שיחה ב

הערות

עמוד 190

1. 1. כז, טו־כג.
2. 2. הל' מלכים פ"א ה"ג.
3. 3. וכן משמע ברמב"ם הל' סנהדרין (ספי"ח) שהי' לו דין מלך. וכן מפורש ברשב"ם ב"ב עה, א ד"ה אוי לה. פרש"י ד"ה הוא יומא עג, ב. פרש"י עה"ת ברכה לג, יז. ועוד (ראה המובא באמבוהא דספרי לספרי זוטא פרשתנו כז, כא. תו"ש מילואים לפ' יתרו (חט"ו) ס"ב בסופו). בדרשת הר"ן דרוש יא (הובא גם באברבנאל בפתיחה לס' שופטים) ד"כאשר לא יהי' מלך בישראל השופט יכלול שני הכחות כח השופט וכח המלך .. שנתנו בכאן ליהושע כח מלכות אע"פ שלא הי' מלך וכן דרשו רז"ל ויהי בישורון מלך ירמוז למשה". אבל מהא שמביא הרמב"ם ראי' ממינוי יהושע בנוגע לכל מלך, וכן מפשטות לשון הרמב"ם (שבהערה 7) בנוגע למשה – משמע שס"ל שהי' להם דין מלך ממש.
4. 4. כן הקשה בעל מנחת חינוך בהגהותיו לרמב"ם הל' מלכים שם.
5. 5. הל' מלכים שם ה"ז.
6. 6. להעיר מאוה"ח פרשתנו שם, כג. וראה לקמן בפנים. במכילתא בשלח (יז, יד) מגיד שאותו היום נמשח (יהושע), ובזית רענן שם משמע שנמשח למלכות. אבל צ"ע, דמה מקום: א) למנותו עוה"פ (בפרשתנו), ב) ועיקר – למשוח יהושע כמלך בהזמן דס"פ בשלח! – שהי' משה בישורון מלך (ודבר אחד לדור) כארבעים שנה לאח"ז, ולולא גזירת מי מריבה שבסופן הי' מכניסן לארץ וכו'. ויש לומר שאין זו משיחת מלך, כ"א לשם שררה בכלל (ראה רש"י תצוה כט, כט), או ע"ד משוח מלחמה – ומלחמת עמלק שייכת לבית יוסף (ראה ב"ב קכג, ב (וברשב"ם שם). פסיקתא דר"כ פ"ג. פסיקתא רבתי פי"ב. ועוד) ויהושע נשיא אפרים, שהוקדם למנשה – בני יוסף. וראה תו"ש בשלח שם עה"פ (אות קיד). ועוד.
7. 7. הל' ביהב"ח פ"ו הי"א. וכ"ה בר"ח ורש"י שבועות טו, רע"א. במדרש הובא ברמב"ן ברכה (לג, ה). וראה זבחים קב, א.
8. 8. ראה רמב"ן תשא (ל, לג) שמשיחת מלכים נרמזת במש"נ (שם, לא) "יהי' זה לי לדורותיכם". ע"ש. וראה לקמן בסוף השיחה.

עמוד 190

1. 9. ראה אמבוהא דספרי שם.
2. 10. הל' כלי המקדש פ"א ה"ז. ועד"ז בהל' מלכים שם ה"י.
3. 11. אבל אין להקשות מדוע לא נמשח עכ"פ בשמן אפרסמון כמלכי ישראל (רמב"ם הל' מלכים שם ה"י) – כי י"ל עפמ"ש בכס"מ שם (מהוריות יא, ב) דזהו רק כשיש מחלוקת*, אבל כשאין מחלוקת הרי אפי' מלך שהוא ראשון אין מושחין אותו (ועיין בכס"מ שם בנוגע לשאול. והאריך בזה בשער יוסף (להחיד"א) להוריות שם. ועוד. ואכ"מ).
4. 5.
5. 12. ש"א י, א.
6. 13. דלא כברד"ק עה"פ שם שכתב "לא הי' זה השמן המשחה .. אבל שמן אפרסמון הי'". והאריכו במפרשים להוריות שם. ועוד. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 111 הערה 59. ואכ"מ.
7. 14. ראה גם פרש"י ד"ה ולא כריתות ה, ב: משבא דוד.
8. 15. לשון הרמב"ם הל' מלכים שם ה"ז.
9. 16. במדב"ר פכ"א, יד. תנחומא פרשתנו יא. וראה פרש"י עה"פ.
10. 17. פרשתנו כז, טז.
11. 18. כ"ה בפרש"י.
12. 19. משלי כז, יח.
13. . ולהעיר מלשון המנ"ח מצוה קז: רק בשמן אפרסמון לכבוד. ומשמע שדעתו שאין לזה דין משיחה ממש. וראה רש"י ד"ה ומפני כריתות ה, ב.

עמוד 191

1. 20. ל' הבמדב"ר שם. ובתנחומא ופרש"י בשינוי לשון.
2. 21. בשו"ת חת"ס או"ח סי' יב בסופו, שבניו היו ראוים לכך והקב"ה אמר שיהושע יותר הגון כו' אלא שבכתר תורה לא שייך כלל דין ירושה. ע"ש. וכבר הקשו ע"ז שבמדרש מפורש שבניו לא עסקו בתורה.
3. 22. שם, יז ובפרש"י. ספרי וספרי זוטא שם.
4. 23. רמב"ם הל' מלכים שם. ואף שצ"ל הבן "ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה" (רמב"ם שם) – הרי אף אם "הי' ממלא ביראה אע"פ שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו" (רמב"ם שם), וה"ה בנדו"ד דבני משה "לא עסקו בתורה", אבל לא נאמר שלא היו ממלאי מקום ביראה.
5. 24. אופן א. – הובא בילקוט ראובני פרשתנו עה"פ. ולהעיר ג"כ מכלי יקר פרשתנו כז, יח. וצע"ק ממחז"ל (גיטין נט, א. סנהדרין לו, א) "מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" [ולהעיר בשינוי פרש"י שבגיטין פי' "בתורה ובעושר", ובסנה' – "במלכות ובתורה". ואכ"מ].
6. 25. צע"ק לשונו "אב"ד", ולא נשיא (ראש סנהדרין) – ראה חגיגה פ"ב מ"ב (טז, ריש ע"ב). ועוד. רמב"ם הל' סנהדרין פ"א ה"ג. וראה תיב"ע פקודי מ, יא: יהושע משומשנך רבא דסנהדרין דעמי'. וביפה מראה לירושלמי ברכות פ"ד סה"א (מ"רש"י קלף .. סוף פ' הרואה" – סג, ב) – הובא בערכי הכינויים לבעל סה"ד (ע' אב"ד): מאותו השעה ואילך נתמנה יהושע אב"ד.
7. 26. חולין ס, ב (הובא בפרש"י בראשית א, טז).

עמוד 192

1. 27. סנהדרין ח, א (הובא בפרש"י וילך לא, ז) – בנוגע ליהושע.
2. 28. ראה במדב"ר פי"ב, ט.
3. 29. ראה רד"ל לבמדב"ר פכ"א שם.
4. 30. הל' סנהדרין שם.
5. 31. רמב"ם שם פ"ב ה"ד. וכן במלכי בית דוד (שם ה"ה).
6. 32. וגם לאחרי החורבן הי' ריש גלותא בבבל (במקום מלך – רמב"ם שם פ"ד הי"ג), ונשיא בא"י, וכמחז"ל (סנהדרין ה, א. הוריות יא, ב. וראה פרש"י ויחי מט, י) הכא שבט התם מחוקק. וידועה השקו"ט בשאלת רבי (הוריות שם) כגון אני מהו בשעיר. ואכ"מ.

עמוד 193

1. 33. באגרת לרבי פנחס ב"ר משולם הדיין – נעתק ברמב"ם – בספר המדע (ירושלים, תשכ"ד) בהערה.
2. 34. ריש מס' אבות. ועייג"כ מאירי בהקדמתו לאבות: ובעת זקנתו .. מסר סודות התורה והלכותי' עם כל ענייני תורה שבע"פ ליהושע. וראה לקמן הערה 41.
3. 35. בפשטות י"ל – שהוא (יחיד) יהי' המוסר לה"זקנים רבים".
4. 36. ראה משנה ריש סנהדרין (ב, סע"א).

עמוד 194

1. 37. לשון הרמב"ן משפטים כב, כז. – ומדהביא שם הא דרבי הנ"ל הערה 32 (ע"ש) משמע שס"ל דבכל נשיא סנהדרין אפשר לשאול הכי. ואכ"מ.
2. 38. ספרא ויקרא ד, כב. הוריות י, א במשנה. וראה שם יא, ריש ע"ב.
3. 39. לשון הרמב"ם הל' שגגות פט"ו ה"ו.
4. 40. כהתחלת המאמר (צוין לעיל הערה 27): טול מקל והך על קדקדם.
5. 41. וצע"ק מגיטין וסנה' (שבהערה 24) "הא הוה יהושע, הוה אלעזר" ("חבירו בתורה ולא הוי מקום אחד" – רש"י סנה' שם. וראה תוד"ה כולהו שם). ואולי יש לחלק בין גדלות בתורה בכלל (שבזה – "הוה אלעזר", ואא"פ לומר על יהושע "אין כמותו בכל ישראל בתורה" – רש"י שם), למסירת התורה (שבזה הוי יהושע יחיד). וע"ד החילוק (סוף הוריות) דסיני ועוקר הרים, וממשיך (שם) "הכל צריכין למרי חטיא" (ראה רש"י שם: כנתינתן מהר סיני). ולהעיר מתמורה (טז, א) דההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה "החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו" (ראה תוד"ה כולהו הנ"ל). ואכ"מ.
6. 42. וי"ל שקס"ד דמשה שאפשר להיות שני מנהיגים – אף ש"מסרה ליהושע" (– נוסף על הנ"ל (הערה 34) הי' זה "לעת זקנתו" לדעת המאירי) – כי קס"ד שאין בכחו של יהושע, שהוא רק כ"פני לבנה" (ספרי ורש"י פרשתנו כז, כ. ב"ב עה, א), למסור כל התורה לבדו לזקנים, ואינו בשלימות הנשיאות בתורה. ולהעיר משבת (קד, א) "דאפילו בימי יהושע בן נון", ובחולין (קכד, סע"א) "אי אמר לי יהושע בן נון" – דמשמע דוקא יהושע ולא משה (ראה ב"י לטיו"ד סו"ס רמב. ט"ז לשו"ע יו"ד שם סק"כ).

עמוד 195

1. 43. הל' מלכים ספ"ד.
2. 44. ראה ברכות ג, סע"ב.
3. 45. בדרשות הר"ן (שבהערה 3) שאין משפטי המלך מצד חכמת התורה רק הוראת שעה לתיקון המדינה ואינו משפטי התורה. אבל ראה בארוכה שו"ת אבני נזר יו"ד סשי"ב (אות מז־נ) שלא להלכה אמרם הר"ן. ע"ש באורך. מהר"ץ חיות בס' תורת נביאים פ"ז (דין מלך ישראל). וראה סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך בתחלתו. ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] חי"ח (ע' 301) ששלימות התורה וההלכה היא כשיש מלך. ע"ש.
4. 46. להעיר מהל' מלכים פ"ג ה"א: כותב לו ס"ת כו' יוצא למלחמה והוא עמו.
5. 47. לשון הרמב"ם ריש הל' ממרים.
6. 48. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 179.
7. 49. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
8. 50. כשהנשיאות בתורה היא בדרגת נשיאות של מלך, משא"כ נשיא סנהדרין שאינו בדרגא ד"מלך", כנ"ל ס"ז.

עמוד 196

1. 51. רמב"ם הל' סנהדרין רפ"ד. סנהדרין יד, א.
2. 52. ויק"ר פכ"ו, ז. וכ"כ להלכה בכס"מ הל' מלכים פ"א ה"י (ולכאורה ה"ז סותר מ"ש הרמב"ם שם ה"ג שיהושע הי' מלך). וראה רש"י וישלח לו, לא.
3. 53. נסמן לעיל הערות 3, 7.
4. 54. ע"פ המבואר בפנים יתורץ ג"כ מ"ש האברבנאל (בפ' שופטים) שמינוי מלך אינו מצוה (כי ע"פ תורה אין צורך במלך, ע"ש), והמצוה היא רק שאם בנ"י יאמרו "אשימה עלי מלך ככל הגוים גו'" (שופטים יז, יד) אזי "שום תשים עליך מלך גו' מקרב אחיך גו'" (שם, טו), ומפרש כן לשון הרמב"ם (בכותרת להל' מלכים) "למנות מלך מישראל"*, ע"ש – ולכאורה, איך מתאים זה עם מ"ש הרמב"ם שמשה ויהושע הי' להם דין מלך, כנ"ל (אבל ראה לעיל הערה 3)? וע"פ הנ"ל מתורץ, כי ענין המלכות במשה ויהושע הי' טפל לנשיאותם בענין התורה, שזה סוג אחר במלכות, שאינו מצד חסרון בהעם, ואדרבה, כדלקמן בפנים. וראה הערה הבאה.
5. 55. ע"פ המבואר בלקו"ש חי"ט (שבהערה 48) – יש לומר שזהו החילוק בין תואר נשיא (בשלימותו) לגבי תואר מלך. ועפ"ז יומתק טעם השינוי, שבפ' ויקרא (ד, כב) נאמר "נשיא", ובפרשת שופטים נאמר "מלך". ולהעיר שגם משיח נקרא נשיא (צוין בלקו"ש שם הערה 18). וראה לקמן הערה 59.
6. . וראה בארוכה בביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג מנין הפרשיות פרשה ז (קטו, ד ואילך) שהקשה עליו. ושם, שבנוסחת הרמב"ם לפנינו איתא "בישראל" (ולא "מישראל"). אבל להעיר שבמנין המצות על סדר הלכות הרמב"ם בריש ספר היד גם בספרים לפנינו הנוסח "מישראל". אלא שבכמה כת"י גם שם "בישראל" (ראה רמב"ם ספר המדע – ירושלים, תשכ"ד).

עמוד 197

1. 56. וגם להרמב"ן (דלעיל הערה 8) שנרמזת בתורה – עצ"ע למה לא נאמר בפירוש כמשיחת כה"ג ומשוח מלחמה.
2. 57. ובפרט שצריך לשלול שאינו ב(האיסור המפורש) "אשר יתן ממנו על זר" (תשא ל, לג. וראה רש"י ורמב"ן שם. כריתות ו, סע"ב).
3. 58. להעיר מלקו"ש [המתורגם] חכ"ב ע' 160 ואילך בנוגע לכמה ענינים, שבתורה שבכתב הם כתובים כמו"ש בשלימות – גם הפרטים שאינם לעיכובא. ע"ש.
4. 59. וצ"ע בנוגע למלך המשיח, שגם אצלו יהיו ב' הענינים – מלך ורב (ראה סהמ"צ להצ"צ שם פ"ג. לקו"ש [המתורגם] חי"ט שם ע' 183. ועיין לשון הרמב"ם הל' תשובה ספ"ט) – אם צריך משיחה*, או סמיכה כביהושע. וצ"ע שהשם "משיח" הוא ע"ש המשיחה, ולא ע"ש למשחה – לגדולה (זבחים צא, א. וש"נ. ספרי קרח יח, ח). ואולי יהיו בזה שני שלבים**. ואכ"מ.
5. 60. לתוכן סעיף זה – צ"ע שהרי ידוע שמלכות וספי' המלכות בשלימותן – ה"ז דוד (ומלכי ב"ד) ומשיח, ובהם מוכרחת משיחה. ואולי י"ל ע"פ המבואר בכ"מ בבי' המל' (ושלימותה) במקומה, וכמו שהיא באבא (חכמה – משה), דאבא יסד ברתה. ואף דיהושע כפני לבנה (מלכות) – שאני בשעה שסמכו משה, שסמיכה ה"ה בכל כחו (חגיגה טז, ב), ובנדו"ד בשני ידיו, יותר ממה שנצטווה. ואכ"מ. ועצ"ע.
6. . להעיר מהשקו"ט במנ"ח (מצוה קז) אם משיח יצטרך שמן המשחה. וראה בזה צפע"נ להוריות (יא, ב) ושם ובכמה ענינים שבפנים.
7. . ברמב"ם הל' מלכים פי"א ה"ד "ואם יעמוד מלך כו'", וראה לקו"ש ח"ח (ע' 361 בהערה) שעכצ"ל שאין כוונת הרמב"ם שבשעת העמידה תיכף יש לו דין מלך. ע"ש.