שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'לב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וזכות פעולותי' לעזור לגן ולחינוך הכשר, שזהו עזר לבני ה' שיתחנכו להתנהג על פי רצון אביהם שבשמים, יעמוד לה במדה כנגד מדה שיהי' לה נחת יהודי מבתה, מתוך בריאות, ותוכל להוסיף עוד בהפצת היהדות מתוך שמחה, כהוראת ימי חנוכה אלה ומצות נר חנוכה מוסיף והולך מוסיף ואור.
1 במדה כנגד מדה : סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'פג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וגדולה צדקה (וגמ"ח) שמקרבת את הגאולה וכנ"ל – מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה – בסבר פנים יפות ובשמחה ובט"ל כי – כימי צאתך מארץ מצרים – בני ישראל יוצאים ביד רמה,
11 מדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רפד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
– ובזה שייכות מובנת גם בפשטות (וע"פ ההנהגה, המובנת ג"כ בפשטות – מדה כנגד מדה):
2 מדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ויה"ר אשר כ"ז – הנה במדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה – יזרז וימהר קיום היעוד:
7 במדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ויה"ר אשר כ"ז – הנה במדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה – יזרז וימהר קיום היעוד:
9 במדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה כמה פעמים ככה, יתברכו כל אחד ואחת מהם בשפע ברכות מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, בכל המצטרך, ובפרט בהצלחה בלימוד תורתנו הקדושה בתוספת שקידה והתמדה ובקיום מצותי' בהידור, ויהי' כל אחד ואחת מהם מקור לא אכזב של נחת אמיתי, לגאון ולתפארת, להוריהם ומוריהם ומוסדות חינוכם ולכל בית ישראל.
2 מדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה (סנהדרין צ, א) -
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא (תחה"מ) כו' ואלו שאין להם חלק לעוה"ב האומר אין תחה"מ מן התורה כו' (סנהדרין צ, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והחפזון דקדושה כאן למטה "ממשיך" — מדה כנגד מדה — את החפזון של "עת קץ", ומיד לאחר מכן, "לא עכבם אפילו כהרף עין", את הגאולה של "כימי צאתך מארץ מצרים" באופן של "אראנו נפלאות",
80 מדה כנגד מדה : סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך, ובמדתו של הקב"ה — כמ"פ ככה (סוטה יא, א ובתוד"ה מרים שם, מתוספתא סוטה פ"ד, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
כשאדם אינו מסתפק בקיום המצוה עפ"י ההלכה בלבד, אלא גם מהדר במצוה, ומשתדל שקיום המצוה יהיה בהידור – נותן הקב"ה מדה כנגד מדה, הנהגה שלמעלה מהטבע.
35 סנהדרין צ, א. (משיחת נר ה' דחנוכה, תשי"ג)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
כשאדם אינו מסתפק בקיום המצוה עפ"י ההלכה בלבד, אלא גם מהדר במצוה, ומשתדל שקיום המצוה יהיה בהידור – נותן הקב"ה מדה כנגד מדה, הנהגה שלמעלה מהטבע.
35 סנהדרין צ, א. (משיחת נר ה' דחנוכה, תשי"ג)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
במשנה ובסוגית הגמרא במסכת סוטה מוסבר הענין של מדה כנגד מדה לגבי מעשיו של האדם בפועל, ולא לגבי כוונותיו והרגשתו של האדם.
54 ראה חדא"ג מהרש"א סנהדרין צ, א (ד"ה מנין).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וההסברה בזה – ע"פ מארז"ל "במדה שאדם מודד בה מודדין לו", "כל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה",
1722 סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
לבוא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעוה"ז", היינו, ששכר זה הוא באופן של "מדה כנגד מדה", כיון שרואה ומכיר שהיסורים עצמם אינם יסורים, אלא טוב נעלה יותר, ובגלל גודל מעלתו ה"ה מכוסה.
1486 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
אמנם, אם האדם רוצה שהקב"ה יראה לו היכן ללכת – צריך הוא עצמו להתנהג גם באופן זה, כי, מדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה":
515 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה יא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
מדותיו של הקב"ה הן מדה כנגד מדה, ולכן, כדי לפעול שיתנהגו עמו שלא על פי דין, שלא ימצאו עניניו בבית דין של מעלה, אלא יתנהגו עמו לפנים משורת הדין, ומלפניך, דוקא, משפטו יצא, מלפני יחידו של עולם – צריך גם הוא, בחייו ובהנהגותיו, לצאת ממדת הדין וההגבלה, מסדר ההשתלשלות שלו, ולייחד כל עניניו עם יחידו של עולם.
836 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ב) כיון שהוא זקוק שהקב"ה יתן לו, והרי הקב"ה בודאי אינו חייב לו דבר – צריך ומחוייב הוא לעשות "מדה כנגד מדה", ליתן לזולתו, אף שאינו חייב לו.
11 לשון חז"ל – סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
הנהגה ניסית – באה ע"י הידור מצוה דוקא; כאשר לא מסתפקים בקיום המצוה רק ע"פ דין, אלא מהדרים בהמצוה, משתדלים שהמצוה תהי' בהידור – אזי נותן הקב"ה "מדה כנגד מדה", הנהגה שלמעלה מהטבע.
10 סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וע"י פעולתו בה"אתרא", פועל גם ה"אתרא" בו – "מדה כנגד מדה" – שבגלל עבודתו ופעולתו בה"אתרא", משלם לו הקב"ה בבני חיי ומזוני רויחי.
171 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולמעלה יותר, דהנה במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים, שזה קאי על כל נשמות ישראל, כמאמר כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב (כי) ועמך כולם צדיקים, והיינו שכל הנשמות הם מושרשים בהעצמות, והוא בבחינת שלמעלה גם מידיעת עצמו, ולכן, הנה השבחים של הנשמות מעוררים להיות המציאות דע"ס הגנוזות, ושיהיו נמשכים בע"ס הגלויות.
23 משנה סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכאשר יהודי עומד בתנועה של ביטול לבעל הרצון, אזי מקבל גם ההמשכה מלמעלה באופן כזה – במדה כנגד מדה (שהרי אף שמדה בטל, במדה לא בטל) – שנמשך מבחי' שלמעלה מסדר השתלשלות בכל הענינים דבני חיי ומזוני רויחי, ובכולם רויחי, כדי שינצל אותם לרוחניות, כמאמר אדמו"ר הזקן שהקב"ה נותן לבני ישראל גשמיות כדי שיעשו מזה רוחניות:
217 סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והנה טעם ההסתר שמסתלק הפנימיות, הוא, מפני שהעבודה היא באופן דפנו אלי עורף ולא פנים, בבחי' החיצוניות ולא בבחי' הפנימיות, ולכן מסתלק בחי' הפנימיות, מדה כנגד מדה.
42 ראה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ויצא, ב' כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והרי סדר השמחה והריקודים – שבעת הריקוד מגבי' האדם רגלו מעל הארץ, היינו, שמתרומם מעניני ארץ וגשם, ואז – במדה כנגד מדה – מגביהים אותו מלמעלה מארציות לרוחניות, ולרוחניות אמיתית, ובאופן ד"הולך ואור עד נכון היום".
58 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והיינו, שכאשר עבודת האדם למטה קשורה עם תענוג, שכל או הרגש הלב, אזי גם ההמשכה מלמעלה היא באופן כזה [שהרי כל ההמשכות וההשפעותלמטה הם במדה כנגד מדה, לפי ערך האתערותא דלתתא ולפי ערך כלי המקבל], שההמשכה היא בסדר השתלשלות, ובמילא ה"ה במדידה והגבלה.
73 ראה סנהדרין צ, א. סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וזוהי גם מעלת עבודתו של יצחק, שהתחלת העבודה היא בענין הכלים, היינו, בענינים כאלה שבגילוי הם מגבילים, מעלימים ומסתירים, והעבודה היא לגלות בהם שם הוי', שעי"ז מתמלאת תכלית הכוונה העליונה דדירה בתחתונים, ומצד זה גדלה מעלתו של יצחק שנקרא בשם ידיד, שזוהי מעלה יתירה גם לגבי אברהם.ו) ועפ"ז מובן שמצד עבודתו של יצחק בבירור וזיכוך הכלים ובירור וזיכוך הישות שבעולם, נעשית גם הפעולה שלמעלה באופן כזה, מדה כנגד מדה, להיות הענין דיחלצון ידידיך.
66 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
אלא הוא עצמו משתדל לקרב את הערבה – אזי מתנהג עמו הקב"ה באופן ד"מדה כנגד מדה", דהיינו שאף שהאמת היא (כפי שיודע בעצמו) שהוא אינו אלא "ערבה", מ"מ, לוקח אותו הקב"ה ומכניסו ב"סוכה אחת".
42 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, אלא כמה פעמים ככה – הרי פעולה הנ"ל תביא תוספת ברכה והצלחה בעבודה שלהם בלימוד התורה, עבודת התפלה וקיום המצוות,
61 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וגדול שכרם – שנותנים להם מלמעלה ב"מדה כנגד מדה", שעולים תמיד בעילוי אחר עילוי,
58 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וטעם הדבר – "כי זה לעומת זה כו'", היינו, שהאדם התחתון הוא לעומת אדם העליון שעל הכסא (כמרומז גם בכך שנקרא "אדם", על שם אדמה לעליון), ולכן צריך האדם התחתון ללמוד מהענינים שנעשים למעלה, ולידע שעל ידי העשי' למטה נעשה כן גם למעלה,כמ"ש "כמים הפנים לפנים וגו'", וכפירוש הבעש"ט על הפסוק "ה' צלך", שכשם שה"צל" מתנענע בהתאם לתנועות אברי האדם, כך מתנהג הקב"ה כמו האדם, שכאשר האדם מתנהג במדת הטוב והחסד, מתנהג גם הקב"ה במדת הטוב והחסד, "מדה כנגד מדה".
138 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והטעם לזה – כיון שהקב"ה משלם "מדה כנגד מדה", ולכן, בשעה שנותן צדקה לעני ומחי' רוח שפלים, אזי משלם לו הקב"ה ומחי' גם אותו, שתפלתו תהי' כדבעי, ובמילא גם לימוד התורה והעסק שלאח"ז הם כדבעי.
27 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והענין בזה – שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, ולכן, כיון שפעולת הצדקה היא שמחי' רוח שפלים, הנה עי"ז יהי' גם הקב"ה מחי' רוח שפלים, והרי אין לך שפל יותר מעוה"ז, ובמילא יומשכו כל הענינים בעוה"ז, בכל המצטרך, בבני חיי ומזוני רויחי.
129 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומצד תכלית הביטול שלא בקשה דבר, נמשך לה מלמעלה עזר וסיוע נעלה יותר מהעזר וסיוע שנמשך ע"י המלאכים, וכפי שממשיך בכתוב כי אם את אשר יאמר הגי, כמבואר בתורה אור שהגי הוא מלשון הגיון, אותיות המחשבה, ובזה גופא, לא באופן שהמחשבה היא בהעלם, אלא כפי שנמשכת בגילוי, כמרומז בהגי שהוא ג"כ מלשון כאשר הוגה מן המסלה, היינו, כפי שהמחשבה באה באותיות בולטות, שזהו גם הגי מלשון ההוגה את השם באותיותיו, וקאי על בחינת המלכות כמו שהיא בעולם האצילות (למעלה מאותיות הדיבור, שקאי על בחינת המלכות כמו שהיא בבי"ע), כפי שנמשכת להיות עזר וסיוע לנשמות שהם בתכלית הביטול (לא ביקשה דבר).
22 משנה סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
אך הענין הוא, דהנה ידוע שכל הענינים שלמעלה תלויים בעבודת האדם, כי מדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה.
19 סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובהקדמה – שכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, הרי מובן שענין השכר צריך להיות מעין העבודה, שלכן, הנה ע"י עבודה זו זוכים לשכר זה.
81 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכאשר ניתוסף בזה גם הענין ד"אל ירע לבבך בתתך לו" – הרי כיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, תהי' גם הנתינה של הקב"ה באופן כזה, היינו, שלא זו בלבד שנותנים לו כל מה שצריכים ליתן לו, אלא עוד זאת, שהנתינה היא בשמחה ובטוב לבב, ללא העלמות והסתרים, ללא קשיים ויגיעה.
223 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכל זה אינו אלא באופן של "מדה כנגד מדה", אבל ברכתו של הקב"ה הרי היא כמה פעמים ככה.
64 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
הקב"ה מתנהג עמנו ב"מדה כנגד מדה".
12 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וענין זה יביא הצלחה מופלגה גם בעניניהם הפרטיים, ובמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אבל בתוספת כמה פעמים ככה – "ויעש להם בתים", בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות.
32 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וענין זה נעשה ע"י ההנהגה ד"דונו דיני" – לדון ולשפוט את עצמו ולהתבונן בחסדי הקב"ה שנתן לו העזר והסיוע לנצח במלחמת היצר, אף שאינו ראוי לכך, ולכן, מחוייב גם הוא להתנהג בהנהגה זו ("מדה כנגד מדה") עם הזולת, היינו, שמבלי הבט אם הוא חייב לו אם לאו, אם הוא ראוי לכך – לפי חשבונו – אם לאו, הרי הוא עוזר ומסייע לו למצוא את אבידתו.
183 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והוא ע"ד מה שמצינו בתורה שדוד הי' מחבר תורה דלמעלה בקוב"ה, הנה כן הוא גם במצוות, אשר קודם עשייתם, בברכת המצוות אומרים אשר קדשנו במצוותיו, במצוותיו שנמשכו כבר בחסד עליון וממשיכם על עצמו ומחברם בעולמות, וע"י עשייתו את המצוות הנה גם הקב"ה מנענע בראשו שהוא המשכת העצמות, וכן בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וכן בכל הענינים הרי הקב"ה עושה מדה כנגד מדה, דזה שמצוה לישראל לעשות הוא עושה בעצמו, היינו שע"י עשיית איש הישראלי הוא ממשיך אותםמחדש ובתוספות כח מהעצמות.
51 ראה סנהדרין צ, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והנה, כיון שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה", אלא כמה פעמים ככה,
38 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובכדי להגיע לבחי' בל"ג האמיתי, הרי זה דוקא ע"י ירידת הנשמה בגוף ונה"ב שהם הפכים מאלקות, והיינו, לפי שעבודה זו שמהפך את הנה"ב היאבבחי' הבל"ג שבאדם, בכל מאדך, ולכן עי"ז נמשך לו גם מלמעלה בחי' בל"ג האמיתי, כי, מדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, ולכן הנה ע"י העבודה דבכל מאדך, הרי הוא מגיע לבחי' בל"ג האמיתי שהוא העצמות.
50 סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
כאשר דבקים (כהציווי "הדבק בתלמידים ובחכמים") בתורתם של ראשונים – אפילו בדרך העברה בעלמא , כמו כניסה בעלמא לחנותו של בשם, ועאכו"כ כאשר עושים זאת מתוך יגיעה , ובאופן שהתורה קוראת זאת בשם יגיעה – אזי השכר הוא באופן של "מדה כנגד מדה", דהיינו, בענין זה גופא, שכשם שאצל הראשונים היו העינים פקוחות והחדר מואר, יהי' כן גם אצל אלו שמתעסקים בתורתם של ראשונים.
275 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ופרט מיוחד בקנאה – שמגעת ופועלת ב"עצמות", עיקר גוף האדם ועצמיותו – כשמו – ועי"ז גם בעיקר נשמתו, ועד לעצמותו, שלכן, ע"י קנאת סופרים יכול להגיע עד לעצם הנפש, היינו, שמקשר את כל עצמותו בלימוד התורה, וע"י התקשרות עצם הנפש בתורה, הרי, במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה, פועלים גם המשכת העצמות (שלמעלה) בתורה.
107 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וע"פ הידוע שכל המשכה מלמעלה באה ע"י עבודה המתאימה להמשכה זו, כיון ש"כל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה", הרי מובן, שכדי להמשיך מחסדים המכוסים, צריכה להיות העבודה ד"בכל מאדך" (שלמעלה מבחי' "בכל לבבך ובכל נפשך"), שהו"ע העבודה דפנימיות הנפש, ובכללות הו"ע עבודת התשובה שהיא "בחילא יתיר" (למעלה מעבודת הצדיקים שהיא בסדר מסודר), ומגעת בפנימיות הנפש; ולכן גם למעלה מגעת עבודה זו בבחי' מאד שלמעלה, פנימיות אלקות.
33 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
כיון שעבודתו של בעל תשובה היא באופן של אין ערוך – מגיע לו בשכרו שיוציאו אותו ממדידה והגבלה , שהרי מדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה.
52 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, אבל כמה פעמים ככה, הרי עי"ז שמתעסקים עם הזולת להוציאו מן המיצר, אזי יוציא הקב"ה אותו מהמיצר שלו, לפי ערכו ולפי ענינו.
24 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וזהו "והי' עקב תשמעון וגו' ושמר ה' אלקיך לך את הברית גו' אשר נשבע גו'" – שכאשר העבודה היא למעלה מטעם ודעת ("עקב תשמעון"), נעשית גם ההמשכה למעלה באופן כזה ("מדה כנגד מדה")– המשכה שלמעלה מהשתלשלות ("ושמר גו' את הברית גו' אשר נשבע גו'").
5 נדרים לב, א. סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ויש לומר, דכיון שהקב"ה משלם לישראל "מדה כנגד מדה"- לכן, כשם שעבודתם של ישראל בזמן ההוא היתה באופן דמס"נ שלמעלה מטו"ד, גם השכר שניתן להם מאת הקב"ה (בשביל עבודתם) הי' למעלה מטו"ד.
25 שבת קה, ב. סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועוד פירוש בתיבת "שמים" – כדאיתא במדרש ש"שָמִים (מלשון שומא) מעשיהם של בריות", היינו, שלפי אופן הנהגת האדם נמשכת ההשפעה מלמעלה, וענין זה שייך כאשר האדם נמצא במעמד ומצב שעבודתו היא גם מצד השכל והשומא, היינו, שמשער עד כמה יד שכלו מגעת ועד כמה מחייב השכל, ובמדה זו עובד עבודתו, ולכן מתנהגים עמו ב"מדה כנגד מדה", שלפי ערך המדה שלמטה נעשית גם המדה שלמעלה.
171 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ועי"ז נותנים לו מלמעלה "מדה כנגד מדה", וממשיכים גם לו ממדריגה שלמעלה מכל חסרון.
143 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
מצד מדידה והגבלה – כהסדר הרגיל ב"מדתו של הקב"ה" שהיא "מדה כנגד מדה" – לא יתכן שאוה"ע " עוברי רצונו " (שמתנהגים היפך טבעם ש"אינם יכולים לעבור כלל על רצונו ית'"), ש"משתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים" [לא רק שלא יבטלו ממציאותם כיון שפגעו ב"חיותם וקיומם", אלא עוד זאת] יהיו "יושבין בטח והשקט", ויתירה מזה, בתוקף גדול ביותר עד כדי כך ש"שמעו קול המונה של רומי ..
925 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולכל לראש – בפרק חלק (ששם מביא הרמב"ם את י"ג העיקרים, שא' מהם הוא תחיית המתים), שהתחלתו "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" , וממשיך:
706 סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ע"י העבודה ד"ושמרתם את דברי הברית הזאת" – שיהודי אינו מתחשב בחשבונות כלל, אלא מקבל על עצמו את שמירת התורה ומצוותי' באופן של "ברית" – נותן לו גם הקב"ה "מדה כנגד מדה" , וכורת עמו ברית, מבלי להתחשב בחשבונות אם הוא ראוי לכך וכו', ונותן לו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בבני חיי ומזוני רויחי.
1157 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והשכר על עבודה זו הוא – "מדה כנגד מדה" :
77 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכידוע הביאור בענין ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , דאף שזהו מאדך, מאד שלך , היינו, שרק אצלו נקראת אהבה זו בלי גבול, אבל אצל מי שכלי מוחו ולבו רחבים יותר הרי זו אהבה שבאה במדה וגבול, ועד שאפשר שהמדה וגבול של פלוני תהי' גדולה יותר מהבלי גבול שלו (בכל מאדך), מ"מ, דוקא הענין דבכל מאדך, מאד שלך, ממשיך את הבלי גבול שלמעלה, משא"כ אהבה שהיא גדולה יותר אלא שנמצאת אצל מי שלגבי הכלים שלו נחשבת לאהבה שבמדה וגבול, לא נמשך על ידה הבלי גבול שלמעלה, והיינו, לפי שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה , ולכן רק מי שעבודתו היא עבודה בלי גבולית, יכול להמשיך את הבלי גבול שלמעלה.
387 סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
עונשי התורה אינם באופן שמקשרים סתם איזה ענין בלתי-רצוי ("סתם אַזוי צוגעטשעפּעט"), אלא באופן של "מדה כנגד מדה" .
1103 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ואז הקב"ה גם מבטיח שההצלחה בעבודה תהי' גם באופן של שקדים:
473 שהרי "מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה" (סנהדרין צ, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בא, ב' שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכיון שהקב"ה משלם "מדה כנגד מדה" – יתן לכן ברכתו שתזכו לנחת יהודי חסידי מילדיכן, ולנחת מתלמידותיכן, שעליהן תוכלו להראות באצבע ולומר:
1751 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכיון שכל העונשים שלמעלה הם "מדה כנגד מדה" , גילה הקב"ה בתורתו שהעונש על גניבה הוא – "ונמכר בגניבתו":
462 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וע"ד משנ"ת במאמר בענין "הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות" [ולהעיר – בתור מאמר המוסגר – ממ"ש בכתבי האריז"ל ש"פיוס" אותיות "יוסף"], והיינו, שהענין ד"המפייסו" מורה שעושה זאת בשמחה ובטוב לבב – לא רק בכל עשר הכחות הפנימיים, אלא גם מתוך רצון ועונג שלמעלה מהשתלשלות עשר כחות פנימיים, וביחד הם י"א כחות, ולכן, "מתברך בי"א", "מדה כנגד מדה" .
1044 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכיון שגזירת המן היתה על כל בנ"י בשוה, "מנער ועד זקן טף ונשים" , הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע להיו"ט שניתוסף ע"י גזירה זו – ע"פ הכלל בכל מקום ד"מדה כנגד מדה" – שצריך להיות באופן שמאחד את כל הדרגות הנ"ל, "מנער ועד זקן טף ונשים".
554 סנהדרין צ, סע"א. וראה מגילה יב, ב – בשייכות לעניני פורים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכיון שהנהגתו של הקב"ה היא באופן של "מדה כנגד מדה" (אלא שמדתו היא באין ערוך למדה שלנו), הנה צדקתו של הקב"ה נמשכת ע"י נתינת הצדקה.
988 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכמו"כ ישנה ההוראה הכללית שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה" , אבל אין זה מדוד לפי מדת האדם, אלא ה"מדה כנגד מדה" היא רק בנוגע לאותו ענין, אבל בענין זה גופא – כמה פעמים ככה, וכברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר .
1534 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובודאי יעשו זאת מתוך שמחה וטוב לבב, וכיון שההנהגה מלמעלה היא באופן של "מדה כנגד מדה" , אזי יומשך גם מלמעלה ענין השמחה, ביחד עם כל הברכות, ועד להענין ד"כי תשא את ראש בני
1678 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועפ"ז מובן שאין צורך בתוספת ביאור בנוגע לקשר שבין העובדה ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע" עם הגזירה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים" (גם הטף שאינם אשמים כלל, שהרי לא הוזמנו לסעודה), באופן של "מדה כנגד מדה" – כי, כאשר יהודי משפיל את עצמו תחת הנהגת הטבע באופן שהטבע מושל עליו (לפי שמעמיד את "אותו רשע" בתור מנהיג העולם, ואילו את מלכו של עולם, להבדיל, מניח בשפל המצב רח"ל), אזי נשארת הנהגת העולם ע"פ טבע, וכיון שעכשיו נמצא עוה"ז במעמד ומצב שהקליפות והרשעים גוברים בו , אזי לא יכול עם ישראל להשאר בקיומו, כי, להיותו "מפוזר ומפורד בין העמים", ו"את דתי המלך אינם עושים", אזי "למלך אינו שוה להניחם"12, שאין לזה מקום בהנהגת המלוכה, כך, שכתוצאה מזה ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע" (שזה הי' החטא של ישראל באותו הדור), "נתחייבו שונאיהן של ישראל כו'", היפך החיים.
922 סנהדרין צ, סע"א. וראה מגילה יב, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכאשר ישנו ענין האחדות אצל בנ"י, אזי פועלים שתהי' גם ההמשכה מהקב"ה באופן של "מדה כנגד מדה" – שזהו ענין שישנו גם עתה, אף שיש ענינים שנתבטלו , ועאכו"כ בנוגע ל"מדה טובה", ש"מרובה מדת הטוב ממדת הפורענות חמש מאות" (ועוד יותר) – שיומשך ענין האחדות בעולם, ויהי' שלום בעולם, שזהו כללות ענין התורה, כפס"ד הרמב"ם4 ש"כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" .
529 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, ובמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה – שעי"ז נעשה קירוב ויחוד לא רק עם דרגת האלקות שבה שייך לומר "איש לרעהו", היינו, שהנבראים דלמטה יכולים ע"י עבודתם להיות בבחינת "רעהו", אחים ורעים להקב"ה, אלא באופן נעלה ועמוק יותר – שנעשה חיבור ויחוד עם דרגת האלקות שכולא קמי' כלא חשיב ממש, אין ואפס ממש, כיון שהמציאות היחידה אינה אלא אלקות, וכל שאר הענינים אינם מציאות כלל – שזהו"ע "מתנות לאביונים":
756 סנהדרין צ, סע"א. וראה מגילה יב, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכיון שהקב"ה נותן "מדה כנגד מדה" – הנה מצד זה שבנ"י מעוררים בחינת סתים דנשמה ע"י סתים דתורה, הרי הם מתקשרים עם סתים דקוב"ה, ולכן נקראים "צפוניך", צפוניו של הקב"ה.
484 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
מדת הקב"ה היא באופן של "מדה כנגד מדה" .
1466 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ואעפ"כ, מחדש ר"מ, שכיון שהי' יכול למעט בעסק ולעסוק בתורה, ואינו עושה זאת, מתנהג עמו הקב"ה באופן של "מדה כנגד מדה" – "אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך".
2814 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
לא יהי' לו חלק בתחיית המתים" , וטעם הדבר (דלכאורה איך יכול להשתנות דבר שהובטח ע"י נביא ) – כי, ללא האמונה חסר בענין עבודת המטה].
1077 סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ותתברך במדתו של הקב"ה – מדה כנגד מדה , כמ"פ ככה – לראות בנים ובנות (נשואות לתלמידי חכמים), עוסקים בתומ"צ, ומתוך הרחבה (כיון שזהו רצונו של הקב"ה), כך, שבמקום השליחות תהי' לך גם דירה נאה וכלים נאים כרצונך.
1398 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכן מובן מה שמצינו שבהיותם במצרים (קודם מ"ת) נצטוו על הענין דשילוח עבדים (ולכן נאמר ציווי זה גם לאהרן) – שזהו "מדה כנגד מדה" , שכדי ש"ביד חזקה ישלחם גו' מארצו" , הוצרכו בנ"י לקבל על עצמם מצות שילוח עבדים.
1351 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
לאמיתו של דבר צריכה להיות הגאולה גם מצד ההנהגה ד"מדה כנגד מדה" , דכשם שאנו עושים צדקה, צריך גם הקב"ה לעשות עמנו צדקה, כיון ש"במדה שאדם מודד בה מודדין לו" ; אבל אין אנו זקוקים אפילו לענין של "מדה כנגד מדה", כי גם בלאה"כ באה הגאולה מצד ענין הצדקה שלמעלה.
500 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
לך" , שכיון ש"מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה" , הנה עי"ז ממשיכים את ה"מאד" של הקב"ה:
1005 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
– אסור שיהי' ח"ו רגש של היפך הצער כאשר יהודי נאבד, אבל רואים שגם ענין זה הי' באופן של "מדה כנגד מדה" –
350 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין השמיעה, להיות אוטם אזניו משמוע דבר רע, כמו לשון הרע, שעי"ז מציל תליתאי , ועוד זאת שעי"ז פועל גם למעלה, שכאשר באים לקטרג עליו, לא רוצים לשמוע, כמ"ש ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע גו', והיינו לפי שההנהגה מלמעלה היא באופן דמדה כנגד מדה , ולכן, כאשר הוא אינו רוצה לשמוע רע על חבירו, אזי פועל שכאשר רוצים לדבר עליו רע למעלה, אין שומעין מלכתחילה.
1983 ראה סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וזהו שהענין דפדה בשלום נפשי, פדאני לי ולבני מבין האומות, קאי על העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, שהם שלש העמודים שעליהם העולם עומד, תורה ועבודה וגמ"ח (כדאיתא בחדא"ג מהרש"א במקומו ), כיון שענינם הו"ע השלום, החל מענין העסק בגמ"ח, שעי"ז מתנהגים עמו במדה כנגד מדה , ועושים עמו צדקה וחסד, שזהו"ע הנתינת כח מלמעלה באופן של אתערותא דלעילא, ואח"כ ישנו ענין התפלה, ומתפלל עם הצבור, והעסק בתורה, שע"י התורה נמשכים כל ההמשכות (כנ"ל ס"ז).
2279 סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ואף שלכאורה צריכה להיות ההנהגה באופן של "מדה כנגד מדה" – הנה כל זה הוא רק מצד שורת הדין; אבל מצד אהבת ישראל , שנובעת מצד מס"נ , שמבטלת את כל המדידות – הרי היא מבטלת גם את המדידה של "מדה כנגד מדה", ומכניסה גם את ה"פורש מדרכי ציבור" – בתוך הציבור, כך, שגם הוא נכלל בהס"ת.
727 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ענין העונש צריך להיות באופן של "מדה כנגד מדה" .
1203 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
"והגבעונים שביקש דוד המלך ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול, גזר דוד עליהם שלא יבואו בקהל ה' שהם רחמנים וכו'" – שזהו מדה כנגד מדה , דכיון שלא היתה להם מדת הרחמנות למחול, אינם יכולים להיות חלק מבנ"י שהם רחמנים (ובפרט ע"פ המדובר אודות השיטה שעונש אינו סתם ענין שאינו שייך לחטא, אלא זוהי תוצאה שבאה מהחטא עצמו), שהרי זה דבר והיפוכו.
2377 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ומזה מובן, שהיו"ט דפורים אינו כמו כל שאר הימים טובים שזמנם נקבע בגלל ענין אחר , כמו פסח, שנקבע בגלל הגאולה משעבוד של גלות ועבודת פרך כו', או כמו שבת, שבגלל ש"שבת וינפש" לכן נעשה יום קדוש, אלא קביעת היו"ט היא בקשר לענין הזמן גופא – שכיון שהמן הפיל "עין רעה במועדיהם שלהם", שלא הי' יכול לסבול שיש לבנ"י ריבוי ימים (זמן) שמובדלים מימות החול להיות "ימים טובים", הנה באופן של "מדה כנגד מדה" ניתוסף אצלם עוד יום טוב, והיינו, שהיו"ט הוא באותו ענין – ענין הזמן.
2528 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך. מגילה דלקמן סכ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
זה היא התשובה, עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו גו', שזהו מדה כנגד מדה , דכשם שהוציאנו מן העבדות שבמצרים, מתכלית השפלות, כמו"כ צריך להיות קיום המצוות בעשי' בפועל דוקא.
525 סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ואפילו יהודים דתיים שמאמינים ברמב"ם שכל דבריו הם "תורת משה", ומאמינים בדברי הגמרא בענין "מדה כנגד מדה" – לא מתקבלת אצלם ההנחה שהצרות שסובלים עכשיו מהגויים הם בגלל הסיבה הנ"ל!
3044 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שלח, כ"א סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובכללות הרי זה כדברי הגמרא , שהנהגתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה":
3084 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
"והנכם היום וגו'", כי, ע"י קיום "הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום " באופן ד"כחדשים", הנה ב"מדה כנגד מדה" זוכים לענין ד"הנכם היום ככוכבי השמים לרוב", כפי שיתבאר לקמן ע"פ פנימיות הענינים.
790 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וענין זה הוא באופן של "מדה כנגד מדה" – כי, כשמכניסים לארץ הקודש גוים בתור יהודים, נותנים כח לאומות העולם להביע דעות בקשר לארץ ישראל!
1200 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
כ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס גם לאלו ששואלים על דבריו שהמצב הבטחוני בארץ ישראל קשור באופן של "מדה כנגד מדה" עם הענין של "מיהו יהודי":
1590 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
"וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להפרע ממנו, שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב", שזהו עונש – ח"ו – באופן של "מדה כנגד מדה" .
1528 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ועד שמצינו שבהיותם במצרים קיימו בנ"י מצות שילוח עבדים, כמ"ש בירמי' "אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר מקץ שבע שנים תשלחו וגו'", ובזכות זה יצאו ממצרים – "מדה כנגד מדה" :
583 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ומצד הענין ד"מדה כנגד מדה" – הנה גם הוא בעצמו נעשה גוי, רח"ל, במדה שהדבר תלוי בו.
1312 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וטעם הדבר מובן בפשטות – כי, סיבת החורבן והגלות היא מצד החטא ("מפני חטאינו גלינו מארצנו" ), וכיון שענין החטא הוא מצד "תוקפא דגופא" שפועל "חולשא דנשמתא" , הרי זה פועל – במדה כנגד מדה – רק בנוגע לעניני הגוף, שהם ענינים גשמיים.
1893 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ומזה מובן גם בנוגע לג' תמוז, שבכל שנה ושנה חוזר ונשנה הענין ד"יהי הוי' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו וגו'" – נתינת כח על הבקשה באופן של אתערותא דלתתא, שעל ידה נמשך מלמעלה ב"מדה כנגד מדה" , וכמה פעמים ככה.
2472 סנהדרין צ, סע"א. סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ואפ"ל ע"י י"ד סעודות הנ"ל ממשיכים "יד ימינך", כי המזון בא מבחי' ימין וחסד (ימין מקרבת ), כמאמר "הזן כו' בטובו בחן ובחסד כו'", ועי"ז נמשך "ה' צלך על יד ימינך" (כיון שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה" ).
1051 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
צריך להבין בענין התורה עצמה, שנקראת בשם שלום, דהנה, הן אמת שכדי לפעול הענין דפדה בשלום (פדאני לי ולבני מבין אומות העולם באופן של שלום), צריכה להיות גם עבודתו [שהיא האתערותא דלתתא שפועלת האתערותא דלעילא בדומה לה, וכמארז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו , שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה ] באופן של שלום, שזהו"ע העסק בתורה, שזוהי עבודה באופן של שלום, ולכן נקראת כאן התורה בשם שלום, אבל עדיין אינו מובן, דלכאורה, ענין השלום אינו העילוי והשבח העיקרי של התורה.
1904 ראה סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בארוכה בקונטרס ומעין ), ובשביל זה יש צורך לעשות כלי וצינור נקי וטהור, ע"פ הוראת הקב"ה; ואם מסירים את המרות של הקב"ה ח"ו, אזי יסירו גם את המרות שלהם (ב"מדה כנגד מדה" ), וכמדובר כמ"פ שכאשר חסר בענינים שבין אדם למקום, אזי נחסר גם בענינים שבין אדם לחבירו.
2496 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ו"מדויל ידי' משתלים" , ב"מדה כנגד מדה" – שכך היא ההנהגה עמהם, כמדובר לעיל שמצד הממשלה מחליטים מראש, במוצאי שבת, על כל הענינים, וכשהם באים ביום ראשון, הרי זה כבר דבר מוכן, וכאשר הם מרעישים (כפי שההנהלה שלהם מרעישה נגדם) ושואלים:
1601 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והיינו, שענין זה הוא באופן של מדה כנגד מדה , דכיון שעמדו בתנועה של הקדמת נעשה לנשמע, התבטא הדבר גם בהשכר, שניתן להם כתר ועטרה.
2015 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ומובן הדבר, כיון שההנהגה היא באופן של "מדה כנגד מדה" , ולכן, במקום מי שהצביע נגד הקואליציא – יש למנות מי שהציע את עצמו (כאשר אף אחד לא כפה עליו) להודיע מראש שאם הקואליציא תצוה להצביע עבור גיור שלא כהלכה, יצביע כך!
1076 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אמנם ע"י הנפה"ב נפגמה גם הנפה"א, הנה הנפה"א עצמה עובדת לתקן הפגם; וכאשר הנפה"א מתקנת את הפגם שבה, פועלת היא תיקון גם בהנפה"ב , ומעלה את הניצוצות שהיו בהלעו"ז , ולכן כתוב "ושמתי לך " – נוכח, להנפה"א.
1327 וכאשר פועל ענין העלאת הניצוצות אצל הזולת, הנה במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה (סנהדרין צ, סע"א. ועוד), עוזר לו הקב"ה להוציא מהגלות את כל הניצוצות שלו, ואת כל הניצוצות שבחלקו בעולם, ועאכו"כ הניצוצות שנמצאים במדריכיו ובמושפעיו, ששם ישנו הענין ד"שנים אוחזין בטלית" (ב"מ בתחלתה), כידוע תורת רבינו הזקן בזה (נסמן לקמן ע' 301 הערה 37) שהמברר והגורם לו לברר הם ה"שנים" ש"אוחזין בטלית", שיש לשניהם חלק בזה, ואצל שניהם ביחד, יחד עם כל בנ"י, נעשה הענין ד"ברכנו אבינו כולנו כאחד" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
יש להזכיר אודות הענין של "קרן חנה" , כדי לקשר את עשי"ת בכלל עם ענין של צדקה – כמודגש בענין הסליחות שההתחלה תמיד היא "לך הוי' הצדקה" , וב"מדה כנגד מדה" מתחילים גם בנ"י למטה בענין של צדקה.
311 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ולוקחין עבוטו בעל כרחו " – הרי זו נתינה שאין בה "כחן של ישראל", ואיך תוכל להיות "כופר נפשו" ?
1317 ואין זה כמו מצות צדקה (בכלל), שעז"נ במדרש (תנחומא משפטים טו) "נפשו של עני היתה מפרכסת לצאת מן הרעב כו' והחיית אותו, חייך שאני מחזיר לך וכו'", לפי שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה" (סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך) – כי, "כופר נפשו" (לא רק הצלת הגוף) אינו "מדה כנגד מדה" ביחס לנתינה גשמית בלבד, שאינה מצד הנשמה, רצון ותענוג כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
מ"ש והתהלכתי בתוככם קשור ובא בהמשך למ"ש לפנ"ז בחוקותי תלכו, והיינו, שע"י העבודה למטה באופן דתלכו, נעשית ההמשכה מלמעלה באופן דוהתהלכתי (שהרי ידוע שכל הענינים שנמשכים מלמעלה הם באופן של מדה כנגד מדה , ואפילו הענינים שנמשכים מלמעלה שלא ע"י האתעדל"ת, צ"ל הכנה לזה מעין ודוגמת הענין שנמשך מלמעלה, וע"ד מ"ש בזהר דקוב"ה לא שריא אלא באתר שלים, והיינו, שלאחרי שפועלים למטה שיהי' אתר שלים, אזי נמשך אח"כ מלמעלה השלימות דלמעלה).
1436 ראה סנהדרין צ, סע"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והוא ע"ד מה שמצינו בתורה שדוד הי' מחבר תורה דלמעלה בקוב"ה, הנה כן הוא גם במצוות, אשר קודם עשייתם, בברכת המצוות אומרים אשר קדשנו במצוותיו, במצוותיו שנמשכו כבר בחסד עליון וממשיכם על עצמו ומחברם בעולמות, וע"י עשייתו את המצוות הנה גם הקב"ה מנענע בראשו שהוא המשכת העצמות, וכן בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וכן בכל הענינים הרי הקב"ה עושה מדה כנגד מדה, דזה שמצוה לישראל לעשות הוא עושה בעצמו, היינו שע"י עשיית איש הישראלי הוא ממשיך אותם מחדש ובתוספות כח מהעצמות.
51 ראה סנהדרין צ, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובזה יובן מה שנענש בשכחה דוקא, והשכחה היתה בענין נשיאת הארון בכתף, שעונש זה הי' מדה כנגד מדה.
129 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והי' כי תבוא אל הארץ, פירוש כו' כאשר תרצו לבוא אל הארץ העליונה (עולם הבא) אשר ה' אלקיך נותן לך, כי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, וירשת, ליורשה ירושת עולם בכדי שלא יצטרך להתגלגל (ח"ו) רק וישבת בה ישיבה עולמית ונצחית, ככה תתנהג ותזכה:
12 סנהדרין צ, א במשנה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך הנה בחי' עריבו' הקול שממשיך בחי' עריבות עונג העליון אינו בא רק לנשמו' בג"ע ליהנות מזיו העונג הזה בבחי' התגלות פנימי' דהיינו רק התגלו' אור וזי"ו פנימי, הנק' זי"ו השכינ"ה (והוא בחי' זיווא עילא' דע"י שבבינה כו') ולא יוכל לבא גילוי זה למטה יותר כמו בגוף גשמי בעונג מורגש כו' רק נעשה מזה ג"ע רוחני לנשמות שבלא גופי' בלבד והוא מטעם הנ"ל שאין בכח השמיעה לירד למטה מטה כ"כ אבל בחי' הראי' למעלה שהוא בחי' המצות מפני שהראי' גבוה יותר יכול להתפשט ולבא גם למטה מטה בלבוש גשמי והוא בחי' קבלת שכר בעוה"ב מהיו"ד שבו נברא שע"י מעשה המצות גם לגופים גשמיים כמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנא' ועמך כולם צדיקי' כי גם פושעי ישראל
88 כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב : סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובכל הנ"ל יובן ענין אחד והוא אשר לכאורה יפלא מאוד במה שמצינו הפרש גדול בין תורה למצות כענין השכר לעוה"ב שאמרו ז"ל דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים כו' ומשמע אפי' רשעים גמורים שעברו על כל התורה כו' מלבד אותן שנמנו בפירוש שאין להם חלק לעוה"ב והן ד' מלכים משום שעוה"ב עיקרו על מעשה המצות והרי אפילו פושעי ישראל מלאים מצות כרימון ואפילו לא למד תו' כלל וכלל יש לו חלק לעוה"ב אם עשה מצוה א' ושתי' כידוע ואם לא עשה מצוה כלל אפי' למד תורה הרבה אין לו חלק לעוה"ב, ולהיפוך בעונש האבדון לדראון עולם נא' הפושעי' בי והיינו רק בהעדר מעשה המצות וכמ"ש בזהר הפושעים בי בגופא דמלכא ובדברי רז"ל מרומז ג"כ שאמרו
89 דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב : סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולזה הטעם ארז"ל דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב אפי' רשעי' גמורים משום דגם פושעי ישראל מלאים מצות כרימון כידוע, וע"י המצות נמשך מבחי' סוכ"ע שהוא מקור כל חיי העוה"ב כנ"ל וד"ל.
42 דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב : סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה בתחה"מ ועוה"ב שאמרו דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב אפי' פושעי ישראל לפי שכל מקיים איזה מצוה יש לו חלק לעוה"ב ואפי' פושעי ישראל יש להם חלק לעוה"ב לפי שמלאים מצות כרימון כו' מלבד אותן מה שמנו חכמים בפרטות שלא יקומו בתחה"מ ואין להם חלק לעוה"ב והן מעט מזעיר וזה לכאורה כפלא יחשב מאחר שהעוה"ב במעלה גדולה מג"ע כנ"ל למה לא יזכו
59 דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב : סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו שאמרו בשביל התורה שנק' ראשי' וגם בשביל ישראל שנק' ראשי' תבואתו מטעם הנ"ל, אך התורה למעלה מישראל כו', ומאמצעות בחי' ג' קשרין הללו בג' מדריגות דעונג העליון נמשך ונשתלשל הארת העונג האלקי גם עד למטה מטה להיות בבחי' מקור כל תענוגי העוה"ב כנ"ל עד בחי' תענוג הגשמי דארץ חטה שמקבל מג"ע דעשי' כו' (ובזה מתורץ מ"ש ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ שהוא העוה"ב שמזה מביא ראי' דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב לפי שמשרשם נמשך שרש התענוג של העוה"ב וזהו ירשו ארץ שיורשים את שלהם כו' וד"ל).
40 ועמך כולם צדיקים. . דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב : ישעי' ס, כא. סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואמנם בעוה"ז א' היום לעשותם בלבד שהאור בבחי' ההעלם ולמחר לקבל שכרם בבחי' הגילוי מפני שעכשיו בעוה"ז לא נתברר עדיין בשלימות עד זמן העוה"ב כו', וע"כ כל עיקר העוה"ב תלוי במצות דווקא ולזה אמרו ז"ל דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנא' ועמך כולם צדיקים כו' שאפי' פושעי ישראל מלאי' מצות כו' וד"ל, אך הנה שרש בחי' שמחה של מצוה הוא בחי' גילוי אור המקיף ממש כמו שהוא ולא ע"י אמצעות בחי' אותיות ע"כ השמחה באה בלתי מוגבלת בהשגה כלל כמו בשמחת בית השואבה שהי' החסידים ממשיכים רוה"ק ממש כמו הלל הזקן כשהי' שמח הי' אומר אם אני כאן כו' ורשב"ג הי' זורק ח' אבוקות כו' ועיקר גילוי השמחה מכל המצות שעשו כל השנה הוא בשמחת תורה שמקיפי' בס"ת ז' הקפות כו' והענין הוא כי כל השנה הגם דעשו מצות אבל מפני
98 דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב : סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ועז"נ כי עם קשה עורף הוא וסלחת , כי הסליחה היא גם כן למעלה מן החכ', כי שאלו לחכמה כו', ומשה רבינו ע"ה ביקש מדה כנגד מדה וד"ל.
1011 מדה כנגד מדה: [סנהדרין צ, א ובכ"מ].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו שארז"ל ועטרותיהם בראשיהם ונהנין כו', עטרה היא בחינת מקיף וסובב, ונקרא כתר מלשון כותרת , והוא בחי' ממוצע המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים, ולעתיד יאיר ויתגלה בעוה"ז לכל הצדיקים שיקומו בתחייה (ועמך כולם צדיקים כו').
5407 ועמך: ישעי' ס, כא – הובא סנהדרין צ, א – דקאי גם כן בלאחר התחי', וכדמסיים "האומר אין תחיית המתים כו'" [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1475 הערה 28].
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו עין לא ראתה גם עתה בעליות נשמות הצדיקים הגדולים כמשה ואבות רק אלקים זולתך לבד דלא ידע לי' בר איהו בלחודוהי כו', ויתגלה כמו שהוא באמיתי' עצמותו ממש בעוה"ב שנק' עדן העצמי למחכה לו דוקא (כמשי"ת), והוא ע"י מעשה המצות בעוה"ז דוקא שמזה יבא גילוי אור העצמות דשעשועי' העליוני' שהוא העדן לנשמות שעסקו במצות בעוה"ז כמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב מפני שכולם צדיקים במצות בפו"מ דוקא, והטעם הוא כידוע שבכל מצוה ומצוה יש בה התלבשות מאור פנימי' רצה"ע שבו מלובש מפנימית התענוג הפשוט שבשעשועי המלך בעצמו ממש, כמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ פי' תכלה ענין התענוג הנפלא שתכלה הנפש אליו כו' ואמנם יש קץ וגבול לכל עונג שברצון וחכמה רק ברצון דמצות רחבה מצותך מאד שהתענוג הפשוט ועצמי שבה מתרחב מעצמות השעשועי' שבפנימי' ועצמי' דא"ס בלי קץ וגבול כלל מה שלא הי' ביכולת הנשמות הגבוהות להשיגו גם שיעלו עד אין שיעור אחר הסתלקותם כנ"ל רק באמצעות המצות יורד אור העצמות שבהן למטה ומתגלה לכל נשמה ונשמה בבחי' עונג מורגש בעוה"ב לכאו"א כפי מדרגתו בבחי' גילוי או"פ בכלי כמ"ש להנחיל אוהבי יש, ומאחר שנתגלה למטה כמו שהוא למעלה ממש יופסקו העליות דנשמות למעלה, וכמ"ש הנה אלקינו זה ממש (ומ"ש דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב אע"פ שאז נק' מנוחה לחיי העולמים מטעם הנ"ל, היינו לפי שגם העוה"ב אינו רק קצת הארה מאמיתי' אור העצמות דשעשועי המלך כו' שהרי א' ביו"ד נברא העוה"ב שאינו רק יו"ד דשם ס"ג שבטהירו עילאה כו', וכמ"ש במ"א במ"ש וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים שיעשה כנפיים לנשמות הצדיקים ככנפי נשרים וטסים למעלה ע"פ המים עליונים כו' שזהו למעלה מחיי העוה"ב דעדן שהוא רק יו"ד דחכמה דתורה שנק' מים עליונים כו', שהעוה"ב אף שנק' יום שכולו שבת בחי' מנוחה העצמי' כו' זהו רק לגבי שמיטה זו דו' אלפין שנין, וידוע שיש ז' שמטות ויובלות עד נ' אלפים יובלות
39 כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב : סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולכך נק' כולם צדיקים לפי שכללות נש"י הם נק' צדיקים בתו"מ בפו"מ עכ"פ דאפי' ריקנים [שבהם] מלאים מצות כרמון ולכך כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ שהוא אה"ח העליונה, לפי שע"י [ה]זריעה שלהם בתו"מ בעוה"ז שמוסיפים ריבוי הצמיחה עד אין שיעור למעלה באורות יחו"ע דאצי', וע"כ לעולם ירשו ארץ לעולם הבא שנא' כמ"ש זרעו לכם כו' וקצרו לפי חסד שהוא [בעוה"ב שהוא] שכר מעשה המצות בעוה"ז דוקא (וכמו [oldpage_862] אדה"ר בג"ע שנא' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שע"י עבודתו בג"ע בנטיעה וזריעה ניתוסף צמ[י]ח[ת] אורות העליונים בג"ע בכפלי כפליים לאין שיעור כו').
49 כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב : סנהדרין צ, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז
דעשייה בתפלין וציצית וכה"ג בשם ציון המצוינת כמו (ירמי' לא, כ) הציבי לך ציוני' כו' שכל המצות שלנו הם כמו אות וציון המורה על אורות המקיפים העליונים דע"ס שבאדם העליון דאצי' שהמה מצות הוי"ה שנק' מצות ממש כמו שאו' קדשנו במצותיו וכתיב (בראשית כו, ה) מצותי כו' (וע"כ נק' התו"מ בשם עדות כמ"ש (דברים ו, כ) העדות כו' שנק' עדים שמעידים ע"ד הנסתר וכן ישראל נק' עדים כמ"ש (ישעי' מג, י) אתם עדי כו' (כמ"ש במ"א) וכמו תפלין שלנו נק' תפלין לדוגמא לתפלין דמארי עלמא שמניח תפלין בראשו כו' (ברכות ו, א) שהם בחי' מקיף דשם הוי"ה שבד' מוחין כמ"ש (דברים כח, א) כי שם הוי"ה נקרא עליך כו' וכה"ג) וזהו שכנ"י נק' טובת מראה מאד כו' וכמ"ש ומראיך נאוה שהן מראה המצות שנעשים בנגה דעשייה בבטול הרצון דנה"ט ששרשה מנגה דעשייה שעולה בבחי' או"ח מלמטה למעלה שעולה בבחי' הבירורים דרפ"ח דנגה דעשיה כו' שזהו יתרון האור הבא מן החשך כמשל אבן המזדכך ביותר שמתנוצץ בעין כו' וכגווני הקשת שנראים בה ג' גווני השמש ואע"פ שאינו רק הארה דהארה לבד אבל מראה את האור כמו שהוא במאור דשמש עצמו בבליטה והבהקה יותר שאינו ניכר ונראה בשמש עצמו כידוע שזהו פי' דנוגה ל' יגיה כמו (סנהדרין צ, א) הוגה את השם בבליטה יותר (וכמו (ש"ב כב, כט) וה' יגיה חשכי שהאור המאיר את החשך הוא מבהיק יותר) וכמו אור השכל שמאיר ע"י משל שניכר אור אמתתו יותר לפי שמתלבש רוחנית שלו בגשם המשל או כמו שאין חכם כבעל הנסיון במעשה שבמעשה הגשמי נברר וניכר אמתת אור החכ' ביותר כך אור הח"ע דתורה הקדומה ניכר שלימות אמתותה יותר בהתלבשות בדברים גשמיים בנגה דעשיה וכן באה"ר דנה"ט דנגה דעשיה נתברר יותר אור הנשמה האלקית בשרשה הראשון (משום דנתב"ס דוקא וכאור החוזר שעולה מלמטה למעלה מן הארץ שהוא יותר גדול מן האור הראשון שנמשך ממקורו מלמעלה למטה בבחי' או"י וזהו שנק' טובת מראה מאד בלי גבול כי בחי' או"ח חוזר אל עצמות המאציל ממש שלמעלה מאו"י וזהו כמשל המראה שמסתכלים בה שמפני המסך המדובק בה באחורי המראה עי"ז חוזר האור אל מול פני הרואים בה כך ע"י בטול רצון זה דנה"ט שהוא מצד בחי' המסך המבדיל דרע דנגה שאינו חפץ להפרד לגמרי ח"ו עי"ז חוזר האור לעלות למעלה באה"ר שלמעלה מן השכל כו' בבחי' בטול רצון מכל וכל רק לה' לבדו באה"ר דכל מאדך שהיא לעצמות א"ס ב"ה דוקא כמ"ש (תהלים עג, כה) מי לי בשמים כו' (שם כו) כלה שארי ולבבי כו' וכן (שם סג, ב) צמאה לך נפשי (שם פד, ג) כלתה נפשי כו' וכה"ג וזהו בחי' רבקה שיוצא' מנגה דעשייה בבחי' או"ח למעלה שעולה למעלה מבחי' יצחק שהוא התענוג ואה"ר דמשפיע אל המקבל מהקדב"ה לכנס"י כמ"ש א"ח עט"ב נקבה תסובב גבר כו' וזהו ותרד העינה כו' ותעל למעלה מבחי' יצחק כנ"ל וד"ל:
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מא, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכנשמות שאין להם חלק לעוה"ב בעונות ידועים שמזה נראה שיש טו"ר בעצם הנשמות מפני שנפלו בעה"ד טו"ר ויש שיצאו בבחי' רע גמור כנשמו' שהיו במצרים שלא יצאו לטוב רק חלק החמשים וכן בדורות הראשונים שלפני אברהם ויצחק היו נשמות טובות וקדושות מאד כנשמת חנוך ומשותלח ונח ונשמות גבוהות שהיו בבחי' רע כדור הפלגה וכנמרוד כו' עד גם המלאכים שנק' בני האלקים נפלו ברע גמור ונקר' נפילים כמ"ש ויראו בני כו' וכך בכל דור יש נשמות צדיקים בטבע תולדתם ויש נשמות רשעים בטבע תולדתם אע"ג דצדיק ורשע לא קאמר היינו בדבור לבד כמה שכתוב במ"א וא"כ מ"ש ושבתם וראיתם בין צדיק ורשע היינו בשרש תולדתם כמו שיצאו מלמעלה למטה וכן במלאכים יש מלאכים טובים ומלאכים רעים עד למטה שנקרא יצר טוב ויצר הרע דבינונים זו"ז שופטן כו' אלא צריך לומר דהנשמה בירידתה למטה באה בלבוש דנוגה מעורב טו"ר שמצד זה יש נשמות טו"ר צו"ר וכן מלאכים טו"ר כו' וזהו צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכן רשע וטוב לו רשע ורע לו ויש בינונים שזו"ז שופטן טו"ר כו' לפי שהאור מורכב בכלי והכלי בלבוש דנוגה דטו"ר ממש ולפ"ז יכול להיות דרשע ולבוש טוב לו יותר נעלה מצדיק וטוב לו לפי שלבוש דנוגה שלו מבחי' הטוב דנוגה שהוא בא מעולם העליון יותר שיותר גבוה מנשמה דצדיק וטוב לו דעולם התחתון אם לבושו מנוגה דעולם שלו דטוב דנוגה דבריאה יותר עליון מנשמה טובה דיצירה כעלה או קליפה פרי טוב שבאילן יותר טוב מפרי הגס כו' וראיה מן רשע בן צדיק וצדיק בן רשע כו' ויובן זה מתשובת הרשעים שנהפך רע דנוגה שלהם לטוב יעלו יותר מנשמות הצדיקים בטבעם ותולדתם ואפשר מטעם דקליפה קדמה לפרי כמ"ש ואלה המלכים כו' שיש שרש ללבוש חשמ"ל דנוגה למעלה יותר נעלה מבחינת האורות דתיקון שמשם מחצב הנשמות וע"כ יתעלה הנשמה מצד תיקון הגוף בעבודה שבלב בשר דוקא או ע"י ביטוש הגוף סליק נהורא דנשמתא דוקא וכמשי"ת ב"ה וד"ל והנה ידוע שהנשמה עצמה א"צ תיקון כי הרי היא מבחי' אורות דשם מ"ה דתיקון (עד נפש דנפש דעשי' גם היא יש לה שרש בחיצוניות הכלים דאורות דז"א שהוא שם מ"ה דאצי' כמ"ש מה שמו כו' וד"ל) וכמבואר למעלה שבנשמות הוא ביטול עצמי במהו"ע אלקות שלמעלה מבחי' ההתפשטות אור דכהפב"נ כו' שנק' השגת המהות ולא השגות המציאות לבד (ולא כנשמות שנהנין מזיו בג"ע בהשגת שכל כו') אך עיקר ירידתה למטה הנה הוא כדי לברר לבחינת לבוש דנוגה שמעורב טו"ר דהיינו גוף החומרי שנלקח מק"נ שמשם שרש ע' שרים שלמטה כנ"ל ולהבין זה איך יתחבר אור הנשמה שהיא דבוקה וקשורה במהו"ע אלקות בצרור החיים את ה' ממש בגוף חומרי מלא תאוות בהמה גשמיית ולהיות בה כח לברר ולהפך חושך חומר הגוף לאור אלקי עד שאמר בזהר דמאן דלא מהפך חשוכא לנהורא כו' בהאי עלמא לית ליה חולקא בההוא עלמא שהטעם הוא כי כאשר הפך חומר הגוף בעוה"ז
21 וכנשמות שאין להם חלק לעוה"ב : סנהדרין צ, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמא, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וביאור הדברי' ידוע להיות דכתנות עור המלביש שנק' חשמל הרי הוא בא בבחי' הגשמה דוקא וכמו ענין המשל לנמשל (וכענין הגשמת השכל בבחי' רוב ההסבר עד שתינוק קטן ישיגו כו') והוא בחי' נוגה כמו האור המאיר באפילה שאורו ניכר שם יותר עד שנראה אורו מבהיק ביותר מאור המאיר במקום אורה כמו שאמרו שרגא בטיהרא מאי מהני אבל אור שרגא באישון חושך ואפילה אורו מבהיק ביותר והיינו לפי שהוא מאיר את החושך והאפילה דוקא שא"א לומר באור הנר מצד עצמו שמבהיק אורו בעצם בחושך לילה יותר מביום רק מצד החושך שהוא היפוכו ע"כ ניכר בו יותר אור ואין זו הבהקה אמיתית מצד עצמו רק שנראה לעין בהבהקה יותר מפני החושך דוקא שבו בא יתרון האור לעין הרואה לבד וזהו כמו הבהקת ובהירת אור האבן טוב בהיותו מצוייר בגסות החומר שהוא בהיר יותר משהוא מצוייר בחומר זך ובהיר כו' מטעם זה (וכהבנת והשגת לתכלית עומק אור השכל במשל זר שהוא ענין גס וזר דוקא מטעם זה כו') וזהו בחי' נוגה שיש בו ב' פרושי' כידוע הא' מענין נוגה אור או יגיה חשכי וכה"ג והב' ל' בליטה לחוץ וכמ"ש כאשר הוגה מן המסילה כו' וכן ההוגה את ה' כו' וכמו הגיון שבמח' כמ"ש והגית בו כו' וכן והגיון לבי כו' ושניהם עולין לכוונה א' כמ"ש במ"א ע"ד דוגמא מאור השמש המאיר בענן שאורו מוכפל שם וניכר הוא שם ביותר משניכר בגוף השמש עצמו כי מפני הזדככות גשם הענן שבהרכבת חלקי המים שבו יוכר שם האור בכל פרטי חלקיו ביותר כמו ג' גווני קשת שנק' מראה הנוג' כמ"ש כמראה הקשת כו' כן מראה הנוגה ד כו' וכמו פרטי חלקי גוונין שבאבן טוב לא ניכר יפה כ"כ כ"א בהיותו מורכב באיזה חומר אך לא בחומר גס אלא בחומר זך וצלול שיבהיק אורו ביותר וכך הוא ענין הב' בפי' נוגה שהוא בחי' הבליט' בגשם זך שנזדכך קצת שם בולט והוגה האור כמו יגיה חשכי דוקא וכן הגיון שבמח' עיוני' שבא אור השכל בבחי' בליטה לחוץ בגשם האותיות שבהרהור המח' שאז דוקא ניכר ומושג הארת עומק השכל יותר וז"ש והגית בו כו' והיינו ג"כ כמו ענין המשלים שבולט ומושג שם אור השכל יותר כנ"ל והוא בחי' נוגה דע"ס כו' בכלל שזהו בחי' הישות המורגש ובולט (ע"ד המבואר במ"א בענין ראית איש חכם בעיניו כו' וכן ופלגשו ושמה ראומה ראו שאני בטל כו' וכהתלהבות אלקית המורגשת כו') וכ"ז שרש בחי' החשמל שנעשה מחיצוניות דבינה (שמזה נעשו בחי' הכנפיים כמ"ש על גוזליו ירחף כו' אימא פריש' גדפהא כו' ונק' כנפי שכינה שמשם שרש נשמות הגרים כו' וזהו ג"כ ענין מאמר הזהר ע"פ בקר אערך לך ואצפה דוד אתקין האי חופאה לחפאה בקר דיוסף כו' ועביד נהורא לאתלבשא כו' עד אינון דאקרון כנפין עילאין כו' כמ"ש ביאורו במ"א) עד שמזה נשתלשל ויורד עוד להיות בבחי' המסך ממש הנק' פרסא המפסיק ומבדיל בין אצי' לבריאה כו' והמל' בוקע המסך (כמשי"ת) אך ענין כתנות אור באלף הוא אחר התיקון ובירור דבחי' נוגה דחשמל שהוא ע"י בחי' ביטול
8 ההוגה את ה' : סנהדרין צ, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח צור תעודה כו' וביאור ענין שצ"ל חותם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
דקאי על תשב"כ ותשבע"פ, וזהו ענין דואג ואחיתופל כו' שנטרדו כו', וע"כ כדי להיות זכה נעשית לו סם חיים לזה צ"ל חותם בברוך, וע' בבה"ז ר"פ בראשית במאמר כשושנה בין החוחים, שלפי שהיא בין החוחים נמשך בה י"ג מדה"ר מא"א לנטרא לה, וברבות ס"פ במדבר פ"ה ע"פ למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך, דורש אחטם לשון חותם כו' שימני כחותם כו' והיא גרמה להם שלא נכרתו בגלות הוי לבלתי הכריתך עכ"ל.
1708 דואג ואחיתופל כו' שנטרדו : ראה סנהדרין צ, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי צב"ר פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו דאמונה היא בחי' מקיף לבד, דהוא מאמין בהוי' ויכול לעשות בזה גופא דברים שהם נגד רצון ה' ועל זה גופא הוא מבקש עזר מן השי"ת, וזאת אומרת דאמונה היא יסוד ושרש הכל והיא קבועה בלב כאו"א יהי' מי שיהי' ויהי' מה שיהי', וגם אפילו מי שחטא ופגם ר"ל הנה מצד נקודת יהדותו עלול הוא למסור נפשו בפועל על קדוש השם, ועם זה הנה בכללות התגלותה היא רק בבחי' מקיף, ולזאת העבודה היא להכניסה בפנימי' בפועל ממש בלימוד התורה וקיום המצות בהידור, דזהו דכתיב וצדיק באמונתו יחי', צדיק פירושו זכאי שהוא שומר תורה ומצות הנה באמונתו יחי' בחיות פנימי ולא בבחי' מקיף בלבד וכתיב ועמך כולם צדיקים וגו' שתהי' האמונה אצלם בבחי' חיות פנימי דוקא בקיום המצות מעשיות בתמימות האמונה שהוא יקר וחביב למעלה במאד.
118 ישעי' ס, כא. וראה משנה סנהדרין צ, א.
פתיחה בהקשר