תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

[נקדישך] וביאור הענין

ערב[נקדישך] וביאור הענין

ל"נ והוא מאמר בפ"ע

ג) וביאור ¹ הענין* הנה ארז"ל במד"ר כאן בפ' קדושי' ס"פ ך"ד² בענין ג"פ קדוש, ר' אבין אמר, משל³ לבני מדינה שעשו ג' עטרות למלך, מה עשה המלך נתן בראשו אחת, ושתים בראשם של בניו, כך בכי"ו ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות נותן⁴ בראשו אחת ושתים בראשם⁵ ש"י הה"ד דבר⁶ אל כל⁷ בנ"י קדושי' תהיו וגו'⁸ ופי' המ"כ⁹ דכתי'¹⁰ כי קדוש אני הרי שלא ייחד לעצמו אלא קדושה אחת¹¹, ולישראל נתן ב' קדושות, קדושים תהיו, והתקדישתם

*)עד^א כ"נ^ב, ומכאן ואילך יש להתחיל מפ"ד נקדישך^ג הלא לא נערוך אליו קדושתו^ד וכתי' אין קדוש כהוי'^ה ויובן בהקדם המד"ר דג' עטרות (פ"ג ולסיים בפ"ד).

לרוקע^ו הארץ י"ל כנס"י על המים מלאכים נוני ימא^ז.

רעגוהייתם קדושים¹². והנה ענין ג' קדושות שהעליונים מכתירים הכוונה על ג"פ קדוש שהמלאכים אומרים¹³, ולכאורה מהו שייך ענין אמירת וקריאת קדוש שהשרפים אומרים¹⁴ שיתנו מהכתרים שנעשים ע"י קריאתם ב' לישראל. אך הענין הוא דאיתא בגמ' (חולין דצ"א סע"ב) שאין המלאכים אומרים קדוש¹⁵ עד שיאמרו ישראל למטה תחלה כמ"ש¹⁶ ברן יחד כל כוכבי בקר¹⁷, והיינו ק"ש¹⁸ שאנו מיחדים שמו בכי"ת, והדר וירעו כל בני אלקים שאח"כ אומרים המלאכים השירה שלהם, וא"כ תלוי אמירת שירת המלאכים בישראל. גם אפ"ל* ג' קדושות היינו קדושה דיוצר, וקדושה דשמו"ע, וקדושה דבי סדרא¹⁹, שזהו מה שישראל אומרים בכי"ו¹⁹. ועכ"ז אמרו במד"ר הלשון שהעליונים מכתירים כי מה שמאותיות התפלה נעשים כתרים לקונו למעלה זהו ע"י המלאכים שמעלים ומזככים התפלה כמ"ש מזה בת"א בד"ה נר חנוכה כו' מזוזה מימין ובהביאור²⁰, לכן נק' שהעליונים מכתירין כו'.

עדרולהבין ענין ג' עטרות, צ"ל מארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח²¹, וצ"ל מה"ע שחשיב בכ"מ מספר שלשה כמו ג' אבות וג' מדריגות בישראל כהנים לוים וישראלים²², וגם התורה נק' אוריין תליתאי לעם תליתאה בירחא תליתאי²³, וכאן חשיב ג"כ ג"פ קדוש. ונבין תחילה ענין בחי' ג"ד הנ"ל דתורה ועבודה וגמ"ח (כי ביום הזה בפ' אחרי דך"ה סע"ד²⁴) שהם כלל כל התורה והמצות, שענינם עכשיו בעבודה תורה ותפלה וצדקה, כי תפלה הוא במקום עבודת הקרבנות²⁵ וגמ"ח היינו צדקה, וכנגד ג' דברים אלו כתי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו²⁶ שהם בחי' ג' לבושי הנפש מחדומ"ע, בראתיו הוא בחי' מחשבה שהיא בחי' בריאה יש מאין²⁷ והוא נגד התפלה שהיא עבודה שבלב כמארז"ל ולעבדו בכל לבבכם²⁸ איזהו עבודה שבלב זו תפלה²⁹ שהוא בחי' הכוונה בבחי' המחשבה ברעותא דליבא³⁰ כו', וכמארז"ל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה³¹, ודבור התפלה הוא רק שיהי' הקול מעורר הכוונה³², לכן היא במקום הקרבנות שעבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנים בעובדא וברעותא דליבא³³ כמ"ש בזהר, וכנודע שמחשבת חוץ פוסל בקרבן³⁴, ובעבודה היינו שיהי' מחשבתו וכוונתו דבוקה באוא"ס ב"ה בבחי' מס"נ ערההיינו בחי' מסירת הרצון³⁵ שלא יהי' רק לב אחד לאבינו שבשמים³⁶, וכ"ש שלא יהי' נפרד ח"ו, וזהו ע"י סור מרע ועשה טוב³⁷, והיינו שכד אתכפיא סט"א³⁸ ע"י עבודתו עי"ז יאיר אור ה' על נפשו כו' ויאיר חלקו בעולם, כמ"ש גם את העולם נתן בלבם³⁹, עולם הוא מל' העלם⁴⁰ מל' זה שמי לעלם⁴¹, ובחי' העלם זה נתן בלב האדם כמ"ש מזה בלק"ת סד"ה והי' מספר בהג"ה⁴², והיינו שלפ"ע שממשיך בעצמו מהעלם אל הגילוי ע"י בחי' הכוונה ורעו"ד לפי ערך זה ממשיך בעולם היינו שיתגלה בחי' ההעלם של העולם שנק' עולם ע"ש ההעלם, והמשכה זו הוא בעולם הבריאה שהיא ראשית בחי' ההעלם של העולמות שהבריאה היא ראשית בחי' היש שנתהוה מאין והרי הוא ראשית ההעלם, וע"י שמגלה בחי' ההעלם שלו עי"ז ממשיך המשכת אלקותו ית' שיתגלה מהעלמו בראשית בחי' ההעלם שהוא בחי' עולם הבריאה כו'.

יצרתיו הוא בחי' הדבור⁴³, ונק' הדבור בשם יצירה ע"ש שעושה צורה לאותיות המח' כי אותיות הדבור אינם בבחי' יש מאין כמו אותיות המחשבה כו', שהרי כבר היו האותיות בבחי' המחשבה רק שאינם נגלים לזולתו, וע"י בחי' הדבור מתגלים לזולתו שנמצא אותיות הדבור הם כמו צורה לחומר שהצורה מגלה מה שהי' בהעלם בחומר הנסכא עד"מ, ואינו מתחדש כלל כ"א שמגלה ההעלם, וכך אותיות המחשבה הם כמו חומר לגבי גילוי הזולת, ואותיות הדבור מגלים את בחי' ההעלם דמח', ובחי' זו היא נגד בחי' ומדריגת התורה שעיקר מצות לימוד התורה היא בבחי' דיבור כמ"ש ושננתם לבניך ודברת בם⁴⁴, וקי"ל דהרהור לאו כדבור דמי⁴⁵, ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור לבד, והגם שמעלת התורה עולה למעלה מעלה על בחי' התפלה, וכמארז"ל ות"ת כנגד כולם⁴⁶, אך באמת היא הנותנת שלפי שמעלתה במקורה היא ברום המעלות בבחי' סדכ"ס⁴⁷, א"א לקבל אורה בבחי' גילוי עד שתרד ותתלבש בגשמיות עוה"ז בחי' קול יעקב⁴⁸ בהבל הפה, ואינו יוצא בהרהור רעווכוונה שהוא בחי' מח' כנ"ל כ"א בדבור דוקא בקול והבל הלב שבהם יתלבש אור ה' הגנוז בתורתו ומאיר בבחי' גילוי להחיות עולמות עליונים ותחתונים, וכידוע⁴⁹ שכל דבר עליון מאד אינו בא לידי גילוי אורו כ"א למטה בסוף מעשה⁵⁰, ומהאי טעמא עצמו אף עשיתיו כנגד מעשה הצדקה, שהיא כלליות כל המצות כמ"ש וצדקה תהי' לנו⁵¹ כי נשמור לעשות את כל המצוה, ואף מרבה בחי' רביעית⁵² שהוא בחי' כתר עליון המתגלה בבחי' עשייה דוקא בחי' בירור ש' ב"ן⁵⁴, וכמ"ש בלק"ת פ' בלק בביאור ע"פ מי מנה פ"ג⁵³ באריכות שעיקר גילוי הרצון עליון הוא בעשייה דוקא, כמו כשאינו רוצה ללמוד ולומד מפני שהרצ"ע הוא שילמוד תורה אזי עי"ז מתגלה בחי' הרצון עליון, וכן להיפך כשרוצה איזה תאוה ר"ל ועושה⁵⁵ עושה בכדי שלא לעבור על רצה"ע עי"ז מאיר ומתגלה בחי' רצה"ע כו', וז"ע נעוץ תחילתן בסופן⁵⁶ שבעשייה דוקא מתגלה רצון העליון כו'.

ד) והנה ג"פ קדוש הוא להמשיך קדושתו ית' בג' בחי' מחדומ"ע (בד"ה וישלח יהושע⁵⁷ בס"פ שלח דנ"א ג) דהנה בכי"ו אנו אומרים נקדישך⁵⁸, ולכאו'

מעשה^ח בעשייה שיתגלה שע"י מעשה גשמיות כתפילין ועקימת שפתים דתורה זהו מתגלה בעשיי' דוקא כי לפ"ע רוממות תרי"ג מצות^ט שהם מגלגלתא^י שלמעלה ממו"ס^יא היינו כתר שבכתר^יב זה מתגלה בעשייה דוקא.

רעזהוא נפלא לומר כן על השי"ת שהוא קדוש ומובדל בעצמו, והאיך אנו אומרים נקדישך שאנחנו מקדשים אותך, וגם למה אומרים ג"פ קדוש למה מספר זה דוקא, אך הענין הוא שהתורה ניתנה לנו בשלשה דברים שהם מחדומ"ע שכמה מצות תלוים בדבור לבד, וכמה מצות תלוי' במחשבה לבדה וכמה מצות תלוים במעשה לבדה, ולכאו' יכול האדם לטעות שאין בחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' מעשה שוה לבחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' דבור ומחשבה, שבחי' מעשה הוא מתעבה ומתגשם יותר ונמשך גם בבחי' דומם כמו מעשה הצדקה בדומם בזהב וכסף ונחשת, אך באמת אינו כן כי הכל שוה אצלו ית' כי כולא קמי' כלא חשיב⁵⁹ ואין הפרש אצלו בין עליונים לתחתונים כיון שהכל כאין נגדו, כי הוא ית' א"ס ואין ערוך אליך⁶⁰ כו', וזהו מה שאומרים והקדוש בשמים ובארץ⁶¹, כלומר שבחי' שמים ובחי' ארץ שוה אצלו כי הוא קדוש ומובדל מהם, והגם שהוא מחי' את כולם⁶² ומהוה את כולם⁶³ החיות הוא בבחי' רצוא ושוב⁶⁴ כו' כמ"ש במ"א, והנה המשכת החיות מקדושתו ית' נעשה ע"י קיום התורה והמצות כמ"ש גוי אחד בארץ⁶⁵, פי' בארץ נעשה המשכת בחי' אחד⁶⁶, ולכן אומרים ג"פ קדוש להמשיך קדושתו ית' בג' בחי' אלו מח' דבור ומעשה שבכולם הוא קדוש, וע"י התורה והמצות בג' בחי' הנ"ל ממשיכים אותך להיות נקדישך שנמשיך קדושתך כו'.

הערות

עמוד ערב

1. [נקדישך] וביאור הענין : להתחלת המאמר השווה אוה"ת קדושים כרך ד ע' א'נט. לפסקאות ולהבין־ יצרתיו לקו"ת אחרי כה, סע"ד ואילך. לפ"ד לקו"ת שלח נא, ג ואילך. לעיל מאמר ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו הערה 1. בהכותרת כאן נרשם: ל"נ לא נאמר. ובשוה"ג נרשם הוראה להמעתיק איך לסדר המאמר. במפתח בוך זה 1130 לא נרשם מאמר זה. אמנם בא זכרו במפתח לבוך תרמ"א 2086 (כת"י מעתיק).
2. במד"ר . . ס"פ ך"ד : סימן ח. מובא גם בכ"מ ובשינויים וכו' ומהם: לקו"ת אמור לה, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקפב. סהמ"צ להצ"צ קנג, ב. הגהת הצ"צ למאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קעו. אוה"ת משפטים ס"ע א'קע ואילך. קדושים כאן כנ"ל. ביאוה"ז תזריע להצ"צ כרך ב ע' תתנה. סה"מ תרכ"ט ע' קעח. וש"נ. המשך מים רבים תרל"ו ס"פ קכד. סה"מ תרל"ח ס"ע מא. תרל"ט ח"ב ע' תד. תר"ן ע' שנא. המשך תער"ב בתחילתו. תש"ח ע' 201. (לקמן מאמר ד"ה ונקדשתי על יד הערה ו. ד"ה כתר יתנו לך פ"א. (ובחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה שם על יד הערה 11). ובלשון ”למלך שעשה" — מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' עה. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שנ, א. פקודי תנו, ב. סה"מ תרכ"ו ס"ע פ. פלח הרמון אמור ע' רכ.
3. אמר משל : כ"ה גם באוה"ת כאן. בויק"ר שם: אמר אוחרי משל, ופי' במתנות כהונה שם: משל אחר.
4. קדושות נותן : כ"ה גם באוה"ת כאן. בויק"ר שם: קדושות מה הקב"ה עושה נותן.
5. בראשם : בויק"ר ואוה"ת: בראשן.
6. דבר . . קדושים תהיו : קדושים יט, ב [בדילוג].
7. כל : נרשם בין השיטין. בויק"ר ואוה"ת: כל עדת.
8. וגו' : וכ"ה גם באוה"ת. בויק"ר: והתקדשתם והייתם קדושים — נסמן בסמוך הערה 12.
9. ופי' המ"כ : ד"ה והייתם קדושים וגו'.
10. דכתי' : וכ"ה גם באוה"ת. במ"כ ליתא.
11. אחת : ע"כ פי' המ"כ.
א. עד : נרשם בצד הימיני של העמוד בד' שורות מלמעלמ"ט בהפסק קו קצר בינו לציון הפרק ג. ללא ציון מקומו בפנים. והוא הוראות להמעתיק איך לסדר המאמר [אמנם לא הגיע לידינו המאמר כשהוא מסודר. ואולי לא נעתק בכת"י המעתיק].
ב. כ"נ : כאן נאמר.
ג. נקדישך : נוסח הקדושה.
ד. לא נערוך אליו קדושתו : פיוט יגדל. ראה תו"א בשלח סב, ג. לקו"ת (מטות פא, ב) יו"כ ע, א. תו"ח בשלח ח"א קסג, א. וש"נ.
ה. אין קדוש כהוי' : שמו"א ב, ב.
ו. לרוקע : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים. באוה"ת ויקרא כאן נרשם זה בפנים כאן בין שני חצאי לבנה.
ז. מלאכים נוני ימא : ראה זהר בשלח מח, ב ובמק"מ שם. ביאורי הזהר בשלח מא, סע"ג. מב, ג. ולהצ"צ כרך א ע' רח. ע' ריב. לקו"ת צו ח, ג. שמיני יח, א.

עמוד רעג

12. והתקדישתם והייתם קדושים : קדושים כ, ז.
13. ג"פ קדוש שהמלאכים אומרים : נסמן בהערה הבאה. ראה גם לקו"ת אמור לה, א.
14. קדוש שהשרפים אומרים : ישעי' ו, ב-ג. ראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
15. שאין המלאכים אומרים קדוש : שם: ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה. ראה זהר בלק קצ, ב. מובא גם בכ"מ ומהם: או"ת תהלים סה, ד ואילך. תו"א תשא פג, א. לקו"ת שה"ש לז, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רנב (נו"ש). מאמרי אדה"א בראשית ע' קכז. שמות ח"ב ע' תקפט ואילך. ע' תקנז. ויקרא ח"ב ע' תקסה. ר"ה ע' א'מט. וש"נ. נ"ך ע' רעט. ע' שמב. תו"ח ויחי רלו, ד הערה 82. תו"ח משפטים ח"ב רפג, ג. אוה"ת ויקהל ע' ב'קי. איוב כרך א ע' תרפד. וראה גם תו"א משפטים עה, ב ואילך. לקו"ת שה"ש לז, ב ואילך.
16. תחלה כמ"ש : שם: שנאמר.
17. ברן יחד כל כוכבי בקר : איוב לח, ז [בהוספת תיבתכל — וכ"ה בסהמ"צ להצ"צ ה, ב. סה"מ תרכ"ז ס"ע שמה. תרכ"ט ע' קפח. תרל"ב ח"ב ע' תקפה. תרל"ט ח"ב ס"ע תד. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 16. תר"ן ע' שנא. באוה"ת איוב שם ע' תרפה ע' תרפו מצטט הכתוב בהוספת תיבת ”כל" בב"ר פס"ה, כא. בזהר בראשית מה, ב. וארא ל, א. אבל לפנינו בהנ"ל ליתא].
18. והיינו ק"ש : ראה אוה"ת איוב כרך א ע' תרפה: ”במד"ר פ' תולדות פס"ה דף ע"ד א'" [ב"ר פס"ה, כא]. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקפה.
19. וקדושה דבי סדרא : ראה סוטה מט, א.
19. גם אפ"ל . . בכי"ו : מובא גם בסה"מ תר"ן ע' שנא.
20. בת"א בד"ה נר חנוכה . . ובהביאור : מקץ מב, ב. מג סע"א ואילך.

עמוד עדר

21. על שלשה דברים . . גמ"ח : אבות פ"א, מ"ב.
22. כהנים לוים וישראלים : ראה רש"י ד"ה לעם תליתאה בהערה הבאה.
23. אוריין תליתאי . . תליתאי : ראה שבת פח, א.
24. כי ביום הזה בפ' אחרי דך"ה סע"ד : בלקו"ת. צויין אליו גם באוה"ת ויקרא כאן ע' א'נט. הבא לקמן בפנים הוא ע"פ לשון הלקו"ת (עם הוספות).
25. תפלה . . עבודת הקרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
26. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו : ישעי' מג, ז.
27. מחשבה . . יש מאין : ראה בנוסף ללקו"ת כאן. בלק סז, א. תו"ח בא ח"א קלא, סע"ג ואילך. וש"נ.
28. ולעבדו בכל לבבכם : עקב יא, יג.
29. איזהו עבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה. אוה"ת עקב ע' תרח.
30. ברעותא דליבא : זהר וירא ק, א.
31. וכמארז"ל תפלה . . כגוף בלא נשמה : ראה גם סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקמא [ושם: כמשארז"ל]. תרל"ג ח"א ע' לג [ושם: וכמשארז"ל . . וכן אמרו]. ישעות משיחו לאברבנאל (ח"א מהדורת תשנ"ג כה, ב). נחלת אבות להנ"ל פ"ב, מט"ו (ע' קכג: וכמו שאמרו חז"ל). פרדס שער הנשמה של"א, ספ"ה (כאמרם). עש"מ מאמר חקור דין ח"ג, פי"ד (והיינו דאמרי אינשי). מדרש שמואל אבות פ"ב, מט"ו (סד"ה והחסיד כתב). טור פטדה הל' שבת סרס"ג, ס"ה (שלכן שאמרו חז"ל). של"ה מס' תמיד ענייני תפלה רמט, סע"ב (עוד בדברי חכמים). פ' שופטים שעט, א ד"ה עבודה (וכמו שאמרו). עוללות אפרים — לרש"א לונטשיץ — מאמר תצח (וידוע משל הדיוט). עקידת יצחק פ' צו שנ"ח י, סע"ד (וכמו שאמרו). נשמת אדם לר' אהרן שמואל מקרעמניץ פ"א ע' כג. פ"ח ע' קמה (מאמרם ז"ל). אור יקר (פי' על ס"י להרמ"ק) פ"ב, מ"ג ע' פט. נשמת שבתי הלוי שער י"ג תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה. יוסף אומץ — לר"י יוזפא האן — סל"ו. קב הישר פ"ח. סידור יעב"ץ סולם בית אל ד"ה מחשבה ו, ב (ואמרו ראשונים). תניא פל"ח.
32. הקול מעורר הכוונה : ראה טושו"ע או"ח סס"א, ס"ד. ר"ח שער הקדושה ספט"ו. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' נה ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בא ח"א קו, ד ובהערה 433.
33. בכהנים בעובדא וברעותא דליבא : ראה זהר בשלח נז, א. שמיני לט, א. אמור פח, ב. קרח קעז, ב. ביאוה"ז ויצא קלג, א ואילך.
34. שמחשבת חוץ פוסל בקרבן : ראה רמב"ם הל' פסולי המוקדשין רפי"ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' רצד. וש"נ.

עמוד ערה

35. מס"נ . . מסירת הרצון : ראה לקו"ש לך ח"ב ע' 456. שע"ת נג, ב ואילך ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח וארא ח"א עט, ג ובהערה 483.
36. לב אחד לאבינו שבשמים : ע"פ ברכות נז, א.
37. סור מרע ועשה טוב : תהלים לד, טו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה פ"ב.
38. שכד אתכפיא סט"א : ראה זהר תרומה קכח, ב. יתרו סז, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ה. וש"נ. אוה"ת שלח כרך ו ע' א'תשעב. וש"נ. שה"ש כרך ב ע' תרצט.
39. גם את העולם נתן בלבם : קהלת ג, יא. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ספ"ב. וש"נ.
40. עולם הוא מל' העלם : ראה ספר הבהיר ס"י. תו"ח שמות ח"א יח, ד הערה 783.
41. זה שמי לעלם : שמות ג, טו.
42. בלק"ת סד"ה והי' מספר בהג"ה : במדבר ו, ג.
43. יצרתיו הוא בחי' הדבור : הבא לקמן בפנים הוא ע"פ לשון הלקו"ת אחרי שם כו, א (עם הוספות).
44. ושננתם לבניך ודברת בם : ואתחנן ו, ז. ראה ספרי ופרש"י שם. יומא יט, ב ובפרש"י שם ד"ה בם (הב'). לקו"ש פסח כרך ז ע' 266 הערה 2. פקןדי כרך טז ע' 462 ואילך ובהערות שם.
45. דהרהור לאו כדבור דמי : ברכות כ, סע"ב.
46. ות"ת כנגד כולם : פאה פ"א, מ"א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 117.
47. סדכ"ס : ראה זהר בהקדמה ב, א. ועוד. אוה"ת בשלח ע' תסח. לעיל מאמר ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 74 ואילך.
48. קול יעקב : תולדות כז, כב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 115.

עמוד רעו

49. וכידוע : בלקו"ת כאן: וכידוע ליודעי חן.
50. שכל דבר עליון . . בסוף מעשה : ראה ש"א שער הפורים נח, א. סה, א. סה"מ תרל"ח ע' תב. וש"נ.
51. וצדקה תהי' לנו : ואתחנן ו, כה. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' עדרת. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יד, א ובהערה 628. סה"מ תרל"ח ע' שמט. וש"נ. תר"ם ח"א ע' צח. וש"נ. ח"ב ע' תפה. וש"נ. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א הערה 34.
52. ואף מרבה בחי' רביעית : ישעי' מג, ז. ראה גם לקו"ת בלק סז, ב. בהערה הבאה.
54. ש' ב"ן : מובא כמ"פ בע"ח ופע"ח וכו'. ראה גם ז"ח רות (מהדורת מרגליות) פד, ב. ס' הפליאה פרעמישלא תרמ"ד ל, ריש ע"ב (הב'). שושן סודות מ, ב. מא, ע"ב.
53. ואף מרבה . . מי מנה פ"ג : סט, ג ואילך.
55. ועושה : אוצ"ל: ואינו.
56. נעוץ תחילתן בסופן : ראה ס"י פ"א, מ"ז.
57. בד"ה וישלח יהושע : בלקו"ת. צויין אליו גם באוה"ת ויקרא כאן ע' א'נט. הבא לקמן בפנים הוא לשון הלקו"ת (בשינויים קלים).
58. בכי"ו [ בכל יום] אנו אומרים נקדישך : בחזרת הש"ץ.
ח. מעשה : נרשם בשולי היריעה בצד הימני ללא ציון מקומו בפנים.
ט. תרי"ג מצות : ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה קדש ישראל לה' הערה 131.
י. תרי"ג מצות שהם מגלגלתא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. קלו, א. אגה"ק ס"כ (קלא, א). סה"מ תר"ם ח"א ע' נה. וש"נ.
יא. מגלגלתא שלמעלה ממו"ס : ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב.
יב. מגלגלתא . . כתר שבכתר : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ג. לקו"ת שה"ש כב, ד. תו"ח בשלח ח"א רכ, א. וש"נ.

עמוד רעז

59. כולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
60. ואין ערוך אליך : תהלים מ, ו.
61. והקדוש בשמים ובארץ : ברכת ישתבח. ראה גם בנוסף לקו"ת שלח כאן נא, ד. פ' ראה כ, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ס"ע תכב. וש"נ. דברים ח"א ע' קפג. וש"נ.
62. שהוא מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
63. ומהוה את כולם : ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה הקבצו ושמעו הערה 26.
64. החיות . . רצוא ושוב : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תת. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שיח, ד. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ריש ע' רעו. לקמן מאמר ד"ה שיר המעלות ממעמקים ובהערה 44.
65. גוי אחד בארץ : שמו"ב ז, כג. דברי הימים-א יז, כא.
66. בארץ נעשה . . אחד : ראה תו"א וישב כז, סע"ד. לעיל מאמר ד"ה כי תשא ובהערה 21.