82
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
במקום מיוחד להקרבה. כלומר, בחירה במקום מפני טעם וסיבה. ואילו ירושלים הוא המקום שבחר ה' להיות מקום להשראת שכינתו יתברך, ולא מפני סיבה כלשהי33, ומשום כך זהו גם המקום שבו צריך להקריב את הקרבנות – "שמה תביאו"34.
במילים אחרות: הבחירה בשילה היתה בשביל ישראל35, כדי שיהיה להם מקום מיוחד להקרבה, ולא יקריבו בכל מקום כפי שהיה לפני כן, בזמן היתר הבמות. ואילו הבחירה בירושלים היתה, כביכול, מצד הקדוש־ברוך־הוא, אשר בחר מקום לשכינתו – "זאת מנוחתי עדי עד"36.
ו. שילה – "לשום את שמי שם"; ירושלים – "בו"
מפני ההבדל באופן הבחירה בין שילה ובין ירושלים, יש הבדל גם בקשר לענין הנבחר:
כיון שהבחירה בשילה היא כדי שיהא מקום מיוחד להקרבה, די בכך שהבחירה היא במקום של הבית, אך לא בבית שנבנה במקום זה.
ואילו בירושלים הבחירה היא לצורך עצמה, ללא סיבה מגבילה, ולכן הבחירה היא הן במקום והן בבית עצמו. ואדרבה, כיון שזוהי בחירה של הקדוש־ברוך־הוא, של השכינה, למנוחתו "עדי עד", מובן, שהמנוחה בפועל היא באמצעות הבית, כאשר הבית עצמו הוא "בית הבחירה"37.
הערות
- 33. להעיר דגם כפשוטו, בזמן (דוד) שלמה בזמן שבנו בית הבחירה הי' מקדש ב(נוב ו)גבעון (לא רק משכן בכגלגל). אלא שאז היו הבמות מותרות. ודין במה גדולה להם (ראה מ"א ג, ד ובפרש"י שם. דה"ב א, ג־ה. מאירי מגילה ט, ב. ובכ"מ). ואכ"מ.
- 34. החילוק בין שילה וירושלים יש לבאר גם באופן אחר קצת: בשילה בחירת המקום להקרבה הוא (בעיקר) שלילה דשאר המקומות, שלא יקטירו בכל מקום (לא תעשון כן גו' כי אם אל המקום גו'). [היפך מבמשכן – ע"פ פשטות הכתוב בפ' אחרי (יז, ה) בטעם האיסור דשחוטי חוץ ומצות הבאתם במשכן – "למען אשר יביאו בנ"י את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאום לה' גו'". ראה ראב"ע שם. פיה"מ להרמב"ם זבחים שם מ"ה. וראה רש"י זבחים קיב, ב ד"ה בעשה דמפרש העשה מהכתוב הנ"ל "והביאום לה' גו'"]; משא"כ בירושלים (כמו במשכן) בחירת המקום הוא (בעיקר) חיוב ובחירת מקום זה בשביל הקרבה. אבל מפשטות הכתוב בנוגע להמקדש בירושלים "והי' המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם" משמע, דהבחירה היא כדי שיהי' מקום לשכן גו' וכתוצאה מזה "שמה תביאו גו'", כבפנים. וראה לקמן הערה 45. משא"כ בשילה (אף שגם שם ממשיך "לשום את שמו שם", הרי כיון) שההתחלה היא בנוגע להקרבה – "לא תעשון כן כי אם אל המקום גו'", משמע דהבחירה היא מצד ההקרבה, כנ"ל בפנים.
- 35. להעיר משפתי חכמים בפרש"י פרשתנו יב, יג.
- 36. תהלים קלב, יד.
- 37. ועפכ"ז אולי יש לבאר ולתווך מה שבכ"מ מפורש דאין שילה בכלל המקום אשר יבחר ה' – ראה ספרי פרשתנו (יב, יח) לפני ה' זו שילה, במקום אשר יבחר זו ירושלים [אבל שם י"ל כיון דכל הרואה בשילה דשם נאכל קק"ל (מגילה ט, סע"ב. זבחים קיב, ב) אינו המקום אשר יבחר כירושלים שבו נאמר ענין הבחירה בפ"ע (כפרשתנו שם. ושם יד, כג ואילך. וראה זבחים קטז, סע"ב ואילך. שפת אמת שם)]. רד"ק (מ"א ח, יג) – כיון דלא הוי (גם) בהבנין א"כ אי"ז אמיתית ענין הבחירה גם בהמקום (כדלקמן הערה *38). אבל לכאו' לא משמע כן מלשון הרד"ק שם "גלגל ושילה ונוב וגבעון .. לא היו הם המקום הנבחר כו' כי אם זה המקום שהוא הר המורי' כו'". וראה רמב"ן פרשתנו טז, ט. פנים יפות ס"פ פנחס.
אבן עזרא על ויקרא י״ז:ה׳ - הטקסט מספריא
למען אשר יביאו. זה הטעם על המצוה הזאת ופירוש על פני השדה ולא יזבחו עוד את זבחיהם:
רש"י על דברים י״ב:י״ג - הטקסט מספריא
השמר לך. לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר:
בכל מקום אשר תראה. אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּלִבְּךָ, אֲבָל אַתָּה מַקְרִיב עַ"פִּ נָבִיא, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (שם):
השמר לך TAKE HEED TO THYSELF [LEST THOU OFFER THY BURNT OFFERINGS IN EVERY PLACE THAT THOU SEEST] — This negative form of the positive command in v. 11, is stated in order to attach a negative command (לאו) to this matter (Sifrei Devarim 70:1).
בכל מקום אשר תראה IN EVERY PLACE THAT “THOU” SEEST — i.e., that enters thy mind, but thou mayest offer anywhere by the command of a prophet, as, for instance, Elijah did on Mount Carmel (1 Kings 18:21 ff.) (Sifrei Devarim 70:3).
רמב"ן על דברים ט״ז:ט׳ - הטקסט מספריא
מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, טַעְמוֹ מֵהָחֵל לָכֶם חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, כִּי כְּבָר הִזְכִּיר מָתַי נַתְחִיל לְהָנִיף חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, בָּעֹמֶר, שֶׁהִיא רֵאשִׁית קְצִירֵנוּ. וּמִדְרָשׁוֹ (ספרי קפו) לְלַמֵּד עַל הָעֹמֶר שֶׁלֹּא תְּהֵא קְצִירָתוֹ אֶלָּא בְּחֶרְמֵשׁ:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לו ‹ ויק"פ - פ' החודש ‹ ויק"פ - פ' החודש ‹ 201 לקו"ש חכ"ד ע' 82
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

