ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו ויק"פ - פ' החודש ויק"פ - פ' החודש

201

שכל, דכשם שא"א שהשכינה תבטל, כך אי אפשר שתבטל קדושת המקדש וירושלים (שהיא "מפני השכינה"). ואינו מובן: הרי גם קדושת המשכן שבמדבר היתה מפני השכינה ששרתה בו, ומ"מ לא נשארה קדושה במקומות שבהם הוקם המשכן, ולא אמרינן דכיון שהקדושה היא "מפני השכינה ושכינה אינה בטילה" לכן גם קדושת מקום זה אינה בטילה?

בפשטות יש לומר, לפי שבמשכן אין דין קדושת מקומו, כיון שלא הי' קבוע במקום כ"א נשאו אותו ממקום למקום¹⁵, ולכן השראת השכינה שבמשכן אינה שייכת להמקום; אבל עצ"ע בנוגע למשכן שילה, "שבנו שם בית של אבנים. . ושס"ט שנה עמד"¹⁶ — הרי שהיתה בזה קביעות מקום, ועד ש"היא היתה מנוחה"¹⁷ [וכמ"ש בפיה"מ¹⁸ שנקראת מנוחה "לפי שנתיישבו ולא היתה שם נסיעה"]; ועוד — מפורש בספרי עה"פ¹⁹ "המקום אשר יבחר ה'" — "זו שילה", הרי שהיתה בחירת הקב"ה במקום זה — וא"כ מדוע לא שייך (גם) במשכן שילה טעם זה, שקדושתו היא "מפני השכינה ושכינה אינה בטילה"?

ג. ויש לומר הביאור בזה:

בחירת הקב"ה במקום מסויים יכולה להיות בשני אופנים: א) הבחירה היא כדי לבוא ולהשיג ולהשלים מטרה מסויימת, שבאופן זה מובן שאפשר שהבחירה היא לזמן מסויים, דכאשר נשלמה המטרה שוב אין צורך ב(בחירת) המקום. ב) הבחירה במקום זה היא רצונו ובחירתו בעצם, מצ"ע.

וזהו החילוק בין הבחירה בשילה והבחירה בירושלים²⁰, וכמודגש בחילוק לשונות הכתובים בשילה וירושלים — שבשילה נאמר²¹ "המקום אשר יבחר ה' גו' לשום את שמו שם", אבל בירושלים הלשון²² "אשר יבחר ה"א בו (ורק אח"כ ממשיך) לשכן שמו שם", וע"פ הנ"ל יש לבאר טעם הדבר: בשילה, הבחירה במקום זה היתה בשביל המטרה ד"לשום את שמו שם"; משא"כ ענין הבחירה בירושלים הוא שהקב"ה בחר "בו", במקום זה, וכתוצאה מזה השכין "שמו שם", דשם הוא רצונו ובחירתו, ובדרך ממילא נמצאת שם שכינתו ית' (ובאופן קבוע, "לשכן שמו שם" — ולא רק "לשום", שמשמעו (גם) עראי).

וזוהי כוונת הרמב"ם במ"ש "שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה" — שלא בא להביא ראי' לנצחיות הקדושה, אלא לבאר, דכיון שבחירת הקב"ה בירושלים (והמקדש) היא באופן של "יבחר ה"א בו", בו בעצם, הרי מקום זה נתקשר ונתאחד עם השכינה עד שזהו מקומה הקבוע של השכינה, ובמילא כשם ש"שכינה אינה בטילה" כך לא תבטל קדושת מקום זה.

[משא"כ בשילה, אף שגם הוא ה"מקום אשר יבחר ה'", מ"מ אין לומר שמקום זה נעשה בעצם מקומה של שכינה, כי הבחירה היתה לשם מטרה, "לשום את שמו שם", בחירה התלוי' בדבר, וכאשר

הערות

15. ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט ע' 73 (חידושים וביאורים שם סי' טו ס"ג) ואילך. ועוד.
16. ל' הרמב"ם שם פ"א ה"ב.
17. זבחים קיב, ב (במשנה).
18. למשנה שם (פי"ד מ"ו).
19. פ' ראה יד, כה. תבוא כו, ב. וראה גם ספרי (ורש"י) פ' ראה יב, יא. רש"י שם, ה.
20. ראה בכ"ז (באו"א קצת) לקו"ש חכ"ד ע' 82 ואילך (חידושים וביאורים שם סי' ג ס"ד ואילך).
21. פ' ראה יב, ה (ע"פ ספרי ורש"י שם, יא. וראה לקו"ש שם הערה 31, 32).
22. שם, יא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.