קצח

ניחא הגיאות שהוא ית' מתגאה כמ"ש ה' מלך גיאות לבש, אך איך ביכולת הנשמות לקבל בחי' אלו. גם להבין ענין מ"ש (מיכה סי' ה' פ"ו) והי' שארית יעקב כו' כטל מאת ה', אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם, שזהו מדריגה גבוה מאד, איך יוכלו הנשמות לקבל בחי' זו. גם צ"ל ענין שאיתא במד"ר פ' מקץ ע"פ רק הכסא אגדל, גדולתי למעלה מגדולתכם וענין קדושתי למעלה מקדושתכם.

ויובן בהקדים ענין מ"ש מי אל כמוך נושא עון כו' לשארית נחלתו וארז"ל למי שמשים עצמו כשיריים, ולכאו' אינו מובן מפני מה דוקא למי שמשים עצמו כשיריים הלא הסליחה נמשך ממקום גבוה מאד שהוא למעלה ממקום הדקדוק ולמה דוקא למי שמשים עצמו כשיריים כו', ובאמת יש ד' חילוקי כפרה שהי' ר"י דורש, א"ל שלשה הן ותשובה עם כל אחד מהן (יומא דפ"ו ע"א), שזה ג"כ אינו מובן כנ"ל שהסליחה נמשך ממקום גבוה מאד כמ"ש במ"א.

והענין הוא דהנה המקובלים הראשונים שלפני האריז"ל קראו למדת החסד בשם גדולה, והאריז"ל והנמשכים אחריו קורים מדת החסד בשם חסד. והענין הוא דהנה חסד הוא בחי' חסד דאברהם, שהחסד הוא מחמת הביטול כמ"ש ואנכי עפר ואפר, והיינו שהחסד שלו הי' מצד שהי' בבחי' ביטול מאד לכן הי' נותן כל