תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"ב מאמרים

ויובן כו' הני כ"ו הודו כו'

רשימת העמודים (10) מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

תרמבויובן כו' הני כ"ו הודו כו'

בס"ד פ' תולדות

רך כקנה כו' גדולה, חסד - ג' קיצורים

תולדות

ויובן זה עוד ע"ד מארז"ל פסחים פרק ע"פ דקי"ח א' א"ר יהושע בן לוי הני ששה³ ועשרים² הודו¹ כנגד מי, כנגד ך"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם תורה, וזן אותם בחסדו. ולכאו' יפלא הלא יש בהן הודו כו' כל"ח שאחר מ"ת⁴ כמו וניער פרעה⁵, והעביר ישראל⁶, שכבר נצטוו⁷ במצרים על מצות החדש הזה לכם, ועל קרבן פסח⁸, וכ"ש ענין לסיחון ולעוג⁹ שהיו זמן רב אחר הך"ו דורות כו'. והענין הוא דהנה ב' אלפים תורה¹⁰ וב' אלפים שהיו קודם הי' מבחי' חסד שאף שהיו כולם עובדי כוכבים, ולכן אברהם אבינו היו לו ד' מאות פרקי' במסכת עבודת <67>

כוכבים¹¹ שלו מפני עבודת כוכבים שהיו בימיו, אך מפני שהיו נזונים בחסדו של הקב"ה שאז הי' המשכת רב חסד בעולם, מפני שנא' אם חטאת מה כו' ורבו פשעיך¹² כו', אם צדקת מה¹³ כו' כמבואר ענין זה בד"ה ויהי בשלח פרעה¹⁴ תרמגבפי' כמה ארך אפים לפניו¹⁵ ית' שכל הדורות היו מכעיסין ובאין כו' ולכן אף לעוברי רצונו הי' משפיע כל טוב, והיו ך"ו דורות שהוא בחי' ך"ו המשכות של חסד מבחי' הוי' ארך אפים¹⁶, ואחר ב' אלפים של חסד אלו הי' ב' אלפים תורה, ואורייתא מחכ' נפקת¹⁷ להיות נמשך החסד ע"פ החכ' שהיא ג"כ קצת דין¹⁸ לדון את כל העולם כפי מעשיהם¹⁹ אם טוב ואם רע, ולצמצם ההשפעות²⁰ כפי מעשה בני אדם וכמ"ש אף ברי כו' יפיץ ענן אורו²², והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם²³ ופי' בזח"א וירא דק"ט²⁴ לפעלם דב"נ, וכ"ה בפירש"י ז"ל במקומו והוא מהגמ' דר"ה די"ז ב', שאם מטיבים מעשיהם כו' ולהיפך כו' נותנם בזמן הראוי²⁵ כו', וזהו שא' בזח"א כהדין טקלא דאסתחרת קמי'²⁶ (שהגם שזה קאי על המקור המשפיע בבי"ע, עכ"ז כולם בחכ' דאצי' עשית²⁷ שהוא מקור המשפיע וכתי' ה' בחכ' יסד ארץ²⁸, וא"כ היינו הך, וגם כי מקור ההשפעה תלוי' בתורה וכמ"ש בזח"ג אחרי דנ"ט²⁹ זימנא חדא הוי צריך עלמא למיטרא, וכשא' רשב"י דרוש בפי' הפסוק מה טוב ומה נעים³⁰ שבת אחים³¹ ירדו גשמים שלכאו' מהו שייכותם זל"ז, אלא שעיקר ההשפעה תלוי' בבחי' חיי עולם כמשנ"ת מזה במ"א באריכות שהגם שהנהגת העולמות בכלל נמשך מבחי' שנק' חיי שעה³², עכ"ז עיקר ענינה נמשך ע"י בחי' חיי עולם כמשנ"ת שם, שזהו מקור צמצומי ההנהגה שיומשך כפי מעשה בני אדם כו')²¹. ודהע"ה בהני ך"ו כל"ח המשיך ך"ו המשכות מחסדו של הקב"ה שמבחי' א"א וגדל חסד³³ שהי' אז בך"ו דורות אמר כי לעולם חסדו, פי' שאף עכשיו בזמן תורה יומשך ג"כ, כי אני הוי' לא שניתי³⁴ כלל, וגם עכשיו החסד הנ"ל כמו שהוא רק כו', ואם לעוברי רצונו כך³⁵ לעושי רצונו עאכ"ו שיוכל למשוך תרמדהחסד הזה בתוס' אור וגילוי כמ"ש בד"ה בשלח פרעה הנ"ל ובד"ה וישב יעקב בארץ מגורי³⁶ אביו*.

קיצור. הני ך"ו כל"ח כנגד ך"ו דור שעד מ"ת, שזן אותם בחסדו מבחי' א"א וגדל חסד, וממ"ת ואילך ע"י בחי' צמצום החכ', וזהו והוא מסיבות כו' לפעלם, ודהע"ה בסיפורו המשיך שגם לאחר מ"ת יומשך מחסדו כי אני הוי' לא שניתי**.

וביאור הענין יובן ע"פ מארז"ל לעולם יהי' אדם רך כקנה⁴⁵ ואל יהי קשה כארז, שצ"ל מ"ע כוונת מוסר דברי חז"ל להנהיג את האדם בהנהגתו זו, והוא שיהי' הנהגת מדותיו ע"פ שכל התורה⁴⁶, שהוא הממוצע בין אלקי' ואנשים, וכמ"ש ברבות בתחלתו בפי' הפסוק ואהי' אצלו אמון⁴⁷, אומן, וע' בפרש"י ז"ל בס"א⁴⁸, ואמרו בזהר אסתכל <68>

באורייתא וברא עלמא⁴⁹, וכנודע מדברי חז"ל בגמ' אלפים שנה קדמה תורה לעולם⁵⁰ שאין כוונתם בענין המספר לבד, אלא שזהו גם^*^** תרמהבמעלה⁵¹ כמ"ש מזה במ"א באורך, ולכן יש בתו' ב' בחי' סתים וגלי'⁵² וכמ"ש בזהר תלת דרגין⁵³ כו' וכולהו דרגא על דרגא סתים וגלי' כמ"ש מזה בכ"ד, והיינו כמו כל ממוצע שצ"ל כלול מבחי' התחתונה שבעליון, וגם מבחי' ראשית המדריגה שבתחתון בכדי שיוכל לחברם⁵⁴ כו', כמו משה ואהרן ביצ"מ⁵⁵, וכמ"ש במ"א בפרטי מינים המציעים⁵⁶ שיש גם בדצח"ם⁵⁷, אשר לזאת האדם הוא ג"כ הממוצע שע"י יכול להיות הליכת⁵⁸ עולם לו⁵⁹ מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט⁶⁰ כו' שנת' ענינם במ"א שבעבודה זהו ענין תורה ותפלה⁶¹ כו', להיותו בחיר הנבראים⁶², וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה⁶³, ועיקר המכוון מבריאת האדם הוא כנ"ל כי גם את העולם נתן בלבם⁶⁴, בכדי שימשיך בחי' זה שמורה על הגילוי בעולם, ולא כמו עולם לשון העלם⁶⁵ כו', וזהו כי זה כל האדם⁶⁶, ע"ד הנה אלקינו זה, זה כו' ב"פ זה⁶⁷ כמ"ש במ"א, ולכן הנהיגו חז"ל את האדם בתרומת מדותיו שיהי' רך כקנה ואל יהי' קשה כארז, שתוכן הכוונה הוא שינהיג עצמו ע"פ מדות דתיקון ולא יהא קשה כארז להתנהג ע"פ מדות דתהו כו', ושרש הענין הוא דהנה בבריאת האדם נא' נעשה אדם בצלמנו⁶⁸, וכתי' כי בצלם אלקי'⁶⁹ עשה את האדם, שתוכן המכוון הוא שגם בברה"ע (לבד מה שניתוסף אח"כ במ"ת) ניתן הכח באדם שע"י אתעדל"ת שלו יפעול אתעדל"ע⁷⁰, רק שקודם מ"ת הי' ההעלאת מ"ן באופן אחר כו', וע' בת"א פ' תרמווישלח⁷¹, והוא שענין הצלם הוא כמו צורה בולטת, שכשמדפיסים בה נעשה החותם שקוע, וכן להיפך, וכמבואר בלק"ת בד"ה שימני כחותם⁷² בענין רצועות דתפילין של ראש דתליין על לבא שז"ע כחותם המתהפך⁷³, וכל עבודת האדם כן הוא שע"י בחי' חותם בולט שבאדם נמשך לו חותם שקוע⁷⁴ שמלמעלה כו', ולהיפך ע"י בחי' חותם שקוע* שמלמטה עי"ז נמשך בחי' חותם בולט שמלמעלה, וכ"ה בסתים וגלי' דקוב"ה⁷⁴ שע"י בחי' חותם שקוע* שמלמעלה פועל באדם חותם בולט, ועל⁷⁵ בחי' הבליטה שמלמעלה נמשך בחי' השקיעה שבאדם בעבודה כו', וזהו דכתיב לך ה' הגדולה⁷⁶, כי לגדולתו אין חקר⁷⁷ כי הוא לבדו⁷⁸ הוא קדמון לכל הקדומים⁷⁹ כי גאה גאה⁸⁰ כו', לכן בהשפעת בחי' חסדו הלזה פעל על אוהבו הראשון (אשר בו הי' כלול מדת היראה בהעלם⁸¹ ) שהעיר ממזרח⁸² והודיע אלקותו בעולם שיהי' בו מדת השקיעה, וכדאשכחן באאע"ה שאמר ע"ע ואנכי עפר ואפר⁸³, והיינו שעיקר החסד שלו הי' להשפיע מחייו, ולא מבחי' המותרות שלו לבד, ולכן בחזירתו פורע⁸⁵ הקפותיו⁸⁴ להודיע בעולם שלא לומר חייך קודמים אלא כעין מעשה שהי'⁸⁶ כו', אבל לא זהו עבודת האדם שעובד את בוראו, כ"א צ"ל בבחי' משים עצמו כשיריים⁸⁷, והוא הנק' בחי' חסד דמ"ה⁸⁸ פי' חסד שמצד הביטול שמשים עצמו כשיריים בעולם שזה בא לו ע"י בחי' השפעת גדולתו ית' מלמעלה שפעל בו השקיעה באמיתיות⁸⁹ להיות בחי' <69>

שיריים בעולם עד שא' ע"ע עפר ואפר שהאפר הוא מה דאשתאר מן נורא אחר העבודה כו' כנ"ל⁸⁹, שנמצא זהו כמו החותם שע"י חותם בולט שלמעלה הוא בחי' גדולתו ית' אשר לגדולתו אין חקר פועל שיהי' באברהם אוהבו בחי' הביטול דשקיעה הנ"ל, וכ"ה בעבודת האדם גם תרמזעכשיו באהוי"ר שנמשלו לאש ומים⁹⁰, שע"י המים שהיא עבודת אברהם אוהבי⁹¹, וכמו שיסד הפייטן זכור אב נמשך אחריך כמים⁹² שהוא בעבודתו נמשך אחריך כמים אחריך דוקא מפני שנגלה לו גדולתו ית' כנ"ל, וממילא מובן שגם עכשיו בעבודה בבחי' המים שנמשכי' מחמת השקיעה שלמטה זהו נמשך מלמעלה בחי' חותם בולט דוקא כו'.

והנה ⁹³ בחי' אתעדל"ע הנמשך מלמעלה ע"י אתעדל"ת שבבחי' מים דלתתא הנ"ל, גדולה ועליונה יותר מאתעדל"ע הנמשך ע"י בחי' אש כו' כי מבחי' אתעדל"ת שבבחי' חותם בולט שלמטה נמשך מלמעלה בחי' חותם שוקע, שז"ע המשכת אורות בכלים, ומאתעדל"ת שבבחי' שקיעה וביטול נמשך אתעדל"ע גילוי בחי' חותם בולט שלמעלה דהיינו גילוי אור א"ס בלי לבושי' המסתירים ולא יכנף עוד⁹⁴ כו', ולכן ארמי יעקב מים בתוך היין⁹⁵ בכדי להמשיך בחי' ברכה עליונה יותר, ונמצא מובן איך שאתעדל"ת שבבחי' מים בחי' שקיעה וביטול משים עצמו כשיריים ממשיך אתעדל"ע עליונה יותר ממה שנמשך אתעדל"ע ע"י בחי' אתעדל"ת בבחי' רשפי אש.

קיצור. מארז"ל שיהי' רך כקנה, זהו בהיות האדם ממוצע להיות הליכות עולם לו, לכן צ"ל רך כקנה מדות דתיקון שיוכל לפעול בעצמו להיות משים עצמו כשיריים שעי"ז יומשך חותם בולט שלמעלה ולא יכנף.

ועפ"ז⁹⁶ יובן ג"כ ענין פי' חז"ל בפי' הפסוק לשארית נחלתו⁹⁷ (בפ"ב דר"ה די"ז⁹⁸ ) היינו למי שמשים עצמו כשיריים, דלכאורה צ"ל זה כנ"ל⁹⁹, אך הנה שרש הענין הוא שהמקובלי' הקדמונים¹⁰⁰ קראו המדות עליונות בשם תרמחגג"ת¹⁰¹, שלמדת חסדו ית' קראו בשם גדולה, וכדכתי' לך ה' הגדולה, רק בע"ח נז' הכל חג"ת שקרא למדת גדולתו בשם חסד, והענין הוא כי באמת בא"ס ב"ה אינו שייך לומר שמשפיע¹⁰² בחי' החסד כ"א מצד שלגדולתו אין חקר כלל וכמ"ש א"א וגדל חסד כי באור פני מלך חיים¹⁰³, ולהיותו ית' נק' א"א לכן החסד בהגדלה כמ"ש וגדל חסד שהחסד מצד עצמו אין קץ ותכלית לחסדו הטוב (בחי' ורב חסד¹⁰⁴ כמ"ש¹⁰⁵ באד"ר נשא דקל"ג ב') אך הנה חסד זה לא יתכן כ"א בו ית' אשר לו נאה הגדולה זו שלגדולתו העצמי אין חקר כלל וכנ"ל גאה גאה כו' לכן לך דוקא הגדולה כו', משא"כ בנבראי' אינו שייך מדה זו מאחר שבאמת ממילא קמי'¹⁰⁷ כלא חשיבי¹⁰⁶ וכל ההשתלשלו' הוא כטפה נגד ים אוקיינוס¹⁰⁸ ויותר כמ"ש במ"א שאין ערוך לך כלל, לכן¹⁰⁹ בכל סטרא דקדושה הוא בחי' ביטול ואין דכלא חשיבי נהפוך מבחי' גדולה, והיא מדת חסד לאברהם שנמשך מבחי' עפר ואפר כנ"ל, וכן יעקב אמר ע"ע קטנתי מכל החסדי'¹¹⁰ כמ"ש באגה"ק¹¹¹, ומעשה אבות¹¹² כו', ומ"ש בע"ח חסד ולא גדולה זהו מפני שמדבר בחסד דז"א דאצי' שהוא בחי' אורות בכלים שהכלים הם מוגבלים¹¹³ ועכ"פ בחי' שרש הגבול גם לפ"ד העה"ק¹¹⁴, וז"ע רל"ו אלפי' רבבות פרסאות¹¹⁵, ועש"ז <70>

נק' תרמטזעיר אנפין משא"כ א"א הוא א"ס, ולכן חסד דז"א נק' חסד דמ"ה בחי' ביטול שהכלים בטלים לאוא"ס, וענין וגדל חסד הוא בחי' א"א שזהו לפני האצי' עדיין כמ"ש בזהר שם בענין חסד דלגאו וחסד דלבר, והן אמת כי מחסד דתהו שנפל בבחי' שבה"כ יש ג"כ בחי' חסד שמצד הגדולה¹¹⁶ שזהו היפך בחי' עפר ואפר דאברהם, שאינו משפיע רק מהמותרות, וע' בד"ה עבדים היינו¹¹⁷, אך ז"ע ויוציאנו ה' אלקינו¹¹⁸ או"א שהלבישו לזרועות דא"א¹¹⁹ כו' והאדם צריך להתנהג ולדבוק במדות דתיקון מה הוא רחום¹²⁰ אף אתה הי' רחום, וכן החסד מבחי' חסד דתיקון חסד דמ"ה, ולכן אפי' מגיע לו ריעותא מהגמ"ח לא ימנע א"ע מלגמול חסד כיון שסיבת החסד הוא מחמת שמשים עצמו כשיריים כו', והנה ע"י בחי' ביטול זה יוכל להתגלות עליו מדותיו של הקב"ה ממש בחי' מדת גדולתו ית' בגילוי ממש כי ע"י שקיעה שלמטה בחי' ביטול נמשך אתעדל"ע בבחי' חותם בולט כנ"ל, ועמ"ש במ"א שבבחי' התיקון נמשך בחי' אוא"ס¹²¹ מבחי' שלימותא דכולא¹²² כו', וזהו לשארית נחלתו למי שמשים כו' כי יגמה"ר נקראי' רחמים גדולים וכמ"ש וברחמים גדולים¹²³ כו', שנמשכי' מבחי' ולגדולתו אין חקר, א"א וגדל חסד, וע"כ אינו נמשך אלא במי שמשים עצמו כשיריים בחי' שקיעה וביטול שזהו דוקא הכלי לבחי' חותם בולט שמלמעלה¹²⁴, וזהו דכתי' (ישעי' נ"ז ט"ו) כה אמר רם ונשא כו' מרום וקדוש אשכון ואת¹²⁵ דכא ושפל רוח כו' לב נדכאים דוקא כו', ונמצא שלפ"ז יובן איך שדוד שהי' שפל בעיני עצמו כמ"ש לא גבה לבי¹²⁶ ולא רמו עיני כו' וקרא עצמו עני ואביון¹²⁷, וגם משל א"ע בתולעת כמ"ש ואנכי תולעת ולא איש¹²⁸ כו', וכמארז"ל שדוד כשהי' עוסק בתורה הי' מעדן עצמו כתולעת¹²⁹, שז"ע ונפשי כעפר כו' עי"ז פתח לבי בתורתיך¹³⁰ כו', שלכן הוא הי' ביכולתו להמשיך תרנבחי' ך"ו כל"ח שלפני האצי' שיומשכו בתיקון גם בבחי' התלבשות או"פ ג"כ וכנ"ל בענין מאדך¹³¹ כו'.

קיצור. שהמקובלים הראשונים קראו גג"ת, ובע"ח חג"ת ולא פליגי כלל, אלא שהראשונים מדברים בלפני האצי', ובע"ח מדבר בז"א דאצי', מ"מ בחי' חסד שלפני האצי' הנק' גדולה אינו שייך כ"א בא"ס שהוא קדמון לכל הקדומי', ובכדי שיומשך זה בנבראי' זהו ע"י השקיעה דוקא, ולכן דוד שהשפיל א"ע הקב"ה הגביהו שיומשך בו חותם בולט שלמעלה עד שא' ך"ו כל"ח שיומשך גם מחסד זה בנבראי' כו'.

ויובן זה עוד ממ"ש משה ונפלינו אני ועמך¹³² שנת' בלק"ת בד"ה מצה זו¹³³ שגם מבחי' פלא אשר שם כחשוכה כאורה¹³⁴ בשני כפין יומשך ג"כ רק למקום הראוי כו', ומכ"ז יובן ענין כובע ישועה¹³⁵ שהוא ך"ו ע"ב¹³⁶, היינו חסד של ש' הוי' מבחי' א"א שז"ע כמו בחי' ך"ו כל"ח שביקש דוד בשיריו ותשבחות שלו ומרע"ה בתפלתו, שתוכן הענין שיומשך בחי' רב חסד שהוא בבע"ג שהרי אינו מאיר בפנימיות האצי' בראשית האצי' כ"א בבחי' מקיף מריש כ"ד עד סוף כו', שיומשך בחי' חסד זה בעושי רצונו, ואזי נק' כובע¹³⁷ ישועה <71>

בראשו, וזהו שא' ריב"ל הני ך"ו הודו כנגד מי, שאין הכוונה שהם כנגד ך"ו דורות לבד שזן אותם בחסדו קודם שנתן תורה, כ"א שגם לאחר שכבר ניתנה, וכמו דוד שנולד בערך תתנ"ד שנה באלף השלישי¹³⁸, יומשך ג"כ מחסדו הנ"ל שהרי אני ה' לא שניתי כלל וגם עכשיו יש בחי' חסד הנ"ל, וע"ד שביקש משה בתפלתו כו', כ"א שבכדי שיומשך גילוי נפלא כזה בבחי' הפנימיות ג"כ צ"ל ע"י שקיעה וביטול, ולכן דוד דוקא, שהי' כדוגמת משה ששניהם קרוי' עבד¹³⁹ רק שמשה הי' מבחי' ונחנו מה¹⁴⁰, ודוד א' ע"ע אם לא שויתי ודוממתי¹⁴¹ שקרא¹⁴² עצמו דומם שהי' בעיני עצמו, שהוא הכלי לגילוי בחי' ומדריגה עליונה כזו כנ"ל רם ונשא כו' מרום כו' דכא ושפל רוח כו', לכן הי' בכחו תרנאלהמשיך ך"ו כל"ח שכמו שזן אותם בחסדו הנ"ל עד שלא נתן תורה, שיומשך זה בעושי רצונו לאחר מ"ת בדרך מכ"ש, וזהו כי לעולם חסדו שיומשך חסד זה בעולם, גם בשני אלפי' תורה, והתורה היא נצחית¹⁴³ כו'.

המשך ציוני הע' להמשך יונתי הנדפס, נמצא לקמן ע' תרסה]

הערות

עמוד תרמב

3. ששה ועשרים הודו : תהלים פרק קלו.
2. ששה ועשרים : בפסחים ובאוה"ת: עשרים וששה. וראה גם לקמן בסיום המאמר ך"ו כל"ח.
1. ויובן. . הני ששה ועשרים הודו : בס' התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז ע' 53) בנידון מאמר זה נרשם: רך כקנה כו' גדולה. חסד — ג' קיצורים. פיסקא ראשונה שבמאמר זה הוא לשון אוה"ת חנוכה כרך ב ס"ע 574 ואילך בשינויים והוספות. והוא מיוסד על מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שלד. מפיסקא וביאור הענין על יד הערה 69 ואילך ועד הערה 124 — ראה לקו"ת עקב יז, ג — יח, ב בהוספות ושינויים. ראה גם מאמר ד"ה פזר נתן לאביונים ש"פ וישב תשי"ח . הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לקמן (בחלק הנחותיו). כנראה למאמר זה נתכוון בסה"מ תרנ"א ע' פז — ושם: וז"ע וכובע ישועות בראשו כובע הוא כ"ו ע"ב והיינו בחי' חסד דא"א וזה נמשך בראשו בחי' פנימיות כו' כמ"ש מזה באורך בהדרושי' השייכי' לד"ה יונתי תר"ם.
4. שאחר מ"ת : ועד"ז באוה"ת כאן. וכנראה הכוונה לאחר התחלת ציווי המצות. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן.
5. וניער פרעה : תהלים שם, טו.
6. והעביר ישראל : שם קלו, יד. פסוק זה לא הובא במאמרי אדה"ז כאן. סדר הפסוקים כ"ה גם באוה"ת כאן. ובהנחה כאן.
7. נצטוו : בהמשך יונתי הנדפס: נצטוינו. באוה"ת כבפנים.
8. מצות החודש הזה. . קרבן פסח : בא יב, א ואילך.
9. לסיחון ולעוג : תהלים שם, יט-כ. ראה חוקת כא, כא ואילך. דברים ב, כד ואילך. ג, א ואילך.
10. ב' אלפים תורה : ע"ז ט, א.
11. אברהם. . ד' מאות פרקי'. . במסכת עבודת כוכבים : ראה ע"ז יד, ב. זח"ב תוספת ערה, סע"ב. זהר חדש (ס"ת) יתרו לז, ג.
12. אם חטאת. . פשעיך : איוב לה, ו. כתוב זה לא הובא באוה"ת כאן.
13. אם צדקת מה : איוב לה, ז.
14. בד"ה ויהי בשלח פרעה : מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קמו ואילך. תו"א בשלח סא, א. תו"ח שם ח"א קלד, ד ואילך. אוה"ת שם ע' שסא. שם כרך ז ע' ב'תרנד ואילך.
א. להעיר שבהשיחה שלאחרי המאמר אומר: דאס איז דער רבי מהר"ש'ס א מאמר משנת תרל"ז ער הויבט זיך אן הני כ"ו כי לעולם חסדו.
ב. ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.

עמוד תרמג

15. כמה ארך אפים לפניו : אבות פ"ה, מ"ב.
16. הוי' ארך אפים : ראה תשא לד, ו.
17. ואורייתא מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
18. החכ'. . קצת דין : ראה תו"א בראשית ה, ד. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 37.
19. לדון את כל העולם כפי מעשיהם : ראה גם לקו"ש עקב כרך ט ע' 71 הערה 5. כרך טו ע' 67 הערה 25. שמח"ת כרך יט ע' 383 הערה 28.
20. ההשפעות : בהמשך יונתי הנדפס: השפעות. באוה"ת כבפנים.
22. אף ברי. . ענן אורו : איוב לז, יא.
23. והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם : איוב שם, יב.
24. דק"ט : ריש ע"ב.
25. נותנם בזמן הראוי : זה קאי על מטיבים מעשיהם.
26. כהדין טקלא דאסתחרת קמי' : ראה זהר וירא שם.
27. כולם בחכ'. . עשית : תהלים קד, כד.
28. ה' בחכ' יסד ארץ : משלי ג, יט.
29. דנ"ט : ע"ב. ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' רצא ואילך. וש"נ.
30. מה טוב ומה נעים : תהלים קלג, א.
31. אחים : בהמשך יונתי הנדפס ניתוסף: גם יחד.
32. חיי עולם. . חיי שעה : שבת י, א. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 34.
21. וכמ"ש. . כו') : באוה"ת כאן ליתא.
33. א"א וגדל חסד : תהלים קמה, ח. ראה גם לקמן בפיסקא ועפ"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'לג.
34. כי אני ה' לא שניתי : מלאכי ג, ו.
35. ואם לעוברי רצונו כך : ראה מכות בסופה. לקו"ת בהעלותך לג, ד. שלח מז, א.

עמוד תרמד

36. ובד"ה וישב יעקב בארץ מגורי אביו : תו"א וישב כז, א. הועתק גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"ט.
45. לעולם יהי' אדם רך כקנה : ראה תענית כ, סע"א. לקו"ת אמור לז, ד. מטות פז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמז. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תלט. וש"נ.
46. הנהגת מדותיו ע"פ שכל התורה : ראה גם פלח הרמון בחוקותי ע' תקמו.
47. ואהי' אצלו אמון : משלי ח, ל.
48. בפרש"י ז"ל בס"א : בב"ר שם ד"ה דיפתראות.
49. אסתכל באורייתא וברא עלמא : ראה זהר תולדות קלד, א. תרומה קסא, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רעט ואילך.
50. אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה אלפים שנה קדמה תורה לעולם יום ב' דחה"ש תשי"א.
*. נכתב מלמטלמ"ע בצד השמאלי של העמוד וכתב ע"ז אצ"ל אין צריך להעתיק: (ודוד בסיפורו סיפר כל ענין יצ"מ, ע"ד סיפורו בקפיטל ק"ו בסיפור עשרה מדות שהפך קודם למאוחר, מפני שכותבים נגד תורה שבע"פ הוא כמשל צורת החותם בשעוה שהאותיות מתהפכים כו', כידוע שימני כחותם על לבך (מ"כ כן ואינו מובן וצ"ע עדיין).
**. נרשם בסוף הקיצור וכתב ע"ז אצ"ל אין צריך להעתיק: (אלא שזהו כחותם המתהפך, וצ"ע).
37. ודוד. . מובן : נמצא גם באוה"ת כאן ע' רפח. מאמרי אדה"ז שבהערה 1 (בשינויים).
38. בקפיטל : באוה"ת כאן בסי'. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 478.
39. ק"ו : כ"ה גם באוה"ת כאן. ראה קה, כח ואילך. וראה גם עח, מד ואילך.
40. עשרה מכות : ראה רד"ק שם קה, כח. עח, מה. מט. אבן עזרא קה, לב. עח, מה.
41. מדות : באוה"ת ומאמרי אדה"ז: מכות.
42. שכותבים : שם: שכתובים.
43. כידוע שימני : במאמרי אדה"ז: כידוע מאמר הזוהר על פסוק שמני.
44. _ שימני כחותם על לבך [שם ניתוסף: וגו']: שה"ש ח, ו.

עמוד תרמה

51. קדמה. . במעלה : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 899.
52. בתו' ב' בחי' סתים וגלי' : ראה גם סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שלג.
53. תלת דרגין : ראה זהר אחרי עג, א. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 61 ואילך.
54. ממוצע שצ"ל כלול. . לחברם : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. סידור שער הל"ג בעומר שו, ב. אוה"ת בשלח ע' תקע ואילך.
55. ממוצע. . משה ואהרן ביצ"מ : ראה גם אוה"ת שם. סה"מ תרל"ח ע' קעז.
56. המציעים : בהמשך יונתי הנדפס: המוצעים. ואוצ"ל: הממוצעים.
57. המציעים. . בדצח"ם : ראה ע"ח ואוה"ת שבהערה 54. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 62 ואילך.
58. הליכת : בהמשך יונתי הנדפס: הליכות.
59. הליכות עולם לו : חבקוק ג, ו.
60. הליכת. . מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט : ראה גם תו"א וישב ל, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קלא ואילך ובהנסמן שם.
61. שבעבודה. . תורה ותפלה : ראה גם תו"א מקץ לח, ג. שע"ת קב, ג. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכג ואילך (ובהנסמן בריש המאמר שם).
62. בחיר הנבראים : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ו. וש"נ.
63. וכל העולם. . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב. ראה גם לעיל שם.
64. גם את העולם נתן בלבם : קהלת ג, יא. ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח שם פט"ז ובהערה 397.
65. עולם לשון העלם : ראה ספר הבהיר ס"י. תו"ח שמות ח"א יח, ד הערה 783.
66. כי זה כל האדם : קהלת יב, יג.
67. הנה אלקינו זה. . ב"פ זה : ישעי' כה, ט. ראה אוה"ת שמות ע' פה. בשלח ע' תקלא. שבועות ע' קלג ואילך. ישעי' כרך א ע' רג ואילך. (יהל אור) תהלים ע' שסט. סה"מ תרנ"ד ע' קנד. סה"מ מלוקט ד' ע' שנב.
68. נעשה אדם בצלמנו : בראשית א, כו.
69. כי בצלם אלקי' : נח ט, ו. להבא להלן ראה לקו"ת עקב יז ג ואילך בהוספות ושינויים.
70. אתעדל"ת. . אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמר ד"ה לרוקע נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצד [ובמקביליו ובהנסמן במ"מ לשם]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.

עמוד תרמו

71. בת"א פ' וישלח : כד, סע"ד ואילך. כו, א. ראה גם תו"ח שם קצא, סע"ב. ד ואילך. קצה, ג ואילך. אוה"ת איוב כרך א ע' תרנה ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' נד ואילך.
72. בלק"ת בד"ה שימני כחותם : שה"ש מה, א.
73. כחותם המתהפך : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 78.
74. שקוע : בהמשך יונתי הנדפס: שוקע.
74. בסתים וגלי' דקוב"ה : ראה זהר אחרי עג, א.
75. ועל : בהמשך יונתי הנדפס: וע"י.
76. לך ה' הגדולה : דהי"א כט, יא.
77. לגדולתו אין חקר : ע"פ תהלים קמה, ג.
78. כי הוא לבדו הוא : ע"פ חרוז בפיוט האוחז ביד משפט — לימים נוראים.
79. קדמון לכל הקדומים : לשון ת"ז תי"ט (מב, א). ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תנט. וש"נ.
80. כי גאה גאה : בשלח טו, א.
81. אוהבו. . היראה בהעלם : ראה אגה"ק סי"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תלג. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שכג, ג.
82. שהעיר ממזרח : ישעי' מא, ב. ראה גם ב"ר פ"ב, ג.
83. ואנכי עפר ואפר : וירא יח, כז.
85. פורע : בהמשך יונתי הנדפס: פרע.
84. בחזירתו פורע הקפותיו : ב"ר פמ"א, ג. רש"י לך יג, ג.
86. חייך קודמים. . מעשה שהי' : ב"מ סב, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1395.
87. משים עצמו כשיריים : ר"ה יז, ריש ע"ב. ראה לקמן פיסקא ועפ"ז ובהנסמן לשם.
88. חסד דמ"ה : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 88.
89. באמיתיות : בהמשך יונתי הנדפס: האמיתיות.
89. שהאפר. . דאשתאר. . כנ"ל : ראה לעיל מאמר ד"ה ויאמר כו' לך לך.

עמוד תרמז

90. באהוי"ר שנמשלו לאש ומים : ראה גם לקו"ת כאן.
91. אברהם אוהבי : ישעי' מא, ח.
92. זכור אב נמשך אחריך כמים : תפלת גשם.
93. והנה : להבא להלן ראה לקו"ת עקב יז, ד בהוספות ושינויים.
94. ולא יכנף עוד : ישעי' ל, כ.
95. ארמי יעקב מים בתוך היין : ראה זהר בלק קפט, א.
96. ועפ"ז : להבא להלן ראה לקו"ת עקב יז, ד ואילך בהוספות ושינויים.
97. לשארית נחלתו : מיכה ז, יח.
98. די"ז : ריש ע"ב.
99. כנ"ל : רד"ה שובה ישראל.
100. שהמקובלי' הקדמונים : ועד"ז בלקו"ת כאן: שבספרי מקובלים הקדמונים. במאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קלד: בספרי מקובלים וקדמונים. כתוביםא ח"ב ע' רכד: בלשון המקובלים הראשונים . באוה"תא וירא ח"א ע' צ: ובלשון המקובלים הראשונים (שלפני הפרדס והע"ח). עקבא ס"ע תרכט: דהמקובלים שלפני האריז"ל. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' יז: יש פלוגתא בין המקובלי' הראשוני' והאחרוני'. . והאריז"ל הכריע. סה"מ עטר"ת ע' קיז: שמקובלים. . ומקובלים הראשונים שלפני הפרדס והאריז"ל .
א. צויין אליו במ"מ ללקו"ת כאן בריש המאמר.
ב. ועד"ז: בתו"ח ויצא קעו, א. פירוש המלות עו, ג. קיג, א. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקעה. דברים ח"א ע' ר. אוה"ת ואתחנן ע' תכ. שם כרך ו ע' ב'רכו: שלפני האריז"ל. המשך מים רבים תרל"ו פמ"ז. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 112: עד האריז"ל. תער"ב ח"א ס"ע תפד. סה"מ עטר"ת ע' קכג. מאמר ד"ה פזר נתן שבהערה 1 וד"ה אם בחוקותי תשט"ז.
ג. ועד"ז המשך תער"ב ח"ג ע' א'תל.

עמוד תרמח

101. גג"ת : בהמשך יונתי הנדפס: חג"ת. וכשצ"ל כבפנים.
102. שמשפיע : שם: שישפיע. וכ"ה בלקו"ת כאן.
103. באור פני מלך חיים : משלי טז, טו.
104. ורב חסד : תשא לד, ו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט ובהערה 114.
105. כמ"ש : בלקו"ת כאן: עיין.
107. כולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
106. ממילא קמי'. . חשיבי : בהמשך יונתי הנדפס: כולא קמי'. . חשיב.
108. כטיפה נגד ים אוקיינוס : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קסד. סהמ"צ להצ"צ ע' צא ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלח ואילך.
109. לכן : בהמשך יונתי הנדפס: ולכן.
110. קטנתי מכל החסדי' : וישלח לב, יא. ראה גם לקמן מאמר ד"ה רני ושמחי פיסקא ואמנם.
111. כמ"ש באגה"ק : ס"ב.
112. ומעשה אבות : ראה תו"א וישלח כו, רע"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' צא. רמב"ן לך יב, ו. לקו"ש תולדות כרך כה ע' 123. וש"נ.
113. שהכלים הם מוגבלים : בלקו"ת עקב כאן יח, רע"א כמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי — ס"כ קכט, ריש ע"ב בשם הע"ח. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 122: הוא בע"ח שמ"א .
114. שהכלים. . שרש הגבול גם לפ"ד העה"ק : מובא בשמו בכ"מ — ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אני לדודי הב' ובהערה 59.
115. רל"ו אלפי' רבבות פרסאות : ראה פרקי היכלות . ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ב. סה"מ תרל"ח ע' ז. וש"נ.
ד. באוה"ת ח"ש ח"א ע' קז מציין: שער מ"א הוא שער דרושי אבי"ע רפ"ד (ומצטט לשונו — ראה שם לשונו). בדפוסים אחרים שמ"ב, פ"ב.
ה. מובא גם בשם: ס' היכלות־ ס"י־ במ"ר — ראה אוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רלג בהערה. ש"א לו, ב הערה 48. סה"מ שבפנים ההערה. וש"נ.

עמוד תרמט

116. חסד שמצד הגדולה : ראה אוה"ת וירא כאן צא סע"א ואילך.
117. בד"ה עבדים היינו : באוה"ת כאן מציין: ועמ"ש מזה בסידור. . בענין שמית בידים תתפש — סדר הגדה רצד, סע"ב ואילך.
118. ויוציאנו ה' אלקינו : הגדה של פסח פיסקא עבדים היינו.
119. או"א שהלבישו לזרועות דא"א : ראה פע"ח שער חה"מ שכ"א, פ"ז. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 791.
120. מה הוא רחום : ראה לקו"ת פינחס פ, ג. שבת קלג, ב. ספרי עקב יא, כב.
121. ועמ"ש במ"א שבבחי' התיקון נמשך בחי' אוא"ס : ראה לקו"ת אמור לז, סע"ד ואילך.
122. שלימותא דכולא : ראה עבודת הקודש ח"א, רפ"ח. דרך אמונה להנ"ל (מהדורת קה"ת) ע' יג ובהנסמן שם. לקו"ת עקב טז, סע"א. הלשון שלימותא דכולא — ראה ת"ז בהקדמה (יז, ב).
123. יגמה"ר נקראי'. . וברחמים גדולים : ישעי' נד, ז. ראה גם לקו"ת כאן. תו"ח בשלח ח"א קמב, ג ובהערה 61.
124. שמלמעלה : ע"כ מלקו"ת — ראה לעיל הערה 1.
125. ואת : בהמשך יונתי הנדפס: את — בכתוב כבפנים.
126. שדוד. . לא גבה לבי : תהלים קלא, א.
127. שדוד. . וקרא עצמו עני ואביון : תהלים קט, כב. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ס"ע סא ואילך. וש"נ. נ"ך ע' שסג. תו"ח נח עו, סע"א ואילך.
128. ואנכי תולעת ולא איש : תהלים כב, ז.
129. שדוד. . הי' מעדן עצמו כתולעת : ראה מוע"ק טז, ב. ראה גם לקו"ת חוקת נז, א ואילך.
130. ונפשי כעפר. . פתח לבי בתורתיך : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ושאבתם מים ובהערה 134.

עמוד תרנ

131. וכנ"ל בענין מאדך : ראה לעיל מאמר ד"ה ולהבין כו' מזבח הפנימי. ד"ה עשה צדקה ומשפט.
132. ונפלינו אני ועמך : תשא לג, טז.
133. בלק"ת בד"ה מצה זו : צו יב, א. סע"ג. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים בסופה ובהנסמן שם.
134. כחשוכה [בהמשך יונתי הנדפס: כחשיכה] כאורה : תהלים קלט, יב.
135. כובע ישועה : ישע' נט, יז.
136. כובע ישועה שהוא ך"ו ע"ב : ראה לעיל מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט על יד הערה 107 ואילך.
137. כובע : בהמשך יונתי הנדפס: וכובע.
138. דוד שנולד בערך תתנ"ד שנה באלף השלישי : ראה סדר הדורות בשנת הנ"ל.
139. דוד. . משה ששניהם קרוי' עבד : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פרק ג"ל ובהנסמן שם.
140. ונחנו מה : בשלח טז, ז. ח. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פכ"א ובהערה 593.
141. אם לא שויתי ודוממתי : תהלים קלא, ב. ראה גם סהמ"צ להצ"צ ע' קח. אוה"ת פסח כרך ב ע' תמד.
142. שקרא : בהמשך יונתי הנדפס: שקורא.

עמוד תרנא

143. והתורה היא נצחית : ראה תניא פי"ז. כש"ט קה"ת סשצ"ג. תו"ח שמות ח"א א, א. וש"נ. פלח הרמון אמור ע' רצא בשם הבעש"ט.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועבדתם את הוי' אלקיכם ‹ פא סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרמח
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ועבדתם את ה' אלקיכם ‹ תלא סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרמח