שיחה ו

279שיחה ו

משיחת ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשמ"ו

ובפרטיות יותר -- די שלשה עמודים שעליהם העולם עומד:י, תורה עבודה וגמילות חסדים:י, וועלכע זיינעז כולל כל התורה והמצוותי!.

280200 לקוטי 281(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

282(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

2838) בדוגמת החידוש והעילוי של תומרות וסייגים וגזירות חכמים על מצוות מה"ת, שרובם. ככולם באו לאחרי החורבן, שע"י ירידת הגלות ניתוסף בתורה וחומרות וגזירות (תוקף בעבודה -- ,מטות"), מפני אהבת הקב"ה לישראל (כמשל האדם שמחמת אהבתו על בנו מדקדק עמו יותר להוסיף עליו שמירה מעולה בסייגים וגדרים כו') -- לקו"ת פרשתנו (מטות) פה, א*. ועוד.

*) ע"פ המבואר שם, שבדורות הראשונים ה" .םגי בדאורייתא" ולא הוצרכו .גדרים וחומרות החכמים ודרכי מוסר שבאגדות ופרקי אבות* כי היו שלמים בעבודתם, ואילו בדורות שלאח"ז נתמעטו הלבבות וגברו העלמות והסתרים על עבודת ה' ,וכ"כ גברו עלינו עד אשר לא נוכל לעבוד ה' באהבה בלתי שנתעורר מזה אהבה רבה ע"י דקדוקי סופרים כו" הן בבחי' סור מרע בכל החומרות שבגמרא ופוסקים והו בבחיי ועשה טוב בדברי מוסר שבאגדות ומילי דאבות עין טובה שיראה את חבירו בטוב עין כו" -- יש לבאר דבר תמוה בריש מסי אבות נשמתחילים ללמוד (עוה"פ) בשבת זה ע"פ ה.יש נוהגין" ללמוד פרק"א גם בשבתות הקיץ - סידור אדה"ז לפני פרק"א), שלא הובא כלל מאמר ב.מילי דחסידותא" מכל הדורות עד מאמרי כנה"ג ושמעון הצדיק משירי כנסת הגדולה,

כי רק בדור ההוא התחיל הצורך ל,מילי דחסידותא".

ואף שגם בדורו של משה גובדורות שלאח"ז) היו רשעים, וגם דורות שרובם היו רשעים כמפורש בקרא -- י"ל ע"פ מ"ש בתו"א (מקץ מא, א) ,שבדורות הראשונים היו נשמות עליונות כו" ומצד נשמתם בעצמם היו יכולים לשלוט על הרע שבנפשם ומיד כשיתבונן כו יגיע אליו היראה כר רק רשע גמור שמגביר הרע שבנפשו בשאט נפש",

ו.רשע גמור" כזה שאין הגילוי אלקות שבזמן ההוּא פועל בו, לא יועיל לו ה.מילי דחסידותא",

ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו

0) ב"ר פפ"ה, ט. דרושים שבהערה 34.

1פ5) ויש לקשר זה (הלימוד ד,מטות") עם הטעם דמרכא כפולה (ראה זח"ג קפט, א. תקו"ז תכ"א (מז, ב. נה, א). פרדס שער הטעמים פ"ד*י. מאו"א ת, מט. לקוטי לוי"צ לזח"ג ע'י רסח, רעז. ועוד) שבסוף מטות (דנעוץ סופן בתחלתו כו):

ירידת הגלותי* מצריך עבודה באופן של כפליים לתושי' (שמו"ר רפמ"ו. וראה אגה"ת פ"ט), ובאופז

ולאידך -- צדיק גמור אינו זקוק ל.מילי דחסידותא" כנ"ל. משא"כ ב.דורות האחרונים דור אחר דור אין בהם רשעים כ"כ ולא צדיקים כ*כ טובים כו" אין כח בנשמתם עצמם לשלוט על הרע כו"", לכן זקוקים ומועילים .מילי דחסידותא".

*) וצ"ע במ"ש שס שתרי טעמי הם נצח והוד .נוטי" אל הימין* -- שהרי בציור הטעמים שלפנינו תרי טעמי הם ב' קוים נוטים אל השמאל (לא כגרשיים שנוטים אל הימין). ואינו טעות הדפוס, כי זהו תוכן ביאור הפרדס בתרי טעמי (נטיית נו"ה אל הימין), כמבואר שם ע"פ הזהר (שם) ש,ויבא לו יין וישת" (בתרי טעמי) הו"ע דארמי מיא בההוא יי ,להטות הגבורה לצד הרחמים" (אבל להעיר שבכ"מ (הגהות מהרח"ו, לקוטי לוי"צ הנ"ל, תו*א וישלח כה, סע"ב) הדיוק בדברי הזהר (שארמי מיא בההוא יי הוא לא (כ"כ) על הטיית הגבורה לימיץ (כמו שהוא בגרשיים -- לקו"ת נשא כה, ג) כ"א על התכללות בי דרגות). ועפ"ז צ"ע לאידך גיסא (לפי פירוש הפרדס) מדוע תרי טעמי (ב,ויבא לו יין וישת") נוטים אל השמאל גולא אל הימין). משא"כ ב,אשר לא צוה" ו.ויקרא לה נובח" יש לומר, ששם מדובר ע"ד גבורות שאינם ממותקות עדיין (לקוטי לוי"צ שם - ע' רעז) לכן נוטים אל השמאל (אבל ראה לקמן בשוה"ג הג).

**) ראה אגרת הטעמים (שנדפס בסי שפע טל) ביאור בטעמי המקרא בקשר עם ענ הגלות (השכינה) והגאולה. ועיין שם ש.מרכא" הוא אותיות .מארך" המורה על אריכות הגלות, ומרכא טפחא מורה על המשכת השפע מבחי ימין, וימיני טפחה כר (ישע" מח, יג), עיייש. ועוד פירוש שם: ,ישראל צועקים ומתאוננים ומתלוננים קובלים בגלות למרכ"א טפח"א מלשון עוללי טפחים אשר טפחתי 284206 לקוטי

של תענוג (הוספה על עבודה הרגילה), שזהו"ע הטעמים (כולל -- מרכא) כידוע (לקו"ת שה"ש א, ג. וש"נ. סי הליקוטים דא"ח הצ"צ ערך טעמים, טנת"א. וש"נ. ובכ"מ. טעמים בכתר -- פרדס שם פ"ה. ע'ח שער טנת"א פ"ד. מאו"א ט, יח. סי הליקוטום שם), ובזה גופא -- מרכא כפולה, תרי טעמי, תענוג בכפליים.

ועי'ז מביאים (נחמה בכפליים (איכ"ר ספ"א), ועד לשלימות הנחמה --) הגאולה שקשורה עם ענין הכפל (פדר"א פמ"ח, יל"ש ר"פ לך. נת' ברד"ה לך תרכ"ז. תר"ל. סדיה נחמו עת"ר. ובכ"מ), ועם עניז

= התענוג -- (שלימות העבודה) כמצות רצוניך, גילוי. פנימיות עתיק (פע"ח שער הק"ש רפטיו. לקו"ת

שה"ש נ, רע'ג. נא, ג ואילך), ואז יתגלו טעמי תורה (אוה"ת וארא ע' ב'תקנד. ס' הליקוטים שם ס"ת). ומעין זה צ"ל גם עתה (בערב שבת הגאולה) - טועמי" חיים זכו (ראה לקו"ש חט"ו ע' 282. ח"ב עי 3 וש"נ) מעניני תענוג דלעתיד.

וע"פ המבואר בלקוטי לוי"צ שם שהג' מקומות בתורה (תולדות כז, כה. שמיני י, א. סוף פ' מטות) שהטעם הוא מרכא כפולה -- ,לו", ,לא", ,לה" - הם כנגד מלכות (ה') ז"א (ו)) ובינה (א'), יש לומר שהם כנגד ג' בחי' תשובה (כפליים לתושי)*** במלי זיא ובינה (לקו"ת בלק עג, א ואילך), מחדו"מ, מדות ומוחין.

285(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

286777 7777777777 7א) יעדערער. זאָל -מוסיף -(און זיך-

מחזק) זיין אין זיינע שיעורים בלימוד התורה (ובמיוחד -- בחלק ההלכות שבתורה), נגלה דתורה ופנימיות התורה, הז בכמות הזמן, והן באיכות הלימוד.

סיי אין די שיעורי תורה הכלליים השוים לכל גפש

אופנים: ג' פרקים ליום, אַָדעַר ספר

המצוות, אַדער פרק א' ליום]; 287ג) יעדערער זאֶל מוסיף זיין בכל יום מימים אלו אין נתינת הצדקה (נוסף לשיעור נתינתו ע"ד הרגיל). כולל בפרט -- אין צדקה פאַרבונדן מיט בתי כנסיות ובתי מדרשות (ישיבות וכו'), ,מקדש מעט"יי. וביום השבת -- דורך ,כסף משנה" בערב שבת (אָדער דורך הכנסת אורחים בשבת).

ח. ונוסף לזה -- זאָל מען מוסיף זיין בפרט אין די מצוות וענינים וועלכע. האָבן א כח מיוחד צו מבטל זיין (סיבת ה)גלות:

"רמב"ם מסיים הלי תעניות (יהפכו ימים 288טל א דבר מיוחד בשנה זו:

המתאים צו מאַכן די הכנות המתאימות לפי המקום והאנשים (ווי אַנדערע האָבן שוין אָנגעהויבן טאָן ותבוא עליהם ברכה) צו דער קומענדיקער שנת השבי-

4 כמפורש בתושב"כ בפ' בחוקותי (כו, לה (ובפרש"י)) ועוד. ולהעיר ממאחז"ל (אכות פ"ה מ"ט) ,גלות בא לעולם על כו' ועל שמיטת הארץ'.

5 ויק"ר פ"א, א,

6 עד ענין ד,מטות" בעבודה, כנ"ל סעיף ב.

עושה דברו של הקב"ה.

289(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

הערות

עמוד 279

  1. 1. דעקא מי"ז תמוז עד ט"ב (איכ"ר עה"פ א, ג).
  2. 2. משנה תענית כו, סע"א ואילך. גמרא שם כח, ב ואילך.
  3. 3. מוסף דיו"ט.
  4. 4. רמב"ם הל' תפלה פ"א ה"ד ואילך. ועוד.
  5. 65. ומוכח שכן הוא גם בנוגע לתושבי ארץ ישראל (שהרי הם אומרים התפלה ,מפני חטאינו גלינו מארצנו"), אף שלאחרי החורבן נשארו כו"כ מבנ"י בארץ ישראל --
  6. 6. בי ע"י החורבן הי' גלות וירידה בכל העולם (ובכל סדר השתלשלות) כולל -- דארץ ישראל, ובערך לדרגת א"י בזמן הבית המצב של א"י בזמן הגלות הוא מצב של ,גלינו", ועד שכמה מצות התלויות בארץ בטלו אז.
  7. 6. תהלים עד, ט.
  8. 8. ד ישעי" א, כז.
  9. 8. ד"ה ציון במשפט תפדה -- לקו"ת דברים א, סע"ב ואילך. אוה"ת שם ע' לג. ע' לו ואילך. כרך ו" עִ' ביקעטי
  10. 9. תרגום אונקלוס וישב מ, יג.
  11. 0. דשקולה צדקה כנגד כל המצות -- ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא שבהערה הבאה.
  12. 12. 1ו) לקו"ת שם, ד בענין ושבי' בצדקה. וראה בארוכה תניא פל"ז.
  13. 2. אבות פ"א מ"ב.
  14. 3. ראה ברכות ח, א: כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כו' כאילו פדאני לי ולבני מבין אוה"ע. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 183.
  15. 4. ומה שבפסוק הנ"ל נאמר רק ,במשפט"

עמוד 280

  1. 1. ו,בצדקה" -- נתבאר בד"ה ציון במשפט תשל"ה ס'ט (סה"מ מלוקט ח"א עי קנת).
  2. 5. הושע יד, ג. ואמחז"ל תפלות במקום קרבנות תקנום (ברכות כו, א-ב. זח"ג כח, ב (ברע"מ)).
  3. 6. ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה'ג ונאמר -- פסחים קטז, ב.
  4. 7. ראה תו"ח ויחי צה, א ואילך. ועוד.
  5. 5. ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  6. 8. ע"פ ירמי' לא, יב.
  7. 9. זכרי' ח, יט. רמב"ם סוף הלי תעניות.
  8. 0. בהבא לקמן -- ראה לקו"ש ח"ד ע' 1090 ואילך.
  9. 1. שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"י ובמג"א שם. וראה אנציקלופדי' תלמודית (כרך ג) ע' קכ ובהנסמן שם. לקו"ש שם ע' 1091,
  10. 2. משלי י, כב. ירושלמי ברכות פ"ב סוף ה"ז. הובא בתוד"ה מאן דאמר -- מו"ק כג, ב.
  11. 3. ראה טור ושו"ע ודאדה"ז או"ח סרמ"ב ובנ"כ. וש"נ.
  12. 4. ברשימות על מגילת איכה -- אוה"ת נ"ך (כרך ב) ע' א'צז,
  13. 5. ראה מגילה יג, ב.
  14. 6. ראה איכ"ר א, כג: הקדים ישעי' ורפאן.
  15. 7. ראה גם אוה"ת בשלח ע' תקפד ואילך. ניך (כרך א) ע' שס. שה"ש (כרך ג) ע' תתקכב. ועוד.
  16. 8. ובפרט שכל שבת הוא מעין יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים (תמיד בסופה) -- ראה המשך תרס"ו ע' תקמב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכז. ועוד,

עמוד 281

  1. 9. ועד שי"ל שהירידה עצמה היא חלק מהעליי והגאולה -- ראה לקו"ש חי"ח ע' 394 ואילך. וש"נ.
  2. 0. וזה דדברים שבצנעא נוהג -- ה"ז כמחז"ל כדאי הוא ביתו של אלקינו שיאבדו עליו כו" (ירושלמי ביצה פ"ב הלב).
  3. 3. ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב: המועדים של כל השנה . . בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן. וראה שם ריש פרשתנו (שסו, א); פרשיות שלשה אלה מטות ומסעי ודברים הם תמיד בשבתות שבין המצרים ע"כ בדיבור א' כו', כמבואר שם (ע"ב ואילך) השייכות ביניהם.
  4. 2. ראה שעהיוה'"א פ"א. או"ת להה"מ בראשית ד, סע"ב ואילך. לקו"א להה"מ סרמ"ד.
  5. 3. בהבא לקמן -- ראה לקו"ש חי"ח ע' 378 ואילך,
  6. 6. ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  7. 4. בהבא לקמן -- ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב (כרך א) ע' רלז ואילך. (כרך ב) ע' תק ואילך. ועם הגהות -- אוה"ת פרשתנו (מטות) כרך ד' ע' א'רצד ואילך. כרך ו' ע' א'תתקמט ואילך. אוה"ת בשלח ס"ע תטו ואילך. המשך תער"ב ח"א ס"ע שכב ואילך. ד"ה וידבר גו' מטות תרע"ו (סה"מ תרע"ו ע' קלא ואילך).
  8. 5. עד שאפשר להיות מקל חובלים (ראה זכריי יא, ז. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1326).
  9. 6. מאמרי אדה"ז שם כרך א' ע' רלח. אוה"ת פרשתנו שם כרך ד' ע' א'רצה,

עמוד 282

  1. 7. ראה גם לקו"ש חי"ח ס"ע 383. 393 ואילך ובהערה 40.
  2. 8. וכמשינ: אלה מסעי גו' מוצאיהם למסעיהם גו' (ואח"כ) מסעיהם למוצאיהם (לקו"ת פרשתנו צב, א. צד, רע"א. צו, א).
  3. 3. בלקו"ת שם איתא ש,מוצאיהם למסעיהם" (מסעי מלמעלמ"ט) קאי על הנתינת כח מלמעלה לעבודת הנשמה למטה (ולא על ירידת הנשמה בגוף). אבל מובן שלפני המסעי (עבודת הנשמה) מלמטלמ"ע צ'ל (מסעי מלמעלמ"ט) ירידת הנשמה בגוף, וענין זה הוא בכל יום -- נת' בלקו"ש חי"ח שם.
  4. 9. ראה לקו"ת פרשתנו ד"ה אלה מסעין וביאורם. אוה"ת וכו' עה'פ. דיה אלה מסעי שנאמר בההתוועדות.
  5. 0. יחזקאל כ, לה. וראה בחיי, אוה"ח ועוד ריש פרשתנו (מסעי). לקו"ת ר"פ נשא. ובכ"מ.
  6. 1. ע"ד פתגם הרב המגיד -- לקו"ד ח"ב ריד, א. וראה אוה"ת וישלח רכט; ב (ועדיז שם וישב רטז, א) מכד הקמח ערך גר: וכשם שהגולה מעירו לעיר אחרת יקרא גר כן מצינו שהצדיקים נקראים גרים, לפי שאין מחשבין העוה"ז לכלום ואין דירתן אלא עראי.
  7. 7. ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  8. 8. שיחות
  9. 2. כמאחז"ל (ברכות ג, סע"א) אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם,
  10. 3. סנהדרין צג, ב.
  11. 4. שמות ג, ח.
  12. 5. ברשימות על מגילת איכה שם.
  13. 6. ואולי צ"ל (כבלקוית בהר מב, א) הלשון לערך: ,ב' שבתות" אשר בכאו"א מג', שהם " שבתות, ו,ז'" ימי השבוע, שבכל ימי השבוע מאיר מב' שבתות שבכל שבת -- מ"ב.
  14. 7. ראה דרושים שבהערה. 34. וראה לקו"ש חטיו ע' 434. וש"נ.

עמוד 284

  1. 1. ורביתי (איכה ב, כ. כב)", .ולשון מרכא הוא מלשון ריכא ובר ריכא (ב"ב ד, א) כי כל (שבת סז, א) ישראל בני מלכים הם" (פירוש ..שפע" שס). ועפ"ז יובן. גם הפירוש ב.מרכא כפולה* נשטעם זה לא נתבאר באגרת הטעמים שם), ,מרכא" באופן דכפליים. ועפ"ז יש לקשר זה עם המבואר בפנים ההערה בענין מרכא כפולה.
  2. 2. ***) וראה שיחת ש"פ מטו"מ תשל"ז ביאור השייכות דג' מקומות אלו עם ענין הכפל (מרכא כפולה) -- עבודת התשובה שהוא באופן דכפליים לתושיי, גבורות ממותקות. וזהו גם הכנה להמתקת הגבורות (דגלות) בהגאולה (העתידה), חסד (ותענוג) הכי נעלה, באופן של כפליים לתושיי. וראה פיי הרד"ל לפדר"א שם שכפל האותיות (מנצפ"ך) רומזים על סוד הגאולה כי הם כנגד ה' גבורות ממותקות.
  3. 3. ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  4. 2. תהלים פד, ח. וראה ברכות ומו"ק בסופן. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה ס"א. וש"נ.
  5. 3. וכמחז"ל הוי גולה למקום תורה (אבות פ"ד מי"ד).
  6. 4. כאן היתה שיחה בקשר לקבוצת אורחים שהגיעו לכאן לשבת זה להיות נוכחים בעת התוועדות זו. המו"ל.
  7. 5. ראה תשובות מהר"ם מינץ ס' פה בפ' מחוברות: הוי כמו חד סידרא לאותו שבת. ולהעיר ממנהג ישראל (שתורה הוא) דקורין לב' סדרות

עמוד 285

  1. 1. מחוברות ,פרשת..." ולא ,פרשיות...". וראה לקו"ש חי"ח שם ע' 380. וע"נ,
  2. 6. ראה גם לקו"ש שם ע' 385 ואילך.
  3. 3. ) ישעי' מב, כא. חולין סו, ב.
  4. 8. ברכות כח, א. וש"נ.
  5. 5. ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  6. 6. שיחות 25
  7. 58. משלי ג, יז,

עמוד 286

  1. 9. ראה לקו"ש חכ"ד ע' 264 ובהערות שם.
  2. 0. לקו"ש ח"ח ע' 354. ח"ט ע' 250. חי"ג ע' 282 ואילך. ועוד.
  3. 3. ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  4. 1. מג"א או"ח ס"נ סק"ב. שו"ע אדה"ז שם סעיף ב. הלי ת"ת -- לאדה"ז -- ספ"ב.
  5. 2. נוסף לזה שגם מצד החיוב בת"ת חייב באו"א מישראל ללמוד כל חלקי תושבע"פ (הלי ת'ת - לאדה"ז -- פ"א ס"ד), כולל ספר התניא, עכ"פ לפי הבנתו והשגתו.
  6. 3. ולהעיר מהמנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים לשנות חייו (מיום שנעשה בר מצוה ועד סוף שנה זו -- קאפ' יד וכו') -- קובץ מכתבים שבסו"ס תהלים אהל יוסף יצחק ע' 214. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. ועוד.
  7. 4. ראה זח"ג עג, א. לקו"ת ויקרא ה, ג. נצבים מו, א. ועוד. מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר -- נדפס ב,התמים" חוברת ד ע' מט [קצ, א]. אגרות קודש שלו ח"ג עי תקלה.

עמוד 287

  1. 6. וע"ד מאחז"ל (מגילה ד, א. וש"נ) שואלין ודורשין בענינו של יום כו'י
  2. 7. יחזקאל מג, יא.
  3. 8. תנחומא צו יד. וראה לקו"ש חי"ח ע' 412 ואילך. וש"נ.
  4. 9. וידועה הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע -- שהי' נוהג ,לעשות סיומים" בט' ימים שבין ר"ח לטי אב, אף שלא הי' סועד אח"כ בבשר ויין (מסיפורי כ"ק מו"ח אדמו"ר -- ט' המנהגים-מנהגי חב"ר ע' 46).
  5. 5. וראה שער יששכר (להרה"ע כן' רח'א ממונקאטש) מאמרי חודש תמוז אב אות ח: מה
  6. 6. שנוהגים מהצדיקים זי"ע משורש תלמידי הבעש"ט ,
  7. 7. זי"ץ לעשות בימי אב סיום מסכת ולאכול בשר כו".
  8. 0. תהלים יט, ט. 1 תענית ל; סע"א. טושו"ע או"ח ר*ס תקנד.
  9. 12. ראה רמ'א יו"ד סרמיו סכיו ובנ"כ. ועד שאוכלין בשר ושותים יין בסעודה זו גם בימים אלו (רמ"א או"ח סתקניא ס"י).
  10. 10. ש"ם מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  11. 3. משנה תענית כו, ב.
  12. 4. מגילה כט, א.
  13. 5. יומא ט, ב.
  14. 6. תהלים ח, ג. וראה ד"ה וקבל היהודים תרפ"ז.
  15. 15. דד) מדרש תהלים עה'פ. שהשיר פ"א, ד. פ"ב, ג [ג] וראה ויק"ר פל'א, א. יל"ש בשלח רמז רמד. ועייג'כ זבחים קטז, סע'א.

עמוד 288

  1. 8. וראה בארוכה לקו"ש חי'ג ע' 26 ואילך.
  2. 9. אגה"ק הידועה דהבעש"ט (נדפסה בכש"ט (הוצאת קה"ת) בתחלתו. ובכ"מ). /
  3. 0. שיחות: ש"פ חו"ב, י"ב תמוז (לעיל ע' 276 ואילך). אור ליום ג', ט"ו תמוז. יום ג', ט"ו תמוז.
  4. 1. ראה ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך. ע'י 260 (בהוצאת שנת תשמי"ג). סה"מ עטר"ת (הוצאת תשמיח) ע' תרעג. דיה פדה בשלום תרפ"ה (ע' עט).
  5. 2. לשון התקו"ז ת". וראה מקדש מלך בהקדמה לזהר. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.
  6. 6. ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  7. 7. שיחות
  8. 3. ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר מיו"ד כסלו הישי"ת -- נדפסה בסה"מ הישיית עי 94. אגרות
  9. 9. = קודש שלו ח"י ע' דש. ועוד.
  10. 7. תהלים קג, כ.
  11. 11. - תוקף וגבורה
  12. 88. להעיר מפי" החסידות (לקו"ת במדבר יג, ד
  13. 13. ואילך. יד, ד, ביאוה"ז בלק קא, ב, ובכ"מ) -- שהוא

עמוד 289

  1. 9. לקו"ש חכ"ד ע' 316. ובכ"מ.
  2. 0. חו"מ הל' הלואה סעיף לו.
  3. 1. ע"ד הפס"ד בשו"ע או"ח סתקע"א ס'ג (מתענית ח, ב).
  4. 2. זח"א כט, א. ח"ג רכא, א
  5. 3. ישעיי מ, ה.
  6. 4. מדרש תהלים עג בסוף. יל"ש ירמי' רמז שטו בסופו. ולהעיר מתענית יא, א. חגיגה טז, א,
  7. 7. ש"פ מטו"מ, ש"מ מנ"א תשמ"ו
  8. 8. שיחות 209
  9. 5. ראה אגה"ק סכ"ו.
  10. 6. תניא רפל"ז.
  11. 7. ראה סה"מ תרכ"ט ע' רט. ד"ה פזר נתן תרמ"ב. סה"מ תרכ"ז ס"ע תלג. תרנ"ח ע' לג. דיה באתי לגני תשי"א פ"ה. וראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שפג. תו"א בראשית ח, ג. לקו"ת דברים א, ב. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' נה. ס' החקירה להצ"צ פז, סע"ב. ועוד.
  12. 8. הל' תשובה פ"ג ה"ד.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ח ע' 282