ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג

111

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בית דוד הנמשחים בשמן המשחה, אלא גם במלך משאר שבטי ישראל הנמשחים בשמן אפרסמון. ב) "ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו" – שזהו הענין המיוחד שבמלכי בית דוד בלבד⁶⁶.

וזהו גם הדיוק וההוספה בלשון הרמב"ם "להודיע לכל שזהו מלך לבדו" – שלכאורה המילה "לבדו" מה באה להשמיענו⁶⁷? אלא בכך כוונת הרמב"ם לא רק לזה שהוא המלך ולא השני שחלק עליו, אלא "שזהו מלך לבדו" תמיד ובכל מצב, לא רק במקרה דומה לזה שהיה בימי דוד ושלמה⁶⁸, אלא גם בשעה שיש מלך משאר שבטי ישראל, הרי הוא "מלך לבדו" – "כתר מלכות זכה דוקא דוד וזרעו אחריו⁶⁹ עד עולם.

ולכן אומר זאת הרמב"ם בהלכות כלי המקדש⁷⁰ – משום שזהו פרט (לא בהלכות מלך – שיכול להיות גם לא "לבדו", אלא) בדיני שמן המשחה – לגלות גם אצל מלך בן מלך (שהיתה עליו מחלוקת) את הענין של "מלך לבדו" הקיים במלכי בית דוד, שגם אצלו ישנו ענין הנצחיות שבהם⁷¹, ש"עומדים לעולם"⁷².

הערות

66. ועפ"ז י"ל מה שהרמב"ם מסיים בהל' כלי המקדש "וזה שמשח אלישע ליהוא לא בשמן המשחה משחו אלא בשמן אפרסמון" – דלכאורה מקומו היה צ"ל לעיל בה"ז בהמשך למ"ש ד"אין מושחין ממנו לדורות כו' מלכי בית דוד בלבד"* – ראה לח"מ ספ"א מהל' מלכים. וי"ל שכתבו בסוף הלכה יא כדי להדגיש שגם טעם המשיחה כשהיתה שם מחלוקת "להודיע לכל שזהו מלך לבדו" אינו במשיחת אלישע ליהוא.
67. להעיר ממאירי שקלים שם "ומ"מ במקום שיש מחלוקת כו' מושחים אותו לפרסם לכל שהוא המלך". ותו לא.
68. ושאני שאול – ראה לעיל הערה 59. ומלכים דבית חשמונאים – ראה רמב"ם ריש הל' חנוכה "העמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל כו' עד חורבן השני" – לכאורה אי"ז גדר מלך גם לא דשאר שבטי ישראל לדעת הרמב"ם שהוא דוקא כשנביא העמיד מלך, שלא היו בימי בית שני. וראה רדב"ז הל' מלכים פ"ג ה"ח. וצ"ע. וראה ירושלמי הוריות שם. קרן אורה שם יא, סע"א. צפע"נ שם ע"ב ד"ה התם. וראה רמב"ן ויחי שם. ואכ"מ.
69. ומלכי שאר שבטי ישראל "נכרי קרינא בי'", כנ"ל ס"ה.
70. ע"פ הנ"ל בפנים לכאורה יש לפרש גם להיפך, שזה שהרמב"ם השמיט בהל' מלכים הטעם "להודיע לכל שזהו מלך לבדו" הוא מפני שבא בהמשך למש"כ בהלכות לפנ"ז במעלת מלכי בית דוד ("כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו ולבניו כו'", "עיקר המלכות לדוד", "מלכי ב"ד הם העומדים לעולם כו'"), ולכן בסוף הפרק אי"צ לפרט עוה"פ העילוי דמלכות בית דוד שנעשה ע"י משיחתם. משא"כ בהל' כלי המקדש שלא כתב כל הנ"ל. ודוחק.
71. עפ"ז יומתק גם מה שבהל' כלי המקדש מקדים הרמב"ם בתחלת ההלכה "אין מושחין את המלך אלא על גבי המעיין" שהוא כדי שתמשך מלכותו (הוריות יב, א – כס"מ לרמב"ם הל' מלכים שם הי"א).
72. עוד שינויים ברמב"ם בין הל' כלי המקדש והל' מלכים בענין זה: א) בהל' כהמ"ק "ואם היתה שם מחלוקת" ובהל' מלכים "מחלוקת או מלחמה". ב) בהל' כהמ"ק "כמו שמשחו שלמה", ובהל' מלכים – "לפיכך משחו כו'". ג) בהל' כהמ"ק "מפני מחלוקת אדוני'", ובהל' מלכים – "מפני אדוני'" (ראה חדא"ג מהרש"א הוריות שם). וראה שערי יוסף (להחיד"א) הוריות שם. ואכ"מ.
. וראה קרית ספר להל' כלי המקדש שם שמפרש סיום הלשון ברמב"ם "ודבר זה מסורת ביד חכמים" דדוקא למלכי בית דוד (מושחין בשמן המשחה) דכתיב משחת קודש יהי' זה לי לאותם שהם שלי שהם מלכי בית דוד.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך כג ‹ פינחס ‹ שיחה ב ‹ 190 לקו"ש חכ"ה ע' 111

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.