שיחה ג

הערות

עמוד 371

1. 1. להעיר מעוד חידוש בתיבת לה שהיא ב"תרי טעמי" (מירכא כפולה) – וראה זח"ג קפט, א. פרדס שער הטעמים. לקוטי לוי"צ לזח"ג (ע' רסח, רעז).
2. 2. ראי' לזה מדה"י א ב, כג (כמש"כ ברש"ש למד"ר רות פ"ה, ה).
3. *. בדפוס א' וב' דרש"י, וכן בכו"כ כת"י רש"י – "שמשמש".
4. 3. רות ב, יד.
5. 4. זכרי' ה, יא.
6. 5. ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 2 ובשוה"ג שם, וש"נ.
7. 6. להעיר מכמה מקומות (לדוגמא: וישלח לג, כ. וארא ו, ט. ועוד) שמביא רש"י מדרשות חז"ל וכותב (ומקשה) עליהן שאינן לפי פשוטו של מקרא (ומפרש הפשט). ואכ"מ.
8. 7. אבל יש לחלק, שהרי בנדו"ד הדרש מצ"ע מתאים כאן, אלא שקשה עליו ממק"א.
9. 8. ועד"ז ברע"ב ועוד לרש"י כאן.
10. 9. רבה פ"ה, ה.
11. 10. לשון הרמב"ן שם.

עמוד 372

1. 11. להעיר, שבחזקוני וריב"א כאן הביאו הדרש דרות רבה (על "ויאמר לה בועז") בשם "ויש נותנין בה(ם) טעם"*. ובפי' הרא"ש עה"ת כותב על דרש זה "ראיתי בפי' הרב ר"מ הדרשן ז"ל**! ולהעיר, שבילקוט ראובני כאן הובאה דרשת ר"מ הדרשן בשם הפסיקתא.
2. 12. כד, א. ועד"ז בקידושין מט, ב.
3. 13. קידושין (בפי' הא') וסנהדרין שם. וכן פי' הר"ח סנהדרין שם.
4. 14. וכן תירץ במיני תרגומא וי"ג – תרגימא* (לר' ישעי' (פיק) בערלין) קושיית הרמב"ן על רש"י.
5. 15. זכרי' שם, ט.
6. 16. לשון רש"י קידושין שם.
7. . ועל "לבנות לה בית" מביאים דרש "בקש לבנות ולא בנה זו עניות תורה שירדה לבבל ואשתרבובי כו' והוא שאמרו רבותינו לבנות ולא בנה" (וראה פי' הרא"ש ובעה"ט כאן) – ראה סוגיא דסנהדרין וקידושין שהובאה לקמן בפנים "לשון אחר" בפרש"י קידושין (מט, ב. הובא בתוס' שם בשם הקונטרס).
8. . ובשו"ת חוט השני (ס' כ) נקט בפשיטות דר"מ הדרשן לקח דבריו ממדרש רות.
9. . כן הוא באוצר הספרים (בן יעקב) – "תרגימא" ביו"ד. אבל בבית עקד ספרים (פרידברג) וב"פליטת ספרים) (השלמות לשם הגדולים) תרגומא בוא"ו. והעירני חכם א' אשר בהקדמת המחבר לספרו "יש סדר למשנה" (שנדפס בסוף משניות יכין ובועז) "מיני תרגימא על אונקלוס" (וכן בפירושו לברכות פ"ו משנה ב' בסופו – מיני תרגימא). ובשארית ציון (השלמות לשם הגדולים) מעתיק נוסח מצבת המחבר "אזכור י"ב חבורים .. לקדם במיני תרגימא". משא"כ בהקדמת חתן חתן המחבר (כי לא נמצא בדפוסי ספר זה הקדמת המחבר) (וכן בההסכמות כו') "מיני תרגומא" בוא"ו וכן הוא בשער הספר וכו'. וכן בהקדמת חתן המחבר לס' שאילת שלום "מיני תרגומא". – ובכלל צ"ע עד כמה דייק הבחור הזעצער בכתבי־יד דהנ"ל, ובהזעצער'ס עצמם אין ראי' מאחד לחברו.

עמוד 373

1. 17. וכן פירשו בתוס' קידושין שם.
2. 18. בראשית ג, ח. ועוד.
3. 19. כן פירש גם בס' אמרי שפר – הועתק בצידה לדרך כאן*. אלא שבצידה לדרך כתב ע"ז "ולפי דבריו צ"ל הא דקאמר רש"י ותמהני מה ידרוש כו' ר"ל מה ידרוש שיהי' .. כפי הפשט ולא דרך דרש ואין זה במשמעות הלשון דא"כ לא ה"ל לסתום אלא לפרש". אבל ע"פ המדובר כמ"פ שכל ענינו של רש"י בפירושו עה"ת הוא – כפי שכותב רש"י בעצמו וכו"כ פעמים בפירושו – "לא באתי אלא לפשוטו של מקרא", לא הוצרך רש"י לפרש יותר.
4. 20. ובפרט שהכתובים דזכרי' שם מדברים דרך משל, וגם תיבות "לבנות לה בית" גופא הן רק משל (ולא בית כפשוטו).
5. 21. שלכן גם פירוש רש"י לנ"ך אינו כ"כ ע"ד הפשט כפירושו לתורה, כמדובר כמה פעמים.
6. . ראה גם שפ"ח כאן (אבל בנוגע לגוף פירושו, כבר הקשה עליו במיני תרגומא שם. ואכ"מ).

עמוד 374

1. 22. ראה באר מים חיים (לאחי המהר"ל), דבק טוב ושפ"ח כאן. מת"כ לרות רבה שם. וראה פי' הרא"ש כאן. ועוד.
2. 18.
3. 23. להעיר מהגירסא בדפוס ב' דרש"י "שמשמש כמו לא". ובא' מכת"י רש"י: הוי כמו לא.
4. 24. עדמשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 63. לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 121 ס"ה) לענין ניקוד ע"ג תיבה.
5. 25. ראה עד"ז באמרי שפר שם, שרק כאן הדרש הוא כפי הפשט לפי ש"יתקיימו שתיהן מלת לה בה"א ומלת לא באל"ף שהרי בתחלה קרא למקום ההוא נובח ועמד לה שם ההוא זמן מה אלא שאח"כ לא נתקיים לה שם זה", משא"כ כאשר מתקיים רק מלת לא באל"ף הוא רחוק מפשוטו של מקרא. וראה לקמן הערה 30.
6. 26. שם, יג.
7. 27. רש"י רות שם.
8. 28. ו"זהו שאמרו (רות ד, יא) הזקנים לבועז יתן ה' את האשה .. כרחל וכלאה שהיו גבירות" (חזקוני וריב"א שם).
9. 29. מת"כ שם.

עמוד 375

1. 30. באמרי שפר שם, שדרש זה רחוק מפשש"מ כי לפ"ז לא נתקיים בו כלל מלת לה בה"א אלא מלת לא באל"ף לבד – אבל פי' צ"ע, שהרי נתקיימו שתיהן (לה בה"א ולא באל"ף) כי בועז דיבר לרות (לה בה"א) אלא שתוכן דיבורו הי' "לא" (באל"ף) – משא"כ להמבואר בפנים, שלרש"י תיבת "לה" בלי מפיק ה"א מורה על מציאות "רפה". וצע"ק למה לא דרש רש"י כהדרש [הובא בפי' הרא"ש (בשם י"מ), בעה"ט ורע"ב (בשם "מה שנמצא כתוב במדרש)] "שאמר לה ע"י שליח ולא הוא בעצמו" – שהייתה אמירה שאינה בתוקף ("לא הוא בעצמו"). ובשפ"ח כאן שולל פי' זה ("וזה אינו") מבלי לפרש טעמו*. ואולי י"ל: מכיון שבועז רצה לדבר על לב רות ולעודדה, לא יאמר לה דברים אלו דוקא (ודלא כשאר כל אמירותיו אלי') ע"י שליח.
2. 31. אבל ראה תוס' קידושין שם שהקשו על פירוש זה – "ולא נהירא דהא בכל הפרשה קורא איפה לשון יחיד ועל זה שייך שפיר לבנות לה". ולכאורה כן משמע בפרש"י זכרי' שם. אין לו קיום34.
3. 32. כלשון רש"י קידושין שם "גבי קביעותא", "לבנות בית לקבוע בבבל".
4. 33. ולאידך – להפירוש (לשון אחר בפרש"י קידושין שם. וראה הנסמן לעיל שוה"ג הא' להערה
5. 11. ד"לבנות לה בית" פירושו "לבנות ולא בנה" (ומזה נלמד דגסות הרוח אישתרבובי לעילם) – ה"ז שלילה לגמרי (לא בנו לכתחילה)" כמ"ש באמרי שפר שם.
6. 34. בבאר מים חיים שם: "ואין נראה לרש"י שהרי לבנות לה בית כתיב, אלא שמדרשו הוא כמו לא ושקר אין לו קיום כלל ואין ראוי לקרית בית כלל" – אבל לכאורה, מכיון שה"שקר" דבבל הי' נמשך משך זמן רב (כל זמן שבבל קיימת), שייך לומר עליו "בית" ו"קביעות" (אף שאין לו תשועה וקיום).
7. . באמרי שפר שם כתב גם על דרש זה שנתקיים רק לא באל"ף – אבל גם בזה צ"ע, שהרי ישנה אמירה לה (לה בה"א) אלא שהיא לא ע"י הוא בעצמו.

עמוד 376

1. 35. ראה מת"כ למדרש שם: שאין לשקר כו', ומקרא זה מדבר בחנופה כו'. וברע"ב הנ"ל: שהשקר והחנופה אין לו רגלים והתם בזכרי' בחנופה משתעי קרא.
2. 36. סנהדרין שם ד"ה ככנפי החסידה.
3. 37. ולהעיר, שיש חילוק בין נדו"ד (ויקרא לה נבח) ל"לבנות לה בית": בנדו"ד נתבטל שם העיר (כשהעיר היתה קיימת), משא"כ שם מדבר ע"ד בנין בית לשקר בשנער (בבל), והרי כ"ז שבבל קיימת הי' בה בית לשקר, וא"כ אינו מתאים לומר עליו שהוא מציאות "רפה" בבבל.
4. 38. זכר ורמז לזה (שדבר המשתרבב מתואר בלשון "רפה") בפי' ר"ח (שבת קמא, ב) דמנעל רפוי – משתרבב מן הרגל.

עמוד 377

1. 39. ראה בארוכה ד"ה ראשית גוים עמלק תר"פ (בסה"מ תר"פ).
2. 40. וי"ל שזהו טעם הפנימי מה ש"לא נתקיים לה שם זה" – כי מכיון שלא נתהפך הלעו"ז, לכן חזר וניעור הלעו"ז אח"כ ובטל השם של קדושה. וצע"ק מדה"י (שם) שגם חוות יאיר נלקחה מבנ"י. (משיחת ש"פ מטו"מ תשכ"ה)
3. 41. שלכן הובא (בסנהדרין שם) בהמשך הסוגיא ע"ד אופן לימוד התורה בבבל.
4. 42. תו"א יז, ב.
5. 43. סנהדרין שם.
6. 44. ראה בארוכה המשך מים רבים תרל"ו בסופו. ושם, שבחי' "בית" דתורה היא תושבע"פ. וראה שערי אורה (ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ד ואילך), המשך תרס"ו (ע' צ ואילך), סה"מ תש"ח (ע' 121 ואילך) ועוד – במעלת תלמוד בבלי, שע"י דוקא מגיעים להעלם העצמי כו'.
7. 45. ראה המשך מים רבים שם (ובהערה תיד שם).
8. 46. ראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 434 ועוד.