כנשר יעיר קנו

תשעוכנשר יעיר קנו

ש"פ האזינו תרמ"א לפ"ק

ש"פ האזינו

כנשר יעיר קנו1 על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו2, ופי' המפרשים3 דכל העופות נושאים בניהם בין רגליהם שמתיראים מפני העופות שמעופפים למעלה מהם אבל הנשר שדרך הנשר בשמים4 כמו שמים לרום5, תשעזרק שמתיראה מחץ של בנ"א לכן נושא את בניו על אברתו, אברתו גוף והוא נושאם למעלה מהגוף, והנמשל הוא דהגם דכתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה6 מ"מ אין לו דמות הגוף ואין לו גוף7 ומ"ש זאת התורה אדם8 הוא דרמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא9 ושס"ה ל"ת שס"ה גידים10, וכמו האברים שהם כלים להחיות ובהם מתפשטים כוחות הנפש כמו"כ מצות הם כלים להמשכת אלקות, וזהו אברתו שהוא הגוף, ישאהו על אברתו למעלה מרמ"ח אברים כו' ולכאו' צ"ל איך שייך למעלה ממצות, דאף שהם אברי"ם דמלכא, מ"מ ה"ה רצה"ע ומה שייך למעלה מרצה"ע.

אך הנה צ"ל תחילה מ"ש כנשר יעיר קנו דהנה נשר הו"ע התעוררות רחמים11 זכור לעבדיך לאברהם יצחק ויעקב12 ונת"ל דר"ר שייך בד"כ אפי' כשאכשור13 דרא14, מכ"ש מי שפגם, ומדת הרחמים הוא מדתו של יעקב15 שהי' מרכבה למדת הת"ת16, וכמ"ש לולי אלקי אבי אברהם17 ופחד יצחק הי' לי שהי' בריח התיכון המחבר חו"ג וגם קצה העליון וקצה התחתון18 לכן הי' נחלה בלי מצרים19, והנה לכאו' ענין הרחמנות שייך על מי שחסר לו באיזה פרט, או שחסר לו הכלל, אבל מי שאינו חסר לו כלום (בל"א דעם וואס איז זייער גוט) אינו שייך רחמנות, אך באמת אינו כן אלא אפי' על עולמות עליונים כל שנושא עליו שם עולם שייך עליו רחמים20, דהנה כתי' מלכותך מל' כל עולמים21, ופי' כל העולמים כל העולמות שנבראו הם מבחי' מל', אך אפ"ל אותן שנבראו כבר אבל לא אותן שעדיין לא היו, אבל תי' כל הוא23 תשעחמספר חמישים22 וא"כ כל עולמים פי' העולמים כמו שהם בחמישים וכולל אפי' העליות דנו"ן אלפים יובלות24, דשית אלפי שנין הוה עלמא25 וחד חרוב הוא שבוע ויש שנה ושמיטה ויובל26 ונו"ן אלפים יובלות והכל הוא מבחי' מל' דמלך שמו נק' עליהם27 כמו השם שהוא הארה בעלמא כמו"כ בחי' מל' הוא הארה בעלמא ומזה נתהווה הנו"ן28 אלפים, דגם עתה ישנם בהעלם ואח"כ יתגלה מהעלם אל הגילוי, וכמו העולם דעכשיו הי' תחילה בכלל ויצא לידי פרט כמו"כ הנו"ן אלפי' יובלות הם עתה בהעלם, וכ"ז נתהווה מבחי' מל' ולכן אני הוי' לא שניתי29 שלא יש שום שינוי בין קודם הברי' לאחר הברי' אתה הוא קודם שנבה"ע30 ואתה הוא לאחר שנבה"ע הגם דקודם לזה לא הי' עולמות ואח"כ נתהווה עולמות אך כלליות השתל' העולמות הוא משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות ואין ההארה פועל שינוי בעצם, ואפי' עולמות הא"ס שהם עולמות נעלים ונק' א"ס מ"מ מאחר שנק' עולם ה"ה מעלים על אור הא"ס שבתוכו, וכל העולם יש אין המהווה אותו, והאין אינו מושג דאל"כ לא הי' מציאות העולם כמו שהוא, א"כ ה"ז הארה לבד, וע"ז הנביא מתמה, אני ה' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם31 דמהתבוננותו איך שלא שניתי צ"ל כלות הנפש ותשוקה לאלקות ואתם לא כליתם, והתירוץ הוא שהם בני יעקב עקב הלב מכל ואנוש הוא32 פי' חלוש וכמ"ש עון עקבי יסובני33 אלו עבירות שאדם דש בעקביו34 ע"צ ההרגל כי פנה אלי ערף35 כו' לכן לא כליתם.

וזהו באדם למטה כמו"כ בעולמות עליונים הם מעלימים כו' ובפרטיות העולמות הנה ע"ס דאצי' אי' בעה"ק הוא אינון ואינון הוא36, אך מזה גופא מובן שהם העלם, דבא"ס הפשוט אינו שייך לומר זה, אבל הע"ס דאצי' לכאו' אינו כן ע"ז אמר הוא אינון כו' וא"כ אפי' ספי' ל' בהירות37 הכל לגבינו אבל לגבי א"ס ה"ז העלם, והנבראים דבי"ע אפי' נבראים הגדולים כמו מלאך שבשליש עולם עומד38 ויש תשעטמלאכים שאמרו קדוש פ"א ועמדו ב"א אלפים שנה בביטול כו' ועכשיו הם עומדים בביטול דקדוש פ"ג39, מ"מ ה"ה גוף ונפש וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות40 משרתיו אש לוהט רק שהם רק מב' יסודות הדקים מ"מ ה"ה גוף לכן אמרז"ל שבקוהו למט"ט41 שהוא ממלאכים הגבוהים וענשו אותו מצד הגוף, רק ששם אינו נק' גוף ונפש כ"א אור וכלי אבל הכלי מסתיר על האור, והאדם שנשפל בעוה"ז השפל והנבזה אפי' צדיק גמור שאין עליו שום לכלוך אפי' שום הרהור מ"מ הרי חומר הגוף מעלים ומסתיר דאיזה מצוה שהוא עושה אלו יצויר שהנפש לבד יעשה אותו הרי הי' המצוה באופן אחר רק שאין במציאות כו' א"כ הרי הגוף מסתיר ולכן משה כשעלה למרום42 הניח הגוף ביצי'43 מפני שהוא מסתיר רק אלי' עלה עם הגוף44 מפני שהי' משם ב"ן45 שעיקר הזיכוך בחיצוניות לכן הי' יב"ח בעיבור46 שהוא משם ב"ן אבל משה רבן של כל הנביאים47 לא עלה עם הגוף הרי שהגוף מסתיר.

וע"ז אמר יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי48, דהנה כתי' ואד יעלה מן הארץ49 שמלחות הארץ נעשים קיטורים ועננים והם שואבים לחלוחית ומזה יורדים גשמים כמו"כ אדם יסודו מעפר50 וכמ"ש ויצר כו' את האדם עפר51 כו' וה"ז ארץ וצ"ל ואד יעלה מן הארץ, אד הוא ל' שברון52 וכמאמר שברו הבריות את ערפם53 מיד הגשמים יורדים, העורף הוא כמ"ש כי פנה אלי עורף ונת"ל (ד"ה יפה שעה א'54 כו') דלא מפני שהוא בועט ח"ו ואינו רוצה לעשות המצוה, כ"א ע"ד הרגל בלא התבוננות דהגם שהנפש מחי' את הגוף מ"מ אינם מאירים כחות הנפש כמו שהם וכמו מי שיש לו אבן יקר והוא טמון בתיבה ה"ה מוסתר דכשהוא בזכוכית רואין תשפאותו דרך הזכוכית אבל כשהוא בתיבה מעצים גשמים ה"ה מוסתר, כמו"כ אף שהנפש מחי' את הגוף מ"מ הגוף עושה את שלו אך כששברו הבריות את ערפם ה"ז כמו חרישה שמרפה ארעא55 שמפרר אותה לחלקים דקים שלא יהי' גוש אחד הגם שנשאר מציאות העפר מ"מ הוא מפרר ומרכך אותו, ואז פועלים הגשמים שיהי' הצמיחה וכמ"ש כאשר ירד הגשם כו' והרוה56 את57 הארץ והולידה והצמיחה דכשהגשמים יורדים על ארץ קשה לא יהי' מזה צמיחות תבואות כ"א דשאים ועשבים, אבל כשחורשין תחילה אז פועלים הגשמים שיהי' הצמיחה, וכמו"כ ענין שברו הבריות כו' הוא כמו שברים קולות קצרות דתקיעה הוא קול פשוט ושברים הוא קולות קצרות היינו שמחלק את הקול, כמו"כ שברו הבריות את ערפם היינו שמפרר ומחלק חלקי העפרות וגסות וקשיות הגוף ועי"ז המטר יורד וזהו יערוף כמטר שע"י יערוף נמשך מטר.

וענין המטר אין כוונתו מטר גשמי אלא אור רוחני וממנו נמשך מטר גשמי ובד"כ הו"ע לימוד התורה וכמארז"ל כד הוה צריכי עלמא למטרא58 ארשב"י דרוש על פסוק מה טוב ומה נעים59 כו' וירדו גשמים ומה שייכות יש להם, אך שעי"ז גרם למעלה יחודי' כו' ונמשך השפעה רוחניות למעלה ומזה ירדו גשמים למטה, וזהו כל אורה באליהו בן ברכאל60 בירידת גשמים הכתוב מדבר ולכאורה מה שייך אור לגשמים אך הנה אמרז"ל כל המשתמש באור תורה61 אור תורה מחיהו ופרש"י ע"פ והי' אור הלבנה62 כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים כאור שבעת הימים שבעתים הוא זפ"ז63 מ"ט, ז"פ מ"ט שמ"ג גשם וזהו בחי' ז"ת דעתיקא64 שנתצמצם בכמה צמצומים עד שיהי' גשמים וזהו אור תורה מחיהו דגשמים הם חיים לעולם, תזל כטל אמרתי הוא טלא דנטיף מעתיקא65 שהוא למעלה ממ"ש במ"א שרש נש"י שהם ממזלות דנוצר ונקה66 שהם שיורא טלא דבדולחא67 ולא כמו שנת"ל (ד"ה שובו ישראל68 כו') דשרשם הוא שאינו נכנס בפנימיות אלא ע"פ פשוט מה שנשאר תשפאמההשפעה, והגם שהם מגולגלתא דא"א שלמעלה מאצי' דמחכ' דא"א מתחיל עולם האצי' כמ"ש הרמ"ז69 אבל גולגלתא הוא למעלה מאצי', מ"מ ה"ז רק שערות וצמצומים ומפני ששרשם מגולגלתא לכן הם מטהרים טמא מת וכמ"ש באגה"ק70, אבל עצם טלא דבדולחא הוא טל תחי'71 דשיורא טלא דבדולחא הוא רק דוחה טומאת המת, משא"כ טל תחי' טל שעתיד להחיות בו את המתים72 ה"ה פועל שהמת יהי' חי, והנה בחי' טל זה הוא בדרך מתנה ולא ע"י עבודה אך מתנה נותנים למי ששוה73, ובחי' זו יש ג"כ בתורה וכמארז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה74 דכל היום כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו75 א"כ צ"ל קורא בתורה תחילה, אבל שלש שעות הראשונות עוסק בתורה מעצמו וזהו בחי' ג"ר והוא בחי' טל, ותחילה צ"ל יערוף כמטר דע"י ששברו הבריות את ערפם נמשך בחי' מטר ואח"כ נמשך בחי' טל.

והנה אף שנמשך בחי' טל מ"מ גשם הגוף הוא כמו שהי' אף ששיבר אותו מ"מ נשאר חלק העפר ועז"נ כנשר יעיר קנו הו"ע התעוררות רחמים דגבי מ"ת כתי' ואשא אתכם על כנפי נשרים76 ואביא אלי וצ"ל דגבי מ"ת אינו שייך חטא ועון שהרי הי' קודם מ"ת77 א"כ מהו"ע ואשא אתכם על כנפי נשרים, אך מפני שבמצרים היו מושקעים במ"ט דהיפוך78 ואח"כ ביצ"מ כתי' כי ברח העם79 שברחו מהרע ובחמשים יום קבלו תורה80 ויחן ישראל נגד ההר כולם כאיש אחד81 וכפה עליהם הר כגיגית82 בחי' אה"ר לכן הי' צ"ל כנפי נשרים שע"י התעוררות יוכל לעלות גם דבר גשמי, וכמו"כ בר"ה ועשי"ת ויוה"כ צ"ל התעוררות ר"ר וזהו כל מי שאינו בוכה בר"ה83 אין נשמתו שלימה, דשלמות הוא כמו עד"מ שליח לעשות איזה תשפבפעולה ואח"כ כשבא להמשלח וא"ל מה שפעל אז הוא השלימות, כמו"כ החיות הוא שליח מהמשלח להחיות את הגוף והמכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץ84 ואדם עלי' בראתי מה שאנכי מי שאנכי85 נשפל שיהי' ארץ הוא בשביל האדם, והאדם בשביל בראתי בגימ' תרי"ג86 שעיקר המכוון בשביל תרי"ג מצות87, ואח"כ בעת השינה עולה החיות למעלה לכן צ"ל תחילה החשבון צדק בנפשו88 בינו לבין קונו והמחו"ד אשר לא לה' המה צ"ל חרטה גמורה, והמחו"ד דקדושה צ"ל חזרה לאלקות.

וכמו"כ ר"ה הוא בכללות השנה שנמשך חיות על כלליות השנה, וכמו"כ החזרה הוא ג"כ בר"ה ואז צ"ל בכי' וע"ד מים תחתונים בוכים89 כו' שאינם רע ח"ו רק שעד שלא נבה"ע הי' מים במים90 שמים העליונים לא היו בתכלית העילוי ומ"ת בתכלית ההגשמה, וע"י יהי' רקיע ויהי מבדיל91 נעשו מ"ע בתכלית העילוי והרוחניות וכמארז"ל כשתגיע לאבני שיש טהור א"ת מים מים92, ומ"ת הם מקור כל תענוגים גשמים, דכשמברך על הדבר גשמי ה"ה מעלה אותו, אבל אפ"ל שיהי' ע"ד בטן רשעים תחסר93, לכן הם בוכים על עצם הירידה שהם מחיים דבר גשמי, כמו"כ הנשמה היא חלק אלוקה ממעל94, חלק ה' עמו95, חלקי ה' אמרה נפשי96, וירדה למטה בגוף שהוא דומם והמכוון כדי שיוכל לעלות כל דבר, אבל מ"מ ה"ה דומם וע"ז צ"ל הבכי' (ובפ"א97 מ"ת בוכי"ם ע"י הבכי' באים לבחי' ברוך כבוד ה' ממקומו98, ובכי' שייך אפי' בצדיקים ג"כ וכמ"ש בבכי יבואו99 ובתחנונים אובילם אפי' צדיקים גמורים דכל עלי' הוא ע"י בכי', וזהו כל מי כו') ומכ"ש כשידע תשפגאינש בנפשו שפגם (בפ"א כמו פגם הסכין שחסר במקום זה) במח' או דיבור ומכ"ש בביטל ת"ת דהי' בידו לעסוק ולא עסק וע"ז צ"ל תשובה חרטה ואינו שייך החזרה שה"ז היפוך. וענין התשוב' אמר רבינו ז"ל משל ע"ז כמו א' ההולך לרחוץ בנהר וטבע ה"ה מתחרט100 על מה שהלך לרחוץ, חרטה גמורה, כמו"כ הנשמה שנתלבשה בגוף לעבוד וטרוד בטרדות הפרנסה ה"ז מים רבים101, ובאמת מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה102 מוסתרת שיש בכאו"א מישראל לכן אפי' קל שבקלים יש כח למס"נ103, אך אם ע"י ה"ה104 כאלו נכבה האהבה, דבאמת הוא הנותן לך כח לעשות חיל105 והוא מסבב הסיבה והפרנסה, אבל כשאינו מתבונן ותמיד הוא משומם בריבוי מח' הטורדות ער וועט פאר חאפין פאר ל יפין פאר טאן, וה"ז שקר גמור מי פאר חאפט גאר ניט, וע"ז צ"ל תשובה וכשאינו שב עי"ז עוברי בעמק הבכא106 מעין ישיתהו ויש ע"ז ב"פ א' שקאי על אותן שמצערים אותם בגיהנם107108. . ומייסרים הנפש והם בוכים ונעשה מעינות מהדמעות, ופי' הב' שקאי על עולי רגלים109 שהיו עושין להם מעיינות לשתות, ולחבר ב' הפי' אפ"ל דמהדמעות שבוכים על צער ויסורי הנפש נעשי' מעיינות בגיהנום והנה הדין ומשפט דגיהנום הוא לזכך להגוף110111 ).

הערות

עמוד תשעו

  1. 1. כנשר יעיר קנו : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב — כנראה חלק — ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ. הנחה אחרת ממאמר זה נדפסה לקמן בחלק ההנחות.
  2. 2. כנשר יעיר. . ישאהו על אברתו : האזינו לב, יא.
  3. 3. ופי' המפרשים : (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן מציין לרש"י (עה"פ — ראה גם מכילתא יתרו יט, ד).
  4. 4. שדרך הנשר בשמים : משלי ל, יט.
  5. 5. שמים לרום : משלי כה, ג.

עמוד תשעז

  1. 6. ועל דמות הכסא. . מלמעלה : יחזקאל א, כו.
  2. 7. אין לו דמות. . גוף : ע"פ פיוט יגדל. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם ובהערה 31.
  3. 8. זאת התורה אדם : חוקת יט, יד. ראה זהר רע"מ משפטים קיז, ב. צו כט, ב. תו"א תרומה עט, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שכז. וש"נ.
  4. 9. דרמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
  5. 10. ושס"ה ל"ת שס"ה גידים : ראה תרגום יוב"ע בראשית א, כז. זהר וישלח קע, ב.
  6. 11. נשר. . רחמים : ראה לקו"ת במדבר י, א. יא, ב. שה"ש מט, ב. אוה"ת האזינו ע' א'תרפה ואילך. קהלת יעקב מערכת נשר.
  7. 12. זכור לעבדיך. . ויעקב : ע"פ עקב ט, כז.
  8. 13. ונת"ל דר"ד. . כשאכשור דרא : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך יונתי פכ"ד.
  9. 14. כשאכשור דרא : ע"פ יבמות לט, ב. חולין צג, ב.
  10. 15. הרחמים. . יעקב : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 18.
  11. 16. יעקב שהי' מרכבה למדת הת"ת : ראה לעיל שם ובהערה 16.
  12. 17. לולי אלקי אבי אברהם : ויצא לא, מב [בדילוג]. ראה לעיל שם ובהערה 109. תו"א תולדות יז, ג.
  13. 18. שהי' בריח התיכון. . וקצה התחתון : ראה זהר בשלח נא, ב. תרומה קעה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יט. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. וש"נ. תרנ"ג ע' רנח ואילך.
  14. 19. נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א.
  15. 20. עולמות עליונים. . רחמים : ראה גם לקו"ת במדבר ג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' צג. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' ח. וש"נ.
  16. 21. מלכותך מל' כל עולמים : תהלים קמה, יג.
  17. 23. הוא : תיבת הוא נכפלה, נכתבה בסוף השורה ובהתחלת שורה הבאה.

עמוד תשעח

  1. 22. כל. . חמישים : ראה מאו"א מערכת היכל אות יא. לקו"ת מטות פה, ב ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' כז ואילך.
  2. 24. דנו"ן אלפים יובלות : ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' ובהערה 20.
  3. 25. דשית אלפי שנין הוה עלמא : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
  4. 26. שבוע ויש שנה ושמיטה ויובל : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 30.
  5. 27. דמלך שמו נק' עליהם : ראה פיוט אדון עולם. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ישקני ובהערה 16.
  6. 28. הנו"ן : ממעל לתיבה זו נכתבה תיבת שמו( ).
  7. 29. אני ה' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה צאינה וראינה ובהערה 82.
  8. 30. אתה הוא קודם שנבה"ע : ראה תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
  9. 31. ואתם בנ"י לא כליתם : המשך הכתוב אני ה' לא שניתי. ראה תו"א יתרו סז, א. לעיל (בחלק המאמרים) המשך יונתי ובהערה 663.
  10. 32. עקב הלב מכל ואנוש הוא : ירמי' יז, ט.
  11. 33. עון עקבי יסובני : תהלים מט, ו.
  12. 34. עבירות שאדם דש בעקביו : ראה של"ה מס' תענית ר, ב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 37.
  13. 35. כי פנה אלי ערף : ירמי' ב, כז [ושם: פנו]. ראה גם לעיל הנחה ד"ה אני לדודי הב' ובהערה 138.
  14. 36. אי' בעה"ק. . הוא אינון ואינון הוא : ראה שם חלק היחוד פ"ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח הערה 102.
  15. 37. ספי' ל' בהירות : ראה לקו"ת אמור לה, ב.
  16. 38. מלאך שבשליש עולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.

עמוד תשעט

  1. 39. ויש מלאכים שאמרו קדוש פ"א. . פ"ג : ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו ובהערה 24.
  2. 40. עושה מלאכיו רוחות : תהלים קד, ד. ראה תו"א בראשית ד, ב. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואתה תצוה ובהערה 18.
  3. 41. שבקוהו [אוצ"ל: אפקוהו] למט"ט : חגיגה טו, א. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 51.
  4. 42. משה כשעלה למרום : שבת פח, ב. ב"מ פו, ב.
  5. 43. משה. . הניח הגוף ביצי' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 14.
  6. 44. אלי' עלה עם הגוף : מלכים-ב ב, יא. ראה גם לעיל שם ובהערה 17.
  7. 45. אלי'. . משם ב"ן : ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"ח. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 156.
  8. 46. אלי'. . יב"ח בעיבור : ראה גם (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 16.
  9. 47. משה רבן של כל הנביאים : שמו"ר פכ"א, ד.
  10. 48. יערוף כמטר.. כטל אמרתי : האזינו לב, ב.
  11. 49. ואד יעלה מן הארץ : בראשית ב, ו. ראה גם המשך וככה תרל"ז פס"ו. פלח הרמון שה"ש ע' פ.
  12. 50. אדם יסודו מעפר : נוסח כי כשמך (תפלת מוסף לימים נוראים — קודם כתר).
  13. 51. ויצר כו' את האדם עפר : בראשית ב, ז.
  14. 52. אד הוא ל' שברון : ראה ב"ר פי"ג, יב (ובמפרשים שם). ירושלמי תענית פ"ב, ה"א. מאמר ד"ה כנשר יעיר קנו תשי"ט.
  15. 53. שברו הבריות את ערפם : ב"ר פי"ג, יד. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 20.
  16. 54. ונת"ל (ד"ה יפה שעה א' : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ובחודש השביעי בפנים סביב הערה 80.

עמוד תשפ

  1. 55. חרישה שמרפה ארעא : ראה מועד קטן ב, ב. לקו"ת האזינו עה, ד. שה"ש לח, ד. שע"ת סג, ב ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פקכ"ו.
  2. 56. כאשר ירד. . והרוה : ישעי' נה, י [ושם: כי אם הרוה — ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רכ. וש"נ].
  3. 57. את : תיבה זו נכפלה בגוכתי"ק.
  4. 58. כד הוה צריכי עלמא למטרא : ראה זהר אחרי נט, ב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 59.
  5. 59. מה טוב ומה נעים : תהלים קלג, א.
  6. 60. כל אורה באליהו בן ברכאל : ראה ב"ר ספכ"ו. לעיל הנחה ד"ה יונתי ובהערה 113.
  7. 61. כל המשתמש באור תורה : כתובות קיא, ב. ראה גם הנסמן בסה"מ תרל"ח ע' רצב.
  8. 62. ופרש"י ע"פ והי' אור הלבנה : ישעי' ל, כו. סה"מ תרל"ח ע' קס. וש"נ. לעיל הנחה ד"ה יונתי ובהערה 115.
  9. 63. זפ"ז : אולי כ"ה בגוכתי"ק.
  10. 64. גשם. . ז"ת דעתיקא : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן. המשך וככה תרל"ז פס"ז.
  11. 65. טלא דנטיף מעתיקא : ראה זהר בשלח סא, ב. סב, ב. יתרו פג, א. פח, א. אד"ז האזינו רפח, א.
  12. 66. שרש נש"י. . דנוצר ונקה : ראה לקו"ת האזינו עג, ג. סה"מ תרל"ח ע' קג. וש"נ. ע' שצז. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.
  13. 67. שיורא טלא דבדולחא : זהר ויקרא מט, א.
  14. 68. שנת"ל (ד"ה שובו [כנראה שצ"ל: שובה] ישראל : סביבות הערה 45.

עמוד תשפא

  1. 69. דמחכ' דא"א מתחיל עולם האצי' כמ"ש הרמ"ז : ראה זהר אמור פח, סע"ב ובהרמ"ז שם. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קפט. המשך תער"ב ח"א ע' תסג. ריש ע' תרכב. ח"ב ע' תתקנו. ח"ג ע' א'שפא. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 71. ד"ה שובה ישראל הב' על יד הערה 121.
  2. 70. וכמ"ש באגה"ק : סכ"ח. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 75.
  3. 71. טל תחי' : ראה בהערה הבאה.
  4. 72. טל שעתיד להחיות בו את המתים : ראה שבת פח, ב.
  5. 73. מתנה נותנים למי ששוה : ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.
  6. 74. ג' שעות הראשונות. . ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב.
  7. 75. כל הקורא. . ושונה כנגדו : נסמן לעיל הנחה ד"ה אני לדודי הב' הערה 78.
  8. 76. ואשא אתכם על כנפי נשרים : יתרו יט, ד [בדילוג].
  9. 77. חטא ועון שהרי הי' קודם מ"ת : ראה ערכין טו, א ואילך.
  10. 78. שבמצרים היו מושקעים במ"ט דהיפוך : ראה ז"ח יתרו לא, א. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 387.
  11. 79. כי ברח העם : בשלח יד, ה. ראה תניא פל"א.
  12. 80. ובחמשים יום קבלו תורה : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1217.
  13. 81. ויחן ישראל. . כאיש אחד : ראה יתרו יט, ב וברש"י שם. לקו"ש יתרו כרך כא ע' 104.
  14. 82. וכפה עליהם הר כגיגית : שבת פח, א. ראה תו"א מג"א צח, ד. ש"א ב, ב הערה 33.
  15. 83. כל מי שאינו בוכה בר"ה : ראה פע"ח שער השופר שכ"ו, פ"ה. לקו"ש האזינו כרך ט ע' 206. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שיט. וש"נ. תו"ח וישב ר, ג הערה 35.

עמוד תשפב

  1. 84. אנכי עשיתי ארץ : ישעי' מה, יב.
  2. 85. שאנכי מי שאנכי : ראה תניא מהדו"ק ספמ"ט. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, יט בשם הזהר. אבן עזרא תולדות שם. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יד. פרשיות התורה ח"א ע' רט ובהנסמן במ"מ לשם.
  3. 86. בראתי בגימ' תרי"ג : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1688.
  4. 87. תרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208). לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
  5. 88. בעת השינה. . החשבון צדק בנפשו : ראה גם זהר קרח קעח, א. (לעיל בחלק המאמרים) המשך יונתי פכ"ב ובהערה 549.
  6. 89. מים תחתונים בוכים : ראה ת"ז ת"ה (יט, ב). לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"ט. וש"נ.
  7. 90. שעד שלא נבה"ע הי' מים במים : ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך ובהערה 5.
  8. 91. יהי' [אולי כתוב: יהי] רקיע ויהי מבדיל: בראשית א, ו [בדילוג]. ראה לעיל שם ובהערה 13.
  9. 92. כשתגיע. . מים מים : ראה חגיגה יד, א.
  10. 93. בטן רשעים תחסר : משלי יג, כה [ושם: ובטן].
  11. 94. הנשמה היא חלק אלוקה ממעל : איוב לא, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 395.
  12. 95. חלק ה' עמו : האזינו לב, ט.
  13. 96. חלקי ה' אמרה נפשי : איכה ג, כד.
  14. 97. ובפ"א : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך ובהערה 74.
  15. 98. ברוך כבוד ה' ממקומו : יחזקאל ג, יב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ספ"ז. וש"נ.
  16. 99. בבכי יבואו : ירמי' לא, ח.

עמוד תשפג

  1. 100. התשוב' אמר רבינו ז"ל משל. . בנהר וטבע ה"ה מתחרט : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 119.
  2. 101. בטרדות הפרנסה ה"ז מים רבים : ראה הערה הבאה.
  3. 102. מים רבים. . האהבה : שה"ש ח, ז [בדילוג]. ראה תו"א ר"פ נח.
  4. 103. קל שבקלים יש כח למס"נ : ראה תניא פי"ח. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קלד. וש"נ. לקו"ש חנוכה כרך ג ע' 818 בהערה. סה"מ מלוקט ד' ע' קפח בהערה.
  5. 104. ע"י ה"ה : כ"ה בגוכתי"ק.
  6. 105. הוא הנותן לך כח לעשות חיל : עקב ח, יח.
  7. 106. עוברי בעמק הבכא : תהלים פד, ז.
  8. 107. ב"פ א'. . בגיהנם : ראה ערובין יט, א. שמו"ר פ"ז, ד. מדרש תהלים פד, ג.
  9. 108. בצילום גוכתי"ק נכתב כאן תיבה שקשה לפענחה.
  10. 109. ופי' הב' שקאי על עולי רגלים : ראה מצודת דוד ואבן עזרא לתהלים שם.
  11. 110. להגוף) : בגוכתי"ק לא נרשם התחלת הסוגר.
  12. 111. להגוף) : ע"כ נכתב בגוכתי"ק — ראה המשך המאמר לעיל בחלק המאמרים כאן. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ אז ישיר משה ‹ נב סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשפ
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ להבין וכו' בענין הציץ ‹ קסט סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשפ