83

הערות

1. 38. ראה כלי יקר פרשתנו יב, ד "המפרשים אמרו" (אלא שלדעתו אינו כן).
2. *. כי שלימות הבחירה בהמקום הוא כאשר ישנה הבחירה (גם) בהבית (שבמקום זה). ומכיון שבשילה לא היתה בחירה בהבית, מובן שאי"ז בחירה בשלימותה (גם) דהמקום. וכנ"ל הערה 37.
3. 39. ואולי י"ל עוד חילוק: לשום – שייך גם לרגע. ארעי; לשכן – משמעותו קביעות.
4. 40. שגם זה הוא מהרמב"ם – וראה הקדמתו לספרו.
5. 41. תרומה כה, ח.
6. 42. כהובא בסנהדרין שם וספרי עה"פ. וכמו שכתב הסמ"ג מ"ע קסג וברמזי מ"ע שם. וראה כס"מ ריש הל' ביהב"ח. נ"כ הרמב"ם ריש הל' מלכים. ובארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 317 ואילך.
7. 43. וכן לשונו במנין המצות בריש ספר היד מ"ע כ. סהמ"צ שם (לפנינו. אבל בתרגום העליר וקפאח: בית עבודה).
8. 44. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 153 ואילך. וש"נ. וראה שיחת ש"פ מטו"מ תשמ"ב.
9. 45. לכאורה י"ל שלדעת הרמב"ם פי' "בית הבחירה" היינו – בית הנבחר להקרבת הקרבנות (וראה לעיל הערה 34). ועפמש"כ בסהמ"צ מ"ע כ דהמ"ע היא "לבנות בית הבחירה לעבודה בו יהי' ההקרבה" (ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 120 ואילך). וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ט ה"ג "וירושלים נבחרת לכך". אבל מדייק לשונו בספר היד* בריש הל' ביהב"ח בגדר המ"ע "לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו כו'" משמע, שהבית והמצוה בבנייתו אינו בשביל ההקרבה כ"א "בית לה'" (והיינו להשראת השכינה), אלא שהבית צ"ל באופן ש"מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 330 הערה 34). וכן מוכח מלשונו שם ה"ג (נעתק לקמן ס"ח) "נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית לה'" ומביא הכתובים (דה"א כב, א. תהלים קלב, יד) "זה הוא בית לה' האלקים .. זאת מנוחתי עדי עד". כדלקמן בפנים.