278

וכאן אין מופיעים החישובים של ה"הותר"?

לגבי שלוש השאלות האחרונות מסבירים⁴², שמשה מסר את החישובים של הדברים החשובים ביותר, אך לא של הפרטים שאינם כל כך חשובים ויקרים⁴⁰, וכך אפשר להסביר, שסכום הכסף של נדבת המשכן לא היה גדול, וכן "והותר" לא היה "דבר חשוב"⁴³.

אך אין די בפירוש זה: אם הסיבה לכך ש"נמנו כל משקלי..." היא משום שגבאי צדקה צריך למסור את החשבונות של כספי הצדקה כדי למנוע חשד וכדומה²² – הרי צריך לנהוג כך הן כשמדובר בסכום גבוה, והן בסכום פעוט: מצד "והייתם נקיים מה' ומישראל" צריך לפרסם חשבון מלא ומפורט, אפילו על שקל אחד⁴⁴.

ואם כך, קשה: כיצד ייתכן שרש"י אינו עונה על שאלות אלו, המתעוררות בפשוטו של מקרא, כפי שאכן רואים שחלק מן המפרשים מתרצים זאת במספר תירוצים, כל אחד בדרכו.

אך לפי האמור לעיל בפירוש רש"י אין הקושי' קיימת מלכתחילה⁴⁵: במינינים המופיעים בפרשה זו אין התורה מתכוונת לומר שמשה מסר את החישובים המפורטים של כל נדבות המשכן, אלא שאלה המנינים שביצע משה, כממונה על המשכן, כדי לחשב את הנדבות. וכדי לספר ענין זה מספיקה דוגמא, המנין של הנדבות העיקריות, "לכסף ולזהב ולנחושת"⁴⁶.

ולכן אין קושי בכך שלא נמסר חשבון מפורט של השימוש בזהב – כי אין הכוונה כאן לפרט מה עשו בנדבות וכיצד השתמשו בהן, כדי להימנע מחשד, אלא, כדיוק רש"י "נמנו כל משקלי נדבת המשכן", שמנין המשקלים מופיע בפרשה זו – "אלה פקודי" – כי זהו תפקיד הממונה (והפירוט למה שמשו הנדבות מופיע רק בדרך אגב) –

ולכן אין הכרח לפרט את כל הפרטים⁴⁷ למה שימש הזהב, ואף לא בדרך אגב כשאר הנדבות.

ח. גם ה"משקל" חשוב

מיינה של תורה בפירוש רש"י:

כאמור לפני כן, הדיוק בלשון רש"י הוא "נמנו כל משקלי נדבת המשכן" – שמשה מנה כאן את ה"משקל". אין כאן חשיבות לערך ולשווי של הזהב הכסף והנחושת, אלא רק של המשקל.

ההבדל בין משקל לבין ערך הוא: משקל הוא רק החומר וכמותו, ואילו