ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ג

375

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ומובן, שדרוש זה אינו בדרך הפשט כלל, כאן אי אפשר לומר ש"מדרשו כמו לא", כי המילים "אין את מן האמהות" אינן נאמרות ח"ו באופן רפה, אלא בשלילה גמורה³⁰.

וכן בפסוק "לבנות לה בית", אכן, "גסות הרוח" היתה בבבל באופן "רפה", ללא קיום – "אישתרבובי להתם". אך לפי פשוטו של מקרא, אין מדובר בפסוק "לבנות לה בית" על "גסות הרוח", אלא רק על חנופה. וכמובא לפני כן בסעיף ב' מפירוש רש"י לגמרא, שמכך שנאמר "לה" בלשון יחיד, ולא "להן" בלשון רבים, מוכח³¹, שאין מדובר אלא על דבר אחד בלבד, "חנופה לחודה", כי "חנופה" לא "אישתרבובי להתם" – היא נשארה בבבל לתמיד³² – ולכן אי אפשר לפרש ש"לה" ללא מפיק ה"א, בלשון יחיד, רומזת לדבר נוסף שהיה כאן באופן "רפה"³³.

ה. הדרשה שבמדרש רות אינה מתאימה לרש"י

אך יש להבין:

לפי הדרשה שבמדרש רות, רומז הפסוק "לבנות לה בית" לשקר של שנער – בבל, והמילה "לה" בלי מפיק בה"א היא "מלמד שאין לשקר תשועה". אם כך, יכול היה רש"י לקבל דרשה זו, שדומה לפירושו על "ויקרא לה נבח" – השקר קיים במציאות, אך באופן "רפה", כי "אין לשקר תשועה",

הערות

30. באמרי שפר שם, שדרש זה רחוק מפשש"מ כי לפ"ז לא נתקיים בו כלל מלת לה בה"א אלא מלת לא באל"ף לבד – אבל פי' צ"ע, שהרי נתקיימו שתיהן (לה בה"א ולא באל"ף) כי בועז דיבר לרות (לה בה"א) אלא שתוכן דיבורו הי' "לא" (באל"ף) – משא"כ להמבואר בפנים, שלרש"י תיבת "לה" בלי מפיק ה"א מורה על מציאות "רפה". וצע"ק למה לא דרש רש"י כהדרש [הובא בפי' הרא"ש (בשם י"מ), בעה"ט ורע"ב (בשם "מה שנמצא כתוב במדרש)] "שאמר לה ע"י שליח ולא הוא בעצמו" – שהייתה אמירה שאינה בתוקף ("לא הוא בעצמו"). ובשפ"ח כאן שולל פי' זה ("וזה אינו") מבלי לפרש טעמו*. ואולי י"ל: מכיון שבועז רצה לדבר על לב רות ולעודדה, לא יאמר לה דברים אלו דוקא (ודלא כשאר כל אמירותיו אלי') ע"י שליח.
31. אבל ראה תוס' קידושין שם שהקשו על פירוש זה – "ולא נהירא דהא בכל הפרשה קורא איפה לשון יחיד ועל זה שייך שפיר לבנות לה". ולכאורה כן משמע בפרש"י זכרי' שם. אין לו קיום34.
32. כלשון רש"י קידושין שם "גבי קביעותא", "לבנות בית לקבוע בבבל".
33. ולאידך – להפירוש (לשון אחר בפרש"י קידושין שם. וראה הנסמן לעיל שוה"ג הא' להערה
11. ד"לבנות לה בית" פירושו "לבנות ולא בנה" (ומזה נלמד דגסות הרוח אישתרבובי לעילם) – ה"ז שלילה לגמרי (לא בנו לכתחילה)" כמ"ש באמרי שפר שם.
34. בבאר מים חיים שם: "ואין נראה לרש"י שהרי לבנות לה בית כתיב, אלא שמדרשו הוא כמו לא ושקר אין לו קיום כלל ואין ראוי לקרית בית כלל" – אבל לכאורה, מכיון שה"שקר" דבבל הי' נמשך משך זמן רב (כל זמן שבבל קיימת), שייך לומר עליו "בית" ו"קביעות" (אף שאין לו תשועה וקיום).
. באמרי שפר שם כתב גם על דרש זה שנתקיים רק לא באל"ף – אבל גם בזה צ"ע, שהרי ישנה אמירה לה (לה בה"א) אלא שהיא לא ע"י הוא בעצמו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.