ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה א

84

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ח. בחירת ה' במקום ובבית

לפי כל האמור לעיל ניתן להסביר גם את דברי הרמב"ם⁴⁶ "כיון שנבנה המקדש בירושלים נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית⁴⁷ לה'...". והרי, לכאורה:

כיון שהחידוש העיקרי של בית העולמים הוא ענין הבחירה, צריך היה הרמב"ם לומר "כיון שנבחר בית עולמים"? יותר מכך: ב"מכילתא"⁴⁸ אכן מוזכר ביטוי זה "עד שלא נבחרה ירושלים... עד שלא נבחר בית עולמים...", והרמב"ם משנה את לשון המכילתא ואומר "כיון שנבנה המקדש"?

ולפי האמור לעיל ניתן להסביר, שיש שני חלקים בבחירה במקדש שבירושלים, כל אחד בזמנו:

הבחירה במקום המקדש, שבהר המוריה, אשר היתה⁴⁹ בימי האבות⁵⁰

[ואשר על כן היה זה ה"מקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק והוא המקום שבנה בו נח...", כפי שמבאר הרמב"ם בפ' ב'⁵¹];

והבחירה בבית עצמו, שנעשתה כאשר "נבנה המקדש בירושלים", אשר לכן דוקא אז "נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית לה'", ואז נוספה שלימות גם בבחירה של המקום.

הערות

46. הל' בית הבחירה פ"א ה"ג.
47. ידועה השקו"ט באחרונים "דלבנות בהן בית כו' ואין שם בית" משמע דלא נאסרו במות! (ראה מעשי למלך על אתר). וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 501 הערה 12. די"ל דההמשך ברמב"ם "ולהקריב בהן קרבן" – "בהן" (בהמקומות) ולא "בו" (בהבית) – מורה שמוסיף ענין שני, איסור הקרבה (במק"א) בבמות. ע"ש.
48. בא בתחלתה.
49. ולשון המכילתא "עד שלא נבחרה ירושלים כו' עד שלא נבחרה בית עולמים כו'" היינו הבחירה בפועל למזבחות ולהשראת השכינה כההמשך במכילתא "יצאת א"י כו' יצאת ירושלים". וראה מפרשי המכילתא. וכמה גירסאות בהמכילתא שם ובפירושה.
50. וע"ד הבחירה בא"י שהיא היתה "כשברא העולם כו' בחר בא"י" (תנחומא פרשתנו ח) – ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 433.
51. הל' ביהב"ח ה"א וה"ב. וראה לקו"ש חי"ט שם.
. שכתבו בלה"ק. משא"כ סהמ"צ שכתבו בערבית. ובידנו רק העתקות – וצ"ע פי' התיבה בערבית בדיוק ואין ללמוד מפי' התיבה עתה – כי כידוע דיוק פי' התיבות בכל לשון – משתנה במשך הזמן. ולהעיר מהכלל אפילו בלה"ק – ל' תורה לחוד ול' חכמים לחוד. ועוד שספר היד הוא. א) פסקי הלכות, ב) בתראי לגבי סהמ"צ (יד מלאכי כללי הרמב"ם אות כג).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.