תרסב
בעשיית המצות הוא בכדי שע"י עשייתו יעורר למעלה שכבי' גם הוא יעשה כן שז"ע מ"ש ברבות הנ"ל מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות שנת' במ"א באריכות ב' פירושי'107 והא' מה שהוא שע"י108 שאומר לישראל לעשות המצות עי"ז הוא כבי' עושה ג"כ* ונמצא כי ע"י הנחת תפילין עד"מ מעורר למעלה שיהי' הקב"ה מניח ג"כ תפילין, וז"ע להוסיף אורות באצילות108, אך זהו דוקא בצדיקים שאין בנר"נ שלהם רע כלל לכן עבודתם הוא להוסיף אורות באצי', אמנם הבינונים צ"ל עיקר כוונתם במעשה המצות לברר בחי' הנר"נ שלהם ע"י העשיי' דמעהמ"צ כו', ולכאו' א"מ הלא במצות של הצד"ג כדור109 דיעה109 ומשה ואהרן בתפילין שלהן הי' ג"כ ד' פרשיות כמו בתפילין שלנו110 ואיך ישתנה הכוונה כ"כ שאצלם הוא הכוונה רק להוסיף אורות באצי' ואצלינו עיקר הכוונה הוא לברר הנר"נ שלנו כו', אמנם באמת הכל הולך אל מקום אחד שבהיות תוס' אור באצי' ע"י מעהמ"צ דצדיקים עי"ז נמשך כח ועוז לברר הרע מנוגה דבי"ע שז"ע הכוונה בבחי' בירור הנר"נ וכמשנ"ת לעיל שנר"ן הם בחי' בי"ע111.
קיצור. שהמשל דהנחת תפילין עד"מ אינו דומה לנמשל שלמעלה ממך הכל, וא"כ איך שייך מציאת תפילין קודם הנחתן, אך זהו ע"ד וכד אנת תסתלק שאינו רק מגדלות לקטנות, וגם הכלים שרשן מבחי' מומ"ט כו', ועד"ז יובן בענין*
הערות
- 107. ב' פירושי' : ראה גם לעיל הערה 83.
- 108. שהוא שע"י : אוצ"ל: שהוא עושה שע"י.
- 108. להוסיף אורות באצי' : ראה פע"ח בהקדמה. ע"ח שער מ"ן ומ"ד של"ט, דרוש יא כלל טז. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תסז. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קנו, ב הערה 312.
- 109. כדור דיעה : בתו"א כאן ליתא. ראה זהר בשלח סב, ב. פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' עו. וש"נ.
- 109. הצד"ג כדור דיעה : ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 60: וכל שבט לוי שהיו צדיקים גמורים.
- 110. ומשה ואהרן. . ד' פרשיות כמו בתפילין שלנו : ועד"ז בתו"א כאן. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 61. ראה גם לקו"ש ואתחנן כרך ט ע' 52 ואילך ובהערות שם. ע' 57. ע' 59.
- 111. שנר"ן הם בחי' בי"ע : תק"ז תכ"ב בסופו. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פי"ט.
- *. נרשם בצד הימיני של העמוד מלמעלמ"ט ולא נרשם מקומו בפנים ואולי שייך לכאן: (כי ה' צלך[ה] כתי' שכמו בצל מה שיעשה האדם נעשה כדוגמתו בצל ג"כ כך כבי') ------------- [ה] ה' צלך: תהלים קכא, ה. ראה סה"מ תרכ"ז ע' שכו: ”ופי' הבעש"ט* ז"ל (ונמצא פי' זה במדרש שמואל** ג"כ)". וש"נ. ראה תולעת יעקב בהקדמה ד, א. של"ה שער הגדול ל, א־ תושב"כ משפטים שכא, סע"א בשם המדרש. תו"א ח"ש טז, ב. מקץ לו, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קכו. פרשיות התורה ח"א ע' שמה. מאמרי אדה"א בראשית ס"ע שלט ואילך. דברים ח"ד ע' א'שעד. ------------ *) ראה גם כתר שם טוב קה"ת מהדורת תשנ"ט בהוספות סע"ט ע' נו. וש"נ. **) לאבות פ"ג, מי"ז.
משנה אבות ג׳:י״ז - הטקסט מספריא
רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח. הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין. והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז, ו) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין. ושרשיו מרובין. שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו. אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (ירמיה יז, ח) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.