שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כו ט'תתי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
5 נפש עמל . . לעמל יולד : משלי טז, כו. איוב ה, ז.
ד"ה . . תרפ"ט : סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
11 אין . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.
"געבורט" און אָנהויב ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם. וראה מכתב דר"ח ניסן, תשל"ב.
עולם קטן זה האדם תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט (ק, ב).
עצם . . להיטיב ראה עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. שער היחוד והאמונה רפ"ד. וראה ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשכ"ה) ע"ד.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ד"ה אדם לעמל, תרפ"ט [סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך].
לעמל ואף שלא ראה עמל בישראל שאין עבודתם בבחי' עמל כלל (לקו"ת בלק עב, א) הרי ביעקב צ"ל עמל ובכאו"א ישנו בחי' יעקב (לקו"ת שם). ולהעיר מסד"ה והי' כי תבוא, תרס"ו [המשך תרס"ו ע' שמ].
צו האָרעוואַניע אולי אפ"ל שלכן גם בריאות האדם תלוי' בזה ש"יענה גופו וייגע כל יום בבוקר כו'" (רמב"ם הל' דעות פ"ד ה"ב), וראה ב"ר (פל"ט, ח) בשעה שהי' אברהם מהלך כו'.
לעבדה ולשמרה בראשית ב, טו ובראב"ע שם (אבל ראה שם בתיב"ע. וככה – תרל"ז פי"ח).
נאַטור פון אַ מענטש'ן ועד שאדם רוצה בקב שלו מט' קבין של חברו (ב"מ לח, א)*.
הוספה לאחר זמן:
*) לכאורה אפשר להקשות: הרי טבע זה שבאדם (שמתענג דוקא כשמשיג את הדבר בעמל ויגיעה) אינו מוכרח מצד עצמו, ורק לפי שכן הטביע (וברא) הקב"ה . וא"כ הדרא קושיא לדוכתה: מכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב, למה לא ברא את האדם באופן שיתענג גם כשמקבל מתנת חנם , ואז לא הי' צריך לעמל ויגיעה?
והביאור בזה: תכלית ושלימות הטוב הוא שהאדם יגיע לא רק לשלימות הכי אפשרית שבגדר הנבראים אלא שיעלה לדרגת דומה לבוראו (ולהעיר מב"ר פצ"ח, ג: מה הקב"ה בורא עולמות אף אביכם בורא עולמות) ולכן רצה הקב"ה שהאדם ישיג את עניניו לא מן המוכן, כ"א ע"י עשי' ועבודה, בכדי שיהי' [לא רק בשלימותו של "מקבל", שלימות של נברא , אלא גם] "משפיע" (מהווה), דומה לבורא . (ועד שעי"ז ייעשה (כלשון חז"ל שבת קיט, ב) "שותף להקב"ה במעשה בראשית ", בכל הבריאה).
וזהו עצמו הטעם לטבע הנ"ל – מה שאין האדם מתענג כשמקבל מתנת חנם. ואדרבא מתבייש בזה, "נהמא דכסופא " – כי תפקידו ושלימותו הוא שיהי' לא "מקבל" כ"א דומה "לבורא". (משיחת י"א ניסן תשל"ב).
שותף להעיר ממחז"ל (שבת קיט, ב): כל המתפלל כו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במע"ב. וראה או"ת להה"מ בראשית ד"ה כל האומר ויכולו**.
**) אעפ"י שבגמ' שבת שם איתא שנעשה שותף ע"י אמירה בלבד (ולא ע"י עמל ויגיעה) – הרי אמרו שם כאילו נעשה, משא"כ ע"י יגיעה ועמל י"ל שנעשה שותף ממש. וכאילו – אפשרי גם ע"י אמירה לבד שהרי גם במע"ב לא בעמל בראם הקב"ה כ"א בעשרה מאמרות (אלא שדיבור הקב"ה חשיב מעשה) [וראה אוה"ת בראשית כרך ג' ע' 1012 סעיף ג' ואילך דמפרש מהי ואיך היא שותפות זו, ומש"כ שם "נעשה שותף להקב"ה ממש " – ממש קאי על הקב"ה ולא שותף ממש].
נהמא דכסופא ראה ירוש' (ערלה פ"א ה"ג): דאכיל מן חברי' בהית (בוש) מסתכל בי' (וראה לקו"ת צו ז, ד). להעיר ממ"מ להב"י בראשית מהדו"ק ד"ה אור ליה"ש יד לטבת.
בהוציאך . . הזה שמות ג, יב.
תעבדון להעיר מתו"א משפטים (עו, א): יעבוד הוא לשון כו'.
יציאת מצרים . . אַ מתנה ראה ד"ה החודש הזה, ה'ש"ת סופ"ח (ושם שכן תהי' הגאולה העתידה).
געווען דער זכות שמו"ר (פ"ג, ד) הובא בפרש"י עה"ת שם.
אדם . . האדמה בראשית (ב, ז).
אדם – אדמה לעליון עשרה מאמרות מ' אם כל חי ח"ב סל"ג. של"ה (כ, ב ועיי"ש שא, ב).
אין . . בנסו ראה נדה לא, א. ובזח"ג (ר, סע"ב) בכל יומא.
ומלך . . כלל כי "הנשיא הוא הכל" (רש"י חוקת כא, כא). וברמב"ם (מלכים פ"ג, ה"ו) שלבו הוא לב כל קהל ישראל. ובשו"ת הרשב"א (ח"א סקמ"ח): המלך כציבור שהציבור וכל ישראל תלויין בו. ובאגה"ק רסכ"ט שמצות התלויות במלך "הוא מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" – והרי במצות אלו ישנם התלויות בחכמתו, בינתו כו' ועד במעשה שלו. וס"ת שיוצאת ונכנסת עמו (סנה' כא, ב) – ה"ז פרט מצוה שבגופו.
ממעי . . תחייני תהלים עא, ו-כ.
זאָגט דער מדרש ע"ד הדרש נוסף על הפשט, שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו – וראה מפרשי התהלים שם.
מדרש תהלים (באָבער – ע"פ כת"י) שם.
גאולה . . פון דעם פרט . . כלל ששייכים זל"ז וכתורת הבעש"ט (תולדות יעקב יוסף ריש דברים).
מעשינו . . הגלות . . תכלית השלימות ראה תניא רפל"ז. לקוטי לוי יצחק בהערות שם.
השלימות פון דער גאַנצער וועלט . . על ידי משיח ישעי' יא, ו-ט. וראה עבודת הקודש ח"ב פל"ח מש"כ בדברי הרמב"ם בזה (מלכים רפי"ב). ד"ה כי פדה (אוה"ת בראשית סח"ג).
כימי . . נפלאות מיכה (ז, טו). באוה"ת שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד, שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשמא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשמז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
3 מש"נ איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ב. וראה לעיל אגרת י' . חכ"ז אגרת י'שע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
28 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
28 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
6 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
3 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2 אדם לעמל יולד : איוב ה, ז, וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשליב *.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
4 אדם לעמל יולד: איוב ה, ז. ובסנהדרין (צט, ב): כל אדם לעמל נברא שנאמר כו'. ובב"ר (פי"ג, ז); לא נברא אדם אלא לעמל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
6 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
5 אדם לעמל יולד: איוב ה, ז. וראה ד"ה אר"א כל אדם לעמל נברא תרפ"ט. לקו"ש חט"ו ע' 93 סיג ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
7 איוב ה, ז. סנהדרין צט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
7 ואין לומר שכוונת אדה"ז ב,בכלל צאצאינו כו' בני בנים" היא רק לבני בנים ממש (ולא להדור שלאחריהם) -- ומה שאין מבקשים גס על הדורות שלאח"ז הוא כי ,כל שהוא ובנו ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם" -- שהרי מקורו של אדה"ז הוא המג"א (כנסמן על גליון השו"ע שלו), ולשון המג'א הוא ,דצאצאינו היינו יוצאי חלצינו". דמזה מובן שכוונת אדה"ז ב,בני בנים" היא לב"ב עד סוף כל הדורות. וכדמוכח גם מפשטות הכתובים (ישעי' מח, יט. סא, ט. איוב ה, כה. ועוד) דב,,צאצאים" נכלל כו"כ דורות.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
967 ולהעיר גם ממארז"ל (אבות פ"ג מ"ה) "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ": "עול" – מוכרח להיות, כיון ש"אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ב), אבל, הברירה בידו לקבל על עצמו (ע"פ תורה) "עול מלכות ועול דרך ארץ", או לקבל על עצמו "עול תורה", שאז, "מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
74 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
107 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
101 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
8 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
19 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
30 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
19 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
787 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
812 איוב ה, יו"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
1981 איוב ה, כד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
201 איוב ה, י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
635 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
958 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
66 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
220 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1237 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2061 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
654 ויתירה מזה: גם הענין ד"ופקדתי דייקא", ש" הקב"ה מביא עליו יסורים" (ולא באופן שמייסר את עצמו ע"י תעניות וסיגופים) – יכול יהודי להחליף זאת עי"ז שמייסר את עצמו להתייגע בלימוד התורה, "בחומר דא קל וחומר, ובלבנים דא ליבון הלכתא" (זח"א כז, א. ועוד). וכמו בנוגע לענין ש"אדם לעמל נברא" (איוב ה, ז), ואמרו רז"ל (סנהדרין צט, ריש ע"ב) "איני יודע כו' אם לעמל מלאכה כו' אם לעמל תורה אם לעמל שיחה", ויש ביכלתו להחליף "עמל מלאכה" ב"עמל תורה"; וכמו"כ יכול להחליף המעמד ומצב ד"במחשכים הושיבני" (איכה ג, ו) ב"תלמודה של בבל" (סנהדרין כד, א), היינו, שלמרות גודל החושך שמצד ריבוי הקושיות, הרי הוא מתייגע ומתעמק לברר הענין כו' (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1916 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
927 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1844 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
3045 "עמל" דייקא, דכיון ש"לא מרובכם חשק ה' בכם כי אתם המעט מכל העמים" (ואתחנן ז, ז), לכן יש צורך ביגיעה תמידית, וכמ"ש (משלי טז, כו) "נפש עמל עמלה לו". וכמדובר פעם בארוכה (ראה תו"מ חנ"ב ע' 33 ואילך. וראה גם חנ"ו ס"ע 120. וש"נ) אודות הענין ד"אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז), שיש בזה ג' ענינים: "עמל מלאכה", "עמל שיחה" ו"עמל תורה" (סנהדרין צט, ריש ע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1347 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2886 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1367 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1512 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1326 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
434 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1210 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1556 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2103 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
51 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
710 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
405 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1414 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2101 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח ניסן, פ' החודש, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2155 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
124 איוב ה, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
123 וידעת כי שלום אהלך : איוב ה, כד. וראה יבמות סב, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
34 במדרש ע"פ אדם לעמל יולד : איוב ה, ז. סנהדרין צט, ב. [וראה במ"מ לעיל לתחילת המאמר, שגם מאמר הגמ' נק' בשם מדרש, וראה במ"מ בס' מאמרי אדאהמ"צ בראשית ע' קלה].
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
62 וידעת כי שלום אהליך . . יעשה שלום לי : איוב ה, כד. ישעי' כז, ה. ראה סנהדרין צט, ב. תו"א תרומה פ, ד. מאמרי אדה"ז על כתובים ח"ב ע' קפה.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רנ הכנת הסעודות לשבת ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
כט איוב ה, כד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפד [לא]
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
קלז איוב ה, כד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
741 ולהפר מחשבות ערומים: ע"פ איוב ה, יב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
742 ולא תעשנה ידיהם תושיה: איוב ה, יב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
3437 ולהפר מחשבותם : ע"פ משלי טו, כב. איוב ה, יב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
3442 מפר מחשבות . . תושיה : ע"פ איוב ה, יב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
3726 להפליא עד אין מספר: ע"פ איוב ה, ט. ט, י.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
4269 והנה זאת חקרנוה כֶן הוִא: איוב ה, כז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
4932 להפר מחשבות ערומים : ע"פ איוב ה, יב.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנ הכנת הסעודות לשבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
1878 איוב ה , כד .
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
180 במדרש אדם לעמל יולד : איוב ה, ז. ראה סנהדרין צט, ב. אלפא ביתא דר"ע אות ת בסופו [נוסח א — באוצר המדרשים אייזענשטיין ח"ב ע' 424]. מאמרי אדה"א בראשית ע' קלה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
746 אדם לעמל יולד : איוב ה, ז. ראה סנהדרין צט, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קלה. וש"נ. לעיל פ' שמות ד, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
768 אל מי מקדושי ' יפנו : ע"פ איוב ה, א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחקתי תלכו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
61 הנותן מטר ע"פ ארץ : איוב ה, י.
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה בן ששים יצא מכלל כרת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
אמר מר זוטרא מאי קרא דכתיב (איוב ה, כו) תבא בכלח אלי קבר, בכלח בימטריא שיתין הוו".
פתיחה בהקשר