[/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'

תרנב[אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'

ש"פ ויצא תאמ"ר לפ"ק

חנם נמכרתם כו' הדור מצוה עד שליש כו' מצות וקבעומ"ש כו' הקב"ה מניח תפילין

ויצא

והנה כובע1 הוא ג"כ בגימ' חנם2, ונודע מארז"ל בענין חנם שהוא בלא מצות3, א"כ י"ל שז"ע בחי' חסד דא"א שהוא למעלה מאתעדל"ת של מעהמ"צ, כ"א ע"י הביטול בבחי' נפשי כעפר4, או ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך5, שהוא למעלה מהגבלת מצות הצדקה שגם המבזבז אל יבזבז יותר מחומש6, ושיעור מדת אדם בינוני הוא מעשר7 כו', שזהו הגבלה, וכשמעביר על מדותיו המגבילים ובא לבחי' בכל מאדך כפי' המשנה עי"ז זוכה שיומשך מבחי' חסד דא"א גם בפנימיות כנ"ל, אבל עצם בחי' חסד זה, הוא בלא מצות כו', דהנה הה"מ8 ממעזריטש נ"ע9 תרנגפי' הפסוק זכרנו את הדגה10 אשר נאכל במצרים חנם מה שפרש"י והוא מהספרי חנם מן המצות, היינו שנמשך השפע ממקום גבוה שלמעלה מאתעדל"ת, והוא אשר אין מגיע לשם העלאת מ"ן ממעשה המצות.

וביאור הענין דכתי' חנון ורחום ה' א"א וגדל חסד11, ומצינו דכתי' ה' רחום וחנון12, אך הענין הוא דהנה פי' ש' הוי' הוא ל' מהוה13, אלא שהוא הי' הוה ויהי' כאחד14 כו', מה שלא יש בחיק הנבראים והרי גם הזמן הוא נברא ומחודש15 כמ"ש במ"א, ולכן הגם כי עיקר ההתהוות הוא מש' הוי' כמ"ש כי הוא צוה ונבראו16, מ"מ הוא בדרך מאליו וממילא וכמו נושא פי' לשון ונבראו, ולא כמו ברא שקאי על בחי' כח הפועל בנפעל17 כו', והנה בבחי' ש' הוי' נא' ה' רחום וחנון שיש בחי' הרחמים שנמשכי' גם מבחי' ש' הוי' זה, וע"ז הוא שא' ה' רחום וחנון כו' שקאי על בחי' הרחמים שבסדר השתלשלו' שע"ז תיקנו בנוסח ברכת אהבת עולם לומר אבינו אב הרחמן18 שהוא בחי' רחמים שבסדר השתלשלו' האצי' כמ"ש מזה במ"א, ואמנם יש בחי' רחמים שלמעלה מסדר השתלשלו' והם הנק' רחמים רבים שעז"נ וברחמים גדולים אקבצך19, וכמו שאומרי' במוספי' ובמנחה דשבת ונעילה אב הרחמים20 שבחי' רחמים אלו הם למעלה מש' הוי' המהווה כלליות סדר ההשתלשלו' דאבי"ע, ועז"נ חנון ורחום הוי', שכדי שיהי' בחי' ש' הוי' שהוא יו"ד צמצום ה' התפשטות21 וא"ו המשכה כו' זהו ע"י שהקדים חנון ורחום שע"י היותו ית' בבחי' חנון ורחום שהם בחי' רחמים גדולים הנ"ל צמצם להיות בחי' ש' הוי' ל' מהוה כו', ומבחי' יגמה"ר אלו נמשך בחי' מחילת וסליחת עוונות נושא עון ועובר על פשע22, כי אם חטאת מה תפעל בו23 כו' שאינו תופס מקום כלל, תרנדוכחשיכה כאורה כנ"ל25 בשני כפין כו' וכמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו24, ולכן הוא הנק' חנם בלא מצות שאין בחי' האתעדל"ת דמעהמ"צ מגיעים לשם שיעוררו בדרך אתעדל"ע26 ע"י אתעדל"ת כי המצות הם מצות המלך27 כמלך שגוזר אומר כן תעשה, וזה יוכשר וזה לא יוכשר כו', אבל בבחי' ר"ר שלמעלה מהשתלשלות אינו שייך לומר כלל שיפעול עשיית המצות בדרך אתעדל"ת כו', וכמארז"ל וכי מאי איכפת לי' כו' אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר28 כו', ולכן בבחי' זו הוא חנם כו', והעלאת מ"ן לבחי' חנם זה הוא רק בחי' הביטול דנפשי כעפר הנ"ל, וכמ"ש במ"א באריכות29 בביאור השמים כסאי שבת"א פ' בראשית30 בסופו בענין ואל זה אביט, אל עני ונכה רוח31 דהיינו שהוא בבחי' ביטול כ"כ עד דלית לי' מגרמי' כלום אפי' תורה ומצות (שאינו מחשב עצמו ליש כלל ע"י עשיית תומ"צ שלו כו') כי המשכה זו א"א להשיג ע"י התומ"צ שהם פנימים רק ע"י בחי' הביטול בתפלה והכריעות וההשתחוואות שבשמ"ע, וכמשל המלך שכורעי' ומשתחוים לו מפני שא"א להתקרב אליו מחמת גודל מעלתו32 כו'.

קיצור. כובע בגימ' חנם, בלא מצות שע"י בחי' אתעדל"ת של מעהמ"צ א"א להגיע לבחי' חסד זה, כי זהו מבחי' חנון ורחום שלמעלה מסדר השתלשלו' האצי' להיות הוי' יו"ד צמצום כו' ולכן נק' חנם, וכעין העלאת מ"ן לבחי' זו ז"ע כריעות והשתחוואות שבשמ"ע כמ"ש בד"ה השמים כסאי בענין ונכה רוח כו'.

והנה בפע"ח33 שער חג המצות פ"ו34 פי' הפסוק חנם נמכרתם35 ע"ד מ"ש בזח"ב תרומה דקךח"א וע' במאו"א או"ח צ"ד36, וכמ"ש בסידור ע"פ אל תבטחו תרנהבנדיבים37, וזהו שטענו יוצאי מצרים זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, במגנא ובריקנייא כו', והיינו לפי ששרש יניקת פרעה הוא מבחי' חסד חנם הנ"ל ולכן פרעה אותיות הערף38 שמקבל מאחוריים דא"א39 מבחי' כמה א"א לפניו40 כו', ומלחמה זו בעמלק היא מדור דר41 ומעשה אבות סימן42 כו' ז"ע מלחמת יעקב שאבק איש עמו עד עלות השחר43 הוא בחי' אז יבקע כשחר אורך44, ונודע ממארז"ל שהעלו אבק עד כסה"כ46 שיעקב במלחמתו העלה גם בחי' אבק מל' שבלעו"ז47 עד כסה"כ מל'48 דקדושה, שכשם שיש בירור בז"א כן יש בירור בבחי' נוק' ג"כ, והעלו לשון רבים לפי שבמלחמתם הי' מברר ומתברר לכן נא' לשון רבים45 כו', ועד"ז הוא* תרנובכ"ד ודור בחי' בירורי' אלו, וז"ע מי מנה עפר יעקב49 שקאי על המצות שתלויות בעפר כנודע, וכמ"ש בזח"ב הנ"ל האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה כו' ברקניא ובמגנא כו', אלא כו' כדקא יאות כפום חיליה, דהנה בד"כ ג' קנייני' לאדם גוף ונפש וממון50 וכמ"ש בס' א"צ51 שער הנדיבות פי"ז שאברהם הי' נדיב בין בגופו בין בנפשו בין בממונו, ולמד52 לנו רשב"י שאין די בקיום המצות בעשותם ע"י הגוף ובכוונתם לש"ש ע"י הנפש אלא צריך ג"כ דלא אשתדל53 כו' היינו עד"מ שלא ישאל תפילין ולולב מאחרים, אלא צריך להוציא ממונו, וזהו שא' בכל לבבך ובכל נפשך53 ובכל מאדך, לבבך זה הגוף שעיקרו הוא הלב שהרי הלב פליג לכל שייפין54 כו', נפשך זהו הכוונה, מאדך זהו ממונו וכמשרז"ל במשנה ספב"ת דברכות הנ"ל, וסוד הדבר יש לפרש ע"פ הקדמות שיש בכהאריז"ל, הא' שבחטא אדה"ר נפגמו כל חלקי דצח"מ ונתפזרו בהם ניצוצי נשמות כמ"ש בס' הכוונות55 בכוונת האכילה ויש ביד האדם לתקן כל הד' מינים דדצח"מ במצות הנעשים בהם ואפי' בדומם, וכמארז"ל עפר יעקב מצות הנעשות בעפר, הב' מ"ש שהשלמת הנפש תלוי' במעהמ"צ שהרי הנפש היא מן העשייה, ובלימוד התורה הרוח שמיצירה, ובעיון והשכלה הנשמה שהיא מן הבריאה.

והנה כסף וזהב הם מתכות מתחתיות העשייה, וכשיקנה המצות בדמים (תרתי משמע שהמעות הם מתחתיות העשייה, והדם הוא הנפש56 הוא נפש דעשייה) ועי"ז נשלמים גם ניצוצי אור שבאותם הדמים ונוספי' על של מעשה המצוה.

הג' שיש כח בקדושה להחיות אפי' הדומם כאבנים שמראשותיו של יעקב אע"ה (היינו לבד חיות הדומם58 מצד היותו נברא כשאר הנבראי' דבי"ע) שכאשר תרנזלקחם לצרכו חל בהם הרגש, וכ"א אמר עלי יניח צדיק את ראשו57, וכן אבני המקדש היו מתרחבות או מתצמצמות59 כפי רוב העם וכמ"ש60 בנחמי' (ג' ל"ד) היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות, והיינו היוכלו להחזיר להן חיותן הראשונה אחר שנשרפו כו', ומזה ילמד האדם להנהגה טובה שנכון להכין המעות ליקח דבר מצוה כדי שתחול קדושה על אותה הכנה, וזהו הכוונה מ"ש בזח"ב דלא ישתדל בי' בריקנייא היינו חוסר ההכנה, ובמגנא היינו חנם אין כסף, כ"א שצריך לעשות עשיית המצות כפום חילי' היינו כמארז"ל בפ"ק דב"ק בהידור מצוה עד שליש61.

ושרש ענין ההידור שיומשך מת"ת למל' מבחי' שליש האמצעי וכשמוסיף יותר משליש אזי נמשך גם מבחי' שליש העליון דת"ת, וע' בד"ה סדר תקיעות62 כו' שלש של שלש שלש בענין כדכ"ד מג' שלישי ע"ב, וזהו דכתי' איש כמתנת ידו63 כברכת ה', פי' מתנת ידו זהו הידור מצוה עד שליש, כברכת ה' זהו כשממשיך משליש העליון ע"י שמוסיף להדר ביותר משליש כו', ולא ירצה לעשות מצוה בל"מ64 כמו לשאול תפילין65 וכדומה כי בזח"ב הנ"ל אמר לשון אסור לנטלא לי' למגנא ובריקנייא בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עלי' רוחא דקודשא אלא באגר שלים, פי' הגם שמצד שרש דין תורה ניחא לי' לאינש65 למיעבד מצוה בשלו בדבר שאין לו היזק מזה, וכ"ש כששואלין ממנו א"כ יכול לשאול תפילין* תרנחוכדומה מ"מ הוסיף רשב"י לומר לשון אסור, מחמת הענינים שמוסיף בהם כאשר לוקחן בדמים כנ"ל, ופי' בגין דלא זכי שא', להיות כי אין ספק שכל הדברים התחתוני' תלוים בעליונים, כי של העוה"ז66 מושפעים מלמעלה, ועד"מ הזהב מושפע מן השמש67 בכח הסגולה שמקבל מלמעלה, ונודע מארז"ל ע"פ וזהב הארץ ההיא טוב68, שלא נברא זהב69 אלא לבנין בהמ"ק, וא"כ בהכרח שיש לזהב איזה סגולה רוחני יותר מן הכסף וכן לכסף יותר מהנחשת כי יש למעלה שרש מקורם כו', וא"כ דאם70 יתחבר התוספת הנוסף מכח המעות על בחי' המצוה עצמה יומשך השפע באור שלם כו', עכהמ"ת71 מדברי הרמ"ז.

ובס' אור החמה72 כ' בקצרה שמצות מעשיות אינו דומה ללימוד התורה, ואסר במגנא כו' והעלה מזה שצריך73 לקנותם בכל מה שישאלו ממנו בין רב ובין מעט, וכ"כ הרמ"ז74 שכן נהג הרב ז"ל.

קיצור. שיש בחי' חנם בלעו"ז כמו במצרים שאמרו נאכל חנם, שיניקת פרעה מחסד חנם, וכל עיקר הכוונה מגמ"צ75 הוא לברר הנצוצי', וזהו ע"י מצות מעשיות ולכן צ"ל באגר שלים, שכסף וזהב הם מתחתיות העשי' וגם מעלה הנר"נ שלו, והנפש מלובש בדם ומתברר ע"י העשייה דוקא, וזהו דמים תרתי משמע, הדם הוא הנפש, ודומם העשיי' שגם באבנים שהניח יעקב מראשותיו נעשה הרגש מלבד חיותם הקדום, וא"כ ע"י עשיית המצות בדברים הגשמיי' מתחבר התוס' שמתוסף מהעלאת הניצוצות על עצם עשיית המצוה כו'.

הערות

עמוד תרנב

  1. 1. והנה כובע : בס' התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז ע' 53) כותב אודות מאמר זה: חנם נמכרתם כו' הדור מצוה עד שליש כו' מצות וקבעומ"ש כו' הקב"ה מניח תפילין — התחלת דרוש זה לא מצאתי לע"ע. להתחלת המאמר ראה אוה"ת חנוכה ח"ב ע' רפחא. לקו"ת ואתחנן ג, סע"ג ואילךא. תו"א בראשית א, ג — צויין אליו באוה"ת שם. להתחלת הפיסקא והנה בפע"ח — ראה אוה"ת שםא. תו"א וישלח כו, ד. לפיסקא אך הענין הוא — ראה תו"א מקץ לה, ב בשינויים והוספות. לפיסקא [ויובן זה] — אך הנה עדייין — ראה תו"א מקץ לה, ב ואילך בשינויים והוספות. לפיסקא ואמנם לא — ראה תו"א מקץ לה, א בשינויים והוספות. מהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה אנו רואים שמאמר זה נאמר בב' פעמים, היינו חלקו הראשון נאמר בש"פ ויצא. וחלקו השני [מלקמן פיסקא ויובן זה עוד] נאמר בש"פ וישלח. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מחלק ראשון מדרוש זה נדפס לקמן (בחלק הנחותיו) ושם הפתיחא: אשריכם זורעי על כל מים . והנחתו מחלק השני נדפס בחלק הנחותיו שם, ושם הפתיחא: למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע . בהמשך יונתי הנדפס לא נכלל מאמר זה.
  2. 2. כובע. . בגימ' חנם : ראה גם (בנוסף לאוה"ת כאן) אוה"ת ישעי' כרך ב ס"ע תתי.
  3. 3. חנם שהוא בלא מצות : ראה בסמוך בפנים: שפרש"י והוא מהספרי — בהעלותך יא, ה.
  4. 4. נפשי כעפר : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור).
  5. 5. בכל מאדך בכל ממונך : ראה ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. לעיל מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
  6. 6. המבזבז אל יבזבז יותר מחומש : כתובות סז, סע"ב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט ובהערה 123.
  7. 7. ושיעור מדת אדם בינוני הוא מעשר : ראה שו"ע יו"ד רסרמ"ט. ראה גם לעיל שם הערה 124.
  8. 8. הה"מ : מכאן ראה לקו"ת שבהערה 1.
  9. 9. הה"מ ממעזריטש נ"ע : מובא גם בשם הה"מ (בנוסף ללקו"ת) אוה"ת ואתחנן ע' ס. שה"ש כרך ב ע' תשנ. כרך ג ע' א'ד. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 26. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשסו־ סה"מ תרל"ח ע' שסג [ושם על: ואתחנן].
  10. א. בהוספות ובשינויים.
  11. ב. ויש להוסיף הנחות אלו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
  12. ג. ומשם נעתקה הכותרת שמופיעה בריש המאמר כאן.
  13. ד. ומשם נעתקה הכותרת — שבאה לקמן בריש חלק השני של המאמר.

עמוד תרנג

  1. 10. זכרנו את הדגה : בהעלותך יא, ה.
  2. 11. חנון ורחום ה'. . חסד : תהלים קמה, ח.
  3. 12. ה' רחום וחנון : תשא לד, ו [בדילוג].
  4. 13. ש' הוי' הוא ל' מהוה : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. לעיל מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 11.
  5. 14. הוי'. . הי' הוה ויהי' כאחד : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. תו"ח מקץ ריט, ד הערה 62.
  6. 15. הזמן הוא נברא ומחודש : ראה סידור שער הק"ש עה, סע"ד בשם הה"מ. שער היחוה"א פ"ז ובמ"מ, הגהות והע"ק שם ע' שעה. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשצג. וש"נ.
  7. 16. כי הוא צוה ונבראו : תהלים קמח, ה. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערות 12־ 16.
  8. 17. כח הפועל בנפעל : בלקו"ת שלח מז, א: בספרים. ראה הנסמן במ"מ לשם. ספר הישר (לר"ת ) סוף ש"ג.
  9. 18. אבינו אב הרחמן : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"כ.
  10. 19. וברחמים גדולים אקבצך : ישעי' נד, ז. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו ובהנסמן שם.
  11. 20. אב הרחמים : ראה לקו"ת ר"ה סב, ד. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו ובהערה 14.
  12. 21. ש' הוי' שהוא יו"ד צמצום ה' התפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
  13. 22. נושא עון ועובר על פשע : מיכה ז, יח.
  14. 23. אם חטאת מה תפעל בו : איוב לה, ו.

עמוד תרנד

  1. 25. כנ"ל : ראה לעיל מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו על יד הערה 133. בהערה שלפנ"ז.
  2. 24. וכחשיכה כאורה. . בלק"ת בד"ה מצה זו : תהלים קלט, יב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 1175.
  3. 26. האתעדל"ת. . אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמר ד"ה לרוקע נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצד [ובמקביליו ובהנסמן במ"מ לשם]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.
  4. 27. מצות המלך : ראה אסתר ג, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יא. וש"נ. נ"ך ע' רלה. ש"א ע' נו.
  5. 28. וכי מאי איכפת לי'. . הצואר : ראה תנחומא שמיני ז-ח. ב"ר רפמ"ד. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם ובהערה 38.
  6. 29. וכמ"ש במ"א באריכות : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' רנג. ע' שסג.
  7. 30. בביאור השמים כסאי שבת"א פ' בראשית : א, ג. צויין אליו באוה"ת כאן [וגם שם כותב בביאור ע"פ].
  8. 31. ואל זה אביט. . ונכה רוח : ישעי' סו, ב.
  9. 32. בבחי'. . מעלתו : לשון התו"א בראשית: א, ג בשינויים והוספות.
  10. 33. והנה בפע"ח : ראה אוה"ת חנוכה ח"ב ע' רפח בהוספות ובשינויים.
  11. 34. בפע"ח שער חג המצות פ"ו : וכ"ה באוה"ת כאן ס"ע רפח [ושם: ועמ"ש בלשון האריז"ל בפע"ח]. ישעי' כרך ב' ע' תתיא [ושם: בפע"ח. . מהאריז"ל]. בית אהרן והוספות — לאוואט עה"פ. ראה גם סה"מ תר"ל ע' קפד [ושם: ופי' האר"י בפע"ח שער חג המצות] ללא ציון הפרק. לפנינו פ"ז ד"ה מצאתי כתוב בפירוש מורי הרב זלה"ה [ושם אחר ד"ה השתא הכא] ד"ה מהר"י ז"ל.
  12. 35. חנם נמכרתם : ישעי' נב, ג.
  13. 36. במאו"א או"ח צ"ד : אות ח סימן צ"ד. מובא גם באוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תרצז.

עמוד תרנה

  1. 37. בסידור. . בנדיבים : שחרית נו, ד ואילך. ראה אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תקסו. ע' תרצז. המשך תער"ב ח"ב ע' א'פה.
  2. 38. פרעה אותיות הערף : לקו"ת להאריז"ל שמות עה"פ (א, ח) ויקם מלך חדש בתחילתו. שער הפסוקים פ' וישב (לט, א) סט"ל. שער מאמרי רשב"י לזהר תצוה קפד, ב בסופו. וראה גם הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקיג .
  3. 39. פרעה. . דא"א : ראה פע"ח שער חג המצות פ"ז. מ"ח מסכת סדר ליל פסח פ"ז, מ"א ואילך. סידור סדר הגדה רצד, ג. בהערה שלפנ"ז.
  4. 40. כמה א"א לפניו : אבות פ"ה, מ"ב.
  5. 41. ומלחמה זו בעמלק. . דר : בשלח יז, טז.
  6. 42. ומעשה אבות סימן : ראה תו"א וישלח כו, רע"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' צא. רמב"ן לך יב, ו. לקו"ש תולדות כרך כה ע' 123. וש"נ.
  7. 43. מלחמת יעקב. . עלות השחר : וישלח לב, כה.
  8. 44. אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' בהערות 21-22.
  9. 46. שהעלו אבק עד כסה"כ : ראה חולין צא, א.
  10. 47. אבק מל' שבלעו"ז : ראה תו"א כאן: מל' דקליפה. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' פט. סה"מ תרע"ח ע' מו. שע"ת קטו, א נוגה דאצי' ובהערה 11.
  11. 48. כסה"כ מל' : ראה תו"א כאן. ש"א כו, א ובהערה 11. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 53. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גן נעול הב' קרוב לסופו.
  12. 45. ונודע. . לשון רבים : ראה תו"א וישלח כו, ד.
  13. *. נרשם בצדי הע' מלמעל"ט ולא נרשם מקומו בפנים, ואולי שייך לכאן: (וארוכתך מהרה תצמחא זהו בחי' א"א וכמ"ש מזה בלק"ת פ' צוב בד"ה להבין ענין משמח חו"כ, וי"ל שזהו בחי' חסד חנם הנ"ל) וארוכתך מהרה תצמח: המשך הכתוב אז יבקע — ישעי' נח, ח. בלק"ת פ' צו: ט, א.
  14. ה. מובא גם בתו"א וארא נח, ב. לקו"ת צו טז, ב. שה"ש לו, א. אוה"ת ויחי כרך ו ס"ע 2532. ביאורי הזהר להצ"צ יתרו כרך א ע' רנ. סה"מ תרכ"ז ע' ע. תרל"ב ח"א ע' מה. ריש ע' נד. ע' רז. ח"ב ע' תקצה. תרל"ג ח"א ס"ע רט. ע' רכב. המשך מים רבים תרל"ו פקע"ב. סה"מ תש"ד ע' 90. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 30 [ושם: ופרעה אותיות העורף]. ושם מציין ללקו"ת מהאריז"ל פ' וישב עה"פ (מ, א) ויהי אחרי הדברים האלה. [ושם הובא: עורף]. ראה בהערה שם. והנה כובע [אשריכם זורעי]: ־ ט( ֻ 34* ** - ‘ א ג '' והנה כובע [אשריכם זורעי]: ־ ט ֿ 4 *** - ''

עמוד תרנו

  1. 49. מי מנה עפר יעקב : בלק כג, י. ראה פרש"י שם. במד"ר פ"כ, יט. תנחומא בלק יב.
  2. 50. ג'. . וממון : לשון הרמ"ז לזהר תרומה כאן — צויין אליו לקמן בפנים.
  3. 51. בס' א"צ : ארחות צדיקים. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 12.
  4. 52. ולמד : מכאן לשון הרמ"ז הנ"ל בשינויים והוספות.
  5. 53. אשתדל : כ"ה ברמ"ז כאן. אבל בזהר־ וברמ"ז לקמן (הובא לקמן ע' תרנז): ישתדל.
  6. 53. בכל לבבך ובכל נפשך : ואתחנן ו, ה.
  7. 54. הלב פליג לכל שייפין : ראה זהר שלח קסא, ב. שע"ת סט, ב הערה 12.
  8. 55. שבחטא אדה"ר. . בס' הכוונות : ראה גם נגיד ומצוה דברים השייכים בסעודה [ירושלים תשכ"ה פו, ב]. שו"ע האריז"ל דברים השייכים בסעודה בחול ובשבת ס"א [ווילנא תרמ"א כט, סע"ב ואילך]. סידור ר' שבתי מראשקוב ח"ב סדר סעודת ת"ח כוונת המוציא ד"ה כוונת האכילה (דף הנסמן) א, ב. סידור מהרי"ק כוונת האכילה קיב, ב.
  9. 56. והדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג.
  10. 58. חיות הדומם : ראה שער היחוד והאמונה פ"א ־ אגה"ק סכ"ה (קלט, א) בשם האריז"ל. המשך מים רבים תרל"ו רפכ"א בשולי היריעה מציין: ע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ג ועוד בכ"מ. סה"מ תש"ח ע' 160 הערה כג נסמן: שער היחוד והאמונה פ"א בשם האריז"ל. ואולי הכוונה לע"ח שער טל דרוש ג. שם שער נ פ"י ועוד בכ"מ. בספר שיעורים בספר התניא ע' 764 מציין: להעיר מע"ח שער נון (פ"ב, יו"ד). ראה גם ע"ח ש"נ, פ"ט. טעמי המצות להאריז"ל פ' ויקרא מצות על כל קרבנך תקריב מלח. שערי קדושה להרח"ו ח"ג השער הב' קרוב לסופו. השער הב' ד"ה ועתה נתבאר מהות האדם. השער הג' בסופו. תניא פל"ח (ע' נ).
  11. ו. בתניא מ"מ הגהות והע"ק לשם הניח מקום פנוי.
  12. ז. כ"ה במהדורת ווילנא תרמ"א וכנצ"ל: נבאר.

עמוד תרנז

  1. 57. כאבנים. . עלי יניח צדיק את ראשו : ויצא כח, יא וברש"י שם. חולין צא, ב.
  2. 59. אבני המקדש מתרחבות או מתצמצמות : ראה גם אבות פ"ה, מ"ה. ערובין כא, א.
  3. 60. העם וכמ"ש : ברמ"ז כאן: העם. וכתיב. מהנקודה (שבין תיבת העם לתיבת וכתיב) לכאורה משמע שזהו עוד ענין ולא המשך ללפנ"ז.
  4. 61. בפ"ק דב"ק בהידור מצוה עד שליש : ט, ב.
  5. 62. בד"ה סדר תקיעות : משנת תרל"א נמצא בדפוס.
  6. 63. איש כמתנת ידו : פ' ראה טז, יז.
  7. 64. בל"מ : בלא ממון.
  8. 65. לשאול תפילין : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סכ"ה, סל"ה.
  9. 65. ניחא לי' לאינש : ראה שו"ע אדה"ז הל' ציצית סי"ד, ס"ט.
  10. *. נרשם בצד השמאלי של הע' מלמטלמ"ע ולא נרשם מקומו בפנים: (רחבה מצותך מאדג פי' באגה"קד שהמצות הם כלים רחבים לקבל מאד העליון, ומה שבאו בגבול זהו כדי שיוכלו העולמות לקבל כ"פ באיג' סי' יו"ד, וא"כ כשהאדם יוצא מהגבלה שנתנו חכמים ע"פ דין תורה זוכה למאד העליון).

עמוד תרנח

  1. 66. כי של העוה"ז : כ"ה גם בהרמ"ז כאן.
  2. 67. הזהב מושפע מן השמש : ראה זהר ויחי רמט, סע"ב ואילך. פקודי רלו, ב.
  3. 68. וזהב הארץ ההיא טוב : בראשית ב, יב.
  4. 69. שלא נברא זהב : ראה ב"ר פט"ז, ב. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' י ואילך . וש"נ.
  5. 70. כו' וא"כ דאם : ברמ"ז: ואם כן אם.
  6. 71. עכהמ"ת : עד כאן המובא תוכן
  7. 72. ובס' אור החמה : תרומה כאן — ראה שם ד"ה והרח"ו.
  8. 73. שצריך : בהרח"ו שם: ואפשר לדייק מכאן כי צריך. וראה גם מ"ש הרא"ג שם.
  9. 74. וכ"כ הרמ"ז : כאן בהמשך פירושו.
  10. 75. מגמ"צ : מגלות מצרים. *)הוספת המו"ל — ראה לעיל הערה 1.
  11. ח. ושם מציין וכ"ה בגמ' ב"ב דט"ז. ויש לעיין הכוונה בזה.

מצוטט ב־5 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 5
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הוא אהרן ומשה ‹ מו סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרנה
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ זכור את יום השבת ‹ סה סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרנה
  3. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ קדש ישראל לה' ‹ שצח סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרנז
  4. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הוא אהרן ומשה ‹ תה סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרנה
  5. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ זכור את יום השבת ‹ תכג סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרנה