[למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה

תרנט[למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה

[ש"פ וישלח תאמ"ר לפ"ק]

וישלח

ויובן זה עוד בהקדם מארז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש⁷⁶ כדי שיקבלו⁷⁷ עלי' עומ"ש תחלה ואח"כ יקבלו עלי' עול מצות, וצ"ל שרש ענין קבלת עומ"ש שקדם לעומ"צ שלכאו' היינו הך שכאשר מקיים כל המצות הן בסור מרע בקיום המצות ל"ת והן בבחי' ועשה טוב בקיום מצות עשה, ה"ז קבלת עומ"ש שציוונו וקדשנו במצותיו כו', אך הענין הוא⁷⁸ שתרי"ג מצות⁷⁹ הן תרי"ג ארחין דגלגלתא⁸⁰ דז"א, ושרשן הוא מחד ארחא דא"א.

ויובן ד"ז ע"פ מ"ש ברבות⁸¹ ע"פ מגיד דבריו ליעקב⁸² חוקיו כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, והוא ע"פ הידוע שהקב"ה מניח תפילין⁸³, ומתעטף בציצית⁸⁴ ומתפלל יהי רצון⁸⁵ כו', ושרש ענין מה שהקב"ה מקיים המצות ועוסק בתורה כמארז"ל שלש שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה⁸⁶, זהו לפי שבאמת לאמיתו אין ערוך לך כלל, וכלליות האצי' אינו תופ"מ⁸⁷ כלל לגבי אוא"ס ב"ה וכלא ממש חשיבי⁸⁸ קמי' ית', ומקור האור הנמשך להם הוא רק מבחי' קו והארה לבד, וגם אח"כ עוד צמצומים רבים כו' עד שיומשך האור בע"ס דאצי' חכמה כו' וחסד כו', וכנודע דאבא יונק ממזלא⁸⁹ שהוא מבחי' שערות דא"א, שענין השערה הוא מה שהוא נמשך בדילוג הערך כו', וכדי שיהי' דילוג וירידה זו ז"ע מה שהקב"ה מקיים המצות, שפי' ענין מה שמניח תפילין ז"ע בחי' המשכה שיומשך אוא"ס במוחין דע"ס, תרסותפילין דמארי עלמא⁹⁰ מה כתי' בהו כי מי גוי גדול⁹¹ כו' שעיקר ההמשכה בחכ' הוא בשביל נש"י כו', וכנ"ל בענין ונפלינו כו' שביקש משה כו' שזהו ע"י שגם מבחי' פלא יומשך ע"י בחי' החכ' דוקא כמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו⁹².

וענין מצות הצדקה למעלה ז"ע להחיות רוח שפלים⁹³ שלגבי' ית' כולם דלים ושפלים אפי' עולמות עליונים והו"ע בחי' המשכת חסדו ית' להיות בחי' חסד באצי' שז"ע חסד יבנה, וכמ"ש מזה במ"א בפי' הפסוק כי אמרתי עולם חסד יבנה⁹⁴ שכדי להיות בחי' עולמות נבנה מדת החסד וטוב מכלכל חיים בחסד⁹⁵ שבחי' חסד זה עצמו הוא בחי' חיים לעולם, ולא כמו למטה שהחסד גורם ההשפעה כ"א שבחי' חסד זה עצמו הוא בחי' חיות העולם, והצדקה הוא שיהי' נבנה בחי' חסד זה שבסדר השתלשלות האצילות כו', וזהו שרש ענין מניח תפילין שיומשך בחי' ד"מ⁹⁶ שהם חו"ב ודעת שנחלק לחו"ג כידוע, שז"ע ב' פרשיות כמ"ש מזה במ"א.

ואמנם עדיין צ"ל הלא הספי' נאצלו עם בחי' המוחין חב"ד, ומה"ע הקב"ה מניח תפילין כו', אך הענין דהנה באדם שלמטה שמניח תפילין, הנה התפילין עצמן בשעה שאינו מניחן יש בהם ג"כ כל הד' פרשיות ויש בהם קדושה ג"כ שהרי נק' תשמישי קדושה⁹⁷, וכן הציצית נק' תשמישי מצוה⁹⁸, ועכ"ז עיקר המצוה הוא כשמניח התפילין או כשמתעטף בציצית שאז הנה הוא מקיים רצה"ע דמצות הנחת תפילין, משא"כ כשמונחי' על השולחן כו', ונמצא כי יש ב' דברים בתפילין עד"מ עצם התפילין ד' פרשיות קדש והי' כי יביאך שמע והא"ש, שרומזי' לד' מוחין, ויש בהם קדושה כו', ועכ"ז אינם מצוה כלל עדיין, וכשמניח אותם האדם אז נעשה מצוה, אשר בה מאיר ומתגלה הרצ"ע, וכמארז"ל בקרבנות נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני⁹⁹, ועד"ז הוא בכל המצות כו', וכמו"כ יובן למעלה בענין הקב"ה מניח תפילין, תרסאשעם היות שנאצלו ע"ס באצי' והרי יש בהם חו"ב ודעת שנחלק לחו"ג שזהו כמו ענין התפילין שלמטה באדם כו', אך זהו כמו עד"מ תפילין שמונחי' על השולחן שיש בהם קדושה ועכ"ז אינם מצוה עדיין, אבל ענין הקב"ה מניח תפילין זהו כשמאיר בהם הארת אוא"ס, והיינו התלבשות אוא"ס בחכמה ובינה ודעת שנחלק לחו"ג כו'.

קיצור. קדמה שמע קבלת עומ"ש, הקב"ה מניח תפילין שיהי' המשכת אוא"ס בחכ' וכן ע"י הצדקה נמשך בחסד להיות מכלכל חיים בחסד, והגם כי כבר יש ע"ס באצי' עכ"ז זהו עד"מ כמו עצם התפילין כשמונחי' על השולחן, וענין מניח שיומשך אוא"ס בחכ'.

אך הנה עדיין¹⁰⁰ אינו מובן שלכאו' אין המשל דומה לנמשל כלל, שהרי באדם יש בחי' תפילין שהם מציאות זולת האדם, וגם יש בהם קדושה גם בזמן שאין האדם מניח כמו בלילה שאינו זמן תפילין כלל¹⁰¹, או גם ביום כשמונחים על השולחן כו', ולכן כאשר האדם מניחן בזרועו ובראשו נעשה מצוה ומוסיף בהם קדושה כו', אבל למעלה הלא ממך הכל¹⁰² ואין לך דבר שחוץ ממנו כלל ומה"ע התפילין שנחלק בהם שזהו התפילין עצמן עד"מ, וכאשר הקב"ה מניח כו' מתוסף בהן כו', הלא ממך הכל. ויובן ע"פ משנ"ת במ"א באריכות בפי' הת"ז שא' וכד אנת תסתלק¹⁰³ מנייהו אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא שלכאו' א"מ כלל איך ישתארו כגופא ג"כ, שהיו צריכין להתבטל ממציאותן לגמרי, שהרי אינו דומה כגוף ונפש האדם שנשמת האדם אינה מהוות את הגוף כ"א מחי' לבד, משא"כ למעלה ממך הכל, ונת' שם התירוץ ע"ז שפי' תסתלק זהו כענין ההבדל בין מוחין דגדלות למוחין דקטנות, וכמו בשינה שהמוחין הם בקטנות כ"כ עד שיתכן שיחלום האדם איזה דברים שחיבור וקישור הענינים הם נגד השכל¹⁰⁴ לגמרי כו', וגם נת' שם שהכלים יש להם שרש בפ"ע מבחי' מטי ולא מטי¹⁰⁵, ואח"כ מתלבש בהם האור ששרשו למעלה מבחי' זו כו', והתלבשותו זהו כענין כנשמתא לגופא כו', ויש בזה קטנות וגדלות, ונמצא שייך לומר וכד אנת תסתלק שקאי על האור, ועכ"ז אינו הסתלקות לגמרי ח"ו שנשאר מוחין דקטנות, ומציאות הכלים הם מבחי' מולמ"ט כנ"ל, ועד"ז יובן בענין התפילין למעלה שהגם שממך הכל אבל הם בעצמן זהו כענין כגופא בלא נשמתא כו', אבל כאשר הקב"ה מניח תפילין זהו שנמשך המשכת אוא"ס בחכ' בתוס' מרובה על העיקר ככל תוס' של הקב"ה שמרובה על העיקר¹⁰⁶ כו', והנה עיקר כוונת האדם תרסבבעשיית המצות הוא בכדי שע"י עשייתו יעורר למעלה שכבי' גם הוא יעשה כן שז"ע מ"ש ברבות הנ"ל מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות שנת' במ"א באריכות ב' פירושי'¹⁰⁷ והא' מה שהוא שע"י¹⁰⁸ שאומר לישראל לעשות המצות עי"ז הוא כבי' עושה ג"כ* ונמצא כי ע"י הנחת תפילין עד"מ מעורר למעלה שיהי' הקב"ה מניח ג"כ תפילין, וז"ע להוסיף אורות באצילות¹⁰⁸, אך זהו דוקא בצדיקים שאין בנר"נ שלהם רע כלל לכן עבודתם הוא להוסיף אורות באצי', אמנם הבינונים צ"ל עיקר כוונתם במעשה המצות לברר בחי' הנר"נ שלהם ע"י העשיי' דמעהמ"צ כו', ולכאו' א"מ הלא במצות של הצד"ג כדור¹⁰⁹ דיעה¹⁰⁹ ומשה ואהרן בתפילין שלהן הי' ג"כ ד' פרשיות כמו בתפילין שלנו¹¹⁰ ואיך ישתנה הכוונה כ"כ שאצלם הוא הכוונה רק להוסיף אורות באצי' ואצלינו עיקר הכוונה הוא לברר הנר"נ שלנו כו', אמנם באמת הכל הולך אל מקום אחד שבהיות תוס' אור באצי' ע"י מעהמ"צ דצדיקים עי"ז נמשך כח ועוז לברר הרע מנוגה דבי"ע שז"ע הכוונה בבחי' בירור הנר"נ וכמשנ"ת לעיל שנר"ן הם בחי' בי"ע¹¹¹.

קיצור. שהמשל דהנחת תפילין עד"מ אינו דומה לנמשל שלמעלה ממך הכל, וא"כ איך שייך מציאת תפילין קודם הנחתן, אך זהו ע"ד וכד אנת תסתלק שאינו רק מגדלות לקטנות, וגם הכלים שרשן מבחי' מומ"ט כו', ועד"ז יובן בענין^* תרסגהקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית וצדקה כו', ובצדיקים הכוונה להוסיף אורות באצי' בכדי שיוכל להיות בירור נר"נ דבי"ע בבינוני'.

ואמנם לא הכוונה הוא העיקר במעשה המצות, כ"א עצם העשייה דוקא, כי זהו¹¹² כלל גדול בעבודת ה', שהעבודה שמצד הרצון והבחירה מחמת השגת המשכילי' בחי' קרבת אלקי' כי טוב הוא¹¹³, א"ז נק' בשם עבודת עבד וכתי' כי לי בנ"י עבדים¹¹⁴, שדוקא ע"י העבודה בבחי' עבודת עבד דוקא עי"ז נעשה לי היינו לבחי' אוא"ס עצומ"ה וע"י העבודה זו דוקא נמשך אוא"ס ממקורא דכולא¹¹⁵ כו', וז"ע קבלת עומ"ש שקדם לעול מצות, וכענין הקדמת נעשה קודם לנשמע¹¹⁶, שנשמע הוא בחי' פרטי המצות אשר וציונו, ונעשה זה"ע הביטול שכל אשר יאמר לנו נעשה בלתי שום כוונה ונתינת טעם כלל, והיינו כמו בצדיקים הכוונה להוסיף אורות באצי' ושעי"ז יהי' הכח בבינוני' לברר הנר"נ שזהו כמו נתינת טעם למעשה המצות, כ"א נעשה כל אשר יצוונו ולא נלך אחר השגת הטעם כלל וכוונת הענין בעשייתינו כו', וכמו שכאשר יצוה לנו לחטוב עצים¹¹⁷ יהי' שוה להנחת תפילין וציצית וכדומה שענין בחי' ביטול זה דנעשה זהו בחי' קבלת עול שלמעלה מהטעם ודעת, וכמארז"ל בטל רצונך מפני רצונו¹¹⁸ שיהי' בבחי' ביטול הרצון, וכאלו אין לו רצון אחר כלל, רק לקיים מה שמצוה עליו השי"ת כו', וע"י בחי' קבלה זו אתכפיא סט"א¹¹⁹ ואסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין כו'.

ושרש ההפרש בין קבעומ"ש לעומ"צ, הנה המצות נתלבשו בדברים גשמי' כציצית ותפילין שז"ע בירורי' מרפ"ח ניצוצין¹²⁰ שע"י המצוה נעשה או"ח מלמטלמ"ע, עד רום כל המעלות, שגם בבחי' ח"ס האור חוזר למעלה יותר, וז"ע בקיעת שערות הראש כו', ועי"ז נמשך אח"כ תוס' אור ושפע רב, ונמשך התוס"א למטה ע"י בחי' שערות הדיקנא שהם המשכה מלמעלמ"ט, וזהו שכל בחי' מצות מעשיות נתלבשו בעשייה בדברים הגשמי' שמקבלים חיות מנוגה כמו ציצית ותפילין ושופר וד"מ שבלולב וסוכה ודומיהן שע"י שמתבררי' הניצוצין דתהו שבנוגה ע"י תרסדעשיית המצות עי"ז נמשך תוס' אור באצי', והכח לברר נר"נ דבי"ע כנ"ל, וז"ע עול מצות כו', אמנם בחי' ביטול הרצון דקבעומ"ש הקדמת נעשה הנ"ל יש בו מעלה יתירה ואתכפיא סט"א ביתר שאת, מצד בחי' ביטול רצון הגוף בסתם שמבטל כל רצונותיו, ויתאמץ לקבוע בלבבו שילך אחרי ה' כמו שאין לו שום רצון כלל כ"א מה שרוצה ה' זהו רצוני ג"כ, שבחי' ביטול הגוף ורצונותיו זהו בחי' אתכפי' סט"א ממש ביתר שאת ויתר עז¹²¹ מבקיום מצוה א' כו', ולכן ע"י תרי"ג מצות נמשך מבחי' תרי"ג ארחין שבגלגלתא דז"א, שזהו עד"מ מה שע"י פרטי המצות עי"ז נמשך פרטי הרצונות, אבל מקורן ושרשן שהוא בחי' רעדכ"ר¹²² וזהו בחי' חד ארחא דא"א, זה נמשך ע"י בחי' ביטול הרצון שע"י בחי' ביטול הרצון זה מתקשר לאוא"ס בעל הרצון ממש, ולכן קדמה שמע לוהא"ש כדי כו' לפי שבפ' שמע נא' בכל מאדך למעלה מהגבלת הכלים, שז"ע קבעומ"ש מל' דא"ס שנק' מלכות שמים בחי' מקיף, ואח"כ והי' אם שמוע הוא בחי' המשכת אורות בכלים ע"י המצות כו'.

ואמנם הנה כ"ז הוא כשעושה המצוה כפי הגבלתה עד"מ במצות הצדקה שהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש, ושיעור בינוני שהוא שיעור כל אדם הוא מעשר, אבל כשעובר על מדותיו ויוצא מהגבלה הנ"ל זהו בחי' בכל מאדך, דפי' המשנה בכל ממונך היינו בלתי הגבלה חומש דוקא כו' כ"א יותר הרבה שבזה לא חילקו בין רב למעט¹²³ כ"א נק' בכל ממונך ולא מוגבל כפי השיעור הנ"ל הנה בחי' ומדריגה זו הגם שבכלל מצות יחשב מ"מ ה"ז כמו בחי' קבעומ"ש שקדם לעומ"צ כו' להיות כי ע"י ממשיך מבחי' חסד ה' הבלתי מוגבל כנ"ל בד"ה עשה צדקה ומשפט¹²⁴, שיאיר גם בבחי' הפנימיות, שבחי' זו גבוה יותר מבחי' התלבשות אורות בכלים שנמשך ע"י המצות כמו שהם מוגבלים כו', ומכ"ז יובן ענין וילבש צדקה כשריון¹²⁵ שעי"ז נמשך כובע ישועה שיומשך בראשו י"ל בחי' ראשית הע"ס והיינו שיומשך בבחי' ראשית חכ', שז"ע תוס' אור מבחי' אוא"ס המאציל העליון ב"ה ביתר שאת על בחי' ההארה וההשפעה שהי' בתחילת אצילות העליון כו'.