שיחה א

הערות

עמוד 79

1. 1. יב, ד ואילך.
2. 2. זבחים קיב, ב.
3. 3. פרשתנו שם, ח.
4. 4. וראה בגמ' שם (קיט, א) "באו לירושלים כו' ת"ר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה כו' זו שילה כו'". ושם (קיח, א) באו לשילה כו' מנה"מ כתוב אחד אומר (ש"א א, כד) ותביאהו בית ה' שילה כו'. ואכ"מ.
5. 5. זבחים קיח, ב. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ב.
6. 6. בפיה"מ זבחים פי"ד מ"ו. וראה לשונו בהל' ביהב"ח שם.
7. 7. וממשיך שם: וכן כתוב ותביאהו בית ה' שילה כו'. ואחר שהי' שם בנין אז הוא מנוחה לפי שנתיישבו ולא היתה שם נסיעה וה' צוה שלא להקריב בבמות לכשתהי' שם מנוחה והוא מה שנאמר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ומכאן ראי' שבשעה שיגיעו אלי' שיהא אסור עליהן להקריב בבמות. וראה הלשון בתרגום קאפח שם.
8. 8. ש"ב ז, ו.
9. 9. ראה ת"י ורש"י שם. וראה זח"ב רמא, א. רמב"ן עה"ת קרח טז, כא.
10. 10. וראה בארוכה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע פד־פה.
11. 11. ואפילו את"ל שהנאמר בשילה ש"היא היתה מנוחה" הוא רק סימן להזמן שאז נאסרו הבמות, הרי מובן, שהסימן שייך לתוכן הענין, וע"ד הסימן שבירושלמי דלקמן הערה 16.

עמוד 79

1. 12. פרשתנו יד, כה (אלא דהכתוב מדבר (לא בנוגע למקדש עצמו אלא) בנוגע לירושלים). תבוא כו, ב. וראה פרש"י ב"מ פט, א ד"ה נתחייבו. פרש"י פסחים צא, א ד"ה מנין.
2. 13. לשון הרמב"ם הל' ביהב"ח שם: ובנו שם מקדש. אבל בדה"ב א, ג־ח וגמרא שם (קיח סע"ב) פיה"מ שם מ"ז (שהקימו בנוב ובגבעון) אה"מ שנעשה במדבר. ואכ"מ.
3. 14. וראה רמב"ן תבוא שם. ביאור הרי"פ פערלא שם. ועוד.
4. 15. ובלשון הרמב"ם ריש הל' ביהב"ח "והי' לפי שעה". ועיי"ש ברמב"ם שמביא ע"ז "שנאמר (פרשתנו יב, ט) כי לא באתם עד עתה וגו'". שהכתוב ממשיך "אל המנוחה ואל הנחלה" שקאי על שילה וירושלים (ספרי וגמרא שם קיט, א), והיינו שגם בנוגע להמשכן (ביחס לשילה) נאמר כי לא באתם עד עתה גו' (אבל ברש"י עה"פ פי' "כי לא באתם – כל אותם י"ד שנה"). וראה לקמן בפנים סעיף ג.
5. 16. ראה פיה"מ להרמב"ם זבחים שם מ"ה (נעתק – חלקו – לקמן ס"ג). אבל בירושלמי מגילה פ"א הי"ב: זה סימן כל זמן שהארון בפנים הבמות אסורות יצא הבמות מותרות. וראה בארוכה מאירי מגילה ט, ב. ואכ"מ.
6. 17. זבחים קיח, ב. רמב"ם הל' ביהב"ח שם. – משא"כ ימי נוב וגבעון (רק) נ"ז שנה (זבחים ורמב"ם שם). ובפרט שנק' "במה" (דה"א טז, לט, כא, כט. דה"ב א, ג. שם, יג) "במה גדולה" (מ"א ג, ד. תוספתא זבחים ספי"ג).
7. *. אבל להעיר מדעת הרמב"ם (דלעיל הערה
8. 18. וראה לקו"ש שם ע' 325 ואילך, שגם בנוגע לג' מצוות שנצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ (וסדרן) למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה (סנהדרין כ, ב וספרי עה"פ. רמב"ם ריש הל' מלכים) קיימו (גם) במשכן שילה (אף דהשלימות בזה היתה – בבית הבחירה בירושלים). שלכן לא הביא הרמב"ם בהל' מלכים שם הכתוב שבו מפורש בית הבחירה כ"א הכתוב "לשכנו תדרשו" (פרשתנו יב, ה), שלכמה פי' נאמר בשילה (ראה לח"מ שם). וראה לקמן הערה 32.
9. 19. ראה מהרש"א לתוס' שבועות טו, א ד"ה אין העזרה.
10. 13. שגם בנו"ג בנו מקדש דמשמע בנין אבנים (ראה לקו"ש חט"ז [המתורגם] ע' 324 הערה 47. וש"נ).

עמוד 80

1. 20. פיה"מ זבחים שם. וראה הלשון בתרגום קאפח.
2. 21. אבל ראה רש"י במשנה שם ד"ה הותרו. פרש"י פרשתנו יב, ח דלמדין היתר הבמות בגלגל מהכתוב (שם) (לא תעשון גו') איש כל הישר בעיניו.
3. 22. זבחים קיט, א.
4. 23. פרשתנו יב, ט.
5. 24. וראה הלשון בפיה"מ להרמב"ם שם מ"ז.
6. 25. זבחים שם.
7. 26. להעיר מפרש"י קדושין לז, א ד"ה ללמדך.
8. 27. ולהעיר מפירוש רבי חיים בתוס' ד"ה מאי קסבר זבחים (ס, ב) דלר"י דקאמר זה וזה שילה אתא לאשמעינן דשילה אין אחרי' היתר.

עמוד 81

1. 28. יב, ד ואילך.
2. 29. שם, יו"ד ואילך.
3. 30. שם, יא.
4. 31. לשון רש"י שם. בספרי זה בא בהמשך להדרשה על "מבחר נדריכם" שבהפסוק, ובפרש"י כתבו בד"ה "שמה תביאו". אבל מובן שגם בספרי הכוונה לעצם המצוה דהבאת קרבנות.
5. 32. ראה גו"א בפרש"י (שם, ה) דכל הפסוק "כי אם אל המקום אשר יבחר גו'" קאי על שילה. ועד"ז בגו"א שם, יד. אבל ראה רא"ם ושפ"ח (ועוד) בפרש"י בפסוקים הנ"ל.

עמוד 82

1. 33. להעיר דגם כפשוטו, בזמן (דוד) שלמה בזמן שבנו בית הבחירה הי' מקדש ב(נוב ו)גבעון (לא רק משכן בכגלגל). אלא שאז היו הבמות מותרות. ודין במה גדולה להם (ראה מ"א ג, ד ובפרש"י שם. דה"ב א, ג־ה. מאירי מגילה ט, ב. ובכ"מ). ואכ"מ.
2. 34. החילוק בין שילה וירושלים יש לבאר גם באופן אחר קצת: בשילה בחירת המקום להקרבה הוא (בעיקר) שלילה דשאר המקומות, שלא יקטירו בכל מקום (לא תעשון כן גו' כי אם אל המקום גו'). [היפך מבמשכן – ע"פ פשטות הכתוב בפ' אחרי (יז, ה) בטעם האיסור דשחוטי חוץ ומצות הבאתם במשכן – "למען אשר יביאו בנ"י את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאום לה' גו'". ראה ראב"ע שם. פיה"מ להרמב"ם זבחים שם מ"ה. וראה רש"י זבחים קיב, ב ד"ה בעשה דמפרש העשה מהכתוב הנ"ל "והביאום לה' גו'"]; משא"כ בירושלים (כמו במשכן) בחירת המקום הוא (בעיקר) חיוב ובחירת מקום זה בשביל הקרבה. אבל מפשטות הכתוב בנוגע להמקדש בירושלים "והי' המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם" משמע, דהבחירה היא כדי שיהי' מקום לשכן גו' וכתוצאה מזה "שמה תביאו גו'", כבפנים. וראה לקמן הערה 45. משא"כ בשילה (אף שגם שם ממשיך "לשום את שמו שם", הרי כיון) שההתחלה היא בנוגע להקרבה – "לא תעשון כן כי אם אל המקום גו'", משמע דהבחירה היא מצד ההקרבה, כנ"ל בפנים.
3. 35. להעיר משפתי חכמים בפרש"י פרשתנו יב, יג.
4. 36. תהלים קלב, יד.
5. 37. ועפכ"ז אולי יש לבאר ולתווך מה שבכ"מ מפורש דאין שילה בכלל המקום אשר יבחר ה' – ראה ספרי פרשתנו (יב, יח) לפני ה' זו שילה, במקום אשר יבחר זו ירושלים [אבל שם י"ל כיון דכל הרואה בשילה דשם נאכל קק"ל (מגילה ט, סע"ב. זבחים קיב, ב) אינו המקום אשר יבחר כירושלים שבו נאמר ענין הבחירה בפ"ע (כפרשתנו שם. ושם יד, כג ואילך. וראה זבחים קטז, סע"ב ואילך. שפת אמת שם)]. רד"ק (מ"א ח, יג) – כיון דלא הוי (גם) בהבנין א"כ אי"ז אמיתית ענין הבחירה גם בהמקום (כדלקמן הערה *38). אבל לכאו' לא משמע כן מלשון הרד"ק שם "גלגל ושילה ונוב וגבעון .. לא היו הם המקום הנבחר כו' כי אם זה המקום שהוא הר המורי' כו'". וראה רמב"ן פרשתנו טז, ט. פנים יפות ס"פ פנחס.

עמוד 83

1. 38. ראה כלי יקר פרשתנו יב, ד "המפרשים אמרו" (אלא שלדעתו אינו כן).
2. *. כי שלימות הבחירה בהמקום הוא כאשר ישנה הבחירה (גם) בהבית (שבמקום זה). ומכיון שבשילה לא היתה בחירה בהבית, מובן שאי"ז בחירה בשלימותה (גם) דהמקום. וכנ"ל הערה 37.
3. 39. ואולי י"ל עוד חילוק: לשום – שייך גם לרגע. ארעי; לשכן – משמעותו קביעות.
4. 40. שגם זה הוא מהרמב"ם – וראה הקדמתו לספרו.
5. 41. תרומה כה, ח.
6. 42. כהובא בסנהדרין שם וספרי עה"פ. וכמו שכתב הסמ"ג מ"ע קסג וברמזי מ"ע שם. וראה כס"מ ריש הל' ביהב"ח. נ"כ הרמב"ם ריש הל' מלכים. ובארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 317 ואילך.
7. 43. וכן לשונו במנין המצות בריש ספר היד מ"ע כ. סהמ"צ שם (לפנינו. אבל בתרגום העליר וקפאח: בית עבודה).
8. 44. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 153 ואילך. וש"נ. וראה שיחת ש"פ מטו"מ תשמ"ב.
9. 45. לכאורה י"ל שלדעת הרמב"ם פי' "בית הבחירה" היינו – בית הנבחר להקרבת הקרבנות (וראה לעיל הערה 34). ועפמש"כ בסהמ"צ מ"ע כ דהמ"ע היא "לבנות בית הבחירה לעבודה בו יהי' ההקרבה" (ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 120 ואילך). וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ט ה"ג "וירושלים נבחרת לכך". אבל מדייק לשונו בספר היד* בריש הל' ביהב"ח בגדר המ"ע "לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו כו'" משמע, שהבית והמצוה בבנייתו אינו בשביל ההקרבה כ"א "בית לה'" (והיינו להשראת השכינה), אלא שהבית צ"ל באופן ש"מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 330 הערה 34). וכן מוכח מלשונו שם ה"ג (נעתק לקמן ס"ח) "נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית לה'" ומביא הכתובים (דה"א כב, א. תהלים קלב, יד) "זה הוא בית לה' האלקים .. זאת מנוחתי עדי עד". כדלקמן בפנים.

עמוד 84

1. 46. הל' בית הבחירה פ"א ה"ג.
2. 47. ידועה השקו"ט באחרונים "דלבנות בהן בית כו' ואין שם בית" משמע דלא נאסרו במות! (ראה מעשי למלך על אתר). וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 501 הערה 12. די"ל דההמשך ברמב"ם "ולהקריב בהן קרבן" – "בהן" (בהמקומות) ולא "בו" (בהבית) – מורה שמוסיף ענין שני, איסור הקרבה (במק"א) בבמות. ע"ש.
3. 48. בא בתחלתה.
4. 49. ולשון המכילתא "עד שלא נבחרה ירושלים כו' עד שלא נבחרה בית עולמים כו'" היינו הבחירה בפועל למזבחות ולהשראת השכינה כההמשך במכילתא "יצאת א"י כו' יצאת ירושלים". וראה מפרשי המכילתא. וכמה גירסאות בהמכילתא שם ובפירושה.
5. 50. וע"ד הבחירה בא"י שהיא היתה "כשברא העולם כו' בחר בא"י" (תנחומא פרשתנו ח) – ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 433.
6. 51. הל' ביהב"ח ה"א וה"ב. וראה לקו"ש חי"ט שם.
7. . שכתבו בלה"ק. משא"כ סהמ"צ שכתבו בערבית. ובידנו רק העתקות – וצ"ע פי' התיבה בערבית בדיוק ואין ללמוד מפי' התיבה עתה – כי כידוע דיוק פי' התיבות בכל לשון – משתנה במשך הזמן. ולהעיר מהכלל אפילו בלה"ק – ל' תורה לחוד ול' חכמים לחוד. ועוד שספר היד הוא. א) פסקי הלכות, ב) בתראי לגבי סהמ"צ (יד מלאכי כללי הרמב"ם אות כג).

עמוד 85

1. 52. ראה גם לקו"ש חי"ט שם הערה 47. לקו"ש חט"ז שם.
2. 53. דה"א כב, א.
3. 54. ולכן נקרא בית עולמים", הבית גופא (אף שהבית עצמו נחרב). ובלשון הרמב"ם (הל' ביהב"ח פ"ו הט"ז) "לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטילה והרי הוא אומר כו' אע"פ ששוממין בקדושתן הן עומדים" – הבית לא רק המקום. וראה לקו"ש חי"א ע' 177 ואילך. חט"ז [המתורגם] ע' 502 ואילך.
4. 55. ולפי כהנ"ל י"ל שג"ז נלמד מהיתר הקרבה בבמה לאחר שילה (כנ"ל ס"ג) שאין זה מקום מנוחת השכינה בקביעות. כנ"ל בארוכה.
5. 56. וראה לעיל הערה 34.
6. 57. לשון הרמב"ם במנין המצות בריש ספר היד. מ"ע פד. ועד"ז בהכותרת להל' מעשה הקרבנות מצוה כא.
7. 58. הל' מעה"ק רפי"ח.
8. 59. בפיה"מ להרמב"ם שם מ"ט הביא הכתוב (יא) "שמה תביאו גו'" שבפסוק "והי' המקום אשר יבחר ה"א בו גו'". אבל גם בהפסוק (יד) שהביא בהל' מעה"ק שם. ובסהמ"צ ומנין המצות שם, נאמר "שם תעלה עולותיך ושם תעשה", ולא כבשילה "והבאתם שמה גו'" (כנ"ל).