שיחה ב

הערות

עמוד 140

1. 1. יב, יא.
2. 2. רש"י עה"פ. וראה רש"י שם ד"ה שמה תביאו וגו' לעיל יב, ה ובספרי (במקומות הנ"ל) ובמפרשי רש"י שם. לקמן הערה 48. ואכ"מ.
3. 3. ועד"ז הוא לקמן שם, יד. יח. כא. כו. ועוד.
4. 4. מכילתא בתחילתה.
5. 5. לא רק ש"לא נאסרה" כלשון הרמב"ם הובא לקמן בפנים.
6. 6. רפ"ב. כבר קודם־לכן.
7. 7. דה"א כב, א.
8. 8. שם ה"ב.
9. 9. ראה הלשון בקרית ספר לרמב"ם רפ"ב.
10. 10. כפשטות הלשון (ולא לבאר מקומו המכוון בהר המורי' גופא. ובפרט שאז הו"ל להביא זה בהלכה א' בהמשך למ"ש "ובמקדש נעקד יצחק אבינו כו'" (ובפרט להגירסא בהלכה א' "במקום המזבח נעקד כו'")).
11. 11. מעשי למלך להל' בית הבחירה שם.
12. 12. מצוה צה.
13. 13. במעשי למלך שם מוכיח ממ"ש "צונו לקבוע מקום שיהי' טהור ונקי בתכלית הנקיות לטהר שם מחשבות ב"א כו' והוא ב"ה בחר אותו המקום כו' אולי מהיותו אמצעית העולם בכיון כו'".

עמוד 140

1. 14. וכמו שהקשה בכלי יקר פרשתנו יב, ד.
2. 15. אף שמדובר ע"ד ב' ענינים שונים: בהכתוב דבפרשתנו – ע"ד חיוב הבאת קרבן בביה"ב (ואיסור הבמות), וברמב"ם – ע"ד מקום המזבח "המזבח מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם" – ה"מכוון" במקדש גופא.
3. 16. להעיר ממו"נ ח"ג פמ"ה: שהמקום אשר ייחדו אברהם בנבואה הי' ידוע אצל משה רבינו ואצל רבים שאברהם צוה אותם שיהי' בית עבודה. וראה פרש"י וירא כב, יד.
4. 17. ויצא קעח, א ואילך. ביאוה"ז (להצ"צ) ויצא ע' קג ואילך. סה"מ תר"ל ע' סג ואילך. ועייג"כ סה"מ תר"פ ע' קפד ואילך. – וראה בארוכה לקו"ש חל"ו ע' 193 ואילך.
5. 18. ראה שם ח"א פכ"ה (צויין באוה"ת וסה"מ תר"ל שם). וראה עבוה"ק שהובא שם בשם חכם א'.
6. 19. ע"י שתנועות האצבעות הן בדוגמת (ועושות ע"י אמצעות הקולמוס) קוי האותיות.
7. 20. ראה אוה"ת ביאוה"ז וסה"מ תר"ל שם. ומביא (גם) מרמב"ן עה"ת ס"פ פקודי. ומשער הגמול בענין געה"ת.
8. 21. ראה בארוכה הסברת החינוך שם, הצורך בבחירת מקום כו', ומתאים לכאורה עם המובא והמבואר באוה"ת ביאוה"ז כו' בדעת המו"נ רס"ג עקרים כו'.

עמוד 141

1. *. שבזה נכלל גם הבחירה במקום המזבח (שהוא "מכוון ביותר"). וראה לקמן הערה 57. ולהעיר, שבהכתובים שם (יב, ה. יא. יד. כא. כו) נאמר הלשון "המקום אשר יבחר ה'" לענין הקרבת הקרבנות.
2. 22. דהל' בית הבחירה.
3. 23. ולהעיר מפירוש המשניות להרמב"ם רפ"ג דמס' מדות "לפי שהקפידה על מדת המזבח בתורה גדולה מאד וכן על מקומו (ומביא גם תחלת הכ') ונאמר בדברי הימים כשיחד להם מקום המזבח שנאמר ויאמר דוד זה הוא בית ה' אלקים וזה מזבח לעולה לישראל".
4. 24. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 501 הערה 12, הטעם שהביא הרמב"ם כתוב זה, ולא דפרשתנו (יב, ט) שהובא בש"ס זבחים (קיט, א).
5. 25. פ"א ה"ג – והרי שם לא הזכיר הרמב"ם מעלה בירושלים והר המורי' (שלפני הבחירה), ומובן שכוונתו דמה ש"אין שם בית כו' אלא בירושלים בלבד ובהר המורי' שבה נאמר כו'" הוא רק מצד בחירת הקב"ה במקום זה, וכמו שמסיים "ואומר (תהלים קלב, יד) זאת מנוחתי עדי עד" (וראה לקו"ש שם). וראה לקמן הערה 47.
6. 26. ראה לקו"ש שם הערה 13.
7. 27. ומה שמביא לפנ"ז "ובמקדש נעקד יצחק כו'", הוא לא בכדי לבאר מעלת המקום, כ"א להדגיש מקומו, וכבגמרא זבחים סב, א: אלא מזבח מנא ידעי כו' אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום. ולהעיר דבפירוש המשניות להרמב"ם שם הביא מזבחים (שם): "ואמרו רבותינו ז"ל אמר רבי אלעזר ראה מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו ואמרו ג' נביאים עלו עמהם כו' אחד שהעיד להם על המזבח ואחד כו' על מקום המזבח" והשמיט דעת ר"י נפחא (שלאחר מאמר ר"א) שם "אפרו של יצחק ראו כו'" (וכן מאמר ר"ש בר נחמני שם). וראה לקמן הערה 47.
8. 28. ב ג, א.

עמוד 142

1. 29. ראה עוד ביאור בההתועדות (דש"פ מטו"מ תש"מ) – לקו"ש ח"ל ע' 70 הערה 22.
2. 30. לא – אברהם נח ואדה"ר.
3. 31. ועפ"ז מובן זה שלא הביא פסוק דויחל שלמה גו' ברפ"א – כי שם אין צריך לשלול הקס"ד שהוא מפני שבנה בו אברהם כו'.
4. 32. וכן לשונו במנין המצות בריש ספר היד מ"ע כ. ספהמ"צ שם (לפנינו. אבל בתרגום העליר וקאפאח "בית עבודה") – וגם שם מביא ע"ז הראי' מ"ועשו לי מקדש" – בהל' מלכים ומלחמותיהן בתחלתן.
5. 33. ומש"כ ברפי"ח מהל' מעשה הקרבנות "בית הבחירה" (ג' פעמים) – הוא מתאים לראיתו שם מהפסוקים בפרשתנו (יב, יד. כו) "במקום אשר יבחר ה'" "המקום אשר יבחר ה'".
6. 34. כי ג"ז הוא מהרמב"ם – ראה הקדמתו לספרו. וראה צילום כת"י הרמב"ם דהתחלת ס' משפטים (בהוצאת שולזינגער נ.י. תש"ז – סוף כרך האחרון תמונה ז).
7. 35. ועד"ז כתב במנין המצות על סדר הלכות הרמב"ם "ספר שמיני אכלול בו מצות שהם בבנין המקדש". ובא' מכת"י הרמב"ם (הובא ברמב"ם ספר המדע – ירושלים תשכ"ד) בהנ"ל (בהכותרת דהל' ביהב"ח) יש בכללן ו' מצות כו' לבנות בית הבחירה.

עמוד 143

1. 36. דיוק לשון "מסורת ביד הכל" (ועוד דיוקים בה"ב) – ראה שיחת ש"פ דברים תשל"ט. וראה בארוכה ביאור ב' הלכות אלו – לקו"ש ח"ל ע' 68 ואילך.
2. 37. ב"ר פי"ד, ח. וראה לקמן הערה 46.
3. 38. בדוחק גדול אולי י"ל שבנוגע לשאר הענינים לא הביא מקור כי מקדים שזוהי "מסורת ביד הכל" ודוקא בנוגע ל"משם נברא" אין מסורת(!) ולכן צריך למקור ע"ז "אמרו חכמים כו'". – אבל יל"ע בכלל אם "מסורת ביד הכל" קאי על כל עניני ההלכה – גם ע"ז שבנה בו נח קין והבל ואדה"ר, או רק ע"ז ש"הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק", וכדמשמע במו"נ (הובא לעיל הערה 16).
4. 39. אולי י"ל, מכיון שבהלכה ב' בא להוכיח שמקום זה מובחר ומיוחד למזבח ולהקריב בו קרבן, לכן מסיים "אמרו חכמים ממקום כפרתו נברא", דגם זה דמשם נברא הוא מפני שהוא מקום כפרתו.
5. 40. ובפרט בנוגע לאברהם שלא הוצרך לנבואה כי הקב"ה ציווהו (וירא כב, ב) "לך לך אל ארץ המורי'" ורצה הקב"ה שיהי' כתפלת אברהם "ה' יראה גו' יאמר היום גו' (שם, יד).
6. 41. וי"ל שלכן הוסיף הרמב"ם וכופל בתחלת ההלכה "שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה כו'", דלכאורה הוא מיותר וכפל לשון. והל"ל "שהמקום הזה הוא המקום שבנה בו כו'"? – כי זה ש"הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח כו'", הוא מסובב מזה שהוא "המקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח".
7. 42. משא"כ זה שהקריבו בו קרבנות. דגם לפי המבואר בפדר"א (פל"א): "כיון שהגיעו לאותו מקום הראהו הקב"ה לאברהם ואמר לו זה הוא המזבח" – הרי ממשיך "זה הוא המזבח שהי' אדם הראשון מקריב בו מקודם כו' קין והבל כו'", ולא – "הוא המזבח שיקריבו בו בביהמ"ק". והיינו שידיעתו ית' שהוא מקום המזבח בביהמ"ק (דעתיד) לא באה בדיבור. וראה לעיל הערה 16.

עמוד 144

1. 43. שער התשובה לאדהאמ"צ ח"א כ, ד ואילך. תו"ח תולדות יג, ג ואילך.
2. 44. תניא פ"א. וראה נדה טז, ב.
3. 45. ראה תיב"ע נח ח, כ: מדבחא דבנא אדם בעידן דאיטריד מן גנתא דעדן ואקריב עלוי קרבנא. וראה ע"ז ח, א.
4. 46. כמו שמביא תיכף לפנ"ז. וע"פ המבואר בפנים יומתק מה שהביא לשון הב"ר דוקא, ולא מירושלמי (נזיר פ"ז ה"ב. הובא בכס"מ שם) "נטל הקב"ה ממקום המזבח וברא בו אדה"ר", או מפדר"א (רפי"ב. וראה שם רפ"כ) "ממקום טהור וקדוש .. ממקום בית המקדש" – כי ב"מקום כפרתו" כוונתו (לא למזבח וביהמ"ק שלאחרי הבחירה, כ"א) למקום שהביא אדה"ר קרבנו. – אבל להעיר ש(גם) בב"ר שם ממשיך "היך מה דאת אמר מזבח אדמה תעשה לי". ואכ"מ.
5. 47. ועד"ז אין הכרח מהכתוב "זה מזבח לעולה לישראל" – כי דחז"ל כשנאמר "זה" "זאת" (החודש הזה, זאת החי' ועוד) – הוא דיוק בהדבר עצמו ולא בנוגע למקומו וענין שחוץ הימנו. וגם כאן הול"ל עד"ז – שבא ללמד שכל מזבח צ"ל כמזבח זה (רבוע ארכו כרחבו וכו' – ראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ב הי"ז. ועוד). ועפ"ז יומתק זה שמביא בה"א הענין "ובמקדש (במקום המזבח) נעקד יצחק כו' שנאמר כו' (ולא דיו בהפסוק "זה מזבח לעולה לישראל") – להוכיח שהכוונה בזה היא קביעת מקום המזבח (ראה לקמן בפנים) כי מהלשון "וזה מזבח לעולה" אין הכרח שקאי על קביעת המקום, כנ"ל. וע"פ הנ"ל מובן מה שהוצרך הרמב"ם להוסיף לעיל (פ"א ה"ג) – בנוגע לזה ש"אין שם בית כו' אלא בירושלים בלבד כו'" – ראי' ב' מהכתוב "זאת מנוחתי עדי עד", ולא הסתפק בהראי' "ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעולה לישראל" – כי מהפסוק "זה בית גו' וזה מזבח גו' אין הכרח על קביעות מקום הבית. וגם אין הכרח שמצד בחירה זו "נאסרו כל המקומות" (כדלקמן בפנים). ולכן מביא הכתוב "זאת (דוקא) מנוחתי עדי עד". וראה בהנסמן לקמן הערה *57.
6. 48. וכמוכרח בנדו"ד גופא, שגם בשילה נאמר "המקום אשר יבחר ה'" (ספרי פרשתנו יד, כה. תבוא כו, ב. ועוד. וראה בארוכה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע פד־פה, וש"נ. וראה הנסמן בהערה 2. לקו"ש חכ"ד ע' 79 ואילך).

עמוד 145

1. 49. כלשון הכתוב (מ"א יא. לד. תהלים עח, ע. ועוד). וראה הערה 51.
2. 50. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז, ע"ש.
3. 51. שם ה"ח. – ולהעיר שבמכילתא בתחילתה מביא (בהמשך להמאמר "עד שלא נבחרה ירושלים כו' עד שלא נבחר בית עולמים כו'") – "עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים למלכות משנבחר דוד יצאו כל ישראל". וי"ל שזהו בנוגע להפסק המלכות (כדלקמן בפנים). וראה הערה שלאח"ז.
4. 52. שם ה"ט. ובהשגת הראב"ד שם, ש"לא היתה מלכות פוסקת מזרעו אבל היתה שני' למלכות בית דוד כגון קיסר ופלג קיסר" (סנהדרין צח, סע"ב) – וא"כ אין זה אמתית ענין מלכות (נשיא) – שאין עליו אלא ה' אלקיו (הוריות י, א במשנה).
5. 53. נסמן לעיל הערה 48, ולהעיר מכלי יקר פרשתנו שם בתחלתו.
6. 54. זבחים קיח, ב. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ב.
7. 55. ראה פרש"י (ד"ה מורא) ותוס' (ד"ה הר) תענית טז, א ועוד, דלדיעה אחת זה הי' מקום העקידה.
8. 56. ראה הערה 47 בסופה.
9. 57. והיינו, שהבחירה המיוחדת במקום ה"מכוון ביותר" דהמזבח (בהר המורי' עצמו) הוא באופן שאין משנין אותו למקום אחר (אפילו) בהר המורי' – משא"כ הבחירה במקום המקדש שוללת "כל המקומות" שאינם בהר המורי' (ראה לעיל פ"א ה"ג), ולא מצינו שמקום המקדש (בהר המורי') הוא "מכוון ביותר". ולהעיר מהל' ביהב"ח פ"ה ה"ו. וראה לשונו בפיה"מ הנ"ל הערה 23. ולהעיר מלשון הרמב"ם (הל' מלכים פי"א ה"ד) "ובנה מקדש במקומו" – ראה לקו"ש ח"ח ע' 362 בהערה. וראה לקו"ש ח"ל ע' 70 ואילך.
10. *. וראה בכהנ"ל גם לקו"ש חכ"ד שם.

עמוד 146

1. 58. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 434 ואילך (ובהערות שם).
2. 59. ובלשון הרמב"ם (הל' ביהב"ח פ"ו הט"ז) – לגבי קדושת המקדש וירושלים – שהיא "מפני השכינה ושכינה אינה בטילה". וראה לקמן הערה 62. וראה לקו"ש חט"ז שבהערה 24 (הערה 12). ושם (סעיף ו ואילך) בארוכה, ע"ד הנצחיות שבמשכן ומקדשות. מוגבלת, והיא חודרת ומתלבשת במקום].
3. 60. וי"ל שזהו ב' הענינים בספרי פרשתנו עה"פ (יב, ה) כי אם אל המקום אשר יבחר ה' גו': דרוש על פי נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומוצא* ואח"כ יאמר לך נביא. וראה לקו"ש ח"ל ע' 119 ואילך.
4. 61. ראה אוה"ת ביאוה"ז וסה"מ תר"ל שצויינו לעיל הערה 17.
5. . ובכמה כת"י (הובאו בספרי הוצאת פינקלשטיין) ומצוא. וביל"ש: ואתה מוצא.

עמוד 147

1. 62. להעיר ממשנ"ת בלקו"ש חי"ח שם, שבחירת הקב"ה בנש"י נקבעה בפנימיותם ע"י קדושתם (מצד עבודתם בתומ"צ), ע"ש בארוכה (ובהערה 71). וראה שם גם לענין קדושת הארץ. ואולי י"ל עד"ז בעניננו (עכ"פ לדעת הרמב"ן), שע"י זה שהקריבו אדה"ר וכו' קרבנות במקום זה, נקבעה בחירת הקב"ה (שלאח"ז) מלכתחילה בפנימיות בהמקום*. ובפרט ע"י הקרבנות שלאחרי הבחירה (ולהעיר מהענין דעבודתן מקדשתן – שבועות טו, א. וש"נ). ואולי י"ל שגם להרמב"ם כן הוא, דמה שס"ל שההשראה במקדש היא רק דרך מעביר, הוא מצד ההשראה כמו שבאה מלמעלה: אבל ע"י עבודת (משיחות ש"פ מטו"מ, דברים, עקב תש"מ) האדם כו' נקבעה בהמקום עצמו [ולהרמב"ן – גם מצד ה"למעלה" אפ"ל התלבשות במקום, מצד כחו ית' הכל יכול]. ועפ"ז יומתק מה שהביא הרמב"ם ע"ז ד"אין משנין אותו ממקומו לעולם" ב' הענינים: בחירת הקב"ה וזה דבמקדש נעקד יצחק וכו', כי עי"ז נקבעה בחירת הקב"ה (הבל"ג) בהמקום עצמו, ולכן "אין משנין אותו ממקומו לעולם". ועד"ז לענין "קדושת המקדש וירושלים (בכלל) מפני השכינה ושכינה אינה בטלה" (כנ"ל הערה
2. 63. וירא כב, יד.
3. 64. פרש"י עה"פ. וראה לקו"ת ר"פ ראה: ארז"ל כ"מ שנאמר היום הוא נצחי – באוה"ת ראה ע' תרסו מציין לערה"כ של הסה"ד ערך היום (מסוטה מו, ב). – שם ע' תרלה כ' אשר כ"מ בערה"כ ערך מחר כו' "דכל עוה"ז נקרא היום". ואול י"ל הטעם דמסקנתו מערך היום דוקא – כי נצחי כולל גם עוה"ב.
4. . אף שאפשריות הדבר הוא מצד כחו ית' הכל יכול (כהובא לעיל בפנים סוף סעיף ז) – מ"מ, נעשה זה בפועל ע"י עבודת האדם.
5. 59. דקביעת הקדושה "מפני השכינה" בהמקום הוא מצד זה שקדשה שלמה, כברמב"ם שם פ"ו הי"ד. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 221**.
6. . ושם הערה 46 שורה המתחלת חוקרים נדפס: כוזרי וצ"ל: עקרים [בהוצאה שני' (תשמ"ז) נתקן].