ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה א

279

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ערכו של דבר תלוי בחשיבותו ובאיכותו – ה"צורה".

בדומה לכך בעבודת האדם, כאשר יהודי עושה משכן לה' יתברך, על ידי קיום מצוות ויהדות בכלל, ישנם שני ענינים⁴⁸: עצם העשיה – ה"משכן", וכוונת המצוה – ה"שווי" של העשיה, תוכנה וצורתה.

עלולים לחשוב, שכאשר יהודי "מוסר" לקדוש־ברוך־הוא רק עשיה גשמית, ללא כוונות – הרי כיצד מתאים לומר שאפשר על ידי כך לבנות משכן לה' יתברך?

על כך מדגישים, שמשקלי נדבת המשכן הם "פוקד על פי משה": משה רבינו מתמסר ו"פוקד" גם את ה"משקלות" שנתנו לישראל, וכך הם ראויים להיות חלק מהמשכן לה' יתברך.

עד שהמטבע שנותנים ישראל נעשה⁴⁹ "מטבע של אש⁵⁰ – חדור באש הנשמה⁵¹ – ועל ידי כך בונים את המשכן הפרטי בשלמותו,

ועל ידי זה – מקדימים וזוכים לבנין בית המקדש הכללי – השלישי, במהרה בימינו ממש.

הערות

48. להעיר ד"בכל כוחו" פי': 1) במצות מלקות – כח הגשמי שבידו (מכות כב, ב), 2) בעניית אמן ישר"מ – כח הכוונה שבנפשו (שבת קיט, רע"א). (משיחת ש"פ פקודי תשכ"ה)
49. בהקדמת כי תשא (משה) את ראש בנ"י.
50. פרש"י תשא ל, יג (מירושלמי שקלים פ"א ה"ד ובכמה מדרשים) – וממשיך "(מטבע של אש) ומשקלה מחצית השקל", חיבור ד"אש" ו"משקל". וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ס"ע 415 ואילך. לעיל ע' 268 ואילך.
51. הלקוחה מתחת כסה"כ (זח"א (מהנ"ע) קיג, א. זח"ג (רע"מ) כט, רע"ב. נשא קכג, ב. ועוד) – כמטבע דמחצה"ש (ירושלמי שם ובכמה מדרשים).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.