6
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
משה עבדי, ומרים – יצא ממנה בצלאל46, שהיה מלא חכמה, דכתיב47 ואמלא אותו רוח אלקים, ועשה ארון48 לתורה..."49.
וגם לפי פשוטו של מקרא מתאים שכר זה יותר ל"ויהי כי יראו המיילדות את האלקים", כי ענינה של התורה הוא "ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו"50.
וזהו שכר נעלה ביותר, שעל־ידי משה בנה נתן הקדוש־ברוך־הוא את התורה לישראל.
ולפי זה אין צורך להסביר שהמילים "וייטב אלקים למילדות" מוסבות על הנאמר בסוף הפסוק הבא51, כפי שמסביר רש"י, אלא השכר הוא על הנאמר בתחילת פסוק זה52 "כי יראו המילדות את האלקים"53.
וזה מתורץ באמצעות דברי רש"י "כדאיתא במסכת סוטה".
י. השכר על המעשה בפועל
במשנה ובסוגית הגמרא במסכת סוטה מוסבר הענין של מדה כנגד מדה לגבי מעשיו של האדם בפועל54, ולא לגבי כוונותיו והרגשתו של האדם. ענין זה מודגש בפשוטו של מקרא, כפי שכבר ציין רש"י לפני כן בפירושו על התורה55 ענין של מדה כנגד מדה לגבי מעשה בפועל – "הם חטאו ברבה רעת האדם, ולקו בתהום רבה".
ולכן, מובן לפי פשוטו של מקרא, שהשכר וההטבה כאן אינם כל כך על כוונתן ומחשבתן "יראו את האלקים"56,
הערות
- 46. כמפורש בכתוב (תשא לא, ב. ויקהל לה, ל) בצלאל בן אורי בן חור, ובפרש"י (בשלח יז, יו"ד. משפטים כד, יד. ויקהל שם) חור בנה של מרים הי'.
- 47. תשא לא, ג.
- 48. ראה פרש"י ויקהל, לז, א.
- 49. ולהעיר ממשפטים שם השייכות דחור (בנה של מרים) לתורה.
- 50. ואתחנן ו, כד.
- 51. כמו שהקשו ברבותינו בעה"ת כאן פסוק כ.
- 52. אבל במדרש שם לא קאי בכתוב זה אלא בכתוב שלפנ"ז וייטב אלקים ולמד מהל' וייטב (שתורה ומשה נק' טוב). וראה יפ"ת (השלם) שם.
- 53. ואף שבתושב"כ (בפשש"מ)* לא מצינו שתורה נק' בית – הו"ל לרש"י לתרץ מדוע אי"ז נזכר (בביטוי אחר) בפרשתנו כהשכר.
- 54. ראה חדא"ג מהרש"א סנהדרין צ, א (ד"ה מנין).
- 55. נח ז, יא. וראה פרש"י יתרו יח, יא. נשא ה, כד. שלח יד, לז.
- 56. ואולי י"ל דגם לפרש"י יש שייכות דבתי כהונה ולוי' ומלכות גם ל(הפרט ב)התחלת הכתוב "ויהי כי יראו המילדות את האלקים", ע"פ לשון הכתוב שהביא רש"י ממלכים "את בית ה'", כי היחוד וההבדלה ד(בתי) כהונה ולוי' הוא מה ש"הבדיל ה' את שבט לוי לשאת את ארון ברית ה' לעמוד לפני ה' לשרתו גו'" (עקב י, ח), העבודה ושירות בבית ה'*. והרי בית אלקים הוא ענין הפועל יראה מה', וכמ"ש לפנ"ז (ויצא כח, יז). ועד"ז י"ל לגבי ענין המלוכה שמעורר ליר"ש. ולהעיר מהושע ג, ה ובפרש"י שם. וראה סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך.
- . משא"כ ברז"ל – ראה פסחים (פז, א) אני חומה זו תורה. וראה לקו"ת ואתחנן י, א. יהל אור לתהלים ע' 494. המשך מים רבים תרל"ו פרק ר ואילך. ועוד.
- . וראה במדבר א, נ ואילך ובפרש"י ג, ו ואילך. בהעלותך ח, ו ואילך קרח יח, א ואילך. וראה לשון הרמב"ם רפ"ג ורפ"ד דהל' כלי המקדש.
רש"י על שמות י״ח:י״א - הטקסט מספריא
עתה ידעתי. מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וְעַכְשָׁו בְּיוֹתֵר:
מכל האלהים. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל עֲ"זָ שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲ"זָ שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ (מכילתא):
כי בדבר אשר זדו עליהם. כְּתַרְגּוּמוֹ – בַּמַּיִם דִּמּוּ לְאַבְּדָם וְהֵם נֶאֶבְדוּ בַּמַּיִם:
אשר זדו. אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, בַּקְּדֵרָה אֲשֶׁר בִּשְּׁלוּ בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ (סוטה י"א):
עתה ידעתי NOW I KNOW — I indeed knew Him formerly, but now I know Him even more (cf. Mekhilta).
מכל האלהים [GREATER] THAN ALL THE GODS — This tells us that he had a full knowledge of every idol in the world — that he left no idol unworshipped by him (Mekhilta).
כי בדבר אשר זדו עליהם — Understand this as the Targum does for by that very thing with which the Egyptians thought to judge Israel were they themselves judged — they had thought to destroy them by water and they were themselves destroyed by water (cf. Mekhilta).
אשר זדו means in which they had shown themselves wicked. Our Rabbis, however, explained it in the same sense as the root which we find in (Genesis 25:29) “And Jacob was boiling (ויזד) pottage (נזיד) (lit., something boiled)” — in the pot wherein they had boiled, therein were they themselves boiled (Sotah 11a).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

