374

חבר" למדרש שעל המילה "לה" בפסוקנו, או שהוא ידרוש את המדרשים המובאים במדרש ובגמרא, אשר אינם בדרך הפשט, ואז "לא מצאתי לו חבר".

ג. משמעות דברי רש"י "שמשמע מדרשו כמו לא"

כדי להבין את הענין יש להסביר תחילה את דברי רש"י "לה אינו מפיק ה"א .. שמשמע מדרשו כמו לא": במבט ראשון נראה שכוונת רש"י היא, שהרי זה כאילו נאמר בפסוק "לא (נבח)"²² – שם העיר איננו נבח, כי "לא נתקיים לה שם זה".

אך פירוש זה הוא ההיפך מפשוטו של מקרא, וההיפך מהכלל של רש"י בפירושו על התורה¹⁸ – "אני לא באתי אלא לפשוטו", כי המשמעות הפשוטה של המילים "ויקרא לה נבח בשמו" היא שנבח קרא לעיר בשמו שלו – "נבח".

אלא, רש"י מדייק ואומר "שמשמע מדרשו כמו לא"²³, ואין הוא אומר "משמעו לא" ממש. כלומר: העובדה ש"אינו מפיק ה"א" רומזת שהדבר שמדובר עליו בפסוק הוא "רפה", מציאותו חלשה²⁴ – אמנם, נבח קרא לעיר בשמו "נבח", ולכן אין נאמר "לא", אך היה זה באופן רפה, שם זה לא היה לה קיום²⁵.

ד. דרש זה אינו מתאים לשני הפסוקים האחרים

בכך מובן בפשטות מדוע אי אפשר לומר אותו דרש, בדרך הפשט, על הפסוק "ויאמר לה בועז":

במגילת רות נאמר שם²⁶, שרות אמרה לבועז "לא אהיה כאחת שפחותך ("איני חשובה כאחת מן השפחות שלך"²⁷, וכמענה לדבריה נאמר בהמשך) ויאמר לה בועז לעת האוכל גשי הלום ואכלת...". ובמדרש נאמר על "ויאמר לה בועז", "לה" ללא מפיק ה"א, שבועז ענה לה: "חס ושלום אין את מן האמהות (שפחות) אלא מן האימהות (שרה רבקה וכו'²⁸)", כלומר, שעל דבריה "לא אהיה כאחת שפחותך" ענה לה בועז "לה" – "לא", "לא כן הדבר כאשר דברת"²⁹.