שיחה י

296שיחה י

. . . ובכלל, הרי סתם ידיעה מבריאותו הטובה של איש ישראל. -- ג"כ משמחת היא, והיא מפרטי המצוה כללית דואהבת לרעך כמוך, ובפרט ע'פ הרמוז בהרמב"ם הלכות דיעות ריש פרק ד' אשר היות הגוף בריא ושלם מדרכי עבודת ה' הוא, וברור דבר בכתוב בכאו"א מבנ"י שהם גוי קדוש -- שגם הגוף בכלל זה, הרי מובן שיותר משמחה סתם בדבר -- כ"א גם תוספת בעניני קדושה בעולם -- שעצם מציאות גוף הישראלי בעולם הזה, מוסיף בקדושתו, ומכשיר את העולם למלאות ענינו שהוא להיות דירה לו ית' ומה נפלאים דברי רבינו הזקן בתניא סוף פרק מ"ט וז'ל: אהבת עולם אהבתנו כו" שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו כו' ובנו בחרת מכל עִם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם. וקרבתנו כו" עיייש, ובמצות מודגש זה ביותר בענין הצדקה כפשוטה, צדקה בגשמיות, שנותן מיגיע כפיו ושהי' יכול לקנות בהן חיי נפשו ומפריש לצדקה להחיות נפש עני או להחזקת מוסדות שהעניים בגשמיות זקוקים אליהם, שעי"ז מברר ומזכך ומעלה את החומר והגשם, עד שנגלה בו האלקות ודבר ה' המהווהו מקיימו ומחייהו, שלכן צדקה היא מהמצות שאוכלין פירותיהן בעוה"ז, והיא המקרבת את הגאולה, כי הגאולה כפשוטה באה יחד עם הגאולה הפנימית - בלשון הנביא: ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר -- בכל ענין וענין שבעולם . .. (ממכ' כ"ח אלול, תשט")

א חדשי השנה נקראים בשני סוגי שמות :

א) החדשים כפי שנקראו בלשון הקודש בתורה ונביאים, כמו ,ירח האתנים" י -- תשרי: ,חודש האביב"י -- ניסן וכו'.

ב) שמות החדשים שעלו עמהם מבבל *, כמו ,ניסן", ,אלול" וכו', שאינם שמות בלה"ק, כ"א מלשונות בבל*.

ההפרש ביניהם מובן עפ"י מה שמבאר אדמו"ר הזקן בתו"א פ' משפטים החילוק בין אבן ללבינה, שאבן היא בריאה בידי שמים ובכללות הן האותיות שבתושב"כ בלשון הקודש ; ולבנים הן בריאה בידי אדם והן האותיות של ע' לשון, .ולא גלו ישראל אלא להוסיף כח העלאת של ע' לשון ללשון הקודש...

297וכמו שמצינו בתנאים ואמוראים שדברו בגמרא בלשון ארמי . . . וכן אנו מתרגמים התורה בלשוננו לשון לע'יז שהוא ענין העלאת הלע"ז ללשון הקודש".

ומכיון שמעלים הע' לשון לקדושה, הרי מובן שגם מתחילה יש בהן ניצוצות נעלים דקדושה [שהרי כל כוונת התהוותן הוא בכדי שיוכללו ויתעלו לקדושה], אלא שנמצאים בהן בהעלם.

וזהו מה שמצינו בשם אלול (שהוא מהשמות שעלו עמהם מבבל) כמה ריית בלה"ק, שהו"ע ניצוצות הקדושה הנמצאים ברמז ובהעלם בלשונות אוה"ע *.

ב והנה אי' בכתבי האריז"ל ' שאלול הוא ר"ת אנה לידו ושמתי לךי ,לרמוז כי הקב"ה בחסדו אנה וזמן חדש אלול, לכל מי שחטא בתוך השנה, שישוב אז בתשובה ויקבלוהו כו'".

ופירושו, דכמו בערי מקלט כפשוטן ענינן הוא מקום מיוחד להנצל מגואל הדם, לפי ש,לא צדה והאלקים אנה לידו", לכן <,ושמתי לך מקום", עד"ז הוא בענין ,מקלט" בזמן, שהוא חדש אלול: דמכיון שהאלקים אנה לידו, שאפשריות ענין החטא באה מצד הקב"ה: ו;נורא עלילה על בני אדם"., ע'ב ושמתי לך מקום, שמכין זמן מיוחד למקלט להנצל מן החטא, שהוא ענין התשובה שבחודש אלול.

והיינו שבחודש אלול על האדם לעשות חשבון צדק בנפשו מכל מה שעבר עליו במשך כל השנה במחשבה דבור ומעשה לתקן כל הצריך תיקון ולמלא כל מה שהחסיר בעבודתו בשנה שעברה, הן בדקות. ועד לענין ,כדבעי ליי למעבד לא עבד"*י, שלפי"ע מדריגתו הי' צריכה להיות עבודתו באופן נעלה יותר, ועאכו"כ כפשוטו, לתקן את אשר עיוות בענינים הבלתי רצויים שעשה.

ג. וענין התשובה שבחודש אלול, שהו"ע ערי מקלט, שייך לכאו"א:

דגם מי שלא חטא ועבר את הדרך בכל משך ימי השנה ועבודתו הי בשלמות, שייך הוא ומחוייב במצות התשובה, שהרי עיקר ענין התשובה הוא כמ"ש ,והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", כמו שמבאר אדה"ז:י, ותמיד צריך לעלות ולהגיע למדרי' עליונה מכמו שהי' קודם לזה, ובמיוחד שייך זה לחודש אלול שהוא זמן התשובה. כמובא לקמן בשם הטור, ומרומז בשם אלו"ל (אני לדודי כו').

298ויתירה מזו -- עיקר ענין ערי מקלט נאמר למשה דוקא :

דהנה בכתבי האריז"ל:י מקשה על מש'כ אנה לידו -- לשון נסתר, ושמתי לך -- לשון נוכח, והול"ל ושמתי לו מקום. ומתרץ, ,שירמוז בזה למ"ש בזהר . . . כי הקב"ה ציוה למשה שיפריש ג' ערי מקלט בעבר הירדן להיות לו לעצמו למקלט מן סמא-ל גואל הדם של המצרי שהרגו משה .. . וזהו ואשר לא צדה, זה משה, אז ושמתי לך מקום לך לעצמך, וזה משה וכו'".

שעפי"ז מובן גם בענין הרוחני דערי מקלט בחודש אלול, שענין זה נאמר בתחילה למשה, וכמרומז בנגלה דתורה *:, ,ברח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות האחרונות ... לכך התקינו חזיל . . . כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה".

ולאידך גיסא, גם מי שהוא במדרי' הכי תחתונה, שעבר עבירה במזיד, שייך הוא לערי מקלט בחודש אלול,

[נוסף. ע'ז ש,אחד שוגג ואחד מזיד מקדימים לערי מקלט" :]

מכיון שאין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות *י, כי יהודי מצ"ע אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות. כתורת אדמו"ר הזקן: ומה שעובר עבירה הוא לפי שנדמה לו שעודנו ביהדותו'' -- הרי בעברו עבירה בכל אופן שיהי' אינו מזיד לכל פרטיו.

ד. והנה בערי מקלט כפשוטן מצינו: .חייבין ב"ד לכוין הדרכים לערי מקלט לתקנם ולהרחיבם... ורוחב דרך ערי מקלט אין פחות משלשים ושתים אמות ומקלט מקלט הי' כתוב על פרשת דרכים כדי שיכירו הרצחנים ויפנו לשם" זי

ומזה מובן הענין גם בערי מקלט ברוחניות, שאין די ומספיק מה שכל אחד בעצמו יברח לערי מקלט להציל א"ע באותיות התורה ועבודת התשובה בחודש אלול, אלא מוטל על כאו"א לפרסם הדבר בכל מקום שידו מגעת -- ולפרסם כהוראת הכתוב כשופר הרם קולך. ועוד בזה

וכמו שמצינו בנשיאי ישראל, אשר, מתאים למצב דורם, היו אלו אשר עיקר עבודתם היתה במקומם, ובנ"י היו באים אליהם והנשיאים היו מורים להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון; והיו נשיאים אשר נוסף לזה גם עסקו הרבה לבקר בעצמם את בני ישראל במקומות מושבותיהם ולהביא אליהם את דברי תורתם והוראותיהם.

299כן הדבר בענין האמור, אשר על כל אחד ואחד להציל עצמו מגואל הדם הוא היצה"ר כו' ב;ערי מקלט" דחודש אלול ; וגם להודיע ולפרסם הדבר באופן הכי יעיל, לבקר את אחבנ"י במקום מושבם*י אשר גם הם יצליחו לברוח בעבודת התורה והתשובה דחודש זה.

והפרסום יהי' לא רק בעצם הדבר, שישנו הענין דערי מקלט, אלא להורות גם את הדרך איך להגיע למקלט, אשר הוא ע"י העבודה בכל הג' קוין הרמוזים בהר"ת של חודש אלו"ל:

אלול: ר"ת ,אנה לידו ושמתי לך" (אף שבכללות קאי על הזמן דאלול כנ"ל, שהוא זמן התשובה וכו', הגה בפרטיות קאי על) תורה -- +דברי תורה קולטין" **.

אלול ; רת יי ,אני לדודי ודודי לי", שהוא קו העבודה -- תפלה:י. אלול : ר"ת יי ,איש לרעהו ומתנות לאביונים" -- קו גמילות חסדים.

ויסוד והקדמה לכל הנ"ל היא עבודת התשובה המרומזת יי בהר"ת ** -- ,(ומל ה"א) את לבבך ואת לבב (זרעך)".

ה. וענין זה -- לפרסם את ענין ערי מקלט דחודש אלול לכל ישראל גם הוא שייך לכל או"א.

שגם זה האיש שאינו שייך מצ"ע לשום ענין של חטא וכו' עליו להשתדל שמי ש;אנה לידו" ינצל בהמקלט דחודש אלול, ואדרבה, עִי"ז שאנה לידו (לשון נסתר), שיראה שחבירו שעבר עבירה וכו' יבוא להמקלט דחודש אלול, עייז ושמתי לך (לשון נוכח),. שנעשה מקלט גם עבורו, היינו שמתעלה עייז

ולאידך גיסא, גם מי שצריך לתקן ענינים בלתי רצויים בעצמו, גם עליו מוטלת החובה להשתדל ולפעול על חבירו שינוס שמה לערי מקלט

1 פולחנא דרחקמותא (דודי) -- הראה קונטרס העבודה פרק א' וג'/

2 ספר ערוגת הבושם בשם ס' אמרכל.

4 בעה"ט נצבים ל, ו 30050 לקומי הוספות/ אלול שיחות

דחודש אלול. ואף שטוען ,קשוט עצמך ואח"כ כו'", שאם א"ע לא תיקן איך יתעסק לתקן את חבירו -- הנה שתי תשובות בדבר :

א) גם במצות הצדקה כפשוטה הרי מחוייב בזה כאו"א ,אפילו עני המתפרנס מן הצדקה"**, ועאכו"כ שמחוייב כל אחד בצדקה רוחנית, המביאה לחיי העוה"ז ולחיי העוה"ב.

ב) ע"י שיראה ויפרסם את ערי המקלט דאלול לעוד יהודי ויעזור לו להקלט בהן, הרי ,מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה"יי אלא ועוד שכמה פעמים ככה -- הקב"ה יראה ויעזור לו להנצל בהערי מקלט.

נוסף להנ"ל הרי ידוע מכ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע'י שבזמננו עתה הוא הזמן דחטוף ואכול חטוף ואישתי, שאין סדר בהבירורים וכל דבר הבא לידו -- זה עצמו הוראה היא שעליו להתעסק בבירור זה עתה.

ולכן כאן המקום לעורר עודה'פ אודות השלוחים הנוסעים בשליחות המל"ח בימי הקיץ לבקר יהודים ולקרבם ליהדות כו', שהזמן דחודש אלול הוא הזמן המוכשר בפרט לעבודה זו לעורר יהודים לתורה תשובה ומעשים טובים ולפרסם בכל מקום שידו מגעת שהזמן דחודש אלול הוא זמן שיכול כל אדם ליכנס למקלט ובכל הג' קוין דתורה עבודה וגמ'ח. לכן

כל אלו שנסעו כבר ימשיכו בזה בחודש אלול, ועאכו"כ אלו שעדיין לא נסעו -- יעשו זאת עכשיו בהזמן דחודש אלול, ויצליחו בשליחותם לקרב לב ישראל לאביהם שבשמים.

וע'יי העבודה דחודש אלול יתן השי"ת לכל ישראל לכאו"א כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד, ובנקודה הפנימית -- ביאת משיח גואל צדק ויוליכנו קוממיות לארצנו.

א כותב הרמב"ם 3 ,אע"פ שתקיש ברה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משינתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה".

מכיון שרמז זה שבתקיעת שופר הוא מצד הטבע שבה, שהתקיעה מעוררת ישנים, מובן שגם בהתק"ש שנוהגים בה בכל חודש אלול : ישנו רמז 301זה, דהרי גם בתקיעת שופר זו ישנו הטבע לעורר ישנים י. ובפרט שגם על תק"ש שבאלול מובא* הכתוב ,אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" שכוונתו הוא ענין התשובה [ובפרט ע"פ משנת"ל (בהמאמר *) שישנה מעלה בהתק"ש דאלול על התק"ש דר"ה, עיי"ש].

עפ''ז מובן דבכללות העבודה דחודש אלול צ"ל ענין התשובה ובאופן ד,עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם", והיינו לא רק שבעצמו יתעורר כל אדם בתשובה, אלא גם יעורר אחרים שגם הם יעשו תשובה.

ב. ומתאים ענין זה עם משנ"ת* ע'פ מה דאיתא בכתבי האריז'"ל שאלול הוא ר"ת אנה לידו ושמתי לך, ופירושו, שעבודת אלול היא בדוגמת ענין ערי מקלט; אשר ענינם הי' לנוס שמה כל רוצח, ועוד זאת, אשר חייבים לפרסם הדבר שישנו ענין זה של מקלט מגואל הדם, וגם להראות היכן הוא נמצא ואיך באים אליו (ע"י שהי' כתוב על פרשת דרכים ,מקלט מקלט"), ולהקל על ההורג להנצל שמה (עַ"י רוחב הדרכים וכו),

ועד'ז הוא ענין המקלט שבחודש אלול, שצריך לפרסם ענין התשובת שבחודש זה, ולעורר רבים מבנ"י על זה, -- לבוא אליהם, לספר להם, להראותם הדרך ולהקל עליהם לבוא לתשובה ולהנצל ב,אלו"ל".

ומובן שהפרסום של ענין המקלט דאלול הוא ביתר שאת על הפרסום דערי מקלט כפשוטם --

אשר אף שהי' כתוב ,מקלט מקלט", והדרכים היו רחבים וכו', מ"מ הי' החוטא צריך לידע שחטא, וגם הי' צריך לידע לקרוא את הכתוב, ולהבין את הסימנים אשר על הדרכים. ואז ינוס וינצל בעיר מקלט :

משא'כ בנוגע לאלול צריכים לבוא גם למי שאינו יודע שחטא, ואינו יכול לקרות .בלה"ק", ואינו יודע סימני דרך ה' -- באיזה דרך ללכת לימין, שהו"ע מצות עשה, ובאיזה דרך לשמאל, שהו"ע מל"ת. ובאיזה דרך באמצע, שהו"ע לימוד התורה. ואפילו לזה הישן וגם נרדם,

הנה גם אליו חייבים לבוא ולעוררו משינתו ותרדמתו ולספר לו ענין חודש אלול, שאף מי שחטא -- שם הקב"ה מקום לנוס שמה ולשוב לה':

וגם אל העובד עבודתו בשלימות לבוא ולעורר אשר גם הוא מחוייב 302להתעלות לדרגא נעלית יותר', ע'י תשובה ועד לבחי' שהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", ע"י העבודה דחודש אלול.

והיות כי הוראה זו באה לנו ע"י תק"ש שבאלול, הרי מובן שהתקיעה גם מסייעת לעבודה זו, שמקיצה ומעוררת את כאו"א משינתו ותרדמתו ומביאתו לשוב בתשובה שלימה. ואע"פ ד,אינהו לא חזו מזלייהו חזו", ומהמזל שבנשמה בא ונפעל ענין זה גם בגוף.

ג. עוד נקודה בהנ"ל (שהיא גורמת לעשות את העבודה דחודש אלול בנקל יותר):

ובהקדים הקושיא המובאת לעיל *י מכהאריז"ל במ"ש אנה לידו -- לשון נסתר, ושמתי לך -- לשון נוכח: הנה י"ל בזה ע"פ מ"ש בלקו"ת + בענין מ"ש * ,קראו שם פרעה גו' העביר המועד", שכל עניני לעו"ז מקומם ,שם". נסתר, כי האפשריות לעשות היפך רצון ה' אינה נוכח באיש היהודי מצ"ע. מצד הנפה"א שבו, כ"א מצד נפשו הבהמית, ולגבי עצמו הו"ע לשון נסתר [וגם: כל ענין חטא שייך רק כשאלקות הוא בהסתר], ולכן כתוב ,אנה לידו" ;

אמנם ע"י הנפה"ב נפגמה גם הנפה"א, הנה הנפה"א עצמה עובדת לתקן הפגם; וכאשר הנפה"א מתקנת את הפגם שבה, פועלת היא תיקון גם בהנפה"ב, ומעלה את הניצוצות שהיו בהלעו"ז, ולכן כתוב ,ושמתי לך" -- נוכח, להנפה"א.

הנה כל אדם בידעו דבר זה [נוסף על המבואר* שיהודי בעברו עבירה בכל אופן שיהי' אינו מזיד בכל פרטיו -- הרי עוד זאת, שהעבירה שעובר אינה מצד עצמו, כ"א מצד ה,נסתר" שבו] יהי' לו נוח וקל יותר לעבוד עבודת אלול -- הן לנוס בעצמו לערי מקלט, והן לפרסם ענין מקלט זה גם לאחרים, ולעוררם משינתם ולהקיצם מתרדמתם -- כההוראה בתק"ש שבאלול -- ולשוב בתשובה שלימה.

ד לכן הנני כופל עוה"פ את דברי, לנצל חודש אלול לעבודה זו, ותעייב על כל אלה שעושים בזה.

ומאחר שאלול היא הכנה לר"ה, הנה ע"י עבודה זו באלול זוכים לכתיבה וחתימה טובה בר"ה לכל המצטרך.

303(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

304(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

305ב"ה, ראשון דסליחות, ה'שייית לתלמידי הישיבות ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

ברשות הרבנים הגאונים שליט'א, מנהלי הישיבות, הנני פונה אליכם בזה ידידי, תלמידי הישיבות, ביחוד, נוסף על מכתבי הכללי מח"י אלול*.

האושר הגדול אשר ההשגחה העליונה סייעה בידכם להיות מאלו אשר תורת ה' היא חלקם, והסגולה המיוחדת אשר השם יתברך הטביע בבני הנעורים שהם בעלי כח ומרץ ביותר, שני הדברים האלו מטילים עליכם אחריות מיוחדת להיות מן הראשונים. הן בהעושים הן בהמעשים את אחרים. לנתינת הצדקה הרוחנית לעניים בדעת, ונתינה בעין יפה וביד רחבה.

פסקו רז"ל : גדולה מצות עשה של תלמוד תורה, מצד עצמה, משאר מצית. שקולה היא כנגדן משום שהתלמוד מביא לידי מעשה. אבל אם אי אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים, כגון שדבריו נשמעים יותר, או שאין עשית אחרים מספקת למצוה זו -- מפסיקין התלמוד ועושין המצוה ורק אחר כך חוזרין לתלמודם.

בימי חודש תשרי הבע"ל, הוא החודש אשר בו חובת וזכות כל איש בישראל ,לחדש מעשיו ולשפר מעשיו", הנה אתם, תלמידי הישיבות, עליכם להתאזר ביתר שאת ויתר עז:

306א) בעבודה עם עצמו: להתעורר בהתעוררות תשובה אמיתית., קבלת מלכותו יתברך, וקבלת עול תורה ביראת שמים וקיום המצות בשמחה.

ב) בעבודה עם הזולת : לקרב את הצריכים קירוב ולחזק את הצריכים חיזוק -- בעבודת התשובה. למוד התורה וקיום המצות. וביחוד לנהל תעמולה רחבה ובכל אופנים המתאימים, אשר כל ילד וילדה, נער ונערה בישראל צריכים להתחנך בחינוך הכשר, ברוח ישראל סבא, בלי פשרות.

,ואמר להן הקב"ה לישראל, אם שפרתם מעשיכם, אני עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, והופך לכם מדת חדין לרחמים".

המברך ומתברך בכתיבה וחתימה טובה מנחם מענדל בן חנה שניאורסאהן חתנא דבי נשיאה כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו זצוקללה*ה נבג'ימ זי*ע, הכ"מ.

ב"ה, ה' אלול, ה'תיש"א ברוקלין, 1. י. לתלמידי מוסדות התורה בכלל ובני הישיבות בפרט ה' עליהם יחיו שלום וברכה ו

לקראת התחלת זמן הלימודים, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, ברכתי חמה ולבבית שלוחה לכם, אשר החונן לאדם חכמה בינה ודעת יאר פניו אליכם ותהי' ההתחלה וכל שנת הלימודים בהצלחה בכל הפרטים.

כל מעשה ומעשה של בני ובנות ישראל, צריך להיות בו כונה ותכלית רצוי'. גם ימי החופש שחלפו זה עתה יש להם כונה ותכלית. והן -- להחליף כח ולהוסיף אומץ בכדי שתוכלו להמשיך -- והמתחילים, להתחיל -- לימוד התורה וחינוך הכשר ביראת שמים ביתר התמדה ויתר חיות.י

הנני מקוה ואני תפלה, כי תוציאו מן הכח אל הפועל את השקידה, ההתמדה והחיות הדרושים לקנין התורה, שהיא תורת חיים, מפי אלקים חייםי מורשה לעם ישראל שעליהם נאמר ,ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום".

ובימי חודש אלול אלה בפרט, החודש שמרגלא בפומי' דכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"'ה נבג"מ זי"ע לקראו בשם .חודש החשבון", חשבון השגה 307ההולכת וחולפת, והחלטות טובות על להבא. הנה בטחוני חזק, כי תעשו חשבון צדק ממה שראוי לשנותו לטוב ולתקנו בעניני הנהגה וסדר בעבר, בכדי אשר מכאן ולהבא יהי' לימודכם הנהגתכם על הצד היותר טוב, לטוב לכם בגשמיות וברוחניות. החותם בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, לכל אחד ואחד מכם, להוריכם שיחיו, למחנכיכם שיחיו, ולמנהלי מוסדכם שיחיו

. . . ובקשר עם זמן הלימוד הממשמש ובא, הנה מובן שזוהי עבודה שהזמן גרמא. ובפרט שחדש אלול חדש הרחמים מתחיל ימים אלו, חודש שבו מתעורר לב כל אחד ואחת מבני ישראל, ונתגלה בו הנקודה הפנימית: אשר תמיד היתה באמנה אתו ית', ושאיפתה ותשוקתה היא, כמאמר נעים זמירות ישראל: אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש שבתי בבית ד' וגומר:

(ממכ' כ"ד מנ"א, תשט"ו) 6-79

. . . במה ששואל אודות ההתעוררות דחדש אלול, הנה כבר ידוע המבואר בלקו"ת פרשת ראה ל"ב, ב. אשר בימים אלו כל אחד יכול לקבל פני המלך והוא מקבל את כל אחד בסבר פנים יפות, ובמילא אין הדבר תלוי אלא ברצונו. אלא כיון שהיצה"ר עוסק במלאכתו באומנתו (אף שבאמת לאמיתו גם הוא רוצה שינצחו אותו, כמובן מתניא סוף פרק כ"ט) ולכן מפתהו שדוקא הנסיונות שלו הם כאלו שאי אפשר להתגבר עליהם.

ומה שכותב ששאל בזה לכמה ולא קבל ביאור איך אפשרי הדבר, הנה יעיין בתניא פרק כ"ו, באגה"ק סי' י"א וסי' כ'"ב, אשר גם האמור שם מספיק, ובלבד שלא יתן להיצה"ר להסיתו אשר אין הוא בכלל זה, ובכלל השיטה דלהעמיק בצרות עצמו, אף שחלק מהם הם מהעולם הדמיון ובחלק הנשאר מגזימים, הנה התבוננות והתעמקות זו אינה מביאה כל תועלת לא

ברוחניות ואפי' לא בגשמיות. (ממכ' י*ז אלול תשט"ו)

מוויי

\ . . ובעמדנו בחדש אלול חדש הרחמים שצירופו דהחדש הוא וצדקה תהי? לנו כי (דברים ו, כה. משנת חסידים מט' אלול בתחלתו) יה'"ר שבעבודת השי"ת תהי' העבודה כפי' אור החיים הקדוש על הכתוב . . עבודה מאהבה ותכלית האהבה לא לצד שום פני', ועי' קונטרס העבודה פ"ה, דאהבה שאינה תלוי' בדבר, שמצד יחידה פועלת גם בעשי' וכסיום הכתוב לעשות, 308(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

310. . . ובעמדנו בתחלת חדש אלול הוא חדש הרחמים והרצון, אשר בחדש זה הוא, כדברי כ"ק אדמו"ר הזקן,

משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פגים שוחקות לכולם.

ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר --- רשאים ויכולים,

יהי רצון אשר יומשך כל זה בעניני הגוף והנשמה גם יחד, ועד עניני ,ימות החול",

וכמובן מהמשל -- כי כיון שהמלך נמצא בשדה ומקבל בסבר פנים יפות את אנשי העיר כמו שהם בשדה, הרי סביבותם גם עגיני שדה; ומהם כמה הזקוקים לישועה לברכה ולהצלחה.

ובפרט ע'פ המאמר הידוע של ב"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל :

ב"ה, טו"ב אור ליום ח"י אלול, ה'תשב"ה -- יום הולדת את שני המאורות הגדולים --

מענין ימים אלו ימי רצון, התגלות והמשכת רחמים רבים. י"ג מדות הרחמים, 311ובלשון כ"ק רבנו הזקן : ולכן אומרים סליחות וי*ג מדות מר"ח אלול ואילך, (ולפני זה) כנגד י"ב שבטים ושבט לוי הכולל כולם,

שמזה מובן שהמשכה האמורה באה לבני ישראל כמו שהם חלוקים לשבטים ולא כמו שנכללים עדיין בשלשת אבות, ז. א. בעבודתו הפרטית של כאו"א ובעניניו הפרטיםי

ומבואר במ"א ומובן, אשר ההתעוררות לרחם על הרחוק יותר ולרחם גם בנוגע לפרטים -- צריכה לבוא ממקור נעלה יותר -- י'ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם.

ובדרך אפשר יש להוסיף בזה, מיופד על דברי אדה"ז ,שבט לוי הכולל כולם" -- שנקרא כן ע"ש ילווה אישי אלי --

שבעבודה הוא, אשר ע"י ש,כולל כולם", שעי"ז יהי' בכל אחד ואחד ילוה אישי (אין איש אלא הקב"ה) אלי (המשכת וגילוי י"ג מדות הרחמים : ה' ה' א"ל גו') יפעול זה -- אני לדודי (אתעדל"ת), שכאו"א יהי' במדריגת לוי -- שינדבו רוחו לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו

וכפס"ד המורה הגדול הוא הרמב"ם בידו החזקה: לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו

- וידוע מאמר כ"ק הבעש"ט דבמקום ששם רצונו שם הוא כולו - והבינו מדעו להבדל לעמוד כו' ה"ז נתקדש קדש קדשים כו', 31212 לקוטי הוספות / אלול שיחות וע'י אני לדודי -- נעשה ודודי לי (אתדל"ע), כדברי הרמב"ם שם ש,יהי' ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים".

ויום סגולה הוא יום ח"י אלול לכל הנ"ל, שהרי -- כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר -- הוא הנותן חיות בהעבודה דאני לדודי ודודי לי.

. . . ובעמדנו בימי רצון, ימי חדש אלול חדש הרחמים,

אשר בימים אלה, כדברי אדמו"ר הזקן, השי"ת הוא ע"ד מלך שמקבלין ,פניו בשדה, ואז רשאין

(ומוסיף ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר : ויכולים)

כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם",

ימלא המלך ממה"מ הקב"ה עוד בהיותו בשדה, כל בקשות ומשאלות לבבם לטובה של כל המקבלים פניו, בתוככי כללות ישראל, וימלא. (כנ"ל) בסבר פנים יפותי

ויכתב ויחתם כל אחד ואחת לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה. והרי היום, יום בו קיימא סיהרא (של כל חודש זה) באשלמותא.

(ממכ' ט*ו אלול, ה'תשכ"ו)

₪793 313. . . ובעמדנו בימי רצון ובחדש אלול -- ר"ת: אני לדודי ודודי לי -- חדש הרחמים והתשובה,

אשר בימים אלה. כדברי אדמו"ר הזקן, השי"ת הוא ע"ד מלך שָמקבלין ,שניו בשדה, ואז רשאין

- ומוסיף ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר: ויכולים --

כל מי שרוצה -- לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם",

יהי רצון אשר ימלא המלך, ממה"מ הקב"ה -- עוד בהיותו בשדה -- כל בקשות ומשאלות לבבו לטובה של כל המקכל פניו, בתוככי כלל ישראל, ימלא אותם (כנ"ל) בסבר פנים יפות, 314. . . ובעמדנו בחודש אלול, חודש המיוחד בכל חדשי השנה -- שהרי הוא חדש החשבון של שנה החולפת ועוברת וחודש ההכנה לראש השנה ולכל השנה הבאה --

מתבטא יחודו גם בזה אשר בכל יום מימי חודש זה אומרים פעמיים מזמור המתחיל: לדוד הוי' אורי וישעי גו' הוי' מעוז חיי,

אשר -- בפשוטו של דבר -- יש לבאר תוכן שלשת תוארים כלליים אלה : כיון אשר שתי דרכים לפני האדם דרך החיים והטוב והדרך ההפכית,

הוי' אורי -- לראות איזוהי דרך החיים והטוב ;

כיון אשר כמה מכשולים ונסיונות בדרכו של אדם ואחז"ל אשר בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו,

הוי' . . ישעי -- הקב"ה עוזרו לנצח במלחמת היצר, להתגבר על כל המכשולים ולעמוד בכל הנסיונות :

כיון ששלימות עבודת האדם בעולמנו זה הרי היא ללכת מחיל אל חיל -- מטוב אל הטוב יותר ומחיים אל חיים שהם בחיות (לעבעדיג) יותר,

הוי' מעוז חיי -- נותן עוז בחיות אשר בחיי האדם ואז מתחיל מחדש -- אבל בתוספת חיות ובדרגא נעלית יותר -- הסדר של אורי, ישעי, מעוז חיי:

חודש החשבון . . ההכנה: ראה לקוטי מהרי"ל במקומו. ל"ת להאריז"ל רייפ תצא עֶה"פ ובכתה גו" ירח ימים, טואו"ח ר"ס תקפ"א. לקויית דייה אני לדודי (וכן בסידור וכו' דייה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות גז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) ייב חודש.

אומרים . . הוי" אורי : כי בו מאירים ייג מדות הרחמים (רשימות הצ"ץ לתהלים פה"פ. ובפנים יפות שם: שמעתי הטעם מפני שיש בו "ג שמות הו" כנגד יג"מ שאומרים באלול. וראה שער הכולל פי"א סיק כח)י

מזמור : תהלים כז. וראה פנים יפות שם פי' כל המזמור על אלול רייה יוהכ"פ וחה"ס.

בפשוטו של זבר: אבל עיין רשימות הצ'"צ לתהלים. פנים יפות ועוד,

יש לבאר : ולהעיר מפי' הראב"ע עֶה"פ שיש אומרים כו'. ראה ג"כ רדה לדוד הויו" אורי וסדיה אשרי העם, תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 278 וע' 290).

תוארים כלליים : מתאים להנ"ל שהחודש -- כללי.

שתי ורכים : ובהתאם לזה שני דרכים אחת של ג"ע ואחת כו' (ברכות כח, ב. ולהעיר מקידושין ב, ב).

החיים והטוב כו': נצבים ל, טו. ולהעיר מפי' הבעשייט עֶה"פ (בצוואת הריביש),

איזוהי זרך : ראה לקו"ת ואתחנן ד"ה שמע ישראל.

ואחז"ל אשר בכל יום . . הקב"ה עחרו: סוכה גב, סע"א ושם.

ששלימות כו" בעולמנו כו' ללכת: ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ'"צ בראשית (כד, ב) : וזהו (עירובין גר, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' "יי עוה"ז דוקא.

ומחיים אל חיים : להעיר ממחז"ל עשרה נקראו חיים (אדרייג ספליד).

ובדרגא נעלית יותר: שלכן נאמר בזה הוי' עוה"פ. ראה לקו"ת חוקת (גז, 6 וראה תוך'"ה שלש (ר"ה ין, ב).

315אשר כ"ז נרמז גם בתקיעת שופר, שגם בזה מתבטא יחודו של חדש זה אשר בכל יום בו (מלבד ש"ק וער"ה -- מטעם מיוחד בהם) תוקעין בשופר שנאמר עלה אלקים בתרועה וגו' ונאמר אם יתקע שופר בעיר וגו'.

וביאר הרמב"ם הרמז אשר בתק"ש: עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם (שאינו דומה כלל החיות אשר בישן ונרדם לגבי האדם הער) וחפשו במעשיכם (להבחין בין אלו שמצד החיים והטוב ואלו כו') וחזרו בתשובה (שמנצח יצרו ויודע תעלומות מעיד עליו שלא ישוב עוד לכסלה) וזכרו בוראכם (שהוא אורי וישעי ומעוז חיי -- שעי"ז מתעורר משנתו וכו --

יהי רצון שיעשה כל אחד ואחת את התלוי בו בכל האמור ויראה אשר ,הוי' אורי וישעי ומעוז חיי" וממלא כל אשר שואל ומבקש לטובה ועד לקיום היעוד ,ואזבחה באהלו זבחי תרועה" -- בבית מקדשנו השלישי אשר יבנה במקומו ע"י משיח צדקנו בגאולה האמתית והשלימה בקרוב ממש.

(ממכ' טו אלול ה'תש"ל)

₪75

... בעמדנו להיכנס לחודש אלו"ל -- אני לדודי ודודי לי

חודש הסיום והחשבון של השנה העוברת והכנה טובה לשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה (ענין -- אני לדודי)

והצלחה רבה בכל זה, וכתפלתנו במזמור הנאמר פעמיים בכל יום בחודש זה: שמע הוי' קולי אקרא וחנני וענני (עניז -- ודודי לי),

בודאי שהכנס שיתקיים בשבוע של ר"ח אלול יהי' תואם לשתי הנקודות האמורות של חשבון"צדק על העבר והכנה וקבלה טובה על להבא חדורים אור וחיותי

ואף שעבודה גדולה היא -- הרי כיון שנצטווינו על עבודה זו - ודאי וברור אשר מקודם לזה ניתנו כל היכולת והכח לעשותה בפועל ובמילואה ומתוך שמחה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון.

ומסוגל לכל זה חודש אלול במיוחד -- כידוע ביאור רבנו הזקן בנוגע לאלול: משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין 31616 לקוטי הוספות/ אלול שוחות

פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם.

וכשהמלך בשדה ובסבר פנים יפות, בודאי ששעת הכושר היא להחלטות טובות וגדולות ולהוציאן בפועל בעתן ובזמנן ובמילואן.

ובפרט נשי ובנות ישראל אשר חוננו בתכונות מיוחדות בהנוגע לרגש שבלב, ובמילא בהשפעה מיוחדת בהנוגע לעבודת החודש וכאמור במזמור האמור: לך אמר לבי בקשו פני (פנימיות הלב) את פניך הוי' אבקש,

וכמרומז גם בפרשת השבוע של הכנס -- ,ולא יסור לבבו". שהאשה יש לה השפעה מיוחדת על לב בעלה להיות עזר כנגדו, ועל ידי זה היא גם עקרת הבית עלי' נאמר חכמות נשים בנתה ביתה -- כל הבית, אנשים ונשים וכל אשר בבית.

ומובן שחינוך הבנות בכיוון זה -- צריך להתחיל משחר הילדות.

ויהי רצון שהכנס יהי' בהצלחה בכל האמור ויוסיף כוח ועוז בכל פעולות נשי ובנות חב"ד בארצנו הקדושה ובכל מקום,

והשי"ת יברך אתכן בכל זה ובכל המצטרך וכמש'"ג : בך הוי' חסיתי אל אבושה לעולם ...

(ממכ' עש"ק מברכין חודש אלול, ה'תשל"ב)

. . . בעמדנו בחדש אלול, ירח ימים שהם זמן התשובה וניתן לכפרה לכל מי ששגג ועשה שום עון בכל השנה שישוב אז בתשובה ויקבלוהו ובחודש

הזה נאמר קרוב הוי' לכל קוראיו, וביחד עם זה -- חודש שבו בג"י ומלך מלכי המלכים הקב"ה הם

ירח . . התשובה : ל"ת להאריז"ל פ' תצא. לקו"ת לאדה"ז שםי

וניתן . . קוראיו : ראה ל"ת להאריז"ל פ' משפטים ושער הפסוקים שם.

ששגג . . עון: להעיר ממכות (פ"ב מ"ו) : אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט. ובחודש הזה נאמר קרוב הוי' : אבל גם בכל השנה אין כל דבר עומד בפני בעלי תשובה (ירוש' פאה פ"א ה"א). ובזח"יב (קו, א): מקבל ל" ודאי מיד, אבל הרי מסיים שם: תיובתא שלימתא. וראה ג"כ אגהיית הפיד. וצע"ק דעפ"ז אפ"ל שלימתא בהההר תשובה (קדושין מט, ב). יתרה מזה בעשי"ת שהתשובה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד (רמב"ם הל' תשובה פ"ב, ה"ו). -- ונייל שעיקר החילוק הוא בנוגץ לפעולת התשובה (רק שמכאן ולהבא הוא צדיק (גמור), גם הקלת העונש, ביטול העונש וכו'). ועפ"ו יש לתווך כמה

מחזי"יל בזה, ואכ"מ. ומלך מלכי המלָכים : ראה לקו"ת צו (יב:, ב, 2 00 317משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין (ויכולים) כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולםי

ועדיז גם בתקיעת שופר, שגם בזה מתבטא יחודו של חדש זה, אשר בכל יום בו (מלבד ש"ק וער"ה -- מטעם מיוחד בהם) תוקעין בשופר כו', שנאמר עלה אלקים בתרועה גו' ונאמר אם יתקע שופר בעיר גו'י

עגינה -- לעורר לתשובה וגם -- שכן עושין למלך כשממליכין אותו,

ובשניהם הוא -- קול רם הנשמע ומעורר את כל אחד ואחת מבלי הבדל מעמד ומצב ואפילו את ,הישן" ואת ,הנרדם" ועד אשר, בלשון הכתוב: כל יושבי תבל ושוכני ארץ גו' כתקוע שופר תשמעו,

יה"ר אשר כאו"א יצא (כולל ועיקר -- יציאה מהגבלת טבעו מדותיו

למלך . . לכולם : לקו"ת ראה (לב, ב) ובאוה"ת שם.

אנשי העיר : כי כאו"א מבנ"י מאנשי עיר מלכו של עולם הוא וכמש"נ בנים אתם לה' אלקיכם.

ויכולים ;: הוספת ביאור דכ"ק מו"ח אהמו"ר (סר"ה לך אמר לבי, השי"ת).

בכל יום . . בעיר: טושו"ע או"ח רסתפק"א. ראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוהי"ת נצבים ע' א'רפ).

מלבד ש"ק : שתק"ש בו שבות (דגזירה שמא יוליכנו כו" יי"ל דשייכת רק בתק"ש דרה דחייבין בה (ר"ה כט, ב) משא"כ בתק"ש ראלול דתקנת חכמים, ועיין שו"ע אדה"ז סתקפ"ח ס"ד).

וער"ה : להבדיל מתק"ש בר"ה שהיא מן התורה (לבוש. וביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת -- י"ל דלא פלוג. וראה אלף המגן למטה אפרים סתקפ"א סז סייק יב"יג). ומוה משמע דעניני ורמזי תק"ש (עכ"פ -- העיקריים) שווים בשניהם ולכן צריך הבדלה.

לעורר לתשובה . . שכן עושיץ למלך: שני עגינים הראשונים -- בהעשרה שמנה הרס"ג בתק"ש דר"ה (הובא באבודרהם במקומו), וי"ל שזהו נרמז ג"כ בהבאת ב' כתובים בתק"ש דאלול : עלה (ל' חשיבות -- רר"ל פדר"א פמי"ו) אלקים בתרועה (וראה רדיל שם שיייא שגם בעליית משה תקעו כל החדש). יתקע שופר בעיר. וראה מפרשי הטור בזה.

לתשובה . . כשממליכין . . יאר הו" פניו אליו : ראה לקוטי אמרים להה"מ קרוב לסופו : וזהו בחצצרות וקול שופר כו" מחזירים פניהם בהכנעה ואימה להבורא ית' ומקבלים עול מלכותו עליהם כו' ואז גם הש"י ב"ה מחזיר פניו לישראל כו' פא"פ.

למלך כשממליכין אותו: ובכל פעם שתוקעין -- מזכירים זה, וכמשל הרהיג החסיד מהרלי"צ ז"ל מבארדיטשוב הובא בהמשך וככה פ"עי

קול רם: וכמש"נ כשופר הרם קולך (ישעי' נח, א).

ומעורר . . הישן . . הנרדם : וכברמב"ם (הל' תשובה, פ"ג ה"ד), תק"ש בריה כו' רמז כו' עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם כו -- ענין השינה התרדימה והקיצה ותק"ש ע"פ קבלה -- ראה ליקוטי לוי יצחק (לאאמו"ר) ואגרות ע' שיב וש"נ

מבלי הבזל מעמד ומצב: וכבמשל הבעש"ט (הובא בהמשך הג"ל שם)

כל יושבי תבל . . תשמעו: ישעי" יח, ג (מפסוקי שופרות). ולהעיר מרמב"ם הל' מלכים (פ"ח ה"י) : ציווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח:י

מהגבלת טבעו מדותיו ושכלו: ראה סד"ה לך לך (המשך תרס"ו).

318ושכלו) לקבל פני המלך, יגלה אהבה המסותרת שבכאו"א. ויאר ה' פניו אליו, ויהי' שורה ומתגלה בו ע"י עסק ואותיות התורה והמצות ובפרט מצות הצדקה וחסד,

וירם כשופר קולו לעורר את הישינים ולהקיץ את הנרדמים אשר גם הם יעשו כן

וכמש"נ: אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך גו' אשר עשית גדולות גו',

ויקבל המלך בסבר פנים יפות וימלא תפלתנו: תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו וקבצנו יחד כו"

בגאולה האמתית והשלימה ע'י מלך המשיח בקרוב ממש.

(ממכ' ו' אלול, ה'תשללב)

להעיר ע'פ מחז"ל דמגלגלין זכות ליום זכאי (דאז הזכות ודבר הטוב -- בתוקף יותר) ובמיוחד כשמשולש הטוב, דאז הוא חזקה (ובנין) עדי עד:

בתולה נישאת ליום הרביעי (ר'"ת לבנה -- כדאיתא בכ"מ) בו נתלו שמשא וסיהרא,

בראש חדש -- מולד הלבנה ויחוד שמשא וסיהרא,

א'ל'ר?? -- (העיקר וההתחלה כפי ה)ר"ת: אני (כנס"י -- הכלה) לדודי (הקב"ה -- החתן) ודודי לי (שמיוחדים בתיבה אחת)).

(ממכ' כ"ק אדמו"ר שליט"א)