5

המוזכרים במשנה ובגמרא כוללים גם עניני שכר ועונש שהם כנגד ובאותה "מדה" של כל פרט במעשה האדם.

ועל־ידי כך מובן היתרון של הפירוש "בתי כהונה ולויה ומלכות": כאן אין מודגש גודל השכר בלבד, אלא בעיקר מודגש העובדה שהשכר ניתן מדה כנגד מדה בכל הפרטים – כנגד פרטי מעשיהן של המילדות:

בפעולתן "ותחיינה את הילדים" סייעו המילדות לא רק בהקמת משפחות יהודיות, אלא על־ידי כך הוקם רוב, או כל דור יוצאי מצרים, שממנו יצא עם ישראל כולו עד סוף כל הדורות.

ולפיכך, ניתן להן שכר באופן של מדה כנגד מדה במפורט – לא זו בלבד שלהן היו בנים ומשפחות⁴², או שלהן היו ילדים כהנים לויים ומלכים, אלא שמהן הוקמו "בתי כהונה ולויה ומלכות", הבתים המיוחדים, "יתר שאת ויתר עז" שבישראל, עד סוף⁴³ כל הדורות⁴⁴.

ולעומת זאת בספרי, למרות שגם שם נאמר "זכתה יוכבד לכהונה ומרים למלכות...", בכל זאת מופיע שם ענין זה א) כהוכחה לכך ש"כל המקרב עצמו, מן השמים מקרבין אותו" – ולא כמדה כנגד מדה באופן מפורט בדיוק, אלא כפעולה כללית של קירוב אל הקדוש־ברוך־הוא, שקיימת בכל המעשים הטובים, כפי שמובא שם בספרי שמוצאים זאת בכמה מקומות ("על שקירבה את עצמה כך קירבה המקום"). ב) לא כענין כללי של "בית ישראל" – כל עם ישראל.

ולכן אין נאמר שם "בתי כהונה ומלכות", כי שם אין מדובר על בתים בישראל שניתנו להן כשכר על כך שבאמצעותן הוקם כל בית ישראל.

ט. "וייטב" – שכר על "כי

יראו..."

ויש לומר, שבאמצעות דברי רש"י "כדאיתא במסכת סוטה" מתורצת שאלה נוספת בפירושו:

תחילת הפסוק היא "ויהי כי יראו המילדות את האלקים". ואם כך, צריך היה לומר, שהשכר "ויעש להם בתים" ניתן על אשר "יראו את האלקים".

אך את השכר על כך אנו מוצאים במדרש⁴⁵ באופן שונה לחלוטין: "וייטב אלקים... חדא הוא דכתיב... מהו שכר היראה? – תורה, לפי שיראה יוכבד מפני הקדוש־ברוך־הוא, העמיד ממנה משה, שכתוב בו כי טוב הוא, ונתנה התורה על־ידו שנקראת לקח טוב, ונקראת על שמו שנאמר זכרו תורת