74

4 לקוטי

שאין פי' זה (;וניפוש") בסוג ;ולא מצאתי לו חבר", כי בכל המקומות יש בו תוכן זה

ג. אולם לכאורה, כללות פי' זה אינו מוכרח : יש לפרש ש,ופרינו" הכוונה לולדות (פירות), ואעפי"כ מתאים זה ל,הרחיב ה' לנו", ע"פ מש"כ רש"י כבר בפ' וירא'י: .בני בנים הרי הן כבנים", וא"כ אפ"ל שקאי על בני יעקב'י, שהיו שנים עשר (ודינה ") 1

לכן מעתיק רש"י בתחלת פירושו ,(ופרינו) בארץ" (ובמילא כותב גם בפירושו -- .(וניפוש) בארעא") -- ובני יעקב הרי לא נולדו בארץ (גרר -- וגם לא בארץ ישראל בכלל '6), כ"א בחו"ל, ובמילא לא קאי ,ופרינו בארץ" עליהם.

עוד יש לדייק בפרש"י זה: למה מעתיק לשון התרגום -- הו"ל לכד תוב ,כתרגומו" ותו לא -- כמנהגו במקומות רבים, והלומד יראה בתרגום פסוק זה?

והביאור: בתרגום כאן שתי גרסאות : א) ויפשיננא. ב) וניפוש. ומעד תיק רש"י לשון התרגום ללמדנו שגירסא הנכונה היא ,וניפוש"" -- ואף שאין ענין פירוש רש"י להודיענו גירסת התרגום -- כאן ה"ז נפק"מ בפי' פשוטו של מקרא: עויפשיננא"

8 ,כ י.

9) ובדוגמת מ"ש (יהושע כ ) ,וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק".

0) וראה ג"כ פרש"י וישב לז, לה.

1) בנוגע לבנימין, ראה פרשיי וישלח (לה, יח): ,נולד בארץ כנען". אבל ראה פרש"י ויחי (מח, ז) ,ולא הולכתי" כו להכניס לארץ*. וראה רמב"ן שם. וראה רא'ים, גו"א, וש"ח שם.

2) כמו שפי' בש"

תולדות א

פירושו עהוא יפיש אותנו, וקאי על <ה' " המובא לפנ"ז בכתוב, ;וניפוש* פירושו שאנו (מעצמנו) ניפוש יי, וקד אי על יצחק וביתו.

ד. מ,יינה של תורה" שבפרש"י זה: רש"י מעתיק לשון התרגום ;וני פוש בארעא"? -- היינו שבפסוק ישנם ב' ענינים: א) <כי עתה הרחיב ה' לנו" -- הו"ע הבא מלמעלה. ב) ,וניד פוש בארעא" -- הו"ע עבודת האדם. ומרמז רש"י שהתכלית של .הרחיב ה' לנו" היא -- ניפוש בארעא"י שהאדם יעבוד, תכלית כוונת בריאת העולם והאדם +: ע"י הקב"ה (,הרחיב ה') היא שהאדם ייגע ויעבוד בזה, וכמ"ש ** ,אדם לעמל יולד". ואופן העבודה הוא : ,וניפוש בארעא", שהאדם יעבוד עם העולם ועניניו עד שמגיע לדרגא שהאדם כביכול מוסיף (,וניפוש") על הבריאה כפי שהיא נבראה ע"י הקב"ה -- היינו שמגלה אלקות (ע"י תומ"צ) גם במקום כזה שמצד הבריאה אין אלקות בגילוי שם*. וכמרז"ל יי ,נעשה שותף ל-