עשה צדקה ומשפט כו'
תרלאעשה צדקה ומשפט כו'
בס"ד פ' חיי
צדקה תרומם כו' כובע ישועה שריון כו' משפט - ב' קיצורים
חיי שרה
עשה צדקה ומשפט1 נבחר לה' מזבח (משלי ך"א ג'), וארז"ל (סוכה דמ"ט2 ) אמר ר"א גדול צדקה ומשפט יותר מקרבנות3, שנא' עשה כו' מזבח, ופרש"י מזבח, חטאת ואשם ועולה ושלמים, ולכאורה אינו מובן איך יהי' הצדקה ומשפט תרלבגדול יותר מקרבנות, ויובן זה בהקדם עוד שייכות ענין מעהמ"צ לקטרת, שעכשיו בעבודה ענין הקטרת היא מעהמ"צ שנתלבשו בדברים גשמיים דוקא, ע"פ המד"ר בפ' נשא, קטרת הוא תרי"ג4 מצות כי הקוף באתב"ש הוא ד', ונמצא כי ד' עם אותיות טרת מתיבת קטרת הוא תרי"ג, א"כ גם המד"ר מפרש שענין בחי' הקטרת הוא תרי"ג מצות שנתלבשו בעשיי' דוקא, וכללותם הוא הצדקה כנ"ל5. והענין הוא כמ"ש בילקוט ר"פ תשא שע"י הצדקה בנדבת המשכן, עי"ז נא' כי תשא את ראש בנ"י6, ושזהו ענין צדקה תרומם גוי7, והיינו כי לא כל הנשמה מלובשת בגוף רק ניצוץ והארה ממנה בלבד ועיקרה ושרשה נשאר למעלה בבחי' מקיף, והניצוץ המתפשט למטה נק' רגל לגבי בחי' עליונה שלמעלה שנק' בחי' ראש8, וע"ז אמרו אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי9 ששם היא רואה ושומעת הכרוזי' שלמעלה כו', ומזה נופלים הרהורי תשובה10 לאדם כי שרש הנשמה היא רואה ג"כ, והיינו גילוי אלקות שבבחי' ראי' אלא שחזי הוא ל' תרגום בחי' אחוריי' דלה"ק11 כמ"ש מזה במ"א, וב' בחי' אלו ז"ע יעקב וישראל12, כי יעקב הוא בחי' יו"ד עקב13, שבחי' יו"ד נמשך בבחי' עקב כו', וז"ע בחי' הנשמה שבגוף, ובחי' ישראל הוא לי ראש14 שזהו בחי' מקור הנשמה כמ"ש בלק"ת גבי עשי"ת בד"ה ממעמקי' קראתיך15, ולכן ענין כי תשא את ראש ז"ע הגבהת הנשמה שבגוף להתקשר ולהתחבר לשרשה ומקורה, וע' מזה בד"ה יונתי שבלק"ת16 בפי' קומי לך, ובד"ה במדבר סיני17 כו' שאו את <62>
ראש כו' לבחי' לגלגלותם בחי' גלגלתא שלמעלה מהשכל, ובד"ה כי תצא18 בענין אשת יפ"ת כו', ועלייה זה נמשך ע"י הצדקה וזהו וצדקה תרומם גוי19 כו', ולכן פי' במשנה בכל מאדך בכל ממונך20 שע"י בחי' הצדקה תתרומם הנפש לבוא לבחי' האהבה דבכל תרלגמאדך בלי גבול21. וז"ע ריח בגדיו שהם המצות22 שנק' בגדיו שמעוררי' וממשיכים בחי' זו, וכענין אמשיך רוח ואייתי רוח23, כי רוח וריח ענין אחד הוא, והיינו שממשיך גילוי הנשמה במוחו24, וע"ד שא' עד יערה עלינו25 רוח ממרום כו', וכ"ה עכשיו כשמאיר גילוי בחי' שרש הנשמה כמו שהיא למעלה בחי' יחידה שבנפש, בבחי' הנשמה המלובשת בגוף, ע"י בחי' ההעלאה דריח בגדיו דמעהמ"צ, וזהו ג"כ ענין בשמים ראש26, שהוא גילוי בחי' ראש של הנשמה שז"ע בחי' בשמים וריח כו', ויתפרש ג"כ ע"פ משנ"ת לעיל שלכן נמשלו מעהמ"צ בקטרת27 שכשם שהקטרת הם מסממנים דוממים28 כן המצות נתלבשו בעשיית דברים הגשמיים דוקא, ונת' במ"א שענין הקטרת הוא בחי' העלאת האותיות29 שהם דוממים30 ועד"ז הוא ג"כ במעשה המצות, וע' בת"א בד"ה מזוזה מימין וביאורו31 איך32 ע"י העלאת האותיות שע"י קיום המצות נמשך אור החכ' כו'.
קיצור. שלבוא לבחי' בכל מאדך בלי גבול זהו ע"י בכל ממונך כי צדקה תרומם גוי, תשא את ראש שיאיר בחי' מקור הנשמה בנשמה המלובשת בגוף, וז"ע בשמים ראש כו'.
וזהו33 שאה"כ וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו (ישעי' סי' נ"ט י"ז), דהנה פי' כובע ישועה היינו בחי' תוספת הארה והמשכה35 מבחי' אור א"ס המאציל העליון ב"ה, ביתר שאת על ההארה וההשפעה36 שבתחילת האצי' תרלדוההשתלשלות כו'37, וראשית תוס' ההארה38 וההשפעה היא לראשית הע"ס34 דהיינו לבחי' ג"ר כח"ב שהן גלגלתא ומו"ס, או מוחין בכלל, וז"ע וכובע ישועה בראשו כמ"ש באגה"ק ססי' ג', ולכן זהו נמשך ע"י הצדקה והיינו כנ"ל39 שהצדקה היא כמו קטרת וריח, אשר פעולת הריח להמשיך האור מההעלם אל הגילוי וראשית הגילוי הוא במוחין, והרמ"ז פ' בראשית ד"ד40 פי' אשר ש"ע נהורין41 נמשכין מחוטמא כמ"ש באד"ר נשא דק"ל42, י"ל לפ"ז כי חוטמא הוא בחי' ריח שעי"ז ממשיך כובע ישועה שהוא שרש ומקור ש"ע נהורין כו', ובפרד"ס43 ערך כובע ישועה44 כ' יש שפירשו בא"ס ויש שפירשו בתפארת כו', ובמאו"א אות ך' סעי' י"א45 משמע שהוא ת"ת דאימא46 שנעשה כתר על ראש ז"א.
והנה ברבות ס"פ תצוה47 משמע48 דהמצנפת של כה"ג זהו כענין וכובע ישועה, ובמאו"א49 אות מ'50 סעי' קך"ח מצנפת נק' הכתר, א"כ כמו"כ וכובע ישועה זהו בבחי' הכתר והיינו כמש"כ שהוא ההארה הנמשך מהמאציל העליון לראשית הע"ס כו', שכ"ז נמשך מכח הצדקה, שלבש צדקה כשריון, פי' וענין השריון הוא מקשקשי' רבים <63>
וארז"ל פ"ק דב"ב ד"ט ע"ב מה שריון51 זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לחשבון גדול53 אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול54, פי' שהשריון עשוי קשקשים על נקבים והם מגינים שלא יכנס החץ בנקבים52 ולכן הוא מגן, כך מבחי' הצדקה נמשך להיות בחי' שריון שהוא מגן לכל החוסים בו55, היינו שנעשה בחי' מגן ומחסה שלא יהי' יניקת החיצוני' וסט"א, ואפ"ל כי הנה ברבות תרלהויחי פצ"ח56 ע"פ וישטמהו בעלי חצים57 פי' דלה"ר נק' חצים, וכמ"ש (בתלים ס"ד) אשר שננו58 כחרב לשונם דרכו חצם כו', ועד"ז פי' בספר כלי פז59 בישעי' סי' נ"ט ע"פ וילבש צדקה כשריון וז"ל ולעד"נ60 וילבש צדקה, המשיל הדין61 והקטרוג שעל ישראל לחיצים וחניתות62 כמ"ש איוב כי חצי שדי63 עמדי64 כו', ולפי שבכל צרתם לו צר65 לזה אומר ג"כ וילבש צדקה כשריון בכדי שחצי הדין וקטרוגו לא יעשו רושם ברחמי השי"ת כו' עכ"ל, וגם צ"ח קללות שבמ"ת66 הם כענין67 חץ כמ"ש בלק"ת מהאריז"ל פ' כי תבא שעז"נ חץ היו מכותם68 והוא נמשך מחמת עון פגם הברית כו', ועמ"ש במ"א ע"פ ואני שלשת החצים69 צדה אורה70, ובלק"ת בד"ה ה' יחתו מריביו בפ' נשא71, ובפ' תצא ע"פ ולא אבה72, וסד"ה וכל בניך73 בענין בצדקה תכונני, המשכת אור מקיף, ומזה יובן ענין וילבש צדקה כשריון74, דהנה75 במעלים עיניו מן הצדקה וגמ"ח נא' וקרא עליך אל הוי' והי' בך חטא (ראה ט"ו ט') ולכאו' אין לזה שייכות למעלים עיניו מן הצדקה וגמ"ח דוקא, וע' פ"ו דכתובות סח"א שהחמירו מאד בעון זה, ובמד"ר רות76 ע"פ ותאמר לה חמותה77, אך הענין כמשנת"ל78 במ"ש כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז' ך') והוא ע"ד מארז"ל ב"ב קסד"ב שלש עבירות אין אדם ניצול מהם79 בכ"י הרהור80 תרלועבירה כו', אך הצדקה תעביר הכתם מן החטא ההוא כי עז"נ וחטאך בצדקה פרוק81, ע' בסוטה ך' ע"ב ב"ב ד"ד82, מד"ר משפטים ספ"ל ור"פ אחרי, כי מלבד מה שנת"ל83 שע"י הצדקה מעלה הרבה מן הנפש יותר על כל המצות כנ"ל, הנה פעולתה להחיות רוח שפלים84, ובאתעדל"ת אתעדל"ע85 נמשך מחיי החיים86 אוא"ס ב"ה להחיות רוח שפלים, וגם שפל החוטא כמוהו לנקותו מן החטא ע"י יגמה"ר, ולכן במעלים עיניו מן הצדקה נא' והי' בך חטא שישאר החטא שישנו כבר אפי' בכל אדם כנ"ל, מאחר שלא נמשך ר"ר העליונים המנקים כו' מן הרהורי עבירה כו' ולכן הזהירו ע"ז מאד כו'.
קיצור. כובע ישועה תוס' הארה מא"ס המאציל על ראשית האצי', וזהו ע"י הקטרת וצדקה ריח שממשיך תוספ' בגלגלתא ומוחין, ש"ע נהורין הם מחוטמא, ולכן ע"י <64>
הריח נמשכים והשריון הוא המגין מהחצים ע"ד ולא אבה כו' אל בלעם שהם הנק' חצים, כ"א בצדקה תכונני.
והנה ענין השריון הוא שהוא מלא נקבים ועליו חופים ומגינים הקשקשים בכדי שלא יכנס החצים כנ"ל, ועד"ז יובן למעלה שז"ע מגן הוא לכל החוסים בו (ש"ב ך"ב ל"א, תלים י"ח ל"א), ופי' מגן פי' בזח"ב פקודי דרכ"ד ב'87 שז"ע שמש ומגן ה' אלקי'88 ופי' בפרד"ס ערך מגן89 שז"ע יחוד הוי' ואלקי', וע"י יחוד זה נמשך האור והשפע והגילוי במקום הביטול ומונע השפע מהקליפה והיש, ולכן כמ"כ השריון הזה שהוא בחי' מגן יש בו ב' בחי'90 היינו שיש בו נקבים כדי להשפיע בהן ועל ידן החסד והאור והחיות לעושי רצונו, ויש בו קשקשים לסתום הנקבי' שלא ינקו ממנו החיצוני', וזה נמשך ע"י יחוד הוי' אלקים, וכמ"ש בת"א משפטים91 בד"ה אשירה להוי' בפי' ושמרו דרך הוי' לעשות תרלזצדקה ומשפט92, שעיקר ההמשכה הוא ע"י הצדקה, אך צדק93 הזו משפט כתי' בה להיות כי ע"י משפט וצדקה דוקא נמשך שיהי' בחי' אתה94 היינו שיומשך הגילוי רק למקום הראוי דהא מצ"ע הרי אם צדקת95, וכתי' שממית בידים תתפש96 כו' ולכן צ"ל משפט בצדקה זו להגן שלא יומשך רק במקום הראוי וז"ע הקשקשים שעל הנקבים הנ"ל שדרך בם עובר השפע, והקשקשי' מגינים שלא יומשך כ"א למקום הראוי דוקא ושלא יומשך לכל באין מונע לכל.
והנה בעה"מ97 שער עולם הבריאה99 ספ"ו98 כ' דשריון הוא מבחי' בינה שהוא100 המסך שבין אצי' לבריאה וממנה נמשך בבריאה ש' אלקי' ונש"ב המרומזי' בתי'101 שריון כדי להגן על עולם הבריאה וה"ס102 וילבש צדקה כשריון כו', להלחם עם הקלי' ועמלק103 כו', וע' מענין מסך זה שבין האצי' לבריאה בת"א פ' לך בד"ה והבדילה הפרוכת104 שהו"ע החשמל שמגין מיניקת החיצוני', וע' מענין מסך ג"כ בביאור שע"פ כי כאשר השמים החדשים שבלק"ת סוף שה"ש105, ומבואר במאו"א ח' סי"ב חשמל מצד בינה כו', סוד ש"ע נהורין כו' עכ"ל. לפ"ז אתי שפיר שהשריון הוא החשמל שייך לבחי' כובע ישועה שהוא שרש בחי' ש"ע נהורין106 כו', ולכן גבי מגן כתי' ותתן לי מגן ישעך106 שז"ע שנא' וילבש צדקה כשריון שאזי נעשה בחי' כובע ישועה בראשו*.
תרלחובפי' כובע כ' במאו"א107 עוד כובע גימ' שם ך"ו ושם ע"ב, ור"ל שם ך"ו היינו ש' הוי'108, ואפשר לפרשו ע"פ הידוע ששם ע"ב109 גימ' חסד110 וכשכלול עם שם ך"ו הוא בחי' חסד הוי'111 שהוא חסד מלגאו112 חסד עילאה113 דאקרי ורב115 חסד114, שמאיר ומתפשט מאוא"ס בלי גבול ומדה116, ובכדי לעורר בחי' חסד זהו ע"י ריבוי בחי' צדקה שז"ע בכל מאדך שנת"ל117 בפי' המשנה, דהנה צ"ל מ"ש עשה צדקה ומשפט118 נבחר לה' מזבח, <65>
שלכאו' א"מ119 איך יהי' עשיית הצדקה נבחר יותר לה' מזבח הקרבנות שהי' ריחם עולה לשמים, וכמ"ש במ"א בענין לנטוע שמים וליסוד ארץ120, שזהו עמוד הקרבנות, והוא בחי' הסולם שמוצב ארצה121 וראשו מגיע השמימה, שהם מג' עמודים שהעולם עומד עליהם122, ולמה יהי' הצדקה נבחר יותר כו', אך הענין הוא שגם בצדקה יש חילוקי מדריגות שיש בחי' צדקה שהיא במדה וגבול, וע"ז הוא שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש123, כי שיעור החומש הוא למצוה מן המובחר, ומעשר זהו מדת בינוני124, שכ"ז הוא בחי' המצומצם בגבול ומדה כמו כל המצות שנתלבשו בגבול ומדה דוקא, ל"ב חוטין בציצית125 ושיעור תרלטארכן לא פחות מי"ב גודלין126, וכן תפילין ד' בתים בש"ר127 ואצבעי'128 ומרובעות129, וסוכה ז"ט ומשהו130, ושופר טפח131, ולולב ד' טפחים132, והדסים ג'133, ושיעור מקוה מ"ם סאה134 וכדומה, ועד"ז הוא הגבול ומדה בצדקה, שהרי כל ענין בחי' המצות הוא שיומשך חסד ה' דוקא מעולם ועד עולם135, וכן התו' נק' תורת136 חסד137, אלא בכדי שיוכלו העולמות לקבל מדת חסדו ית' שהיא בעצם בלי גבולי, לזאת גם באנכי ולא יהי' לך ארז"ל לשון מפי הגבורה שמענו138, וכן אמרו תרי"ג מצות נאמרין140141 למשה139 מפי הגבורה142 וכתי' מימינו אש דת, שיש בחי' חו"ג143 בכדי לצמצם תרמשיוכלו העולמות לקבל כו', ולכן גם קודם עשה"ד אמר וידבר אלקי'144 שהוא מדת הצמצום145, אך הנה צמצום זה הוא בכדי שיוכל להיות הגילוי146, וע"ד צמצם שכינתו147 כו' שהצמצום הוא בכדי שיהי' יכול להיות הגילוי בין שני בדי ארון כו', ועד"ז יובן בכל המצות שעם היות בשרשן הן בחי' תר"ך עמודי אור148, מ"מ נתצמצמו בבחי' גבול ומדה בבחי' השיעורי' הנ"ל, בכדי שיוכלו העולמות לסבול ושיומשך חסד ה' מעולם ועד עולם149 ברוחניות העולמות, וכן בגשמיות, ושיתלבשו בדברים גשמי' חומרי' כנ"ל, אבל מ"ש וחטאך בצדקה פרוק, וכן מ"ש וצדקה תציל ממות150, ומאן דנפיל מדרגי' אקרי מית151, שזהו ע"י גסות הגוף ונה"ב שמורידי' את נפשו ח"ו לרדת באר שחת ע"י היותה מלובשת בהם כנ"ל ובכגון152 דא לא נתנו חכמים שיעור153 כלל כי מעות זה שנתן מגרעת בקדש העליון במה שהי' יכול להמשיך ע"י בחי' עשיית המצות שלא עשה כו', וכ"ש בעשותו א' כו' אשר לא תעשינה ואשם154, הרי מגרעת זו לא יוכל לתקן ע"י בחי' עשיית המצות לבד שיעשה אח"כ, כ"א צריך להמשיך מבחי' חסד עילאה דאקרי ורב חסד שאינו מתלבש כלל בעולמות כ"א בבחי' מקיף לבד שמקיף כל העולמות מריש כ"ד עד סוף כ"ד, ואינו בבחי' גבול ומדה מאחר שאינו מתלבש ומצומצם תוך העולמות, וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו ואתעדל"ת, אזי בחי' אור העליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעת שגרע בקדש העליון <66>
ומחדש אורו וטובו155 ביתר שאת ויתר עז156 בבחי' אור חדש ממש, ולכן אמרו במקום שבע"ת עומדין157 צ"ג כו', ועם היות שעיקר התשובה בלב158 הוא ע"י החרטה מעומקא דלבא שעי"ז מעורר עומק ואור העליון הזה, אמנם כדי להמשיכו להאיר בעליונים ותחתונים צריך אתעדל"ת ממש בבחי' מעשה דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי גבול ומדה כו', ומחסד ה' עלינו מקבל בלתי הגבלה זו, שעי"ז יומשך בחי' בלתי מוגבל שלמעלה, תרמאכמו שע"י בחי' מאדך של האדם159 מעורר מאד העליון כו', ובאתעדל"ת אתעדל"ע160 שע"י בחי' חסד הזה, פי' תי' חסד הוא ח"ס דלי"ת161 מל' דל162 ואביון שכאשר מעורר רחמנותו וטובו להשפיע חסד לדלי' להחיות את נפשם והיא בלתי הגבלה מוגבלת כענין השיעורים הנ"ל שאמרו, עי"ז מעורר חסדו ית' שהיא באמת בלי גבול והוא בחי' חסד דלגאו בחי' חסד עילאה שנק' ורב חסד או גם בחי' חסד דקשוט163, שהרי עי"ז נמשך גם להיות מחי' מתים ברחמים רבים164, ולא כמו הזאת מי חטאת לבד, שיומשך תוך בחי' עולמות עליונים ותחתוני' שהכל נק' דלים ושפלים נגדו ית', ולית להון מגרמייהו כלום, וכולא קמי' כלא חשיב165, ועי"ז מתתקנים כל הפגמים שפגם ע"י בחי' מגרעת בקדש העליון שנעשה ע"י בעולמות עליונים ותחתונים כו'.
וזהו עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח, שעם היות שע"י הזבח שהיו מקריבין בזמן שהי' בהמ"ק קיים הי' מתכפר166 על השוגג כו' וכמ"ש מזה במ"א, מ"מ הרי זבח הקרבן זה הוא רק פרט מצוה א', משא"כ בצדקה הרי יוכל לתקן בלי גבול לתיקון עוונותיו ולכן אמרו במשנה בכל מאדך בכל ממונך כו'.
וענין בחי' משפט שנא' בפסוק זה י"ל שגם ביגמדה"ר167 נא' ג"כ לשארית נחלתו168 שארז"ל ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים169 דוקא, שגם בהם יש קצת דקדוק כמ"ש הטעם מזה במ"א, וגם נק' מכילין דרחמי170, לכן ע"י בחי' המשפט שאדם עושה בצדקה זו נמחק גם זה, או שזוכה לבא למדריגה בחי' שיריי' שנת' במ"א שזהו ענין שיורים מה שא"א לבוא באו"פ171 כו', ולכן ארז"ל שגדול צדקה כו'.
הערות
עמוד תרלא
- 1. עשה צדקה ומשפט : אודות מאמר זה נרשם בס' התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז ע' 53): צדקה תרומם כו' כובע ישועה שריון כו' משפט — ב' קיצורים — המאמר (לאחר הפתיחה עד לקמן על יד הערה 116) הוא לשון אוה"ת חנוכה ח"ב ע' 574-572 בהוספות ושינויים. ולסיומו ראה אגה"ק ס"י. מאמר זה הובא לקמן במאמר ד"ה והנה כובע בסיומו על יד הערה 124. נזכר גם בלקו"ש פינחס כרך לח ע' 113 בהערה. כנראה למאמר זה נתכוון בסה"מ תרמ"ג ע' מו [ושם: די"א סממני הקטרת כולם דומם. . מעהמ"צ. . בדברי' גשמיים שהם דוממים. . ועמ"ש בהדרושים השייכים לד"ה יונתי תר"מ על נייר פערטיל] ראה לקמן על יד הערה 28. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לקמן (בחלק הנחותיו).
- 2. סוכה דמ"ט : ע"ב.
- 3. גדול צדקה. . מקרבנות : בסוכה שם: גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות. ובילקוט שמעוני עה"פ אמר ר"א גדול העושה צדקה ומשפט ממי שהקריב כל הקרבנות .
- . ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
- א. ראה ג"כ ירושלמי ברכות פ"ב, ה"א: חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות.
עמוד תרלב
- 4. המד"ר. . קטרת הוא תרי"ג : במד"ר פי"ג, טו-טז. רש"י נשא ז, כ.
- 5. וכללותם הוא הצדקה כנ"ל : ראה המאמר שנדפס לפנ"ז על יד הערה 104 ואילך. וש"נ.
- 6. כי תשא את ראש בנ"י : תשא ל, יב.
- 7. צדקה תרומם גוי : משלי יד, לד.
- 8. כי. . ראש : לשון אדה"ז בתו"א תשא פו, ב (בשינויים — צויין אליו באוה"ת כאן). ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פי"ט. וש"נ.
- 9. אע"ג דאיהו. . מזלייהו חזי : מגילה ג, א.
- 10. הכרוזי'. . הרהורי תשובה : ראה לקו"ת תצא לז, ג. המשך תרס"ו ע' שצט.
- 11. תרגום בחי' אחוריי' דלה"ק : ראה טעהמ"צ פ' ואתחנן ענין שמו"ת. שעהמ"צ שם. וראה גם אוה"ת צפני' כרך ב ע' תתקד.
- 12. וב' בחי' אלו ז"ע יעקב וישראל : ראה (בנוסף לאוה"ת כאן) לקו"ת שבהערה 15. מאמרי אדה"א בראשית ס"ע קט ואילך וש"נ. הנחות תקע"ז ע' שא. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 16.
- 13. יעקב. . יו"ד עקב : ראה תו"א ר"פ ויצא. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 483.
- 14. ישראל הוא לי ראש : ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צה. שע"ת צד, ד הערה 26. סה"מ תרל"ח ע' קז. וש"נ.
- 15. בלק"ת. . בד"ה ממעמקי' קראתיך : דרושים לר"ה סב, ג.
- 16. בד"ה יונתי שבלק"ת : שה"ש יז, א.
- 17. ובד"ה במדבר סיני : לקו"ת במדבר א, ב.
- 18. ובד"ה כי תצא : לקו"ת תצא לו, סע"א ואילך.
- 19. וצדקה תרומם גוי : משלי יד, לד [ושם: צדקה — ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 66].
- 20. במשנה בכל מאדך בכל ממונך : ראה ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. לעיל מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
- ב. וכ"ה באוה"ת כאן. ראה גם לעיל על יד הערה 7.
עמוד תרלג
- 21. דבכל מאדך בלי גבול : ראה אגה"ק סי"ז. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 99.
- 22. ריח בגדיו שהם המצות : תולדות כז, כז. ראה לקו"ת מסעי פט, ב. לעיל מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 112.
- 23. אמשיך רוח ואייתי רוח : ראה זהר תרומה קסב, ריש ע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשג. מאמרי אדה"א בראשית ע' רל. וש"נ.
- 24. במוחו : בהמשך יונתי הנדפס: במוח. באוה"ת כבפנים.
- 25. עד יערה עלינו : ישעי' לב, טו.
- 26. בשמים ראש : תשא ל, כג.
- 27. משנ"ת. . נמשלו מעהמ"צ בקטרת : ראה גם המאמר שנדפס לפנ"ז סביבות הערה 109.
- 28. שהקטרת הם מסממנים דוממים : ראה גם תו"א וישב כט, ב. ש"א יא, א ובהערה 28. סה"מ תרמ"ג ע' מו. בהערה שלפנ"ז.
- 29. הקטרת. . העלאת האותיות : ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 33: כ"ה בכהאריז"ל בכ"מ. תו"א וישב כט, א ואילך. ש"א ע' 10 ואילך. אוה"ת כאן ע' 562.
- 30. האותיות שהם דוממים : ראה תו"א בראשית ד, א. סידור שער התפלה כג, ב. תו"ח בראשית כא, ד.
- 31. בת"א בד"ה מזוזה מימין וביאורו : ראה תו"א מקץ מב, ב ואילך. מג, א ואילך.
- 32. איך : בהמשך יונתי הנדפס: ואיך. באוה"ת כבפנים.
- 33. וזהו : לשון אוה"ת חנוכה כאן ע' רפז ס"ט.
- 35. והמשכה : באגה"ק ואוה"ת כאן: והשפעה.
- 36. וההשפעה : באוה"ת כאן ניתוסף: מבחי' אוא"ס המאציל העליון ב"ה. ולהעיר שתיבות אלו נמצאים גם בשורה שלפנ"ז.
עמוד תרלד
- 37. כו' : באגה"ק ואוה"ת: וכו'.
- 38. ההארה : בהמשך יונתי הנדפס: הארה. באגה"ק ואוה"ת כבפנים.
- 34. תוספת. . הע"ס : לשון אדה"ז באגה"ק סו"ס ג (צויין בסמוך בפנים).
- 39. כנ"ל : בפיסקא שלפנ"ז.
- 40. ד"ד : סע"ב.
- 41. ש"ע נהורין : ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב. ע"ח שער א"א שי"ג, פי"ד. אוה"ת מטות ע' א'רעב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'רה.
- 42. דק"ל : ע"ב [ושם: אורכא דחוטמא תלת מאה וע"ה עלמין — הועתק גם ברמ"ז שם].
- 43. ובפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
- 44. ובפרד"ס ערך כובע ישועה : שער עה"כ שכ"ג, פי"א .
- 45. י"א : בהמשך יונתי הנדפס: א'. וכשצ"ל כבפנים.
- 46. ת"ת דאימא : נ' שצ"ל הת"ת דאימא — אוה"ת ישעי' כרך א ע' רפה ע"ש.
- 47. ברבות ס"פ תצוה : פל"ח, ח. העתיקו באוה"ת שם ע' רפד. ראה גם באור מהרי"פ (במדרש שם בסופו).
- 48. משמע : באוה"ת ישעי' שם ע' רפה: וכדמוכח.
- 49. ובמאו"א : הובא גם באוה"ת שם.
- 50. מ' : בהמשך יונתי הנדפס: ג'. וכשצ"ל כבפנים.
- 51. פ"ק דב"ב. . מה שריון : ראה גם אוה"ת ישעי' שם ס"ע רפג ואילך.
- 53. לחשבון גדול : כ"ה גם באוה"ת חנוכה כאן. בב"ב ובאגה"ק: לשריון גדול.
- 54. פרוטה. . לחשבון גדול : ראה גם אגה"ק ס"ל. לקו"ת חוקת סו, ד ואילך. בלק ע, א. שה"ש לח, סע"ג. אוה"ת וירא ע' צה . מארז"ל ע' מ ואילך.
- 52. מה. . בנקבים : לשון אדה"ז באגה"ק רס"ג.
- 55. מגן לכל החוסים בו : ראה הנסמן ריש פיסקא הבאה.
- ג. הועתק גם באוה"ת ישעי' כרך א ע' רפה.
- ד. ראה גם תניא ליקוט פירושים לאגה"ק ג כאן אות ב.
עמוד תרלה
- 56. ברבות ויחי פצ"ח : סי"ט.
- 57. וישטמהו בעלי חצים : ויחי מט, כג.
- 58. בתלים ס"ד) אשר שננו : פסוק ד. פסוק זה לא הובא בב"ר שם.
- 59. בספר כלי פז : לר' שמואל לאנייאדו. הועתק גם באוה"ת ישעי' כאן עם הגהות ע' רפג [ושם: ”הוא בעהמ"ס עוללות אפרים" — אבל ראה סדה"ד ושם הגדולים בערכו].
- 60. ולעד"נ : בהמשך יונתי הנדפס: ולענד"נ — וכ"ה באוה"ת ישעי'. באוה"ת חנוכה כאן ס"ע רפז: ולפעד"נ.
- 61. הדין : באוה"ת כאן ריש ע' 574: להדין.
- 62. וחניתות : באוה"ת ישעי': ולחניתות.
- 63. כי חצי שדי עמדי : איוב ו, ד.
- 64. עמדי : בהמשך יונתי הנדפס: עמד. וכשצ"ל כבפנים.
- 65. בכל צרתם לו צר : ישעי' סג, ט. זהר וירא קכ, ב.
- 66. שבמ"ת : שבמשנה תורה.
- 67. כענין : באוה"ת כאן: כמנין.
- 68. חץ היו מכותם : תהלים סד, ח [ושם: חץ פתאום — וכ"ה באוה"ת כאן].
- 69. ע"פ ואני שלשת החצים : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' נז. ע' סד ואילך. אוה"ת בראשית ח"א ע' כה. ציון זה לא הובא באוה"ת כאן.
- 70. ואני שלשת החצים צדה אורה : שמואל-א כ, כ.
- 71. ובלק"ת. . בפ' נשא : כה, ד.
- 72. ובפ' תצא ע"פ ולא אבה : לק"ת שם לח, ג ואילך. ראה גם לקמן בהקיצור כאן.
- 73. וסד"ה וכל בניך : לקו"ת פ' ראה ל, ג ואילך (הועתק בסמוך בפנים).
- 74. כשריון : ע"כ לשון אוה"ת חנוכה ראה לעיל הערה 1. המשך לשון אוה"ת ראה להלן פיסקא והנה בעה"מ על יד הערה 97.
- 75. דהנה : לשון הלקו"ת פ' ראה ל, ג ואילך (פ"ד) בהוספות ושינויים.
- 76. ובמד"ר רות : פ"ה, ט.
- 77. ותאמר לה חמותה : רות פ"ב, יט.
- 78. כמשנת"ל : ראה המאמר שלפנ"ז ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי על יד הערה 160 ואילך.
- 79. מהם : כ"ה גם בלקו"ת כאן. בב"ב שם ובתניא פי"ב: מהן.
- 80. הרהור : בלקו"ת: הרהורי. בב"ב ובתניא שם כבפנים.
- ה. אבל עד"ז הובא גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 52.
עמוד תרלו
- 81. וחטאך בצדקה פרוק : דניאל ד, כד [ושם: וחטיך ].
- 82. ד"ד : ע"א.
- 83. מה שנת"ל : ראה המאמר שלפנ"ז על יד הערה 165 ואילך.
- 84. להחיות רוח שפלים : ישעי' נז, טו. ראה גם סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תסה ובהנסמן שם.
- 85. ובאתעדל"ת אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמר ד"ה לרוקע נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצד [ובמקביליו ובהנסמן במ"מ לשם]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.
- 86. מחיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
- 87. בזח"ב פקודי דרכ"ד ב' : הובא גם באוה"ת לך (ח"א ע' עט) כרך ד ע' 1396 ע"ש.
- 88. שמש ומגן ה' אלקי' : תהלים פד, יב.
- 89. בפרד"ס ערך מגן : שער עה"כ שכ"ג, פי"ג. מובא גם באוה"ת לך כרך ד ע' 1396 ע"ש. שמות ע' לא. (יהל אור) תהלים ע' שא. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 65.
- 90. השריון. . ב' בחי' : ראה גם אוה"ת ישעי' כאן ע' רפד.
- 91. בת"א משפטים : ראה תו"א בשלח סג, ב.
- ו. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 120.
- ז. אוה"ת לך כרך ד ס"ע תרצה־ ע' 1396 (ר"ת מגן).
עמוד תרלז
- 92. ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט : וירא יח, יט.
- 93. צדק : ראה בתו"א שם (בשינויים): צדקה.
- 94. אתה : ראה בתו"א שם שמביא הכתוב: משפט וצדקה ביעקב אתה עשית.
- 95. אם צדקת : איוב לה, ז.
- 96. שממית בידים תתפש : משלי ל, כח. ראה ב"ר פס"ו, ז. עמה"מ שער עולם התוהו ש"ו, פמ"ה. שער קרית ארבע שי"ד, פ"ט ופצ"ח.
- 97. והנה בעה"מ : מכאן המשך לשון אוה"ת חנוכה כרך ב ע' 574 בשינויים והוספות — ראה לעיל הערה 74.
- 99. בעה"מ שער עולם הבריאה ספ"ו : נעתק תוכנו.
- 98. בעה"מ שער עולם הבריאה ספ"ו : הובא גם באוה"ת ישעי' שם ע' רפה.
- 100. דשריון הוא. . שהוא : באוה"ת ישעי': בענין שריון שהוא. . שהיא.
- 101. בתי' : שם ליתא.
- 102. וה"ס : באוה"ת כאן: והו"ס. באוה"ת ישעי' שם: והו"ס הפסוק.
- 103. ועמלק : באוה"ת ישעי' שם, ליתא.
- 104. בת"א. . והבדילה הפרוכת : יב, ג ואילך.
- 105. שבלק"ת סוף שה"ש : נא, א.
- 106. החשמל. . כובע ישועה. . ש"ע נהורין : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 79: שע"ה נהורין.
- 106. ותתן לי מגן ישעך : שמואל-ב כב, לו. תהלים יח, לו.
- *. נרשם בשולי היריעה, וראה גם לקמן בסוף המאמר: וענין המשפט שבה י"ל ע"פ מ"ש לשארית נחלתו ולא לכל כו' למי שמשים כו' כשיריים שיורים שדי לו בכך והמותר ישפיע לעני שזהו כענין משפט וצדקה כו' שצדקה כזו שמשפט יש בה עי"ז ממשיך מיגמה"ר שגם הדקדוק דלשארית לא יעכב ויושפע מאד העליון.
עמוד תרלח
- 107. כובע כ' במאו"א : מערכת כובע סי"א.
- 108. שם ך"ו היינו ש' הוי' : ראה שו"ע (ואדה"ז) או"ח הל' ציצית סכ"ד, ס"ה (ס"ז). הל' ק"ש סס"א, ס"ג (ס"ד). סהמ"צ להצ"צ ע' ו. ע' 74. וראה גם אוה"ת אחרי כרך ב ע' תקסב (בפי' כובע). ישעי' כרך ב ס"ע תתי.
- 109. ששם ע"ב : ראה זהר תרומה קלב, ב. פרדס שער פרטי השמות שכ"א, פ"ה. מכתב להרב בראנדט נדפס ברשימות חוברת מא (לפ' אחו"ק).
- 110. ששם ע"ב גימ' חסד : ראה זהר רע"מ תצא רעו, ב. הקדמת ת"ז ח, סע"ב. י, ריש ע"ב. תכ"ב סז, א. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ח מערכת חסד. לקו"ת להאריז"ל שמות (ג, ד) עה"פ וירא ה' כי סר לראות.
- 111. חסד הוי' : שמואל-א כ, יד. תהלים לג, ו.
- 112. חסד מלגאו : ראה זהר אד"ר נשא קלג, ב.
- 113. חסד עילאה : זהר ויחי ריט, א.
- 115. ורב חסד : תשא לד, ו. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו על יד הערה 105. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אשריכם זורעי על כל מים על יד הערה 14.
- 114. חסד עילאה דאקרי ורב חסד : ראה זהר אד"ר שם קמ, ב. אגה"ק ס"י — צויין באוה"ת כאן.
- 116. ומדה : ע"כ מאוה"ת חנוכה. ראה לעיל הערה 1.
- 117. שנת"ל : ראה לעיל בפיסקא ראשונה ובהערה 20.
- 118. עשה צדקה ומשפט : נסמן בפנים בריש המאמר.
- 119. א"מ : בהמשך יונתי הנדפס: אינו מובן.
- 120. לנטוע שמים וליסוד ארץ. . הקרבנות : ישעי' נא, טז. ראה ירושלמי תענית פ"ד, סה"ב. לקו"ת במדבר ו, ב. אוה"ת ויצא ח"א ע' 430 .
- 121. הסולם שמוצב ארצה : ע"פ ויצא כח, יב.
- 122. מג' עמודים שהעולם עומד עליהם : אבות פ"א, מ"ב.
- 123. המבזבז. . יותר מחומש : כתובות סז, סע"ב. ראה גם שו"ע אדה"ז הל' משא ומתן סקנ"ו, ס"ג. אגה"ת ספ"ג. אגה"ק ס"י. סי"ג. אג"ק אדה"ז ח"א ע' קלד ואילך. ולאדהצ"צ שם ע' שכז. לקו"ש תרומה ח"א ע' 170. קדושים כרך יז ע' 229 ואילך. בחוקותי כרך כז ע' 217 ואילך. פ' ראה כרך לד ע' 90 ואילך. פינחס כרך לח ע' 111 ואילך. אג"ק שלו ח"ו ע' נה. חט"ז ס"ע יד.
- 124. חומש. . ומעשר זהו מדת בינוני : ראה שו"ע יו"ד רסרמ"ט. אגה"ק ס"י. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ס. סה"מ תש"י ע' 177 ובהערה לשם. ראה גם להבא לקמן אגה"ק הנ"ל.
- 125. ל"ב חוטין בציצית : ראה גם לעיל המשך יונתי רפי"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רכז. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 673. סידור ושו"ע אדה"ז שבהערה הבאה. באגה"ק שם ליתא.
- ח. נדפס גם באוה"ת דברים ע' מ. והנחה אחרת שם כרך ו ס"ע ב'תרא ואילך. ישעי' כרך ג' ע' א'קפח וע' א'קצב.
עמוד תרלט
- 126. ארכן לא פחות מי"ב גודלין : ראה שו"ע אדה"ז הל' ציצית סי"א, ס"ה. סידור אדה"ז הל' ציצית (נדפס גם בהוספות לשו"ע אדה"ז שם). לקו"ת נשא כז, ג. ראה גם שיעורים בספר התניא לאגה"ק ס"י ע' 1367 בהערה. ולהעיר ששני דוגמאות אלו הובאו גם במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרלב (בשינוי).
- 127. תפילין ד' בתים בש"ר : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סל"ב, ס"ח. ראה גם לעיל המשך יונתי רפי"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רכז. סה"מ קונטרסים ח"ב ריש ע' שנא. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה הנה אנכי כורת עמך ברית ובהערה 48. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רמו. תרל"ח ע' שח. פרט זה לא הוזכר באגה"ק שם.
- 128. תפילין. . ואצבעי' : ראה שו"ע אדה"ז שם סל"ב, סס"ג. לקו"ת נשא שם. סה"מ תרל"ב שם. סה"מ קונטרסים שם ס"ע 700 ואילך. תרפ"ט ע' 260 . מאמר ד"ה פזר נתן ש"פ וישב תשי"ח. ראה גם לקו"ש ואתחנן כרך כט ס"ע 382 . ריש ע' 383 .
- 129. תפילין. . ומרובעות : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין שם, סנ"ט. לקו"ת נשא שם. סה"מ קונטרסים שם. מאמר ד"ה פזר נתן הנ"ל. ראה גם שיעורים בספר התניא שם ע' 1368 בהערה.
- 130. וסוכה ז"ט ומשהו : באגה"ק כאן ז"ט — וכ"ה במאמר ד"ה פזר נתן הנ"ל. ראה לעיל המשך יונתי ובהערה 270. סה"מ תרל"ד ע' קמב וע' קצד.
- 131. ושופר טפח : שו"ע אדה"ז הל' שופר סתקפ"ו, ס"ו־ סי"ג. ראה גם סה"מ קונטרסים שם ריש ע' שנא. וראה גם לקוטי לוי יצחק אגרות ע' שנה.
- 132. ולולב ד' טפחים : ראה שו"ע שבהערה הבאה. הובא גם במאמר ד"ה פזר נתן הנ"ל.
- 133. והדסים ג' : שו"ע אדה"ז הל' לולב רסתר"נ. הובא גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 104. ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ על יד הערה 45. מאמר ד"ה פזר נתן הנ"ל. באגה"ק הנ"ל ליתא.
- 134. ושיעור מקוה מ"ם סאה : שו"ע יו"ד הל' מקואות רסר"א. שו"ע אדה"ז הל' נט"י סקנ"ט, סכ"א.
- 135. חסד. . ועד עולם : נסמן לקמן הערה 149.
- 136. התורה נק' תורת חסד : ראה משלי לא, כו. תו"א ויקהל פח, ב. ד. תו"ח בשלח ח"א רמד, ג ובהערה 197. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רסא. תרל"ח ע' מ.
- 137. חסד : בהמשך יונתי הנדפס: אמת.
- 138. אנכי. . מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. אגה"ק כאן (קיד, ב). תו"ח וארא ח"א סט, א הערה 418. סה"מ תרכ"ט ע' רכו.
- 140. נאמרין : בהמשך יונתי הנדפס: נאמרו. וכ"ה באגה"ק כאן.
- 141. למשה : באגה"ק כאן: למשה מסיני — ראה שינוי נוסחאות בתניא ליקוט פירושים לאגה"ק כאן ע' ריז.
- 139. תרי"ג מצות נאמרין למשה : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות (צפת תשנ"ב ע' 208). לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
- 142. תרי"ג. . מפי הגבורה : כ"ה באגה"ק כאן קיד, ב בשם חז"ל.
- 143. מימינו אש דת. . חו"ג : ברכה לג, ב. ראה שער היחוד והאמונה פ"ה.
- ט. נדפס גם בסה"מ תש"י ע' 273.
- א. נדפס גם באג"ק שלו חי"ג ע' רנא.
- ב. נדפס גם באג"ק שלו חט"ו ע' שו.
עמוד תרמ
- 144. וידבר אלקי' : יתרו כ, א.
- 145. אלקי' שהוא מדת הצמצום : ראה שער היחוה"א רפ"ו. תו"ח שמות ח"א לד, ד. וש"נ.
- 146. צמצום. . להיות הגילוי : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"ז ובהנסמן שם.
- 147. צמצם שכינתו : ראה ב"ר פ"ד, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ס"ע שמו ואילך (נו"א). לקו"ת אמור לד, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קכט. שה"א ז, א ובהערה 12.
- 148. תר"ך עמודי אור : ראה לקו"ת להאריז"ל חבקוק. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסא. וש"נ. תו"ח בראשית מה, ג הערה 32.
- 149. חסד ה' מעולם ועד עולם : תהלים קג, יז [ושם: וחסד — וכ"ה באגה"ק כאן (ע' קטז). ס"ח].
- 150. וצדקה תציל ממות : משלי י, ב. יא, ד.
- 151. ומאן דנפיל מדרגי' אקרי מית : ראה זהר אד"ר נשא קלה, ב. סה"מ תש"ט ע' 52 (הב'). וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצד. וש"נ.
- 152. ובכגון : בהמשך יונתי הנדפס: ובגין.
- 153. לא נתנו חכמים שיעור כלל : ראה אגה"ק כאן. אגה"ת ספ"ג. לקו"ש קדושים (הערה 36)־ בחוקותי־ אג"ק ח"ו־ חט"ז שבהערה 123.
- 154. בעשותו א'. . ואשם : ויקרא ד, כז [ושם: בעשותה — ראה גם לעיל המשך יונתי ובהערה 398].
- 155. אורו וטובו : בהמשך יונתי הנדפס: אורן וטובן — וכן הוא באגה"ק כאן.
- 156. ביתר שאת ויתר עז : ע"פ ויחי מט, ג.
- 157. מקום שבע"ת עומדין : ראה ברכות לד, ב. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח שמות ח"א מא, א. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ס"ע יח.
- 158. שעיקר התשובה בלב : אגה"ק כאן קטו, ב. תניא פכ"ט (לו, ב). לקו"ת ר"ה נח, ד ושם: וכמרז"ל הידוע. ראה הנסמן במ"מ לשם.
עמוד תרמא
- 159. מאדך של האדם : ואתחנן ו, ה. ראה גם תו"א מקץ לט רע"ד. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תכון תפלתי קטורת לפניך ובהערה 30.
- 160. ובאתעדל"ת אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמר ד"ה לרוקע נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצד [ובמקביליו ובהנסמן במ"מ לשם]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.
- 161. חסד הוא ח"ס דלי"ת : ראה ת"ז תכ"ב סז, ריש ע"ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרמג. וש"נ.
- 162. דלי"ת מל' דל : ראה שבת קד, א.
- 163. חסד דקשוט : זהר אד"ר נשא קלג, ב. ראה לקו"ת נשא כה, ג. שלח נא, א.
- 164. מחי' מתים ברחמים רבים : נוסח שמו"ע.
- 165. וכולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
- 166. שע"י הזבח. . הי' מתכפר : ראה גם אגה"ק סכ"ח. סה"מ תר"ל ע' צג.
- 167. ביגמדה"ר : דמיכה — ראה גם סדר תשליך בסידור אדה"ז. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 89.
- 168. לשארית נחלתו : מיכה ז, יח.
- 169. ולא לכל. . עצמו כשיריים : ר"ה יז סע"א ואילך. ראה גם לעיל מאמר ד"ה שובה ישראל. לקמן מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו פיסקא ועפ"ז. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 142. סה"מ תרכ"ז ע' רג ואילך. ע' תמב ואילך. תרל"ב ח"ב ע' תז ואילך. ע' תט ואילך.
- 170. ונק' מכילין דרחמי : זהר תרומה קלב, ב.
- 171. שיריי'. . לבוא באו"פ : ראה גם לעיל מאמר ד"ה שובה ישראל. לקו"ת ר"ה סב, ב.
תניא, ליקוטי אמרים י״ב - הטקסט מספריא
וְהַבֵּינוֹנִי, הוּא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין הָרָע גּוֹבֵר כָּל כָּךְ לִכְבּוֹשׁ אֶת הָעִיר קְטַנָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בַּגּוּף לְהַחֲטִיאוֹ; דְּהַיְינוּ, שֶׁשְּׁלֹשָׁה לְבוּשֵׁי נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁמִּצַּד הַקְּלִיפָּה, אֵין גּוֹבְרִים בּוֹ עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית לְהִתְלַבֵּשׁ בַּגּוּף – בַּמּוֹחַ וּבַפֶּה וּבִשְׁאָר רַמַ״ח אֵבָרִים, לְהַחֲטִיאָם וּלְטַמְּאָם חַס וְשָׁלוֹם.
רַק שְׁלֹשָׁה לְבוּשֵׁי נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית הֵם לְבַדָּם מִתְלַבְּשִׁים בַּגּוּף, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה מִיָּמָיו וְלֹא יַעֲבוֹר לְעוֹלָם, וְלֹא נִקְרָא עָלָיו שֵׁם ״רָשָׁע״ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת וְרֶגַע אֶחָד כָּל יָמָיו.
אַךְ מַהוּת וְעַצְמוּת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית, שֶׁהֵן עֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ, לֹא לָהֶן לְבַדָּן הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעִיר קְטַנָּה, כִּי אִם בְּעִתִּים מְזוּמָּנִים, כְּמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁהִיא שְׁעַת מוֹחִין דְּגַדְלוּת לְמַעְלָה, וְגַם לְמַטָּה הִיא שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לְכָל אָדָם, שֶׁאָז מְקַשֵּׁר חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁלּוֹ לַה׳ – לְהַעֲמִיק דַּעְתּוֹ בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וּלְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ בֶּחָלָל הַיְמָנִי שֶׁבְּלִבּוֹ, לְדָבְקָה בוֹ בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ מֵאַהֲבָה, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן הַמְבוֹאָר בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּאוֹרַיְיתָא, וּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ שֶׁהֵן מִדְּרַבָּנָן – הֵן הֲכָנָה לְקִיּוּם הַקְּרִיאַת־שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר; וְאָז, הָרָע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי כָּפוּף וּבָטֵל לַטּוֹב הַמִּתְפַּשֵּׁט בֶּחָלָל הַיְמָנִי מֵחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבַּמּוֹחַ הַמְקוּשָּׁרִים בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא.
אֲבָל אַחַר הַתְּפִלָּה, בְּהִסְתַּלְּקוּת הַמּוֹחִין דְּגַדְלוּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הֲרֵי הָרָע חוֹזֵר וְנֵיעוֹר בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה לְתַאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְתַעֲנוּגָיו.
רַק מִפְּנֵי שֶׁלֹּא לוֹ לְבַדּוֹ מִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעִיר, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל, לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵיךְ לְמַלֹּאת תַּאֲוַת לִבּוֹ, כִּי הַמּוֹחַ שַׁלִּיט עַל הַלֵּב [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת פִּינְחָס] בְּתוֹלַדְתּוֹ וְטֶבַע יְצִירָתוֹ, שֶׁכָּךְ נוֹצַר הָאָדָם בְּתוֹלַדְתּוֹ, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל בִּרְצוֹנוֹ שֶׁבְּמוֹחוֹ לְהִתְאַפֵּק וְלִמְשׁוֹל בְּרוּחַ תַּאֲוָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁלֹּא לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מִתַּאֲוֹת לִבּוֹ אֶל הַהֵפֶךְ לְגַמְרֵי, וּבִפְרָט אֶל צַד הַקְּדוּשָּׁה.
כְּדִכְתִיב: ״וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחוֹשֶׁךְ״; פֵּירוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָאוֹר יֵשׁ לוֹ יִתְרוֹן וּשְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה עַל הַחוֹשֶׁךְ, שֶׁמְּעַט אוֹר גַּשְׁמִי דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחשֶׁךְ, שֶׁנִּדְחֶה מִמֶּנּוּ מֵאֵלָיו וּמִמֵּילָא, כָּךְ נִדְחֶה מִמֵּילָא סִכְלוּת הַרְבֵּה שֶׁל הַקְּלִיפָּה וְסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי [כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת וְכוּ׳״], מִפְּנֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמּוֹחַ, אֲשֶׁר רְצוֹנָהּ לִמְשׁוֹל לְבַדָּהּ בָּעִיר, וּלְהִתְלַבֵּשׁ בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשֶׁיהָ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, בְּכָל הַגּוּף כּוּלּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ נִקְרָא ״צַדִּיק״ כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁיִּתְרוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר לְאוֹר נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית עַל הַחוֹשֶׁךְ וְסִכְלוּת שֶׁל הַקְּלִיפָּה הַנִּדְחֶה מִמֵּילָא – אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשֶׁיהָ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְלֹא בְּמַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ עַל מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל הַקְּלִיפָּה, כִּי מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִיפָּה שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי – לֹא נִדְחָה כְּלָל מִמְּקוֹמוֹ בַּבֵּינוֹנִי אַחַר הַתְּפִלָּה, שֶׁאֵין רִשְׁפֵּי אֵשׁ אַהֲבַת ה׳ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ בֶּחָלָל הַיְמָנִי, כִּי אִם תּוֹכוֹ רָצוּף ״אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת״, שֶׁהִיא אַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.
וַאֲזַי, יָכוֹל לִהְיוֹת סִכְלוּת הַכְּסִיל הָרָע בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, לְהִתְאַוֹּת תַּאֲוָה לְכָל עִנְיְינֵי גַּשְׁמִיּוּת עוֹלָם הַזֶּה, בֵּין בְּהֶיתֵּר בֵּין בְּאִיסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל כְּלָל.
אֶלָּא שֶׁבִּדְבַר אִיסּוּר אֵינוֹ עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת הָאִיסּוּר בְּפוֹעַל מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הִרְהוּרֵי עֲבֵירָה הַקָּשִׁים מֵעֲבֵירָה יְכוֹלִים לִפְעוֹל לַעֲלוֹת לְמוֹחוֹ וּלְבַלְבְּלוֹ מִתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״ג׳ עֲבֵירוֹת אֵין אָדָם נִיצּוֹל מֵהֶן בְּכָל יוֹם, הִרְהוּר עֲבֵירָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה כוּ׳״.
רַק שֶׁלָּזֶה מוֹעִיל הָרְשִׁימוּ בַּמּוֹחִין, וְיִרְאַת ה׳ וְאַהֲבָתוֹ הַמְסוּתֶּרֶת בֶּחָלָל הַיְמָנִי, לְהִתְגַּבֵּר וְלִשְׁלוֹט עַל הָרָע הַזֶּה הַמִּתְאַוֶּה תַּאֲוָה, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה בָּעִיר לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף.
וַאֲפִילוּ בַּמּוֹחַ לְבַדּוֹ, לְהַרְהֵר בְּרָע, אֵין לוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לְהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם בִּרְצוֹנוֹ שֶׁבְּמוֹחוֹ – שֶׁיְּקַבֵּל בְּרָצוֹן חַס וְשָׁלוֹם הִרְהוּר זֶה הָרָע הָעוֹלֶה מֵאֵלָיו מֵהַלֵּב לַמּוֹחַ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, אֶלָּא מִיָּד בַּעֲלִיָּיתוֹ לְשָׁם, דּוֹחֵהוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִיָּד שֶׁנִּזְכָּר שֶׁהוּא הִרְהוּר רָע, וְאֵינוֹ מְקַבְּלוֹ בְּרָצוֹן אֲפִילוּ לְהַרְהֵר בּוֹ בְּרָצוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַדַּעַת לַעֲשׂוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ אֲפִילוּ לְדַבֵּר בּוֹ, כִּי הַמְהַרְהֵר בְּרָצוֹן נִקְרָא רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהַבֵּינוֹנִי אֵינוֹ רָשָׁע אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת לְעוֹלָם.
וְכֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ, מִיָּד שֶׁעוֹלֶה לוֹ מֵהַלֵּב לַמּוֹחַ אֵיזוֹ טִינָא וְשִׂנְאָה חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ אֵיזוֹ קִנְאָה אוֹ כַּעַס אוֹ קְפֵידָא וְדוֹמֵיהֶן, אֵינוֹ מְקַבְּלָן כְּלָל בְּמוֹחוֹ וּבִרְצוֹנוֹ.
וְאַדְּרַבָּה, הַמּוֹחַ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל בָּרוּחַ שֶׁבְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, – לְהִתְנַהֵג עִם חֲבֵירוֹ בְּמִדַּת חֶסֶד, וְחִיבָּה יְתֵרָה מוּדַעַת לוֹ, לִסְבּוֹל מִמֶּנּוּ עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, וְלֹא לִכְעוֹס חַס וְשָׁלוֹם, – וְגַם, שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּם לוֹ כְּפָעֳלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, – אֶלָּא אַדְּרַבָּה; לִגְמוֹל לְחַיָּיבִים טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, לִלְמוֹד מִיּוֹסֵף עִם אֶחָיו:
תניא, ליקוטי אמרים מ״ד - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, כָּל מַדְרֵגַת אַהֲבָה מִבּ׳ מַדְרֵגוֹת אֵלּוּ: ״אַהֲבָה רַבָּה״ וְ״אַהֲבַת עוֹלָם״ – נֶחְלֶקֶת לְכַמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת לְאֵין קֵץ, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק: ״נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ״ – ״דָּא קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, דְּאִיהוּ אִתְיְדַע וְאִתְדַּבֵּק לְכָל חַד לְפוּם מַה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ וְכוּ׳״.
וְלָכֵן נִקְרָאִים דְּחִילוּ וּרְחִימוּ – ״הַנִּסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״, וְתוֹרָה וּמִצְוֹת – הֵן ״הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ לַעֲשׂוֹת כוּ׳״. כִּי תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְכוּלָּנוּ, בְּקִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת בִּבְחִינַת מַעֲשֶׂה, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁהֵם לְפִי הַדַּעַת אֶת ה׳ שֶׁבְּמוֹחַ וָלֵב, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
אַךְ אַחַת הִיא אַהֲבָה הַכְּלוּלָה מִכָּל בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת ״אַהֲבָה רַבָּה״ וְ״אַהֲבַת עוֹלָם״, וְהִיא שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וִירוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ.
וְהַיְינוּ, מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה וְגוֹ׳״ – ״דְּיַרְחִים לְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא רְחִימוּתָא דְנַפְשָׁא וְרוּחָא כְּמָה דְאִתְדַּבְּקוּ אִילֵּין בְּגוּפָא וְגוּפָא רָחִים לוֹן וְכוּ׳״. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ״, כְּלוֹמַר, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה ה׳ ״נַפְשִׁי״ וְחַיַּי הָאֲמִתִּים, לְכָךְ – ״אִוִּיתִיךָ״, פֵּירוּשׁ, שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְךָ כְּאָדָם הַמִּתְאַוֶּה לְחַיֵּי נַפְשׁוֹ, וּכְשֶׁהוּא חַלָּשׁ וּמְעוּנֶּה – מִתְאַוֶּה וְתָאֵב שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו, וְכֵן כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן – מִתְאַוֶּה וְחָפֵץ שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, כָּךְ, אֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְאוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, חַיֵּי הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, לְהַמְשִׁיכוֹ בְּקִרְבִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּהֲקִיצִי מִשְּׁנָתִי בַּלַּיְלָה, דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד.
כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר שָׁם: ״דְּבָעֵי בַּר נַשׁ מֵרְחִימוּתָא דְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא לְמֵיקַם בְּכָל לֵילָא, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפוּלְחָנֵיהּ עַד צַפְרָא כוּ׳״.
וְאַהֲבָה רַבָּה וּגְדוֹלָה מִזּוֹ, וְהִיא מְסוּתֶּרֶת גַּם כֵּן בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בִּירוּשָּׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ, הִיא, מַה שֶּׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא: ״כִּבְרָא דְּאִשְׁתַּדֵּל בָּתַר אֲבוֹי וְאִימֵּיהּ, דְּרָחִים לוֹן יַתִּיר מִגַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ כוּ׳״, כִּי הֲלֹא אָב אֶחָד לְכוּלָּנוּ.
וְאַף כִּי מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ אֲשֶׁר עָרַב לִבּוֹ לָגֶשֶׁת לְהַשִּׂיג אֲפִילוּ חֵלֶק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף מִמַּדְרֵגַת אַהֲבַת ״רַעְיָא מְהֵימְנָא״? מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי אֶפֶס קָצֵהוּ וְשֶׁמֶץ מֶנְהוּ מֵרַב טוּבוֹ וְאוֹרוֹ – מֵאִיר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים, דְּ״אִתְפַּשְּׁטוּתֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא לְאַנְהָרָא לוֹן וְכוּ׳״.
רַק שֶׁהֶאָרָה זוֹ הִיא בִּבְחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם גָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹצִיא אַהֲבָה זוֹ הַמְסוּתֶּרֶת מֵהַהֶעְלֵם וְהַהֶסְתֵּר אֶל הַגִּילּוּי, לִהְיוֹת בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ – ״לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה הִיא״, אֶלָּא ״קָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ״, דְּהַיְינוּ, לִהְיוֹת רָגִיל עַל לְשׁוֹנוֹ וְקוֹלוֹ – לְעוֹרֵר כַּוָּונַת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ, לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחַיֵּי הַחַיִּים אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הוּא אָבִינוּ מַמָּשׁ הָאֲמִיתִּי וּמְקוֹר חַיֵּינוּ, וּלְעוֹרֵר אֵלָיו הָאַהֲבָה כְּאַהֲבַת הַבֵּן אֶל הָאָב. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ כֵּן תָּמִיד הֲרֵי הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טֶבַע.
וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ לִכְאוֹרָה, שֶׁהוּא כֹּחַ דִּמְיוֹנִי – לֹא יָחוּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ בִּבְחִינַת ״אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת״. רַק שֶׁתּוֹעֶלֶת יְצִיאָתָהּ אֶל הַגִּילּוּי כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹמֵד וּמְקַיֵּים עַל יְדֵי זֶה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ כְּבֵן הָעוֹבֵד אֶת אָבִיו.
וְעַל זֶה אָמְרוּ: ״מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה״, לִהְיוֹת גַּדְפִין לְפָרְחָא, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְהַנַּחַת רוּחַ הוּא, כִּמְשַׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ מִבְּנוֹ שֶׁבָּא אֵלָיו בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, אוֹ ״לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְהִנֵּה, גַּם לִבְחִינַת ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ״ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, קָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד לְהוֹצִיאָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּילּוּי, עַל יְדֵי הַהֶרְגֵּל תָּמִיד בְּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין.
אַךְ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַגִּילּוּי בְּלִבּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, יָכוֹל לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת לִשְׁמָן, עַל יְדֵי צִיּוּר עִנְיַן אַהֲבָה זוֹ בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבְּמוֹחוֹ, וּ״מַחֲשָׁבָה טוֹבָה – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ כוּ׳״:
וְהִנֵּה, בּ׳ בְּחִינוֹת אֲהָבוֹת אֵלּוּ, אַף שֶׁהֵן יְרוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וּכְמוֹ טֶבַע בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ, וְכֵן הַיִּרְאָה הַכְּלוּלָה בָּהֶן, שֶׁהִיא, לִירֹא מִלִּיפָּרֵד חַס וְשָׁלוֹם מִמְּקוֹר חַיֵּינוּ וְאָבִינוּ הָאֲמִיתִּי בָּרוּךְ־הוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵינָן נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״דְּחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים״, אֶלָּא כְּשֶׁהֵן בְּמוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְבַד וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ, וְאָז, מְקוֹמָן בְּי׳ סְפִירוֹת דִּיצִירָה, וּלְשָׁם הֵן מַעֲלוֹת עִמָּהֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמָתָן וּבְסִיבָּתָן.
אֲבָל כְּשֶׁהֵן בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ – נִקְרָאִים ״רְעוּתָא דְלִבָּא״ בַּזּוֹהַר, וּמְקוֹמָן – בְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה, וּלְשָׁם הֵן מַעֲלוֹת עִמָּהֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמָתָן. מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתָן מֵהַהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר הַלֵּב אֶל בְּחִינַת גִּילּוּי, הִיא עַל יְדֵי הַדַּעַת וּתְקִיעַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּחוֹזֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת עֲצוּמָה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, יַתִּיר וְתָדִיר, בְּאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, אֵיךְ הוּא חַיֵּינוּ מַמָּשׁ וְאָבִינוּ הָאֲמִיתִּי בָּרוּךְ־הוּא.
וּמוּדַעַת זֹאת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים: כִּי ״בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה מְקַנְּנָא תַּמָּן אִימָּא עִילָּאָה״, שֶׁהִיא הַהִתְבּוֹנְנוּת בְּאוֹר־אֵין־סוֹף חַיֵּי־הַחַיִּים בָּרוּךְ־הוּא, וּכְמַאֲמַר אֵלִיָּהוּ: ״בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין״.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבּ׳ בְּחִינוֹת אֲהָבוֹת אֵלּוּ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, הֵן כְּלוּלוֹת מִן בְּחִינַת ״אַהֲבָה רַבָּה״, וּגְדוֹלָה וּמְעוּלָּה מִ״דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים״ – אֲשֶׁר הָאַהֲבָה נִקְרֵאת לְעֵיל בְּשֵׁם ״אַהֲבַת עוֹלָם״.
רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן, צָרִיךְ לִטְרוֹחַ בְּשִׂכְלוֹ לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ גַּם לִבְחִינַת ״אַהֲבַת עוֹלָם״ הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדוּלַּת ה׳, כְּדֵי לְהַגְדִּיל מְדוּרַת אֵשׁ הָאַהֲבָה בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְלַהַב הָעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, עַד שֶׁ״מַּיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת וְכוּ׳ וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ וְכוּ׳״. כִּי יֵשׁ יִתְרוֹן וּמַעֲלָה לִבְחִינַת אַהֲבָה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְכוּ׳, הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, עַל שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אַהֲבָה הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל – כַּאֲשֶׁר אֵינָן כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת כוּ׳, כְּיִתְרוֹן וּמַעֲלַת הַזָּהָב עַל הַכֶּסֶף וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.
וְגַם, ״כִּי זֶה כָּל הָאָדָם״ וְתַכְלִיתוֹ, לְמַעַן דַּעַת אֶת כְּבוֹד ה׳ וִיקַר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, אִישׁ אִישׁ כְּפִי אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת בֹּא: ״בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ וְכוּ׳״, וְכַנּוֹדָע:
בראשית רבה ס״ו:ז׳ - הטקסט מספריא
וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי (בראשית כז, לא), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, כח): שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא בְּאֵיזוֹ זְכוּת הַשְּׂמָמִית מְתַפֶּשֶׂת, בִּזְכוּת אוֹתָן הַיָּדַיִם. וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וגו' יָקֻם אָבִי, עַל יְדֵי שֶׁאָמַר לוֹ יָקֻם, אֲנִי נִפְרַע לוֹ בּוֹ בַּלָּשׁוֹן (תהלים סח, ב): יָקוּם אֱלֹהִים וגו' יָפוּצוּ אוֹיְבָיו.
משנה אבות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים:
תניא, אגרת התשובה ג׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, חַכְמֵי הַמּוּסָר הָאַחֲרוֹנִים נֶחְלְקוּ בְּמִי שֶׁחָטָא חֵטְא אֶחָד פְּעָמִים רַבּוֹת; דְּיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְאוֹתוֹ חֵטְא פְּעָמִים רַבּוֹת כְּפִי הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר חָטָא; כְּגוֹן הַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁמִּסְפַּר הַצּוֹמוֹת הַמְפוֹרָשׁ בְּתִיקּוּנֵי תְּשׁוּבָה מֵהָאֲרִיזַ״ל הֵן פ״ד תַּעֲנִיּוֹת, וְאִם חָטָא בָּזֶה עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים פְּעָמִים, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל – צָרִיךְ לְהִתְעַנוֹת עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים פְּעָמִים פ״ד, וְכֵן לְעוֹלָם, דּוּמְיָא דְּקָרְבַּן חַטָּאת, שֶׁחַיָּיב לְהָבִיא עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם.
וְיֵשׁ מְדַמִּין עִנְיָן זֶה לְקָרְבַּן עוֹלָה הַבָּאָה עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, דַּאֲפִילוּ עָבַר עַל כַּמָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה – מִתְכַּפֵּר בְּעוֹלָה אַחַת, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִזְבָחִים.
וְהַכְרָעָה הַמְקוּבֶּלֶת בָּזֶה, לְהִתְעַנּוֹת ג׳ פְּעָמִים כְּפִי מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת דְּחֵטְא זֶה, דְּהַיְינוּ, רנ״ב צוֹמוֹת עַל הוֹצָאוֹת שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְכֵן בִּשְׁאָר חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת. וְהַטַּעַם הוּא, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ סוֹף פָּרָשַׁת נֹחַ: ״כֵּיוָן דְּחָב בַּר נַשׁ קַמֵּי קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא זִמְנָא חֲדָא עָבִיד רְשִׁימוּ כוּ׳, זִמְנָא תְּלִיתָאָה אִתְפַּשֵּׁט הַהוּא כִּתְמָא מִסִּטְרָא דָא לְסִטְרָא דָא כוּ׳״. לְכָךְ – צָרִיךְ מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת גַּם כֵּן ג׳ פְּעָמִים וְכוּ׳.
אָכֵן, כָּל זֶה בְּאָדָם חָזָק וּבָרִיא, שֶׁאֵין רִיבּוּי הַצּוֹמוֹת מַזִּיק לוֹ כְּלָל לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ, וּכְמוֹ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים. אֲבָל מִי שֶׁרִיבּוּי הַצּוֹמוֹת מַזִּיק לוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיּוּכַל לָבֹא לִידֵי חוֹלִי אוֹ מֵיחוֹשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, אָסוּר לוֹ לְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנִיּוֹת אֲפִילוּ עַל כְּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית־דִּין, וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת, אֶלָּא כְּפִי אֲשֶׁר יְשַׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַזִּיק לוֹ כְּלָל.
כִּי אֲפִילוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, בִּימֵי תַּנָּאִים וְאַמוֹרָאִים – לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין בִּכְהַאי גַּוְנָא, אֶלָּא הַבְּרִיאִים, דְּמָצוּ לְצַעוּרֵי נַפְשַׁיְיהוּ; וּדְלָא מָצִי לְצַעוּרֵי נַפְשֵׁיהּ וּמִתְעַנֶּה – נִקְרָא ״חוֹטֵא״ בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דְתַעֲנִית, וַאֲפִילוּ מִתְעַנֶּה עַל עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ כִּדְפֵירֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם, וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִזְבָחִים, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מְחוּיָּיב עֲשֵׂה וְכוּ׳.
וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא בַּעַל תּוֹרָה, שֶׁחוֹטֵא וְנֶעֱנָשׁ בְּכִפְלַיִים, כִּי מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַתַּעֲנִית לֹא יוּכַל לַעֲסוֹק בָּהּ כָּרָאוּי.
אֶלָּא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? כְּדִכְתִיב: ״וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרוּק״; וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים, לִיתֵּן בְּעַד כָּל יוֹם תַּעֲנִית שֶׁל תְּשׁוּבָה – עֵרֶךְ ח״י גְּדוֹלִים פּוֹלִישׁ וְכוּ׳, וְהֶעָשִׁיר יוֹסִיף לְפִי עָשְׁרוֹ וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַמָּגֵן־אַבְרָהָם הִלְכוֹת תַּעֲנִית:
וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הֶחָפֵץ קִרְבַת ה׳, לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל ה׳ בִּתְשׁוּבָה מְעוּלָּה מִן הַמּוּבְחָר – יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לְהַשְׁלִים עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְכָל עָוֹן וְעָוֹן מֵעֲוֹנוֹת הַחֲמוּרִים שֶׁחַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִיתָה עַל כָּל פָּנִים, וַאֲפִילוּ בִּידֵי שָׁמַיִם בִּלְבַד, כְּגוֹן לְהוֹצָאוֹת זֶרַע לְבַטָּלָה פ״ד צוֹמוֹת פַּעַם אַחַת בִּימֵי חַיָּיו.
וְיָכוֹל לִדְחוֹתָן לַיָּמִים הַקְּצָרִים בַּחוֹרֶף, וְיִתְעַנֶּה כְּעֶשֶׂר תַּעֲנִיּוֹת עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּחוֹרֶף אֶחָד, אוֹ פָּחוֹת, וְיִגְמוֹר מִסְפַּר הַפ״ד צוֹמוֹת בְּט׳ שָׁנִים, אוֹ יוֹתֵר – כְּפִי כֹחוֹ (וְגַם, יָכוֹל לֶאֱכוֹל מְעַט כְּג׳ שָׁעוֹת לִפְנֵי נֵץ הַחַמָּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נֶחְשָׁב לְתַעֲנִית אִם הִתְנָה כֵּן).
וּלְתַשְׁלוּם רנ״ב צוֹמוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל – יִתְעַנֶּה עוֹד ד׳ פְּעָמִים פ״ד עַד אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בִּלְבַד, דְּמִיחְשַׁב גַּם כֵּן תַּעֲנִית בִּירוּשַׁלְמִי, וּב׳ חֲצָאֵי יוֹם נֶחְשָׁבִים לוֹ לְיוֹם אֶחָד לְעִנְיָן זֶה. וְכֵן לִשְׁאָר עֲוֹנוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אֲשֶׁר כָּל ״לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ״, וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקָהּ:
אָכֵן, מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת הָעוֹדְפִים עַל רנ״ב וּכְהַאי גַּוְנָא, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, לָחוּשׁ לְדַעַת הַמַּחְמִירִים לְהִתְעַנּוֹת מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת שֶׁעַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא כְּפִי מִסְפַּר הַפְּעָמִים שֶׁחָטָא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, יִפְדֶּה כוּלָּן בִּצְדָקָה עֵרֶךְ ח״י גְּדוֹלִים פּוֹלִישׁ בְּעַד כָּל יוֹם. וְכֵן שְׁאָר כָּל תַּעֲנִיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַל עֲבֵירוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן מִיתָה, וַאֲפִילוּ עַל בִּיטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם, כְּפִי הַמִּסְפָּר הַמְפוֹרָשׁ בְּתִיקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה מֵהָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (וְרוּבָּם נִזְכָּרִים בְּ״מִשְׁנַת חֲסִידִים״ בְּמַסֶּכֶת הַתְּשׁוּבָה) – הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, יִפְדֶּה בִּצְדָקָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, אִי לָא מָצִי לְצַעוּרֵי נַפְשֵׁיהּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְאַף שֶׁיַּעֲלֶה לְסַךְ מְסוּיָּים, אֵין לָחוּשׁ מִשּׁוּם ״אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ״, דְּלָא מִקְרֵי בִּזְבּוּז בִּכְהַאי גַּוְנָא, מֵאַחַר שֶׁעוֹשֶׂה לִפְדּוֹת נַפְשׁוֹ מִתַּעֲנִיּוֹת וְסִיגּוּפִים. וְלָא גָרְעָא מֵרְפוּאַת הַגּוּף וּשְׁאָר צְרָכָיו.
וּלְפִי שֶׁמִּסְפַּר הַצּוֹמוֹת הַמּוּזְכָּרִים בְּתִקּוּנֵי תְּשׁוּבָה הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל רַבּוּ בִּמְאֹד מְאֹד, לָכֵן נָהֲגוּ עַכְשָׁיו כָּל הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה׳, לְהַרְבּוֹת מְאֹד מְאֹד בִּצְדָקָה, מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדּוֹר, דְּלָא מָצוּ לְצַעוּרֵי נַפְשָׁם כּוּלֵּי הַאי (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק: ״חַסְדֵי ה׳ כִּי לֹא תָמְנוּ״):
תניא, ליקוטי אמרים כ׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת לַכֹּל, כִּי מִצְוַת וְאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֵם שְׁנֵי דִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, הֵם כְּלָלוּת כָּל הַתּוֹרָה כוּלָּהּ; כִּי דִּבּוּר ״אָנֹכִי״ – כּוֹלֵל כָּל רַמַ״ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ – כּוֹלֵל כָּל שַׁסַ״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְלָכֵן שָׁמַעְנוּ ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ לְבַד מִפִּי הַגְּבוּרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כוּלָּהּ.
וּלְבָאֵר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר תְּחִלָּה בִּקְצָרָה עִנְיָן וּמַהוּת אַחְדּוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנִּקְרָא ״יָחִיד וּמְיוּחָד״, ״וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא״, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא כוּ׳״, פֵּירוּשׁ – ״הוּא״ מַמָּשׁ בְּלִי שׁוּם שִׁינּוּי, כְּדִכְתִיב: ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״. כִּי, עוֹלָם הַזֶּה וְכֵן כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים – אֵינָם פּוֹעֲלִים שׁוּם שִׁינּוּי בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּהִבָּרְאָם מֵאַיִן לְיֵשׁ.
שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה הוּא לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיוּחָד קוֹדֶם הִבָּרְאָם, כֵּן הוּא לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיוּחָד אַחַר שֶׁבְּרָאָם, מִשּׁוּם דְּכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב, וּכְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ.
כִּי הִתְהַוּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְחַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הַמְקַיְּימָם שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ לִהְיוֹת אַיִן וָאֶפֶס כְּשֶׁהָיָה, אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַר ה׳ וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ הַמְלוּבָּשׁ בָּהֶם.
וּלְמָשָׁל, כְּמוֹ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּשֶׁמְּדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד; שֶׁדִּבּוּר זֶה לְבַדּוֹ כְּלָא מַמָּשׁ, אֲפִילוּ לְגַבֵּי כְּלָלוּת נַפְשׁוֹ הַמְדַבֶּרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ, שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית; וְכָל שֶׁכֵּן לְגַבֵּי בְּחִינַת לְבוּשׁ הַפְּנִימִי שֶׁלָּהּ שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשְׁכוּ הַדִּבּוּרִים וְהִיא חַיּוּתָם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְגַבֵּי מַהוּת וְעַצְמוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵן עֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל: חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת כוּ׳, שֶׁמֵּהֶן נִמְשְׁכוּ אוֹתִיּוֹת מַחֲשָׁבָה זוֹ הַמְלוּבָּשׁוֹת בְּדִבּוּר זֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ הַדִּבּוּר, רַק שֶׁהֵן רוּחָנִיּוֹת וְדַקּוֹת יוֹתֵר.
אֲבָל עֶשֶׂר בְּחִינוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת כוּ׳, הֵן שֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר הַמַּחֲשָׁבָה, וְאֵין בָּהֶם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עֲדַיִין קוֹדֶם שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בִּלְבוּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה.
לְמָשָׁל, כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת אֵיזוֹ אַהֲבָה וְחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, קוֹדֶם שֶׁעוֹלָה מֵהַלֵּב אֶל הַמּוֹחַ לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ – אֵין בָּהּ בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עֲדַיִין, רַק חֵפֶץ פָּשׁוּט וַחֲשִׁיקָה בַּלֵּב אֶל הַדָּבָר הַהוּא הַנֶּחְמָד אֶצְלוֹ.
וְכָל שֶׁכֵּן קוֹדֶם שֶׁנָפְלָה הַתַּאֲוָה וְהַחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ לְאוֹתוֹ דָבָר, רַק הָיְתָה בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, שֶׁהָיָה נוֹדָע אֶצְלוֹ אוֹתוֹ דָבָר שֶׁהוּא נֶחְמָד וְנָעִים וְטוֹב וְיָפֶה לְהַשִּׂיגוֹ וְלִידָּבֵק בּוֹ, כְּגוֹן: לִלְמוֹד אֵיזוֹ חָכְמָה, אוֹ לֶאֱכוֹל אֵיזֶה מַאֲכָל עָרֵב, רַק לְאַחַר שֶׁכְּבָר נָפְלָה הַחֶמְדָה וְהַתַּאֲוָה בְּלִבּוֹ בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְעָלְתָה מֵהַלֵּב לַמּוֹחַ – לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ אֵיךְ לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל לְהַשִּׂיג הַמַּאֲכָל, אוֹ לְמִידַת הַחָכְמָה בְּפוֹעַל, הֲרֵי בְּכָאן נוֹלְדוּ בְּחִינוֹת אוֹתִיּוֹת בְּמוֹחוֹ, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת כִּלְשׁוֹן עַם וָעָם הַמְדַבְּרִים וְהַמְהַרְהֲרִים בָּהֶם כָּל עִנְיְינֵי הָעוֹלָם:
תניא, שער היחוד והאמונה ה׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, עַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרוֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים – שִׁתֵּף בּוֹ מִדַּת רַחֲמִים״, דְּהַיְינוּ, הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת עַל יְדֵי צַדִּיקִים וְאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁבַּתּוֹרָה.
וְהִנֵּה עַל זֶה אָמְרוּ בַּזֹּהַר, דִּ״לְעֵילָּא, בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה עִילָּאָה, אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא״, דְּהַיְינוּ, חֶסֶד וּגְבוּרָה, פֵּירוּשׁ, דִּשְׁתֵּיהֶן הֵן מִדּוֹת אֱלֹהוּת לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל הַנִּבְרָאִים וְהַשָּׂגָתָם, ״דְּאִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד״ בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת. וְאַף הַשָּׂגַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם בִּנְבוּאָתוֹ, לֹא הָיְתָה בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת, אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה. וְאַף גַּם זֹאת, לֹא בִּשְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ – חֶסֶד וּגְבוּרָה, אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתָן בַּמִּדּוֹת שֶׁלְּמַטָּה מֵהֶן בְּמַדְרֵגָה, שֶׁהֵן מִדּוֹת נֶצַח־הוֹד־יְסוֹד [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשַׁעַר הַנְּבוּאָה].
רַק שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, הוּא הַשָּׂגַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיּוּת וְאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִשְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהוּא – מְזוֹן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי מֵהִתְפַּשְּׁטוּת שְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ, נִמְתָּח רָקִיעַ עַל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְרָקִיעַ זֶה נִקְרָא ״רָזָא דְאוֹרַיְיתָא״, וּבוֹ סוֹד כ״ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הַנְּתוּנָה מִשְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ, כְּדִכְתִיב: ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״, וּמֵרָקִיעַ זֶה, נוֹטֵף טַל לִמְזוֹן הַנְּשָׁמוֹת, דְּהַיְינוּ, יְדִיעַת סוֹד כ״ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי הָרָקִיעַ הַזֶּה – הוּא סוֹד הַדַּעַת, וְהַתּוֹרָה – הִיא מְזוֹן הַנְּשָׁמוֹת בְּגַן עֵדֶן, וְהַמִּצְוֹת – הֵן לְבוּשִׁים, כִּמְבוֹאָר כָּל זֶה [בַּזֹּהַר וַיַּקְהֵל דַּף ר״ט וְר״י, וּבְעֵץ חַיִּים שַׁעַר מ״ד פֶּרֶק ג׳]:
בראשית רבה ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כּוּתִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי מֵאִיר, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִם בְּמַאֲמַר, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ הָבֵא לִי אֲפַרְכָּס הֵבִיא לוֹ אֲפַרְכָּס, נָתַן עָלֶיהָ טַס שֶׁל זָהָב וְלֹא עָמְדוּ מַיִם, טַס שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא עָמְדוּ מַיִם, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן אֶצְבָּעוֹ עָמְדוּ מַיִם. אָמַר לוֹ, אֶצְבָּעֲךָ אַתָּה נוֹתֵן. אָמַר לוֹ, מָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם, אֶצְבָּעִי מַעֲמֶדֶת מַיִם, אֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי מַיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר. אָמַר לוֹ, אֶפְשָׁר אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, אָמַר לוֹ, הָבֵא לִי מַרְאוֹת גְּדוֹלוֹת, אָמַר לוֹ, רְאֵה בַּבּוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן, רָאָה אוֹתָהּ גְּדוֹלָה. אָמַר לוֹ, הָבֵא לִי מַרְאוֹת קְטַנּוֹת, הֵבִיא לוֹ מַרְאוֹת קְטַנּוֹת, אָמַר לוֹ, רְאֵה בַּבּוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן, רָאָה אוֹתָהּ קְטַנָּה. אָמַר לוֹ, מָה אִם אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם, אַתָּה מְשַׁנֶּה עַצְמְךָ בְּכָל מַה שֶּׁתִּרְצֶה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִיסֵי פְּעָמִים שֶׁאֵין הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מַחֲזִיקִים כְּבוֹד אֱלָהוּתוֹ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָאָדָם מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, א): וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וגו', מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ. וְעוֹד שְׁאָלוֹ אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר (תהלים סה, י): פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסֵר כְּלוּם, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ, הִכָּנֵס וּרְחַץ וּשְׁקוֹל עַצְמְךָ עַד שֶׁלֹא תִּכָּנֵס וּמֵאַחַר שֶׁתִּכָּנֵס, הָלַךְ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא וְשָׁקַל עַצְמוֹ לֹא חָסַר כְּלוּם, אָמַר לוֹ כָּל אוֹתָהּ הַזֵּעָה שֶׁיָּצָאת, לֹא מִמְּךָ יָצָאת, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וּמָה אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם לֹא חָסַר מַעְיָנְךָ כְּלוּם, מַעְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסַר כְּלוּם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מֵימֵי בְרֵאשִׁית וּנְתָנָם חֶצְיָם בָּרָקִיעַ וְחֶצְיָם בָּאוֹקְיָנוּס, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, פַּלְגָּא.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ אר"א וכו' ת"ח מרבים ‹ שג סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרלט
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ רני ושמחי ‹ שלז סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרלט

