[ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'

תריט[ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'

בס"ד פ' וירא

עשר ולא י"א כו' ענן סוכה כו' מזה"פ, החיצון כו' קטרת, ריח, צדקה - ב' קיצורים

וירא

ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי1 שכל העבודה בקרבנות זהו רק יסוד לבחי' מזבח זו הפנימי, מהו מעלת מזבח זו שכל העבודה של מזבח החיצון הוא רק יסוד למזבח זו, הענין הוא שעל מזבח הפנימי היו מקטירין קטרת2, וצ"ל שרש ענין בחי' הקטרת שהם י"א סממני הקטרת3, שצ"ל מהו ענין מספר זה די"א שבקדושה הוא רק עשר לבד, ודוקא עשר כמ"ש בס"י עשר ולא תשע עשר ולא אחד תרכעשר4, ומדוע בקטרת מספר סממני הקטרת הם י"א דוקא. והענין הוא דבסט"א הוא י"א דוקא שז"ע שבסט"א הם י"א כתרין6 דמסאבותא5, שלכאו' מאין ניתוסף אצלם להיות י"א כתרין מה שבקדושה הוא רק עשר כתרין7, אך באמת כל המוסיף גורע8, והענין הוא שבקדושה הנה החיות שמחי' הע"ס הוא בתכלית היחוד עם הספירות9, וכמ"ש בת"ז במא' פתח אליהו וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא דאיהו חיים לגופא10 שבחי' נביעו זו11 לא נחשב בפ"ע כמו שבנפש האדם שהנשמה מחי' את הגוף, שעם היות שבעצם הנה הנשמה והגוף שני דברים <55>

הם שהם מרוחקי' זמ"ז בתכלית הריחוק עכ"ז כל עת וזמן שהנשמה מלובשת בגוף א"א לחשוב את הנשמה לדבר בפ"ע והגוף לדבר בפ"ע כ"א ששניהם נק' אדם12, משא"כ הגוף בפ"ע נק' גוף האדם כו', וכן הנשמה בפ"ע נק' נשמת האדם להורות שכל א' בפ"ע אינו דבר שלם ובהתכללותם יחד נק' אדם כו', ועד"ז יובן בבחי' אדם דאצי' שבחי' חסד דרועא ימינא זהו מבחי' גוף האדם וכן גבורה דרועא שמאלא ועד"ז נו"ה תרין שוקין13, והגם כי באמת אין לו דמות הגוף14 ולא גוף, אך באמת זהו שנא' ועל דמות הכסא15 דמות כמראה אדם, שענין כמראה אדם מובן פירושו שהוא כמראה אדם ולא אדם בפו"מ, וכן ענין אומרו דמות זהו ג"כ שאינו עצם כו', ובכלל קאי זה על בחי' רמ"ח פקודין שהן הן רמ"ח אברים דמלכא16, כמו שהאבר הוא כלי לגילוי חיות הנפש כן רמ"ח מ"ע הם פרטי כלים להשראת אוא"ס ב"ה כו', וזהו עד"מ בחי' גוף דאדם העליון, אבל החיות זהו ההוא נביעו שאיהו כנשמתא ענין אומרו כנשמתא הוא כדי לשלול שאינה כמו נשמתא ממש אלא שזהו כמו שהנשמה מחי' הגוף כן בחי' זו זהו מה שנמשך מבחי' והחכ' תחי'17 להחיות הע"ס דז"א שנק' בשם אדם18 כו', ועם היות שזהו אור וזהו כלי עכ"ז אין לחלק ביניהם כלל, והוא מפני שהכלי ג"כ בטל לאלקות וכמשנ"ת תרכאבד"ה להבין ענין מקיפים דבינה19 בענין איהו וגרמוהי20 שזהו בחי' הגבול שבא"ס, לכן האור והחיות הנמשך מאתו ית' מתאחד עמהם ביחוד גמור עד שהם ד"א ממש, והגם כי באמת איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד נא' ב"פ חד21 להורות שהיחוד שבחי' איהו אשר מתייחד עם בחי' חיוהי הוא חד בא"א ממש מכמו בחי' האיהו שמתייחד עם גרמוהי, וגם בחי' האיהו אינו בחי' ומדריגה זו עצמו דבחי' האיהו שמתייחד עם גרמוהי22 כו' כמ"ש מזה במ"א, עכ"ז חיוהי וגרמוהי שניהם קרוים שם אחד כמראה אדם כו', שזהו לפי שכלי המדות בטלים בתכלית לאוא"ס שלכן המשכת אוא"ס שנמשך בהם מתאחד עמהם בתכלית היחוד כו', ועוי"ל שענין יחוד חיות הקדושה בע"ס זהו עד"מ כמו יחוד הנפש עם עשר בחינותי' שכל ומדות, ולכן עשר ולא אחד עשר, ומשל זה הוא עיקר יותר, ועכ"ז לענין שלפנינו מובן יותר ממשל הגוף עם הנפש, ובאמת ענינם אחד הוא שהרי בענין ההפרש בין שכל ומדות, וג' לבושי' מחדו"מ נת' המשל ע"ז מההפרש בין גופין ללבושי' בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץ23, שעם היות שהגוף הוא ג"כ לבוש כו', עכ"ז בע"כ אתה חי24, וא"י לפושטו, ולכן אינו דומה ללבושי' הנ"ל שהם משל על בי"ע, משא"כ וכמה גופין תקינת לון25 זהו באצי' שההיא נביעא איהי כנשמתא לגופא כו', ואמנם בסט"א שנק' סט"א ע"ש בחי' הגסות והגסות26 שבהם שהם יש ודבר נפרד לגמרי, וכמו פרעה שא' לי יאורי ואני עשיתני26 שזהו תכלית ההסתר שעי"ז הוא הגסות שבהם עד שאמר מי הוי', לא ידעתי את הוי'27, והנה גם בחי' זו בהכרח שיומשך להם חיות מאוא"ס <56>

שאל"כ לא היו שום מציאות כלל, וכמ"ש ואתה מחי' את כולם28 אפי' סט"א וקלי' מגקה"ט לגמרי, רק שאם חיותם הי' נמשך להם בקירוב הי' נבלע בהם29 כמ"ש נבלע ישראל30 כו', ולכן בכדי שלא יובלע בהם חיות הקדושה עומד החיות המחי' אותם בבחי' מקיף מלמעלה ע"ג, וזהו מספר י"א כתרין שהוא בחי' יו"ד כתרין והי"א הוא בחי' מקיף דלבונה זכה שנק' בשם לבונה זכה ע"ש שהיא עדיין זכה לגמרי31 אלא שממנה נמשך חיות להיו"ד כתרין ולכן הם י"א, וזהו ג"כ ענין י"א ארורי'32 וי"א יריעות33, ושרש תרכבענין הקטרת הוא בכדי להעלות ולברר י"א כתרין דמסאבותא כו', והנה עבודת הקטרת הי' שהי' הכהן נוטל גחלים מע"ג המזבח34 ונתן את הקטרת ע"ג הגחלים35 עד שהי' מתמלא כל הבית כולו עשן36, והענין הוא כי הנה כל דבר מורכב מד"י37 ארמ"ע38, וע"י ששורף הדבר המעורב מד"י הנה ג"י אמ"ר יוצאין בעשן39 ויסוד העפר זהו האפר הנשאר כו' ונמצא מובן שהאפר מאילו ש"י שנעשה יסוד מזה"פ זהו מה שנשאר אחר כל בחי' הבירור דקרבנות שאחר שנשרף והג"י יצאו בעשן נשאר האפר וממנו הוא יסוד מזה"פ שעליו הקטירו קטרת שצ"ל שענין העשן מהקטרת זהו בירור היותר נעלה, ובעבודה ענין הקטרת41 הוא בחי' ההתקשרות כמ"ש בזהר על רשב"י בחד קטירא אתקטרנא42 כו' שהוא התקשרות גדולה וחזקה מאד כו', והתקשרות זו הוא בלתי הרגש כלל כ"א מעוצם הביטול40 הוא מקושר ודבוק בה' אחד כו', וע"י התקשרות כזו יוכל להעלות גם מבחי' י"א כתרין דמסאבותא ע"ד ומעין שיהי' לע"ל דכתי' ומעיין מבית ה' יוצא43 והשקה את נחל השטים כמשנ"ת מזה במ"א, ע' בלק"ת בד"ה ששים המה מלכות44, רק שזהו מלמטלמ"ע וזהו מלמעלמ"ט, ומבחי' ענן הקטרת45 זו נעשה מקיפי' דסוכה46 זכר לענני כבוד47 וכמ"ש פרש ענן למסך48, ופרוש עלינו סוכת שלומך49, וזהו אני לדודי ועלי תשוקתו פי' כשאני לדודי בבחי' התקשרות בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא51 כו' אז מאיר ומתגלה מלמעלה להיות עלי תשוקתו, פי' עלי הוא בבחי' מקיף50 והיינו מקיפי' דסוכה שנמשך מענן הקטרת הוא בחי' התשובה דיוכ"פ, וזהו שארז"ל במד"ר בד' תשוקות52, תשוקת הקב"ה על תרכגישראל, דהנה בענן הקטרת נא' כי בענן אראה53, ולא אמר מי הוא אשר נראה בענן אלא אראה שקאי על בחי' אוא"ס ב"ה עצמותו ומהותו, ומבחי' זו נשתוקק על ישראל להגלות על ישראל בחה"ס בבחי' מקיף מלמעלה, ולכן מצות סוכה צ"ל צלתה מרובה מחמתה54, שחמתה מרובה מצלתה פסולה55, כי חמה זהו מורה על בחי' תוקף החום מבחי' שלהובא דרחימותא57 שבחי' זו שייך בבחי' העבודה דקרבנות56, אבל סוכה זהו מה שמתברר מעשן הקטרת שבבחי'58 זו אינו שייך ההרגש דחמימות כ"א התקשרות ודביקות באוא"ס ב"ה לדבקה בו בלי שום הרגש כלל וכלל כ"א בבחי' ביטול לבד כו', ומבחי' מקיף זה שבסוכות מאיר בשמע"צ בבחי' פנימיות כו'.

קיצור. בקטרת י"א סממנין נגד י"א כתרין, שבקדושה יו"ד שהחיות מחי' אותם בפנימיות, <57>

משא"כ בסט"א בפנימיות הי' נבלע, ולכן מחי' בבחי' מקיף, וזהו מקיף דלבונה שהיא זכה עדיין כו', ומהענן של הקטרת נעשה המקיף דסוכה שהוא זכר לענני כבוד, ומה שבענן אראה מאיר בסוכות בבחי' מקיף, ולכן צ"ל צלתה מרובה בחי' ישת חשך סתרו59, ובשמע"צ מאיר בבחי' פנימיות כו'.

והנה בכדי להבין שרש ההפרש בין מזבח הפנימי למזבח החיצון, צ"ל שרש ההפרש בין קרבנות לעבודת הקטרת הקטורת, דהנה בזח"ב ס"פ60 ויקהל דרי"ט סע"א איתא וז"ל ת"ח מה בין צלותא לעובדא דקטרת צלותא אתקינו לה באתר דקורבנין61 דהוו עבדי ישראל, וכל אינון קורבין62 דהוו עבדין ישראל לאו אינון חשיבין כקטרת63, ותו כו'64 קטרת עביד יתיר מתקן65 וקשיר קשרין כו' דאעבר זוהמא ואדכי66 משכנא כו' ד' אתעביד ה'67 כו' סליק68 רעותא לאין סוף כו' עכ"ל. ובזהר"ק שם האריך בזה, ותוכן69 הענין כי המל' דעשיי' הוא70 בעמקי הקלי' כו' ומחי' אותם כו', ואין הבחי' זו יכולה לצאת מבין הקלי' עד שיבא זמן הכתוב בלע המות לנצח71 כו', והנה כ"ז שאין בחי' זו עולה למעלה, נראה ח"ו כמו בחי' תרכדפירוד ח"ו בקדושה72, וע"י הקטרת עולה כו', משא"כ בתפילה לעשות להעביר הזוהמא מבחי' זאת כו', ולכן אחר מעשה הקטרת אנו אומרים הודו כו' הודיעו בעמים כו' ע"ש. ובפי'73 קשיר קשרין שא' בזהר י"ל74 כי קשר הוא יסוד75 וה"ע היחוד עליון וההתחברות עד א"ס כמו מיסוד א"ק נמשך במל' דא"ק שהוא מל' דא"ס76 להיות מתחברת באצי' שנעשית עתיק לאצי'77, ועד"ז הוא בזו"נ דאצי' שבחי' המל' דאצי' נעשית עתיק לבריאה78, וכמ"ש במ"א ע"פ הזהר וישב דקפ"א סע"א80 בגין לקשרא קשרין לאנהרא81 נהורין79 כו', וע' בפרד"ס82 ערך קשר83, נמצא מובן איך ע"י הכנעת החיצוני' ואכפייא84 סט"א עי"ז דוקא אסתלק יקרא דקוב"ה, ועפ"ז יובן ג"כ ענין הנז' בזח"א פ' חיי שרה דקך"ב סע"א ד"א מלך דא אשה יראת ה'85 כו' עד דאתדכי ואתחבר לעילא כו', וז"ע קטרת שהוא לשון קשר86 כי כל קשר שבפסוק מתורגם בלשון קטר87 כו' וקשרתם אותם לאות88, מתרגמינן89 ותקטרון יתהון לאת90, ותקשור על ידו91, וקטירת92 על ידיה כו', ועם היות שבלשון תורה פי' קטרת היינו עשן כמ"ש עלה קיטור הארץ93 כקיטור הכבשן, ותרגומו תננא דארעא כתננא דכבשנא94 כו' עכ"ז י"ל דהא בהא תלי' כי עשן הקטרת ז"ע קשר והתחברות שעולה אתעדל"ת והוא העשן להתחבר ולהמשיך אתעדל"ע95, תרכהוכמו העשן העולה מהנר שכבה96 כשיקריב אותו סמוך לנר הדולק יגרום ירידת האש מהנר הדולק להדליק הנר שכבה כו', וע' בזח"א נח ד"ע ע"א גבי דהא לית תננא בלא אשא כמד"א97 וה"ס עשן כולו98 מפני אשר ירד עליו ה' באש, וזהו שנק' ג"כ קטרת לשון קשר כו'99. והיוצא מזה שבקטרת יש העלא' והמשכה שע"י העלאת העשן מלמטלמ"ע, עי"ז נמשך <58>

מלמעלמ"ט המשכת אוא"ס מלמעלה מהאצי' שיומשך באצי' וז"ע קשיר קשרין כו', ולשון קשרין שהוא ל' רבים י"ל שזהו ההתקשרות בי"ע באצי' ואצילות בלמעלה מאצי', ועכשיו בעבודה ענין בחי' הקטרת בכלל זהו בחי' ובכל100 מאדך101 שפי' רז"ל במשנה ספב"ת דברכות בכל ממונך102, והוא בחי' הצדקה שהפליגו רז"ל במאד מאד במעלת הצדקה ואמרו ששקולה כנגד כל המצות104 ובכל תלמוד ירושלמי106 ה"ה108 נק' בשם מצוה107 סתם105 כי כך הי' הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם מפני שהיא עיקר המצות מעשיות ועולה על כולנה103, וכמ"ש וצדקה תהי' לנו109 כי נשמור לעשות את כל המצוה, שנמשלו כל המצות במצות צדקה, וכלליות כל המצות ה"ה נתלבשו בעשיי' הגשמיות שהן הן כמו בחי' הקטרת שנעשית מסממנים שאין בהם טעם, ואינם ממין מאכל, ומהם נעשה בחי' ריח העולה למעלה לחזק את המוח ולהשיב את הנפש שראשית גילוי כלליות הנפש הוא במוחין שבראש ופעולת הריח היא שלא תהי' הנפש בבחי' הסתלקות מן המוחין, רק שתשוב ותתגלה מהעלם אל הגילוי, וכך הו"ע המצות שע"י נמשך בחי' ריח, כמ"ש וירח את ריח בגדיו תרכוויברכהו110, בגדיו הוא בחי'111 מעהמ"צ112 שנק' בגדיו ע"ש שמהמצות נעשי' לבושי' להנשמה113, וכן א' בזהר חמינא בריחא דלבושייכו114 דלא קריתון ק"ש, שהכיר הינוקא בבחי' הריח של הלבושי' דר"י ורי"ו115 שלא קראו ק"ש וכמשנ"ת מזה בד"ה וכל שיח השדה116 טרם יצמח, ושרש ענין מה שע"י מעהמ"צ נעשי' לבושי' להנשמה זהו מפני כי המצות בשרשן הם בחי' מקיפי' שהם בחי' רצה"ע שלמעלה מהחכ' וההשגה כו', כ"א בחי' ריח, וזהו דכתי' וריח שלמותיך כריח הלבנון117 פי' שריח הלבושי' דמעהמ"צ חשובים כ"כ כמו בחי' ריח הלבנון שהוא ריח דמס"נ שבאחד118, כמ"ש בהג"ה לד"ה בך"ה בכסליו שבת"א119, וכמ"ש בלק"ת ס"פ שלח בד"ה וישלח יהושע פ"ב בענין יריחו שנק' בחי' זו אריך אנפין כו', וזהו ג"כ ענין הקרבנות שנא' בהם לריח ניחוח120 כו'.

קיצור. שבזהר ס"פ ויקהל ובזהר"ק שם פי' שע"י התפלה הוא רק להעביר הזוהמא, וע"י הקטרת עולה מל' דעשיי' מהקלי', ופי' קשיר קשרין שז"ע חיבור בי"ע עם האצי' ואצי' עם בחי' שלמעלה מהאצי' מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, ע"י העשן, ועכשיו בעבודה זהו בכל מאדך בכל ממונך צדקה ששקולה כו', והמצות הם בעשי' כמו הקטרת שהם מסממנים שאין בהם טעם, שהם מבחי' מקיפי' שלמעלה מהשגה, ונק' ריח שלמותיך כו'.

והנה פעולת הריח הגשמי הוא שלא תהי' הנפש בבחי' הסתלקות מן המוחין, רק שתשוב ותתגלה מהעלם אל הגילוי, וכן נת' במ"א בד"ה עולת תמיד121 שז"ע תרכזריח דקרבנות שלכן ביטל יוחנן כה"ג את המעוררי'122, שהיו אומרים עורה למה תישן123, דפי' וענין השינה הוא ע"ד מ"ש בת"ז וכד אנת תסתלק124 מנייהו125 אשתארון126 כגופא בלא נשמתא, וע"י <59>

ריח והעלאה דקרבנות הי' נמשך הגילוי, והיינו גילוי המוחין בז"א, ולכן ביטל המעוררי', וכן בנפש האלקי' ענין בחי' השינה הוא, אשר מחמת הקיטורי' העולים מנה"ב אין אור הנה"א מתגלה במוח, וז"ע טמטום המוח127 כו' שאין האלקות נתפס בו וכמ"ש בסש"ב128, וע"י ריח והעלאה מהתפלה שהיא במקום הקרבנות129 נמשך גילוי המוחין וכן בנפש כו', (ולפ"ז צ"ל שא"כ קרבנות וקטרת שוין, אמנם באמת אינו כן שיש יתרון גדול לקטרת על בחי' הקרבנות כמשית"ל130 ), ועד"ז בענין המצות שנק' ריח בגדיו, ממשיכי' גילוי אוא"ס ב"ה בחכ', וכן בנפש ע"י המעשה שמתקן מעשיו נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה כמ"ש בת"א ר"פ בראשית בד"ה השמים כסאי בפי' והארץ הדום רגלי שז"ע מ"ש וצדקה תרומם גוי132 ע"ש ובהגהות לשם131 באריכות, שענין הזכות זהו כמו שהריח משיב את הנפש שיאיר במוח ולב בבחי' גילוי הארת האור כו', ולכן על הצדקה שהיא כוללת כל המצות ונק' מצוה סתם כנ"ל נא' וצדקה תרומם גוי שמתרוממת ועולה למעלה מעלה, וז"ע בכל מאדך בכל ממונך, והרי באמת פי' בכל מאדך הוא ג"כ בחי' האהבה שבלי גבול, אלא שצ"ל דהא בהא תלי' כו'133.

וביאור הענין יובן מגודל מעלת הצדקה גם בפרט מלבד מה שהיא כוללת כלליות כל המצות, דהנה נת"ל134 שענין בחי' ירידת הנשמה בגוף שהירידה היא צורך עלי'135, שהוא בכדי להיות והרוח תשוב לבחי' האלקי' אשר נתנה136, וכמו לע"ל שיהי' בנתינה דכתי' ונתתי רוחי בכם וחייתם137 שיהיו חיים תרכחלעולם, וז"ע כ"י בתשובה138 כו', וענין עלי' זו בד"כ ז"ע בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא139 שע"י התשובה תהי' בחי' השבת הנפש למעלה מבחי' מה שנש"י עלו במח'140, שהרי המח' היא רק מלבושי הנפש141, והעלי' לאשתאבא142 בגופא דמלכא גופא דוקא כו', ושעת הכושר בכל יום לבחי' עלי' זו הוא בק"ש באמרו אחד ואהבת, וכמבואר בספרים שצריך למס"נ באחד שאין הכוונה על בחי' ציור144 קדה"ש143 בפו"מ לבד, אלא הכוונה גם ברוחניות והוא ביטול להתכלל באור ה' אחד והוא בחי' ומדריגת יחידה שבנפש, וע"ז אמר דהע"ה וביקש מכפירים יחידתי145, כי הנה נודע ממארז"ל ה' שמות נקראו לה נרנח"י146, שה' שמות אלו הם היו147 מדריגות חלוקות בעבודת ה', שקריאת שם חיה הוא בחי' חכ'148 שבנפש וכמ"ש והחכ' תחי'149 ונשמה הוא בחי' בינה150 שהוא בחי' השגה כו', אבל בחי' יחידה שבנפש הוא בחי' הרצון פשוט שלמעלה מן החכ'151, ונק' יחידה ל' נקבה שמקבלת מיחיד152 כי הוא רק רצון פשוט לבחי' אוא"ס יחידו ש"ע, וכמ"ש מי לי בשמים153 ועמך לא חפצתי, וכמשנ"ת כמ"פ ששמים וארץ הם ג"ע העליון והתחתון154 ובכולם לא חפצתי כ"א ליכלל תרכטבעצמותו ית', ע"י בחי' ההתבוננות שיתבונן שכולם הם רק עמך בטל וטפל כו', ובחי' זו ישנה בכאו"א מישראל אפי' בפחותי הערך, כי כאו"א יש בו בטבעו בחי' מס"נ ורצון זה שלמעלה מהשכל וכמבואר בספרים שגם מי שאין לו אלא נפש, או נפש דנפש מ"מ גם בחי' יחידה כלולה בה, וע' בשעה"ק להרח"ו ז"ל ח"ג שע"ב155, <60>

וע' בסש"ב פ"ך156, אמנם הנה זלעו"ז עשה האלקי'157 שגם בסט"א יש בחי' יחידה158 זו שהוא בחי' רצון שלמעלה מהשכל והטעם, וע"כ יכול להיות באדם רצון חזק גם במילי דעלמא כענין בחי' רצון הנ"ל שבקדושה שהיא ג"כ למעלה מטו"ד אם ממשיך עליו עול ד"א יותר מדי כו', וע"ד שנת' בת"א פ' בשלח בד"ה לסוסתי159 וכשנעשה התקשרות לזה העולם כ"כ בחוזק עד שהוא בלי שכל כלל כו', ומקור בחי' זו נק' כפירים כי כחם רב ועצום ויש בהם תגבורת החיות כו', וע"ז התפלל דהמע"ה וביקש מכפירים יחידתי, והיינו להיות בחי' היחידה רק בקדושה לבד לבחי' יחידו של עולם, והוא בחי' ומדריגת אהבת בכל מאדך כי בכל נפשך כולל ד' בחי' נרנ"ח, ובחי' בכל מאדך הוא בחי' יחידה שבנפש כי מאד הוא בלי גבול כו', וזהו בחי' בכל מאדך שארז"ל בכל ממונך שלכאו' הוא פלא מהו ענין הממון לבחי' מאד שהוא בחי' ומדריגה היותר גבוה שבנפש בחי' יחידה כנ"ל, אלא הענין הוא כמ"ש צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת (משלי י"ד ל"ד) פי' חטאתם הוא הגורם, כי אין צדיק בארץ160 אשר יעשה טוב ולא יחטא, ועי"ז נמשך חסד שהוא השפעה לסט"א, כי ע"י כל חטא וחטא נעשה פגם בנפש ובמקור שורשה, לפי שמתלבשת בנה"ב, והיא שמורידה וממשיכה בעמקי הקליפות והבליות161 בחי' החיצוני' כו', אך הנה תרלהצדקה תרומם גוי, להיות בחי' גוי אחד בארץ, והיינו שגם נה"ב תתעלה ע"י הצדקה שאדם עושה שעי"ז היא נפרדת ונבדלת מן הרע הגמור, ומתרוממת גם היא להיות כל מדותי' ולבושיה לה' לבדו, והגם162 כי כל המצות הם בשביל בירור הנה"ב כמ"ש במ"א בענין לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות163 שקאי על נה"ב164, מ"מ אין165 לך מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כ"כ כמו מצות166 הצדקה, שבכל המצות אין מתלבש בהן רק כח אחד מנפש החיונית בשעת מעשה המצוה לבד, אבל בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו הרי כל כח נפשו החיוני' מלובשת167 בעשיית מלאכתו או עסק אחר שמשתכר168 בו מעות אלו, וכשנותנין169 לצדקה הרי כל נפשו החיונית עולה לה', וגם מי שאינו נהנה מיגיעו מ"מ הואיל שבמעות170 אלו הי' יכול171 לקנות חיי נפשו החיונית ה"ה172 נותן חיי נפשו לה', ולכן ארז"ל שמקרבת את הגאולה173 לפי שבצדקה אחת מעלה הרבה מנפש החיונית מה שלא הי' יכול להעלות ממנה כ"כ כחות בכמה174 מצות אחרות175, ועל בחי' השבת הנפש זו הפליגו רז"ל ואמרו במקום שבע"ת עומדי'176 צ"ג א"י לעמוד177 כי כל המדות דנה"ב בעצם מציאותן הן תקיפין וחזקים יותר מהמדות הקדושות דנה"א, וכמו בגשמיות הבהמות והחיות הם בעלי כח וגבורה יותר מהאדם178, שהטעם הוא לפי שבשרשם הן מבחי' היותר גבוה מאד נעלה בחי' יד החזקה179, רק שירדו ונפלו למטה מטה, ואמנם כד אתכפי' ואתהפכא מחשוכא לנהורא180 הרי נכלל בחי' תוקף זה בקדושה, וזו היא מעלת בע"ת שהוא בחילא יתיר181 כמ"ש במ"א, וזהו שביקש דהע"ה שינצל מכפירים יחידתי, שלהיות כי יש בחי' יחידה שהוא בחי' תוקף והתגברות <61>

הרצון שלמעלה מהטעם גם בסט"א, ונק' כפירים כמ"ש הכפירים תרלאשואגים לטרף182 שהוא התגברות החיות גבור כארי183 כו', ולזה ביקש דוד ואמר מכפירים יחידתי שתהי' יחידתי מקושר בקשר אמיץ וחזק להשי"ת לבדו, ולא תפול ח"ו בידי החיצוני' שנק' כפירים שהוא הארי' כמו שהוא בשה"כ, וזהו וצדקה תרומם גוי שיתהפכו המדות שבנה"ב לדבקה בו ית', והוא ע"י הצדקה כי במדה שאדם מודד184 בה מודדין לו שכמו שהוא מרחם על העני ונותן צדקה להחיות רוח שפלים185 ממתי רעב, כך למעלה מתגלגלים עליו רחמים רבים ממקור הרחמים האמיתים על נפשו לרוממה משפלותה וטומאתה וכמ"ש מחי' מתים186 ברחמים רבים187, שמאן דנפיל מדרגי' אקרי מית188 (וכמו העני שאין עני אלא בדעת189 חשוב כמת190 מחמת הנפילה) וע"י בחי' רחמים רבים נמשך בחי' תחה"מ כו'191.

הערות

עמוד תריט

  1. 1. ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי : בס' התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז ע' 53) נרשם אודות מאמר זה: עשר ולא י"א כו' ענן, סוכה כו' מזה"פ, החיצון כו' קטרת, ריח, צדקה — ב' קיצורים. להתחלת המאמר ראה תו"א תולדות כ, סע"ב ואילך. מאמר זה הובא בסה"מ מלוקט ב' ע' קכא־ ע' קכב־ ע' קכד. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו) ושם הפתיחה ואהבת את ה' אלקיך.
  2. 2. מזבח הפנימי היו מקטירין קטרת : ראה תצוה ל, א. ז. ח. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע כח. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א, הי"א. הל' תמידין ומוספין רפ"ג.
  3. 3. י"א סממני הקטרת : ראה תשא ל, לד. כריתות ו, א.
  4. א. ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
  5. ב. רק שורות אחדות.

עמוד תרכ

  1. 4. בס"י עשר. . ולא אחד עשר : פ"א, מ"ד . זהר רע"מ תשא קפז, ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ו.
  2. 6. כתרין דמסאבותא : ראה זהר סבא משפטים צד, ב. שמיני מא, ב. אחרי ע, א. אד"ר נשא קמג, סע"א וריש ע"ב.
  3. 5. י"א כתרין דמסאבותא : ראה לקו"ת נשא כב, ד. שה"ש י, ב. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תכון תפלתי קטורת לפניך הערה 125.
  4. 7. שבקדושה הוא רק עשר כתרין : הלשון כתרין על ספירות דקדושה — ראה זהר אחרי ע, א ובהגהות מהרח"ו אות ב.
  5. 8. כל המוסיף גורע : סנהדרין כט, סע"א. זהר פקודי רלג, ב.
  6. 9. שבקדושה הנה החיות. . הספירות : ראה תו"א שבהערה 1.
  7. 10. בת"ז. . וההוא נביעו. . דאיהו חיים לגופא : בהקדמה יז, א [ושם: דאיהי].
  8. 11. זו : בהמשך יונתי הנדפס: ליתא.
  9. 12. הנשמה והגוף. . ששניהם נק' אדם : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' שכב ובהערה 64. סה"מ תרס"ח ע' רלד. פלח הרמון אמור ע' שטו.
  10. 13. חסד דרועא ימינא. . שמאלא. . שוקין : ת"ז בהקדמה שם.
  11. 14. אין לו דמות הגוף : ע"פ פיוט יגדל. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם ובהערה 31.
  12. 15. ועל דמות הכסא : יחזקאל א, כו.
  13. 16. רמ"ח פקודין שהן הן רמ"ח אברים דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
  14. 17. והחכ' תחי' : נסמן לקמן בהערה 149.
  15. 18. דז"א שנק' בשם אדם : ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ה. ראה גם ש"א לא, ב.
  16. ג. ושם: אחת עשרה. במהדורת מנטובא שכ"ב [שם, מ"ג]: אחד עשר.

עמוד תרכא

  1. 19. וכמשנ"ת בד"ה להבין ענין מקיפים דבינה : נדפס לעיל — ראה שם פ"ד.
  2. 20. איהו וגרמוהי : נסמן בהערה הבאה.
  3. 21. איהו וחיוהי. . וגרמוהי. . ב"פ חד : ראה ת"ז בהקדמה ג, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 99.
  4. 22. וגם בחי' האיהו. . עם גרמוהי : ראה לעיל המשך יונתי פ"ט ופ"י.
  5. 23. בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץ : ראה אוה"ת על ענינים ע' קיג אילך (ובהנסמן בריש המאמר שם). ע' קמג ואילך.
  6. 24. בע"כ אתה חי : ראה אבות ספ"ד.
  7. 25. וכמה גופין תקינת לון : ת"ז בהקדמה שם.
  8. 26. הגסות והגסות : כ"ה גם בהמשך יונתי הנדפס.
  9. 26. לי יאורי ואני עשיתני : יחזקאל כט, ג.
  10. 27. מי הוי' לא ידעתי את הוי' : שמות ה, ב [בדילוג].
  11. 28. ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
  12. 29. חיותם הי'. . נבלע בהם : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"ז. וש"נ.
  13. 30. נבלע ישראל : הושע ח, ח.
  14. 31. לבונה זכה. . זכה לגמרי : ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח שם ובהנסמן שם.
  15. 32. י"א ארורי' : תבוא כז, טו ואילך. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שלד. ע"ח שבהערה הבאה. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' שמב.
  16. 33. וי"א יריעות : ראה מאמרי אדה"ז שם. ע"ח שער המלכים שי"א, פ"י.

עמוד תרכב

  1. 34. הכהן נוטל גחלים מע"ג המזבח : ראה רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ג, ה"ה.
  2. 35. ונתן את הקטרת ע"ג הגחלים : ראה שם ה"ז וה"ח שצובר את הגחלים ע"ג המזבח. . ומשליך הקטרת על האש.
  3. 36. ונתן את הקטרת ע"ג הגחלים. . כולו עשן : ראה רמב"ם הל' עבודת יוה"כ פ"ד, סה"א.
  4. 37. כל דבר מורכב מד"י : ראה רמב"ם רפ"ד מהל' יסוה"ת.
  5. 38. מד"י ארמ"ע : ראה שה"א סו, א ובהערה 17. סה"מ תרכ"ט ע' קעט. וש"נ. תרל"ח ע' תצא.
  6. 39. ג"י אמ"ר יוצאין בעשן : ראה גם אגה"ק סט"ו. סה"מ תרל"ח ע' רצו. וש"נ.
  7. 41. הקטרת. . ההתקשרות : ראה גם לקמן בפיסקא הבאה ובהערה 86 ואילך.
  8. 42. בחד קטירא אתקטרנא : ראה זהר אד"ז האזינו רפח, א. סידור ערב שבת קסג, א. שע"ת נד, ד ובהערה 44. לקמן הערה 51.
  9. 40. הקטרת. . בלתי הרגש. . הביטול : ראה סה"מ מלוקט ב' ע' קכא וע' קכב.
  10. 43. ומעיין מבית ה' יוצא : יואל ד, יח.
  11. 44. ומעיין. . בלק"ת בד"ה ששים המה מלכות : שה"ש לט, א ואילך.
  12. 45. ענן הקטרת : אחרי טז, יג.
  13. 46. ענן. . מקיפי' דסוכה : ראה גם עט"ר כח, א. לו, סע"א. תו"ח נח נח, א ובהערה 16. סה"מ מלוקט ב' ע' קכא. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה על יד הערה 34.
  14. 47. דסוכה זכר לענני כבוד : ראה שו"ע אדה"ז הל' סוכה סתרכ"ה. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.
  15. 48. פרש ענן למסך : תהלים קה, לט. ראה ב"ר פמ"ח, י.
  16. 49. ופרוש עלינו סוכת שלומך : נוסח ברכת השכיבנו.
  17. 51. בחד קטירא. . אחידא : ראה זהר אד"ז האזינו רפח, א. רצב, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שכט. וש"נ. תו"ח לך צו, א ובהערה 3. שער האמונה צח, ב. סה"מ מלוקט ג' ע' קנא ואילך.
  18. 50. אני לדודי ועלי תשוקתו. . מקיף : שה"ש ז, יא. ראה לקו"ת פ' ראה לד, ב. לעיל המשך יונתי רפי"ט ובהערה 435.
  19. 52. במד"ר בד' תשוקות : ראה ב"ר פ"כ, ז (הובא לעיל שם).

עמוד תרכג

  1. 53. כי בענן אראה : אחרי טז, ב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קלד. עט"ר ע' כט. מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה ב' דסוכות תשי"ד.
  2. 54. צלתה מרובה מחמתה : סוכה כב, א (במשנה). סה"מ מלוקט ב' ע' קכא. וש"נ.
  3. 55. שחמתה מרובה מצלתה פסולה : סוכה ב, א (במשנה).
  4. 57. שלהובא דרחימותא : זהר קדושים פד, א.
  5. 56. חמה. . החום. . העבודה דקרבנות : ראה גם לעיל מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה סוף פיסקא א. סה"מ מלוקט ב' ע' קכא וע' קכב.
  6. 58. שבבחי' : בהמשך יונתי הנדפס: שבחי'.
  7. 59. ישת חשך סתרו : תהלים יח, יב.
  8. 60. ס"פ : מכאן ועד התיבות דלקמן: ”קשר כו'" הוא לשון הצ"צ באוה"ת תולדות ח"א ע' קנב ואילך (בשינויים קלים).
  9. 61. דקורבנין : בזהר ואוה"ת: דקרבנין.
  10. 62. קורבין : בזהר: קרבנין. באוה"ת: קורבנין.
  11. 63. כקטרת : באוה"ת: כקטורת. בזהר: כבפנים.
  12. 64. כו' : וכ"ה באוה"ת. בהמשך יונתי הנדפס: כל.
  13. 65. מתקן : בזהר ובאוה"ת: מתקין.
  14. 66. ואדכי : שם: ואידכי.
  15. 67. ד' אתעביד ה' : זהר שם ע"ב (בין חצאי עיגול).
  16. 68. סליק : ב(זהר ו)אוה"ת: וכ(ו)לא סליק.
  17. 69. ותוכן : באוה"ת: ותוך.
  18. 70. הוא : באוה"ת ובהמשך יונתי הנדפס: היא. בזהר"ק: ליתא.
  19. 71. בלע המות לנצח : ישעי' כה, ח. בזהר"ק: ובלע.

עמוד תרכד

  1. 72. ח"ו כמו בחי'. . ח"ו בקדושה : בזהר"ק ובאוה"ת: ליתא. . בקדושה ח"ו.
  2. 73. ובפי' : בהמשך יונתי הנדפס מתחיל כאן קטע חדש.
  3. 74. שא' בזהר י"ל : באוה"ת: נלע"ד.
  4. 75. קשר הוא יסוד : ראה זהר לך פט, א. פרדס שבהערה 83. מאו"א מערכת קשר אות ה. וראה גם אגה"ק סט"ז (קכב, ב).
  5. 76. במל' דא"ק שהוא מל' דא"ס : ראה גם תו"א שמות נה, א. תו"ח בשלח ח"א רה, ב. אוה"ת תולדות ח"א כאן ע' קנב.
  6. 77. במל' דא"ק. . שנעשית עתיק לאצי' : ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"ב. לקו"ת מסעי צה, ב. אוה"ת בלק ע' תתקסג.
  7. 78. המל' דאצי' נעשית עתיק לבריאה : ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"ב.
  8. 80. סע"א : וכן צ"ל באוה"ת תולדות ח"א כאן ע' קנב.
  9. 81. לאנהרא : בזהר ובאוה"ת: ולאנהרא.
  10. 79. וכמ"ש במ"א. . נהורין : ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' קכ ואילך.
  11. 82. בפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
  12. 83. בפרד"ס ערך קשר : שער עה"כ שכ"ג, פי"ט.
  13. 84. ואכפייא : בהמשך יונתי הנדפס ובאוה"ת: ואתכפייא.
  14. 85. אשה יראת ה' : משלי לא, ל.
  15. 86. קטרת שהוא לשון קשר : ראה בחיי שמיני י, א: ולשון קטרת התקשרות. זהר שמיני לז, ב. לקו"ת נשא כב, ד. תו"ח תרומה ח"ב שו, א ובהערה 71. סה"מ תרל"ח ע' מו. וש"נ. סה"מ מלוקט ב' ע' קכב. לעיל מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה על יד הערה 30.
  16. 87. קטר : בהמשך יונתי הנדפס: קטרת.
  17. 88. וקשרתם אותם לאות : עקב יא, יח.
  18. 89. וקשרתם אותם לאות מתרגמינן : באוה"ת: וקשרתם לאות על ידיך — ואתחנן ו, ח. וראה הערה הבאה.
  19. 90. ותקטרון יתהון לאת : באוה"ת: ותקטרינון יתהון לאת — חיבור התרגום דואתחנן ועקב. ראה הערות שלפנ"ז.
  20. 91. ותקשור על ידו : וישב לח, כח. באוה"ת: ותקשור שני על ידו [ובוישב שם: ידו שני]. פסוק זה הובא גם בבחיי שבהערה 86.
  21. 92. וקטירת : בתרגום־ בבחיי ובאוה"ת: וקטרת.
  22. 93. עלה קיטור הארץ : וירא יט, כח. ראה גם תו"א מג"א צד, א.
  23. 94. דכבשנא : באוה"ת: דכבשונא. בתרגום: דאתונא.
  24. 95. אתעדל"ת. . אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמר ד"ה לרוקע נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצד [ובמקביליו ובהנסמן במ"מ לשם]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.

עמוד תרכה

  1. 96. העשן העולה מהנר שכבה : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 478.
  2. 97. כמד"א : באוה"ת: כמ"ד. בזהר: כמה דכתיב.
  3. 98. וה"ס עשן כולו : יתרו יט, יח.
  4. 99. קשר כו' : ע"כ הוא לשון הצ"צ באוה"ת תולדות ח"א ע' קנב ואילך (בשינויים קלים). ראה לעיל הערה 60.
  5. 100. ובכל מאדך : ואתחנן ו, ה.
  6. 101. ובכל מאדך. . הו"ע המצות : ראה תו"א וישב כט, ג בשינויים והוספות.
  7. 102. במשנה ספב"ת דברכות בכל ממונך : ברכות נד, א. ראה גם לקו"ת פ' ראה כה, א ואילך . מאמרי אדה"ז תק"ע ע' קכח. סהמ"צ להצ"צ קלט, ב. ש"א יא, א ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת חנוכה ח"ב ע' 572 . לקמן מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט על יד הערה 20. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 5. ד"ה עשה צדקה ומשפט על יד הערה 25. סביבות הערה 128. פלח הרמון בחוקותי ע' תפא.
  8. 104. הצדקה. . ששקולה כנגד כל המצות : ב"ב ט, א.
  9. 106. ובכל תלמוד ירושלמי : מובא גם בסידור שער התפלה יט, ב.
  10. 108. ה"ה : בתניא: היא.
  11. 107. ובכל תלמוד ירושלמי. . בשם מצוה סתם : ראה פאה פ"ח, ה"ח. לקו"ת פ' ראה כג, ג. תניא מ"מ הגהות והע"ק שם.
  12. 105. הצדקה. . ששקולה כנגד. . מצוה סתם : ראה גם אג"ק מאת כ"ק אדמו"ר ח"ד ע' תיג.
  13. 103. שהפליגו. . כולנה : לשון אדה"ז בתניא פל"ז מח, ב.
  14. 109. וצדקה תהי' לנו : ואתחנן ו, כה. ראה גם לעיל המשך יונתי הערה 27.
  15. ד. הועתק לקמן בפיסקא וביאור הענין.
  16. ה. הועתק בסוף פיסקא הבאה.

עמוד תרכו

  1. 110. וירח את ריח בגדיו ויברכהו : תולדות כז, כז.
  2. 111. בגדיו הוא בחי' מעהמ"צ : מכאן עד להלן התיבות: ”תלי' כו'" (שבסוף פיסקא הבאה על יד הערה 133) — ללא הקיצור — ראה אוה"ת חנוכה ח"ב ע' 572 בשינויים והוספות.
  3. 112. בגדיו. . מעהמ"צ : ראה לקו"ת מסעי פט, ב. שה"ש לב, ב. לג, ב. ש"א יא, ב. סידור שער התפלה כז, ב. כח, ד. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קכא. לקמן מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט על יד הערה 22. ו(בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה שם על יד הערה 27.
  4. 113. שמהמצות נעשי' לבושי' להנשמה : ראה תניא פ"ה. אגה"ק סכ"ט. תו"א מקץ לב, ד. לקו"ת שה"ש טז, רע"ג. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יונתי בחגוי הסלע ובהערה 33.
  5. 114. חמינא בריחא דלבושייכו : ראה זהר בלק קפו, א.
  6. 115. דר"י ורי"ו : בזהר: ר' יצחק ור' יהודה. במאמר שבהערה שלאח"ז על יד הערה 16: רי"ה ור' יוסי. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' רנד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' דש. וש"נ. דברים ח"ג ע' תשמט. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מו, ג. וש"נ. סה"מ עטר"ת ע' תסג. תרפ"ח ע' קמד.
  7. 116. וכמשנ"ת מזה בד"ה וכל שיח השדה : בראשית ב, ה [בדילוג]. ראה גם לעיל מאמר ד"ה זה ובהנסמן בריש המאמר שם.
  8. 117. וריח שלמותיך כריח הלבנון : שה"ש ד, יא [ושם: לבנון].
  9. 118. דמס"נ שבאחד : ראה זהר רע"מ משפטים קיט, א. צו לג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תו. וש"נ. שמות ח"א ע' רעח ואילך. הנחות תקע"ז ע' שא.
  10. 119. בהג"ה לד"ה בך"ה בבסליו שבת"א : ראה אוה"ת חנוכה ח"ב ע' רפא.
  11. 120. לריח ניחוח : ויקרא ד, לא.
  12. 121. פעולת הריח. . בד"ה עולת תמיד : ראה אוה"ת פינחס כרך ו ע' א'תתקלא.

עמוד תרכז

  1. 122. ביטל יוחנן כה"ג את המעוררי' : ראה סוטה מז, סע"א. מח, א.
  2. 123. עורה למה תישן : תהלים מד, כד.
  3. 124. וכד אנת תסתלק : ראה ת"ז בהקדמה יז, ב. תו"א מקץ לו, רע"ג. סידור ערב שבת קסד, סע"ב ואילך. אוה"ת וירא כרך ד ע' תשמב ואילך [והוספות בכרך ז ע' תתשצג ואילך]. שעה"י קל, סע"א. לקמן מאמר ד"ה והנה כובע על יד הערה 103. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע על יד הערה 44.
  4. 125. מנייהו : גי' אדה"ז בסידורו.
  5. 126. אשתארון : בהמשך יונתי הנדפס: אשתארן. בת"ז ובאוה"ת: אשתארו.
  6. 127. טמטום המוח : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 343.
  7. 128. טמטום המוח. . בסש"ב : ראה תניא פכ"ט ובשיעורים בספר התניא ע' 330 הערה 3.
  8. 129. מהתפלה שהיא במקום הקרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
  9. 130. כמשית"ל : בהמשך יונתי הנדפס: כמשנת"ל.
  10. 132. וצדקה תרומם גוי : משלי יד, לד [ושם: צדקה — ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 66].
  11. 131. נעשו מוחו. . בת"א. . ובהגהות לשם : בראשית א, ב. סה"מ תרל"ח ע' רלב ואילך. וש"נ.
  12. 133. תלי' כו' : ע"כ מאוה"ת חנוכה — ראה לעיל הערה 111.
  13. 134. נת"ל : ראה לעיל המשך יונתי פט"ו. רפכ"ב.
  14. 135. שהירידה היא צורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.
  15. 136. והרוח תשוב. . נתנה : ע"פ קהלת יב ז.
  16. 137. ונתתי רוחי בכם וחייתם : יחזקאל לז, יד.
  17. ו. וכ"ה בפיסקא הבאה מלקו"ת פ' ראה כה, א.

עמוד תרכח

  1. 138. כ"י בתשובה : ראה גם לעיל המשך יונתי פי"ט. וש"נ.
  2. 139. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 51.
  3. 140. שנש"י עלו במח' : ראה ב"ר פ"א, ד. לקו"ת בחוקותי מז, א. שה"ש טז, ד. יט, ב. יז, ד. יח, ב. שע"ת קטו, ב. תו"ח שמות ח"א לב, ב ובהערה 248.
  4. 141. המח'. . מלבושי הנפש : תניא פ"ד.
  5. 142. לאשתאבא : מכאן ועד התיבות מחי' מתים (להלן על יד הערה 186) הוא לשון הלקו"ת פ' ראה כה, א ואילך בשינויים והוספות.
  6. 144. ציור : בהמשך יונתי הנדפס: ציוי. בלקו"ת כבפנים.
  7. 143. למס"נ באחד. . בחי' ציור קדה"ש : ראה (בנוסף ללקו"ת ) מאמרי אדה"ז תק"ע ע' קכז ושם: בפ"מ בלבד לכומר וחרב בידו.
  8. 145. מכפירים יחידתי : תהלים לה, יז.
  9. 146. ה' שמות נקראו לה נרנח"י : ראה ב"ר פי"ד, ט. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכח.
  10. 147. היו : בהמשך יונתי הנדפס: ה'.
  11. 148. חיה הוא בחי' חכ' : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ז. לקו"ת ומקבילו במאמרי אדה"ז תק"ע כאן. מאמרי אדה"א דברים ח"ב (כאן) ע' תכח (בשם הזהר). וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' רפא. וש"נ.
  12. 149. והחכ' תחי' : קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 292].
  13. 150. ונשמה הוא בחי' בינה : ראה גם לקו"ת־ מאמרי אדה"ז תק"ע־ מאמרי אדה"א דברים ח"ב (כאן). וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שמט, ג. וש"נ.
  14. 151. יחידה. . הרצון פשוט שלמעלה מן החכ' : ראה גם לקו"ת וסה"מ שבהערה שלפנ"ז. סה"מ תרס"ח ע' רנב (ושם: כדמשמע בשער הקדו' להרח"ו). מאמר ד"ה משכני ליל א' דשבועות תשח"י.
  15. 152. יחידה שמקבלת מיחיד : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. דרושים שבהערה שלפנ"ז. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שצא. וש"נ. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ובחודש השביעי הב' על יד הערה 78. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה יפה שעה אחת הב' על יד הערה 85.
  16. 153. מי לי בשמים : תהלים עג, כה. ראה גם לעיל המשך יונתי ובהערה 546.
  17. 154. ששמים וארץ הם ג"ע העליון והתחתון : ראה גם לקו"ת ומקבילו במאמרי אדה"ז תק"ע כאן. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גל נעול קרוב לסופו. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה וביום הביכורים על יד הערה 93. ד"ה ויאמר משה על יד הערה 72. סה"מ תרל"ח ע' מו. וש"נ.
  18. ז. הועתק גם באוה"ת תרומה ע' א'שסח.
  19. ח. מקביל ללקו"ת הנ"ל.

עמוד תרכט

  1. 155. שגם. . נפש או נפש דנפש. . יחידה. . בשעה"ק להרח"ו ז"ל ח"ג שע"ב : וכ"ה בלקו"ת פ' ראה כאן כה, א [ושם: בש"ק ] ובסה"מ תרס"ח הנ"ל. ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל הב' קרוב לסופו. תו"ח בשלח ח"א קפ, ד. וש"נ. משפטים ח"ב רצג, ד.
  2. 156. וע' בסש"ב פ"ך : כ"ה גם בהמשך יונתי הנדפס.
  3. 157. זלעו"ז עשה האלקי' : קהלת ז, יד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
  4. 158. שגם בסט"א יש בחי' יחידה : ראה (בנוסף ללקו"ת ומאמרי אדה"ז תק"ע כאן) לקו"ת תצא לז, ג. שע"ת נד, ג. סה"מ תרנ"ה ע' קעז ואילך. תרס"ח ע' רנב ואילך. מאמר ד"ה משכני ליל א' דשבועות תשח"י.
  5. 159. בת"א פ' בשלח בד"ה לסוסתי : סד, א.
  6. 160. כי אין צדיק בארץ : קהלת ז, כ [בדילוג].
  7. 161. והבליות : בהמשך יונתי הנדפס: והכליות. בלקו"ת: והיכלות.
  8. ט. יש לפענחו א) בשער הקדושה. בשערי הקדושה. שער הקדושה — כ"ה בתניא פ"א. תו"א בא ס, ב. לקו"ת תצא לז, ד [ושם לו, ד: בשער הקדושה והנבואה]. ראה הערות ותיקונים לתניא שם: בשערי. תניא מהדו"ק ע' טז ובהערה 41. תניא מ"מ הגהות והע"ק שם הערה 69. ברשימת דפוסי הספר (שמופיע בס' טמירין ח"ב בסופו ירושלים שבספר הכוונות קארעץ תקמ"ד נדפס הספר בשם שער הקדושה. וכן נדפס הספר בשם: שערי הקדושה [גם לפני הדפסת התניא]. וראה גם קובץ אהלי תורה ש"פ שמות תשנ"ח גליון פז ע' 18 הערה 1.
  9. י. וכ"ה בהקדמת הרח"ו שם: וקראתיו שערי קדושה. לקו"ת ויקרא ד, ג. צו ח, ד. במדבר ב, ב. שלח מד, סע"ב1. מסעי צה, א. צה, ב. פ' ראה כז, א. שה"ש יח, ד. כח, ג. 1)וכנראה שכצ"ל במפתח שמות ספרים ואנשים בסו"ס לקו"ת בערכו.

עמוד תרל

  1. 162. והגם. . הנפש זו : בלקו"ת כאן ליתא.
  2. 163. לא ניתנו המצות. . את הבריות : ראה תנחומא שמיני ז-ח. ב"ר רפמ"ד.
  3. 164. הבריות שקאי על נה"ב : ראה לעיל המשך יונתי ספ"ח. וש"נ.
  4. 165. אין. . אחרות : לשון אדה"ז בתניא פל"ז (בשינויים קלים).
  5. 166. כמו מצות : שם: כבמצות.
  6. 167. מלובשת : שם: מלובש
  7. 168. שמשתכר : שם: שנשתכר.
  8. 169. וכשנותנין : שם ובהמשך יונתי הנדפס: וכשנותנן.
  9. 170. שבמעות : בתניא: ובמעות.
  10. 171. יכול : בהמשך יונתי הנדפס: יכולים. בתניא כבפנים.
  11. 172. ה"ה : בתניא: הרי
  12. 173. שמקרבת את הגאולה : ב"ב י, א.
  13. 174. כחות בכמה : בתניא: כחות ובחי' בכמה.
  14. 175. מצות אחרות : שם: מצות מעשיות אחרות.
  15. 176. במקום שבע"ת עומדי' : ראה ברכות לד, ב. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח שמות ח"א מא, א. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ס"ע יח.
  16. 177. לעמוד : בהמשך יונתי הנדפס ניתוסף: כו'. ולהעיר שגם בלקו"ת כאן נמצאת תיבה זו, אלא ששם לא העתיק התיבות שלפנ"ז: צ"ג א"י לעמוד.
  17. 178. הבהמות. . בעלי כח. . יותר מהאדם : ראה גם (בנוסף לקו"ת כאן) לקו"ת שה"ש לה, סע"א ואילך.
  18. 179. יד החזקה : בא יג, ט. ראה גם מאו"א מערכת יד אות ה.
  19. 180. כד אתכפי' ואתהפכא מחשוכא לנהורא : ראה זהר בהקדמה ד, א. סה"מ תרכ"ט ע' פח ואילך. וש"נ. מאמר ד"ה זאת חוקת התורה ש"פ פרה תשכ"ו.
  20. 181. בחילא יתיר : ראה זהר ח"ש קכט, ב. אגה"ת פ"ח. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לז, א. וש"נ.

עמוד תרלא

  1. 182. הכפירים שואגים לטרף : תהלים קד, כא.
  2. 183. גבור כארי : אבות פ"ה, מ"כ.
  3. 184. במדה שאדם מודד : סוטה ח, ב במשנה.
  4. 185. להחיות רוח שפלים : ישעי' נז, טו. ראה גם סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תסה ובהנסמן שם.
  5. 186. מחי' מתים : ע"כ הוא לשון הלקו"ת — ראה לעיל הערה 142.
  6. 187. מחי' מתים ברחמים רבים : נוסח שמו"ע.
  7. 188. שמאן דנפיל מדרגי' אקרי מית : ראה זהר אד"ר נשא קלה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' תתצד. וש"נ.
  8. 189. שאין עני אלא בדעת : ראה כתובות סח, א. נדרים מא, א.
  9. 190. עני. . חשוב כמת : נדרים סד, ב. זהר רע"מ משפטים קיט, א. רש"י שמות ד, יט.
  10. 191. כו' : בהמשך יונתי הנדפס: כנ"ל.

מצוטט ב־10 עמודים

תורת מנחם 1
  1. סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שבת חול המועד סוכות (בבוקר לפני התפלה), ה'תשל"ב סה"מ תר"ם ח"ב ס"ע תריט
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 9
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידעת היום ‹ קכב סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכד
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידעת היום ‹ קכה סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכח
  3. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ מגילה נקראת ‹ קלו סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכד
  4. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ רני ושמחי ‹ שלג סה"מ תר"מ ח"ב ע' תרכח
  5. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ושאבתם מים בששון ‹ שנה סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכב
  6. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ושאבתם מים בששון ‹ שעב סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכד
  7. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תנ סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכד
  8. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תנב סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכח
  9. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תנג סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכח