79
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. משכן שילה – בית או
אוהל?
בענין החובה להקריב קרבנות רק בבית המקדש ואיסור ההקרבה מחוץ למקדש, שעליהם מדובר בפרשתנו1, מנויים במשנה2 ובספרי3 השלבים בכך: "משהוקם המשכן נאסרו הבמות .. באו לגלגל הותרו הבמות .. באו לשילה נאסרו הבמות .. ולא היה תקרה אלא בית אבנים .. והיא היתה מנוחה. באו לנוב וגבעון הותרו הבמות .. באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן [עוד] היתר והיא היתה נחלה".
כפי שמובן מלשון המשנה, קשור הענין של "באו לשילה נאסרו הבמות" עם העובדה ששם היה "בית אבנים .. והיא היתה מנוחה"4, לעומת הגלגל, ששם הקימו את אהל מועד5, וכלשון הרמב"ם6 "נקרא שילה בית"7.
יש להבין: הרי נאמר במפורש בכתוב:8 "כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באוהל ובמשכן". כלומר, שגם המשכן בשילה אינו נחשב כ"בית", אלא כ"אהל" או משכן בלבד9?
בפשטות ניתן לומר שקביעה זו היא יחסית, בהתאם לדבר בו מדובר: ביחס לאהל מועד, המשכן, נחשב שילה כבית, ואילו ביחס לבית המקדש שבירושלים היה זה אהל בלבד10.
אך מכך שהדבר קשור להלכה מסויימת – איסור הבמות – הרי מובן11, שגם במשכן שילה יש מהות של בית, שמשום כך "היא היתה מנוחה".
הערות
- 1. יב, ד ואילך.
- 2. זבחים קיב, ב.
- 3. פרשתנו שם, ח.
- 4. וראה בגמ' שם (קיט, א) "באו לירושלים כו' ת"ר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה כו' זו שילה כו'". ושם (קיח, א) באו לשילה כו' מנה"מ כתוב אחד אומר (ש"א א, כד) ותביאהו בית ה' שילה כו'. ואכ"מ.
- 5. זבחים קיח, ב. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ב.
- 6. בפיה"מ זבחים פי"ד מ"ו. וראה לשונו בהל' ביהב"ח שם.
- 7. וממשיך שם: וכן כתוב ותביאהו בית ה' שילה כו'. ואחר שהי' שם בנין אז הוא מנוחה לפי שנתיישבו ולא היתה שם נסיעה וה' צוה שלא להקריב בבמות לכשתהי' שם מנוחה והוא מה שנאמר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ומכאן ראי' שבשעה שיגיעו אלי' שיהא אסור עליהן להקריב בבמות. וראה הלשון בתרגום קאפח שם.
- 8. ש"ב ז, ו.
- 9. ראה ת"י ורש"י שם. וראה זח"ב רמא, א. רמב"ן עה"ת קרח טז, כא.
- 10. וראה בארוכה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע פד־פה.
- 11. ואפילו את"ל שהנאמר בשילה ש"היא היתה מנוחה" הוא רק סימן להזמן שאז נאסרו הבמות, הרי מובן, שהסימן שייך לתוכן הענין, וע"ד הסימן שבירושלמי דלקמן הערה 16.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה ושס"ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה.
משנה זבחים י״ד:ו׳ - הטקסט מספריא
באו לשילה נאסרו הבמות. לא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטן. ויריעות מלמעלן. והיא היתה מנוחה. קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים. קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה:
רש"י על שמואל ב ז׳:ו׳ - הטקסט מספריא
בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. מִשְׁכַּן שִׁילֹה לֹא הָיְתָה בּוֹ תִּקְרָה, אֶלָּא בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּן, וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג מאותו ספר זבחים קיח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ב מאותו ספר זבחים קיח, ב
- לקוטי שיחות כרך יט תבא-ח"י אלול שיחה א מאותו ספר זבחים קיח, ב
- לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א מאותו ספר זבחים קיח, ב
- לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה א מאותו ספר זבחים קיח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה זבחים קיח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז זבחים קיח, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט זבחים קיח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב זבחים קיח, ב

