לז ד
צומח כו' והן בנפשו כלול דצ"ח רוחניים האותיות הן בחי' דומם והמדות בחי' צומח כו' ועמ"ש בפ' בראשית ע"פ וייצר בענין שגוף האדם היה מתחלה דומם משא"כ גוף הבע"ח כו' והיינו לפי שהאדם כולל ממדבר עד דומם) ולכן נקרא האדם עולם קטן. וכ"ז הוא מחמת שנברא בצלם ודמות שלמעלה אדם דלעילא אשר הוא בחי' פרצוף ופרצוף הוא קשר ע"ס וכל ספירה כלולה מע"ס וכידוע ההפרש בין נקודה ספירה לפרצוף (בע"ח שער כ"ט שער הפרצופים פ"ז כ' כי נקודה הוא עשייה שבספירה. וספירה הוא בחי' הספירה שלימה מאבי"ע שבה. ופרצוף הוא קשר י"ס וכל ספירה מהם שלימה מאבי"ע עכ"ל) גם יש בפרצוף בחי' מוחין חב"ד אשר באו בשינויים לפעמים בחינת גדלות ופעם קטנות ומחמת כי בצלם אלקים נעשה האדם שלמטה ג"כ לכן יש בו כל בחי' הנ"ל גם בחינת פנימית וחיצוניות. וכל אלה אין בשאר הברואים לבד מאדם שנברא בצלם אלקים שהוא בחי' אדם העליון שכולל הכל וגם במרכבה כתיב ופני אדם לארבעתן אנפי זוטרי ואנפי רברבא וע"כ נאמר באדם וירדו בדגת הים ובעוף השמים כו' שכמו שאדם דלעילא על דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה מושל על כל הארבע חיות המרכבה הכוללים כל החיות פרטיים כו' כך האדם לפי שנעשה בצלם אלקים וכולל ג"כ הבחי' דצ"ח לכן הוא מושל ורודה בכולם (ועיין בפרדס של"א פ"ח. ובשל"ה בהקדמה בבית ישראל):
ב והטעם לכ"ז למה אדם דוקא הוא בא בהתכללות ופרצוף ולא שאר בעלי חיים היינו מפני דשרש אדם הוא מעולם התיקון ושרש דצ"ח הוא מעולם התהו שקדם לבחי' תיקון וכנ"ל, דהנה שבירת הכלים דתהו היה מחמת שהיה ריבוי האור והכלי הי' קטן מהכיל ולכן נשברו הכלים ונפלו למטה בבי"ע והאור נסתלק למעלה. ולכן נעשה אח"כ עולם התיקון מיעוט האור וריבוי הכלים. והנה מהו ענין ריבוי האור היינו התגלות האור בתוקף ובתגבורת בתכלית (וכמ"ש במ"א בביאור ע"פ מים רבים כו' מי נח). ולכן היו ז' מדות דתהו זה תחת זה בלי התכללות זה מזה כלל, מחמת כי האור והמדה הי' בא בהתגלות ובתגבורת לכן לא היה מתחבר עם המדה שכנגדו והיו ענפין מתפרדין. עד"מ למטה מה שארז"ל לעולם יהא רך כקנה וזהו דוגמת עולם התיקון ואל יהא קשה כארז שזהו בחי' עולם התהו. ד"מ איש הקשה במדותיו בלי נטות מהם כלל. כך היה אותו האור והמדה בא בחוזק והתגלות המדה ההיא לכן לא היה נכלל ממדה אחרת כלל מחמת ריבוי התגלות המדה ההיא וזה נקרא ריבוי האור אשר כל אחד על מעמדו דמדה ההיא דייקא בלי התכללות היפוכו ולכן לא היו יכולים הכלים לסבול האור הרב והחזק ונשברו ונפלו בבי"ע והאורות נסתלקו למעלה שנשארו למעלה בבחי' העלם. אמנםעולם התיקון הוא מיעוט האור היינו שאין המדה באה בתגבורת כ"א דוגמת ענין רך כקנה שיכול לנטות ממדתו. וע"כ הוא בבחי' קוין והתכללות המדות זה מזה חסד כלול מגבורה וגבורה מחסד. וזהו כי התיקון הוא בחי' אדם משא"כ בתהו כנ"ל בשם הזהר והיינו כי האדם הוא בחי' פרצוף שהוא התכללות מע"ס יחד וגם כל הע"ס כלולים מכולם ולהיות בחי' התכללות זו זהו דייקא בעולם התיקון מטעם הנ"ל. ולכן גם האדם שלמטה לפי ששרשו מהתיקון לכן הוא כלול מכל המדות וגם כל מדה יש בה התכללות מכולם אבל בחי' דצ"ח ששרשן נמשך מהספירות דתהו שלא היה בהם בחי' התכללות לכן כמ"כ בטבע דצ"ח שיש לכל בעל חי מדה מיוחדת ואין בה מדה אחרת כלל וכנ"ל. והנה מ"מ בחי' תהו קודמת והגבה למעלה בשרשה מבחי' תיקון (וכמ"ש באג"ה קרוב לסופו כי הן מס"ג שבפנימית א"ק והתיקון ע"י מ"ה הוא יוצא מהמצח הארה בעלמא כו', ועיין מזה בהרמ"ז ר"פ וישב ד"ה חכמת המסכן וס"פ קרח). אך אעפ"כ מצד ההתכללות הנ"ל יש בתיקון מעלה גבוה שאינה בבחי' תהו. כי יש בתיקון
מצוטט ב־34 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כט ‹ תצא ‹ שיחה א ‹ 125 לקו"ת אמור לז, ד
תורת מנחם 4
- טו - שנת תשט"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשט"ז לקו"ת אמור לז, ד
- כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ. לקו"ת אמור לז, ד
- מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ת אמור לז, ד
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א לקו"ת אמור לז, ד
תורת חיים ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 4
- שמות ח"א ‹ פרשת שמות ‹ ויאמר ה' אל משה מה זה בידך ‹ לט, ג לקו"ת אמור לז, ד
- שמות ח"ב ‹ פרשת משפטים ‹ ואלה המשפטים ‹ רפז, ב לקו"ת אמור לז, ד
- שמות ח"ב ‹ פרשת משפטים ‹ כי תקנה עבד עברי ‹ רפה, ב לקו"ת אמור לז, ד
- שמות ח"ב ‹ פרשת יתרו ‹ זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא ‹ ערב, ב לקו"ת אמור לז, ד
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 16
- תרל"ח ‹ מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן ‹ קלו לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ ועפ"ז כו' ותהי להם הלבנה ‹ עד לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הנה אנכי כורת ברית ‹ שטז לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"א ‹ הנחות ‹ הנה אנכי כורת עמך ברית ‹ תמח לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ [ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנר ‹ תצח לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ להבין שרש ענין מקיפים דבינה ‹ תקעז לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ ביום[/cup] השמע"צ כו' וביאור ענין מ"ש בפדר"א שאפר אילו ש"י כו' ‹ תקצז לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ ויובן כו' הני כ"ו הודו כו' ‹ תרמד לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ ויובן כו' הני כ"ו הודו כו' ‹ תרמט לקו"ת אמור לז, סע"ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ואהבת את ה' אלקיך ‹ תשיח לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ לכל תכלה ראיתי קץ ‹ תשלו לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ויאמר ה' אל אברם לך לך ‹ תשצג לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ אריב"ל הנהו ך"ו הודו ‹ תתיד לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ יפה שעה א' הא' ‹ תתס לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ לכל תכלה ראיתי קץ ‹ תתעה לקו"ת אמור לז, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ ביום השמיני עצרת ‹ תתקנב לקו"ת אמור לז, ד
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד ליל א' דחה"ש רצ"ב לנדואַראָוע ‹ שעב לקו"ת אמור לז, ד
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. ל"ג בעומר רצ"ב · קשוה"ת בתי שיינא תי' ‹ שסד לקו"ת אמור לז, ד
פלח הרמון אוצר החסידים 7
- בחוקותי ‹ אם בחקתי תלכו ‹ תל לקו"ת אמור לז, ד
- אמור ‹ והניף הכהן אותם ‹ שכב לקו"ת אמור לז, ד
- בחוקותי ‹ בשברי לכם מטה לחם ‹ תקיא לקו"ת אמור לז, ד
- בחוקותי ‹ רפאיני ה' וארפא ‹ תקמו לקו"ת אמור לז, ד
- בהר ‹ כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ ‹ שפט לקו"ת אמור לז, ד
- אמור ‹ ונקדשתי בתוך בנ"י ‹ רכט לקו"ת אמור לז, ד
- בחוקותי ‹ אם בחוקותי תלכו ‹ תנז לקו"ת אמור לז, ד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

