תרכא
בד"ה להבין ענין מקיפים דבינה19 בענין איהו וגרמוהי20 שזהו בחי' הגבול שבא"ס, לכן האור והחיות הנמשך מאתו ית' מתאחד עמהם ביחוד גמור עד שהם ד"א ממש, והגם כי באמת איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד נא' ב"פ חד21 להורות שהיחוד שבחי' איהו אשר מתייחד עם בחי' חיוהי הוא חד בא"א ממש מכמו בחי' האיהו שמתייחד עם גרמוהי, וגם בחי' האיהו אינו בחי' ומדריגה זו עצמו דבחי' האיהו שמתייחד עם גרמוהי22 כו' כמ"ש מזה במ"א, עכ"ז חיוהי וגרמוהי שניהם קרוים שם אחד כמראה אדם כו', שזהו לפי שכלי המדות בטלים בתכלית לאוא"ס שלכן המשכת אוא"ס שנמשך בהם מתאחד עמהם בתכלית היחוד כו', ועוי"ל שענין יחוד חיות הקדושה בע"ס זהו עד"מ כמו יחוד הנפש עם עשר בחינותי' שכל ומדות, ולכן עשר ולא אחד עשר, ומשל זה הוא עיקר יותר, ועכ"ז לענין שלפנינו מובן יותר ממשל הגוף עם הנפש, ובאמת ענינם אחד הוא שהרי בענין ההפרש בין שכל ומדות, וג' לבושי' מחדו"מ נת' המשל ע"ז מההפרש בין גופין ללבושי' בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץ23, שעם היות שהגוף הוא ג"כ לבוש כו', עכ"ז בע"כ אתה חי24, וא"י לפושטו, ולכן אינו דומה ללבושי' הנ"ל שהם משל על בי"ע, משא"כ וכמה גופין תקינת לון25 זהו באצי' שההיא נביעא איהי כנשמתא לגופא כו', ואמנם בסט"א שנק' סט"א ע"ש בחי' הגסות והגסות26 שבהם שהם יש ודבר נפרד לגמרי, וכמו פרעה שא' לי יאורי ואני עשיתני26 שזהו תכלית ההסתר שעי"ז הוא הגסות שבהם עד שאמר מי הוי', לא ידעתי את הוי'27, והנה גם בחי' זו בהכרח שיומשך להם חיות מאוא"ס <56>
שאל"כ לא היו שום מציאות כלל, וכמ"ש ואתה מחי' את כולם28 אפי' סט"א וקלי' מגקה"ט לגמרי, רק שאם חיותם הי' נמשך להם בקירוב הי' נבלע בהם29 כמ"ש נבלע ישראל30 כו', ולכן בכדי שלא יובלע בהם חיות הקדושה עומד החיות המחי' אותם בבחי' מקיף מלמעלה ע"ג, וזהו מספר י"א כתרין שהוא בחי' יו"ד כתרין והי"א הוא בחי' מקיף דלבונה זכה שנק' בשם לבונה זכה ע"ש שהיא עדיין זכה לגמרי31 אלא שממנה נמשך חיות להיו"ד כתרין ולכן הם י"א, וזהו ג"כ ענין י"א ארורי'32 וי"א יריעות33, ושרש
הערות
- 19. וכמשנ"ת בד"ה להבין ענין מקיפים דבינה : נדפס לעיל — ראה שם פ"ד.
- 20. איהו וגרמוהי : נסמן בהערה הבאה.
- 21. איהו וחיוהי. . וגרמוהי. . ב"פ חד : ראה ת"ז בהקדמה ג, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 99.
- 22. וגם בחי' האיהו. . עם גרמוהי : ראה לעיל המשך יונתי פ"ט ופ"י.
- 23. בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץ : ראה אוה"ת על ענינים ע' קיג אילך (ובהנסמן בריש המאמר שם). ע' קמג ואילך.
- 24. בע"כ אתה חי : ראה אבות ספ"ד.
- 25. וכמה גופין תקינת לון : ת"ז בהקדמה שם.
- 26. הגסות והגסות : כ"ה גם בהמשך יונתי הנדפס.
- 26. לי יאורי ואני עשיתני : יחזקאל כט, ג.
- 27. מי הוי' לא ידעתי את הוי' : שמות ה, ב [בדילוג].
- 28. ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
- 29. חיותם הי'. . נבלע בהם : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"ז. וש"נ.
- 30. נבלע ישראל : הושע ח, ח.
- 31. לבונה זכה. . זכה לגמרי : ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח שם ובהנסמן שם.
- 32. י"א ארורי' : תבוא כז, טו ואילך. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שלד. ע"ח שבהערה הבאה. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' שמב.
- 33. וי"א יריעות : ראה מאמרי אדה"ז שם. ע"ח שער המלכים שי"א, פ"י.
משנה אבות ד׳ - הטקסט מספריא
בן זומא אומר איזהו חכם. הלומד מכל אדם. שנאמר (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי. איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר. השמח בחלקו. שנאמר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה. וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד. המכבד את הבריות. שנאמר (שמואל א' ב, ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:
בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה. ובורח מן העבירה. שמצוה גוררת מצוה. ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה. מצוה. ושכר עבירה עבירה:
הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם. ואל תהי מפליג. לכל דבר. שאין לך אדם שאין לו שעה. ואין לך דבר שאין לו מקום:
רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח. שתקות אנוש רמה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד. בחלול השם:
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות. מספיקין בידו ללמוד וללמד. לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם. ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר. ודישתמש בתגא חלף. הא למדת כל הנהנה מדברי תורה. נוטל חייו מן העולם:
רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה. גופו מכובד על הבריות. וכל המחלל את התורה. גופו מחולל על הבריות:
רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין. פורק ממנו איבה. וגזל. ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה. שוטה רשע. וגס רוח:
הוא היה אומר אל תהי דן יחידי. שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי. שהן רשאין ולא אתה:
רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר. סופו לבטלה מעוני:
רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה. יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה. יש לו שכר הרבה ליתן לך:
רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. רבי יוחנן הסנדלר אומר כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים. אין סופה להתקיים:
רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. וכבוד חבירך כמורא רבך. ומורא רבך כמורא שמים:
רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם. כתר תורה. וכתר כהונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב. עולה על גביהן:
רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחביריך יקיימוה בידך. ואל בינתך אל תשען:
רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים. ואף לא מיסורי הצדיקים. רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם. והוי זנב לאריות. ואל תהי ראש לשועלים.
רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין:
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו. ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו. ואל תשאל לו בשעת נדרו. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:
שמואל הקטן אומר (משלי כד, יז) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:
אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר חדש והלומד זקן למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר מחוק. רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר. הלומד מן הקטנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן. רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו:
רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד. מוציאין את האדם מן העולם:
הוא היה אומר הילודים למות. והמתים להחיות והחיים לידון. לידע להודיע. ולהודע. שהוא אל. הוא היוצר הוא הבורא. הוא המבין. הוא הדיין. הוא עד. הוא בעל דין. והוא עתיד לדון ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה. ולא משוא פנים. ולא מקח שוחד שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון. ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך. שעל כרחך אתה נוצר. ועל כרחך אתה נולד. ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת. ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון. לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

