכללים בצדיק וצדק שיאמרו לפניהם קדוש לפי שבחי' ו"ה יש להם קדימה לע"ל על בחי' י"ה, אמנם לפירושו דחוק לשון הגמ'167 שהלשון כדרך שאומרים לפני הקב"ה אינו מתיישב, שהרי זהו עצמו האמירה לפני הקב"ה רק שנשמת הצדיקים נכללים בצדיק וצדק שז"ע לאשתאבא בגופא דמלכא168. אך באמת יש לישב לשון הגמרא בטוב, והיינו כי עכשיו ענין אמירת ג"פ קדוש169 פי' בלק"ת פ' תצא בד"ה כי ההרים ימושו פ"ב דף מם ע"ג שז"ע ההמשכה מבחי' י"ה בו"ה, אמנם לע"ל בגמר הבירורים הנשאר בציון תורה זהו בחי' וא"ו דש' הוי'170 כמ"ש הקל קול יעקב קלא בתראה מלא וא"ו, שהוא בחי' תורה171 וע' בד"ה וכל בניך בלק"ת פ' ראה172, והנותר בירושלם שהוא

ג"פלו קדוש ז"ע ההמשכה בחג"ת, וזהו מ"ש בביאור כי ההרים המשכה בג' קוין חח"ן, בג"ה כו'.

רעאבחי' מצות כמ"ש בד"ה ושננתם, יהי' בבחי' והיה שאותיות ו"ה קודמים לי"ה שבשרשם גם עכשיו הם קודמים אלא מפני שעדיין לא נגמר הבירור לכן בחכ' דוקא אתברירו וכמ"ש בד"ה האבות הן הן המרכבה בת"א פ' יתרו הנ"ל ובכ"ד, אבל בגמר הבירורים תהי' ההמשכה גם ממטה למעלה, ואז המל' תהי' בבחי' כתר דאור חוזר ויסוד בחי' חכמה כמ"ש בביאור עככ"ח בלק"ת שה"ש בסופו, א"כ יאמרו המלאכים לפני הצדיקים שהם בחי' צדיק וצדק יסוד ומל' קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה עכשיו, והיינו שעכשיו ההמשכה היא רק מלמעלה למטה, וז"ע ג"פ קדוש להמשיך מחב"ד לזו"נ כמ"ש בביאור כי ההרים ימושו דמ"א ע"ב173 שהם חח"ן מימין כו' ג' קוין, אבל לע"ל שיהי' קול כלה שיהי' ההמשכה גם ממטה למעלה לכן יאמרו גם לפני הצדיקים כדרך שאומרים עכשיו לפני הקב"ה לבד כו' פי' מלמעלמ"ט לבד כו', כי לע"ל יהי' גם מלמטה למעלה כו'.

וי"ללז מה שהטעימן להאבות מעין עוה"ב, שלעוה"ב יהי' ממטה למעלה, ז"ע מה שעכשיו הן המרכבה להעלות חו"ב א"כ חו"ב מקבלים מהם שהם חג"ת שזהו ג"כ ממטה למעלה.

וי"ללח התירוץ שלע"ל יאמרו קדוש לפני הצדיקים בשני אופנים הא' מצד שלע"ל יתגלה ו"ה כמו שהן בשרשן שהם גבוהים יותר מי"ה ולכן שייך לומר לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה חו"ב שהרי וא"ו בעתיקא תלי' וה' אחרונה היא עטרה עצמה כתר, וזהו מצד בחי' או"י, הפן הב' מצד בחי' או"ח שבבחי' או"ח המל' כתר ויסוד חכ' לכן יאמרו המלאכי' לפניהם קדוש כדרך שאומרים עכשיו לפני הקב"ה בחי' או"י מלמעלמ"ט כן יאמרו לע"ל מצד בחי' האו"ח שלע"ל יהי' ההמשכה גם מלמטלמ"ע כמ"ש בביאור דעל כ"כ חופה בסופו.

הערות

עמוד רנח

  1. 2. וידבר כו' אל משה לאמר : קדושים יט, א.
  2. 1. וידבר כו' קדושים תהיו : אולי מאמר זה והבא אחריו ד"ה [נקדישך] וביאור הענין נכתבו בהמשך אחד [ראה ציון האותיות שבהמאמרים אלא שאות ג' נכפל]. למאמר זה רפ"ב ראה אוה"ת קדושים כרך ד ע' א'נח. ולמאמר הבא ראה אוה"ת שם ע' א'נט ובהנסמן בריש המאמר שם. הכותרת המופיעה בריש המאמר נעתקה מבוך 2086. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לקמן בחלק הנחותיו. המאמר נזכר בסה"מ תרנ"ג ע' רנח. המאמר נרשם בגוכתי"ק ואח"כ הועתק בכת"י מעתיק.
  3. 3. דבר . . קדושים . . ה' אלקיכם : קדושים שם, ב.
  4. 4. הנתינות : אוצ"ל: הנתינת.
  5. 5. כמ"ש האוה"ח : כאן ד"ה כי קדוש.
  6. 6. במד"ר פ' קדושים פך"ה : סימן ג. מובא גם בכ"מ ומהם: לקו"ת ויקרא ז, א. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' רעא. סה"מ תרל"ו ח"ב ס"ע שטז ואילך. ע' שמב.
  7. 7. כי תבואו אל הארץ ונטעתם : קדושים יט, כג [ושם: וכי — אבל כ"ה גם בסה"מ תרל"ו שם ע' שיז].
  8. 8. סימן : בכת"י המעתיק: סימון.
  9. 9. אחרי כו' תלכו : פ' ראה יג, ה.
  10. 10. דכתי' : בויק"ר שם: שכתוב בו.
  11. 11. בים דרכך : תהלים עז, כ.

עמוד רנט

  1. 12. מ"ע מן התורה ללכת בדרכיו : ראה בנוסף לשו"ע המצויין כאן בפנים לקו"ש בין המצרים כרך יג ע' 280 הערה 3.
  2. 13. בספרי : עקב יא, כב.
  3. 14. וברמב"ם : הל' דיעות פ"א, ה"ו.
  4. 15. בש"ע רבינו ז"ל סי' קנ"ו סעי' ג' : יש לציין שסימן זה וכן הקודמו נדפסו לראשונה במהדורת זיטאמיר שנת תרט"ז.
  5. 16. שפני : בכת"י המעתיק: שמפני.
  6. 17. שפירשו המפרשים : ראה רש"י עה"פ.
  7. 18. מהמד"ר במקומו : ראה ויק"ר פכ"ד, ו.
  8. 19. אני ה' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לקו"ת אמור לא, א ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' שסט ואילך. וש"נ.
  9. 20. ואתה הוא קודם שנבה"ע : ראה נוסח תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
  10. 21. שתהיו גדורים מן העריות : ראה לעיל הערה 17.
  11. א. פתחי : נרשם בשולי היריעה בג' טורים שביניהם שני קוים ללא ציון מקומו בפנים.
  12. ב. פתחי לי כחודה של מחט : ראה ס' חרדים בהקדמה. לקו"ש ויקהל ח"א ע' 191 הערה 17. תו"א מג"א צד, ג. סה"מ תרל"ח ע' תסד. וש"נ.
  13. ג. משס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
  14. ד. וקדש עצמך במותר : ספרי פ' ראה יד, כא. יבמות כ, א. ראה תניא ספכ"ז וב”מ"מ הגהות והע"ק" לשם. ספ"ל.
  15. ה. אולם מם אמה : מדות פ"ג, מ"ז.
  16. ו. מם . . ב' כפין : ראה גם [באו"א] לקו"ת שה"ש לה, ג.
  17. ז. קדוש . . הכתר ע' ונקדשתי : לקו"ת אמור לב, ב ואילך.
  18. ח. ובהרת בלק"ת : תזריע כב, ג.
  19. ט. וע' תער השכירה : ראה מאמרי אדה"ז נביאים ע' מה. ע' מט ואילך. אוה"ת ישעי' כרך ב' ע' תשעב.
  20. י. שת"ת עולה עד הכתר : ראה שערי אורה לר"י גיקטלייא שער ה (סג, ב). מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקעט.
  21. יא. שת"ת . . נק' קדוש : לקו"ת תזריע כב, ג.

עמוד רס

  1. 22. ובס' פנים יפות : מובא גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 18. אוה"ת ויקרא כרך א' ע' קח.
  2. 23. מה יפה ירושתינו : נוסח תפלת השחר. תדא"ר ספכ"א.
  3. 24. יפו : לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 19 יפה.
  4. 25. שכל האבות נק' בשם ישראל : ב"ר פס"ג, ג. ראה גם ילקוט שמעוני ר"פ תולדות רמז קי.
  5. 26. ומושב בנ"י : בא יב, מ.
  6. 27. שחשבון . . מימי אברהם : ראה מכילתא ולק"ט בא שם. רש"י מגילה ט, א־ בא ובב"ר שם.
  7. 28. ואלה שמות בנ"י : שמות א, א. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 23. ילקוט שמעוני מהדורת ירושלים תשל"ג ר"פ תולדות שם ע' 511 הערה 91.
  8. 29. א"ל הקב"ה : בב"ר ובילקוט שמעוני שם ליתא.
  9. 30. לא יעקב . . כ"א ישראל : וישלח לב, כט [כ"ה בב"ר שם — כן אמר לו המלאך. ראה הערה שלפנ"ז].
  10. 31. כ"א ישראל יהי' שמך : שם לה, י [כן אמר לו הקב"ה — ראה לעיל ובהערה 29].
  11. 32. בפ' וישלח . . כי שרית . . ותוכל : לב, כט.
  12. 33. בלק"ת . . דע"ב סע"א : בלק.
  13. 34. שבש' אלקים נא' ברא : בראשית א, א.
  14. 35. ובש' הוי' ציוה ונבראו : תהלים קמח, ה.
  15. 36. הוא אמר . . ש' אלקים . . ציוה ויעמוד : תהלים לג, ט. ראה גם לעיל מאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה פ"א.
  16. 37. כבי' : ראה לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת הערה 41.
  17. 38. ושמי הוי' לא נודעתי להם : וארא ו, ג. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 24.
  18. 39. שלא נודעתי בבחי' יעוד : ראה גם לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת ובהערה 94.
  19. 40. ש' הוי' דלעילא : ראה גם אוה"ת וארא ע' קכז. כרך ז ע' ב'תקנ ואילך. ע' ב'תקנט. ע' ב'תקסד ואילך. פלח הרמון וארא ע' נב. אמור ע' דש.
  20. 41. וכמ"ש כמ"פ ש' הוי' אצל האבות : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' ב. לעיל הערה 38.
  21. 42. האבות שהטעימן מעין עוה"ב : ב"ב טז, סע"ב ואילך.

עמוד רסא

  1. 43. עתידים צדיקים . . ופירש"י : כ"ה בכ"מ — ראה ב"ב עה, ב וברשב"ם שם. לקמן בשולי הגליון לפ"ב ד"ה וגם י"ל. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 40. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת על יד הערה לז. אוה"ת ויקרא כרך א ע' קו. סה"מ תרל"ג ע' נב ואילך. תרל"ח ע' כו. וש"נ. ראה גם לקמן הערה 48.
  2. 44. דבר הוא מל' הנהגה : ראה מפרשים לתהלים מז, ד. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה זאת תהי' תורת המצורע ובהערות 62-63.
  3. 45. ידבר עמים : תהלים מז, ד.
  4. 46. והי' הנשאר בציון : להבא בסמוך השווה אוה"ת קדושים כרך ד ע' א'נח.
  5. 47. עתידין צדיקים . . קדוש : ראה תו"א מג"א צז, רע"א. אמ"ב שער הק"ש עח, ב. סה"מ תרכ"ו ס"ע פו ואילך.
  6. יב. יכול כמוני קדושתי למעלה : ויק"ר פכ"ד, ט.
  7. יג. אל אלקי ישראל : וישלח לג, כ.
  8. יד. אתה אלקה בעליונים : ב"ר פע"ט, ח.
  9. טו. בד"ה ויכל : תרכ"א — לא נדפס לע"ע.
  10. טז. עולמי מי בראך : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"א. וש"נ.
  11. יז. בד"ה הבאים : תו"א שמות נג, ג.
  12. יח. וכמו שהשיב . . למה לא ברא כמותו : כ"ק אדמו"ר הצמח צדק — ראה גם סה"מ תרמ"ט ע' עדר.
  13. יט. יעקב אלקה בתחתונים : ראה ב"ר שם. לקו"ת להאריז"ל ס' שופטים בתחילתו.
  14. כ. אדם . . אדמה : ישעי' יד, יד. ראה עבוה"ק ח"א חלק היחוד פי"ז. של"ה תולדות אדם ג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכב. וש"נ. בראשית ע' קסב. וש"נ.
  15. כא. כמראה אדם : יחזקאל א, כו.

עמוד רסב

  1. 49. ופי' רש"י : ראה רשב"ם שם ד"ה לומר לפניהם.
  2. 48. ופי' רש"י : כ"ה גם באוה"ת קדושים שם. עקב ע' תקצח. פ' ראה ס"ע תשצ. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תה. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 48. ראה גם לעיל הערה 43.
  3. 50. בספר כלי פז : לר' שמואל לאנייאדו. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' עג הערה 236. מובא גם בכ"מ ומהם: אוה"ת קדושים שם. ישעי' כרך ב' ע' תשסב. סה"מ תרכ"ו ס"ע פא. תרכ"ט ע' קעח. תרל"ט ח"ב ס"ע תה ואילך [ושם: ובספר כלי פז על ישעי' הביא שהרמ"ק בספר הפרד"ס שלו . . ותירץ הרמ"ק בס' הפרד"ס]. [ועד"ז שם] ע' תקפא. סה"מ תר"ן ע' שנב [כנ"ל]. תרפ"ג ס"ע רכא.
  4. 51. וזהו דוחק גדול : ראה גם לקמן בסיום המאמר. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תשי.
  5. 51. מהם : כ"ה גם באוה"ת קדושים שם. ברש"י: להם.
  6. 52. מהמד"ר שם פ' בלק דרע"ט ג' : במהדורת אמשטרדם ת"א. בדפוסים הנפוצים פ"כ, כ.
  7. 53. סד"ה וקבל היהורים דקס"ב א' : בתו"א מג"א מהדורת קאפוסט תקצ"ז. ובמהדורת קה"ת שם צז, רע"א. הכוונה שהבא בסמוך הוא לשון התו"א. ציון זה נרשם בפנים המאמר ועה"ג כאן באה הוראה להמעתיק: ”משבשח"ע אצ"ל" מה שבין שני חצאי עיגול אין צריך להעתיק. אמנם המעתיק העתיקו בפנים המאמר. וכן לקמן על יד הערה 57. וכן לקמן על יד הערה 67. וכן לקמן ובהערה 94. וכן לקמן על יד הערה 124. ולכאורה צ"ל שהי' אח"כ עוד הוראות ע"ד הנ"ל שלא הגיע לידינו — ועפ"ז נשארו הציונים בפנים.
  8. 54. בחי' : בתו"א: ענין.
  9. 55. שהוא"ו שבקדוש מורה : שם: בוא"ו המורה.
  10. 56. (יואל ב' ט"ז) והללתם : לפנינו פסוק כו.
  11. 57. צו ד"ה ואכלתם ד"ז ע"ג : בלקו"ת. הכוונה שהבא בסמוך הוא לשון הלקו"ת. ציון זה נרשם בפנים המאמר ועה"ג כאן באה הוראה להמעתיק: ”משבשח"ע אצ"ל" מה שבין שני חצאי עיגול אין צריך להעתיק. ראה לעיל הערה 53.
  12. 58. לע"ל : בלקו"ת: לעתיד.
  13. 59. דעכשיו יתעלו : שם: דעתה.
  14. 60. א"ח עט"ב : משלי יב, ד.
  15. 61. נעוץ סופן בתחלתן : ראה ס"י פ"א, מ"ז.
  16. 62. בתחלתן ויהי' : בלקו"ת שם: כו' ויהיו.
  17. 63. והי' ביום ההוא . . הקדמוני : זכרי' יד, ח. צויין לקמן רפ"ג בפנים.

עמוד רסג

  1. 65. בלק"ת בשה"ש סד"ה קול דודי : טו, ג.
  2. 64. ועמ"ש בלק"ת בשה"ש . . דודי . . והאמהות : בלקו"ת שם: (ועמ"ש . . דודי כו' . . והאמהות).
  3. 66. יהיו בחי' תחלה בחי' : בלקו"ת שם: יהיה תחלה בבחי'.
  4. 67. (ואכלתם . . ע"ב) : הכוונה שהבא בסמוך הוא ע"פ הלקו"ת (שה"ש). ציון זה נרשם בפנים המאמר ועה"ג כאן באה הוראה להמעתיק: ”משבשח"ע אצ"ל" מה שבין שני חצאי עיגול אין צריך להעתיק. ראה לעיל הערה 53.
  5. 68. כעככ"ח דמ"ח ע"ב : בלקו"ת שה"ש.
  6. 69. צלותא בחשאי : זהר ח"ש קלב, א. ויגש רי, א. תרומה קלח, ב. ועוד. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' צט. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה וידעת היום על יד הערה 110 ואילך. לקו"ש ויגש כרך לה ע' 192 ואילך.
  7. 70. קול באשה ערוה : ברכות כד, א. שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סע"ה, ס"ו. ראה גם סה"מ תרל"ד ע' יז ואילך [נדפס גם בדרושי חתונה שלו ע' פב ואילך].
  8. 71. ובד"ה מהרה ישמע : ראה סה"מ תרל"ב ח"ב ע' שנט ואילך [נדפס גם בדרושי חתונה שלו ע' פא ואילך]. ע' תקנ ואילך. תרל"ד ע' כג ואילך [נדפס שם ע' פח ואילך].
  9. 72. אשה טפילה לבעלה : כלי יקר נח יא, לא.
  10. 73. מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות : קדושין כט, א במשנה. ראה גם סה"מ שבהערה הבאה. וש"נ.
  11. 74. משועבדי' לבעלה : ראה אבודרהם סדר תפלות של חול (ירושלים תשכ"ג ע' כה ד"ה כל. ובהערת המו"ל שם תה, א). ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קנח. וש"נ.
  12. 75. ובבה"ז שם : נשא פח, א ואילך.
  13. 76. טוב טעם ודעת : לשון הכתוב תהלים קיט, סו.
  14. 77. קול גדול ולא יסף : לשון הכתוב ואתחנן ה, יט.
  15. 78. שמו"ע . . בת"א ס"פ ויגש : מה, ב. ראה גם פיסקא הבאה. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 76. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שוש תשיש הא' על יד הערה 53. הב' על יד הערה 47. לקו"ת כאן. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קסד. לקו"ש ויגש שם ס"ע 196 ואילך.
  16. 79. שבע"ס דאו"ח המל' הוא כתר : ראה לקו"ת שה"ש כ, ב. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שעה, ב. וש"נ.

עמוד רסד

  1. 80. דכל מעשה המצות . . בירורים : ראה ע"ח שער הצלם שכ"ו, פ"א. שער קליפת נוגה שמ"ט פ"ה. לקו"ת שלח לז, ב ואילך. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' רכה ואילך. ע' רנג ואילך. ע' רסו. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ס"ע א'תסו ואילך ובהנסמן בהנ"ל.
  2. 81. בחכ' . . אתברירו : ראה אגה"ק סכ"ח. זהר היכלות פקודי רנד, סע"ב. ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה. שמות ח"ב ע' שכא. תו"ח תשא ח"ב שפד, ד ואילך.
  3. 82. ל"ב נת"ח : ס"י פ"א, מ"א. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' ג. ונמנו בפרטיות בהקדמת הראב"ד לס"י י, סע"א ואילך — ירושלים תשכ"ב. פרדס שער הנתיבות שי"ב, פ"ב ואילך. נרשם לעיל וכן הוא בס"י הנדפס: ”הקדמת הראב"ד" — אבל בפרדס שם מייחסו: ”ר' יוסף הארוך בפי' ס"י שחבר". ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקפט בהערה. שם הגדולים מערכת ספרים — קבלה קו"א.
  4. 84. שמ"ה מברר ב"ן : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה. וש"נ. ח"ב ע' תקעג ואילך. ח"ד ע' א'ריג ואילך.
  5. 83. שמ"ה . . ב"ן . . בס"ג : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 61 ואילך.
  6. 86. ב"ן דמל' : ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ג. שעה"י קמה, א הערה 14.
  7. 85. עולה ב"ן . . בס"ג : ראה לקו"ת בחוקותי מז, ג. תו"ח וארא ח"א ע, ג. וש"נ.
  8. 87. בס"ג שלמעלה מבחי' מ"ה : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. שער אנ"ך שי"ט, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה הערה ד"ה: שם.
  9. 88. ס"ג דתהו : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"א. תו"ח בראשית ט, א ובהערה 2.
  10. 89. טעמי תורה ישקני מנשיקות פיהו : שה"ש א, ב וברש"י שם. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אז ישיר משה ובהערה 70.
  11. 90. ולפמשי"ת לקמן עליית ש' ב"ן הוא בכתר דתהו : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שיז.
  12. 91. הים הקדמוני . . חכ' שבכתר : ראה אוה"ת ואתחנן ע' רמח וע' רעו. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שוש תשיש הא' על יד הערה 62. הב' על יד הערה 43.
  13. 91. באמרי בינה סוף שער הק"ש : פב, ג.
  14. 92. להאבות הטעימן . . עוה"ב : ב"ב טז, סע"ב ואילך. ראה גם תו"ח ח"ש קכא, א ובהערה 10. שה"א נד, ב ובהערה 33. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שוש תשיש הא' על יד הערה 30 ואילך. הב' על יד הערה 49 ואילך.

עמוד רסה

  1. 93. אברהם טפל לשרה בנביאות : תנחומא ושמו"ר ר"פ שמות. ראה גם בסמוך הערות 94-95. סה"מ תר"ם ח"א ע' קפא הערה 917.
  2. 94. (ד"ה קול דודי פ"ד דט"ו ע"ג) : לקו"ת שה"ש. הבא בסמוך בפנים הוא ע"פ לשון לקו"ת שם. ציון זה נרשם בפנים המאמר ועה"ג כאן באה הוראה להמעתיק: ”משבח"ע אצ"ל" מה שבחצאי עיגול אין צריך להעתיק. וע"פ הוראה זו מובן מה שבסמוך על יד הערה 101 מציין עוה"פ ללקו"ת זה. ולכאורה הי' משנה אחרונה בזה — ראה לעיל הערה 53.
  3. 95. כל אשר תאמר. . בקולה : וירא כא, יב. מדרש אגדה ורש"י שם.
  4. 96. טבת מראה מאד : ח"ש כד, טז.
  5. 97. מאד בלי גבול : ראה אגה"ק סי"ז. סה"מ תר"ם ח"א ע' תכט. וש"נ.
  6. 98. ותרד העיינה ותמלא כדה : ח"ש שם.
  7. 100. כד ספרין דאורייתא : ראה שמו"ר פכ"ד, ה. שהש"ר פ"ד, יא. תנחומא תשא טז. ילקוט שמעוני תשא לא, יח (רמז שצא). זהר אד"ז האזינו רצג, ב. ת"ז בהקדמה ותכ"א שם. תקונא שתיתאה קמה, א.
  8. 99. כדה הוא כד ספרין דאורייתא : ראה ת"ז בהקדמה יד, א. תכ"א מו, ב. מז, א. תו"א תולדות יז, ד. לקו"ת כאן טו, ג. ברכה צה, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכו. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פ, א. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע על יד הערה 128. מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ על יד הערה 177. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 81. (בחלק הנחות) הנחה ד"ה שוש תשיש הא' על יד הערה 39.
  9. 101. בלק"ת ד"ה קול דודי פ"ד : שה"ש טו, ג.
  10. 102. נקבה תסובב גבר : ירמי' לא, כא.
  11. 105. יעקב ורחל . . מ"ה וב"ן : ראה גם (בנוסף להערה 107) תו"ח לך שם. ויצא קעד, א.
  12. 103. אברהם ושרה . . הם מ"ה וב"ן : ראה גם (בנוסף להערה 107) מקדש מלך לזהר וירא קג, א (ס"ע עז). מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קע. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרצז. תו"ח לך פו, ד ובהערה 16 [ושם: בשם הזהר ובשם הלקו"ת]. שה"א נד, ב ובהערה 32.
  13. 104. יצחק ורבקה . . מ"ה וב"ן : ראה גם (בנוסף להערה 107) תו"ח לך שם ובהערה 13 [ושם: בשם הלקו"ת]. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שוש תשיש הא' על יד הערה 34. הב' על יד הערה 52. שני המאורות לרי"א מהאמעל ע' 140.
  14. 106. והאמהות הם ב"ן : ראה גם (בנוסף להנ"ל) תו"ח ח"ש קלז, ד ובהערה 10.
  15. 107. בביאור דקול דודי . . ז"ל : מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' סז.
  16. כב. וי"ל : פיסקא זו ולשלאחרי' נרשמו בפנים, ועה"ג שם (בהפסק קו מלמעלמ"ט) באה הוראה להמעתיק: ”מן וי"ל עד כמשי"ת בשיטה בחי' להעתיק למטה".
  17. כג. ואת הנפש אשר עשו בחרן : לך יב, ה.
  18. כד. עשו ל' רבים : ראה ב"ר פל"ט, יד הובא ברש"י לך שם.
  19. כה. ויביאה . . שרה אמו : ח"ש כד, סז.
  20. כו. עשה את כל הכבוד : ויצא לא, א.
  21. כז. וכל בניך למודי הוי' : ישעי' נד, יג.
  22. כח. א"ת בניך אלא בוניך : ברכות סד, א.
  23. כט. בלק"ת בד"ה וכל בניך : פ' ראה כט, ג ואילך.
  24. ל. וכמשית"ל . . כמשי"ת : ראה לקמן פ"ג.
  25. לא. קדושים : נרשם בצד הימני של העמוד מלמעלמ"ט ללא ציון מקומו בפנים.
  26. לב. קדושים תהיו . . שפי' רש"י : קדושים יט, ב.
  27. לג. מצות ל"ת תלוים בי"ה : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 45.
  28. לד. שמי עם י"ה שס"ה : ראה שמות ג, טו. ת"ז בהקדמה ד, סע"ב. ה, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' תז. וש"נ.
  29. לה. בלק"ת . . ד"מ ע"ג : תצא.

עמוד רסו

  1. 108. האמהות עקרות : ראה ב"ר פמ"ה, ד. ראה לקו"ת שה"ש טז, ג.
  2. 109. ושבתי בשלום . . לי לאלקי' : ויצא כח, כא.
  3. 110. במד"ר . . פ"ע נטל הקב"ה : ראה שם סימן ו. מובא גם בלקו"ת מטות פג, ד. פ' ראה ל, ד. ר"ה ס, ג. אוה"ת ויצא כרך ה ע' תתנד. ישעי' כרך ב ע' תשסב [ושם: ע"פ והי' ה' לי לאלקים — ראה גם בסה"מ תר"ם דבסמוך ע' תקנ הערה 4]. סה"מ תרכ"ו ע' פא. תר"ם ח"א ע' תקנ־ ע' תתקד־ ע' תתקיח.

עמוד רסז

  1. 111. בנים שכל : בב"ר שם: בנים . . כל.
  2. 112. הטובות : וכ"ה גם בסה"מ תר"ם ח"א ע' תקנ. בב"ר שם: טובות.
  3. 113. וכל הנחמות : בב"ר שם: וברכות ונחמות. וכ"ה גם בלקו"ת מטות שם.
  4. 114. הוא בלשון והי' : בב"ר שם: שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה שנאמר. וכ"ה גם בלקו"ת מטות שם.
  5. 115. ידו : ב"ר שם: ידו לקנות את שאר עמו.
  6. 117. בכ"ד : שם: בכמה דוכתי.
  7. 118. בפ' לך דמ"ב : במהדורת אמשטרדם ת"א הוא דמ"ו, ב . בלקו"ת שם: בסדר לך לך פמ"ב — ראה שם סימן ג.
  8. 119. ור"פ שמיני : פי"א, ז.
  9. 120. ובהתחלת אסתר : בלקו"ת שם: ובתחלת רות [המובא בסמוך בפנים — ראה בסמוך הערה 123] ובתחלת אסתר — פתיחתא סימן יא.
  10. 116. וזהו שארז"ל . . אסתר : השווה לקו"ת פ' ראה ל, ד.
  11. 122. ובפ' נשא . . דרנ"ב ע"ב : במהדורת אמשטרדם ת"א. בדפוסים הנפוצים פי"ג, ה.
  12. 123. וברות ע"פ . . ההקדמה דמ"א : פתיחתא סימן ז [הטעם שנרשם ציון זה כאן (ראה לעיל הערה 120) לכאורה הוא מפני שבשניהם הובא הכתוב והי' הנשאר].
  13. 121. ובפ' נשא . . דמ"א : השווה אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תשסב.
  14. 124. (והי' . . ע"ב) : לע"ע לא נתברר לאיזה מאמר הכוונה. ואולי הכוונה לבוך 1133 סו, ב — נדפס באוה"ת ישעי' כרך ב ע' תשסב פ"ה. ולכאורה הכוונה בהציון שלהנרשם לעיל או להבא להלן עיין שם. ציון זה נרשם בפנים המאמר ועה"ג כאן באה הוראה להמעתיק: ”משבשח"ע אצ"ל" מה שבין שני חצאי עיגול אין צריך להעתיק. ראה גם לעיל הערה 53.
  15. 125. בת"א . . ושבתי בשלום : כא, ד. הבא לקמן בפנים הוא ע"פ לשון התו"א.
  16. 126. שמש ומגן ה' אלקים : תהלים פד, יב.
  17. 128. ותרי"ג מצות : ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה קדש ישראל לה' הערה 131.
  18. 127. שעם לבן גרתי . . שמרתי : וישלח לב, ה וברש"י שם.

עמוד רסח

  1. 129. ליצחק . . כי אתה אבינו : שבת פט, ב. ישעי' סג, טז.
  2. 130. ויקרא שמו ישראל : וישלח לה, י [ושם את שמו — ראה גם בחיי שם. לקו"ת שה"ש כא, רע"ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רנו].
  3. 131. ויקרא ה' ה' : תשא לד, ו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 232.
  4. 132. וכנ"ל : פ"א.
  5. 133. כי מציון תצא תורה : ישעי' ב, ג. מיכה ד, ב. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והנותר בירושלם על יד הערה 6.
  6. 134. בד"ה ושננתם . . ע"ב : לע"ע לא נתברר לאיזה בוך כוונתו. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והנותר בירושלם בתחילתו. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שי. אוה"ת ואתחנן (ע' רמח) ע' רעו.
  7. 135. והי' הוא צירוף . . הוי' : ראה ת"ז בהקדמה ט, ב. שערי אורה [לרי"ג] שער ה (סה, ב). פרדס שער פרטי השמות שכ"א, פי"ד-פט"ו. ע"ח שער השמות שמ"ד, פ"ז מ"ב. לקו"ת פ' ראה ל, ד. סה"מ תרל"ט ח"א ע' ח בשם המהרש"ל.
  8. 136. במד"ר באיכה : פ"א, לא [ושם: אמרתי . . [במהדורת אמשטרדם ת"א ווי] . . אמרי — בלקו"ת שם ל, סע"ד כבפנים. המשך תער"ב ח"א ס"ע קכט: אמרית . . אמרי].
  9. 137. היו צריה : איכה א, ה.
  10. 138. שישמח הוי' במעשיו : תהלים קד, לא.
  11. 139. בלק"ת . . בעוזרי : שמע"צ פט, א ואילך.

עמוד רסט

  1. 140. שי"ה . . או"א . . ו"ה בן ובת : ראה ת"ז תנ"ו פט, ב.
  2. 141. או"א ממו"ס נפקא : ראה זהר אד"ז האזינו רצב, א.
  3. 142. וז"א בעתיקא אחיד ותליא : ראה זהר שם. סה"מ תר"ם ח"א ע' קנב. וש"נ.
  4. 144. האבות : שם: ענין האבות.
  5. 143. בת"א פ' יתרו . . דקך"א ע"ג : מהדורת קאפוסט תקצ"ז. ובמהדורת קה"ת שם עג, א.
  6. 145. שהשכל נולד : שם: הנה השכל הוא נולד.
  7. 147. ובינה נק' אם הבנים : ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י הערה 82.
  8. 146. ובינה נק' אם . . והחכמה אב : ראה תניא פ"ג.
  9. 148. מהעלם : בתו"א שם: מההעלם.
  10. 149. ולאחר . . אזי : ראה תו"א שם.
  11. 150. יפה כח הבן מכח האב : ראה שבועות מח, סע"א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרג. וש"נ.
  12. 151. שאו"א במזלא אתכלילן : ראה זהר אד"ז האזינו רפט, ב. רצב, א.
  13. 152. שאבא . . ונוצר . . ונקה : ראה זהר אד"ז האזינו רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקעד־ מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקנז.
  14. 153. האבות . . חג"ת : ראה מאו"א מערכת אבות סכ"ז. תו"ח וארא ח"א סא, ד. וש"נ.
  15. 154. האבות . . הם המרכבה : ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רטו. וש"נ. תו"ח נח מט, ד ובהערה 42. משפטים ח"ב ש, ג. סה"מ תרכ"ט ע' רלח. וש"נ.
  16. 155. כמראה אדם : יחזקאל א, כו.
  17. 156. בעבר הנהר ישבו אבותיכם : יהושע כד, ב. ראה לקו"ת בחוקותי מז, א.
  18. 157. נהר שיוצא מעדן : בראשית ב, י.
  19. 158. שיובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב.
  20. 159. וחיים שמו : ראה זהר אחרי שם. אוה"ת ירמי' כרך א ע' שמה. סה"מ תרל"ח ע' תכג. וש"נ.
  21. 160. שיובל . . וחיים . . חו"ב : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה שלש רגלים תחוג לי ובהערה 45.
  22. 161. טורי חשוכא : ראה זהר פינחס רמט, ב. ראה גם לקו"ת בחוקותי שם. סה"מ תרל"ח ע' קצז. וש"נ.

עמוד ער

  1. 162. מל' . . אשת חיל עטרת בעלה : משלי יב, ד. ראה גם תו"א ויגש מג, ד. לקו"ת שמיני יט, ב. ש"א כ, ב והערה 33.
  2. 163. רני ושמחי בת : זכרי' ב, יד.
  3. 164. חיל . . מ"ח . . דבשכמל"ו : ראה ע"ח שער לידת המוחין שכ"א, פ"ב. לקו"ת פ' ראה כח, ג [ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תמו. וש"נ]. סה"מ תרכ"ו ע' פא. פר"ת ע' רמז.
  4. 165. בד"ה ונקדשתי פ"ג בלק"ת פ' אמור : לא, סע"ג ואילך.
  5. 166. לפי' הרמ"ק : ראה לעיל רפ"ב.
  6. 167. דחוק לשון הגמרא : ב"ב עה, ב. ראה לעיל שם.
  7. 168. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' צז. וש"נ.
  8. 169. אמירת ג"פ קדוש : ישעי' ו, ג.
  9. 170. תורה . . וא"ו דש' הוי' : ראה גם זהר רע"מ תצא רעח, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע קס ואילך. ש"א נא, ב ובהערה 33. סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב ובהערה לשם. לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א על יד הערה *116.
  10. 171. הקל קול יעקב . . תורה : תולדות כז, כב. ראה ב"ר פס"ה, כ. זהר בראשית נ, ב. לעיל שם ובהערה 115.
  11. 172. בד"ה וכל בניך בלק"ת פ' ראה : כט, ג.
  12. לו. ג"פ : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.

עמוד רעא

  1. 173. כי ההרים ימושו דמ"א ע"ב : לקו"ת תצא.
  2. לז. י"ל : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.
  3. לח. וי"ל : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.