תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"ב הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב

יונתי בחגוי הסלע

רשימת העמודים (13) מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

תרצטיונתי בחגוי הסלע

ש"פ ואתחנן תר"ם לפ"ק

יונתי בחגוי הסלע¹ בסתר המדריגה², הנה יונתי קאי על כנס"י שנמשלה ליונה וכמארז"ל גבי אלישע בעל כנפים ומ"ש כנפי יונה³, דנמשלו ישראל לכנפי יונה מה יונה כנפי' מגינות עלי' כך ישראל מצות מגינות עליהם ופרש"י כנפי' מגינות כו' כשהולכי' כנגדה מכה בראשי כנפי'⁴, ולמד רש"י פי' זה ממשארז"ל במ"א מה יונה אינה ניצולית⁵ אלא בכנפי' כך ישראל אינם ניצולים אלא במצות, ומזה נמשך פרש"י, הרי שהמצות נמשלו לכנפי' כמו יונה כנפי' מגינות כו' כך המצות שהם רצה"ע הוא מגין ומציל על כנס"י, ובזהר אי' נהורא קדמאה לא יכלו לאסתכלא בי'⁶ (והוא משארז"ל דאור שנברא ביום א' הי' אדה"ר מביט מסוף העולם ועד סופא⁷ כו') ואתלבש בנהורא חדא כו' ואלין אקרון כנפים עילאין, נהורא קדמאה הוא א"ק והתלבשות ראשונה הוא בע"ק ואח"כ בשארי פרצופי'⁸ כו' וז"ש ולמכסה עתיק⁹ ומפרש שזה נק' כנפי' עליונים, ועל ל' החסידות כנפים הם רצון¹⁰ וכמו עד"מ העוף כשהוא מעופף הן שעופפת למעלה והן שעופפת למטה, תנועות הכנפי' הם באופן א' לא שנא' כשעופפת למעלה מתנענעת בכנפי' באו"א וכשעופפת למטה היא עושה ציורים אחרים בכנפי' אלא הכל בשוה, וא"כ מי הוא הגורם לעלות למעלה או לירד למטה צ"ל¹¹ שהרצון הוא הגורם דכשעולה ברצונה לעוף למעלה על אילן גבוה הכנפי' פועלים לעלות וכשהרצון הוא לירד למטה פועלים הכנפי' לירד למטה א"כ ה"ה לבושים לרצון, וכמו"כ המצות הם לבושים¹² לרצה"ע דעפ"י שכל אינו מובן מפני מה הוא מצוה לבד מצות פרטים שעליהם ארז"ל אלמאלי לא ניתנה תורה¹³ כו' ויש מצות שהם חוקים שאין עליהם טעם כלל, ובד"כ כל המצות אין עליהם טעם ושכל אלא כך הוא הרצה"ע שזה יהי' מצוה, והנה במ"א בזהר כ' דכנפי' הם להניף תשעל הלב¹⁴ (לענין כנפי ריאה שנק' ג"כ כנפי') (ה' ולכן ניקב ב' קרומי הריאה טריפה¹⁵ מפני שאינה יכולה להניף על הלב, ע') והוא להשקיט את חום הלב.

וביאור הענין דהנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה¹⁶ אפי' תורה אין לו אלא צ"ל תורה וגמ"ח והיינו כלליות כל המצות שנמשלו לצדקה¹⁷ ובפרט מצות דגמ"ח יש לה מעלה יתירה על שארי מצות, וצ"ל והלא תורה הוא למעלה מכל המצות וכמארז"ל ויתר הקב"ה על ע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על מאסה של תורה¹⁸ א"כ מצות (לימוד) התורה הוא מצוה רמה ונשאה וארז"ל המאור שבה מחזירו למוטב¹⁹, וענין מחזירו למוטב הוא יותר ממשארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה²⁰ (ה' ומבואר שלולי תורה לא הי' יודעים איך לעשות המצות והתורה הוא מפרש ומבאר שאם יעשה אותה כך ה"ז וא"ל²¹ אינה מצוה כלל וא"כ כל המשכות האור דמצות הוא ע"י התורה דוקא וזהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה וע' מזה בלקו"ת בביאור לד"ה אני לדודי (ב')²² אבל ענין מחזירו למוטב הרי צריכים להמשיך אור גבוה יותר ע') דאינו דומה מי שהולך בדרך הוי' (ה' וכמ"ש ושמרו דרך הוי'²³ לעשות צדקה ומשפט ואפ"ל הוא דרך שיומשך לשם הוי' והוא ע"י המצות מעשיות וכידוע דמצות הם²⁴ העלאות מ"ן דבחי' מל'²⁶ היורדת לבי"ע לברר בירורים (ואז נק' אד' וכמ"ש במק"מ²⁷ וזהו ועתה יגדל נא²⁸ כח אד') ועי"ז נמשך המשכת מ"ד²⁵ והוא יחוד זו"נ ונודע דלצורך השפעה נמשך אור יותר גדול כדי שיוכל להיות ההשפעה למטה וא"כ ע"י המצות נמשך אור בז"א כדי שישפיע למל' וזהו לעשו"ת צדקה כי עשי' לעילא²⁸ א"כ ע"י המצות נמשך בשם הוי', וענין דר"ך תשאה' אפ"ל כמ"ש בסידור ח"ב ד"ה ישיש כגבור²⁹ כו' ע') וממשיך טוב (ה' טו"ב יסוד³⁰ ז"א והוא בחי' יוסף³¹ צ"ע³² וכתי' ויוסף הוא המשביר³² כו' ע') למי שלא המשיך טוב (ה' ונ"ל אפ"ל שזה קאי על העדר עשיות מ"ע דמצות הם לבושי' וכמבואר במ"א וחסר יומא חדא³³ חסר לבושא חדא, והנה עז"נ נשמו מסילות שבת עובר אורח³⁴, שאינו נמשך מז"א למל' וממילא צדיק הוא יסוד³⁵ ז"א אביד³⁶ מלקבל ברכאין מלעילא³⁷ (ואפ"ל מ"ש מלעילא הוא נגד מ"ש עשי' לעיל"א וד"ל) ועי"ז יש מקום לקליפ' וסט"א לינק מקדושה וזהו גוים מרקדי' בהיכלו³⁸ והוא שותק, נאלמתי דומי' החשיתי³⁹, כאלם לא יפתח פיו⁴⁰, רחל לפני גוזזי' נאלמה⁴¹. וזהו רחל מבכה על בני' כי איננו⁴² ואי' בזהר⁴³ כי אינו⁴⁴ מבעי' לי' אלא ו' סליק לעילא והיינו שאינו נמשך מז"א למל' והיינו של⁴⁵ המשיך טוב, וכמו"כ לא נמשך במדות ג"כ כנ"ל וכן בחו"ב וזהו בגלותא קוב"ה סליק לעילא ולעילא⁴⁶, לעילא בינה ולעילא כתר, וזהו שכ' במדרש איכה ע"פ וילכו בלא כח⁴⁸ בזמן שישראל⁴⁷ עושין רצש"מ מוסיפי' כח בגבו' שלמעלה ובזמן שאין ישראל ערש"מ כביכול מתישין כח של מעלה שר"ל שאינו נמשך בע"ס כו', וז"ש בזח"ג דצ"ה ע"א ע"פ אני ישינה⁴⁹ בגלותא, וכמו בעת השינה שמסתלקים המוחין כמו"כ בזמן הגלות אינו מאיר מבחי' מוחין למדות כו' ע') תשבוצריך להמשיך מחדש הרי צריך להמשיך ממדרי' היותר גבוה (ה' וכמ"ש במ"א המשל לזה כמו הנהר כשנחרב⁵⁰ צריכי' לחפור בעומק יותר, כמו"כ יובן בנמשל כשלא קיים מ"ע וא"כ לא המשיך האור למעלה בע"ס דאצי' וכמשנת"ל וכדי למלאות הפגם והחסרון הנ"ל ולהמשיך אור חדש בע"ס דאצי' כנגד זה שלא המשיך תחילה עז"נ ממעמקים קראתיך ה'⁵¹ שע"י תשובה מעומקא דליבא ממשיכים ש' הוי' מחדש, והמשכה זו הוא מבחי' כתר דשם אם צדקת מה תתן לו⁵² כו' שלמעלה מסדר השתל' לכן משם נמשך למלאות כל הפגמים והחסרונות, וע' מזה בלקו"ת בד"ה תקעו⁵³ בחדש שופר כו' הא' ע'), וגם אינו דומה מי שלא עשה מצוה למי שעבר עבירה, דהנה ע"י מצוה ממשיכים המשכות אלקות וכשלא עשה לא המשיך המשכות אלקות אבל מ"מ לא פגם ג"כ אבל כשעושה עבירה ה"ה פוגם (ה' וכמשנת"ל שע"י העדר עשיית מ"ע גורם שלא יומשך בע"ס לבד, אבל אם עבר ח"ו על איזה מל"ת אשר לא תעשינה ועשה⁵⁴, הרי לבד מה שאינו ממשיך תוס' אורות בקדושה ה"ה פוגם וממשיך האור של קדושה בהיכלות החיצונים דקליפ' וסט"א, וזהו מ"ש ונוקב שם הוי'⁵⁵ מות יומת נוקב ממש, דהנה מצות הם נק' מצות הוי'⁵⁶ וכמ"ש בק"ש שעה"מ אם פגמתי⁵⁷ באות יו"ד על ביטול ק"ש כו' וכן יש כמה מצות שתלוים ביו"ד דהוי'⁵⁸ ויש כו' והם נק' כלים לאורות וכשפוגם באיזה מצות אשר לא תעשינה, ועשה (העדר עשיות מ"ע נק' ג"כ פגם והיינו שלא יש כלי לקבל האור⁵⁹ וע' במ"ש במ"א מזה, וצ"ל מ"ש כאן לא פגם ר"ל שאין הפגם כ"כ כמו פגם שע"י מל"ת) ה"ה עושה פגם וחסרון בהכלי וזהו ונוקב שם ה' שעושה נקב באותיות דשם הוי' שהם כלי' להאור וממילא יוצא האור לחוץ, וכמו עד"מ בגידי האדם שמלובש בהם הדם וכשנוקבי' הגיד יוצא הדם לחוץ כמו"כ יובן למעלה כשעושין נקב וחסרון בהכלי יוצא לחוץ⁶⁰ בהיכלות קליפות וסט"א, וכמ"ש מזה במ"א באריכות ע') וכ"ש ג' עבירות חמורות שהפגם גדול יותר ומ"מ יש בכח תורה לתקן כל הפגמים דהמאור שבה מחזירו למוטב (ה' אפ"ל ענין המאור שבה כי מאור מקור האור והם אותיות התורה שמגלים האור (ר"ל השכלות) של התורה⁶¹ ושרש האותיות בקדמות השכל⁶² שהוא תשגכתר ועמ"ש מזה באריכות בד"ה גל נעול (מם⁶³ ) ובדה"ח⁶⁴ ובלקו"ת⁶⁵ בכ"ד דשרש האותיות בעצם הנפש, ומ"ש אורייתא מחכ' נפקת⁶⁶ רק נפקת מחכ' אבל שרש התורה בכתר⁶⁷, ובמ"א מבואר מה שהתורה מחזירם למוטב דהנה ארז"ל כשגדר טיטוס את הפרוכת⁶⁸ יצא ממנו דם וסבר שהרג א"ע כו' ולמה הי' דוקא בב"ש ולא בב"ר שעברו כל העבירות שבתורה כמו ע"ז וג"ע⁶⁹ כו' ונת"ל שע"י עבירות עושים פגם בהכלי ויוצא האור כו' ולמה לא הראה להם כנ"ל. אך הנה בב"ר היו עוסקים הרבה בתורה⁷⁰ וכמ"ש והחרש והמסגר⁷¹, וע"י התורה ממשיכים האורות באברין דמלכא (כי נר מצוה ותורה אור⁷² ) לכן אף אם פגם בהעדר עשיות מ"ע ולא המשיך האור והיינו כמו אבר שאין בו דם הרי אין בו חיות כלל כי הדם הוא הנפש⁷³. אך לימוד התורה הרבה ה"ה ממשיך האור בכלים דע"ס דאצי', (אף שית"ל אי"ה מעלות המצות על התורה שהמצות הם העלאות ועי"ז נמשך ותורה אור ומאחר שלא קיימו מצות הרי לא הי' העלאה ואיך המשיכו בחי' ותורה אור, ואפ"ל דמה שמקשר דעתו ומח' וחכ' בחכ' התורה זהו גופא ההעלאה וכמבואר במ"א דע"י העלאות כלי שכלו למשכיל נמשך שכל חדש⁷⁴ בתורה) (ומה שנת"ל שבהעדר עשיות מ"ע חסר הכלי להאור, י"ל דע"י התורה יודעים איך לעשות המצוה א"כ בנין הכלים ג"כ ע"י התורה) וכן אם פגם ע"י מל"ת שעושה נקב וחסרון בהכלי ויוצא האור לחוץ מ"מ ע"י התורה שלומדי' הרבה ממשיכים ריבוי אור לכן אף אם נחסר האור מ"מ ע"י תשדעסק התורה נמשך אור חדש לתקן כל הפגמים ולמלאות כל החסרונות, וזהו מ"ש רפאות תהי לשריך⁷⁴ כמו ע"י סמי רפואה פועלים הילוך הדם בהאברים כמו"כ ע"י התורה ממשיכים האור באברי' דז"א, אך בב"ש שלא הי' לימוד התורה כ"כ⁷⁵ ולא המשיכו אור חדש כלל וגם פגמו הכלים וזהו שהראה להם שיצא ממנו דם היינו שע"י פגם הכלי יצא הדם הוא האור והפנימיות של רמ"ח אברים דז"א ולא למדו תורה כ"כ וממילא לא נמשך להם אור חדש לתקן הפגמים וזהו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו⁷⁶ שהמאור שבה מחזיר למוטב שע"י עסק התורה נמשך אור חדש ומתמתקים כל הפגמים, ולכן ויתר על ג' כו' ולא ויתר על מאסו של תורה שע"י התורה מתקנים כל הפגמים שפוגמים במצות וכמבואר כ"ז במ"א באריכות ע') הרי מצות לימוד התורה היא מצוה רמה ונשאה ולמה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה לבד אפי' תורה אין לו אלא דוקא תורה וגמ"ח.

והענין הוא דהנה מ"ש ויתר כו' מבואר במ"א התירוץ דהנה רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא⁷⁷ ושס"ה ל"ת שס"ה גידים⁷⁸ והנה אף כשחסר אבר או קלקול בגיד א' אפי' חסר יד או רגל שהם אברים הנצרכים מ"מ אינו להחיות⁷⁹ וגם יוכל בעסקו⁸⁰ אם למוד התורה אם מו"מ הרי אינו נוגע לא להחיות ולא להכנות החיות, רק שאינו דומה למי שאינו מחוסר האבר שהרי מ"מ הוא נק' מחוסר אבר אבל אינו נוגע לו לחיי נפשו (ה' ע' במס' אהלות פ"א מ"ח חשיב שם רמ"ח אברי האדם ואין הלב בכללם וכן שארי האברים אשר נקובתם במשהו, א"כ אינו נחשב ברמ"ח אברי' רק אותן האברי' שאף אם יהי' בהם איזה קלקול אינו נוגע להחיות אבל אברי' הפנימים אינם בכלל רמ"ח, ולכן רמ"ח פקודין שהם כו' אף אם יחסר מצוה אחת אינו נוגע להחיות ויוכל לתקן זה, אבל תורה הוא כמו אברי' הפנימים⁸¹ שאם יהי' חסרון משהו⁸² או אפי' נקב בלא חסרון ה"ז טריפה אינו חיה לכן ע"ז לא ויתר כו' ע') אבל באברי נקיבתן⁸³ במשהו שנוגע להחיות ולהכנות החיות, ועוי"ל דכתי' זאת התורה אדם⁸⁴ א' דם⁸⁵ וכתי' כי הדם הוא הנפש שהוא עיקר החיות, וזהו שאמרו המאור שבה מחזירו למוטב דהנה קלקול האבר הוא מצד תשהמניעות הלכות⁸⁶ הדם באבר וע"י סמי רפואה גורמים הילוך הדם באבר זה, וזה נק' שנתרפאה האבר, הרי שהדם הוא המרפאה אותו לכן אמר על תורה⁸⁷ שמחזירו למוטב, ומ"מ אין זה סותר למה שארז"ל כל האומר כו' כי ע"י עשיות המצות שהם רצה"ע ממשיכים גילוי ותורה אור (ה' דלמטה תורה למעלה ממצות וזהו והחכ' תחי' בעלי'⁸⁸ שהוא המחי' אותם אבל בשרשם למעלה המצות למעלה מתורה לכן נק' בעלי' של תורה וע' מזה בלקו"ת ד"ה ראיתי והנה מנורת זהב⁸⁹ ובאמ"ב שער הק"ש⁹⁰ יעו"ש וכמו האויר שהוא למטה מיסוד האש⁹¹ ומ"מ פועל שינוי באש וכמשית"ל אי"ה ע').

וביאור הענין דהנה כתי' כי נר מצוה ותורה אור מכאן מובן ג"כ שהתורה גבהה מעלתה לגבי מעלות המצות דהמשיל מצות לנר ותורה לאור, ואין ערוך נר יחידי לגבי אור היום, ומ"מ הקדים כי נר מצוה לותורה אור, וצ"ל שע"י נר מצוה נמשך ותורה אור וידוע דפועל ונפעל, הפועל הוא חזק מהנפעל⁹², וכמו"כ כאן צ"ל דנר מצוה למעלה מתורה אור, ובאמת הרי התורה למעלה מהמצות, והנה להבין זה צריכים להקדים תחילה מה שהמשיל המצוה לנר (תו"א⁹³ ד"ה נר חנוכה מצותה ובמבואר⁹⁴ שם), הנה הנר צריכה לאויר ולכן אין כופין כלי⁹⁵ ע"ג הנר בשבת גזירה שמא יכבה, ובאופן שהתרו⁹⁶ שם צריכים ליזהר מאד יעוי"ש, ולכן כשמכניסים נר למרתף הוא כהה מפני אויר הגס⁹⁷ אשר שם, וכל שהוא בעמק בארץ אשר אין שם אויר כלל יכבה הנר כ"א אבוקה בוער שם ג"כ והוא שמגרש משם את האויר הגס, ובבית אשר שם האויר זך שם הנר מאיר, וכשיש חום בבית והוא על ב' אופנים אם החום הוא מהבל התנור אז האויר זך מאור הנר, אבל אם הוא מהבל בנ"א שהוא אויר המעופש אשר יוצא, אז הנר כהה, היוצא מכל הנ"ל שהנר צריך לאויר, והנה אויר הוא אור יו"ד⁹⁸, יו"ד הוא חכ'⁹⁹ והו"ע חכמות התורה, ואור יו"ד הוא המוציא תשואת היו"ד מהעלם אל הגילוי, מההעלם העצמי (שנשאר בהעלם), וזה קאי על מצות שהם ממשיכים את האור דתורה.

והנה כלליות המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו¹⁰⁰ כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת דכמו הצדקה למטה הוא להחיות רוח שפלים¹⁰¹ דהעני הוא שפל ונבזה בעיני עצמו ועומד אצל פתח הבית, כמו"כ כלליות עולמות העליונים עולמות הא"ס הם שפלים ודלים לגבי הקב"ה ולכן אני הוי' לא שניתי¹⁰² שלא יש שום שנוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע¹⁰³ ואתה הוא לאחר שנברה"ע דכלליות השתל' העולמות הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, דהארה אינו שייך שיפעול שינוי בהעצם, וא"כ כמו העני הוא דך ושפל כמו"כ העולמות הם דכים ושפלים לגבי א"ס ומה שע"י ממשיכים¹⁰⁴ המשכות אלקות כמו ע"י תפלין ד' מוחין¹⁰⁵ וכדומה ה"ז צדקה לכן נק' המצות בשם צדקה, וגבי צדקה כתי' משפט וצדקה ביעקב אתה עשית¹⁰⁶ שהצדקה צ"ל במשפט, דכשיטול לעצמו על כל התענוגים והמותר יתן לענים הגם שהוא צדקה אך א"ז במשפט, דמה שארז"ל חייך קודמים¹⁰⁷ היינו דוקא כעין מעשה שהי', שהי' רק קתון ולא יספיק לשניהם אז חייך קודמים, אבל לא שהוא יתענג בכל התענוגי' בתפנוקי עוה"ז והעני ימות ברעב ח"ו א"ז יושר, הגם שנתנו לו (העשירות) אך זהו הבחנה שבוחנין אותו, וזהו שארז"ל גלגל החוזר הוא בעולם¹⁰⁸ והכל רק הבחנה ולפעמים מבחינים לזה כו', וע"י המשפט בצדקה ממשיך בחי' את"ה עשית אתה הוא גילוי¹⁰⁹ וכמו שאומרי' לנוכח אתה, והיינו שיומשך גילוי אלקות בעולמות עליונים למטה¹¹⁰ יומשך מזה השפעה גשמיות וכמ"ש אם בחקתי תלכו¹¹¹ ונתתי גשמיכם בעתו¹¹² שיומשך השפעה גשמיות דכל גשמיות אין שרשו מגשמיות אלא בשרשו הוא רוחניות ולמטה נמשך מזה גשמיות וכמארז"ל כל אורה האמור באליהו בן ברכאל¹¹³ בירידות גשמים הכתוב מדבר ומ"מ הוא אור תשזדענין גשם הוא כמ"ש והי' אור הלבנה כאור חמה¹¹⁴ ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים ופרש"י¹¹⁵ זפ"ז מ"ט ז"פ מ"ט עולה שמ"ג גש"ם, והנה אור שבעת הימים הם ז"ת דעתיקא¹¹⁶ ושבעתיים כאור שבעת הימים הוא גשם למעלה ומ"מ הוא אור רק כשנשפל למטה נעשה גשם, וזהו אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם ר"ל גשם שלכם והיינו שיושפע השפעות גשמיות למטה.

ועוי"ל פי' אתה עשית, דהנה אף שנת"ל שצדקה צריך להיות במשפט וא"כ ה"ז אתכפייא וכן שארי המצות, שלא יאמר אדם עכשיו איני יכול לעשות המצוה או מצוה זו אין ביכולתי לעשות, הנה אם האמת כ"ה שנוגע לו לחיי נפשו ממש הרי כתי' אשר יעשה אותם האדם¹¹⁷ וחי בהם ולא שימות בהם אבל כל שלא הגיע למדרי' זו הרי המצוה קדום (ה' ויש מצות שעליהם ארז"ל יהרג ואל יעבור ובשעת כו' אפי' ערקתא דמסאנא¹¹⁸ כו' א"כ הרי נוגע לו בחיי נפשו ממש וממית נפשו עליהם, ואין לך אתכפיי' גדולה מזו ע') וה"ז אתכפייא, מ"מ כ"ז לגבי האדם ה"ז אתכפי' אבל לגבי הקב"ה שכל העולם אינו תופס מקום כלל מה תופס מקום האדם עם האתכפי' שלו, עז"א את"ה עשית שכך עלה ברצונו שיהי' מצוה והאתכפי' יחשב לכפי' ועי"ז יומשך בחי' אתה הוא גילוי אלקות. וזהו כל האומר אין לי כו' אלא תורה וגמ"ח שע"י המצות ממשיכים בחי' ותורה אור (דכל המצות הם העלאה¹¹⁹ ואפי' מצות שהם המשכות¹²⁰ מ"מ ה"ה מעלה את הדבר גשמי וכמו עד"מ ע"י מצות תפילין ממשיכים ד' מוחין, אך ע"י המצוה מעלים הקלף וממה שעושים הבתים והדיו, וכמו"כ כללות המצות, וע"י ההעלאה ממשיכים בחי' ותורה אור).

וביאור הענין¹²¹ הנה יסוד¹²³ הרוח שהוא האויר הוא למטה מיסוד האש¹²² דיסוד האש הוא תחת גלגל הירח¹²⁴, ומ"מ במעלה הוא גובה¹²⁵ מיסוד תשחהאש ולכן הוא פועל באש לנפחו ולפעמים יתגבר עליו ויכבה אותו וידוע דפועל ונפעל הפועל חזק מהנפעל, וא"כ איך אפשר שיהיו שניהם למטה וגם למעלה ממנו. והענין דהנה כתי' גבי יעקב כשבא למקום המקדש א' מה נורא המקום הזה¹²⁶ לית דין אתר הדיוט¹²⁷, ובנוסח התפלה אומרים ג"כ האל הגדול הגבור והנורא¹²⁸ ת"ת מדתו של יעקב¹²⁹, וצ"ל דלכאורה והנורא¹³⁰ שייך ליצחק שהוא גבורה¹³¹ מדת הפחד¹³², אך הנה יעקב הוא בריח התיכון¹³³ המבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר חו"ג¹³⁴ וכלול בו יראה ג"כ לכן והנורא קאי על יעקב, ובסדר הספי' ת"ת הוא למטה מחו"ג, אבל באמת ת"ת עולה עד הכתר¹³⁵ וזהו והנורא בוא"ו שרשו בכתר¹³⁶, וכמו"כ יובן באויר דאויר הוא אור יו"ד, יו"ד יש השכלות הי' וכמו עשה הוא ל' עבר יעשה ל' הוה והשנוי הוא מצד אות יו"ד, ויש עצם אות היו"ד¹³⁷ שמוציא ההשכלה מכח אל הפועל מהעלם העצמי והוא למעלה מההשכלה דיו"ד דכל פועל ונפעל הפועל חזק מהנפעל, ואויר שהוא אור י' הוא המקור של הי'¹³⁸ (ה' ר"ל אור הוא המקור של היו"ד וזהו אויר כי ואויר¹³⁹ ואור הכל א' כנ"ל ע') וכמו אנת הוא חכים¹⁴⁰, חכים הוא חכ' הגלוי' והגם דא' ולא בחכ' ידיעה ר"ל שאינו ידוע לגמרי אבל מ"מ נק' בשם חכים וא"כ ה"ז פועל יוצא אף דלמעלה אין לך דבר שחוץ ממנו והוא וחכמתו א'¹⁴¹, אבל כמו"ש¹⁴² למטה ה"ז פועל יוצא, וא' אנת הוא חכים הרי יש בחי' תשטשהוא גורם שיהי' בחי' חכים, וכמו"כ יובן בענין אור יו"ד דהאור הוא מקור היו"ד, יו"ד הוא השכלות התורה וחכ' ואותיותי' והאור הם המצות הממשיכים את האור, וזהו יעקב חבל נחלתו ולכאו' תי' חבל מיותר והול"ל יעקב נחלתו, אלא כמו החבל שראשו א' קשור למעלה¹⁴³ והב' למטה כשמנענעים בקצה התחתון מתנענע קצה העליון, כמו"כ המצות הם מצות המלך¹⁴⁴ הוא בחי' מל' אבל שרשם תרי"ג מצות¹⁴⁶, הם תרי"ג ארחין¹⁴⁷ דגלגלתא¹⁴⁵ ותרי"ג מצות דאורייתא וז"מ¹⁴⁹ דרבנן הם תר"ך¹⁴⁸ עמודי אור¹⁵⁰, וענין עמודי או"ר הוא אור יו"ד מקור של היו"ד. וזהו כי נר מצוה ותורה אור הקדים מצוה לתורה אף דתורה הוא אור ומצות נר, מ"מ מעלת הנר שצריכה אויר, ואויר הוא אור יו"ד שהוא המקור של תורה והוא הממשיך בחי' אור תורה.

והנה הרמב"ם כ' שהרוח (והוא האור שנת' כאן) הוא הכוונה והרצון¹⁵¹ וכמו כל רוחו יוצא כסיל¹⁵² שר"ל הפנימיות, וכן ונבקע רוח מצרים¹⁵³ ופרש"י¹⁵⁴ נתרוקנה חכמתם, וכן מי תכן את רוח ה'¹⁵⁵ מי יודע את סדר רצונו (לרא"ח¹⁵⁶ הכוונה בזה שהמצות הם עצם הרצה"ע ולא שלוחי הרצה"ע) ועפ"ז יובן מ"ש בזהר שהכנפים הם להנף¹⁵⁷ על הלב להשקיט את חום הלב (לרא"ח זה ית' לקמן אי"ה איך שמובן מזה), וביאור¹⁵⁸ (פ' תרומה ביאור מי יתנך¹⁵⁹ ) דהנה כתי' תשיוהכרובים פורשים כנפים למעלה¹⁶⁰ סוככים בכנפיהם אל¹⁶¹ הכפורת ופירש רבינו ז"ל כרובים הוא כשכתר א' לשניהם¹⁶², והארון הוא יסו"א¹⁶³ שנשפל למטה בעשי' והכרובים הם סוככים בכנפיהם כי¹⁶⁴ לעלות את הארון והלוחות מבי"ע לאצי', וזמן ההעלאה¹⁶⁵ הוא ג"פ ביום וכמ"ש בזהר ג' זמנין¹⁶⁶ ביומא מגרמייהו סלקא, ופי' הרמ"ז שהם נגד ג' תפילות היום, ולכאו' מה שייך זה לתפלה, והענין דהנה בעת התפלה האדם נתעורר באהוי"ר לכן אז זמן ההעלאה. וזהו עולת שבת בשבתו על עולת התמיד¹⁶⁷, עולת שבת הוא דששת ימי החול מתעלים בשבת¹⁶⁸ ע"י עולת התמיד הוא דבתמיד השחר ושל בין הערבים וכנגדם עכשיו התפלה¹⁶⁹ מתעלה בירורי' של כל היום¹⁷¹, ואז מתעלים¹⁷² המצות¹⁷⁰ ג"כ דאהוי"ר הוא מקור רמ"ח מ"ע ושס"ה¹⁷³ מל"ת¹⁷⁴ וכשמתעורר בעצם אהוי"ר שהוא המקור של המצות ממילא מתעלים המצות ג"כ, ובאמת הנה ארז"ל שהם שלוחים (ה' מובן מהכתב¹⁷⁶ דהיינו שיש במצות ג"כ כח זה שבתפלה) דאי' במד' היו מכבדים את המצות¹⁷⁵ שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, היינו שע"י נמשך הרצה"ע למטה והשליח צריך להביא בחזרה ג"כ היינו שמעלה הדבר גשמי וכמו עד"מ אתרוג כשאוכל אותו מי שהוא אינו מברך עליו אינו מעלה אותו רק מצומח למדבר¹⁷⁸ ואף זאת רק מי תשיאשמקיים ז"מ בני נח¹⁷⁹, אבל כשעושה אותו למצוה אסור ליהנות ממנו דאסור להריח בו¹⁷⁷ א"כ נסתלק מהגשמיות ונעשה תכלית הרוחניות א"כ ה"ז העלאה, ולכן נמשלו המצות לכנפים שהם שלוחי הרצון וכמו"כ המצות הם שלוחי הרצון, ועכשיו יש ג"כ גילוי זה דמשחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה¹⁸⁰ א"כ כמו שצמצם שכינתו¹⁸¹ בין ב' בדי ארון כמו"כ עכשיו בד"א של הלכה, וגבי לוחות כתי' והמכתב כו' חרות¹⁸² כו' אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה¹⁸³ שהתורה מכסה על יגון ואנחה, וגם בגשמיות מי שעוסק מלאכתו¹⁸⁴ נעשה ע"י אחר, וכל ישראל עוסקים בתורה לכן קבעוהו בתפלה פ' איזהו מקומן¹⁸⁵, ויש דברים שיוצאים בהם לימוד בתורה¹⁸⁶ והוא הלכה ואין מורין כן¹⁸⁷ מ"מ הלכה, והעיקר הוא ע"י המצות. וזהו יונתי בחגוי הסלע כמו כנפי יונה הם שלוחי הרצון כמו"כ הם¹⁸⁸ רצה"ע וע"י נר מצוה ממשיכים בחי' ותורה אור כו'.

הערות

עמוד תרצט

1. יונתי בחגוי הסלע : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים (פרקים א-ג). וש"נ. במאמר זה להלן על יד הערה 93 ועל יד הערה 159 בגוכתי"ק עה"ג באים ציונים. על יד הערה 156. מביא (ב"פ) את ”רא"ח" ר' אהרן חוזר על יד הערה 176 כותב: ”מובן מהכתב" ועפ"ז הנה הנחה זו נרשמה לאחר שהי' הכתב [ המאמר] שנתן כ"ק אדמו"ר מהר"ש להעתיק תח"י.
2. יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה : שה"ש ב, יד.
3. ומ"ש כנפי יונה : שבת מט, א (בשינוי לשון).
4. ופרש"י. . כנפי' : שבת שם (בשינוי לשון).
5. מה יונה אינה ניצולית : ברכות נג, ב (בשינוי לשון).
6. נהורא קדמאה לא יכלו לאסתכלא בי' : ראה זהר בלק רד, ב.
7. דאור שנברא. . אדה"ר. . סופא : ראה חגיגה יב, א. ב"ר פי"ב, ו. פי"א, ב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 59.
8. נהורא קדמאה. . הוא א"ק. . פרצופי' : מק"מ שם.
9. וז"ש ולמכסה עתיק : ישעי' כג, יח (לא הובא בזהר שם).
10. ועל ל' החסידות כנפים הם רצון : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 9.
11. צ"ל : אולי כ"ה בגוכתי"ק.
12. לבושים : אולי כ"ה בגוכתי"ק.
13. אלמאלי [כנצ"ל: אלמלא] לא ניתנה תורה : ערובין ק, ב. ראה גם לקו"ש יתרו כרך ג ע' 890 הערה 12. חוקת כרך ח ע' 130 ואילך ובהערה 49. כ"ד טבת כרך כא ע' 284.

עמוד תש

14. דכנפי' הם להניף על הלב : ראה זהר ורע"מ פינחס רלד, א. תו"ח ויחי ריב, ג ובהערה 16. בא ח"א קד, ב. ש"א י, ב.
15. ניקב ב' קרומי הריאה טריפה : ראה שו"ע יו"ד הל' טריפות רסל"ו.
16. כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. סה"מ תש"ח ע' 266 בהערה.
17. כלליות כל המצות שנמשלו לצדקה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 27.
18. ויתר הקב"ה. . ולא ויתר על מאסה של תורה : ראה ירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז. פתיחתא דאיכ"ר ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד, ה"ז.
19. המאור שבה מחזירו למוטב : ראה בהערה שלפנ"ז. לקמן בפנים בין הערות 60-61. ראה גם תו"ח שמות ח"א טז, ג. וש"נ. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' ש.
20. גדול תלמוד. . מעשה : ראה קדושין מ, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה וירא העם וינועו על יד הערה 51.
21. ה"ז וא"ל : כנצ"ל: ה"ז מצוה וא"ל.
22. בלקו"ת. . לדודי (ב') : פ' ראה לג, ד ואילך.
23. ושמרו דרך ה' : וירא יח, יט.
24. הם : תיבה זו נכפלה, שנכתבה הן בסיום השורה וכן בהתחלת שורה הבאה.
26. מל'. . אד' : ראה זהר ויקרא יא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' קצז. וש"נ. תו"ח נח סד, ג הערה 44.
27. מל'. . היורדת לבי"ע. . אד' וכמ"ש במק"מ : ראה שם ר"פ בראשית א, סע"א ד"ה לבד ראה זה (ו, א) ושם: בריאה. הובא בלקו"ת אמור לב, ב. שמע"צ צב, א.
28. ועתה יגדל נא : שלח יד, יז.
25. מ"ן. . מ"ד : זהר בראשית יז, סע"ב. יח, רע"א. ראה גם בענין מ"ן ומ"ד מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קפג ואילך.
28. עשי' לעילא : ראה זהר בהר קח, ב. ביאוה"ז בהר פב, סע"ב ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תעא ואילך. סה"מ תרע"ח ע' שצו ואילך.

עמוד תשא

29. בסידור ח"ב ד"ה ישיש כגבור : שחרית לשבת קפב, ג.
30. טו"ב יסוד : ראה זהר נח ס, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכד. וש"נ.
31. יסוד. . יוסף : ראה זהר רע"מ פינחס רלו, א. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"י מערכת יוסף. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה עטרת תפארת שיבה ובהערה 42.
32. יוסף צ"ע : ראה זהר ויצא קנג, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה רני ושמחי ובהערה 42.
32. ויוסף הוא המשביר : מקץ מב, ו [בדילוג — ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תצא. וש"נ. ע' רצג. וש"נ. לקמן הנחה ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 39].
33. דמצות. . וחסר יומא חדא : ראה תו"א משפטים עה, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמט. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קעו, א. וש"נ.
34. נשמו מסילות שבת עובר אורח : ישעי' לג, ח. ראה גם פיה"מ לא, א.
35. צדיק הוא יסוד : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ח מערכת צדיק. מאו"א מערכת צדיק אות ז.
36. צדיק. . אביד : ראה ישעי' נז, א.
37. צדיק. . אביד מלקבל ברכאין מלעילא : וכ"ה בסה"מ תרל"ח ע' תנז — ראה זהר שמות יא, א. מאו"א מערכת אבד ס"ג. וראה גם סה"מ תרכ"ו ע' שח.
38. גוים מרקדי' בהיכלו : ראה יומא סט, ב (כגי' הע"י). יל"ש נחמי' רמז תתרעא.
39. נאלמתי דומי' החשיתי : תהלים לט, ג.
40. כאלם לא יפתח פיו : ע"פ תהלים לח, יד.
41. רחל לפני גוזזי' נאלמה : ע"פ ישעי' נג, ז.
42. רחל מבכה על בני' כי איננו : ירמי' לא, יד [בדילוג].
43. ואי' בזהר כי אינו מבעי' לי' : ראה זהר ויגש רי, א.
44. אינו : בזהר שם: אינם. ראה גם סה"מ תרל"ח ריש ע' תקט. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש על יד הערה 12.
45. של : כנצ"ל: שלא.
46. בגלותא קוב"ה סליק לעילא ולעילא : ראה זהר ויגש שם. ויקרא כ, ב. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש ובהערה 16.
48. וילכו בלא כח : איכה א, ו. באוה"ת איוב שם: ויצאו.
47. במדרש איכה. . בזמן שישראל : ראה איכ"ר פ"א, לג. אוה"ת איוב כרך א ע' תרעט ואילך. סה"מ תרל"ח ע' מח ואילך.
49. אני ישינה : שה"ש ה, ב.

עמוד תשב

50. המשל. . הנהר כשנחרב : ראה גם לקו"ת ר"ה נד, ב. נט, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'פח. וש"נ. סהמ"צ להצ"צ ע' לט. אוה"ת חוקת ע' תתנד. סה"מ תרכ"ט ע' סז. ע' שסב.
51. ממעמקים קראתיך ה' : תהלים קל, א.
52. אם צדקת מה תתן לו : איוב לה, ז.
53. בלקו"ת בד"ה תקעו : ר"ה נד, א ואילך.
54. אשר לא תעשינה ועשה : ויקרא ד, ב.
55. ונוקב שם הוי' : אמור כד, טז.
56. מצות הם נק' מצות הוי' : ויקרא ד, ב. יג. כד. ועוד.
57. וכמ"ש בק"ש שעה"מ אם פגמתי : נוסח האריז"ל.
58. כמה מצות שתלוים ביו"ד דהוי' : ראה גם תו"ח בשלח ח"א רכט, א. מאמרי אדה"א במדבר ח"ה ע' א'תשמג.
59. מ"ע. . כלי לקבל האור : ראה תו"א יתרו סח, ג-ד. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רצט.
60. כשעושין נקב. . יוצא לחוץ : ראה סה"מ תרל"ו שם ואילך. תרכ"ט ע' רצא ואילך (ובהנסמן שם ע' רצ).
61. התורה : אולי כתוב: בתורה־ תורה.
62. ושרש האותיות בקדמות השכל : ראה אגה"ק ס"ה (קז, ב). לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה יפה שעה הב' על יד הערה 60. ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 148. תו"א מג"א צא, ב. לקו"ת בחוקותי מו, ב. פלח הרמון בחוקותי ע' תמא. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' כא. וש"נ. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 23.

עמוד תשג

63. בד"ה גן נעול (מם) : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"ב. פ"ה. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מצה זו. והנחה ד"ה אז ישיר.
64. ובדה"ח : ובדרך החיים —ראה דרך חיים שער התפלה ס, ד.
65. ובלקו"ת : ראה בחוקותי (מה ד ואילך) מו, ב. שה"ש ד, ב. נשא כו, ב.
66. אורייתא מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
67. שרש התורה בכתר : ראה תו"א לך יא, ג . לקו"ת במדבר ז, א. סה"מ תרל"ח ע' סח. וש"נ.
68. כשגדר טיטוס את הפרוכת : ראה גיטין נו, ב. הנסמן לעיל הערה 60.
69. בב"ר. . ע"ז וג"ע : יומא ט, ב.
70. בב"ר היו עוסקים הרבה בתורה : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שח . ע' שיד. ע' שטז. אמ"ב שער הק"ש עו, ד עז, ב ואילך. פא, ב. לעיל הערה 60.
71. והחרש והמסגר : מלכים-ב כד, טז. יד. גיטין פח, סע"א.
72. כי נר מצוה ותורה אור : משלי ו, כג.
73. כי הדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג.
74. דע"י העלאות כלי שכלו למשכיל נמשך שכל חדש : ראה גם סידור שער נפ"א צב, ג. תו"ח ח"ש קמ, ד ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שנח ואילך. סה"מ תרכ"ח ע' צא.
א. וכ"ה בתוספת ”ה" בכ"מ ומהם: קונט' חנוך לנער הוצאת תש"ג ע' 32 ובהוצאות שלאח"ז ע' 42. סה"מ תרנ"ט הוספה ד ע' רכב. ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 90. ע' 101. אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תפו*. ח"ו ע' רסז. ”היום יום" כ"ח תמוז. אג"ק שלו ח"ח סע"א שכא. חי"א ע' ת. חי"ט ע' תלב.
ב. הועתק לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פכ"ד.
ג. באוה"ת ואתחנן ס"ע רעג כותב: לכאורה בית שני עסקו בו בתורה ונחרב מפני שנאת חנם ובית ראשון נחרב על מאסה של תורה וצ"ע. ראה גם תו"ח נח סד, ב. שה"א ו, (סע"א) ב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ה ע' א'תרעז. ע' א'תשמג. *)נדפס גם במאמרי אדה"א קונטרסים ע' תנז.

עמוד תשד

74. רפאות תהי לשריך : משלי ג, ח.
75. בב"ש שלא הי' לימוד התורה כ"כ : ראה לעיל הערה 70 ובשולי היריעה שם.
76. הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו : איכ"ר שבהערה 18. ירמי' טז, יא [ושם: ואותי. . ואת תורתי לא שמרו].
77. רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
78. ושס"ה ל"ת שס"ה גידים : ראה תרגום יוב"ע בראשית א, כז. זהר וישלח קע, ב.
79. אינו להחיות : אוצ"ל: אינו נוגע להחיות.
80. יוכל בעסקו : אוצ"ל: יוכל לעסוק בעסקו.
81. תורה. . אברי' הפנימים : ראה תו"ח פקודי ח"ב תנג, א ואילך.
82. אברי' הפנימים. . חסרון משהו : ראה חולין מב, א.
83. באברי נקיבתן : אוצ"ל: באברי הפנימים נקיבתן.
84. זאת התורה אדם : חוקת יט, יד. ראה זהר רע"מ משפטים קיז, ב. צו כט, ב.
85. אדם א' דם : ראה מבו"ש ש"ה ח"ב פ"ה. של"ה (בהקדמת ב"י ב"ד) כא, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תמב. תו"ח בראשית לה, א ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ריש ע' שנח.

עמוד תשה

86. הלכות : אוצ"ל: הליכות.
87. שהדם. . תורה : ראה לקו"ת במדבר יג, א.
88. והחכ' תחי' בעלי' : קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 292].
89. בלקו"ת ד"ה ראיתי והנה מנורת זהב : בהעלותך לד, ג ואילך.
90. ובאמ"ב שער הק"ש : ראה שם עז, ד. פ, א ואילך.
91. האויר שהוא למטה מיסוד האש : ראה לקמן הערה 121.
92. הפועל הוא חזק מהנפעל : ראה גם המשך וככה תרל"ז ע' יז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' תצד וע' תקז.
93. (תו"א ד"ה נר חנוכה מצותה ובמבואר שם) : כ"ז נרשם עה"ג בצד הימני של העמוד בראשיתו, בסמיכות להתיבות שהובאו בפנים, בלי חצ"ע. והכוונה שלהבא להלן לעיין בתו"א מקץ מב, ג. מג, ב.
94. ובמבואר : אוצ"ל: ובביאור.
95. אין כופין כלי : ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סרע"ז, ס"ח. תו"א שם־ סידור שער החנוכה רעג, ג. אוה"ת תזריע כרך ב' ע' תקכ .
96. שהתרו : אוצ"ל: שהתירו.
97. למרתף הוא כהה מפני אויר הגס : ראה גם לעיל בהמאמר כאן ובהערה 20.
98. אויר הוא אור יו"ד : ראה זהר בראשית טז, ב. תו"א מקץ מב, ג. מג, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנ. וש"נ.
99. יו"ד הוא חכ' : ראה זהר בראשית לא, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשסד ובהנסמן לשם.
ד. ראה גם לקמן על יד הערה 159.
ה. נדפס גם (בשינויים קלים) בסה"מ תרל"ה ח"א ע' קצז. והנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בח"ב שם ע' תפא.

עמוד תשו

100. כלליות המצות. . וצדקה תהי' לנו : ואתחנן ו, כה [בדילוג]. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 27.
101. להחיות רוח שפלים : ישעי' נז, טו. ראה גם סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תסה ובהנסמן שם.
102. אני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה צאינה וראינה ובהערה 82.
103. אתה הוא קודם שנבה"ע : ראה תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
104. שע"י ממשיכים : אוצ"ל: שע"י מצות ממשיכים.
105. תפלין ד' מוחין : ראה זהר ואתחנן רסב, א. סידור שער התפילין ז, א. אמרי בינה שער התפילין קיב, א ואילך. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשח ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רמא. וש"נ.
106. משפט וצדקה ביעקב אתה עשית : תהלים צט, ד. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 31.
107. חייך קודמים : ב"מ סב, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1395.
108. גלגל החוזר הוא בעולם : ראה שבת קנא, ב.
109. אתה הוא גילוי : ראה גם (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 32.
110. למטה : אוצ"ל: ולמטה.
111. אם בחקתי תלכו : בחוקותי כו, ג.
112. ונתתי גשמיכם בעתו : בחוקותי שם, ד [ושם: בעתם — ראה גם סה"מ תרל"ח ס"ע תקיח].
113. כל אורה האמור באליהו בן ברכאל : בב"ר ספכ"ו: כל אורה שנאמר באליהוא אינה אלא בירידת גשמים. ראה סה"מ תרל"ח ע' קס. וש"נ. לקמן הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 60. ד"ה אריב"ל הנהו ך"ו הודו על יד הערה 46. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 61.

עמוד תשז

114. והי' אור הלבנה כאור חמה : ישעי' ל, כו [ושם: החמה].
115. ופרש"י : ראה ישעי' שם. סה"מ תרל"ח שם. וש"נ. לקמן בג' ההנחות הנ"ל בהערה 113.
116. אור שבעת הימים הם ז"ת דעתיקא : ראה סידור שער חהמ"צ רצא, ד.
117. אשר יעשה אותם האדם : אחרי יח, ה. יומא פה, ב.
118. מצות. . יהרג ואל יעבור. . ערקתא דמסאנא : ראה סנהדרין עד, א.
119. דכל המצות הם העלאה : ראה גם תו"א מקץ לח, ג. מב, א ואילך. מג, א ואילך.
120. מצות שהם המשכות : ראה גם לעיל בפנים על יד הערה 105. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1697.
121. וביאור הענין : ראה תו"א מקץ מג, ב. סידור שער החנוכה רעג, ג ואילך.
123. יסוד הרוח. . למטה מיסוד האש. . גבוה מיסוד האש : ראה גם (בנוסף להערה 121) אוה"ת שבהערה 95 ע' תקיט. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן רפ"ב.
122. יסוד הרוח. . למטה מיסוד האש : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג, ה"ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 1005.
124. דיסוד האש הוא תחת גלגל הירח : ראה תניא פי"ט בשם הע"ח. מהדו"ק שם ע' קלב הערה 5. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכט מספורנו בראשית א, ב. לקו"ב לשער היחוד קסט, ד בשם פלוסופים הראשונים. תו"א מג"א צו, ג. צז, א.
125. גובה : אוצ"ל: גבוה.

עמוד תשח

126. מה נורא המקום הזה : ויצא כח, יז. ראה בהבא לקמן תו"א וסידור שבהערה 121. אוה"ת שבהערה 95.
127. לית דין אתר הדיוט : ת"א ויצא שם.
128. האל הגדול הגבור והנורא : תפלת שמו"ע. ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 39.
129. ת"ת מדתו של יעקב : ראה זהר סתרי תורה ויצא קנז, ב. ח"ג תוספות שב, א. פרדס שער הכנויים שכ"ב, פ"ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 16.
130. דלכאורה והנורא. . גבורה : ראה גם פרדס שער עה"כ שכ"ג, פי"ד ערך נורא. ראה גם אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תקנג.
131. ליצחק שהוא גבורה : ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם.
132. גבורה מדת הפחד : ראה ס' הבהיר סק"צ. פרדס שער עה"כ שכ"ג, פי"ז מערכת פחד. מאו"א מערכת פחד סל"ט וביאיר נתיב שם.
133. יעקב הוא בריח התיכון : ע"ד תרומה כו, כח. ראה זהר בשלח נא, ב. תרומה קעה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יט. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. וש"נ. תרנ"ג ע' רנח ואילך.
134. יעקב. . ומחבר חו"ג : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול בתחילתו. וש"נ.
135. ת"ת עולה עד הכתר : ראה שערי אורה לר"י גיקטלייא שער ה (סג, ב). מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקעט.
136. והנורא בוא"ו שרשו בכתר : ראה גם תו"א ויצא כג, א. אוה"ת ענינים ע' קעב .
137. יו"ד יש השכלות הי'. . עצם אות היו"ד : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 53.
138. ואויר שהוא אור יו"ד הוא המקור של הי' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 22.
139. ואויר : אוצ"ל: אויר.
140. אנת הוא חכים : ראה ת"ז בהקדמה יז, ב. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 23.
141. והוא וחכמתו א' : פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פט"ו. תניא פ"ב.
142. כמו"ש : כמו שהוא — אולי כ"ה בגוכתי"ק.
ו. נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ז ע' תלג.

עמוד תשט

143. יעקב חבל נחלתו. . החבל שראשו א' קשור למעלה : האזינו לב, ט. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 58.
144. המצות הם מצות המלך : ראה אסתר ג, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יא. וש"נ. נ"ך ע' רלה. ש"א ע' נו.
146. תרי"ג מצות : ראה לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה סמכוני באשישות הערה 80.
147. תרי"ג מצות. . ארחין דגלגלתא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. קלו, א. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה וירא העם וינועו הערה 56.
145. המצות. . מל'. . דגלגלתא : ראה לקו"ת במדבר יז, א (ובהנסמן בריש המאמר שם). סה"מ תרל"ח ח"ב ע' שכב. וש"נ.
149. וז"מ דרבנן : ראה לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה סמכוני באשישות הערות 82-83.
148. ותרי"ג. . וז"מ. . תר"ך : ראה תורת העולה להרמ"א ח"ג פל"ח (לב, א). של"ה יתרו שיו, א. מאו"א מערכת תר"ך סנ"ו. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שלח.
150. תר"ך עמודי אור : ראה לקו"ת להאריז"ל חבקוק. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסא. וש"נ. תו"ח בראשית מה, ג הערה 32.
151. הרמב"ם כ' שהרוח. . הכוונה והרצון : ראה מו"נ ח"א פ"מ.
152. כל רוחו יוצא כסיל : משלי כט, יא [ושם: יוציא — ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 69].
153. ונבקע רוח מצרים : ישעי' יט, ג [ושם: ונבקה].
154. ופרש"י : ישעי' שם (בשינוי קל).
155. מי תכן את רוח ה' : ישעי' מ, יג.
156. לרא"ח : וכן מובא עוה"פ בסמוך בפנים — אולי הכוונה להרב החסיד ר' אהרן ז"ל זעליגסאהן, ונקרא בשם ר' אהרן חוזר. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' תו. וש"נ.
157. להנף : לעיל בפנים על יד הערה 14 נרשם: להניף.
158. וביאור : אוצ"ל: וביאור הענין.
159. (פ' תרומה ביאור מי יתנך) : כ"ז נרשם עה"ג בצד הימני של העמוד, בסמיכות להתיבות שהובאו בפנים, בלי חצ"ע. והכוונה שלהבא להלן לעיין בתו"א תרומה פא, ב.
ז. ראה גם לעיל על יד הערה 93.

עמוד תשי

160. והכרובים פורשים כנפים למעלה : וכ"ה במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסד [ושם: פורשי]. קונטרסים ריש ע' שסג. תרומה כה, כ [ושם: והיו הכרובים]. ויקהל לז, ט [ושם: ויהיו הכרובים].
161. אל : שם: על.
162. כרובים. . כשכתר א' לשניהם : ראה תו"א כאן. אוה"ת תרומה ע' א'תנ.
163. והארון הוא יסו"א : ראה ע"ח שער הארת המוחין זו"ן של"ב, פ"ח. לקו"ת להאריז"ל תרומה כה, י. מאו"א מערכת ארון סקכ"א.
164. כי : אולי כתוב: כו'.
165. וזמן ההעלאה : ראה תו"א תרומה עט, ד.
166. בזהר ג' זמנין : אחרי נט, א. ויחי רכח, סע"ב.
167. עולת שבת. . עולת התמיד : פינחס כח, י.
168. דששת ימי החול מתעלים בשבת : ראה תו"א תרומה פ, ב. לקו"ת בהר מא, א. (לעיל בחלק המאמרים) המשך יונתי ספכ"ב.
169. דבתמיד השחר. . הערבים וכנגדם עכשיו התפלה : ברכות כו, ב.
171. התפלה מתעלה בירורי' של כל היום : ראה גם תו"ח בא ח"א צד, א. ויקהל ח"ב תלז, ד.
172. התפלה. . מתעלים המצות : ראה לקו"ת בהר מא, א. פלח הרמון בהר ע' שצב. וש"נ.
170. דבתמיד השחר. . הערבים. . מתעלים המצות : ראה גם פלח הרמון בהר ע' תיז.
173. דאהוי"ר. . רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה מאמר ג ומאמר ד נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז, וש"נ.
174. רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת : מכות כג, ב.
176. מובן מהכתב : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן פ"ג פיסקא והנה .
175. שהם שלוחים. . במד' היו מכבדין את המצות : תנחומא ויגש ו.
178. אתרוג. . שהוא אינו מברך. . מצומח למדבר : ראה גם לקמן הנחה ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 67. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה אני לדודי הא' על יד הערה 62. והב' על יד הערה 49.
ח. ושם צ"ל: תרומה כה, כ.
ט. ראה גם הנרשם בריש ההנחה כאן.

עמוד תשיא

179. ז"מ בני נח : ראה סנהדרין נו, סע"א. רמב"ם הל' מלכים רפ"ט. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 169.
177. אתרוג. . דאסור להריח בו : ראה סדר ברכת הנהנין פי"א, ה"ח: טוב למנוע מלהריח בו כל החג להנצל מספק ברכה.
180. דמשחרב בהמ"ק. . ד"א של הלכה : ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
181. שצמצם שכינתו : ראה ב"ר פ"ד, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ס"ע שמו ואילך (נו"א). לקו"ת אמור לד, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קכט. שה"א ז, א ובהערה 12.
182. והמכתב כו' חרות : תשא לב, טז.
183. אין לך בן חורין. . בתורה : אבות פ"ו, ב [ושם: בתלמוד תורה — ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 91].
184. שעוסק מלאכתו : אוצ"ל: שעוסק בתורה מלאכתו.
185. וכל ישראל. . בתפלה פ' איזהו מקומן : ראה גם שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רס"נ.
186. בתורה : אוצ"ל: התורה.
187. הלכה ואין מורין כן : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן.
188. כמו"כ הם : אוצ"ל: כמו"כ המצות הם.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ להבין וכו' בענין הציץ ‹ קסו סה"מ תר"ם ח"ב ע' תש
תרמ"א ‹ הנחות ‹ שלש רגלים תחג לי ‹ תקנ סה"מ תר"ם ח"ב ס"ע תשב