313
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
. . . ובעמדנו בימי רצון ובחדש אלול -- ר"ת: אני לדודי ודודי לי -- חדש הרחמים והתשובה,
אשר בימים אלה. כדברי אדמו"ר הזקן, השי"ת הוא ע"ד מלך שָמקבלין ,שניו בשדה, ואז רשאין
- ומוסיף ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר: ויכולים --
כל מי שרוצה -- לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם",
יהי רצון אשר ימלא המלך, ממה"מ הקב"ה -- עוד בהיותו בשדה -- כל בקשות ומשאלות לבבו לטובה של כל המקכל פניו, בתוככי כלל ישראל, ימלא אותם (כנ"ל) בסבר פנים יפות,
הערות
- 1. ויכתוב ויחתום את כל אחד ואחת לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה
- 2. והנגלה. (ממכ' אלול ה'תשכ"ח)
- 3. בימי רצון : ראה רש"י (שמות לג, יא. דברים ט) יח. י, י) טור וכו' או"ח סתקפ"א.
- 4. אלול . . והתשובה: להעיר מתנחומא ובמדב"ר ס"פ חקת (מלחמת סיחון עשו באלול) וב"ב עִח, סע"ב (אלא שמלחמת סיחון התחילה לא קודם מיום א' באלול).
- 5. ר"ת . . לי: אבודרהם. פע"ח שכ"ך פ"א. ש' הפסוקים שה"ש ו, ג. ב"ה או"ית סתקפ"א.
- 6. חדש הרחמים : ראה ג"כ ד"ה אגי לרודי, שיית.
- 7. והתשובה : טור וכו' שם. ובב"ח (שם) דסופי תיבות דאלו"ל ,עולה מ' כנגד מ' יום מר"ח אלול וער יוהכ"פ כי באלו מ' ימי התשובה מקובלת להיות לבו קרוב אל דודו בתשובה ואז דודו קרוב לקבל תשובה מאהבה". והדיוק מאהבה -- שזהו פ" דודי (אלא שבמ' הימים עצמם -- מיוחדים עשי"ת שאז התשובה -- (רמב"ם הל' תשובה ש"ב ה"ו) : יפה ביותר ומתקבלת היא מיד). וראה לית להאריז"ל תצא (כא, יג) ,ובכתה ירח ימים היינו -- חדש אלול (ועפ"ז -- וכפי' רז"ל (יבמות מח, ב) דהיעו ל' יום -- היז מתחיל באדר"ח). וצע"ק בלקויית עהיפ. ואכ"מי
- 8. אדמו"ר הזקן : בלקו"ת פ' ראה דף לבי
- 9. רשאין . . ומבאר . . יכולים : להעיר מספרי (ראה יב, ין) הובא שם בפרש"י (המפרש פשוטו של מקרא): לא תוכל -- יכול אתה אבל אעך רשאה
- 10. ומוסיף ומבאר : סד"ה לך אמר לבי, השי"ת.
- 11. בסבר פנים יפות : ראה פיה"מ לאבות (פ"א מטיו) : שמאי אומר כו'. -- ולהעיר מפיהיימ שם (פ"ג מי"ב) : בשמחה וזה יותר כו'. ויל שזהו בחה"ס זמן שמתתנו כו" שלאחרי אלול ועשי"ת, הימים דשמאי -- שם אורחותיו (ראֶה לקוי"ת שה"ש מח, ג) ואכ"מ.
- 12. עוד בהיותו בשדה : להעיר ממהרי"ל (הובא במטה אפרים תקפ"א, ט) דמרייח אלול רומז במכתביו כות"ט כו'.
- 13. כל בקשות: ראה אוה"ת להצ"צ פ' ראה הגהות ללקו"ת הנ"ל (ע' תתח): וי"ל שאז באלול מאיר הארת בחי' י"ג מכילין הגיל גם בשושנה החיצונה.
- 14. ויכתוב ויחתום : להעיר ממש"כ בבד קודש (בסופו) עֶה"פ מלפניך (דוקא) משפטי יצא (וראה ירוש' סנה' פיב ה"ג). ישעי' לג, כב. ולהעיר משמ"ר (פי"ט, ה. נתבאר בדה וככה -- להצ"צ וכו : לשעבר אני וב"ד כו' לעת"ל אני לבדי שנאמר כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם אלקי ישראל (וראה מגלה עמוקות פ' עקב השייכות לאלול).
רש"י על שמות ל״ג:י״א - הטקסט מספריא
ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. וּמִתְמַלֵּל עִם מֹשֶׁה:
ושב אל המחנה. לְאַחַר שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ הָיָה מֹשֶׁה שָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְלַמֵּד לַזְּקֵנִים מַה שֶּׁלָּמַד; וְהַדָּבָר הַזֶּה נָהַג מֹשֶׁה מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבְי"ח שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְדָן אֶת הַחוֹטְאִים, וּבְי"ט עָלָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם וְגוֹ' (שמות ל"ב), וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁנֶּ' וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' וְגוֹ' (דברים ט'), וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל נֶאֱמַר לוֹ וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי (שמות ל"ד), לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – וְעָשָׂה שָׁם מ' יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וְגוֹ' – מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן, אֱמֹר מֵעַתָּה אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְכַעַס – בְּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי נִתְרַצָּה הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה סָלַחְתִּי, וּמָסַר לוֹ לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת, וְיָרַד וְהִתְחִיל לְצַוּוֹתָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וַעֲשָׂאוּהוּ עַד אֶחָד בְּנִיסָן, וּמִשֶּׁהוּקַם לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ עוֹד אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד (תנחומא):
ושב אל המחנה. תַּרְגּוּמוֹ וְתָיֵב לְמַשְׁרִיתָא, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, וְכֵן כָּל הָעִנְיָן, וראה כל העם – וְחָזַן, ונצבו – וְקָיְמִין, והביטו – וּמִסְתַּכְּלִין, והשתחוו – וְסָגְדִין. וּמִדְרָשׁוֹ: ודבר ה' אל משה – שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה, אָמַר לוֹ אֲנִי בְכַעַס וְאַתָּה בְכַעַס, אִם כֵּן מִי יַקְרִיבֵם? (תנחומא):
ודבר ה׳ אל משה פנים אל פנים AND THE LORD SPAKE UNTO MOSES FACE TO FACE — Here too (as in v. 9) in spite of the fact that the text states “face to face” the Targum is: ומתמלל עם משה.
ושב אל המחנה .( AND HE RETURNED INTO THE CAMP — After God had conversed with him, Moses used to return to the camp and teach the elders what he had learned. This Moses practised from the day of Atonement until the Tabernacle was set up, but no longer. For on the seventeenth of Tammuz the tablets were broken, on the eighteenth he burnt the calf and punished the of fenders, on the nineteenth he ascended the mountain, as it is said (Exodus 32:30) “And it came to pass on the morrow (the day after he had punished the wrongdoers; cf. vv. 26—29), that Moses said unto the people”, [Ye have sinned a great sin and now I will go up to the Lord]”. There he spent forty days and sought mercy for the people, as it is said, (Deuteronomy 9:18) “And I threw myself down before the Lord [as at the first, forty days and forty nights]”. These terminated on the last day of Ab (there were 11 days from the 19th to the 29th of Tammuz therefore 29 days in Ab complete the forty) and he then returned to the people. On the first day of the New Moon of Ellul it was said to him, (Exodus 34:2) “And be ready in the morning] and go up in the morning unto mount Sinai” — to receive the second tablets. He again spent there the forty days of which it is stated, (Deuteronomy 10:10) “[And I stayed in the mountain, according to the first, days, [forty days and forty nights]”. The words כימים הראשונים, “like the first days”, cannot refer to the number of days for this is stated immediately afterwards; they are to be joined with עמדתי — I stayed in the same state as on the first days: How were the first forty days passed? In God’s good-will (because the Israelites had not yet sinned)! So, too, the last forty days were passed in God’s good-will — from which you must admit that the intervening forty days were passed in God’s anger. On the tenth of Tishri God became reconciled with Israel in joy and perfect affection and said to Moses: “I have forgiven!” and handed him over the second tablets, whereupon Moses went down and began to command them concerning the work of the Tabernacle (cf. Midrash Tanchuma, Ki Tisa 31; Seder Olam 6; Rashi on Exodus 18:13, Deuteronomy 9:18 and also Taanit 36b). They were occupied in its construction until the first of Nisan and from the time when it was set up God did not converse with him any more except from the tent of meeting.
ושב אל המחנה AND HE RETURNED TO THE CAMP — The translation in the Targum is: וְתָיִב למשריתא (a participle) “and he used to return to the camp”, because (as explained above) it denotes continuous action. Similarly, he translates all the verbs occuring in this section by participles: וראה כל העם he renders by ונצבו ;וחזן by והביטו ;וקימין by והשתחוו ;ומסתכלין by וסגדין. The Midrash explains ודבר ה' אל משה thus: And the Lord spake to Moses that he should return to the camp. He said to him: I am angry and you are angry; if this is to remain so, who will attract them to Me again? (cf. Midrash Tanchuma, Ki Tisa 27 and Berakhot 63b).
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כה ‹ ט'תקנא לקו"ש ח"ט ע' 313
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש כרך כה ט'תקנ יבמות מח, ב
- אגרות קודש כרך ז ב'ריז יבמות מח, סע"ב
- אגרות קודש כרך יב ד'רט יבמות מח, ב
- לקוטי שיחות כרך לא משפטים שיחה ב מאותו ספר יבמות מח, ב
- לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג מאותו ספר יבמות מח, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר יבמות מח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז יבמות מח, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב מהדו"ב לסי' רנב וסי' דש עיין יבמות מח, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב מהדו"ב לסי' רנב וסי' דש אבל יבמות מח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת יבמות מח , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) מהדורא בתרא לסימן רמג יבמות מח , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) מהדורא בתרא לסימן רנב וסי' דש יבמות מח , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת יבמות מח, ב