שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
על מצות מעשר נאמר "עשר בשביל שתתעשר" , הכוונה בנתינת מעשר היא כדי להראות שעל ידי מצוה מתעשרים.
70 שבת קיט, א. תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
5 יום הקדוש: להעיר משבת קיט, א. זח"ב מז, א. ונת' באוה"ת להצ"צ עה"פ (ישעי' נח, יג) לקדוש ה' מכובד (נג'ר ע' רע'יח). סהמ"צ להצ'צ קעט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
3 גם ביוהכ"פ גופא, צ"ל ,כבדהו בכסות נקי'" (שבת קיט, א. שו"ע אדהיז שם סתר"י ס"ח), בלבוש גשמי. והעילוי דערב יוהכ"פ הוא -- שאז הכבוד דיוהכ"פ (אחת בשנה) הוא גם באכילה ושתיי, כדלקמן בפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
2 יום"הכפורים . . ווערט אַנגערופן יום'הקדוש : ראה שבת קיט, א: ולקדוש ה' מכובד (ישעי' נת, יג) זה יוהכ"פ. טור ושו"ע אדה"ז הל' יוהכ"פ סתר"י (ס"ח). וכ"ה בזח'ב מז, סע"א. נת' באוה"ת להצ"צ עה"פ (נ"ך ע' רעח). דרמ"צ קעט, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א) מסופר בגמרא "רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן , קריבו לי' תלת סאוי טחיי (רקיקין טחין פניהן בשומן אלי' או בשמן), א"ל מי הוה ידעיתון דאתינא , אמרו לי' מי עדיפת לן מינה" (כלום אתה חשוב לנו מן השבת, לכבוד שבת הכנום, ולא היינו יודעים שתבוא).
21 שבת קיט, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז, נוסף על מעלת הצדקה בכלל, שמביאה הצלחה בגשמיות, כמארז"ל "עשר בשביל שתתעשר" , וכן ברוחניות, כפי שכותב רבינו הזקן בתורה אור שע"י מצות הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, ומובן מהגהת הצמח-צדק שהלשון "אלף פעמים" אינו עלדרך רגילות וגוזמא, אלא אלף פעמים ממש – הרי לבד זאת, כאשר נותנים עבור הענינים שכ"ק אדמו"ר נ"ע הי' אוסף עבורם, ובאותו זמן שהי' אוסף, שאז הוא עת רצון וסגולה לכך – ה"ז מביא תוספת ברכה והצלחה, ויכולים לבוא אל כ"ק אדמו"ר נ"ע, ולדרוש, ש"ימשיך" את כל ההבטחות בפועל.
51 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' האזינו, ז' תשרי ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכשם שתפלת כהן גדול היתה בשביל כל ישראל , כך גם תפלתו של כל יהודי ביוהכ"פ, בהיותו בבגדי לבן, בלב טהור וכוונה טובה – פועלת לא רק בשביל עצמו ועבור משפחתו, אלא גם עבור כל ישראל (כל ישראל ערבים זה בזה), להמשיך שנה טובה ומתוקה ברוחניות ובגשמיות.
14 [בין הדברים שדיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א עם הבעה"ב, אמר:]
מה שאמרו חז"ל (שבת קיט, א. וש"נ) "עשר בשביל שתתעשר" – אין הכוונה בנוגע לממון בלבד, אלא גם בכל הדברים שנותנים לצדקה, כמו כח ובריאות, אזי משלם הקב"ה כמה פעמים ככה.
[בסיום השיחה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:] חתימה וגמר חתימה טובה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומטעם זה קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר ענין נוסף – שהענינים יבואו לידי פועל ע"י ממון דוקא, כדי לזכות אותם מבני ישראל שיתנו מממונם לענינים אלו, שענין זה הוא לטובתם – כמארז"ל "עשר תעשר , עשר בשביל שתתעשר" .ולפועל, כאשר מבקשים מהם ממון – הם מתווכחים; שואלים את "מנהל החשבונות" ("אַקאַונטענט"), והוא עורך עבורם "חשבון" – עד סכום פלוני יכולים הם לתת, ויותר מכך – אינם יכולים!
102 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזה גופא יפעל שתבוא עליו ברכה – שיקויים בו "עשר (עשה עצמך עשיר) בשביל שתתעשר" , ואין עשיר אלא בדעת, היינו, שיהי' עשיר ברוחניות, בהחושים והיכולת שלו,
43 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וטעם הדבר – כי, בנוגע לכל הענינים שצריכים ליתן, הן מממונו, הן ע"י טירחא בגופו, ואפילו ע"י טירחא בנשמתו – על כולם אמרו חז"ל "עשר בשביל שתתעשר" , ובמילא, אין זה ענין של נתינה , אלא להיפך – ענין של קבלה ("דאָס איז ניט וואָס מ'גיט ; דאָס איז וואָס מ'נעמט ")!
173 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובכדי לבטל סדק זה – הרי זה קשה בהיותו בפני עצמו (כנ"ל), כי "אין אדם רואה חובה לעצמו" .
84 שבת קיט, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והקב"ה בודאי יעמוד בהבחינה – שיקיים את הבטחתו "עשר בשביל שתתעשר" , שיברך בעשירות,
178 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"עשר בשביל שתתעשר" , ועד"ז בנתינת חומש, וכן כשנותן יותר מחומש בשביל מירוק החטאים – שכל ענינים אלו נכללים במארז"ל "יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב".
35 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומאידך גיסא – תובעים ממנו שיעשה זאת ללא תנאים וללא פניות, לא באופן ד"עשר בשביל שתתעשר" , ולא בשביל שאר המעלות שישנם בענין הצדקה, אלא רק משום שהעני זקוק לזה, מבלי לחשוב כלל אודות עצמו (וכפי שנתבאר בשיחה הנ"ל באריכות).
28 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"עשר בשביל שתתעשר" , כפשוטו, שלא זו בלבד שעי"ז לא יחסר ח"ו, אלא שיתוסף עוד יותר, לכל-הפחות עשר פעמים ככה, וכל המוסיף מוסיפין לו.
124 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועל זה מבטיח הקב"ה "עשר בשביל שתתעשר" , דכיון שהנתינה שלו היא ללא מדידות והגבלות, אזי נותן הקב"ה את ברכתו גם ללא מדידות והגבלות, "מאד" של הקב"ה, והיינו, שההמשכה מלמעלה היא באופן ד"דים .
185 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"עשר בשביל שתתעשר" , נוסף על כללות הענין ש"גדולה צדקה" שעל ידה נגאלים מן הגלות, במהרה בימינו, ע"י משיח צדקנו.[ניגנו ניגון שמח ("והריקותי לכם ברכה"), ואח"כ התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן ניגון אדמו"ר מהר"ש – "לכתחילה אַריבער"].
256 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובודאי יקיים הקב"ה הבטחתו – "עשר בשביל שתתעשר" , שיתוסף אצל כל אחד כמה פעמים ככה,
165 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והרי ישנה ההבטחה ד"עשר בשביל שתתעשר" , והעיקר – שע"פ מאמר רז"ל שמצות הצדקה, ש"שקולה כנגד כל המצוות" , "מקרבת את הגאולה, שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות", הנה צדקה זו תקרב את הגאולה, ישועתו של הקב"ה, ובאופן ש"פדאני לי ולבני מבין האומות", בעגלא דידן.
260 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכאשר ישנם הבנינים שבונים ע"י גמ"ח עבור תורה ותפלה, ובאופן ד"פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" – הרי זה מביא תוספת ברכה והצלחה מהקב"ה, "עשר בשביל שתתעשר" , ע"ד שהי' אצל יוסף בזמנו, שהי' "מושל בכל ארץ מצרים"53,
70 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וגדולה מצות הצדקה שהיא המצוה היחידה שעלי' אומר הקב"ה "ובחנוני נא בזאת" , והקב"ה אומר ומבטיח "עשר בשביל שתתעשר" .
384 שבת קיט, א. תענית שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
השכר על מצות הצדקה הו"ע העשירות, כמארז"ל "עשר בשביל שתתעשר" , דכיון שנותן מהונו ורכושו, אזי השכר הוא מעין זה – שנותנים לו כמה פעמים ככה, במדתו של הקב"ה , ועד באופן ש"אתה מחוייב לעשרו" .
475 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אע"פ שיום הכפורים הוא " כ פורים" בכ"ף הדמיון, מ"מ, ישנם כמה מעלות ביוהכ"פ, ועד שנקרא "יום הקדוש" מכל השנה כולה, משא"כ ימי הפורים שאפילו מותרים במלאכה; וביחד עם זה, ישנו ענין בפורים שלא זו בלבד שמשתווה ליוהכ"פ, אלא שיוהכ"פ הוא רק בכ"ף הדמיון אליו, כיון שפורים הוא נעלה יותר ממנו.
998 ראה שבת קיט, א. זח"ב מז, א. אוה"ת נ"ך ע' רעח. סהמ"צ להצ"צ קעט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכפי שמצינו בענין הנדיבות בנפשו (בתורתו) – שע"י הנדיבות "נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה" , ועד"ז בנוגע לנדיבות בממונו – הרי הובטחנו "עשר בשביל שתתעשר" , דהיינו שע"י נתינת כסף וזהב לצדקה, ניתוסף גם אצל הנותן עצמו כסף וזהב כו'.
538 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
האי קרא (יש מפזר ונוסף עוד) הכי מבעי לי' יש מפזר ויוסף עוד (בלשון עתיד, ע"ד מארז"ל עשר בשביל שתתעשר ), מאי ונוסף, אלא ההוא אתר דשרי בי' מיתה הוא גרים לי' דיתוסף בחיים דלעילא כו', כל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא כו', והיינו , שעי"ז מתברר מבחי' עה"ד טו"ר ונכלל בעה"ח.
934 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"עשר בשביל שתתעשר" .
1533 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז תומשך ברכת ה' בכל הענינים, ובפרט בענין ד"בשביל שתתעשר" , ועד לאופן ד"בחנוני נא בזאת אמר הוי' צבאות" (כפי
1019 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והרי ישנה ההבטחה "עשר בשביל שתתעשר" , כך, שככל שיגדל המעשר ("עשר" ), תגדל יותר העשירות ("תתעשר" ).
976 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
היינו, שאין להסתפק בעבודתו בד' אמות שלו, מבלי שיהודים נוספים ידעו מזה, אלא צריך להראות זאת "לעיני כל ישראל" ולפעול עליהם שגם אצלם יהי' כן, וזכות הרבים מסייעתו, שעי"ז יתוסף אצלו כמה פעמים ככה, וכמארז"ל "עשר בשביל שתתעשר" , וע"ד מאמר אדמו"ר הזקן בפירוש הכתוב "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו", שע"י ההשפעה ל"שש מאות אלף רגלי העם", ניתוסף אצל משה רבינו בהשגת אלקות כו'.
502 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובפרט כאשר יהודי רואה שבהשגחה פרטית הזמין לו הקב"ה ענין זה – הרי ברור הדבר שזהו תפקידו ושליחותו , ובלשון חז"ל "במקום שאין אנשים כו'", וברור הדבר שעי"ז יתן לו הקב"ה תוספת ברכה, כמארז"ל "עשר בשביל שתתעשר" .
169 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובנדו"ד – הרי זו התוועדות וסעודה הקשורה עם סיום מסכת (כדלקמן), שאז "עבידנא יומא טבא לרבנן" , שעושים שמחה לגמרה של תורה .
898 שבת קיט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואז תקויים גם ההבטחה "עשר בשביל שתתעשר" , והיינו, שלא זו בלבד שלא יחסר ע"י הצדקה, אלא אדרבה, עי"ז יתוסף עוד יותר, וכמובא גם בשו"ע שהצדקה "היא מעשרת", ומוסיף, ש"אסור לנסות הקב"ה כי אם בדבר זה, שנאמר ובחנוני נא בזאת וגו'",
1250 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שענין זה נמשך גם בנוגע לאכילה של אינו יהודי – כדאיתא בגמרא "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא , מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף , אמר לו , תבלין אחד יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף" , והיינו, שענין השבת פועל גם על האכילה של אינו יהודי שתהי' באופן אחר.
2759 שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומוכרח גם ע"פ נגלה דתורה – שהרי מסופר בגמרא ש"רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן קריבו לי' תלת סאוי טחיי (רקיקין טחין
2247 שבת קיט, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
השבת שבין ששת הימים שלפנ"ז – שעליהם נאמר "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", שפועל בהם עלי' ושלימות, כמ"ש "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם", "ויכולו" מלשון כליון – שביניהם יוהכ"פ, יום המיוחס, יום המיוחד ויום הקדוש , עליו נאמר "אחת בשנה יכפר",
438 ראה שבת קיט, א. זח"ב מז, א. אוה"ת נ"ך ע' רעח. סהמ"צ להצ"צ קעט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואז תקויים ההבטחה "עשר בשביל שתתעשר" , בגשמיות וברוחניות גם יחד, ובפרט בלימוד התורה , כיון שע"י נתינת הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, כידוע בענין "צדקה תרומם גוי" .
1077 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וברור הדבר שהקב"ה עומד בהבטחתו – "עשר תעשר" , "עשר בשביל שתתעשר" , ובפרט ע"פ המובא בשו"ע יו"ד בריש הלכות צדקה :
1991 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ו עוד זאת, ש גם הגולם שישנו בשבת נזדכך * , עד שאמרו חז"ל ש תבשיל של שבת ריחו נודף (שבת קיט, א), ו אין דומה מאור פניו של אדם בימות החול למאור פניו בשבת ( ב"ר פי"א, ב ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רנ הכנת הסעודות לשבת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואפילו מי שהוא אדם חשוב ביותר ואין דרכו ליקח דברים מן השוק ולא להתעסק במלאכות שבבית חייב להשתדל ולעשות שום דבר מצרכי השבת בעצמו שזהו כבודו של שבת וגדולי החכמים היו עושים בעצמם מלאכות שאינן לפי כבודם כדי להרבות בכבוד השבת יש מהם שהיה מחתך הירק דק דק בעצמו ויש מהם שהיו מבקעים עצים בעצמם ויש מהם שהיה מצית האור תחת העצים בעצמו ויש מהם שהיה מתקן הבית ומפנה כלי החול ומכניס כלים הצריכים לשבת ובעסק זה היה יוצא ונכנס תמיד בביתו בערב שבת להוציא כלי החול ולהכניס משאות כלי תשמיש ובגדי חופש ומיני מגדים להראות כבוד השבת שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו כאדם שמקבל את רבו בביתו שהוא מראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו ומהם ילמוד כל אדם לטרוח בעצמו ואל יאמר איך אפגום כבודי כי זהו כבודו שמכבד השבת:
יט גמרא שבת קיט , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ד ילבש בגדים הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה כמו שהיו עושים גדולי החכמים שהיו מתעטפים בבגדים נאים ואומרים באו ונצא לקראת שבת המלכה והיו אומרים בואי כלה בואי כלה ובקצת מקומות נוהגים לצאת מבית הכנסת לחצר ולומר כן ויש נוהגין לצאת השדה:
כט ר' חנינא שבת קיט , א. רש"י שם ד"ה מתעטף. טור ושו”ע ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(לקדוש ה' מכובד זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה אמרה תורה כבדוהו בכסות נקיה ובנרות לפיכך נוהגין להציע בגדים נאים בבית הכנסת):
מ גמרא שבת קיט, א. רא"ש פ"ח סי' ט. טור. וראה גם לעיל ס"ד. לקמן סי' תריד ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רנ (ב)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ורבא ורב ספרא בכל שבת ושבת בודאי היו נזהרין לעשות דבר אחד כיון שהוא חיוב גמור, אלא שכשנזדמן רישא לרבא ושיבוטא לרב ספרא כדפרש"י, מתוך שמין זה היה חביב עליהם והיה להם ענג ממנו כיון שבו הם מקיימין מצות ענג שבת לכן בו היו מתעסקין בעצמן, ולא היה די להם בתיקון דבר אחר שהיו מתעסקין בו בשאר שבתות, אף על פי שבעסק ההוא היו ג"כ יכולין לצאת ידי חובתן, מכל מקום בחרו העסק במין שמקיימין בו מצות ענג, לפי שרצו לקיים עוד יתרון מצוה דהיינו מצוה בו יותר מבשלוחו, ואותו יתרון מצוה בודאי שראוי לעשותו ביתרון גוף המצוה דהיינו תיקון המין שמתענג בו יותר.
טז שבת קיט, א ד"ה מחריך רישא (בגמרא שם: רב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנ הכנת הסעודות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגדולי החכמים היו עושים בעצמם מלאכות שאינן לפי כבודם , כדי להרבות בכבוד השבת , יש מהם שהיה מחתך הירק דק דק בעצמו , ויש מהם שהיו מבקעים עצים בעצמם , ויש מהם שהיה מצית האור תחת העצים בעצמו , ויש מהם שהיה מתקן הבית ומפנה כלי החול ומכניס כלים הצריכים לשבת , ובעסק זה היה יוצא ונכנס תמיד בביתו בערב שבת , להוציא כלי החול ולהכניס משאות כלי תשמיש ובגדי חופש ומיני מגדים , להראות כבוד השבת שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו , כאדם שמקבל את רבו בביתו שהוא מראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו .
1866 גמרא שבת קיט , א ( רב ספרא מחריך רישא , רבא מלח שיבוטא , רב הונא מדליק שרגי , רב פפא גדיל פתילתא , רב חסדא פרים סילקא , רבה ורב יוסף מצלחי ציבי , ר ' זירא מצתת צתותי , רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק ). רמב " ם פ " ל ה " ו ( אע " פ שהיה אדם חשוב ביותר , ואין דרכו ליקח דברים מן השוק ולא להתעסק במלאכות שבבית , חייב לעשות דברים שהן לצורך השבת בגופו , שזה הוא כבודו . חכמים הראשונים מהם מי שהיה מפצל העצים לבשל בהן . ומהן מי שהיה מבשל , או מולח בשר , או גודל פתילות , או מדליק נרות . ומהן מי שהיה יוצא וקונה דברים שהן לצורך השבת ממאכל ומשקה , אף על פי שאין דרכו בכך . וכל המרבה בדבר זה הרי זה משובח ). טור ושו " ע שם ( ואפילו יש לו כמה עבדים לשמשו , ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו , כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק , ורבה ורב יוסף היו מבקעין עצים , ורבי זירא היה מדליק האש , ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנ הכנת הסעודות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולכן הוזקק לטעם אחר שזהו כבוד השבת , ולא משום יתרון מצוה בעלמא , מדלא הזכירו בגמרא היאך היו נזהרים כן בשאר מצות , אלא בשבת בלבד שנצטוינו לכבדה במאד , והיו מחבבין אותה כל כך עד שקורין אותה כלה ומלכתא שלא מצינו כן בשאר מצות , וכבוד שבת הוא מצוה בפני עצמה למר מן התורה ולמר מדברי קבלה .
1901 שבת קיט , א ( רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה . רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה ). ב " ק לב , א - ב ( דאמר ר ' חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא . ואמרי לה לקראת שבת כלה מלכתא . רבי ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה ).
וכן הוא לקמן סי ' רסב ס " ד ( ילבש בגדים הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה , כמו שהיו עושים גדולי החכמים , שהיו מתעטפים בבגדים נאים ואומרים באו ונצא לקראת שבת המלכה , והיו אומרים בואי כלה בואי כלה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנ הכנת הסעודות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ורבא ורב ספרא בכל שבת ושבת בודאי היו נזהרין לעשות דבר אחד , כיון שהוא חיוב גמור , אלא שכשנזדמן רישא לרבא ושיבוטא לרב ספרא כדפרש " י , מתוך שמין זה היה חביב עליהם והיה להם ענג ממנו , כיון שבו הם מקיימין מצות ענג שבת , לכן בו היו מתעסקין בעצמן .
1908 שבת קיט , א ד " ה מחריך רישא ( אם היה שם ראש בהמה לחרוך , מחרכו הוא בעצמו ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ד ילבש בגדים הנאים, וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך, וכיוצא לקראת חתן וכלה , כמו שהיו עושים גדולי החכמים, שהיו מתעטפים בבגדים נאים ואומרים באו ונצא לקראת שבת המלכה , והיו אומרים בואי כלה בואי כלה .
1415 ר' חנינא שבת קיט , א (רבי חנינא מיעטף (בבגדים נאים, רש"י) וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כבודו שמתאוה לאכול ואוכל לתיאבון :
1792 שבת קיט, א (וכבדתו , רב אמר להקדים (זמן
סעודת שבת לזמן סעודת חול, וזהו כבודו, רש"י), ושמואל אמר לאחר (וזהו כבודו,
שהוא מתאוה לאכול)). טור (ונראה לי דלא פליגי, אלא כל אדם לפי עניינו, אם ההקדמה
עונג לו, כגון שנתעכל לו סעודת הלילה, יקדים. ואם האיחור עונג לו, כגון שעדיין לא
נתעכל, לא יאחר). שו"ע ס"ז (אם הקדימה לאכול הוא עונג לו, כגון שנתעכלה
סעודת הלילה, יקדים. ואם האיחור עונג לו, כגון שעדיין לא נתעכל, יאחר).
וראה גם לעיל סי' רמט ס"ט (ויאכל סעודת שבת לתיאבון). סי'
רעא ס"ב ( יכול להמתין מלקדש תוך הלילה כמה שירצה, כדי שיאכל לתיאבון) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(לקדוש ה' מכובד , זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה , אמרה תורה כבדוהו בכסות נקיה ובנרות, לפיכך נוהגין להציע בגדים נאים בבית הכנסת):
1056 גמרא שבת קיט, א (אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא , מאי דכתיב ולקדוש ה' מכובד . אמר ליה זה יום הכיפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה , אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה ). רא"ש פ"ח סי' ט (ומיבעיא ליה לאיניש ליקורי ליומא דכפורי בכסות נקיה , דאמר ליה ריש גלותא לרב המנונא , מאי דכתיב ולקדוש ה' מכובד , אמר ליה זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה , אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה ), וטור ולבוש ס"ד.
וכן הוא לקמן סי' תריד ס"ח (שחייבים לכבדו בכסות נקיה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויש ענין זה בכל שנה גם עכשיו בכל יו"כ ויו"כ שהוא מעין העוה"ב ממש שנק' שבת שבתון כו' קדוש ה' מכובד שאין בו או"ש כו' כידוע, והיינו בהמשכת י"ג מדה"ר שהי' ע"י משה שירד ביו"כ וכמ"ש ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום כו', ולכאורה משמעות ויקרא זה דקאי על שם הוי' שזכר קודם ויעבור ה' על פניו ואח"כ שם הוי' קרא ה' ה' כו', אבל באד"ר מבואר להדיא דויקרא זה קאי על משה שאחר שעבר ה' על פניו ויקרא משה ה' ה' כו', לפי שבחי' מקור סיבת המשכות די"ג מדה"ר במשה דוקא תליא מילתא, והיינו מטעם הנ"ל ששרש משה מ"ה דשם הוי' העצמו' ממש שלפניו כל בחי' העלם נעשה גילוי וע"כ הי' ביכולת משה דוקא להמשיך מבחי' העונג ושעשועי' הפשוטי' ועצמיי' דא"ס עצמו לקרות הוי' הוי' שיומשך בחי' י"ג מדה"ר דרעוא דכ"ר מן ההעלם להיות בבחי' גילוי לסליחת העוונות שזהו למעלה מבחי' הרצון המורכב בטעם וחכ' דתורה כידוע.
609 קדוש ה' מכובד : ראה ישעי' נח, יג. שבת קיט, א. לקמן פ' ויקהל תטו, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלא. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קפג וע' א'שפד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובאור הענין הנה יש להקדים בשרש ענין ב' עיינין עין ימין ועין שמאל שהן ב' מיני ראית השכל לטוב ולרע כמ"ש בזהר אשכחן ראיה לטב וראיה לביש כו' והענין הוא כמו שאנו רואים בחוש בסבת התהפכות השכל מן הקצה לקצה שלפעמים ידין אור השכל הכל לזכות ולחסד כמו שראית עין השכל רואה הכל לטוב שע"י הראיה שרואה בעין השכל כך ממילא ישכיל סברות רבות וטעמים רבים לטוב וזהו הנק' ראיה לטב כו' ולהפוך ראיה לביש והוא כאשר הוא רואה בראית עין השכל הכל לחוב ודין שאז ממילא יטה שכלו למצוא סברות וטעמים לדון לחוב כו' וב' ראיות הללו הן ב' קצוות רחוקים בתכלית מן הקצה לקצה וזהו שאנו רואים ההפרש ביניהם בין אוהב לשונא שהאוהב רואה בעין טובה והשונא רואה בעין רעה שהוא ההפרש בין ב' ראיות השכל הנ"ל כמו שאנו רואים באוהב כמו האדם שאוהב א"ע ביותר ע"כ אמרו (שבת קיט, א) דאין אדם רואה חוב לעצמו ולא שאינו רואה איזה רעה ועול שעושה בפ"מ אלא שכל עול ורע שהוא עושה נדמה לו שאין בזה שום עול ורע כלל כי באמצעות אהבת עצמו ביותר לא יראה בעין שכלו שזהו עול ורע ולא יראנו לחוב עליו כלל אלא ידמה בעין שכלו שהוא יושר ואמת וזך וישר דרכו כי טח עיניו מראות האמת ויטעה א"ע מאד לראות בשכלו הכל לטוב וידון בכל אומץ כח שכלו בכל מיני סברות וטעמים להצדיק א"ע להיותו ביושר ואמת הפך העול עד שיהיה בעינו כצדיק גמור בכל דרכיו כו' וכן האב על בנו יחידו שאוהבו כנפשו לא יראה עליו בעין השכל שום דבר רע גם שירבה לחטוא ידון הכל מרע לטוב וזכות בכל מיני שכל וסברא (כענין לא הביט און ביעקב כו' (במדבר כג, כא) כו' כמשי"ת) ולהפך על מי שהוא שונאו גמור יראה בעינו הכל לחוב ולרעה גם שעושה כל טוב וחסד גדול יהפוך הכל לרע כי מחמת השנאה מקלקלת השורה וטח עיניו מראות בו הטוב רק להפוך שגם הטוב רע כו' וידין ע"פ כח שכלו בכל מיני טעמים וסברות הכל לחוב ולרע כו' שמטעם זה השונא פסול לדון וכן האוהב פסול לדון כמו הקרובים כו' ולפ"ז מובן עכ"פ שכל עיקר סבת הפוך כח השכל להשכיל בסברות וטעמים מרע לטוב ומטוב לרע הכל תלוי בבחינת הראי' והסתכלות על אותו הדבר באיזה אופן שהוא רואה ומסתכל עליו אם לטוב או לרע (בל"א ווי ער קוקט אן מיט דיא אויגין דיא זאך צו גוטן אדער צו שלעכטן):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומשם הוא נמשך התחלקות תחלה בב' עינים דוקא, שבטבע הסתכלות העין לראות בטוב ורע שיסתעף מצד העצמיות דאדם דוקא, כמו האב על בנו יראה בעין טובה רק לחסד לבד, עד שגם במעשיו הרעים ידון אותו הכל לטוב ולזכות כי עינו עין טובה עליו לבד, וכן באהבת עצמו שאנו רואים שאין אדם רואה חוב לעצמו כלל, ואף בפשעיו הגדולים יכסה בזכותו, ולהיפך השונא שבא מצד העצמיות יראה רק בעין רעה, לדון בשכלו רק לחוב ולהרשיע גם את הצדיק, ונמצא בהסתכלות דב' עינים ימין ושמאל תלוי באופן הוראת דין השכל, ולהטות בסברא וטעם גלוי לזכות או לחוב, ומזה נסתעף ג"כ כל חסד ודין בלב (בל"א ווי מען קוקט אן די זאך אזוי ווערט דער לערנונג אין שכל כו').
2628 שאין אדם רואה חוב לעצמו : [שבת קיט, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ישקני מנשיקות פיהו] והנה לע"ל כתיב בבכי יבואו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כנס"י מקור כל הנשמות ויעקב במדתו העליונה שהיא מדה"ר שבאצי' הוא המעורר ר"ר עלי' וישא את קולו למעלה למקור הרחמים העליונים הנק' אב הרחמים ומקורם, ויבך לעורר משם ולהמשיך משם רחמים רבים על כל הנשמות ועל מקור כנס"י להעלותן, ונמצא כי התעוררות ר"ר דיעקב שיומשך למעלה לצורך העלאת כנס"י ונש"י זהו ע"י בכי' דוקא שעי"ז דוקא ממשיך להיות ברחמיך הרבים רחם עלינו, וזהו שאומרים בברכת אהבת עולם אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו, פי' אבינו זהו קאי על יעקב שמדתו שבאצי' הי' בחי' ת"ת דאצי' שזהו בחי' רחמן, והוא ע"י בכייתו מעורר להיות ברחמיך הרבים רחם עלינו, וזהו המרחם רחם נא עלינו כו', ולכן נא' וזכרתי את בריתי יעקב, והיינו כי יש ב' בחי' רחמים הא' הוא בחי' הרחמים שבסדר השתלשלות שהם במדה וגבול, אבל בחי' רחמיך הרבים הם בלי קץ וגבול כלל שהם רחמים גדולים, והענין דהנה מצד קוטן דעתינו אין אנו משיגי' כ"כ גודל עוצם הרחמנות שעל הנפש האלקי' אשר ירדה פלאים בסתר המדריגה, ותמורת היותה דבוקה באוא"ס חיי החיים ע"י עמידתה באהוי"ר, ירדה פלאים בסתר המדריגה בגוף ונה"ב המסית ומדיח כו', ומצד קוטן דעתינו אין אנו משיגי' כ"ז, וגם כי על כל פשעים תכסה האהבה שאוהב א"ע כו' כי אין אדם רואה חוב לעצמו , אבל למעלה ידוע הכל, לכן אנו מבקשי' ברחמיך הרבים רחם עלינו כו', ומלבד הידיעה הנה גם הרחמים הם רחמים פשוטי' כו', וע"ז אמר ברחמים גדולים אקבצך, שזה קאי על לע"ל, וגם עכשיו אקבצך מהיותך מוטרד במח"ז וקשור בעניני עוה"ז השפל, לרוממינו משפלתינו כו', וזהו המלך המרומם לבדו כו' ואח"כ אמר ברחמיך הרבים שהוא ית' המרומם לבדו, ויחיד חי העולמי' מלך שחיות כל העולמות עליונים ותחתונים הוא מבחי' מל' דא"ס אבל הוא ית' יחיד ומיוחד, וכמ"ש מזה בת"א בד"ה <32>
517 אין אדם רואה חוב לעצמו : ראה שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חסרון אינו גדול כ"כ בעיניו וע"ד אין אדם רואה חוב לעצמו (וכמו אב לבנו או לאו"נ וזהו"ע השוחד ע' מזה בתו"ח בד"ה ארדה נא ואראה ) אך למעלה ידוע מעלות הנשמה קודם התלבשותה בגוף וירידתה אח"כ בהתלבשותה בגוף ואין שייך על כל פשעים תכסה אהבה מבקשים שמשם יומשך רחמים פשוטים, והנה לע"ל כתי' ברחמים גדולים אקבצך שלע"ל יומשך בחי' רחמים גדולים הנ"ל וזהו שלע"ל יתגלה טעמי תורה.
29 אין אדם רואה חוב לעצמו : ראה שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ח"י אלול תש"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
די מצוה פון מעשר איז אַנדערש פון אַלע מצוות, וואָס מעשר איז דער ענין פון עשירות, עשר בשביל שתתעשר .
1 פ' ראה יד, כב. שבת קיט, א. תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין בהקדם מה שאמרו אין אדם רואה חוב לעצמו , ולכאו' הלא הוא מכיר את עצמו יותר מהזולת, דהזולת יכול לרמאות שלא יהי' תוכו כברו דהאדם יראה לעינים, אמנם הוא בעצמו מרגיש ויודע כל חטאיו כו', ומה זה שאמרו אין אדם רואה חוב לעצמו כו', אך הכוונה שאינו תופס מקום אצלו החטאים שלו, ועושה את עצמו כאינו רואה כו' מצד אהבת עצמו כמ"ש על כל פשעים תכסה אהבה, על דרך משל ב' בנ"א שאוהבים זה לזה, כמו שאמר דוד ליהונתן נפלאת אהבתך לי , אז אפילו יעשה לו כל היסורים מכל מקום לא יתפוס מקום אצלו מצד אהבתו כו', כמו"כ ויותר מכן אצל עצמו אינו תופס מקום כל חטאיו מצד אהבתו את עצמו , ומה שכועס על חבירו כשמגלה למוסר אזנו, לא מפני שגילה לו דבר חדש, דהרי הוא בעצמו יודע יותר מחבירו, רק שכועס על מה שתופס מקום אצלו, דהרי אני בעצמי יודע יותר ממך ואעפי"כ אין תופס מקום אצלי כלל, ואתה יודע פחות ממני ותופס מקום אצלך, ולכן הוא כועס, וכמו"כ למעלה כתי' לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ואין פירוש שאינו רואה ח"ו הלא ק"ו הוא הנוטע אזן כו' אם יוצר עין כו', אלא הכוונה שרואה ואינו תופס מקום אצלו כמ"ש וירא און ולא התבונן כו' מצד אהבתו לנש"י כמ"ש אהבתי אתכם אמר ה’ כו' ואוהב את יעקב כו', וכ"ז גורם ע"י אהבתו שלא יהא מסך מבדיל בינם לאביהם שבשמים, אבל אם יתפוס אצלו חטאיו של חבירו וישנא אותו, גורם למעלה גם כן שיתפוס מקום העוונות ח"ו ולא יומשך גילוי אלקות בנש"י ח"ו, וזהו מה שעלך סני פירוש כמו שאצלו ירצה שלא יתפוס מקום, וזהו כללות התורה, דכללות התורה הוא להמשיך גילוי אלקות למטה, והגורם לזה הוא מה דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושא הוא זיל גמור.
883 אין אדם רואה חוב לעצמו : שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'רלד
מקור מפורש
בדף זה
והרי זה מתאים בפרט לכתבו שיום הולדתו ביום הקדוש, להכנס לשנה החדשה בהחלטות נמרצות להפיץ תורת ה' תורת חיים ומצוותיו עליהם נאמר וחי בהם בכל מקום שידו מגעת על אחת כמה וכמה בסביבתו הקרובה.
8 יום הקדוש יוהכ"פ – ראה שבת קיט, א. טושו"ע אדה"ז או"ח סתר"י ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקנג
מקור מפורש
בדף זה
נחלה בלי מצרים (שבת קיט, סע"א), שלא במדת (ב"ר פי"א, ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקצה
מקור מפורש
בדף זה
עשירות (שבת קיט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרד
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרלג
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסז
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשעה
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'סה
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קיח
מקור מפורש
בדף זה
ראה שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בדף זה
דעמולט האָט מען, נוסף אויף אַלע מעלות פון "שבת שבתון" (עשירי יהי' קודש), אויך די מעלות פון קדושת יום השבת קודש (שביעי יהי' קודש).
29 ולהעיר שגם שבת היא תשובה עילאה (אגה"ת פ"י. וראה בהברכה הנ"ל לעיל ע' 386).
וידוע גם השייכות דשבת לתורה — כמובן גם ממ"ש בגמרא (שבת פו, ב) דלכו"ע בשבת ניתנה תורה. וממ"ש בזהר (ח"ג כט, א. ומרומז בשבת קיט, א. וראה לקו"ש ח"א ע' 40) דת"ח איקרי שבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
בין בני ישראל עצמם נקראים תלמידי חכמים במיוחד בשם "שבת", משום שעיקר עיסוקם של תלמידי חכמים הוא תלמוד-תורה, עד לאופן של "תורתו אומנתו", ולכן הם בכל יום ויום בדרגת "שבת", מובדלים ומרוממים מחולין ומענייני העולם.
34 נקראים תלמידי חכמים. . "שבת" : זח"ג כט, א. קכד, סע"ב (ברע"מ). וראה ברכות מז, סע"ב, שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
דבר זה מרומז גם בתלמוד.
40 שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ברם, כאשר "ששת ימים תעשה מלאכה" (כבדרך־אגב) – "וביום השביעי שבת שבתון", מאיר אז אור השבת, ואף, יתר על כן, "שבת שבתון", פעמיים שבת, משום שמי שלדידו "תעשה" בדרך־ממילא הריהו בכל ימות השבוע בבחינת "שבת", ואילו כשמגיע יום השבת באה לו תוספת קדושה, שבת שבתון, (כך מתורצת הקושיא השלישית).
11 ראה שבת קיט, א. זח"ג כט, א. תקוני זהר תכ"א (מו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ברם, כאשר "ששת ימים תעשה מלאכה" (כבדרך־אגב) – "וביום השביעי שבת שבתון", מאיר אז אור השבת, ואף, יתר על כן, "שבת שבתון", פעמיים שבת, משום שמי שלדידו "תעשה" בדרך־ממילא הריהו בכל ימות השבוע בבחינת "שבת", ואילו כשמגיע יום השבת באה לו תוספת קדושה, שבת שבתון, (כך מתורצת הקושיא השלישית).
11 ראה שבת קיט, א. זח"ג כט, א. תקוני זהר תכ"א (מו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
פירוש "מלוה מלכה" הוא, הרי, ליווי המלכה (השבת), ואם כן שייכת היא לשבת, ומתקיימת סעודה זו לאחר ההבדלה, בשבוע שלאחר השבת.
1 שבת קיט, א. ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
פירוש "מלוה מלכה" הוא, הרי, ליווי המלכה (השבת), ואם כן שייכת היא לשבת, ומתקיימת סעודה זו לאחר ההבדלה, בשבוע שלאחר השבת.
1 שבת קיט, א. ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לב
מקור מפורש
בדף זה
כל שכן הנמצאים בכל ימות השנה באהלה של תורה ותפלה, אינם עסוקים בעובדין דחול, וכל השנה לדידם בבחינת שבת – צריך זמן זה, של חדשי אלול ותשרי, להיות לדידם:
10 ראה הזוהר חלק ב צד, ב. שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
5 שבת קיט, א. תעגית שם:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
5 באופן דרויחא : עשירות (שבת קיט, א וראה כתובות סן, 35.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
3 לשון הכתוב -- תהלים כד, א. וראה שבת קיט, א. צוואת ר"י החסיד אות מז (סמ"ך). ומש"כ בדמשק אליעזר (לשם) שלא ליכתוב פסוק שלם (עפמש"כ בתוד"ה יתר קידושין ל, א) - הרי משנה וכותב ,לה'". ופוק חזי מאי עמא דבר, דכו"כ נהגו לכתוב כן בספריהם. -- ולהעיר מהנוהג בכו"כ אסיפות דיר"ש לכתוב ,ברוך הבא בשם ה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט שיוהכ"פ עצמו מחויב בכבוד ונלמד מאותו הכתוב המלמד כבוד שבת (שבת קיט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
1 ש"ק ח"י אלול: יום הולדת שני המאורות הגדולים: הבעש"ט (בשנת נח"ת) ורבנו הזקן (בשנת קהית) -- ספר השיחות תש"ג עי 141 ואילך. ולהעיר אשר רשב"י ות"ח בכלל איקרי שבת (זח"ג קמד, ב. כט, א. וראה שבת קיט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 שבת קיט, א. וראה לקו"ש ח"א ע' 40.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
ומרומז בשבת קי"ט, ע"א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
בדף זה
להעיר משבת קיט, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
2 שבת קודש . . ח"י אלול: יום הולדת את שני המאורות הגדולים: הבעש"ט (בשנת נח"ת) ורבנו הזקו (בשנת קה"ת) - ספר השיחות תש"ג ע' 141 ואילך. וראה לעיל ע' 178 ואילך, ובהנסמן שם. ולהעיר, אשר רשב"י (ות"ח בכלל) איקרי שבת (זח"ג קמד, ב. שם כט, א. וראה שבת קיט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בדומה לכך בעבודת האדם, כאשר יהודי עושה משכן לה' יתברך, על ידי קיום מצוות ויהדות בכלל, ישנם שני ענינים:
48 להעיר ד"בכל כוחו" פי': 1) במצות מלקות – כח הגשמי שבידו (מכות כב, ב), 2) בעניית אמן ישר"מ – כח הכוונה שבנפשו (שבת קיט, רע"א). (משיחת ש"פ פקודי תשכ"ה)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 *) וידוע מ"ש בזהר (ח"ג כט, א. ועוד. ומרומז בברכות מז, סע"ב. שבת קיט, רע"א) דת"ח הוא כיום השבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ומכל-שכן אלה הנמצאים במשך כל השנה כולה באהלה של תורה ותפלה, ואינם עסוקים בעובדין דחול, היינו, שבמשך כל השנה כולה הם בבחינת " שבת " – הרי הזמן דחדשי אלול ותשרי צריך להיות אצלם בבחינת " שבת שבתון ", כלומר, שבזמן זה צריכים למעט עוד יותר בהתעסקותם בעובדין דחול (אפילו בעובדין דחול המועטים שלהם), ולהוסיף בהענינים של תורה ועבודה.
886 ראה זח"ב צד, ב. שבת קיט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ועד לתבשיל שמן ומשקה מבושם, כפי שפוסק הרמב"ם בנוגעלסעודת שבת – כמ"ש בזהר שתלמיד חכם איקרי שבת, ומרומז גם בסיפור הגמרא שהגיע אורח תלמיד חכם והגישו לו סעודה חשובה ביותר ("אַ געוואַלדיקן וואַרעמעס"), וכששאל אותם מניין ידעו שהוא מתכונן להגיע?
192 שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
רמז לזה ישנו גם בגמרא:
62 שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי גם הוראה בנוגע לאלו שהם בבחי' שבת ("שבת'דיקע אידן"), ש"תלמיד חכם איקרי שבת", שגם הם צריכים להבטיח את עצמם תמיד ("האַלטן אין איין באַוואָרענען") מפני ענינים בלתי-רצויים.
49 זח"ג כט, א. וראה שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', ז' תשרי ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
יום כפור נקרא אצל בני ישראל בשם "יום הקדוש", היום המקודש ביותר מכל השנה.
1 ראה שבת קיט, א. זח"ב מז, א. אוה"ת נ"ך ע' רעח. סהמ"צ להצ"צ קעט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ויש לבאר א' הענינים בזה בנוגע לכללות בנ"י, שיש ביניהם כאלה שהם בבחי' שבת, ת"ח איקרי שבת, היינו, שההשגחה העליונה העמידה אותם על החלק היפה, להיות עיקר עסקם בלימוד התורה, ומקומם בד' אמות של קדושה, תורה ותפלה וחסידות.
43 ראה זח"ג כט, א. ועוד. ומרומז בברכות מז, סע"ב. שבת קיט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
הפירוש ד"מלוה מלכה" הוא – ללוות (את השבת, שנקראת בשם) מלכה, וא"כ, הרי זה שייך לשבת.
1 שבת קיט, א ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה מודגש ביותר ביום העשירי מ"עשרה ימים" אלו, שהוא הכי פנימי שבהם, שלכן נקרא "יום הקדוש", ובו היא עיקר הכפרה, שלכן נקרא "יום הכיפורים", כמ"ש "כי ביום הזה יכפר עליכם גו' לפני הוי' תטהרו" – "לפני הוי'" דייקא, היינו, שבנ"י מתעלים לדרגא שלמעלה משם הוי', דרגא שלמעלה משמות, "דלא אתרמיז בשום אות וקוצא" (כלשון הזהר).
39 ראה שבת קיט, א. זח"ב מז, א. אוה"ת נ"ך ע' רעח. סהמ"צ להצ"צ קעט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ולמעלה מזה הוא יום הכיפורים, שנקרא "יום הקדוש" , שבו כל ישראל דומין למלאכים – בהבדלה לגמרי מהעולם, שלכן ישנו אז החיוב דהחמשה עינויים , כולל גם העינוי בנוגע למציאות של אכילה ושתי'.
354 ראה שבת קיט, א. זח"ב מז, ב. אוה"ת נ"ך ע' רעח. סהמ"צ להצ"צ קעט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
יום הכיפורים הוא יום היותר קדוש, שנקרא "יום הקדוש" סתם, "שבת שבתון" ; ואילו חמשה עשר באב, הרי ברוב השנים הוא יום חול, א' מששת ימי החול.
843 ראה שבת קיט, א. זח"ב מז, סע"א. אוה"ת נ"ך ע' רעח. סהמ"צ להצ"צ קעט, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע הסיפור שפעם ראה הבעש"ט יהודי שמחלל שבת, והתחיל להתבונן כיצד מגיע לו לראות ענין כזה, עד שנזכר שהשתמש פעם בתלמיד-חכם, והרי "ת"ח איקרי שבת" .
33 ראה זח"ג כט, א. ועוד. וראה גם ברכות מז, סע"ב. שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
שהעבודה דר"ה ויוהכ"פ וחגה"ס היא עבודה כללית על כל השנה, כמו כלל, שאין בכלל אלא מה שבפרט, היינו, שלא זו בלבד שכדי שהעבודה דר"ה ויוהכ"פ וחגה"ס (כלל) תהי' כדבעי צריכה להיות ההכנה לפנ"ז בעבודה דכל השנה כולה (פרט), אלא גם בנוגע להמשכת הכלל (העבודה דר"ה ויוהכ"פ וחגה"ס) אל הפרט (עבודת כל השנה כולה), שהמעמד ומצב היותר נעלה שבו עומדים בר"ה ויוהכ"פ, ימים נוראים וימים קדושים , שבהם אומרים המלך הקדוש וכו', יומשך אצלו בכל השנה כולה בכל עשיותיו שהם באופן דבכל דרכיך דעהו, להיות בצוותא וחיבור עם שמך קדוש, ועם אתה קדוש.
190 ראה נחמי' ח, ט ואילך (לענין ר"ה). ישעי' נח, יג (לענין יוהכ"פ – ראה שבת קיט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וטעם הדבר – "כדי ללוות את השבת", וזהו גם שסעודה זו נקראת "סעודת מלוה מלכה", ע"ש שמלוין את "שבת המלכה" בצאתה (שאז מתחילים ימי החול), וכפי שמוסיף רבינו הזקן בשלחנו הטהור:
49 שבת קיט, רע"א. שו"ע אדה"ז שם סרס"ב ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
השבת הוא דרגתו של הרבי ("ת"ח איקרי שבת" ), כך, שעי"ז יתוסף עוד יותר בהפיכת י"ז בתמוז לששון ולשמחה, נוסף על מה שנפעל מצד הקביעות ביום השבת.
1251 זח"ג כט, א. ועוד. וראה ברכות מז, סע"ב. שבת קיט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
2620 שבת קיט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והמעבר מהאכילה דיום השבת לאכילה דימות החול הוא ע"י "ממוצע", שזוהי האכילה דמוצאי שבת, שקשורה עם שבת, שלכן נקראת "מלוה מלכה", היינו, שמלווים את "שבת המלכה" , וכהלשון המובא בפוסקים :
2466 שבת קיט, רע"א. שו"ע אדה"ז שם סרס"ב ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"שבת המלכה" ) –
215 שבת קיט, רע"א. שו"ע אדה"ז שם סרס"ב ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
יוהכ"פ (שהוא בדוגמת פורים ), שאינו קשור עם ענין של גלות וחורבן ח"ו (כמו ד' הצומות), להיותו "יום הקדוש" , עליו נאמר "אחת בשנה יכפר"; וכיון שבהכרח להפסיק את האיסור דהספד ותענית בימים קבועים אלו, לכן אוקמוהו אעיקרי' – בימי הפורים בלבד.
1455 ראה שבת קיט, א. זח"ב מז, א. אוה"ת נ"ך ע' רעח. סהמ"צ להצ"צ קעט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
משה – ענינו חכמה, ולכן "נקרא תלמיד חכם בשם משה כדאיתא בגמרא משה שפיר קאמרת" , והרי ת"ח איקרי שבת .
2211 זח"ג כט, א. ועוד. וראה ברכות מז, סע"ב. שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בדף זה
וש"נ ), ואין אכילה ושתי' , ו גם נעילת הסנדל אסורה , כי צריך להיות " של נעליך " , כיון שהוא יום " קדוש ה' " (שבת קיט, א ) – צורה בלא גולם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בדף זה
דהנה מבואר למעלה בענין עשרה עומקי' שבעי"ת שהן בחי' י' כתרים לי"ס דאצי' והנה בעשרת הימים דעי"ת נמשך בכל יום בחי' כתר אחד לספי' אחת מי' הספירות וכן בכל יום עד יו"כ שהוא יום העשירי שהוא לנגד בחי' ספי' הכתר עצמו שהוא הכולל כל הספי' לפי שהוא ראש ומקור לכולן וע"כ יו"כ נק' קדוש הוי' כלומר מובדל משם הוי' שבנאצלי' כו' וד"ל.
55 יו"כ נק' קדוש הוי' : ראה ישעי' נח, יג. שבת קיט, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמב (ד)
מקור מפורש
בדף זה
הנה בנו של הבית הלל כתב בהג"ה דדוקא עד שליש דהידור מצוה עד שליש, וסיים דדגים הוא חיוב גמור מדאורייתא ע"ש, והוא תמוה מאוד, שהרמב"ם והשו"ע השמיטו חיוב דאורייתא, ועוד מי כתיבי דגים באורייתא, וגם מדרבנן אין טעם בדרך הנגלה שיתקנו דוקא דגים, ומה שהזכירו דגים בגמרא בכמה מקומות היינו למצוה מן המובחר, ולכן מי שאין ידו משגת פטור.
מח שבת קיח, ב (דגים גדולים; כסא דהרסנא). שם קיט, א (שיבוטא). תוספתא פאה פ"ד ה"ח (דג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
בדף זה
ומה שהזכירו דגים בגמרא בכמה מקומות , היינו למצוה מן המובחר .
129 שבת קיח , ב ( דגים גדולים ; כסא דהרסנא ). שם קיט , א ( שיבוטא ). תוספתא פאה פ " ד ה " ח ( דג ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בדף זה
בחוצפא ועזות לבד דחוצפא אפי' כלפי שמיא כו', והוא ע"י [ה]שפלות ובזיונות שמשפיל לרע מגיאותו אחר שגיאותו בחנם כי אחריתו רימה ותולעה ויתמרמר בנפשו ברוגז וכעס גדול ע"ע על עצם הגיאות ועזות לבו למרוד בקונו כו' (ולא יחפה ע"ע להקל בדבר מצד אהבת עצמו עד שאין רואה חוב לעצמו או מצד הקלות שאינו חושש על נפשו אם למות ואבדון תלך כו' או מצד מיעוט הדעת ועיקר הכלל הוא מיעוט היראה וכמשי"ת), וברוגז וכעס זה יגבר על [ה]יצה"ר בניצוח גדול לעמוד עליו [ו]להפילו מגיאותו בתכלית עד שנשבר הגסות לגמרי ומכניעו לימשך גם הוא אחר הטוב ויהי' סו"מ שלא להתגאל בחומרית עוה"ז רק מה שמן ההכרח, ויהי' ביטול הרצון רק לה' לבדו וכמ"ש בכל לבבך בב' יצריך דוקא שגם היצה"ר יהי' לו התפעלות אהבה אלק[י]ת כו' והיינו לאכפיי' לס"א כנ"ל וד"ל.
277 שאין רואה חוב לעצמו : שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בדף זה
והגם שמטבע האדם שאינו רואה חוב לעצמו כלל ה"ז הוא מצד בחי' הרגשת עצמו ביותר כידוע, אבל מצד שפלותו וענוה שלו
421 שמטבע האדם. . חוב לעצמו : שבת קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי לה"ע המבואר לעיל - ביאור והתהלכתי
מקור מפורש
בדף זה
והנה זהו רק הארה מבחי' שבת שבתון אבל בחי' שבת שבתון בעצם הוא בחי' יוה"כ שנק' קדוש ה' כו' והוא בחי' עצמיות הרצון בחי' רעדכ"ר
86 יוה"כ שנק' קדוש ה' : ראה ישעי' נח, יג. שבת קיט, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ג
מקור מפורש
בדף זה
ועד שאני במבוכה הזאת לא מזיגנא רישאי כו', שאמרתי שבודאי לא סמכו הבית דין על ה"ר אליעזר מוורדין נגד כל החולקים עליו.
58 ע"פ שבת קיט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר