ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג

357

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

למעלת רבי שמעון בן נתנאל, ש"תורתו אומנתו", כדלהלן בסעיף י'.

ג. רק רשב"י לאחר יציאתו מן המערה לא הפסיק לצורך קריאת שמע

על הסבר זה למשנה "הוי זהיר בקריאת שמע" ניתן, לכאורה, לשאול: דעת רבי שמעון בר יוחאי "לקריאת שמע אין אנו מפסיקין" מובאת רק בתלמוד הירושלמי, ואילו לדעת התלמוד הבבלי¹², וזוהי ההלכה¹², גם מי ש"תורתם אומנתם" – ואפילו כגון רבי שמעון בר יוחאי וחבריו" – "מפסיקין לקריאת שמע"?

ההסבר לכך הוא: לפי הכלל²⁰ שיש להשוות בין הבבלי לבין הירושלמי ככל האפשר, גם כאשר יש צורך בפירוש דחוק²¹ קצת, סביר לומר, שגם כאן אין זו מחלוקת בין התלמוד הבבלי לירושלמי, אלא זהו הבדל בין רבי שמעון בר יוחאי עצמו לבין "חבריו"²²:

לדעת רבי שמעון בר יוחאי אין להפסיק מלימוד תורה לצורך קריאת שמע, כי "זה (תלמוד תורה) שינון וזה (קריאת שמע) שינון, ואין מבטלין שינון מפני שינון"²³, וכדברי הירושלמי בהמשך הענין לפי אחד התירוצים "רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה חדיד²⁴ בדברי תורה לפיכך אינה חביבה (עליו) (קריאת שמע) יתר מדברי תורה".

לפי זה ניתן לומר, שרק רבי שמעון בר יוחאי עצמו²⁵ לא הפסיק לצורך קריאת שמע, בדיוק הלשון "רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה חדיד בדברי תורה .. אינה חביבה עליו..."²⁶, ואילו חבריו כן הפסיקו לצורך קריאת שמע.

וגם אצל רבי שמעון בר יוחאי עצמו, יש לומר, שהיה הבדל בין התקופה שלפני שהותו במערה לבין התקופה שלאחר יציאתו²⁷ – שאי הפסקתו לצורך קריאת שמע החלה רק לאחר יציאתו מן המערה²⁸, כאשר הגיע למעלה האמיתית של "שינון"

הערות

12.
12.
20. יד מלאכי כללי שני התלמודים אות יו"ד. וש"נ.
21. ביד מלאכי "רחוק". אבל בכס"מ לפנינו (הל' גירושין פי"ג הי"ח) הוא כבפנים.
22. שלמטה מדרגתו. וראה ע"ד החסידות – מאמרי אדה"ז אתהלך־לאזניא ע' ריא. אוה"ת ויקרא ע' רנז. סה"מ תרכ"ז ע' עדר.
23. ירושלמי ברכות ושבת שם. הובא בבעל המאור שבת שם. תוד"ה כאן – מו"ק ט, ריש ע"ב (וע"פ המבואר בפנים, דמ"ש בירושלמי הוא רק בנוגע לרשב"י עצמו – מתורצת קושיית הגליון הש"ס שבת ומו"ק שם).
24. כ"ה בירושלמי שבת שם. ועד"ז בבעל המאור שם. ובירושלמי ברכות: תדיר. וראה שירי קרבן לירושלמי שבת שם, דהגירסא חדוד נר' עיקר [ובא בהמשך לתי' הירושלמי "זה שינון וזה שינון", שהוא לשון חידוד, וכמ"ש בקה"ע שם].
25. ראה גם המשך תער"ב ח"ב (ע' א'סו), שמקשר דעת רשב"י דאין מפסיקין לק"ש עם דרגת תורתו אומנתו שלו ש"הי' במעלה ומדרי' עליונה". וראה גם אוה"ת ואתחנן ע' עט־פ.
26. וגם לתי' הב' בירושלמי "רשב"י כדעתי' כו'" – יש לומר, שהוא רק בתורתו אומנתו בדרגת רשב"י.
27. ועפ"ז יש לפרש לשון הבבלי "כגון רשב"י וחביריו" – עד שיצא מן המערה.
28. ראה עד"ז בס' יד דוד לתוס' מו"ק שם (ושם, שלכן הפסיק לק"ש בהיותו במערה, כמ"ש בתוס' (הובא לעיל שוה"ג להערה 17)).

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, התשכ"ח לקו"ש חי"ז ע' 357

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.