שיחה ט

580שיחה ט

משפטים

במענה למכתבו מיום החמישי, עם המצורף אליו.

בעת רצון יזכירהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע למילוי משאלות לבבו לטובה בכל הענינים אודותם כותב.

ובעניני בריאות, הרי על האדם לעשות את התלוי בו בדרך הטבע, ובפרט אשר אמרה תורה, ורפא ירפא, שנתנה רשות לרופא לרפאות, לכן יעשה כהוראת רופא מומחה.

ועוד ועיקר להתבונן בהענין דהשגחה פרטית, ובפרט כמבואר ממורנו הבעל שם טוב, כפי שיבארוהו חסידי אנ"ש שי' אשר במחנו וסביבתו, שמזה באים למסקנא מִידית, בסגנון נעים זמירות ישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא.

ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו -- באם לא נבדקו בשנים עשר חדש האחרונים -- וכן אשר ישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים

ותניא הידועים. (ממכתב י"א שבט, חהשכ"ז

והשי"ת ישלח דברו וירפאהו ע"י רופא פלוני וטפול פלוני, ויוכל להוסיף בלימוד תורת הנגלה והחסידות ובעבודת התפלה. וכל המוסיף בהוספה זו מוסיפין לו.

581.. . נמסרה לי בקשתו לרפואה קרובה ולבריאות, ובעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל. וכיון שברכה היא כמו גשם, וכלשון רז"ל גשמי ברכה, הרי עליו מצדו להכין את עצמו להיות כלי לקבלה, והוא על ידי הוספה בלימוד תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' והשפעה גם על הסביבה בכיוון זה. והנה לכל דבר צריכה להיות אחיזה גם בדרכי הטבע, ולכן ישאל מחדש חוות דעת רופא מומחה במקצוע זה וכהוראתו יעשה, והרופא כל בשר ומפליא לעשות יתן להרופא הרעיון הנכון איך לייעצו. ואחכה לבשורה טובה בכל האמור לעיל.

582במענה על מכתבו מעש"ק, הנה אין להתפעל מהזמנים והתאריכים אשר אומר הרופא שביקר אותו. וכידוע פתגם נשיאנו הק', אשר התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, אָבער ניט ח"ו מאַכען שווער אויפן האַרצען, ובמילא צריך למלאות הוראותיהם ולדעת שאין הם אלא כגרזן ביד החוצב, הרופא כל בשר ומפליא לעשות, אשר הוא ישלח דברו וירפאהו במוקדם, והצנור והכלים לזה בכלל ובפרט לאברך בן ישיבת תו"ת הם ההוספה בשיעורים בתורה תורת חיים ומצותי' ובהיסוד לזה עבודת התפלה.

לאחרי ההפסק נעם לי לקבל מכתבו הכתוב בכתב ידו. ובודאי יקויים בו פסק רז"ל כל מי שמטיבין עמו (ב"ב יב, ב). ובודאי ידוע לו השקפתנו, על ענינים כמו אלו, וע"פ תורת הבעש"ט (שבאמת, בנוגע לאיש הישראלי מוסכם ג'כ מחוקרי ישראל הקודמים לו), הרי כל פרט ופרט שבפרט מחיי האדם והדצ'"ח בכלל, הוא בכיוון ולשם תכלית. וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה באחד המאמרים שלו בדא"ח, משלים הכוונה העליונה. וע"פ עִיקר מעיקרי יסודות אמונתנו שהיא הבחירה חפשית, הרי יש לכל עניז חלק הטוב שבו, עד שאפילו חשוכא -- שעפ" תורה היא חשך - אפשר להתהפך לנהורא וממרירו למיתקא. וכיון שאיקלע כת"ר לבית הרפואה ... הרי עליו לנצל הזדמנות זו ולהשפיע על הנמצאים שם -- בקירוב לבם לתורה וליהדות בכלל, ולחסידות הדרכותי' ומנהגי' בפרט. וככל שימהר ויזדרז בזה -- הרי תושלם שליחותו במקום זה, ובמילא יפטרוהו משם בבריאות ולשלום והצלחה. וזריזין -- מקדימין. ובפרט כפתגם ב"ק מו"ח אדמו"ר, אַז חסידים זיינען קלוגע און לייגען ניט אָפ אויף מאַרגן וואָס מען קען אָפטאַן היינט, ויה"ר מהשי"ת שמכאן ולהבא ישלים כל עניניו בדרכים

שיהיו אך טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה. (ממכתב כו תמוז תשי"ד)

במענה על מכתבו מיום הרביעי עם הפ"נ המוסגר בו, בו כותב אודות מצב הבריאות שאינו כדבעי, 583שאין זה שולל מילוי הוראת הרופא, כי הרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות ושלוחי דרחמנא נינהו, אלא שיש להזהר מלעשות העיקר טפל והטפל עיקר כמובן. ובפרט שזכה ללמוד כמה שנים בתו"ת, אשר דברי צדיקים ופעולותיהם קיימים לעד ופועלים פעולתם דרך כחות הנעלמים עד לכחות הגלוים ולבושי הנפש שהם מחשבה דבור ומעשה.

בודאי שומר שלשת השיעורים הידועים בחומש תהלים ותניא, ומעתה יקבע גם שיעור נוסף בלימוד החסידות אילנא דחיי. ויהי רצון שיקוים בקרוב

המקיים את התורה כו' סופו לקיימה מעושר גופני ורוחני. (ממכתב כ"ד מ"ח תשי"ז)

בעתו קבלתי שני מכתביו ובהם כותב ג"כ על דבר מצב בריאותו. וכנראה מהם שמצב רוחו אינו כדבעי, - נכון יהי' לבו בטוח בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות, אשר ישלח דברו וירפאהו, ואף שנוסף על זה, הנה צריך לעשות כלים בדרך הטבע, היינו לשמור הוראת הרופאים, יש להבדיל בין שני הדברים, שבעניני רפואה צריך הוא להעסיק רק את כח המעשה שלו משא"כ כח המחשבה וההרהור, וכיון שאינו רופא ויש לו חלק בלימוד התורה, צריך הוא להשתמש בכחות אלו רק בעניני תורה ומצות והשקלא וטריא ופלפול בעניני הרפואה אין זה שייך אליו, ובמילא -- חבל על הזמן שנותן על זה וכיון שמיותר הוא כח שכלו במקצוע חכמת הרפואה, הרי בטח ניתן לו הכח להשתמש בו במקצוע אחר (שלדעתי הוא עסק התורה וכו') ואיכ חסר הוא שם, והעולה היא בשתים: חסרון במקום אחד ומיותר במקום השני, ובהתבוננות אפילו לשעה קלה בכל זה, הנה ישמח לבו אשר זיכהו השי"ת שיוכל לעסוק בתורה, ויוסיף אומץ בזה. ויאיר את הד' אמות שלו, ועד פסק רז"ל אשר כל העיר היא כד' אמות שלו. ויאירם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

במענה על מכתבו מח' לחדש אדר שמרבין בשמחה, בו כותב אודות מצב בריאותו, וכבקשתו אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להטבת הבריאות ולבשו"ט גם בשאר עניניו. ובטח למותר לעוררו שככל שיוסיף בתורה ומצות בכלל, ובקביעות שיעור בלימוד החסידות, קביעות בנפש וקביעות בזמן, ביחוד -- יוסיף השי"ת בברכתו בהמצטרך לו בגשמיות וברוחניות.

584כבקשתו יזכירו את אחותו תחי' על הציון הק' לרפו"ק ולרפו"ש, ובודאי מתנהגת כדת משה וישראל כמנהג בנות ישראל הכשרות. והשי"ית יצליחה.

כבקשתו יזכירו עַל הציון הק' את אחיו ... להמצטרך לו בגשמיות וברוחניות.

בודאי יודע ע"ד שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר, והם: א) אמירת שעור תהלים -- כפי שנחלק התהלים לימי החדש - אחר תפלת שחרית בכל יום. ב) לימוד פרשה חומש עם פירוש רש'"י מהסדרה של השבוע -- ביום א' מהתחלת הסדרה עד פרשת שני, ביום שני מפרשת שני עד שלישי וכו' -- ג) לימוד שיעור תניא בכל יום כפי שנחלק התניא לימות השנה, ושומר אותם. וכן יודיע אודותם בסביבתו -- ויה"ר

שזכות הרבים יהי' תלוי בו, כשיזכם בזה. (ממכתב ייג אדר תשט"ח

... במכתבו כותב על דבר סדר היום שלו, לימודו ותפילתו, ונבהלתי לקרות בו אודות הנהגתו בענין התעניות, ולפלא שאחרי שכפי מכתבו מתראה מזמן לזמן עם אנשי שלומנו, ובכל זה כנראה שעדיין אינו יודע, שלא זו היא דרך הבעל שם טוב תלמידיו ותלמידי תלמידיו וכל ההולכים בעקבותיהם. אמת נכון הדבר שגם בדרך זו אפשר לעלות בית-אל אבל מלבד שזהו דרך ארוכה יותר, הנה לא הכל מתברר ואין העבודה נעשית בשלימות כל כך, כמו שעושים ופועלים בהעבודה בשמחה וכמאמר הכתוב עבדו את ה' בשמחה. כן ידוע פירוש הבעל שם טוב על הפסוק כי תראה חמור שונאך (ומובא בהיום יום כ"ח שבט) כי תראה חמור -- כאשר תסתכל בעיון טוב בהחומר שלך שהוא הגוף, תראה -- שונאך -- שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות ורוחניות, ועוד תראה שהוא -- רובץ תחת משאו - שנתן הקב"ה להגוף שיזדכך על ידי תורה ומצות והגוף מתעצל בקיומם, ואולי יעלה בלבבך -- וחדלת מעזוב לו -- שיוכל לקיים שליחותו, כי אם תתחיל בסיגופים לשבור את החומריות, הנה לא בזו הדרך ישכון אור התורה, כי אם -- עזב תעזוב עמו -- לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים.

ובפרט בדורותינו אלה חלושי בריאות הגוף ומבואר בכמה ספרים ומהם גם ברמב"ם אשר כשהגוף חלוש פועל זה גם כן חלישות בכח ההבנה שבמילא זה מבלבל ללימוד התורה ולכוונת התפילה. ולכן הצעתי שיתייעץ עם ... כי אפשר שצריך לו התרת נדר בזה וכו', ותמורת התענית במיעוט חלבו ודמו מהעדר האכילה, הנה יאכל בעתו ובזמנו מתאים לבריאות הגוף וכפסק הרמב"ם אשר היות הגוף בריא מדרכי השם הוא ויטריח את גופו להוסיף בתורה ומצוה וככתוב ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה 585יו"ד וייא, אהוב את המלאכה וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא.

קבלתי הטע"ג ומכתבה מבואה לשלום, ושבעתי רצון שת"ל הנסיעה היתה כשורה, ושמצאה בשם הכל כשורה, אבל הי' לי צער שנכר ממכתבה שבירות לב, שאיגו בעתו ולא בזמנו.

למותר להאריך, שהאמור זבחי אלקים רוח נשברה, אין הכוונה על שבירות רוח, ובפרט שבירות הלב, המזיק, ח"ו, לבריאות ופועל על העצבים - ניערווין --. וביותר אשר מצד השבירות לב נעמט מען אויף ענינים שאַרפער און שווערער, מכמו שהם מצד עצמם, וכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע סיפר בשם כ"ק אביו אדמו"ר -- מוהרש"ב -- נ"ע, שאמר לו פעם ,זעה ווי טייער דער אידישער גוף איז, אז צוליב עם האָט מען אויסגעגאַסן אַזויפיל תורה און מצות". ועתה כשנותן לכאו"א דבר יקר כזה כמו גוף, צריכים לעסוק בהשתדלות, והשתדלות אליבא דגפשיי, שיהיי הגוף בריא ובמילא יוכל להשלים מה שחפץ ממנו השי"ת, וכמ"ש הרמבים הלכות דיעות רפ"ד, ,היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא" ובהמכ' של כ"ק הרב המגיד ממעזריטש (נדפס בהתמים ח"ז) לבנו הקדוש המלאך, כותב, ,א קליין לעחילי אין גוף מאַכט א גרוישער לאַך אין דער נשמה". אין כוונתי בזה לדרשא, ורק תקותי, אפשר יפעול זה עלי' ועל ידה גם על בעלה הרב שי' (אף שבזהר מובא הלשון תוקפא דנשמתא חולשא דגופא, זאֶל מען טייטשען -- חלישות דרישות הגוף, אבל לא ח"ו חלישות בריאות הגוף, ורואים זה בפועל, שבעת שהגוף בריא יכולים לפעול שלא בערך בכל הענינים ובפרט באהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל).

אקוה לשמוע ממנה בשו"ט בנוגע לבריאותה ובריאות בעלה הרה"ח וכו שי', והשי"ת יזכנו כולנו לבשר אך בשו"ט איש לרעהו, הן בגשמיות והן ברוחניות...

586נעם לי לקבל מכתבו מכ"ד חשון, בו מעתיק דברי הרופא ע'ד הטבת בריאותו, ויהי רצון שילך מצב בריאותו הלוך וטוב, וכפתגם רבותינו נשיאינו, פון גוט צו נאַך בּעסער,

ומובן שאין דעתי נוחה ממ"ש שעושה כהוראת הרופא אבל לא בדיוק, שהרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ובנתינת רשות זה, ה"ז נעשה למצוה מצד הרופא (עיין ט"ז יו"ד ריש סימן רל"ז) ולמצוה גדולה ורבה מצד הנרפא, הענין דונשמרתם מאד לנפשותיכם, והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, ואזהרת הרב המגיד לבנו המלאך, א קליינע לעכעלע אין גוף - א גרויסע לעכעל אין נשמה; ועוד ועוד. ואין להאריך בדבר הפשוט.

ותקותי חזקה, שתיכף בקבלת מכתבי זה, יבשרני טוב -- שעכ"פ מכאן ולהבא, לא יתערב בהוראות הרופא, כי אם יקיימם כדבעי, ובפרט שהרי רואים במוחש, שביטולה של ענין של תורה למשך זמן, אפילו באם נקרא זה ביטול, מביא שכר מרובה לאחרי זמן, כיון שעי"ז מתקרבת הטבת הבריאות עד לרפואה שלימה, וממלא החסרון פי כמה, משא"כ ע"י הרפיון בזה, וק"ל.

נעם לי לקבל מכתבו מט' תמוז והקודמו, בו כותב אודות הטבת מצב הבריאות, ויהי רצון שילך מטוב לעוד טוב יותר, עד שישוב לאיתנו כפשוטו ולאיתנו כמשמעו, כמבואר בד"ה משכיל לאיתן האזרחי לרבנו הזקן, (נדפס בקונטרס לימוד החסידות), וינצל אותו עצמו אך ורק לענינים בריאים וטובים, בטוב האמיתי, טוב לשמים טוב לבריות וטוב העושה פירות.

במ"ש אודות השתתפותו במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ודאי שיש לסדר השתתפותו ובאופן שלא יגע בבריאות, ובפרט ידבר בזה עם הרופא שמכירו, ואז אדרבה תוסיף השתתפותו גם בבריאות הגוף, שהרי ישראל הם גוי אחד בארץ שכידוע הפירוש בזה שהם הממשיכים אחדות גמורה בארץ. וידוע פירוש הבעש"ט על הכתוב כי תראה וגו' עזוב תעזוב עמו, לעבוד את השי"ת עם הגוף ועניניו. בודאי יודיע מפרשת ימי הגאולה בפרטיות הדרושה ויהי רצון שימשיכו התעוררות זו על כל הימים שלאחרי זה, מתאים לרצון וכוונת בעל השמחה, שהרי גופא בתר רישא אזיל. (ממכתב יד תמוז תש"כ) 587... במ"ש בסיום מכתבו אודות מצב בריאות... ואופן עבודתו בישיבה הק' ... -- כבר כתבתי לו בזה, אשר לדעתי וכפי שראיתי במוחש בכמה מכגון דא, הנה ככל שיוסיף אומץ והשתדלות בחיזוק והתפתחות המוסד הק' -- יתוסף בבריאותו גם כפשוטה, בריאות הגוף. ודי זמן במשך היממה לענינים הטבעים הדרושים לבריאות הגוף, אכילה שינה וכו'. והתאמצות בעניני ... אפשר שתעשה מבלי שיתייגע כלל בזה.

מובן שאין כוונתי בזה לגרוע ח"ו העבודה דעד עתה, אבל הרי בכל עניני טוב וקדושה תמיד יש מקום להוספה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון האדם, כי הרי היכולת נתונה לכאו"א למלאות תפקידו בעלמא דין, שהוא

כלשון המשנה אני נבראתי לשמש את קוני, ובשמחה ובטוב לבב. (ממכתב כ"ב אייר תשי"ז) 588איך האָב ערהאַלטן דיין פ"נ פאר דיין מוטער ... תחי,

במענה על מכתבו מכ"ו תשרי, ותקותי שלעת קבלת מכתבי כבר הוטב מצב בריאותו, וכיון שהענין קשור ברגל של הגוף, שהוא קשור ומתאים לרגל של הנשמה הוא ענין האמונה ומצות הצדקה, כדאי הי' שידע בעל פה לכל הפחות הפרקים הראשונים משער היחוד והאמונה לרבנו הזקן נוסף על שידע הענינים גם של שאר הפרקים, ובלי נדר, עד לאחר י"ט כסלו הבע"ל, יפריש בכל יום חול קודם התפלה איזה פרוטות לצדקה, והשי"ת יצליחו לבשר טוב בהנ"ל ובהענינים הכללים.

... במענה למכתבו... בו כותב אודות המיחוש שלו, והטפול שהציע הרופא, ודחה אותו עד לאחרי יום הקדוש הבע"ל, ושואל האם אפשר לדחות גם לאחרי חג הסוכות הבע"ל.

ובכלל במיחוש שכותבו -- אין כ"כ נפק"מ, ואפשר בקל לדחות לעוד שבועים, כמשאלות לבבו לטובה. שכמובן החלטה אחרונה בזה -- להרופא היא, שהרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות. אבל בודאי כשיסביר לו טעמו, ימלא רצונו בזה.

589בודאי ידוע לכת"ר, בכל זה מצאתי לחובתי להעיר על הנ"ל, שישנם אופנים שונים בביצוע הטפול, ונפק"מ בהם -- ע"פ שו"ע, שישנו אופן מותר,

וישנו וכו'... (ממכתב י"ב אלול תשכ"א)

... כותב אודות מצב רוח זוגתו תחי, ואשר לכן רצונה להבדק ע"י רופא, ואין נראה לו החפזון בזה.

הנה אף שדעתי כדעתו שאין להתרשם שעדיין לא נתעברה,- אבל כיון שזוגתו מתרשמת מזה יש להסבירה הנמוקים שלו. ואם יתקבל אצלה בטוב ובשמחת לבב, טוב הדבר. אבל באם מאיזה טעם שיהי' ישאר אצלה הרושם, יש למלאות רצונה להתבקר ע"י רופא. ומיש החשש כיון שהוא ע"י רופא גבר, לא שמעתי שיקפידו בעניני רפואה על זה. ולכל היותר -- יש לחקור

אחרי זה אפשר ישנה רופאה אשה מומחה במקצוע... (ממכתב כ' מ"ח תשי"ז)

... אודות הקרנת רענטגען, כמדומה כבר כתבתי שיש להשתמש בטפולים אחרים. ומה שהרופא אומר לה שיעשה רק פעם אחת, מובן, שממנ"פ -- אלו שחוששים לטפול האמור, ואין דעתם נוחה הימנו מפני שבמדה שיש לקוות לתועלת יש חשש גם להפכו ח"ו. ואם בפעולה אחת אין כל חשש -- בטח אין גם מקום לתועלת, כי שתיהם תלוים בתוקף ההקרנה,

וק"ל... (ממכחב כזו סי תשי"ז

. . טפול קרני ,רדיום" בנוגע לקטנים בפרט, וביחוד בגיל רך ביותר - צריך זהירות יתרה. ובאם יש רופא חושש -- אין לעשותו. והרופא כל בשר ישלח רפואתה באופן הטוב הנראה ונגלה...

(ממכתב כ"ז מ"ח תשכ"ב)

6-9 590ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, פ' אם כסף תלוה את עמי, ה'תשל"ו. ברוקלין נ.י.

הנהלת חברה גמילות חסדים שומרי שבת

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם דו"ח, ובסיומו -- מבשר טוב בנוגע להמלוה מלכה השנתית לטובת הגמ"ח ,שתתקיים אי"ה במוצש"ק פ' משפטים הבעל"ט",

ויה"ר שתתקיים בשטומו"צ ובפרט אשר השנה ה"ה שנת עיבור, שנה תמימה בהחלט,

אשר עיבור שנה, שהוא בכדי להשוות ימות שנות החמה עם ימות שנות הלבנה -- הוא ע"ד מחז"ל עה"פ אם כסף תלוה בנוגע להשוואת שעות היום (ממשלת החמה) עם שעות הלילה (ממשלת הלבנה) -- שהיום לווה מן הלילה והלילה מן היום,

וכן הוא בנדו"ד ששנת החמה לווה משנת הלבנה ושנת הלבנה -- משנת החמה, ובסוף כל מחזור (לבנה -- של יט שנה) שניהם שווים ושלמו זל"ז.

591ומוסיף בשנת עיבור זו -- שהיא שלימה -- מספר ימים הכי גדול בשנה: שפ"ה.

וידועה תורת-הוראת הבעש"ט ללמוד מכל דבר וענין הוראה בעבודת האדם לקונו

ובענינינו -- להתנהג ובשלימות (כהמשך מחז"ל הנ"ל) כ,בריותיו של הקב"ה לווין זמ"ז ועושין שלום זע"ז" -- גמ"ח בממונו, בגופו ובנפשו,

ובפרט כשנעשה ע"י צבור -- חברה גמ"ח,

ויהי' תלווה את העני -- באותה שעה קלה בלבד -- כי באמת עשיר הוא,

ויקוים היעוד ,כי אתה עם עני תושיע גו' מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו גו'" -- כי יפעול אלקים ישועות בקרב הארץ,

גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיחו, משיח צדקינו.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכהנ"ל 592ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, פ' אם כסף תלוה את עמי, ה'תשל"ז. ברוקלין, נ.י.

הנהלת חברה גמילות חסדים שומרי שבת

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם דו"ח, ובסיומו -- מבשר טוב בנוגע להמלוה מלכה השנתית לטובת הגמ"ח ,,שתתקיים אי"ה במוצאי שיק פ' אם כסף תלוה" -- ר"ח אדר - הבעל"ט,

ויהיר שתתקיים בשטומו"צ

ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט הידועה אשר הכל הוא בהשגח"פ, עאכו"כ קביעת החודש,

והרי אמחז"ל דבאדר בריא מזל" דבנ"י, ויתרה מזה גירסת הרא"ש דתקיף מזלי" -

ואם בכל החודש כן הוא, ה"ז ביתר שאת וביתר עז בר"ח, יום שהוא כולל כל ימי חודש זה,

וכשחל בש"ק -- הרי פס"ד הוא אשר יראה אדם כאילו כל מלאכתך עשוי, 593ונאמר בשבת: וקראת לשבת עונג -- שקורא וממשיך עונג בכל עניני השבת, ומיניי ומזה מתברכין כולהי יומי, מתחיל ובתוקף במוצאי שבת ועניניו, שהרי אז -- היה בדוגמא שמלוין את המלך (שבת) אחר שיצא מן העיר,

ואף דבריא ותקיף מזלי' דכאו"א מבנ"י -- בכ"ז צורך ותועלת גדולה בפעולות חברת גמ"ח -- כי גדולה גמ'"ח יותר מן הצדקה כי היא בין לעניים בין לעשירים.

ויה"ר אשר בריאות ותוקף המזל דכאו"א יביא שיקוים בו תרוממנה קרנות צדיק -- ועמך כולם צדיקים -- והגמ"ח ותומ"צ בכלל יחישו קיום היעוד דקץ שם לחושך (להַגְלות) -- בביאת מלך מבית דוד ויבנה מקדש במקומו,

ותיכף לקריאת פ' שקלים ועסק בתורתה -- נבוא לקיומה ועשייתה באהבה כמצות רצונך.

מצו"ב השתתפותי בל"נ.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכהנ"ל 594ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, פ' אם כסף תלוה את עמי, ה'תשל"ח. ברוקלין נ.י.

הנהלת חברה גמילת חסדים ה' עליהם יתיו שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם מבשר טוב אודות הפעולות וכו', ויה"ר שיוסיפו בזה כהנה וכהנה.

ידועה תורת הבעש"ט אשר הכל הוא בהשגח"פ, ועאכו"כ קביעות ראש השנה -- ראש (וכולל) כל ימות השנה ועניניהם, שהרי כל יומא ויומא עביד עבידתי',

וראש שנה זו ה"ה ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב, רמז לטוב לשמים וטוב לבריות

וכן היא גם הקביעות בשנה זו דיום ר"ה לחסידות, הוא יט כסלו,

אשר כ"ז מדגיש איך ששעת הכושר היא שנה זו לעשיית והצלחת ,עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה כמ"ש רז"ל אין 595ישראל נגאלין אלא בצדקה .. וכל הזובח את יצרו בזה ופותח ידו ולבבו .. יזכה לראות עין בעין בשוב ה' ציון וכו'".

ובפרט אשר היא גם שנת העיבור -- שמזכירים עד"ז בברכת החודש באמירת ,אדר ראשון" -- ובמיוחד אשר חודש אד"ר הרי הוא חודש העיבור,

שענינו להשלים חסרון שנת הלבנה לגבי שנת החמה -

ובשנה זו שהיא סיום וחותם המחזור (קטן) של י"ט שנה, הרי ההשלמה היא בתכלית השלימות,

והרי אמחז"ל אשר נותן הצדקה ומקבלה (כולל -- נותן הגמ"ח ומקבלו) ה"ה בדוגמת חמה ולבנה.

ויה"ר שיצליחו בכהנ"ל ויבש"ט.

בכבוד ובברכה לפעולות רבות ובאופן דשלימות בכהנ"ל,

ולקיום היעוד דלראות עין בעין בשוב ה' ציון, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון 596ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, פ' אם כסף תלוה את עמי, ה'תשל"ט. ברוקלין, נ.י.

הנהלת חברת גמילת חסדים ה' עליהם יחיו שלום וברכה! בנועם קבלתי מכתבם (הדו"ח וכו') מבשר טוב מפעולותיהם בגמ"ח כו'.

ובטח ידברו עדכ"ז גם באסיפה-התועדות שנתית, ידונו בה אודות זה בפרטיות הדרושה ויקבלו החלטות מתאימות וטובות, טוב לשמים ולבריות גם יחד.

ויה"ר שיהא כהנ"ל בשטומו"צ.

ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט הידועה אשר הכל הוא בהשגח"פ, ועאכו"כ החלטות אסיפה-התועדות של כו"כ עשיריות מישראל,

אשר אכל בי עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה שכינתא שריא עלייהו,

על אחת כו"כ שבודאי גם ידברו בה בתורת הנגלה והחסידות ביחד, ובאופן המביא לידי מעשה, קיום המצות בכלל, ובמיוחד -- מצות גמ"ח, שהיא כללות כל המצוות, 597ותורה -- תחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח ויקבלו ההחלטות טובות כאיש אחד בלב אחד,

וגדול תוקף החלטת רבים בכל כיו"ב, כמבואר בקונטרס החלצו מאתכם אנשים לצבא,

ויה"ר שיצליחו בכהנ"ל, ועוד יותר מהמשוער ויבש"ט.

בכבוד ובברכה לפעולות רבות בכהנ"ל ולזכות בקרוב ממש לקיום היעוד דכמו שאזכרה מקדם פלאך, בימי צאתך מארץ מצרים, אראנו נפלאות, בביאת משיח צדקנו 598= ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,

פ' בחודש השלישי גו' ויחז שם ישראל, שנה השביעית, שבת לה',

ה'תש"מ. ברוקלין, נ.י.

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם מבשר טוב אודות המלוה מלכה השנתית לטובת הגמ"ח אשר תתקיים אי"ה במוצאי ש"ק פ' יתרו, הבעל"ט,

ויהיר שתתקיים בשטומו"צ, ובפרט שזוהי אסיפת בקביעות -- התועדות של כו"כ עשיריות מישראל,

אשר אכל בי עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה שכינתא שריא עלייהו,

ובמיוחד -- בסעודת מלוה מלכה וגם שידברו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ובשתיהן גם יחד, ובאופן המביא לידי מעשה, קיום המצות בכלל, ובפרט -- מצות גמ'"ח, שהיא כללות כל המצוות

ובמוצש"ק פ' מ"ת, אשר תחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח -- 599ובשנה שהיא -- בלשון הכתוב -- ויהי בשלושים שנה -- דהסתלקות הילולא כ"ק מו"'ח אדמו"ר,

ויקבלו החלטות טובות בכ"ז כאיש אחד בלב אחד,

וגדול תוקף החלטת רבים בכל כיו"ב, כמבואר בקונטרס החלצו מאתכם אנשים לצבא,

ויה'ר שיצליחו בכהנ"ל, ועוד יותר מהמשוער ויבש"ט. בכבוד ובברכה לפעולות רבות בכהנ"ל

ולזכות בקרוב ממש לקיום היעוד דויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם, כהבטחת ה' -- כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות,

בביאת משיח צדקנו 600ב"ה, ימי הגאולה, שנת כי תשא את ראש בני ישראל, ה'תשל"א

ברוקלין, ב. י. תושבי נחלת הר חב"ד אשר בארצנו הק' תבנה ותכונן ב"ב ע"י מ"צ ה' עליהם יחיו שלום וברכה:

בהוספה לדברים הנאמרים בהתועדות דימי גאולה אלו, בהתאסף כמה וכמה מאחינו בני ישראל שליט"א, אשר תוקף מיוחד לדברים הנאמרים במותב בי עשרה, דאכל בי' עשרה שכינתא שריא, על אכו"כ בפני כמה וכמה עשיריות מבנ"י,

כדי להמשיך הענין בפועל ממש, דהמעשה הוא העיקר ועשי" לעילא, ובמיוחד עשי' שהיא טוב באמת, טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד,

עלה בדעתי, ובהסכמתם אשר בטוח אני שתהי' מתוך שמחה וטוב לבב, לייסד בנחלת הר חב"ד קרן גמ"ח לאחב"י אשר עלו משם, ממדינת הולדת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל -

אשר ימים אלו הרי הם יום הולדתו וגם יום גאולתו -

וההתחלה בפועל -- על ידי הכנסה לקרן הגמ"ח סכום של שבעת אלפים שקל (דולר).

וכיון שגמ"ח הרי היא, כהוראת חכמינו ז"ל, בין לעניים ובין לעשירים, יהי רצון מהשי"ת אשר בנידון זה יהי' הגמ"ח לעשירים אלא שזקוקים לגמ"ח באותה שעה, ותביא הוספת עוד מוסד ק' בנחלת הר חב"ד להוספה בכל עניני הנחלה הגשמיים והרוחניים גם יחד, כולל כמובן ועיקר, אשר בקרוב ממש ובעגלא דידן יתראו עם קרוביהם וידידיהם וכל אשר בשם ישראל יכונה במדינה האמורה והדומות לה - שליט'א -

התראות מתוך שמחה וטוב לבב דכל המתראים הם ובני ביתם שליט"א ותהי' התראות זו הקדמה קרובה ממש לקיום היעוד עין בעין יראו בשוב הו" ציון, ונאמר חשף הוי' את זרוע קדשו לעיני כל הגויים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו.

פשוט שהנ"ל אינו גורע כלל וכלל מחשיבות ופעילות הגמ"ח הקיים (בכחב"ד וכו') -- כי אם להוסיף בא ולהרבות.

601מברק ששלח כ''ק אדמוייר שליטייא להשלוחים באה'יק תו - ערש''ק מברכים אדר ראשון ה'תשליו

להשלוחים האנשים הנשים והטף שליט"א

ת'"ה על גודל הנח"ר מהדו"ח שנתקבל ז"ע ע"ד התחלת מילוי השליחות בהצלחה,

והעיקר -- על ההתחלה עצמה,

ויה"ר שתומשך באופן דמוסיף והולך בכל הענינים בפרטיהם, כולל -- שמהם יראו וכן יעשו רבים,

וזכות ארץ הקודש מסייעתם

וברכות רבותינו נשיאינו תלווינה אותם,

ויקויים בהם ובכל אחבנ"י בא"י שליט"א -- בלשון פרשתנו: ועבדתם את ה' אלקיכם וברך גו' בארצך גו' וכהפירוש דהבעש"ט והה"מ ואדה"ז והאדמהא"צ והצ"צ והמהר"ש ואדנ"ע ומו"ח אדמו"ר בזה

מתוך מנוחה ושלום אמיתי ותחזינה עינינו בקרוב ממש בקיום ההבטחה בפרשתנו:

ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר, בברכת שבת טוב וחודש טוב ולהצלחה רבה תכה"י.