וכל שיח השדה
תשפדוכל שיח השדה
ש"פ בראשית מ"א לפ"ק
וכל שיח השדה1 טרם יהי' בארץ כו' ואדם אין לעבוד את אדמה2 ואי' במדרש שיח תפלה3 וכמ"ש ויצא יצחק לשוח בשדה4 כל שיח דברייתו5 מרא מתי יתבני בי מקדשא וכמו שאנו מבקשים יה"ר מלפניך כו' שיבנה בהמק"ד6 ואדם אין כאלי' וכחוני המעגל7 לעבוד הבריות להקב"ה, וצ"ל הלא היו כמה צדיקים מופלגים ולמה אומר רק כאלי' וכחוני המעגל, מובן מזה שבפרט זה הם נבדלים מכל הצדיקים, והענין דהנה גבי אלי' כתי' הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא8 והשיב לב אבות על בנים9 ולב בנים על אבותם, ולכאו' צ"ל מה צריכים לאלי' ע"ז, דענין הבאת שלום שייך בב' אנשים מרוחקים ומכ"ז השונאים זא"ז אבל אב ובן מה יכול להיות קירוב יותר מזה ומה שייך בהם הבאת שלום, והנה בזהר איתא שא' הינוקא10 לר"י ור"י11 חמינא בריחא דלבושייכא דלא קריתון ק"ש וא"ל שעסקו במצות נשואי חו"כ והעוסק במצוה פטור מן המצוה12, ולכאו' אינו מובן דההכרח לומר שע"י מצות נשואי חו"כ ממשיכי' ההמשכה שע"י ק"ש דא"ל איך הכיר שלא קראו ק"ש13 וא"כ קשה ממ"נ אם אינם דומים בהמשכות למה פטור מהמצוה, ואם הם דומים בהמשכתם איך הכיר בהם הינוקא שלא קראו ק"ש.
והענין דהנה ארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת14 ולכאו' מ"ת שהוא גילוי העצמיות וכמ"ש וירד ה' על הר סיני15 ואמרו ע"ז משל גס מיחוד חו"כ והי' להם להמציא משל רוחני יותר, וגם צ"ל למה במ"ת שהי' גילוי עצמיות אוא"ס וכמ"ש ויהי ביום השלישי כו' ויהי קולות כו' וקול השופר16 כו' וירד ה' כו' והדברות הם תשפהדברים פשוטים17 לא תרצח לא תנאף לא תגנוב18 שאלמלי לא נתנה תורה19 הי' השכל מחייב שיתרחק מהם דלמה יגנוב של חבירו, אך הנה יש ב' מיני השפעות20, השפעה חיצוניות והשפעה פנימיות השפעה חיצוניות הוא כמו עד"מ השפעת הרב לתלמיד הגם שמשפיע לו חכ' וחכ' הוא פנימיות מ"מ צ"ל שמשפיע לו רק חיצוניות החכ' והראי' דכשהתלמיד הוא בר שכל אז הוא מבין כשהרב משפיע לו השכל באיזה הלכה שנים אוחזים כו' או המחליף21 כו' אבל כשהתלמיד אינו בר שכל אף שיסביר לו הרבה מ"מ לא יבין כלל, ואם נא' שמשפיע לו שישפיע לו22 עצם המוחין, הרי הרב יודע השכל והתלמיד אף שאינו בר שכל מ"מ צריך להבין השכל מאחר שנשפע עצם שכל הרב, מובן מזה שהוא רק השפעה חיצוניות ולכן אם התלמיד בעצמו הוא בר שכל רק שהרב משיג יותר ממילא ה"ה מבין את השכל23 בטוב יותר, אבל כשהתלמיד אינו בר שכל אינו מועיל כלל השפעת הרב וכמו שמורגל בל' העולם „ ק ‘ קען מען ניט ארוף שט עלין, דהשפעה חיצוניות כשלא יש מי שיקבל ההשפעה נתבטל ההשפעה לגמרי וכמו שארי השפעות חיצוניות, משא"כ השפעת הטיפה הוא השפעה פנימיות ועצמיות והראי' שהוא מוליד בדומה לו אם24 מוחין כמו האב, ואפ"ל יפה כח הבן מכח האב25 והיינו מפני שנמשך מכח השכל משכל26 בשכל לכן מה שגבי האב הוא בהעלם אצל הבן הוא בגילוי, והוא [מפני] שהוא השפעה עצמיות (צ"ע קצת דכח זה יש בהשפעה חיצוניות ג"כ וכמארז"ל ומתלמידי יותר מכולם27 שעי"ז מאיר מהמשכיל28 לשכל היינו מה שהי' בהעלם תחילה מאיר בגילוי בשכל ועי"ז מתוסף בההשפעה להתלמיד ג"כ).
ולכאו' צ"ל והלא רוחניות הוא למעלה מגשמיות ולמה ההשפעה פנימיות נתלבשה בגשמיות והשפעה חיצוניות ברוחניות ולכאו' צ"ל בהיפך דהשפעה חיצוניות יומשך בגשמיות והשפעה פנימיות ברוחניות. אך הנה הנותנת מפני שהיא מדרי' גבוה יותר אין לה לבוש למטה רק בגשמיות דוקא, והראי' דפני תשפוארי' גבוה מפני שור30 שה"ה ימין ושמאל29 ומ"מ ארי' למטה הוא חי' טמאה שטורף ודורס31 ושור הוא בהמה טהורה ויוכל להיות קרבן32 ריח נחוח לה'33 ונת"ל (בד"ה ביום השמיני עצרת34 ) שהיא מדריגה גבוה ולכאו' היה צ"ל בהיפך שהארי' יהי' בהמה טהורה ושור בהמה טמאה אך הנה אף אם יהי' ריבוי רבבות השתל' מדרי' לא הי' אפשר שיומשך מארי' חי' טהורה רק בדרך נפילה ושבירה דוקא ושיהי' חי' טמאה מפני שאין לה לבוש למטה רק חי' טמאה, וככה יובן כשהמלאכים בקשו תורה35 א"ל כלום יצה"ר יש ביניכם36 ולכאו' והלא לא בקשו תורה בגשמיות אלא ברוחניות שכל הלכה ישנה ברוחניות ג"כ וכמו קא מפלגי במתיבתא דרקיעא37 בהרת קדמה לשער לבן כו' ולמעלה אינו שייך בהרת ולא שער לבן, אלא שהוא ברוחניות38 דצרעת ברוחניות הוא הסתלקות אור אבא39 והלימוד הוא אם הוא באופן כזה כו', ומה השיב להם כלום יצה"ר כו' והענין הוא מפני שהתורה היא השפעה פנימיות א"א שיומשך למטה רק בדבר גשמי להאדם שהוא נתלבש בגוף גשמי כו', רק אחר שלומד תורה בגשמיות ומקיים מצות אז בצאת הנפש מהגוף הוא לומד תורה ברוחניות ומלאכים רק מקשיבים לקולך40 שמקבלים ע"י נשמות ודוקא אותן שהיו מלובשים בגופים (וצ"ע שהרי מבואר במ"א שהנשמה קודם בואה לגוף היא בג"ע41, וע' בד"ה וככה בתחילתו42 ) וזהו ביום חתונתו זו מ"ת שנמשל לחתונה מפני שתורה היא השפעה עצמיות, ולכן נאמרו דברים פשוטים מפני שתורה הוא מדרי' גבוה אלפך חכ' אלפך בינה43 לכן נמשך בדברים פשוטים, אף שאלמלא לא אמרה תורה היו עושין כן מצד השכל, ומכשנא' בתורה הוא באו"א, (מובן מזה שהתורה הוא יחוד פנימי דחו"ב והנה שרשב"י שהי' תורתו44 אומנתו45 לא הי' מפסיק לתפלה, דתפלה תשפזהוא יחוד זו"נ וכשעוסק בתורה גורם יחוד או"א46 הרי בכלל מאתים מנה47, וזהו מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה48, חיי שעה הוא ז"א49, דשעה מל'49 וחיי שעה הוא ז"א, וחיי עולם נמשך מבחי' ע"ק50, וע' בסידור כ' שלק"ש52 הי' מפסיק51 אף שתורתו אומנתו, וזהו לפי מה שנת' שם שק"ש הוא יחוד פנימי דחו"ב, אך לפי מש"כ דק"ש הוא יחוד חיצוני דחו"ב52 לא הי' צריך להפסיק לק"ש ג"כ וצ"ע).
ובד"כ הוא ההפרש בין נשמות למלאכים, דנשמות הם בנים לה' אלקיכם54, ה' אלקיכם הוא ז"א ומל'55 והו"ע זיווג גופני ולכן ירדה הנשמה למטה בגוף ונה"ב, ומלאכים הם מזיווג נשיקין53 לכן הם רוחנים אף שיש להם גופים וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות56 משרתיו אש לוהט מ"מ הם בדקות יותר, ומ"מ יש מעלה במלאכים על הנשמות שהם רוחנים משא"כ הנשמה היא גשמי, וצ"ל שההארה חיצוניות הוא למעלה מהפנימיות, וכמ"ש בספרי המקובלים דחיצוניות שבמקיף למעלה מפנימיות דאו"פ57, וראי' לזה ממשארז"ל אבידת אביו ואבידת רבו58 של רבו קודמת שאביו59 מביאו לעוה"ז ורבו שלמדו חכ' מביאו לחיי עוה"ב, ונת"ל דהשפעות הטיפה היא השפעה פנימיות והשפעות הרב לתלמיד היא השפעה חיצוניות ומ"מ של רבו קודמת מפני שלמדו חכ' בחנם60, וכן אמרז"ל יפה שיחתן תשפחשל עבדי בתי אבות61 מתורתן של בנים דבנים הם השפעה פנימיות וכמ"ש בנים אתם כו' ותורה היא השפעה פנימיות ביום חתונתו כו' ומ"מ יפה שיחתן שיחה הוא הארה חיצוניות ואפ"ל שיחת חולין רק דשיחת חולין של ת"ח ג"כ צריכים62 לימוד מפני שההארה חיצוניות היא באו"א, ולכאו' מפני מה יפה כו' אך הענין הוא דהנה אבות הם כמ"ש אלקינו ואלקי אבותינו הוא חו"ב63 ופעמים נת' עמ"ש מעבר הנהר ישבו אבותיכם הם חג"ת דאריך64 לכן גם ההארה מבחי' זו יפה מתורתן של בנים, וא"כ יש מעלה בנשמות שהם השפעה פנימיות ויש מעלה במלאכים שהם הארה מבחי' מדרי' גבוה יותר, ועפ"ז יובן מ"ש הינוקא חמינא בריחא דלבושייכא דלא קריתון ק"ש, וא"ל שעסקו במצות נשואי חו"כ שהוא השפעה פנימיות ועצמיות, משא"כ ק"ש אף שהוא יחוד או"א מ"מ הוא יחוד חיצוני דאו"א (בפ"א65 ומ"ש בסידור שהוא יחוד פנימי דאו"א66, ה"ז ב' דיעות בקבלה) והם שעסקו במצות נישואי חו"כ פטורים מק"ש ומ"מ א"ל חמינא בריחא דלבושיכא, לבושים הוא מה שאינו מאיר בפנימיות וריחא הוא ההעלאה67 מבחי' זו, דלא קריתון ק"ש דאף שהוא הארה חיצונית מ"מ ה"ז ממדרי' גבוה יותר לכן הכיר בהם כו'.
וזהו מ"ש הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא כו' והשיב לב אבות על בנים כי אבות הם חו"ב והוא הארה חיצוניות לבד והשיב לב אבות על בנים שבאבות שהם הארה חיצוניות מ"מ יהי' השפעה פנימיות ועצמיות, ולב בנים שהם השפעה פנימיות על אבותם שיהי' ברוחניות ובד"כ הוא שיהי' פנימיות חו"ב וברוחניות, ודוקא אלי' יכול לפעול את זאת בנשמות, דאלי' הי' תחילה נשמה בגוף וא"כ הי' מבחי' השפעה פנימיות ואח"כ נזדכך ונעשה מלאך שהוא רוחני, לכן בכוחו לפעול בנש"י ג"כ כח זה שיהי' השפעה פנימיות ורוחניות, וזהו לפני בא יום ה' הגדול והנורא היינו לפני ביאת משיח שיזדכך העולם אז ישוב לב אבות כו', ולמה אליהו דוקא זהו שאמרו במדרש ואדם אין כאלי'68 שהי' אדם של אין אפי' בהיותו ע"פ תשפטהאדמה שאז נק' אדם ע"ש שנברא מן האדמה69, הי' ג"כ בבחי' ביטל שהוא בחי' שם ב"ן70 ולכן הי' בעיבור יב"ח71 דאלי' נזדכך בחיצוניות יותר ממשה72. וזהו וכל שיח השדה כל שיח דברייתו מתי יתבני בי מקדשא מפני שאדם אין כאלי' וכחוני המעגל שאם הי' אלי' הרי הי' פועל בנשמות מ"ש והשיב לב אבות כו' וחוני המעגל פעל כל רצונו מהקב"ה73 והוא מורה על הקירוב וביטל בתכלית לאלקות, ואם הי' אלי' וחוני המעגל כבר הי' נבנה בהמק"ד אך מפני שאדם אין לכן כל שיח דקריתי74 מתי יבנה בהמק"ד וכמו שאנו מבקשים יה"ר מלפניך כו' שיבנה בהמק"ד במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתך.
הערות
עמוד תשפד
- 1. וכל שיח השדה : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ. מאמר ד"ה זה שבמאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' קכג הודפס מכאן.
- 2. וכל שיח. . ואדם אין לעבוד את אדמה : בראשית ב, ה [ושם: האדמה].
- 3. ואי' במדרש שיח תפלה : לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן כותב: ובמד"ר במקומו מובן שמפרש שיח לשון תפלה — ראה ב"ר פי"ג, ב ובמפרשים שם. פ"ס, יד. וש"נ.
- 4. ויצא יצחק לשוח בשדה : ח"ש כד, סג. ראה גם לעיל בחלק המאמרים שם. וש"נ.
- 5. כל שיח דברייתו : ועד"ז מובא לעיל בהמאמר כאן. ראה ב"ר שם: כל תפלתן של ישראל.
- 6. שאנו מבקשים יה"ר. . בהמק"ד : אבות פ"ה, מ"כ.
- 7. ואדם אין כאלי' וכחוני המעגל : ראה ב"ר שם ס"ז. ראה גם הנסמן לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן.
- 8. הנה אנכי שולח לכם. . והנורא : מלאכי ג, כג.
- 9. והשיב לב אבות על בנים : מלאכי שם, כד.
- 10. בזהר איתא שא' הינוקא : ראה שם בלק קפו, א. תו"ח וארא ח"א נט, ד.
- 11. לר"י ור"י : בזהר: ר' יצחק ור' יהודה. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 115.
- 12. והעוסק במצוה פטור מן המצוה : סוכה כה, א. ראה גם הנסמן בלקו"ש תשא כרך כו ע' 237 הערה 64.
- 13. דא"ל. . ק"ש : נכתב בין השיטין. וראה בסמוך בפנים.
- 14. ביום חתונתו זו מתן תורה : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
- 15. וירד ה' על הר סיני : יתרו יט, כ.
- 16. ויהי ביום השלישי. . קולות. . וקול השופר : יתרו שם, טז.
עמוד תשפה
- 17. והדברות הם דברים פשוטים : ראה גם לקו"ת במדבר יב, ג. סה"מ תרכ"ט ס"ע ריז ואילך. וש"נ.
- 18. לא תרצח לא תנאף לא תגנוב : יתרו כ, יג.
- 19. שאלמלי לא ניתנה תורה : ערובין ק, ב. ראה גם לעיל הנחה ד"ה יונתי בחגוי הסלע הערה 13.
- 20. ב' מיני השפעות : ראה גם לקו"ת שה"ש לט, ד. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 24.
- 21. שנים אוחזים כו' או המחליף : ב"מ ב, א. ק, רע"א (במשנה).
- 22. שמשפיע לו שישפיע לו : כ"ה בגוכתי"ק.
- 23. וכמו שמורגל בל' העולם „ ק ‘. . שטעלין : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 26.
- 24. אם : כ"ה בכ"מ — ראה גם סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
- 25. יפה כח הבן מכח האב : ראה שבועות מח, סע"א. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ספ"א. וש"נ.
- 26. משכל : תיבה זו איננה ברורה בצילום גוכתי"ק.
- 27. ומתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 538.
- 28. מהמשכיל : תיבה זו איננה ברורה בצילום גוכתי"ק.
עמוד תשפו
- 30. דפני ארי' גבוה מפני שור : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה גור ארי' יהודה פ"א.
- 29. דפני ארי'. . מפני שור. . ימין ושמאל : יחזקאל א, י.
- 31. ארי'. . ודורס : ראה חולין מב, א (במשנה). שו"ע יו"ד סנ"ז, ס"א.
- 32. ושור. . קרבן : ויקרא א, ב.
- 33. ריח נחוח להוי' : ויקרא א, ט. ראה גם לקו"ש ויקרא כרך לב ע' 1 ואילך.
- 34. ונת"ל (בד"ה ביום השמיני עצרת) : נדפס (לעיל בחלק המאמרים) לפני מאמר זה.
- 35. כשהמלאכים בקשו תורה : שבת פח, ב.
- 36. כלום יצה"ר יש ביניכם : ראה שם פט, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסט בהערה. אוה"ת בראשית כרך ג ע' תקסג.
- 37. קא מפלגי במתיבתא דרקיע : ראה ב"מ פו, א. ראה גם לקו"ש תזריע כרך יב ע' 64 ואילך ובהנסמן שם.
- 38. אלא שהוא ברוחניות : ראה גם לקו"ת ואתחנן ו, ב ואילך. סהמ"צ להצ"צ ע' 334. סה"מ תרל"ח ע' קמו ובהערה 840.
- 39. דצרעת. . הסתלקות אור אבא : ראה זהר תזריע מט, ב (ובביאוה"ז שם). ע"ח שער לאה ורחל של"ח, פ"ז. לקו"ת מצורע כד, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תכג ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנג וע' תעג ואילך. סהמ"צ להצ"צ ק, ב ואילך.
- 40. מקשיבים לקולך : שה"ש ח, יג. ראה שהש"ר שם. זהר ויקרא כב, א. מאמרי אדה"ז תק"ע ע' ס. סה"מ תרל"ח ע' קמו ואילך. ע' ריט.
- 41. שהנשמה. . היא בג"ע : ראה לקו"ת במדבר ב, א ובהנסמן במ"מ לשם. חוקת נו, א.
- 42. בד"ה וככה בתחילתו : תרל"ז פ"ו ואילך.
- 43. אלפך חכ' אלפך בינה : כנצ"ל: ואאלפך — איוב לג, ג. שבת קד, א.
- 44. שרשב"י שהי' תורתו אומנתו : שבת יא, א.
- 45. אומנתו : ראה לקו"ש בהר כרך יז ע' 305 הערה 22.
עמוד תשפז
- 46. דתפלה הוא יחוד זו"נ וכשעוסק בתורה גורם יחוד או"א : ראה סידור שער הק"ש עג, ג. עה, ב.
- 47. בכלל מאתים מנה : ב"ק עד, א.
- 48. מניחים חיי עולם. . שעה : שבת י, א.
- 49. חיי שעה הוא ז"א : ראה גם סידור שער הק"ש עה, ב. אוה"ת ואתחנן כרך ו' ע' ב'רמא. לקמן הנחה ד"ה אריב"ל הנהו ך"ו הודו על יד הערה 37.
- 49. דשעה מל' : פע"ח שער תפילות ר"ה שכ"ה, פ"ג [ירושלים תש"מ תקעא, א]. סידור שם עה, סע"א ואילך.
- 50. וחיי עולם נמשך מבחי' ע"ק : ראה גם לקמן הנחה ד"ה אריב"ל הנהו ך"ו הודו ובהערה 39.
- 52. כ' שלק"ש : תיבת כ' נכתבה בסוף השורה ותיבת שלק"ש בראש שורה שלאח"ז.
- 51. וע' בסידור כ' שלק"ש הי' מפסיק : שם עה, ד .
- 52. שק"ש הוא יחוד פנימי דחו"ב. . חיצוני דחו"ב : ראה גם לקמן בפנים ובהערה 66.
- 54. בנים להוי' אלקיכם : פ' ראה יד, א [ושם: בנים אתם].
- 55. הוי' אלקיכם הוא ז"א ומל' : ראה גם לקו"ת שמיני יט, א. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תעא.
- 53. נשמות. . זיווג גופני. . ומלאכים הם מזיווג נשיקין : ראה ע"ח שער מ"ן ומ"ד של"ח, דרוש ד. שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש י.
- 56. עושה מלאכיו רוחות : תהלים קד, ד. ראה לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואתה תצוה ובהערה 18.
- 57. בספרי המקובלים דחיצוניות שבמקיף. . דאו"פ : ראה גם ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ד (קרוב לסופו). ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קכו . סה"מ תרל"ג ח"א ע' רסד בשולי היריעהב.
- 58. אבידת אביו ואבידת רבו : ראה ב"מ לג, א. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 48.
- 59. שאביו : בגוכתי"ק נכפלה תיבה זו.
- 60. שלמדו חכ' בחנם : כ"ה בגוכתי"ק.
- א. בסידור שם שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש — כמו רבי יהודה הנשיא. אבל לא הובא שם בנוגע לרשב"י. ודעת רשב"י* — ראה ירושלמי ברכות פ"א, סה"ב. שבת פ"א, סה"ב. לקו"ש אבות כרך יז ע' 357 ואילך. הובא גם בסה"מ תרל"ח ע' רטו. ובהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שם ע' תכב.
- ב. בשם הבעש"ט והמגיד.
עמוד תשפח
- 61. יפה שיחתן של עבדי בתי אבות : ב"ר פ"ס, ח.
- 62. דשיחת חולין. . לימוד : סוכה כא, ב. ראה לקו"ת תצא לו, ג. לז, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ריז. וש"נ. ח"ד ע' א'ריט. וש"נ. תו"ח בראשית א, ד ובהערה 54.
- 63. אלקינו ואלקי אבותינו הוא חו"ב : ראה תו"א תולדות יז, סע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תקטז. תו"ח תולדות קמב, ב. אוה"ת תולדות כרך ד ע' 1612 ואילך. וש"נ. ע' 1626. וש"נ. ואתחנן כרך ו ע' ב'רסד. וש"נ. וראה גם פלח הרמון תולדות עו, ב.
- 64. מעבר הנהר. . חג"ת דאריך : יהושע כד, ב [ושם: בעבר]. ראה לקו"ת בחוקותי מז, א.
- 65. בפ"א : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך ובהערה 74.
- 66. ומ"ש בסידור שהוא יחוד פנימי דאו"א : ראה שם שער הק"ש עג, ג. עה, ג ואילך. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רצז. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קכא ואילך. אוה"ת ואתחנן ע' רכה . ש"ש ע' א'תקמח.
- 67. לבושים. . וריחא הוא ההעלאה : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי על יד הערה 110 ואילך.
- 68. כאלי' שהי' אדם של אין : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 60.
- ג. ושם נדפס בע"ח שער הק"ש. . בלק"א פ' וירא. וכנשצ"ל בפע"ח. . בלקו"ת.
עמוד תשפט
- 69. אדם ע"ש. . האדמה : ב"ר פי"ז, ד.
- 70. שהוא בחי' שם ב"ן : ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"ח. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 156.
- 71. בעיבור יב"ח : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה מאמר ד"ה כנשר יעיר ובהערה 16.
- 72. דאלי'. . יותר ממשה : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 157.
- 73. וחוני המעגל. . מהקב"ה : תענית יט, א.
- 74. דקריתי : אוצ"ל: דברייתו.
בראשית רבה י״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין עִם הַבְּרִיּוֹת. כָּל הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּצַר אֶת כַּרְמוֹ וְלָן בְּתוֹכוֹ וּבָאת הָרוּחַ וּפְגָעַתּוּ. כָּל שִׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, עָבְדַּת אַרְעָא, לָא עָבְדַּת. וְכָל תְּפִלָּתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, מָרֵי תַּעֲבֵד אַרְעָא, מָרֵי תַּצְלִיחַ אַרְעָא. כָּל תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מָרֵי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא, מָרֵי מָתַי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא.
משנה אבות ה׳:כ׳ - הטקסט מספריא
יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר. וקל כנשר. ורץ כצבי. וגבור כארי. לעשות רצון אביך שבשמים. הוא היה אומר עז פנים לגיהנם. ובשת פנים לגן עדן. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.
שולחן ערוך, יורה דעה נ״ז:א׳ - הטקסט מספריא
דְּרוּסָה (פֵּרוּשׁ הַדְּרִיסָה הִיא הַכָּאָה שֶׁהִכָּה הַחַיָּה אוֹ הָעוֹף בַּצִפָּרְנַיִם) טְרֵפָה. וְלֹא כָּל חַיָּה וְעוֹף שָׁוִים בִּדְרִיסָתָן, אֶלָּא מַעֲלוֹת, מַעֲלוֹת יֵשׁ. כֵּיצַד, הָאֲרִי יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה אֲפִלּוּ בַּשׁוֹר הַגָּדוֹל וּבַגַּסָה שֶׁבַּחַיּוֹת; הַזְּאֵב אֵין לוֹ דְּרִיסָה בִּבְהֵמָה גַּסָה, וַאֲפִלּוּ בִּקְטַנָּה שֶׁבָּהֶן כְּגוֹן בַּעֲגָלִים, אֲבָל יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה בְּדַקָּה, וַאֲפִלּוּ בַּגְּדוֹלָה שֶׁבַּדַּקּוֹת, כְּגוֹן כְּבָשִׂים גְּדוֹלִים; חָתוּל וּנְמִיָּה וְשׁוּעָל אֵין לָהֶם דְּרִיסָה בִּכְבָשִׂים גְּדוֹלִים, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם דְּרִיסָה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְכָל הָעוֹפוֹת; חֻלְדָּה אֵין לָהּ דְּרִיסָה בִּבְהֵמָה כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בִּגְדָיִים וּטְלָאִים, אֲבָל יֵשׁ לָהּ דְּרִיסָה בְּכָל הָעוֹפוֹת אֲפִלּוּ בַּגַּסָה שֶׁבָּהֶם; כֶּלֶב אֵין לוֹ דְּרִיסָה כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹפוֹת, וְאִם נִקַּב עַד הֶחָלָל, דִּינוֹ כְּקוֹץ שֶׁנִּקַּב לֶחָלָל; שְׁאָר חַיּוֹת טְמֵאוֹת, כָּל שֶׁאֵינָהּ גַּסָה מֵהַזְּאֵב, אֵין לָהּ דְּרִיסָה בִּגְדוֹלָה שֶׁבַּדַּקָּה, בִּכְבָשִׂים וְעִזִּים, אֲפִלּוּ הִיא גַּסָה כִּזְאֵב. אֲבָל יֵשׁ לָהּ דְּרִיסָה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּעוֹפוֹת; וְאִם הָיְתָה גַּסָה מֵהַזְּאֵב, דִּינָהּ כִּזְאֵב, וְיֵשׁ לָהּ דְּרִיסָה בְּדַקָּה אֲבָל לֹא בְּגַסָה, וַאֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה כַּאֲרִי; הָיְתָה גַּסָה יוֹתֵר מֵאֲרִי, הֲרֵי הִיא כַּאֲרִי, וְיֵשׁ לָהּ דְּרִיסָה בַּכֹּל. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִים עוֹד דְּכָל שֶׁהִיא מִזְּאֵב וּלְמַעְלָה יֵשׁ לָהּ דְּרִיסָה אֲפִלּוּ בִּבְהֵמָה גַּסָּה, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְחֻמְרָא (ת"ה סִימָן קע"ח בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ).
תלמוד ירושלמי ברכות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית מִשֶּׁיַכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. (וְגוֹמְרָהּ) עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ (בְּנֵי) מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכַּאן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.
הלכה: [כֵּינִי] מַתְנִיתָא בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ. וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ מִן הַסָּמוּךְ לוֹ. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִיכָּר בֵּין הַצְּבוּעִין.
תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּים מִצְוַת צִיצִית כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. מַגִּיד שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם. וְהַיָּם דּוֹמֶה לַעֲשָׂבִים. וְעֲשָׂבִים דּוֹמִין לָרָקִיעַ. וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לְסַפִּיר דִּכְתִיב וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה עַל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרוּב כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. רַב חִסְדָּא אָמַר כַּהֲדָא דַאֲחֵרִים. מַה אֲנָן קַיָּימִין אִם רָגִיל אֲפִילוּ רָחִיק כַּמָּן חַכִּים לֵיהּ. וְאִם בִּשְׁאֵינוֹ רָגִיל אֲפִילוּ קָרוֹב לֵיהּ לָא חַכִּים לֵיהּ. אֶלָּא כַּן אֲנָן קַיָּימִין בְּרָגִיל וּשְׁאֵינוֹ רָגִיל. בְּהַהוּא דְאָזִיל לֵיהּ לְאַכְסַנְיָא וְאָתֵי לְקִיצִּין.
אִית תְּנָיֵי תַּנִּי בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. הֲוָא בָּעֵי מֵימַר מָן דָּמַר בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. וּמָן דָּמַר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. אֲבָל אָמְרוּ מִצְוָותָהּ עִם הֵנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וַאֲנָּא אָמְרִית טַעֲמָא יִרָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ. אָמַר מַר עוּקְבָּא הַוָּותִיקִין הָיוּ מַשְׁכִּימִין וְקוֹרִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ לָהּ תְּפִילָּתָן עִם הֵנֵץ הַחַמָּה.
תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאַחֲרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּמִצְוֹת וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא נִתְיַיאֲשׁוּ מִקִּרְיַת שְׁמַע וְקָרִיתִי וְשָׁנִיתִי וְאַחַר כַּךְ הִתְחִילוּ הֵם. וּכְבָר הָיְתָה הַחַמָּה עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.
עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְטַפְטֶפֶת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. רִבִּי אִידִי וְרַב הַמְנוּנָא וְרַב אַדָּא בַּר [אַחֲוָא] בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשׁוֹכֵחַ. רִבִּי הוּנָא אָמַר תְּרֵין אַמּוֹרָאִין חַד אָמַר בְּשׁוֹכֵחַ. מֵגִיב לֵיהּ חַבְרֵיהּ וְכִי יֵשׁ הֲלָכָה בְשׁוֹכֵחַ. כַּךְ הִיא הֲלָכָה. וְלָמָּה אָמְרוּ בְשׁוֹכֵחַ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מְזָרֵז בְּעַצְמוֹ לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ.
תַּמָּן תַּנִּינָן מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא קִרְיַת שְׁמַע דְּבַר תּוֹרָה. תְּפִילָּה אֵינָהּ דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי בָּא קִרְיַת שְׁמַע זְמַנָּהּ קָבוּעַ. תְּפִילָּה אֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָּנָה. תְּפִילָּה צְרִיכָה כַוָּונָה. אָמַר רִבִּי מָנִי קַשְׁיִיתָהּ קוֹמוֹי רִבִּי יוֹסֵי וַאֲפִילוּ תֵימַר קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָּונָה שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִין הָרִאשׁוֹנִים צְרִיכִין כַּוָּונָה. מִן גַּו דְּאִינּוּן צִבְחַר מִיכַוֵּין.
רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּגוֹן אָנוּ שֶׁעוֹסְקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֲפִילוּ לְקִרְיַת שְׁמַע אֵין אָנוּ מַפְסִיקִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָהּ עַל גַּרְמֵיהּ כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאֵין אָנוּ עֲסוּקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וַאֲפִילוּ לִתְפִילָּה אָנוּ מַפְסִיקִין. דֵּין כְּדַעֲתֵיהּ וְדֵין כְּדַעֲתֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר וּולְוַאִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אָמַר אִילּוּ הֲוֵינָא קָאִים עַל טוּרָא דְסִינַי בְּשַעְתָּא דְאִיתְיָהִיבַת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הֲוִינָא מִתְבָּעֵי קוֹמוֹי רַחֲמָנָא דְּיִתְבְּרֵי לְבַר נָשָׁא תְּרֵין פּוּמִין חַד דַּהֲוָה לָעֵי בְאוֹרָיְתָא וְחַד דְּעָבִיד לֵיהּ כָּל צוֹרְכֵיהּ. חָזַר וָמַר וּמַה אִין חַד הוּא לֵית עָלְמָא יָכִיל קָאִים בֵּיהּ מִן דֵּילַטוֹרִיָּא דִילֵיהּ. אִילּוּ הַוּוּ תְּרֵין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קוֹמוֹי רִבִּי יִרְמְיָה אַתְיָא דְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי חֲנִינָא בֶן עֲקַבְיָה דְּתַנִּי כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. רִבִּי חֲנִינָא בֶן עֲקַבְיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע כַּךְ מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה וְלִתְפִילִּין וְלִשְׁאָר כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. וְלֹא מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי שֶׁמַּפְסִיקִין לַעֲשׂוֹת סוּכָּה וְלַעֲשׂוֹת לוּלָב. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הַלֹּמֵד עַל מְנַת לַעֲשׂוֹת וְלֹא הַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת. שֶׁהַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ אִילּוּ נֶהֶפְכָה שִׁילְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לָעוֹלָם. טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי זֶהוּ שִׁינּוּן וְזֶה שִׁינּוּן וְאֵין מְבַטֵּל שִׁינּוּן מִפְּנֵי שִׁינּוּן. וְהָא תַנִּינָן הַקּוֹרֵא מִיכַּן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. הָא בְעוֹנָתָהּ חֲבִיבָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה. הִיא הִיא. אָמַר רִבִּי יוּדָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עַל יְדֵי שֶׁהָיָה תָדִיר בְּדִבְרֵי תוֹרָה לְפִיכָךְ אֵינָהּ חֲבִיבָה יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי לֹא תַנִּינָן אֶלָּא כְאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. הָא בְעוֹנָתָהּ כְּמִשְׁנָה הִיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי כְדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר הָעוֹסֵק בְּמִקְרָא מִדָּה שֶׁאֵינָהּ מִדָּה. וְרַבָּנָן עָבְדֵי מִקְרָא כְמִשְׁנָה.
בראשית רבה ס׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וגו' (בראשית כד, לב), הִתִּיר זְמוּמֵיהֶם. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל לְרַבִּי חִיָּא בַּר רַבָּה לֹא הָיוּ גְּמַלָּיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ דּוֹמִים לַחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, חֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר נַסְבּוּהָ לִסְטָאֵי עֲבַדַּת גַּבּוֹן תְּלָתָא יוֹמִין וְלָא טָעֲמַת כְּלוּם, אָמְרִין סוֹפָהּ מָיְתָה וְתַסְרֵי מְעַרְתָּא עָלֵינוּ, נִמְסָרָהּ לְרִבּוֹנָהּ, שְׁלָחוּהָ וְעָלַת בְּבֵיתָא דְמָרָהּ, כֵּיוָן דְּעָלְתָה נְהַקַת וְחַכִּים קָלָה, אֲמַר פִּתְחוּ לְאוֹתָהּ הָעֲנִיָּה וִיהֲבוּ לָהּ דְּתֵיכוֹל, דְּאִית לָהּ תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא טָעֲמָה מִידֵי. יַהֲבִין לָהּ שְׂעוֹרִין לָא טְעַמְתּוֹן, אָמְרִין לֵיהּ רַבִּי יַהֲבִינָן לָהּ שְׂעָרִין וְלָא טְעַמְתּוֹן. אֲמַר לְהוֹן תִּקַנְתִּיהוּ, אֲמַרוּן לֵיהּ אֵין, אֲפִיקְתּוּן דְּמַאי, אָמְרוּ לָא כֵּן אַלְפִין רַבִּי הַלּוֹקֵחַ זֶרַע לִבְהֵמָה וְקֶמַח לְעוֹרוֹת וְשֶׁמֶן לְנֵר וְשֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. אֲמַר לְהוֹן מַאי נַעֲבֵיד לָהּ וְהִיא מַחְמְרָה עַל גַּרְמָהּ. רַבִּי יִרְמְיָה שְׁלַח לְרַבִּי זְעֵירָא חַד קַרְטֵיל דִּתְאֵנִין, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אֶפְשָׁר רַבִּי זְעֵירָא אָכֵילְהוֹן דְּלָא מְתַקְּנָן. רַבִּי זְעֵירָא אָמַר אֶפְשָׁר לְרַבִּי יִרְמְיָה דְּלָא מְשַׁלַּח לְהוֹן מְתַקְּנָן, בֵּין דֵּין לְדֵין אִתְאַכְלוּן תְּאֵנִים בְּטִבְלַיְהוּ. לְמָחָר קָם רַבִּי יִרְמְיָה עִם רַבִּי זְעֵירָא אֲמַר לֵיהּ תַּקַּנְתְּ אִילֵין תְּאֵנַיָא, אֲמַר לֵיהּ לָא, אֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יְמִינָא לְרַבִּי זְעֵירָא אִין הֲווֹן קַדְמָאִין מַלְאָכִין אֲנַן בְּנֵי נָשׁ, וְאִין הֲווֹן בְּנֵי נָשֵׁי אֲנַן חֲמָרִין, וְלֵית אֲנַן כַּחֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, חֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר יְהַבוּן לָהּ שְׂעָרֵי דְטִבְלָא לָא אֲכָלַת יַתְהוֹן, וַאֲנַן אַכְלִינַן תְּאֵנַיָא דִּטְבִילִין. (בראשית כד, לב): וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דַפִּים הוּא אוֹמְרָהּ וְשׁוֹנָהּ, וְשֶׁרֶץ מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: טָמֵא, הַטָּמֵא (ויקרא יא, כט). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה, וָזֶה (ויקרא יא, כט). (בראשית כד, לב): וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַחָא יָפָה רְחִיצַת רַגְלֵי עַבְדֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁאֲפִלּוּ רְחִיצַת רַגְלַיִם צָרִיךְ לִכְתֹּב, וְהַשֶּׁרֶץ מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: טָמֵא, הַטָּמֵא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר: זֶה, וְזֶה.
בראשית רבה י״ז:ד׳ - הטקסט מספריא
וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב, יט), בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, כְּתִיב (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אָמַר לָהֶן לְהַלָּן לַבְּרִיאָה, וְכָאן לְכִבּוּשׁ, הֵיאַךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (דברים ב, יט): כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶן (בראשית א, כו): נַעֲשֶׂה אָדָם, אָמְרוּ לוֹ אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ, אָמַר לָהֶן חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם, הֵבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹף, אָמַר לָהֶם זֶה מַה שְּׁמוֹ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין, הֶעֱבִירָן לִפְנֵי אָדָם, אָמַר לוֹ זֶה מַה שְּׁמוֹ, אָמַר זֶה שׁוֹר, זֶה חֲמוֹר, זֶה סוּס וְזֶה גַּמָּל, וְאַתָּה מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ אֲנִי נָאֶה לְהִקָּרֵא אָדָם שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה, וַאֲנִי מַה שְּׁמִי, אָמַר לוֹ לְךָ נָאֶה לְהִקָרְאוֹת אֲדֹנָי, שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֲחָא (ישעיה מב, ח): אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן. חָזַר וְהֶעֱבִירָן לְפָנָיו זוּגוֹת, אָמַר לַכֹּל יֵשׁ בֶּן זוּג וְלִי אֵין בֶּן זוּג, (בראשית ב, כ): וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, אֶתְמְהָא, וְלָמָּה לֹא בְרָאָהּ לוֹ תְּחִלָּה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עָתִיד לִקְרוֹת עָלֶיהָ תִּגָּר, לְפִיכָךְ לֹא בְּרָאָהּ לוֹ עַד שֶׁתְּבָעָהּ בְּפִיו, כֵּיוָן שֶׁתְּבָעָהּ, מִיָּד (בראשית ב, כא): וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה וגו'.
מצוטט בעמוד אחד
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ומעתה וכו' כל הנשמה ‹ שדמ סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשפז