שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תשטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כפי שראיתי – הדיבור כאן עם פ' וכיו"ב בעניני אהקת"ו (כולל – דבני-ברק) לא רק זה שחסר ה"דערהערן", כ"א גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו.
6 כפי . . נגע בו : קטע זה להגה"ח כו' מו"ה יעקב לנדא, אב"ד ב"ב. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תקיד (ע' קעה), ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'תתפה.
היא גם . . ישראל : וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263): לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה.
מתוך אפילה אורה : מדרש תהלים כב, ז. יל"ש עקב רמז תתנב. יל"ש ירמי' רמז שיא.
ואחז"ל . . עביד : ברכות ס, ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
לטב עביד . . זו לטובה : החילוק נת' בארוכה במ"א (לקו"ש כרך ב' ע' 393 ואילך).
שהחשך עצמו נהפך לאור : ע"ד הצחות אולי אפ"ל שלכן ברשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) כז, א בהביאו מרז"ל מתוך אפילה אורה – לא ציינו למדרש תהלים (שמשם נלקט ליל"ש) וגם לא ליל"ש הקודמו (פ' עקב), כ"א לירמי' – דכולי חורבנא (ב"ב יד, ב) ולכן נקרא שמו ירמי' (קה"ר בתחלתו) ויהי' ירמי' ירום י' (יל"ש ירמי' רמז רנז) ולמעליותא.
ובסגנון – לטובה : תענית כא, א.
ופירשו רבותינו נשיאינו : אדה"ז (ס' המצות להצ"צ קיד, ב), אדהאמ"צ (ס' מאה שערים יד, ב) ואדמו"ר הצ"צ (שם יח, ב. רשימותיו לתהלים ע' צז).
– ויש להעיר ממדרש תהלים (שם. בהמשך להנ"ל): מתוך צרה רווחה ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וידועה תורת הבעש"ט ע"ז שה צרה עצמה נעשה צהר (ד"ה הוי כי גדול. ס' המאמרים אידיש).
רחמים . . מדתו של יעקב : רחמים דא יעקב (ז"ח חוקת נ, ד). וראה ב"ר (פע"ח, ח) רחמן שבאבות.
יעקב . . מצרים : שבת קיח, סע"א.
חלק . . ממש : תניא רפ"ב. ולהעיר מהגהות הצ"צ (בס' קיצורים והערות (עב-עג)): ממעל ע"ק כו'.
נמצאת . . יצרו : ראה תניא פל"א, פכ"ט.
ירגיז יצ"ט : ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדמו"ר הזקן בזה (לקו"ד ח"ג ע' תקכד).
בכל . . יצריך : ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד.
בשני יצריך : תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות: אברהם אבינו כו'.
וכד אתכפיא . . הכלל : תניא פל"ו. אגה"ק ס"ד.
לילה כיום יאיר : תהלים קלט, יב.
והוי' . . עולם : ישעי' ס, יט. וראה יל"ש תצוה רמז שעח. תניא פל"ו. רשימות הצ"צ לישעי' שם משל"ה מס' פסחים (מצה עשירה ד"ב. קנז, א) ועוד. ובשל"ה שם: יתרון האור מתוך החושך כו' וענין עוה"ז עשיית התשובה מכח הגליות כו' ואח"כ משיח כו' תכלית בראשית ברא ויאמר אלקים יהי אור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שנג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ידוע לי מאמר חכמינו ז"ל אין צועקין על העבר , בכל זה כותב אני את האמור מאחר שאין זה בתור צעקה על העבר , שהרי אפשר שיהי' ענין דומה בעתיד , וכן לבאר עמדתי בזה, והרי מקרא מלא דיבר הכתוב והייתם נקיים מה' ומישראל.
7 מאמר חכמינו ז"ל ראה ברכות נד, א. רמב"ם הל' ברכות פ"י הכ"ב. טושו"ע או"ח סר"ל ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
- ואף שלכאורה הרי אמחז"ל שאין צועקים על העבר - פשוט שבנדו"ז ובנוגע ליום המחר - אין זה עבר , כ"א עתיד ו"רשות לכל אדם נתונה אם רצה כו' ואין מי שיעכב בידו כו'".
5 אמחז"ל ראה ברכות נד, א. רמב"ם הל' ברכות פ"י הכ"ב. טושו"ע או"ח סר"ל ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א פו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכשמתבונן באמיתית ענין היחוד (וכמשנ"ת בשהיוה"א ובכ"מ) שהוא איך שאין עוד מלבדו ואין דבר נפרד, הרי בא לזה שבכל דבר וענין ישתמש בו לעבודת קונו, ולכן בא תומ"י לואהבת את ד"א בכל לבבך בשני יצריך (ברכות נד, א) גם ביצה"ר (לקו"ת רד"ה שמע ישראל), ועדמ"ש הרמב"ם בהל' דעות פ"ג ה"ג:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תלט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ע"פ הנ"ל אין להקשות דלמה המתפלל לאחר מ' יום שתלד אשתו זכר ה"ז תפלת שוא )ברכות נד, א) דהא אפשר דע"י שידע מראש שיתפלל יעשה מתחלה הולד לזכר - ול"ק דכיון שהידיעה היא מקפת, אינה פועלת על הפועל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובעבודה רוחנית בנפש האדם — יצי"מ (פסח ראשון) היא העבודה ד"אתכפיא", כפיית הרע שבנפשו; ומעבודה זו מגיע ועולה לדרגא שני' — העבודה ד"אתהפכא", הפיכת הרע לטוב , "בכל לבבך — בשני יצריך" .
13 משנה ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
נוסח ברכת הגומל (להלכה) הוא "ברוך כו' הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב", ונוסח ברכת הנס (שנעשה ליחיד ) הוא "ברוך כו' שעשה לי נס במקום הזה" .
3 ברכות נד, א. רמב"ם שם ה"ט. שו"ע שם סרי"ח ס"ד. סדר ברכת הנהנין לאדה"ז רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ברכת הנס (ליחיד) "ברוך שעשה לי נס במקום הזה" מוכח שההודאה והשבח הם (לא רק על עצם הנס, אלא) ע"ז שהוא "בעל הנס" [שלכן חייבים רק "כל יוצאי יריכו של אותו אדם.
12 ראה ברכות נד, א: על כולן צריך שיתן הודאה ושבח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מעברות הירדן" (המקום שעברו בו ישראל בימי יהושע ), שנס זה (בקיעת הירדן ) לא הי' בגדר הצלה ממקום סכנה אלא רק להקל עליהם העברת הירדן .
16 ברכות נד, א. טושו"ע או"ח ר"ס ריח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וי"ל דכוונת רש"י כאן לרמז שמדובר בסוג נעלה ביותר בנתינת צדקה, הבא ע"י בחירה חפשית בתכלית, וזהו "שמצטער אם יתן אם לא יתן", שנמצא במצב של צער ומלחמה דב' הנפשות, יצר טוב ויצר הרע , שהיצ"ט רוצה ליתן הצדקה והיצה"ר אינו רוצה שיתן, והאדם בוחר בנתינת הצדקה באופן ד"פתוח תפתח", פתיחה דכל כחות נפשו, עד שורש נפשו שהיא "חלק אלקה ממעל ממש", שממנה הוא אמיתית כח הבחירה שבישראל, ד"הן האדם הי' כאחד ממנו", ולכן אין מי שמעכב על ידו כמו הקב"ה שאין מעכב בידו.
43 ראה פרש"י ואתחנן ו, ה (ממשנה ברכות נד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקרא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך" , ואמרו רז"ל:
24 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך" , ואמרו רז"ל:
24 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"בכל לבבך" , כדרשת רז"ל, "בשני יצרך", ומתוך כך שהנפש האלקית "מבררת" את הנפש הבהמית – מתעלה גם הנפש האלקית בכחה של הנפש הבהמית, ככתוב:
23 דברים ו, ה. ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כידוע, שצדקה נעשית "בכל מאדך" , ולכך שתי משמעויות:
37 ברכות נד, א – במשנה. לקו"ת מסעי צא, ג. ראה כה, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
6 ירגיז יצ'יט : ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדהי"ז בזה (לקוי"יד ח"ג עִ' תקכר). בכל . . יצריד: ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד. בשני יצריך : תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות : אברהם אבינו כו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
4 ד) בשני יצריך (עיד פרש"י דברים ו, ה -- מברכות נד, א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כדי לאפשר את "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" , שגם הנפש הבהמית תגיע לאהבת ה' , יש להסביר לה תחילה, שלמעשה אין היא מנוגדת לקדושה, כיוון שהשורש שלה הוא במלאכים וכדומה, שעבודתם היא
32 כמרז"ל (ברכות נד, א במשנה) "בכל לבבך בשני יצריך" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אשתו של לוט הפכה ל"נציב מלח" לא בדרך הטבע, אלא באמצעות נס, ויש שני סוגי ניסים:
29 וכן מוכח מזה שכולל אשתו של לוט עם שאר הנסים (ברכות נד, א). "על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום" . ומ"ש שם (ע"ב) "בשלמא כולהו ניסא אלא אשתו של לוט פורענותא הוא" – אין הכוונה דלא הוי נס אלא שאין בזה נס דהצלה. וראה יל"ש בשלח (רמז רנו בסופו. יל"ש אסתר רמז תתרנו בסופו): ותבט אשתו מאחריו ועד עכשיו היא עומדת נציב מלח למה זכר עשה לנפלאותיו שיהיו הדורות מתנין שבחו של הקב"ה (וראה ב"י או"ח סרי"ח קרוב לסופו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכפי שמפורטת בתניא העצה לסבול יסורים, ועד כדי האפשרות לקבלם ברצון ובשמחה, וכהוראת חז"ל "כשם שמברך על הטובה ...
10 ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"בכל לבבך – בשני יצריך" .
45 ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. ספרי ופרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענינו בעבודת האדם , דהנה כתיב ואהבת גו' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , דתחילת העבודה היא בכל לבבך , דהגם שהוא רצוא שלם בכל לבו (בכל לבבך בשני יצריך ), מ"מ הוא לא יותר ממה שהלב מכיל, רק בכלי הלב ולא יותר, ולמעלה מזה היא העבודה דבכל מאדך , שענין זה הוא באופן של יציאה מגדר הכלי, והוא למעלה מהגבלה.
1886 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י ואתחנן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמ"ש "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" , היינו, לא רק "בכל נפשך" , "אפילו הוא נוטל את נפשך" , אלא גם "בכל מאדך" , "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך" , שזהו"ע נעלה יותר מ"בכל נפשך" – כפי שמצינו בנוגע לחנני' מישאל ועזרי', שאף שקיימו הציווי "בכל נפשך" , "אפילו הוא נוטל את נפשך" , שעמדו במס"נ ליפול לכבשן האש, מ"מ, "אילמלי נגדוה כו'"; ולמעלה מזה, "בכל מאדך" , "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך" , ללא מדידה והגבלה כלל – שלא שייך שום דבר איזה שיהי' ("אָט וואָס דער ענין זאָל נאָר זיין"), אפילו "נגדוה", שימנע ממנו לקיים רצונו של האהוב, כיון שהוא והאהוב הם מציאות אחת!
1779 ברכות נד, א (במשנה). הובא בספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז בנוגע לכללות הנהגתו – שכיון שנעשה מלך ("מאן מלכי רבנן") ובעה"ב בכל הסביבה, הרי עאכו"כ שנעשה מלך על נה"ב ויצה"ר, כמ"ש בק"ש "ואהבת גו' בכל לבבך" , "בשני יצריך" , שגם היצה"ר מתהפך לאהבה את ה' , שעי"ז ממלא הוא את רצונו של הקב"ה בתכלית השלימות.
103 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ו) והנה נוסף על תיקון הכובד ראש שבישראל, שע"י ההתבוננות בדברים המעוררים את האהבה יבוא לאהבת הוי', צריכה להיות אהבת הוי' בכל לבבך , כפירוש רז"ל בשני יצריך , והיינו שהאהבה לא תהי' רק מצד נפש האלקית, אלא גם מצד נפש הבהמית, שגם נה"ב תבוא לאהבה את הוי'.
66 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולמעלה מזה היא האהבה דבכל נפשך , שעז"נ אפילו נוטל את נפשך , ואהבה זו באהע"י ההתבוננות שכל חיות העולמות הוא רק הארה בלבד, והיינו שמרגיש את חיות העולמות ומתבונן שחיות זו היא רק הארה בלבד, שהרי במחשבה אחת נבראו העולמות, ואפילו באדם אין תפיסת מקום למחשבה אחת לגבי כללות כח המחשבה ומכ"ש לגבי נפשו ולגבי עצם נפשו, ומכ"ש למעלה שמחשבה א' היא רק הארה בלבד, ומהתבוננות זו בא להאהבה דבכל נפשך .
37 משנה ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ושלום בנה"ב, שהרי לא זו בלבד ששייך בה חסרון, אלא עוד זאת ששייך בה גם חטא בפועל, ולכן צריך לעשות שלום בנה"ב, והסדר הוא שבתחילה צריך לפעול החיבור דנה"א עם הנה"ב, שזהו מ"ש ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , ודרשו חז"ל בכל לבבך בשני יצריך , היינו, שגם נה"ב יתהפך לאהבה את הוי', ואח"כ צריך לפעול ולהמשיך בנה"ב גם מעצם הנשמה, שעי"ז לא יהי' שייך בו לא רק ענין של חטא אלא אפילו לא ענין של חסרון.
73 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והביאור בזה – שהיא הנותנת – דכשם שתבלין אינו מבטל את המאכל, אלא אדרבה, מטיבו ומכשירו להיות ראוי למאכל אדם , להיות דם ובשר כבשרו, שעי"ז יתעלה המאכל למדרגת מדבר , כך גם פעולת התורה בהיצה"ר היא לא לכלות ולאבד את היצה"ר, אלא אדרבה, לבררו ולזככו, שלא זו בלבד שלא יהי' מונע לעבודת ה' , אלא שגם הוא יעבוד את ה' , כמ"ש "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" , "בשני יצריך" .[ועפ"ז יש לפרש מה שאומרים "על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע" – דלכאורה אינו מובן:
183 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, כמו שהוא בעבודת האדם למטה, שהעבודה שע"פ השגה היא בהגבלה, משא"כ העבודה שאינה ע"פ השגה אינה בהגבלה, ומגעת למעלה יותר, שזהו ההפרש בין בכל נפשך ובכל מאדך , דבכל נפשך הוא ע"פ טו"ד, שזהו מ"ש שמע ישראל גו' ואהבת גו', שע"י ההשגה הוא בא לאהבה, ובמילא האהבה היא בהגבלה, וגם כאשר בא לבחי' בכל נפשך , אפילו נוטל את נפשך , שהו"ע המס"נ, הנה גם המס"נ היא בהגבלה, דכיון שהמס"נ בא מצד ההשגה, הרי המס"נ היא במציאות, ער איז זיך מוסר נפש, ובהגבלה, משא"כ בכל מאדך , בכל מדה ומדה כו', הוא למעלה מהגבלה לגמרי, דכיון שאין זה מצד השגה, הרי זה בלי גבול.
32 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה, עבודת הנשמה מצד עצמה היא עבודת הצדיקים, שזוהי העבודה דבכל נפשך , דאף שהפירוש בזה הוא גם אפילו נוטל את נפשך , מ"מ אין זה בחי' בכל מאדך , והרי זה קשור עדיין עם מדריגת הנאצלים.
20 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ענינה של עבודת האדם – לברר את הנפש הבהמית שתהי' כלי לאלקות, וכמ"ש "ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך" , וארז"ל "בכל לבבך – בשני יצריך" .
55 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והיינו, שעיקר ההתבוננות הוא כדי שיהי' ואהבת מלשון רצון, שהו"ע של עלי' מלמטה למעלה, ועוד זאת, שהאהבה תורגש גם בנה"ב, כמ"ש בכל לבבך , וארז"ל בשני יצריך , דע"י בירור נפשו הבהמית נעשה יתרון האור מתוך החושך, שהאהבה דנה"א היא בחילא יתיר, והיינו, לפי שבנה"א עצמו לא יש רצון כזה כמו בנה"ב, וע"י בירור נה"ב נעשה גם בנה"א רצון כזה, והו"ע האהבה דבכל מאדך , שהיא בדרך עלי', והוא ע"ד מעלת הבע"ת על הצ"ג (והרי תשובה הו"ע העלאה).
34 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וטעם הדבר שביכולת הנשמות להאיר את חושך העולם, הוא לפי שהנשמות שרשם מאצילות, כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא, ויתרה מזה, שהנשמות הם מפנימיות הכלים ופנימיות האור, ולכן הם אלקות בעצם מהותם, והיינו, שגם כמו שהם בבחי' אתה בראתה אינם כמו שאר הנבראים שהם יש ודבר נפרד, אלא הם אלקות בעצם מהותם, ולכן גם בהיות הנשמה למטה היא משגת וגם רואה אלקות, ועי"ז שגם למטה היא משגת וגם רואה אלקות, הרי כיון שההשגה היא בהנה"ב, הנה עי"ז מאירה הנשמה גם את הגוף ונה"ב (כמ"ש בכל לבבך , בשני יצריך ), וסוכ"ס הרי הוא מברר גם את חלקו בעולם.
20 ואתחנן ו, ה. משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
קריאת שמע – ענינה מסירת נפש, כמ"ש "ואהבת את ה'אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" , ודרשו חז"ל "אפילו הוא נוטל את נפשך" .
100 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן הוא גם בעבודה – שיש צורך ביצר הרע מצד מעלת התוקף והגבורות שבו, כמ"ש "ורב תבואות בכח שור", אלא שיש לנצל זאת לטוב , כמ"ש "בכל לבבך" – "בשני יצריך" .
60 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז שההתבוננות דנפש האלקית היא בענינים גשמיים, ביכלתה לבאר ולהסביר גם לנפש הבהמית, עד שגם נפש הבהמית תהי' שייכת להבנה והשגה בטוב אלקי, ומההבנה והשגה במוחין יומשך גם בהמדות, שהאהבה ויראה של נפש הבהמית ואפילו של היצה"ר יהיו רק אהבת ה' ויראת ה', כמ"ש ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך , בשני יצריך , שזהו"ע השלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה.
48 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענינו בעבודה – שלאחרי עבודת התשובה בעשי"ת, צריכה להיות העבודה ד"זמן שמחתנו" באופן של "אבוקה", שמורה על התאחדות והתכללות הנפש והגוף, נפש האלקית ונפש הבהמית, ששניהם יחדיו עובדים את ה' , כמ"ש "בכל לבבך" , "בשני יצריך" .
145 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואופן זה הוא המעלה היותר גדולה במצות הצדקה, שעלי' אמרו חז"ל "בכל מאדך – בכל ממונך" , כיון שצדקה זו היא ענין שבבחי' בלי-גבול.
42 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכפי שרואים שכאשר אינו יכול לעמוד בנסיון ונכשל ומילא את תאוותו, הנה לאחרי שמילא תאוותו, יש לו רגש של היפך שביעות רצון [כדאיתא בספרים שה"בחינה" לידע אם דבר מסויים הוא ענין של מצוה או ענין של עבירה, היא, רגש האדם לאחר המעשה, שלאחרי עשיית מצוה יש לו רגש של שביעת רצון, והפכו בעבירה], כיון שאפילו היצה"ר עצמו אינו מרוצה מכך ששמעו אליו.וזהו מה שטוענים – מתוך שמחה (ניגון) – שכיון שישנו כבר הענין ד"צמאה לך נפשי כמה לך בשרי", אזי צריך כבר להיות הענין ד"אתהפכא חשוכא לנהורא", כמ"ש "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" , "בשני יצריך" – שלא זו בלבד שהיצה"ר לא יהי' "ראָביש סוואַרקאָ", שלא יעשה ענינים השייכים לצד השמאלי, אלא אדרבה, שיהפוך להיות מסייע באהבת ה' , שהיא היסוד לכל מצות עשה (כמבואר בדברי הרמב"ם), כולל גם מצות יראת ה' , שהיא היסוד לכל מצוות לא תעשה, ונמצא, שכאשר אהבת ה' היא "בשני יצריך" – אזי מסייע גם היצה"ר בקיום כל תרי"ג מצוות, שבזה נכלל גם הענין ד"קדש עצמך במותר לך", וכללות העבודה ד"בכל דרכיך דעהו".
101 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמנם, כדי שנפש האלקית תוכל לפעול על נפש הבהמית, אשר מבלי הבט על היותה בהמית, ומצד עצמה שייכת היא רק לענינים גשמיים ובהמיים, מ"מ תפעול עלי' ההתבוננות עד כדי כך שתתעורר ברצון לצאת מהמדידה וההגבלה שלה, צריכה להיות תחילה ההתבוננות שפועלת על נפש האלקית, שזוהי ההתבוננות דפסוק ראשון דק"ש, הוי' אחד, שהו"ע המשכת אלופו של עולם, האל"ף דאנכי, שנמשך בהוי' אלקיך (כנ"ל ס"ו), ולאח"ז נמשך בהענין דברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לפעול גם על נפש הבהמית, כמ"ש בכל לבבך , בשני יצריך , שזהו"ע אות למ"ד.
111 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה – כמ"ש "בכל דרכיך דעהו", וכהפס"ד בשו"ע שבכל עניני האדם , באכילתו ובשתייתו ואפילו בשינתו, צריך להיות הענין ד"דעהו" – "דע את אלקי אביך (והפירוש בזה – כפי שממשיך בכתוב) ועבדהו (ולא זו בלבד, אלא) בלב שלם ", שזהו ע"ד מ"ש "בכל לבבך" , "בשני יצריך" , כי, כל זמן שחסר יצר א', עדיין אין זה "בלב שלם ".
18 ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועפ"ז יובן הקשר והשייכות שבין צדקה ותפלה, כב' הפירושים בענין בכל מאדך , פי' הא', שקאי על מאד שבנפש, שהו"ע העבודה באופן של היסח הדעת, למעלה מטו"ד ולמעלה ממדידה והגבלה, עד מיצוי הנפש, ופי' הב', כדרשת חז"ל בכל מאדך בכל ממונך , דלכאורה אינו מובן, מהי השייכות דב' ענינים אלו.
87 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכדי שיהי' "קרוב הוי' לכל קוראיו" – צריך להיות "יקראוהו באמת", שזוהי העבודה דקריאת שמע, "ואהבת גו' בכל לבבך" , "בשני יצריך" , היינו, לעשות שלום בין היצ"ט ליצה"ר, ולא להסתפק בכך, אלא עי"ז לפעול ענין השלום, חיבור ואחדות, גם בכל הכחות וכלהניצוצות שבחלקו בעולם – שזהו"ע "בכל מאדך" , "בכל ממונך" – שכולם יתאחדו ב"הוי' אחד".
102 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ד שנתבאר בד"ה פדה בשלום – המיוסד על מאמר של אדמו"ר מהר"ש – בענין "בכל מאדך" , "בכל ממונך" , שהו"ע הבלי גבול שבצדקה, היינו, לא רק מעשר וחומש, אלא בלי גבול, כמ"ש "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו", והו"ע התגלות הא"ס במעשה.
40 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אצל בעלי-עסק – "בכל מאדך , בכל ממונך" , ואצל יושבי-אוהל – "בכל מאדך , בכל מדה ומדה שמודד לך" , היינו, שצריך להיות למעלה ממדה זו.
17 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"בכל נפשך" , כדרשת חז"ל "אפילו נוטל את נפשך" .
14 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ג) וביאור הענין, דהנה, האהבה דבכל לבבך , בשני יצריך , באה ע"י ההתבוננות בבחי' אור הממלא, שעל זה אמרו מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם, והיינו, שמתבונן שכשם שבגוף האדם העיקר הוא החיות שבו, שהרי הגוף מצד עצמו אין בו יוקר כלל, וכל ענינו הוא רק החיות שבו, וכמו שרואים בחוש שכאשר יתקלקל אבר אחד אזי יחתכוהו בכדי שלא יזיק לחיות שאר האברים, ואף שעי"ז נעשה הגוף חסר אבר, מ"מ הרי זה כדאי בשביל החיות, שהרי אם לא יחי' אזי אינו כלום, הנה כן הוא גם בענין העולם, שהעיקר שבו הוא החיות האלקי, ואילו העולם מצד עצמו הוא מות ורע, והיינו, שלא זו בלבד שהוא מות, אלא עוד זאת, שהוא גם רע.
24 ברכות נד, א במשנה. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואע"פ שגם נה"ב יש לה מוחין, וא"כ, יכול השכל דנה"א להסביר להשכל דנה"ב, ועי"ז לפעול גם על המדות דנה"ב, ואכן התכלית היא לא לבטל את נה"ב, אלא לבררה ולזככה, כמ"ש "בכל לבבך" , "בשני יצריך" – הנה כל זה הוא לאחרי שפועלים תחילה ביטול ושבירה כללית בנה"ב, שכן, הבנין דנה"ב הוא ענין בלתי-רצוי, כמארז"ל "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים", ולכן, לכל לראש יש לפעולבנה"ב ביטול ושבירה כללית, ולאח"ז יכולה להיות העבודה דבירור נה"ב, ועד לעבודה ד"בכל לבבך" , "בשני יצריך" .
14 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ג"כ מ"ש בק"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך גו' ודברת בם, ואמרו רז"ל בדברי תורה הכתוב מדבר , וקודם לזה כתיב ואהבת גו' בכל לבבך , ואמרו רז"ל בשני יצריך , והיינו, שדוקא ע"י הבירור דיצה"ר אפשר להיות אח"כ והיו הדברים האלה גו', שהו"ע המשכת התורה.
20 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"י התבוננות זו, ואח"כ ע"י ההתבוננות דק"ש, שמע ישראל וברוך שם, נעשה ביטול ישות הגוףונה"ב, שזהו מ"ש ואהבת גו' בכל לבבך , בשני יצריך , שגם הנה"ב מתעורר באהבה להוי'.
25 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז נעשה ואהבת גו' בכל לבבך גו' ובכל מאדך , בכל לבבך בשני יצריך , היינו, שהתבוננות הנ"ל פועלת אפילו בהיצה"ר, נה"ב והגוף, שגם אצלם יהי' הענין דבכל מאדך , מסירת נפש.
132 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן הוא בענין "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" – שהענין ד"בכל מאדך" קשור [לא רק עם "בכל נפשך" , כנ"ל (ס"ו) שהבלי גבול שלמעלה מהשגה צריך להיות מאיר ונרגש גם בהשגה, בכחות פנימיים, אלא] גם עם "בכל לבבך" , "בשני יצריך" , והיינו, שדוקא ע"י היצה"ר (דוגמת הפי' היותר תחתון ב"בין המצרים") באים לעבודה ד"בכל מאדך" , בלי גבול.
37 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דכתיב ואשר הרעותי", אעפ"כ, אין זורקים את המאכל מן הקדירה, אלא, ע"י ה"תבלין" (תורה) פועלים שגם היצה"ר (המאכל) יתהפך לאהבה את ה' , כמ"ש "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" , "בשני יצריך" , שזהו בדוגמת העבודה דבעל תשובה.
303 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שזאת היא התביעה והדרישה, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (כנ"ל ס"ב) – יכולים לקיים זאת.וזהו משנת"ל (בהמאמר) שתכלית העבודה היא – לא רק "ואהבת גו' בכל לבבך" , אף שגם עבודה זו בלבד היא "בשני יצריך" , אלא צריך להיות גם "בכל מאדך" , וכפי שמבאר אדמו"ר האמצעי בשער התפלה, בד"ה פדה בשלום , שהעבודה ד"בכל מאדך" פועלת שהיצה"ר ונה"ב נעשים כולו טוב , שאז עבודתם היא לא רק בגלל שמצווים עליהם ומכריחים אותם לעשות זאת, אלא שגם הרצון והעונג שלהם הוא לעשות זאת.
287 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואהבה זו נקראת בכל לבבך , כמרז"ל בשני יצריך , והיינו לפי שאהבה זו שייכת גם לנה"ב, דמאחר שאין ענינה לצאת מהעולם, אלא לרצות בחיות האלקי שבעולמות, הרי זה שייך גם לנה"ב, כיון שגם מצד נה"ב צריך לרצות בהחיות, כאדם שאוהב חיי נפשו.
40 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמבואר בלקו"ת בפירוש הכתוב וידעת היום והשבות אל לבבך כיהוי' הוא האלקים (דענין והשבות אל לבבך הוא עבודת התפלה, כמארז"ל איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה, וההקדמה לזה הו"ע וידעת היום), פי' וידעת היום , כמו שהיום הוא עם הלילה ושניהם אחד, כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, כך והשבות אל לבבך , שכמו שהוא בזמן כך הוא בנפש, שהב' לבבות שהם היצ"ט והיצה"ר (שהו"ע יום ולילה בנפש האדם ) הם שניהם כאחד, שגם היצה"ר ישוב לעבודת הוי', כמ"ש בכל לבבך בשני יצריך , ועי"ז נפעלת עבודת האדם בהענין דהוי' אחד (הוי' הוא האלקים).
87 ואתחנן ו, ה. משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואח"כ נאמר עשרים גרה השקל, דקאי על נפש האלקית כפי שמתלבשת בנפש הבהמית [שעי"ז פועל בעבודתו להיות ואהבת גו' בכל לבבך בשני יצריך , ועד בכל מאדך , שע"י המאד דנפש הבהמית נעשה בחינת מאד גם בנפש האלקית], שאז הוא במספר עשרים, עשר כחות דנה"א ועשר כחות דנה"ב.
53 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכאמור לעיל (סכ"א), שזוהי הגדלות העילוי והחידוש שבתורה – לא לעלות מהארץ לשמים ושם לקבל את התורה, אלא לקבל את התורה בארץ למטה מעשרה טפחים, ולמטה בארץ, ששם נמצא גם היצה"ר, תפעל התורה גם על היצה"ר, עד שיהי' "ואהבת גו' בכל לבבך" , "בשני יצריך" , היצ"ט והיצה"ר – שזוהי עבודה נעלית יותר מאשר עבודתו של צדיק גמור שעובד עבודתו רק עם נפשו האלקית, ומצד איזו סיבה שתהי' אינו פועל על נפש הבהמית.
168 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין, דהנה, אע"פ שעבודת הנשמה המלובשת בגוף אינה בערך כלל לגבי מעלת הנשמה מצד עצמה קודם שירדה למטה, מ"מ, בירידתה למטה פועלת הנשמה שבירת ובירור נפש הבהמית, כמ"ש בכל לבבך בשני יצריך , וכיון שנה"ב שרשה מתהו שקדם לתיקון, אלא שנפלה בשבירה כו', הנה כאשר נה"א מבררת את נה"ב ע"י אתכפיא כו', שבשביל זה צריך לצאת מההגבלות שלו, בחי' בל"ג, הנה עי"ז ניתוסף עילוי גם בעבודת הנשמה, שעבודתה תהי' באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, בכל מאדך , כידוע בענין רב תבואות בכח שור, וכמשל אמת המים שדוקא ע"י הסתימה נעשית מרוצת המים ביותר.
39 ואתחנן ו, ה. משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בעבודה – שמבחי' "בכל מאדך" צריך לבוא לבחי' "בכל נפשך" (כחות פנימיים), ועד לבחי' "בכל לבבך" (יצר טוב ויצר הרע ).
153 ראה ברכות נד, א. (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמבואר בתניא שגם כשאדם גומל לחבירו היפך הטוב , האמת היא שמאת ה' היתה זאת לו, ויש להוסיף, דמזה מובן שיהי' לו טובה מזה, שהרי כל דעביד רחמנא לטב עביד.
41 אגה"ק סכ"ה (קלח, ב). ולהעיר, דהחיוב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה (ברכות נד, א) הוא (בפשטות) גם כשזה בא ע"י אדם שהוא בעל בחירה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ז) וביאור הענין בעבודת האדם , הנה, ענין המרכבה (שמוליכה את הרוכב למקום שאינו יכול להגיע לשם מצד עצמו) בעבודתהאדם קאי על העבודה דנפש האלקית ע"י נפש הבהמית, שכללותה היא עבודת התפלה, שעת צלותא שעת קרבא, שאז צריכה להיות ההתבוננות דנה"א באופן שתוכל לבאר זאת גם לנה"ב, ועד שפועלים בנה"ב שגם היא תסכים לזה, שזהו"ע בכל לבבך בשני יצריך , ועי"ז פועלת נה"ב שגם בנה"א יתוסף עילוי לגבי עבודת נה"א מצד עצמה.
93 ואתחנן ו, ה. משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והכוונה בזה – לא רק לעולם התחתון, אלא גם לעולמות העליונים, כמ"ש "ברוך הוי' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם" (להוציא מדברי המינים ש"אמרו אין עולם אלא אחד"), ששניהם אינם בערך כלל לגבי הקב"ה, והיינו, שאפילו עולם האצילות אינו בערך כלל לגבי עצמות ומהות א"ס ב"ה כמו עולם העשי' הגשמי, וכמובא בחסידות מספרי קבלה, שיותר משאין ערוך עשי' (תחתית הדרגות) לגבי אצילות (דרגא היותר עליונה), אין ערוך אצילות לגבי אוא"ס.
110 ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמנם, כיון שהעבודה דכל השנה צריכה להיות בכחות פרטיים דוקא, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , בכל מדה ומדה כו' , ועד שגם ענין הקב"ע דכל השנה צ"ל בענינים פרטיים דוקא, הנה כדי שיומשך נתינת כח מהעבודה דר"ה על העבודה דכל השנה, צ"ל ממוצע ביניהם, והו"ע העבודה דסוכות, ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר גו' וערבי נחל, כי, הענין דביום הראשון שהוא בגימטריא כתר (כנ"ל) הוא כמו ר"ה שענינו המשכת העצם שלמעלה מהתחלקות, וביחד עם זה, לוקחים בו ד' מינים שיש בהם (לא רק ענין האחדות, אלא) גם ענין הריבוי (כנ"ל), והיינו, שהריבוי הוא באופן של אחדות, ולכן הרי זה כעין ממוצע שעל ידו יומשך מההזזה העצמית שלמעלה מהתחלקות שבר"ה על העבודה דויעקב הלך לדרכו במשך כל השנה.
237 משנה ברכות נד, א. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(א) ענין המסירת נפש , (ב) "בכל ממונך" – כי, כאשר נתינת הממון לצדקה היא מצד ענין הקבלת עול, הרי זה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, כמו ענין המס"נ שהוא בלי גבול.
502 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולאחרי כן צריך להיות הענין ד"ישראל עושה חיל" – לרחוץ את הלכלוך מכל היום, בכחו של הרגע הפנימי של אמירת "שמע ישראל", שבו עמד בתנועה של מס"נ בכח, וממנו נמשך בהענין ד"בכל מאדך" , "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך" , ועד ל"בכל ממונך" , נכסיו של אדם – חלקו בעולם.
504 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
העבודה שנדרשת מבנ"י היא – שאהבתם לה' תהי' באופן של "בכל מאדך" , כדרשת רז"ל "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך" , היינו, שבאיזה אופן שיתנהג הקב"ה עמו, בין במדה טובה ובין כו', הנה תמיד תהי' אצלו אהבה להקב"ה, ודוקא אז מתבטאת אמיתית האהבה העצמית של הבן אל האב.
584 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו כללות ענין ירידת הנשמה למטה – בכדי לברר את נפש הבהמית שגם היא תתהפך לאהבה את ה' , כמ"ש "ואהבת גו' בכל לבבך" , "בשני יצריך" , ועי"ז נעשה תוספת עלי' גם בנשמה.
316 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הכוונה בזה היא בשביל העלי' היותר גדולה, שנעשית עי"ז שבמקום היותר ירוד עובד האדם עבודתו בקיום התומ"צ, ועבודתו היא בכל לבבך (והשבות אל לבבך ), בשני יצריך , שגם היצה"ר ישוב לעבודת הוי' בבחי' אתכפיא ואתהפכא [והאפשרות לזה היא לפי שכוונת היצה"ר גופא היא שהאדם יתגבר עליו , כמארז"ל שטן לשם שמים נתכוון], ודוקא עי"ז נעשית דירה לו ית' בתחתונים, דירה דייקא, היינו, לא רק בית ששייך אליו ומשכירו לאחרים, אלא גם בית שדר בו בתמידות ונראה ונגלה בו בכל עצמותו (כנ"ל ס"ג).
79 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
או באופן שפועל לשנות את הרע – לא רק אתכפיא, שאינו מסתפק בכך, אלא ממשיך בעבודתו ופועל בו גם אתהפכא; לא באופן של כיבוש, אלא באופן ש"גם אויביו ישלים אתו"; לא באופן ש"לבי חלל בקרבי"139, אלא כמ"ש בירושלמי בנוגע לאברהם "עשה יצר הרע – טוב , דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך", "ל בב ו" דייקא – "שתי לבבות, שאף יצה"ר שלו החזירהו לטוב" , כמ"ש "בכל לבבך" , "בשני יצריך" , שאז הוא כמו רופא מנוסה.
393 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, שהתחלת העבודה היא באופן דבכל לבבך , כמארז"ל בשני יצריך , והיינו, שאף שהיצה"ר מצד עצמו מתאווה לעניני עוה"ז כו', מ"מ, מהפכו לאהבה את ה' .
245 ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וביאור ענין הפיכת המר למתוק, דהנה איתא בתניא מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו', ופירשו בגמרא (שאין הכוונה לנוסח הברכה, שהרי על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר כו', אלא) לקבולי בשמחה, כמו שמחת הטובה הנראית ונגלית, כי גם זו לטובה , רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר, כי היא מעלמא דאתכסיא שלמעלה מעלמא דאתגליא שהוא ו"ה משם הוי' ב"ה, ועלמא דאתכסיא הוא י"ה וכו'.
324 משנה ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והחילוק שביניהם, דבפירוש בכל לבבך אמרו חז"ל בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע , דהיינו, שגם היצה"ר שמצד עצמו נמשך ומתאווה לתאוות עוה"ז כאש בוערה כו', יתהפך לאהבה את הוי'.
642 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מצה עשירה מורה על בחי' אתהפכא, שזהו מש"נ ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך , בשני יצריך , שהו"ע התהפכות המדות ע"י גילוי המוחין, שזהו שמצה עשירה נילושה ביין ושמן, בחי' חו"ב, ובדבש וחלב, בחי' חו"ג שנמשכים ממוח הדעת.
756 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמנם, כל זה אינו אלא חקיקה מבחוץ, ואח"כ ישנו הענין דברכות ק"ש וק"ש, שעל ידם נעשית החקיקה מבפנים , והיינו ע"י ההתבוננות בשירת המלאכים, ובאופן שמזכירים לנה"ב שזהו שרשו ומקורו כו', שעי"ז פועלים ביטול פנימי בנה"ב, שלכן יוכל להיות ואהבת גו' בכל לבבך , בשני יצריך .
325 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו פדה בשלום נפשי מקרב לי גו', שזוהי תפלת דוד, בחי' המלכות, כללות כנס"י, היינו, שנותנים כח לכאו"א מישראל שיוכל להיות אצלו הפדי' מקרב, שע"י הבירור בבחי' קרב נעשה הפיכת התחתון, היינו, שאין זה באופן שמתבטל ממציאותו, אלא שמציאות התחתון גופא נהפך לאלקות, וכמ"ש בכל לבבך בשני יצריך , שאין זה באופן שהרגו בתענית , אלא שגם הנה"ב יהי' לו אהבה לאלקות.
880 ואתחנן ו, ה. משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שפועלים על הרבים שיהיו עמדי , שזהו ע"ד מ"ש גם אויביו ישלים אתו, דאויביו קאי על הנחש , דא יצה"ר , שעל ידו נעשה בעולם ענין החטאים והמיתה, ומ"מ, ישלים אתו, מלשון שלום ומלשון שלימות, היינו, שמהפכים אותו לקדושה, וע"ד מ"ש בכל לבבך בשני יצריך , שגם היצה"ר נתהפך לטוב [וכדאיתא בירושלמי שזוהי המעלה דאברהם שנאמר בו ומצאת את לבבו נאמן לפניך, לבבו דייקא, בשני בית"ן, לגבי דוד שנאמר בו ולבי חלל בקרבי, לפי שהרגו בתענית], ועד שגם הוא מסייע להשלים את העבודה לעשות לו ית' דירה בתחתונים .
945 ואתחנן ו, ה. משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"י עבודה זו מבררים גם את הנפש הבהמית, באופן שלא זו בלבד ש"עונה אמן בעל כרחו" , אלא ברצונו , כיון שמהפכים אותו לקדושה, "בכל לבבך – בשני יצריך" .
83 ספרי ופרש"י עה"פ. משנה ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"בכל לבבך" – "בשני יצריך" , היינו, שישנה עדיין מציאות היצה"ר כו', ו"בכל נפשך" – ההגבלה של עשר כחות הנפש.
658 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יותר הנה ענין האהבה בתענוגים שבק"ש הוא באופן שנעשה ענין האהבה גם בנה"ב, כמ"ש62 בכל לבבך , בשני יצריך , שגם נה"ב מתהפכת לאהבה את ה' ולהתענג באלקות [וע"ד מ"ש משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו, כידוע שפסוק זה קאי על כללות הזמן דחג הפסח, ספירת העומר וחג השבועות, שבתחילה נאמר משכני, לשון יחיד, שהו"ע אתעדל"ע לעורר את האהבה הטבעית שבנפש האלקית, ועי"ז מבררת נה"א את נה"ב, ועד שנעשה אחריך נרוצה, לשון רבים, בשני הרצונות דנה"א ונה"ב], ואילו ההתבוננות דברכת יוצר היא רק כדי לפעול הזזה בנה"ב, אלא שזוהי הזזה פנימית, ולא כמו פסוקי דזמרה שאינם אלא חקיקה מבחוץ, וענין ההזזה הוא שנה"ב יסכים אל הביטול דנה"א, שלא ינגד אליו ולא יבלבלו בעבודתו כו', אבל הביטול דנה"ב עצמו לצאת מן החומריות, ובפרט שתהי' לו אהבה לאלקות, הרי זה בק"ש דוקא.
68 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולהעיר, שבנוגע לענין הממון דרשו רז"ל בכל מאדך בכל ממונך , ועפ"ז יש לקשר הענין דהתיר ממונן, שהו"ע הבירורים, עם העילוי שנעשה ע"י הירידה למטה כשלעצמה, שהו"ע הרצוא והצמאון כו'.
179 משנה ברכות נד, א. פרש"י ואתחנן ו, ה. וראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' – בכל לבבך נפשך ומאדך ע' תלו-ז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
במאמר, שענין הסמיכה, שהוא המשכת אור עליון שיוכל להתקרב, מתחיל בק"ש שעהמ"ט, דאז עושה האדם חשבון צדק בנפשו כו', ונעשה אצלו הסכם והסכם גמור לעזוב דרכו הלא טובה , ולמסור וליתן עצמו לאלקות כו', ולאח"ז באה עבודת התפלה בהתבוננות דפסוד"ז וברכות ק"ש, עד שבא לואהבת גו' בכל לבבך , בשני יצריך , ועד לשלימות העבודה בתפלת העמידה כעבדא קמי מרי' , ואז הנה בלימוד התורה שאחר התפלה מאיר גילוי אור בנפשו מלמעלמ"ט.
522 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג), ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז הוא בהמלחמה דנפש האלקית ונפש הבהמית, דעיקר המלחמה היא בשעת התפלה (שעת צלותא שעת קרבא ), שבכדי שהעבודה (תפלה) דנפש האלקית תפעול בנפש הבהמית שתוכלל בנפש האלקית [היינו שגם נה"ב תהי' לה אהבת ה', בכל לבבך בשני יצריך ], הוא ע"י שנפש האלקית מתלבשת בנפש הבהמית, שההתבוננות של נפש האלקית היא בענינים כאלו ובאופן שגם נפש הבהמית יכולה להשיג .
421 ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שהעבודה היא בכל מאדך , בכל מדה ומדה שמודד לך , ה"ז באופן קיים ונצחי בכל המצבים, גם בעבודתו בעולם באופן
685 ברכות נד, א (במשנה). ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזוהי כללות העבודה ד"בכל לבבך" , "בשני יצריך , ביצר טוב וביצר הרע" , היינו, שגם היצר הרע נעשה דבר היתר ("התירו לך"), וכדברי הגמרא במסכת ברכות :
940 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה, הדיבור בהתוועדות אודות ענין הנ"ל – לא הי' בנוגע להעבר, שהרי "אין צועקין על העבר" , אלא בנוגע להעתיד , שכאשר תהי' הזדמנות כזו שיתאספו כו"כ מבנ"י, ינצלו זאת כדי לדבר דברי התעוררות בנוגע לקיום התומ"צ, ואם אינו יכול לדבר בעצמו, אזי ישתדל שאחרים ידברו כו'.
557 ראה ברכות נד, א. רמב"ם הל' ברכות פ"י הכ"ב. טושו"ע או"ח סר"ל ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ביאור בהחילוק שבין האהבה דבכל לבבך והאהבה דבכל נפשך , שהאהבה דבכל לבבך היא בבחינת ממלא כל עלמין, דכיון שהחיות דבחינת ממכ"ע הוא מלובש בהנבראים בפנימיותם, לכן ע"י ההתבוננות נרגש חיות זה גם בנפש הבהמית, והאהבה היא בכל לבבך בשני יצריך .
2688 ברכות נד, א – במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ענין הא' הוא כמארז"ל לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות, בריות דייקא, היינו, לברר ולזכך אפילו אלו שהם בריות בעלמא (ע"ד המבואר בתניא ), שזהו כללות הענין דעבודת הבירורים, לברר ולזכך את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם, וכמ"ש ואהבת גו' בכל לבבך , בשני יצריך , שגם היצה"ר, א-ל זר אשר בקרבך , יתברר ויזדכך עד שיתהפך לאהבה את ה' .
1268 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
משא"כ לאחרי ירידתה לבירא עמיקתא להתלבש בגוף ונה"ב, הרי יצר לב האדם רע מנעוריו , והעבודה היא לפעול שיהי' ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך , בשני יצריך , שגם בנה"ב יונח הענין שהוי' הוא אלקיך, כחך
738 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
האהבה דבכל לבבך היא בבחינת ממלא כל עלמין, דכיון שהחיות דבחי' ממכ"ע הוא מלובש בהנבראים בפנימיותם, לכן, ע"י ההתבוננות נרגש חיות זה גם בנפש הבהמית, והאהבה היא בכל לבבך בשני יצריך .
61 ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דע"י שיתבונן שהחיות של כל דבר הוא אלקות, יבוא לאהבה את ה' בכל לבבך , בשני יצריך .
275 ואתחנן ו, ה . ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו שהוא בכללות העבודה דבכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , שיש מצוות ששייכים לממונו של אדם , שעז"נ בכל מאדך , בכל ממונך , כמו מצות מזוזה (ועד"ז מצות תפילין שנזכרה לפנ"ז בכתוב ), ויש מצוות ששייכים להאדם עצמו, כמו מצות האהבה.
1319 משנה ברכות נד, א. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והמשכה זו היא ע"י העבודה דבכל מאדך , בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו .
597 ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בלקו"ת , אך כל זה הוא כפי שצריך להיות (כפי שהוא אצל מי שלא עבר ולא פגם כו', ועבודתו היא באופן דבכל לבבך , בשני יצריך , שכחות נפשו הם בגלוי וכו').
713 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וצריך להבין , מהו העילוי דשיר המעלות ממעמקים לגבי בכל לבי דרשתיך, ובפרט שבכל לבי דרשתיך שאמרו דוד הוא מדריגה נעלית בעבודה, ע"ד בכל לבבך בשני יצריך , ואיך שייך לומר שענין זה הוא למטה משיר המעלות ממעמקים שאומרים כל בני עלמא.
109 בספרי ופרש"י עה"פ. ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
המשך השיחה – ביאור הענין ד"עושין רצונו של מקום", שקאי על העבודה ד"בכל מאדך" , בל"ג שבאדם, שעל ידה נמשך רצונו ית' ,
557 כיון שהעבודה ד"בכל מאדך" קשורה עם ענין הרצון – כי, הפירוש ד"בכל מאדך" הוא "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך" (ברכות נד, א), "בין מדה טובה ובין מדה פורענות" (שם מח, ב), שמקבלה בשמחה (שם ס, ב), ומזה מוכח, שעבודתו היא באופן של ביטול הרצון , עד שאין לו רצון משלו ("ער האָט ניט קיין אייגענעם רצון"), ולכן אין אצלו נפק"מ באיזה מדה מודדין לו.
ועי"ז "עושין רצונו של מקום" – כי, הענין ד"בטל רצונך" פועל "שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (אבות פ"ב מ"ד), כמבואר במפרשים (פי' הרע"ב ) ש"רצון אחרים" קאי על הקב"ה (אלא שנאמר בדרך כבוד כלפי מעלה), היינו, שהקב"ה מבטל רצונו מפני רצון הצדיק (כדרשת חז"ל (ירושלמי תענית פ"ג ה"י. ועוד) עה"פ (איוב כב, כח) "ותגזור אומר ויקם לך" ), וזהו הפירוש ד"עושין רצונו של מקום" – שעושה אצל הקב"ה רצון חדש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש להוסיף בדיוק לשון הגמרא9 האי מסת לישנא דחולין הוא דכתיב וישם המלך אחשורוש מס על הארץ, ומבואר בתוס' , שיהיו לך למס ועבדוך ויהי למס עובד לא מייתי, דהני לאו מעות משתמעינן אלא לשון עבדות בעלמא, שמזה מובן שמסת לשון מס הו"ע הממון, והיינו, שצ"ל גם הענין דבכל מאדך כפירוש הב' – בכל ממונך , וכדרשת חז"ל על הפסוק היקום אשר ברגליהם, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו, שהו"ע שלמטה מהרגל ומעמיד ומגבי' את הרגל וכו'.
1775 ספרי ופרש"י עה"פ ואתחנן שם. ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה, בפרשה שני' דרשו רז"ל אם שמוע בישן כו', והיינו, שאין בזה ענין חדש – ענין הבל"ג, אבל בפרשה ראשונה נאמר גם בכל מאדך , שהו"ע המס"נ , וכפי' רז"ל בכל מדה שהוא מודד לך (וגם כפי' השני 26 בכל ממונך , שהו"ע מצות הצדקה), שבכדי להגיע לזה הוא דוקא ע"י ענין הקב"ע ומס"נ, דכיון שאינו מציאות לעצמו, אין נפק"מ אצלו באיזה אופן מודדים לו.
1523 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ושם נעשית עבודת הבירורים בשני האופנים, תחילה הבירור בדרך מלחמה ואח"כ הבירור בדרך מנוחה, עד שפועלים הענין דאתכפיא סטרא אחרא ואתהפכא חשוכא לנהורא , בכל לבבך בשני יצריך , ועי"ז
1969 ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל אח"כ וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי', שהגיע הזמן שיתגלה בחי' אני הוי', והוא ע"י הקדמת וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, שהו"ע התפלה כנ"ל, בחי' אחת היא יונתי, שמצד בחינה זו אינו שייך להרהר אחר מדותיו וכמשארז"ל בכל מאדך בכל מדה שהוא מודד לך , ואח"כ ועי"ז נמשך בחי' אני הוי', ונמשך ע"י משה כמ"ש לכן אמור לבני ישראל אני הוי', משה קבל תורה מסיני ומסרה כו' , מתן תורה לישראל שעי"ז יהי' שם הוי' בגלוי, שעשרת הדברות יומשכו בהעשרה מאמרות שבהם נברא העולם , גאולה מההעלם והמצרים ובכל הד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ועד והבאתי אתכם אל ארץ טובה (היפך דהעלם) ורחבה (היפך דמצרים) בקרוב ממש בעגלא דידן ע"י משיח צדקנו.
364 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דזהו שלאחרי שמע ישראל גו' אחד נאמר ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך , שע"י ההתבוננות דנפש האלקית (שמע ישראל ) בענין אחד, אנת הוא חד ולא בחושבן, גם נפש הבהמית באה לאהבה זו.
811 ואתחנן ו, ה . ברכות נד, א (במשנה). ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן, עבודתה מצד עצמה היא באופן דבכל לבבך ובכל נפשך בלבד, היינו, שכל הכחות פנימיים שבנפשו (הן הכחות דנפש האלקית והן הכחות דנפש הבהמית) ממולאים באהבת ה' (כמ"ש79 ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך , בשני יצריך ), אבל כל זה הוא עדיין במדידה והגבלה, ע"ד ביטול הכלים.
338 ברכות נד, א (במשנה). ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבות הוא סימן ופעולה לבנים עד סוף כל הדורות , שעי"ז יוכל כל אחד מישראל לעבוד את ה' ולהכניע גופו כו', והיינו, שאף שמצד עצמו הוא באופן שעיר פרא אדם יולד , ויש בו נפש הבהמית שרוח הבהמה היא היורדת למטה , הנה על זה היא עבודת האדם [כמבואר בתו"א פ' משפטים שעבודה הוא מלשון עיבוד עורות, שהיא עבודה קשה שדורשת יגיעה כו'], ובשביל זה יש צורך בהקדמת ענין הקבלת עול, כהאי תורא דיהבין עלי' עול בקדמיתא כו' (כלשון הזהר המובא בתניא ), להפוך את טבעו ולפעול על נפשו הבהמית הענין דואהבת גו' בכל לבבך 24, בשני יצריך , שזהו"ע התהפכות כל ז' המדות (כפי שכל מדה כלולה מששה, שאז הם במספר מ"ב) שיהיו בביטול לאלקות.
655 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
זאת, שהחידוש בכתוב זה הוא שהמשכת בחי' אנכי לפניכם היא לא רק ע"י לימוד התורה (בחי' אנכי שנאמר בעשה"ד), אלא גם ע"י מעשה המצוות , שזהו"ע את הברכה אשר תשמעו גו' והקללה אם לא תשמעו גו', שהו"ע מצוות עשה ומצוות לא תעשה (שענינם לבער הרע , בחי' קללה), שלכן שייך לומר על זה אנכי נותן גו' קללה, שגם הקללה היא מתנה ממש, כיון שע"י בריאת הרע הנקרא קללה (שבזה תלוי קיום כל מצוות ל"ת) יכולים להגיע לבחי' ברכה והמשכה עליונה מאד כו', ועוד יותר מהברכה שע"י מ"ע, לפי שזהו מה שנתהפך קללה לברכה, כמו שהחושך נהפך לאור, וזוהי כל הכוונה בבריאת הרע , שאינה בשביל מציאות הרע שיהי' מציאות הרע נמצא בעולם, אלא אדרבה, בשביל שיתהפך הרע לטוב כו', וע"ד מ"ש בכל לבבך , בשני יצריך , שעז"נ בבריאת יום הששי והנה טוב מאד , ודרשו חז"ל טוב זה מלאך חיים מאד זה מלאך המות, כיון שדוקא ע"י הפיכת הרע באים
1153 ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בזה, דהנה ידוע הדיוק במ"ש ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , שבכל מדה ומדה שהוא מודד לך , ללא חילוק, צ"ל הענין דואהבת את הוי' אלקיך באופן שוה, שזהו לפי שעבודתו היא למעלה מטו"ד.
1702 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה (דבכל מאדך ) צריך להיות לא רק בהענין דקיום המצוות אלא גם בהעבודה דוכל מעשיך יהיו לשם שמים, שהרי יש עוד פירוש בבכל מאדך , כמרז"ל בכל מאדך בכל ממונך , שהו"ע בכל מעשיך, וגם פירוש זה בבכל מאדך שייך לפירוש הנ"ל בבכל מאדך , היינו שגם בכל ממונך , כל מעשיך, צ"ל ואהבת את ה"א לא רק בכל לבבך ולא רק בכל נפשך אלא גם בכל מאדך , למעלה ממדידה והגבלה.
26 ברכות נד, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דע"י שמתבונן שהחיות של כל דבר הוא אלקות, וההתבוננות שלו היא באופן שזה יהי' מובן גם בהשכל דנפש הבהמית, עי"ז יבוא לאהבה את הוי' בכל לבבך בשני יצריך .
39 ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו הקשר דהוי' הוא האלקים עם אין עוד מלבדו, שע"י הידיעה דהוי' הוא האלקים באים להידיעה שאין עוד מלבדו (כנ"ל סעיף ה), דמזה שרואים שהוי' ואלקים הם מאוחדים כאחד ממש, שבעבודת האדם הוא ואהבת את הוי'אלקיך בכל לבבך בשני יצריך , שגם היצה"ר (ששרשו מההעלם דאלקים) אוהב את הוי' (כמו היצ"ט ששרשו מהגילוי דהוי'), מזה יודעים שאין עוד מלבדו, שהשרש דשני הענינים (של הגילוי דהוי' וההעלם דאלקים) הוא זה שביכלתו להאיר וביכלתו שלא להאיר, דענין היכולת אינו דבר כלל זולת העצמות והוא רק שהעצמות הוא יכול, אין עוד מלבדו.
46 ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ. ובלקו"ת ואתחנן רד"ה וידעת הב' (ז, ד) "היצר טוב והיצר הרע הם שניהם כאחד . . וכמ"ש בכל לבבך בשני יצריך ומזה וידעת כי כך הוי' הוא האלקים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין עיסקא דשבתא כפול הוא, שאהבת ה' שמצד הנשמה (עליון שבאדם) תומשך בנפש הבהמית ובהגוף (תחתון שבאדם), וכמ"ש ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך (בשני ביתי"ן), שהאהבה תהי' בחלל הימני מקום משכן נפש האלקית ובחלל השמאלי מקום משכן נפש הבהמית, כמארז"ל בכל לבבך בשני יצריך .
19 ברכות נד, א (במשנה). ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג') ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז הוא בהמלחמה דנפש האלקית ונפש הבהמית, דעיקר המלחמה היא בשעת התפלה (שעת צלותא שעת קרבא), שבכדי שהעבודה (תפלה) דנפש האלקית תפעול בנפש הבהמית שתוכלל בנפש האלקית [היינו שגם נה"ב תהי' לה אהבת ה', בכל לבבך בשני יצריך ], הוא ע"י שנפש האלקית מתלבשת בנפש הבהמית, שההתבוננות של נפש האלקית היא בענינים כאלו ובאופן שגם נפש הבהמית יכולה להשיג.
4 ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דזהו"ע בכל מאדך שלאחרי בכל לבבך ובכל נפשך , היינו, שענין המס"נ (למעלה מהשכל) בבכל מאדך הוא לא מצד שחסר ח"ו בהשגת השכל שלו, כי אם, שהגם שעבודתו היא בכל כחות נפשו (בכל נפשך ) שראשיתם הוא כח השכל, ועד שזה מושג גם בהשכל דנה"ב שלו (בכל לבבך בשני יצריך ), מ"מ עבודתו היא במס"נ שלמעלה מהגבלת השכל, בכל מאדך .
109 ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו, ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
האהבה דבכל לבבך , שמצד בחינת נר"נ, עם היות שגם ע"י אהבה זו הוא פועל שגם נה"ב יהי' לה אהבת ה', בכל לבבך בשני יצריך , מ"מ, מכיון שהאהבה דבכל לבבך היא מצד ההבנה וההשגה (שאלקות הוא טוב ), ומכיון ששכל הוא בחינת פנימי (שמתלבש בהדבר שפועל בו), הרי מובן דפעולת נה"א בנה"ב שתאהוב את הוי' הוא ע"י שנה"א מתלבשת בנה"ב, שההתבוננות של נה"א צריכהלהיות בענינים כאלו ובאופן שגם נה"ב יכולה להשיג, הרי התלבשות זו (שנה"א מתלבשת בנה"ב) הו"ע של מלחמה.
25 ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל אח"כ וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי', שהגיע הזמן שיתגלה בחי' אני הוי', והוא ע"י הקדמת וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, שהו"ע התפלה כנ"ל, בחי' אחת היא יונתי, שמצד בחינה זו אינו שייך להרהר אחר מדותיו וכמשארז"ל בכל מאדך בכל מדה שהוא מודד לך , ואח"כ ועי"ז נמשך בחי' אני הוי', ונמשך ע"י משה כמ"ש לכן אמור לבני ישראל אני הוי', משה קבל תורה מסיני ומסרה כו', מתן תורה לישראל שעי"ז יהי' שם הוי' בגלוי, שעשרת הדברות יומשכו בהעשרה מאמרות שבהם נברא העולם, גאולה מההעלם והמצרים ובכל הד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ועד והבאתי אתכם אל ארץ טובה (היפך דהעלם) ורחבה (היפך דמצרים) בקרוב ממש בעגלא דידן ע"י משיח צדקנו.
36 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והמשכה זו היא ע"י העבודה דבכל מאדך , בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו .
100 ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דזהו שלאחרי שמע ישראל גו' אחד נאמר ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך , שע"י ההתבוננות דנפש האלקית (שמע ישראל ) בענין אחד, אנת הוא חד ולא בחושבן, גם נפש הבהמית באה לאהבה זו.
84 ואתחנן ו, ה . ברכות נד, א (במשנה). ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו פדה בשלום נפשי מקרב לי גו', שזוהי תפלת דוד, בחי' המלכות, כללות כנס"י, היינו, שנותנים כח לכאו"א מישראל שיוכל להיות אצלו הפדי' מקרב, שע"י הבירור בבחי' קרב נעשה הפיכת התחתון, היינו, שאין זה באופן שמתבטל ממציאותו, אלא שמציאות התחתון גופא נהפך לאלקות, וכמ"ש בכל לבבך בשני יצריך , שאין זה באופן שהרגו בתענית, אלא שגם הנה"ב יהי' לו אהבה לאלקות.
80 ואתחנן ו, ה. משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד שאח"כ הוא בא לבחינת אתהפכא, ובזה גופא הוא בתחלה באופן דולבי חלל בקרבי, ואח"כ הוא מגיע לואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך , שגם היצה"ר גופא נהפך לטוב , בדוגמת תשובה שלימה (תשובה מאהבה) שזדונות נעשים כזכיות ועד שנעשים לזכיות ממש.
42 ואתחנן ו, ה . ברכות נד, א (במשנה). ספרי ופרש"י עה"פ. וראה ירושלמי ברכות ספ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמבואר בתניא שגם כשאדם גומל לחבירו היפך הטוב , האמת היא שמאת ה' היתה זאת לו, ויש להוסיף, דמזה מובן שיהי' לו טובה מזה, שהרי כל דעביד רחמנא לטב עביד.
41 אגה"ק סכ"ה (קלח, ב). ולהעיר, דהחיוב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה (ברכות נד, א) הוא (בפשטות) גם כשזה בא ע"י אדם שהוא בעל בחירה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
האהבה דבכל לבבך היא בבחינת ממלא כל עלמין, דכיון שהחיות דבחי' ממכ"ע הוא מלובש בהנבראים בפנימיותם, לכן, ע"י ההתבוננות נרגש חיות זה גם בנפש הבהמית, והאהבה היא בכל לבבך בשני יצריך .
60 ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דע"י שיתבונן שהחיות של כל דבר הוא אלקות, יבוא לאהבה את ה' בכל לבבך , בשני יצריך .
64 ואתחנן ו, ה . ברכות נד, א במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דזהו מה שאומרים ברוך שעשה לי נס במקום הזה , דגם המקום שהוא גבול וטבע מתעלה בהבל"ג דהנס שלמעלה מהטבע.
15 ברכות נד, א. רמב"ם הל' ברכות פ"י ה"ט. טושו"ע או"ח סרי"ח. סדר ברכת הנהנין לאדה"ז רפי"ג. וראה שערי תשובה ח"א (שער התשובה) פכ"ג (יד, ג ואילך). שער האמונה פט"ו* (כט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ד) ועוד ביאור בהחילוק שבין האהבה דבכל לבבך והאהבה דבכל נפשך , שהאהבה דבכל לבבך היא בבחינת ממלא כל עלמין, דכיון שהחיות דבחינת ממכ"ע הוא מלובש בהנבראים בפנימיותם, לכן ע"י ההתבוננות נרגש חיות זה גם בנפש הבהמית, והאהבה היא בכל לבבך בשני יצריך .
22 ברכות נד, א – במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומהשאמרה עוד כי ראה ה' בעניי כו', כי הנה פי' בכל לבבך ידוע שהוא בשני יצריך כמארז"ל, והענין הוא דהיינו בחי' גבו' שבחסד דמפני אהבה יבא לבחי' מרירות וצער על היפוכו ממה שמרוחק עדיין ולא נתדבק כראוי כו' והוא בחי' פנימי' האהבה, ונק' חולת אהבה כידוע בפי' רשפי' רשפי אש כו' דמוקדין לי' בשלהובא דרחימותא והיינו בגלותא דוקא מפני עוצם הריחוק שיבא מזה תגבורת התשוקה באהבה כו', והיינו ג"כ בחי' בע"ת שגדולי' מצ"ג משום דמשכין לי' בחילא יתיר כו' כמ"ש בזוהר, וזהו מ"ש ויצעקו אל ה' בצר להם כו' פי' מן המיצר והצמצום שהוא בחי' התגשמות זה העולם מכל צד בבחי' זמן ומקום, וגם מי שאין לו חטא ועון יכול להיות בע"ת לצאת מחשך והסתר זה העולם הגשמי וגם מעולמות העליוני' ממנו שגם הם בבחי' גבול ותכלית ת"ק שנה כו', שכ"ז בחי' העלם והסתר לאור אלקים חיים שהוא בחי' א"ס אין לו תחלה ואין לו תכלה כו', ע"כ באה הנפש לידי מרירות וצער מהסתר הזה, והוא מ"ש ויצעקו אל הוי' בחי' סוכ"ע בצר להם מבחי' הצמצום וההסתר כו' וכמ"ש מן המיצר קראתי י"ה כו'.
47 בכל לבבך . . בשני יצריך : ואתחנן ו, ה. ובספרי שם. ברכות נד, א (במשנה). ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעח. וש"נ. במדבר ח"ג ע' א'רמז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל כשיוקבע בדעתו היטב בעומק ההתבוננות בתפלה גדולתו ית' איך שאלף אלפים ורבוא רבבן קדמוהי אשר לגדולתו אין חקר וכולם מקבלים עליהם עול מ"ש באימה ויראה מפני שעיקר חיותם הוא ממדת מלכותו ית' בלבד אבל מהותו ועצמותו מרומם לבדו אי לזאת תתפעל לבבו באהבה והתלהבות אליו ית' לאסתכלא ביקריה דמלכא וזהו בחי' ומדרגת ראובן רא"ו ב"ן שהוא בחי' פרשה ראשונה דק"ש דכתיב ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ודרשו רז"ל בשני יצריך ביצ"ט וביצ"ה כו' כענין מארז"ל במקום שבע"ת עומדין צדיקים גמורים אין יכולים
32 בכל לבבך . . ודרשו רז"ל בשני יצריך : ואתחנן ו, ה. ובספרי שם. ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
במחשבה איך שה' אלקינו למעלה גם מאור ז' הימים הנ"ל וכשיתבונן בכל זה אזי בא לידי ואהבת את ה' פי' את הטפל* כו' ע"ד מ"ש והית' נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך פי' צרורה בצרור עד"מ דבר הנקשר ונצרר בצרור שצרור וקשור הוא בדבר שצוררי' בו זה בתוך זה ממש כך ישראל שעלה במחשבה צרורי' שם בתוך המחשבה זה בתוך זה ממש וז"ש צרורה בצרור החיים שהוא בחי' המחשבה הנ"ל והיינו* את הטפל כו' ע"י הדביקו' באהבה ופי' בכל לבבך ובכל נפשך היינו בבחי' נפש הבהמיו' שנק' לב הטבעי וכמארז"ל בשני יצריך כו' ובכל נפשך נפש השכלית הנ"ל כו' וכל זה בא ע"י ההתבוננו'* הנ"ל וד"ל.
32 בשני יצריך : ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ענין ק"ש באמרו ואהבת את ה' כו', דהנה פי' בכל לבבך הוא נפש הטבעית הבהמיו' והיינו בשני יצריך כו' והוא רביעית דם גשמי שבלב שהנפש החיוני' שוכנת בה כידוע ופי' בכל נפשך הוא בחי' נפש השכלי' הנק' צלם כנ"ל הממוצע ומחבר נפש האלקי' בנפש הבהמיו' ומברר כל הברורי' כו' וכאשר יתהפכו ויתבררו כל חלקי הרע שבהם אזי עי"ז תגיע הנפש האלקי' למדרגה שלא הי' לה גם בעודנה צרורה בצרור החיים בג"ע קודם בואה לגוף והוא אהבת בכל מאדך בלי גבול כי כל מאד ענינו בלי גבול וכמ"ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד וזהו הירידה שלצורך עלי' כנ"ל והטעם הוא כי שרש תולדו' הנשמו' האלקי' בא מיחוד דזו"נ כידוע ובחי' ז"א הוא בחי' התיקון ששם האורו' במיעוט והכלים בריבוי והגדלה כנ"ל והיינו דוקא בבחי' הגבלה וזהו כמו שאמר אליהו חי ה' אשר עמדתי לפניו פי' לפניו היינו קודם בואו לגוף שעמדה נשמתו לפני ה' והעמידה היתה שם בבחי' כלי וגבול ולכך נק' עמידה ולא הליכה כי כל עמידה הוא בבחי' כלי וכל הליכה הוא בלתי כלי וכמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה שהמלאכי' נק' עומדים כידוע והנשמה כשבאה לגוף דוקא אז נק' מהלך מטעם שמבררת הצלם דנוגה ושרשו מבחי' אורו' דתוהו שכולו אור ולא כלי כנ"ל ע"כ אז יכול האדם לבא לבחי' מאד והוא להשיג באור א"ס שלמעלה מבחי' כלי הנק' מאד ואע"פ שלא יראה וישיג ממש כל זמן שהוא חי כנ"ל בפי' בחייהם אינן רואי' מ"מ אפס קצהו מאותו האור מאיר בנפש האלקי' בכל יום בק"ש באמרו בכל מאדך והוא ע"י בירור הצלם דוקא משא"כ קודם שירדה לגוף שהיתה דוקא בבחי' כלי דהיינו מבחי' התיקון כנ"ל וד"ל.
39 בכל לבבך . . בשני יצריך : ואתחנן שם. ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין הוא דבכאן מזכיר ענין חיבור ב' הפכים כא' בג' דברים האלה כי כמו שהיום כלול מב' הפכים ערב ובקר כך אמר והשבות אל לבבך שיש ב' לבבות יצ"ט ויצה"ר ב' הפכים ויתאחדו כא' וכך יהי' ג"כ חיבור ב' הפכים למעלה והוא שיהי' הוי' האלקי' וזהו שאמר כי ה' הוא האלקי' וכו' וזהו תוכן כונה הכללית בפסוק זה במה שסמך כאן ג' עניני' אלה זה לזה והוא מ"ש היו"ם ואח"כ אל לבב"ך לפי שזה משל לזה והנמשל משניהם הוא מה שלמעלה ג"כ יהי' עי"ז חיבור ב' הפכים דהיינו מ"ש כי ה' הוא האלקי' וכו' ולהבין ביאור הדברים והאיך המשל דומה לנמשל כו' הנה תחלה יש להקדים ענין אחד בפי' ואהבת את ה' אלקיך מהו את ה' את הוא הטפל כו' ומה יש לרבות דבר חוץ ממנו ית' הלא אין עוד מלבדו כו'.
4 ב' לבבות : ראה ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ואהבת את ה' כו' אהבה וביטול יחד וזהו בא ע"י שהאהבה היא בכל לבבך דוקא, כי פי' בכל לבבך היינו בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר כידוע והיינו ענין לאכפייא ולאהפכא חשוכא לנהורא כו' בסור מרע ועשה טוב גם בדברים המותרי' כמו קדש עצמך כו' וגם לשמור עצמו מלה"ר ולעשו' הכל נגד טבעו כו' וזהו שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו פי' צרת נפשו הוא ענין ובחי' המיצר והדוחק שיש בנפשו דהיינו מפני שלא תוכל לסבול בעצמה ב' הפכי' דאוי"ר הנ"ל זהו הנק' צרת נפשו והשמירה מזה המיצר הוא שומר פיו ולשונו מלה"ר כו' וכיוצא בזה בכל סור מרע כו' ואז נא' הרחיבי מקום אהלך כו' שתתרחב הנפש לסבול ב' הפכי' דאוי"ר כנ"ל וזהו ענין העקידה דיצחק שהיה עקוד ע"ג המזבח ממעל לעצים פי' ממעל לעצים היינו למעלה מעה"ח ומעה"ד כידוע והעקידה היתה בחי' התכללו' האוי"ר יחד (ואמנם התכללו' זו דוקא כשהאהבה היא עיקר והיראה כלולה בה ולא בהיפך ובזה מתורץ מה שפירש שמעון דוקא מאת ה' דיראה ולא רצה לרבו' ולכלול בה האהבה להיו' בבחי' טפל כו' וד"ל).
31 בכל לבבך היינו בשני יצריך : ואתחנן ו, ה . ראה ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך עדיין יש להבין מה שסמך ג' עניני' אלה כא' דוידעת היום אז והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקי' כו' אך הענין הוא דפי' בכל לבבך היינו בשני יצריך ביצ"ט כו'.
64 בכל לבבך . . בשני יצריך : ספרי ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה כמשל הבהמה שבשר גידים ועצמות הוא הפנימי' שלה והעור החיצון הוא מלביש אותה ומהעור עושים מנעלים, וכמ"כ בנפש הבהמות הנמשך מבחי' חיצוני' של אופנים שבמרכבה הנ"ל, ע"י אתכפיא ואתהפכא של בחי' נפש הבהמי' הנ"ל במס"נ שבק"ש בכל לבבך בשני יצריך כו', נעשה בחי' נעל החופה את רוב הרגל דעיקר ההילוך הוא ברגל שמוליך גם את הראש, כך ע"י אתכפיא ואתהפכא של בחי' נפש הבהמיות הנ"ל במס"נ בק"ש שהוא בחי' סוף מעשה הוא במח' תחלה, כי תכלית המכוון הוא להיות דירה בתחתונים כנ"ל, ועי"ז נוכל אח"כ להתפלל בש"ע שיהי' שינוי רצון מבחי' כתר עליון למעלה מבחי' התורה כנ"ל.
39 בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. ספרי עה"פ. וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"ב ע' תסב וע' שעט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנשים נוהגות לברך שעשני כרצונו והוא כמו שמצדיק עליו את הדין על הרעה :
צ ראה ברכות נד, א. שו"ע רכב. לקמן סי' קיג ס"ט. סדר ברה"נ פי"ב ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
באתי בת"ח והודאה על העבר וברכת הטוב והמטיב, על שמועה טובה תדשן עצם ומאירות עינים ושמח לבב אנוש , אשר העיר ה' רוח נדיבה בלב המתנדבים בעם לפרוע פרעות בישראל מדי שבת בשבתו ליד גבאי אה"ק תובב"א, כל ערך נדבתו המגיע לכל שבוע ושבוע לפי ערך אשר התנדב לכל השנה, לשלוח מדי שנה בשנה לפרנסת כל היחידים יושבי אה"ק שי', ובקשה על העתיד , כה יתן וכה יוסיף ה' רוחו רוח טהרה וקדושה בלב כלל ישראל אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם, לילך בדרך ישרה זו, שהיא תפארת לעושיה ותפארת מן האדם, למצוא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, לשמח אלקים ואנשים , הם אחינו יושבי אה"ק.
1821 הטוב והמטיב על שמועה טובה: ע"פ ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
באתי בת"ח והודאה על העבר וברכת הטוב והמטיב, על שמועה טובה תדשן עצם ומאירות עינים ושמח לבב אנוש , אשר העיר ה' רוח נדיבה בלב המתנדבים בעם לפרוע פרעות בישראל מדי שבת בשבתו ליד גבאי אה"ק תובב"א, כל ערך נדבתו המגיע לכל שבוע ושבוע לפי ערך אשר התנדב לכל השנה, לשלוח מדי שנה בשנה לפרנסת כל היחידים יושבי אה"ק שי', ובקשה על העתיד , כה יתן וכה יוסיף ה' רוחו רוח טהרה וקדושה בלב כלל ישראל אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם, לילך בדרך ישרה זו, שהיא תפארת לעושיה ותפארת מן האדם, למצוא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, לשמח אלקים ואנשים , הם אחינו יושבי אה"ק.
1831 ובקשה על העתיד : ע"פ ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אברך הטוב והמטיב על שמועה טובה תדשן עצם ומאור עינים ישמח לב, כאשר האירו אל עבר פני מכתבים רבים ממקומות רבים בקול תודע , להודיעני ולבשרני אשר כל אנ"ש קיימו וקבלו באהבה רבה וחבה יתירה לסלק מעות אה"ק תובב"א מדי שבת בשבתו או מדי חודש בחדשו , ואמינא ישר חילא לפעלא טבא, היטיבה ד' לטובים בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר , וכאשר יקר דבר ד' בעיניהם כן תיקר נפשם בעיני ד' להצילם מכל צרה אכי"ר.
2202 אברך הטוב והמטיב על שמועה טובה : ע"פ ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הודאה על העבר ובקשה על העתיד , כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה .
4682 הודאה . . העתיד : [ראה ברכות נד, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אברכה את ה' הטוב והמטיב על שמועה טובה שמעה ותחי נפשי ממש, ומי האמין לשמועתינו , אשר סיפר לי ידידנו ציר נאמן מוכ"ז , על כל אחד ואחד מקטן ועד גדול , אשר כולם נושאים נפשם לה' איש כערכו , להתחזק בכל עוז ותעצומות על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה , לקיים ככל אלות הברית הכתובה בפנקס וספר זכרון לפני ה' תמיד , איש איש כאשר יוכל שאת , והחלש יאמר גבור אני .
4783 הטוב והמטיב על שמועה טובה : ע"פ ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ראו עיני ושמח לבי , ואודה ה' בכל לבב על העבר , ובקשה על העתיד , כה יתן וכה יוסיף ה' לחזק ולאמץ לבם , להיות מעלין בקדש ולא מורידין ח"ו.
4801 ואודה. . על העבר ובקשה על העתיד : ע"פ ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל צדק לפניו יהלך הוא לשון זכר, היא מדת החסד המתעוררת בלב האדם מעצמו, על ידי התעוררות אהבת ה' בקריאת שמע ולדבקה בו ולמסור נפשו באחד ובכל מאדך כפשוטו וכו'.
5453 מאדך כפשוטו: בכל ממונך . ברכות נד, א. ת"א. תיב"ע [על הפסוק].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הנה ברך לקחתי מאנ"ש המנין דק' ראהטשוב , וברך אשיב , ברוך הטוב והמטיב , על שמועה טובה שמעה ותחי נפשי ממש, מבשורת השלום הנעשה בשעריכם , שלום שלום הכל שלום , וברכה בקרב הארץ , כולם שרויים כולם מחולים כו' אין כאן לא וכו' יתהפכו לברכה וכו'.
5883 ברוך הטוב והמטיב : ע"פ ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואחרי הודאה על העבר ברוב ברכות והודאות , בקשה על העתיד , כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם הטהור, לבקש השלום בכל עוז באמת לאמיתו , וה' יגמור בעדם , וחפץ ה' בידם יצלח , ובכל אשר יפנו ישכילו ויצליח,
5892 הודאה על העבר . . בקשה על העתיד : ע"פ ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והוא כמו שמצדיק עליו את הדין על הרעה :
86 לבוש ס"ה (ואשה, במקום שלא עשני אשה מברכת שעשאני כרצונו, והיא כמו שמצדיקה עליה את הדין על הרעה ), וכדאמרינן ברכות נד, א (מברך על הרעה מעין על הטובה ). טור ושו"ע סי' רכב ס"ג (חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה ). לקמן סי' קיג ס"ט (שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כו', אלא אדרבה יתחיל מלמעלה למטה והוא שיתבונן בגדולת הבורא בפרטו' ויעמיק דעתו ולבו לה' להאיר נפשו בבחי' גילוי אלקות ממש עד שיקבע האור הזה במוחו ולבו בתוך ופנימיות נפשו ולבו ואז ממילא יפול כל רע שבלב במדות וחומריות גופו עד שיזדכך מעט מעט בהרגל עבודתו זו יום ולילה בג' תפלות ובתו"מ כל היום, וכנ"ל דמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך כי כהמס דונג כו' לפי שאין מקום לרע במקום שמאיר האור האלקי דקדושה, וזהו מ"ש ואמרת כו' על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות שהן הקליפות דכל טומא' מחשבה רעה ומדות רעות, דמשמע מזה שאם הי' אלק"י בקרב"י במוח ולב אין מקום לרע כלל וזהו כי רע ומר עזבך ה' כו', ולהיפך בהאיר אור האלקי בנשמתו שבמוחו ולבו בשמחת ההתבוננות כו' יתפשט ההארה האלקי' הזאת גם בחלק הגשמי שבדם הוא הנה"ט שהוא חלל השמאלי שיטה כל לבו לה' ולא יהי' לו רק לב אחד לאביו שבשמים וזהו בכל לבבך בשני יצריך כו', וזהו חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו פי' שקודם התפלה שלא האיר אור אלקי בנשמתו עדיין הנשמה באפ"ו ואחר התפלה הרי הארה האלקי' מתפשט בכל חלקי הגוף לזכך חומריות שלו וכנראה בחוש לכל טועם טעם בעבודה שבמוח ולב בתפלה.
319 בכל לבבך בשני יצריך : ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא יוצר אור ובורא חשך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ברוך אתה הוי' אלקי ישראל דאצי' מן העולם דאצי' עד י"ס דבי"ע כו', שנק' ועד העולם כו', וכן כל ההעלאות עד"ז מן הללו את ה' מן השמים כו' וד"ל.
16 ברוך אתה הוי' : תהלים קו, מח. דהי"א טז, לב [בהוספת תיבת ”אתה" — ראה מאמרי אדה"ז תקע"א ע' נד. (לקמן פ' בשלח קסב, א). אוה"ת נ"ך כרך ג ס"ע א'שכח]. דהי"א כט, י [ושם: אבינו מעולם ]. רש"י ברכות נד, א ד"ה כל חותמי . תענית טז, ב ד"ה אבל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין הוא להיות כי תיבת פלא שמורה על ענין ההפלאה והבדלה בערך שזהו בחי' פלא שהוא ההסתר וההעלם מן השכל (כמו שכל מופלא שנק' שכל הנעלם מכ"ר וכה"ג) כמו כי יפלא ממך דבר כו', אינו שייך רק בדבר המושג קצתו ואפס מעט מזעיר ממנו עכ"פ רק שא"א להשיג לאמיתי' עצמותו ומהותו שנפלא [ונעלם] מן ההשגה כמו סתרי תורה ורזי' דאוריי' שנק' פלאו' חכ' שאפס קצהו מושג, אך עומק סוד החכ' נעלם מכל חכם שלא יוכל לידע לאמתתו כלל וכמו אמרתי אחכמה כו' בסוד דמצות פרה אדומה דגם שנק' נסתרות מ"מ לפרקי' יוכלו גם הם לבוא בגילוי אור ההשגה לנשמות, כמו בגעה"ע בכל שבת וחדש שיבא כ"ב להשתחוות כו' שזהו עליות הנשמות בעילוי אחר עילוי לבא להשגות עמקו' הח"ע דתורה שנק' נסתרות וכמו סוד ה' ליריאיו גם לנשמות בגופי' בעוה"ז כמו רשב"י וחביריו וכה"ג, וכמו"כ למעלה מזה בנשמות הנביאים כמשה ואהרן ושמואל שנגלה עליהם מבחי' פנימי' דשם הוי' דח"ע דאצי' כו' (וגם הנסים שנק' נפלאות בפו"מ הרי בא בגילוי אור בכלי בגשמיות כמו שא' הרואה מקום שנעשה בו הנס כו').
164 הרואה מקום שנעשה בו הנס : ראה ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בכללות כנ"ל וד"ל, ולא לשלול האהבה זו לשם הוי' אע"פ שכוונתו רק למהו"ע ית', הענין הוא כידוע ד[תי'] ואהבת בגימט' ב"פ אור או"י ואו"ח רו"ש כו', והענין הוא דיש באהבה זאת בחי' כלות הנפש כמ"ש אפילו הוא נוטל את נפשך כו' והוא מ"ש בכל לבבך בשני יצריך למסור רצון הטבעי ולמאוס בחיי הגוף כו', וגם נכלל בזה ממילא שלא יחפוץ שום דבר קבלת שכר לעצמו כלום אפ[י'] לעוה"ב רק אליו לבדו ית' נושא את נפשו כו' כי אינו חפץ רק ליכלל ולידבק במהותו ועצמותו לבדו כו' והוא בחי' או"ח בחי' רצוא, והב' הוא אהבה ותשוקה בקרבת ה' שיהי' קרוב אליו בגילוי אור מלמעלה למטה בחי' שוב כו' בחי' או"י, ומתכללים או"ח [ו]או"י שבאהבה זו כא' כמ"ש ואהבת שהוא גימט' ב"פ אור, ובזה נעשה ג"כ יחוד בב' שמות דהוי' ואלקים שהוא ג"כ ב' מדרגות דאו"י ואו"ח כידוע.
333 אפי' הוא [בד: ליתא] נוטל את נפשך : ראה ספרי ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אהבה דאברהם שרש לאהבה שבכל א' מישראל בא' ואהבת את הוי' אלקיך וידוע דואהבת גימ' ב"פ אור או"י ואו"ח שהוא אהבה דאברהם ופחד יצחק שהוא אוי"ר רו"ש ורחמים דיעקב בחי' הממוצע כו', וזהו בכל לבבך באוי"ר ורחמים כו' (ובאמת גם אוי"ר שנצטוו ישראל בדרך ציווי הרי גם הם ממצות הוי' שבכלל התו"מ ששרשם עליון יותר מאוי"ר דאבות גם שהי' ברוחניות בחי' מרכבה, כי יחוד זה דהוי' אלקים שבמצות אוי"ר למטה ובפרט לענין מעשה להיות סור מרע ביראה שהיא שרש לשס"ה ל"ת ובאהבה להיות עשה טוב בפו"מ גבוה הוא מיחוד העליון דהוי' באלקי' באוי"ר דאבות, לפי שנתחב"ס דוקא וכנ"ל בפי' ושמי הוי' לא נודעתי להם כו'), וזהו בכל לבבך בשני יצריך בסומ"ר מיראה וע"ט מאהבה כו' וד"ל.
278 בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א (במשנה). הנסמן במ"מ לש"א ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו מדבר אחר חורבן הבית שאין נביא ואין אתנו יודע כו' שלא נגלה אור האלקי כמו שהוא בעצם באותיות העליוני' שבי"מ הרוחני', [oldpage_כט] שמה שמתהווה מאין ליש מכח האותיות הללו נעשי' בבחי' יש גמור להסתיר על כח האלקי שבהן רק לפרקי' מתגלה בחי' האין של היש כמו שהוא באלקי' אז נעשה בהיפוך הצירופי' שכבר הוטבעו כמו שא' מי שא' לשמן וידליק כו' כנ"ל, שזהו ההארה מעלמא דאתכסי' בצירופי' דמח' שמאיר בדבור לשנות הצירופי' כנ"ל לכך נק' נפלאות מלשון הפלא והעלם דבר שנפלא מאד אף בעולם הדיבור כו' (ומטעם זה הרואה מקום גשמי שבו נעשה הנס חייב לברך בשם הוי' דוקא כו'), (וכמו סוד ה' שברזי' דאוריי' שנעלם מכל השגה שכלי' ובא לגילוי כמו בהשגה ממש שאז נק' נפלאות כפלאות דח"ע, כך הוא בנסים שנעשו בדרך פלא למעלה מסדרי מע"ב באותיות די"מ כו').
849 הרואה מקום. . הנס חייב לברך : ברכות נד, א. ראה שע"ת ח"א יד, ג ואילך ובהערה 27.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכך יובן כאן דע"י בחי' הדעת אלקי הנ"ל שבא בבחי' קירוב לאלקות כ"כ עד שנרגש אצלו כמו חיי נפשו ממש כנ"ל וה"ז כמו בחי' ראי' קצת שהוא מקרוב שאז ודאי האוי"ר שנולדו מזה הן ג"כ בבחי' הפנימי' בעומק הלב יותר כטבע האוי"ר שמתפעלות מקירוב ביותר כנ"ל וד"ל, משא"כ בלא בחי' דעת והרגשה רק מרחוק ה' נראה לו אין התפעלות אוי"ר שנולדי' רק בבחי' החיצוני' בלבד ותומ"י יפול מעבודתו כידוע ליודעי' טעמי' בטוב טעם ודעת האלקי הנ"ל וד"ל (ומבואר למעלה בענין הטעם דכי הוא חייך שאהבה דמס"נ גדולה מזו והוא מ"ש ואהבת בכל נפשך אפי' נוטל כו', ואמנם גם בהרגשת חיות אלק[י'] דדעת הנ"ל יש ג"כ כלות הנפש ממש כמ"ש כלה שארי ולבבי כו' כי כל אשר לאיש יתן בעד חיי נפשו מאחר דהוא חייך ממש וכל חפצ[י]ו לא ישוו בה כלל וע"כ א[מר] מי לי בשמים כו' וכן צמאה לך נפשי כמה לך כו' וד"ל).
85 ואהבת . . אפי' נוטל : ואתחנן ו, ה [בדילוג]. ראה ספרי שם. ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו מ"ש בכל לבבך בשני יצריך שגם יצה"ר יבטל ממציאותו ויתהפך לגמרי לקדושה האלקי' מפני שמתשת כח הגוף לגמרי כמו שהי' בזמן מ"ת [ממש], אע"פ שפ' זאת משה אמרה לישראל כמ"ש שמע ישראל כו', אבל היא כללות כל התו' כולה שזהו עיקר ענין קבלת התורה כנ"ל.
219 בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א (במשנה). ראה הנסמן בש"א ו, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ג"כ מ"ש ואהבת ב"פ אור או"י ואו"ח שזהו התכללות דאהבה מיראה ויראה מאהבה גם בלב והוא בכל לבבך בב' לבבות שיתייחדו כא' ברצוא ושוב בדפיקו דלבא כו', והוא מ"ש והשבות אל לבב"ך דהיינו מה שבמוח הדעת וידע"ת היו"ם בהתכללות דערב ובקר כך גם בלבבך שהל"ב יקבל מל"ב חדרי' שבמוח הדע"ת שבדעת חדרים כו', והוא מה שיתפעל האדם ברו"ש בלב בתשוקה וכליון בצמאון ביסוד האש בבחי' רץ לב"ך או בלב נשבר ובכי' על ריחוקו מיחודו ית' והולך אחורנית בבחי' פירוד מאלקות דבכי' זו ג"כ מתוך האהבה והתשוקה שחפץ בקרבת אלקים מאד ע"כ ימר לו ביותר עד שימאס בחיי הבלו כו' ונק' גבו' שבחסד כידוע (שזהו כקשר ע"ג קשר שנק' אהבה דכלילת מב' סטרי' דחו"ג מתקיימת כו'.
170 בכל לבבך בב' לבבות : ראה ואתחנן ו, ה. תנחומא תבא א בסופו. ספרי ואתחנן שם. ברכות נד, א (במשנה). מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תקו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וצריך לומר בזה ב' טעמי' שהן א', דהיינו ששמחה זאת אינה באה רק [oldpage_תעד] מתוך שפלות זו עצמה דוקא ולא מתוך איזה דבר מעלה וחשיבות בעצמו או דבר טוב לנפשו כלל, אדרבה מצד שנחשב בעיניו כמותר ממש בעולם ואינו ראוי לשום דבר טוב ומעלה כלל, כי נפשו כעפר ממש וכמו אברהם שקרא עצמו עפר ואפר ממש, ע"כ גם כל היסורים שבאים מהעדר הטוב מקבל באהבה ושמחה כי אין צריך לכלום ושוין אצלו רע וטוב עד שיכול לברך על הרעה כמו על הטוב ממש כאיוב שא' את הטוב נקבל והרע לא נקבל ובירך גם על הרעה כמו על הטובה .
224 לברך על הרעה . . הטוב : ראה ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הנה יובן זה ברצון במס"נ שבא לאדם בק"ש בפ' ראשון דשמע ישראל למס"נ בא' ממש ובואהבת בכל נפשיך אפי' נוטל את נפשיך ממש כידוע, וזה הרצון בעומק כ"כ עד שישליך נפשו מנגד ממש כו' הרי הוא נולד מחדש ע"י ההתבוננות ביח"ע בע"ס דאצילות בכלל כמ"ש ה' אלקינו ה' אחד דידוע ענין הכוונה בא' זה היינו באל"ף שהוא בחי' כת"ר עליון שנקרא אלופו ש"ע שיומשך ויתחבר בחי"ת ודלי"ת שהן ז' רקיעים וארץ בחי' מעלה ומטה בכלל והוא החי"ת ודלי"ת רוחות העולם דאצילות זהו הד'.
1724 ובואהבת בכל נפשיך. . נפשיך : ואתחנן ו, ה. ראה ספרי שם. ברכות נד, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בהתנשאות שזהו ב' הפכים כאחד (וכה"ג בשמחת בית השואבה שהיה הלל הזקן חסיד ועניו אומר (סוכה נג, א) אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן כו' שזהו התנשאות שמצד השפלות דוקא משום דבחי' המל' לית לה מגרמה כלום שהיא כנקודה אחת והכל בא לגילוי במל' ע"כ אמר אם אני שהוא המל' כאן הכל כאן מכל האורות העליונים ואם אין אני כו' מי כאן דכולא קמיה כלא חשיבי (דניאל ד, לב) דאפי' אור צח כו' אוכם הוא לגבי עה"ע שהוא אור החכ' שמאין תמצא ואפי' אור הכתר שזהו אין אותיות אני כו') וזהו הטעם שיכול להיות ב' הפכים דחו"ג בגילוי במל' דוקא שנק' שיר מרובע וגם כל העלם בא לגילוי דהעלם וגילוי זהו בחי' אין ויש (או"כ) ב' הפכים שיש במל' כאחד שהמל' נקודה אחת בבחי' אין דכתר והרי הוא בבחי' גילוי דאותיות בבחי' יש וע"כ כל התהוות מאין ליש במל' וכל בטול היש לאין ג"כ במל' ב' הפכים כאחד לפי שהמל' שרשה בכתר שנק' אין ואני כו' וזהו שהיה דוד בחי' מל' בב' הפכים דהתנשאות יש ובטול היש לאין בתכלית כאחד שאין זה בשאר הספירות כחכ' ומדות כמ"ש במ"א וד"ל (וז"ש (תהלי' ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגם (שם ק, ב) עבדו את ה' בשמחה דקאי הכל במל' שהיא בבחי' היראה ובבחי' שמחה ב' הפכים כאחד כמו במקום גילה שם תהא רעדה כו' כנ"ל (ע' בזהר ר"פ אחרי ובמק"מ שם) (ובזהר א' ב' ובמק"מ שם) וזהו מראה התכלת שהוא המל' שכוללת כל הגוונין בגילוי (וזהו (מנחות מג, ב) שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע שהוא בינה ומל' וע' בפרדס בשער הגוונין ואין התכלת מראה הירוק כמוריקא אלא בלוי"א שהוא בחי' גבו' שבמל') ובאמת גם בבחי' הת"ת יש ב' הפכים דחו"ג בגילוי או אין ויש כאחד כי הת"ת עולה ג"כ עד הכתר ונק' בריח התיכון שמבריח מקצה העליון דכתר עד המל' כו' רק שהכתר הוא אין בהעלם ובת"ת אין זה בגלוי שע"כ יסבול ב' הפכים דחו"ג ואין ויש (שהיא או"כ) וראייה ממה שהקו האמצעי כולל ב' הקוין בגילוי ממ"ש יעקב (בראשית לא, מב) אלקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי הרי אוי"ר דאברהם היה בו בגילוי שהרי אמר היה לי ממש וכן ממ"ש יעקב (שם כח, כא) והיה הוי"ה לי לאלקים דהוי"ה ואלקים זהו או"כ אין ויש הכל אחד דאין הכלי מסתיר האור כלל כמ"ש (במדבר כג, כא) ה' אלקיו עמו כולא חד וכמ"ש במ"א שזהו מ"ש (שמות טו, יא) מי כמכה באלים הוי"ה כו' וזהו כמו שיוכל להיות התגלות מלמעלה מן הטבע בטבע עצמה כמו (ברכות נד, א) הרואה מקום שנעשה בו נס (מברך בא"י שעשה לי נס במקום הזה ) בהפוך הטבע ואין הטבע מסתיר כלל וכמו (מגילה י, ב) מקום ארון אינו מן המדה שהיה נתפס במקום והוא עצמו אינו מן המדה לפי שהארון הוא בבחי' ת"ת ומל' כמ"ש במ"א בענין וי"ו דוהנורא שזהו בחי' הקו"ח שרש קו האמצעי בכלל שיכול להחליף אור החסד בכלי הגבו' ואור הגבו' בכלי החסד שזהו ענין לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא שהן ב' הקוין דחח"נ ובג"ה שמתכללים ע"י הקו האמצעי לפי ששרשו בפנימי' הכתר שהוא למעלה מהתחלקות הקוין ע"כ יסבול ב' הפכים כו' וזהו ג"כ שרש התורה שהיא בקו האמצעי ולכך
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כט, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אל עצם הכח עד כח של השכל שבעשיה שירד ונטרד במלאכה זו עולה אל עצם כח השכל שלוקח משם ובודאי לא יעלה ויגיע רק למקו' חוצבו כמו שהיה בתחלת ירידת אור השכל הזה כו' כנ"ל בענין נעוץ סופן בתחלתן לבד אך ע"י ביטול והתכללות זאת הרי מגיע גם אותו מקור השכל לבחי' פנימיות מהות ועצמות כח המשכיל ההיולי שזהו טרם שנעשה מקור לירידת והתפשטות כלל שזהו למעלה הרבה גם מראשית ירידת אור שכל זה שנקרא אין דחכמה כו' כמו שאנו רואים בטבע המנוחה שגם שהוא נח ממלאכה וטירדא לבד אבל כשהוא נח בא לעצמות ומהות נפשו ממש לפי שזהו טבע דבחי' או"ח כשהוא חוזר חוזר לקדמותו ממש שהוא בחי' העצמות ממש וזהו פי' הפשוט דבו שבת וינפש ממש וד"ל וזהו מדריגה הב' במנוחה דשבת שהעלאה דאו"ח עולה ונכלל בעצמות המאציל ממש שלמעלה גם מבחי' מקור להתפשטות וירידות אור החכמה מאין כו' שהוא למעלה מאין דחכמה עצמה וזהו השתחוו לה' בהדרת קדש הדורו של קדש דאין דחכמה למעלה הימנו והוא ביטול דכח מ"ה דחכמה ליכלל בעצמות כו' וזהו כמו שאם היו המים יכולים לעלות גם למעלה ממקו' חוצבם כו' וזהו עיקר ענין השבת שנקרא עליות העולמות בכלל גם בבחי' התענוג שמלובש בחכמה (שנקרא עתיקא קדישא ) עולה למהות ועצמות התענוג הפשוט שבמוה"ע המאציל ממש (שנקרא עתיקא סתימא או ע"י דע"י כו') אך ממקום שעלה בעלי' הב' במוה"ע ממש הרי משם חוזר ויורד בבחי' או"י שהוא ג"כ בבחי' ירידות העצמות ממש ויורד ונמשך ומתלבש עד למטה ממש והוא כמו שאנו רואים דבר זה בכל הנסים ונפלאות שנעשו למטה בהיפוך הטבע כמו רחב"ד שאמר מי שא' לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק הרי צירוף האותיות האלקי' דטבע השמן נמשך בחומץ וכאשר נהפך הצירוף בשרשו בי' מאמרות ודאי כך עלה עד רום המעלות בשרש דשרש האותיות הראשון והוא גם בבחי' אין דחכמה שהמשיך ממקור האין דחכמה המשכה חדשה והיינו ממהו"ע המאציל והרי ירד ביריד' והמשכ' למטה בפ"מ כתחיית המתים בפ"מ וכהפיכת ים ליבשה בפ"מ וכן כחומץ שהדליק וכה"ג א"כ הרי בא האור הזה שממהו"ע ממש בדרך התלבשות וירידה בדבר גשמי באות ומופת שבו נעשה היפוך הטבע בצירופים דדיבור וע"כ הרואה מקום שבו נעשה הנס מברך ברוך אתה לנוכח מפני שזהו הבא למטה במקום זה ממהו"ע ממש כו' ולפ"ז הרי גם בבחי' ירידה דאו"י יש מבחי' אור העצמות ממש כמו בעליי' הב' דאו"ח שחוזר לקדמותו ממש כנ"ל רק שהוא בדרך העלא' וזהו בדרך ירידה בלי שום הפרש ביניהם כלל בעצם זה האור שהוא מהעצמות דוקא אך מ"מ זהו ההפרש שיש ביניהם שבהעלאה דאו"ח שהוא בבחי' עליה דביטול היש לאין עד בחי' האין דחכמה שגם הוא עולה ומתכלל בעצמו' נקרא מופלא ונעלם בבחי' סדכ"ס למעלה ממש אבל בנסים וכה"ג הרי בא האור העצמות למטה בבחי' יש ממש באותו מקום ודבר שנעשה בו הנס אע"פ שנק' נפלאות להיותו בא ועולה בביטול כח צירוף הראשון עד מקורא דכולא אבל הרי חוזר ויורד
19 הרואה מקום . . מברך : ברכות נד, א. ראה גם שע"ת ח"א יד, ג ואילך ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן צריך אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ממש, לפי שיש ברע זה טובה ממש בהעלם.
2597 צריך אדם לברך : ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לעד לעולם שענין עמידתם זה הוא באהוי"ר ואם המלאכים שהם מחיצוני' הכלים עמידתם באהוי"ר כ"ש עמידת הנשמות שהם מפנימיות הכלים כנודע, וגם ענין שם עמידה למעלה ז"ע הביטול שהרי לא שייך ענין עמידה גשמי' אלא ע"ש שעומדים בבחי' הביטול עש"ז עצמו נק' בשם עמידה כמו העומד לפני המלך שעומד בביטול עצום מפני אימת ופחד המלך כו', א"כ ענין דביקת נה"א הלואי שיהי' ביטולה בהיותה מלובשת בגוף עד שיהי' בערך לאופן ביטולה קודם שנתלבשה בגוף אלא שכל ענין ירידתה בגוף הוא בכדי שגם נה"ב יהי' לה ג"כ ביטול לאלקות, וזהו דכתי' ואהבת בכל לבבך וארז"ל בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה' , וזהו ע"י הקדמת פסוק שמע ובשכמל"ו, שע"י ההתבוננות והעמקת הדעת בבחי' ביטול אמיתי דאחד בחי' יחו"ע וביטול היש דועד בחי' יחו"ת עי"ז גם היצה"ר ישוב לאהבת ה' ולדבקה בו ית', וזהו תכלית ירידת הנשמה בגוף כו'.
18 ואהבת . . בשני יצריך : ואתחנן ו, ה [בדילוג] ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9. לקמן פט"ז. מאמר ד"ה סמוכים לעד ספ"א. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ו. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גדולה תשובה] ואמנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
העונש נמשך במהרה ע"כ תחילת היצה"ר מתוק וכמ"ש מים גנובים ימתקו, וסופו מר בבוא העונש, והנה תיבת מר עולה מספרו ב"פ ק"ך, והיינו ב"פ ק"ך צירופי אלקי', והיינו כי יש ק"ך צירופי' אלקי' בקדושה ע"ב הראשונים הם גבורות ממותקים, ומ"ח האחרונים קשים, ואמנם כשמתחברים עוד ק"ך צירופי' דק"נ לינק מהם אז נעשים דינים קשים ביותר לנתוש ולנתוץ ולהאביד כו', והנה ארז"ל ברבות פ' ראה, ובאיכה ע"פ מפי עליון א"ר אלעזר מיום שאמר הקב"ה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב כו' לא יצאת טובה לעושי רעה ולא רעה לעושי טובה , אלא טובה כו', א"כ הנמשך אחר יצה"ר הוא בעצמו ממשיך עליו הרע והמות ח"ו, וזהו הגם שתחלתו מתוק עכ"ז סופו מר, וזהו שארז"ל והסיר ה' ממך כל חולי, ממך הוא שלא יבואו חליים עליך כו', וזהו כל המחלה אשר שמתי במצרים, מצרים לשון מצרים וגבולים היינו מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה, גם מצרים נק' תאוות גופניות כו', וק"נ הנק' מחלה זו מרה היא מקור שממנה נמשך בג"ק שמהם שרש כל האיסורים כו', וז"ש הוא ענין רע נתן האלקי' לבנה"א לענות בו פי' רע הוא היצה"ר כמ"ש כי יצר לב האדם רע, ועז"נ ובורא רע, ראה נתתי לפניך כו' ואת הרע , ופי' לענות בו יש לפרש שיהי' היצה"ר מלאך רע עונה אמן בע"כ והיינו כמ"ש ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו', אך ע"י אם שמוע תשמע
43 ואהבת בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה [בדילוג] ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9. לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שאה"כ ואהבת כו' בכל לבבך וארז"ל בשני יצריך , ולכאו' יפלא איך היצה"ר שהוא המסית ומדיח יבא לבחי' אהבת אלקות, אלא מפני שניתן כח במוח להיות שליט על הלב הוא בחי' חמימות התאוה, ובפרט בחי' האש זרה הנמשך מתגבורת נה"ב שזהו מבחי' מדות הרעות דיצה"ר, הנה ע"י שיתבונן היטב בשכלו איך שהוי' הוא האלקי' בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ממילא יפלו ויתבטלו כל הרצונות זרות מחמימות תאוות עוה"ז אפי' תאוות היתר וכ"ש להקל באיזהו שמץ איסור אפי' איסור קל של ד"ס, ובאמת חמורים ד"ס כמ"ש במ"א באריכות, ועי"ז מתעלה נפשו האלקי' ג"כ כמ"ש במ"א.
18 ואהבת . . בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9. לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ארי' דאכיל קורבנין (בפ"א שהי' יורד אש מלמעלה בדמות ארי' ואכיל קורבנין וצ"ל מה"ע דאכיל), והענין דהנה תפלה במקום קרבנות תקנו ותפלה העיקר לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודבקות לאלקות ולא רצון לבד דאפשר שרוצה מ"מ גם אם לא ישיג לא איכפת לו, אלא שיהי' לו דביקות שיודבק ממש כמו דבק פעולתו לדבק ב' דברים נפרדים שיהיו לאחדים ממש כמו"כ לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודביקות ממש לאלקות ולא די בדביקות נה"א לבד שהרי קודם התלבשותה בגוף הי' לה ג"כ אהבה לאלקות וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות וכ"ש ממלאכים שעומדים באהוי"ר ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים ויש מלאכים שהם אומרים קדוש פ"א ועומדים ב' אלפים שנה בביטל וכ"ש הנשמה שהי' עומדת באהוי"ר וביטל לאלקות והלואי תבוא לאחר התלבשותה בגוף לידי ביטל כזה ובאמת א"א שתבוא לידי ביטל כזה, דענין עמידה למעלה הו"ע ביטל, דלמטה שייך עמידה וישיבה אבל למעלה אינו שייך עמידה וישיבה אלא ענין עמידה הוא ביטל לאלקות, אלא עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל עליות הנה"ב דכתי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ואמרז"ל בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות ופי' יצה"ר הנה פי' יצר רצון הרע רצון שהוא רע, וצ"ל מאחר שהוא יצה"ר איך יהי' לו אהבה לאלקות, אך הוא ע"י התבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד ביטל דיחו"ע איך שכולא קמי' כלא חשיב, אך זה אינו שייך להנה"ב שאין לו השגה בזה ואינו שייך שיתפעל
22 ואהבת . . בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן הערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ויקח מאבני המקום ולא כל אבני המקום דאותיות מח"ז של תאוות איסור צריכים לדחות לגמרי וכמארז"ל כלי חרס שבירתן זהו תקנתן וכמו כ"ח כ"ז שראוים קצת למלאכתה אינו בטל מתורת כלי כמו"כ כאן כ"ז שיש בהם איזה תאווה לא טוב הדבר רק צריכים לדחותם לגמרי, אך מח"ז של תאוות היתר בירור אותם, דהנה היצה"ר בעצם אינו רע רק כח המתאווה ואפשר שיתאווה אלקות וזהו ואהבת בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות וצ"ל הלא
127 ואהבת בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה [בדילוג] ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מפני שחסר לו), לא כמדת החסד שאומר שראוי הוא אך מדת הרחמים אומר שאינו ראוי מ"מ צריכים להשפיע לו, והנהגת המדות הוא ע"פ שכל וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש, איש הוא מדות, הנהגתן ע"פ השכל, וכמו"כ באדם יש חסד להשפיע לכל וגבו' שהו"ע הצמצום וצ"ל מדה"ר להכריע ע"פ שאינו ראוי מ"מ ישפיע לו, והנהגתן צ"ל ע"פ השכל, וזהו ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך שהיצה"ר יהי' לו אהבה
23 ואהבת . . בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז בא למתיקות עריבות ידידות נעימות דק"ש, ואי לזאת הבכן מזה הוא ואהבת כו' אהבה הוא משרש אבה שהוא לשון רצון שיהי' לו רצון בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצהר"ע שגם היצה"ר יהי' לו אהבה להוי', אך איך יבוא היצה"ר לאהבת הוי' כי הנה היצה"ר בעצם אינו רע כ"א שהוא לבוש בלבושים רעים, ולכן בנקל שיבוא ג"כ לאהבה, ועוד כי נת' במ"א שהנה"ב הוא רק כח המתאוה פשוט ואינו מכריח שיתלבש באהבה הבלי עולם וגשמי' העולם כ"א יכולים להפכו לאהבת הוי'.
24 בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הענין הוא שאין הבקשה שיזכור אותם בשביל עצמם כ"א לבניהם אחריהם כו', ושרש הענין הוא דהנה אברהם הי' מרכבה למדת החסד כנ"ל שבעבודה הוא בחי' אהבה לאלקות, והי' מקושר תמיד בבחי' אהבה זו עד שאמרה מדה"ח כל ימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי וכמ"ש מזה במ"א בד"ה ואעשך לגוי גדול שהחליף מקום מדת החסד ולא מרכבה לבד כו', וכן יצחק הקריב א"ע לעולה ע"ג המזבח לקיים רצה"ע ב"ה, ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת שהוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מלמעלמ"ט ומצדדי' כמ"ש בזח"ב תרומה דקע"ה ב', ולכן הוליד י"ב שבטים שרומזי' על י"ב ג"א דז"א דאצי', וכמ"ש במ"א בענין ששם עלו שבטים שבטי י"ה כו', וכנגדן בעבודה יש עכשיו בכל יום ג' בחי' אהבות בק"ש שזהו מ"ש ואהבת כו' בכל לבבך כנגד אברהם, ובכל נפשך כנגד יצחק, ובכל מאדך כנגד יעקב, והענין הוא דשייכות בכל לבבך לאברהם דהנה הלב הוא משכן המדות, ועם היות כי אברהם הי' מרכבה למדה"ח כנ"ל עכ"ז הנה נודע כי החסד הוא כולל כל הששה מדות וכמ"ש בזהר ע"פ יומם יצוה ה' חסדו, יומם בתוס' מ"ם שהוא יומא דאזיל עם כולא יומין כו', שהם כל הששה מדות, ולכן נא' על אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך להיות שע"י בחי' החסד שלו נעשה כל לבבו לה' אחד עד שאחד הי' אברהם כו', ולכן בכל לבבך בעבודה זהו מדתו של אברהם כו', ובכל נפשך הוא בחי' יצחק, כי בכל נפשך ארז"ל במשנה אפי' נוטל כו' שיצחק קיים כן ופשט את צוארו
654 בכל נפשך . . אפי' נוטל : ברכות נד, א. ספרי ואתחנן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מלמעלמ"ט המשכת אוא"ס מלמעלה מהאצי' שיומשך באצי' וז"ע קשיר קשרין כו', ולשון קשרין שהוא ל' רבים י"ל שזהו ההתקשרות בי"ע באצי' ואצילות בלמעלה מאצי', ועכשיו בעבודה ענין בחי' הקטרת בכלל זהו בחי' ובכל מאדך שפי' רז"ל במשנה ספב"ת דברכות בכל ממונך , והוא בחי' הצדקה שהפליגו רז"ל במאד מאד במעלת הצדקה ואמרו ששקולה כנגד כל המצות ובכל תלמוד ירושלמי ה"ה נק' בשם מצוה סתם כי כך הי' הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם מפני שהיא עיקר המצות מעשיות ועולה על כולנה, וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה, שנמשלו כל המצות במצות צדקה, וכלליות כל המצות ה"ה נתלבשו בעשיי' הגשמיות שהן הן כמו בחי' הקטרת שנעשית מסממנים שאין בהם טעם, ואינם ממין מאכל, ומהם נעשה בחי' ריח העולה למעלה לחזק את המוח ולהשיב את הנפש שראשית גילוי כלליות הנפש הוא במוחין שבראש ופעולת הריח היא שלא תהי' הנפש בבחי' הסתלקות מן המוחין, רק שתשוב ותתגלה מהעלם אל הגילוי, וכך הו"ע המצות שע"י נמשך בחי' ריח, כמ"ש וירח את ריח בגדיו
102 במשנה ספב"ת דברכות בכל ממונך : ברכות נד, א. ראה גם לקו"ת פ' ראה כה, א ואילך[ednref_165_ד]. מאמרי אדה"ז תק"ע ע' קכח. סהמ"צ להצ"צ קלט, ב. ש"א יא, א ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת חנוכה ח"ב ע' 572[ednref_166_ה]. לקמן מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט על יד הערה 20. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 5. ד"ה עשה צדקה ומשפט על יד הערה 25. סביבות הערה 128. פלח הרמון בחוקותי ע' תפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ראש כו' לבחי' לגלגלותם בחי' גלגלתא שלמעלה מהשכל, ובד"ה כי תצא בענין אשת יפ"ת כו', ועלייה זה נמשך ע"י הצדקה וזהו וצדקה תרומם גוי כו', ולכן פי' במשנה בכל מאדך בכל ממונך שע"י בחי' הצדקה תתרומם הנפש לבוא לבחי' האהבה דבכל
20 במשנה בכל מאדך בכל ממונך : ראה ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. לעיל מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
[edn_174_ב] וכ"ה באוה"ת כאן. ראה גם לעיל על יד הערה 7.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם, ונודע מארז"ל בענין חנם שהוא בלא מצות, א"כ י"ל שז"ע בחי' חסד דא"א שהוא למעלה מאתעדל"ת של מעהמ"צ, כ"א ע"י הביטול בבחי' נפשי כעפר, או ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך , שהוא למעלה מהגבלת מצות הצדקה שגם המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, ושיעור מדת אדם בינוני הוא מעשר כו', שזהו הגבלה, וכשמעביר על מדותיו המגבילים ובא לבחי' בכל מאדך כפי' המשנה עי"ז זוכה שיומשך מבחי' חסד דא"א גם בפנימיות כנ"ל, אבל עצם בחי' חסד זה, הוא בלא מצות כו', דהנה הה"מ ממעזריטש נ"ע
5 בכל מאדך בכל ממונך : ראה ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. לעיל מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו' תערב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שה"ש, וגם עכשיו בחי' טל תורה מחיה בגוף להיות עבודתו שלימה היינו בחי' התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה וכן מח' במחשבה ומעשה בבחי' מעשה המצות, ובפרט במצות הצדקה וחסד שהוא בחי' חסד דרועא ימינא והוא בחי' חיבוק ממש כמ"ש וימינו תחבקני, ועיקר בחי' ההעלאה לעורר בחי' ר"ר העליוני' מעין בחי' וברחמים גדולים דלע"ל זהו ע"י בחי' הצדקה בריבוי וכנ"ל בענין בכל מאדך בכל ממונך כפי' המשנה, שע"י שמעורר טובו וחסדו לצאת מהגבלה שע"פ חכמת התורה שנותנת מדה וגבול כנ"ל, הנה עי"ז יבוא לבחי' בכל מאדך שהי' בחי' פנימיות הלב כמ"ש בזח"ב וארא דך"ז ע"א, שיתאחד בחי' פנימיות הלב עם המוח שז"ע איתן כנ"ל שהוא ע"י הצדקה כמ"ש וצדקה כנחל איתן שע"י הפרזת הצדקה כנ"ל בא לגילוי הארת בחי' איתן שיתגלה לע"ל שיאיר גם עכשיו כו', ולכן עטרת תפארת בחי' הדרת פנים כו' בדרך צדקה דוקא תמצא כו'.
138 בכל מאדך בכל ממונך : ראה ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. לעיל מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , ואי' במשנה בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, וצ"ל מאחר שנק' יצר הר"ע איך שייך שיהי' לו אהבה.
3 במשנה בכל לבבך בשני יצריך : ברכות נד, א. ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח הערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הגבלה מאחר שעולם זה הוא למטה והעולם העליון הוא למעלה ממנו א"כ ה"ז הגבלה, אבל רחבה מצותך מאד פי' בסש"ב דמצות הם כלים רחבים לקבל מאד העליון היינו העונג העליון דא"ס הבבע"ג (ה' אגה"ק ד"ה נודע שבאתעדל"ת ע'), ופי' מאד העליון, הנה כתי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , הרי יש כאן ג' מיני אהבת , אהבה דבכל לבבך פי' בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר ונת"ל איך אפשר שהיצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות (ה' ד"ה ואהבת ע'), בכל נפשך , בכל כחות נפשו ששכלו יקשר בחכ' התורה, ומדותיו ידבק לאלקות שיתן צדקה ויעשה בכל כוחות נפשו בשביל חבירו כבשביל עצמו בשוה, ובכל מאדך , שיוצא חוץ להגבלות הכלי, דבכל לבבך בשני יצריך ה"ז לפ"ע הגבלות הלב, ובכל נפשך הוא לפ"ע הגבלות כוחות נפשו אבל בכל מאדך הוא שיוצא מהגבלת הכלים לגמרי, וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שלא יחפוץ לא בגעה"ע ולא בגעה"ת [ואפי' לא בהרצונות פרטים שהם מוגבלים] כ"א א"ס עצומ"ה, וא' בכל מאד"ך ולא בכל מאד שאין מבקשים רק מאד האדם שהוא אינו בערך למאד העליון וכמו שאמרו רז"ל בכל מאדך בכל ממונך והוא מס"נ גדול מאד ומ"מ אינו תופס מקום אפי' לגבי אדם שהוא עשיר גדול יותר ממנו ומכ"ש לגבי עולם שלמעלה מזה העולם ומכ"ש כו' וכן בכל עולם יש בחי' מאד שבזה העולם שאינו תופס מקום לגבי מאד שבעולם שלמעלה ממנו ובחי' מאד העליון שהוא בבע"ג האמיתי.
55 דבכל לבבך פי' בשני יצריך : ברכות נד, א. ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח הערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הגבלה מאחר שעולם זה הוא למטה והעולם העליון הוא למעלה ממנו א"כ ה"ז הגבלה, אבל רחבה מצותך מאד פי' בסש"ב דמצות הם כלים רחבים לקבל מאד העליון היינו העונג העליון דא"ס הבבע"ג (ה' אגה"ק ד"ה נודע שבאתעדל"ת ע'), ופי' מאד העליון, הנה כתי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , הרי יש כאן ג' מיני אהבת , אהבה דבכל לבבך פי' בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר ונת"ל איך אפשר שהיצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות (ה' ד"ה ואהבת ע'), בכל נפשך , בכל כחות נפשו ששכלו יקשר בחכ' התורה, ומדותיו ידבק לאלקות שיתן צדקה ויעשה בכל כוחות נפשו בשביל חבירו כבשביל עצמו בשוה, ובכל מאדך , שיוצא חוץ להגבלות הכלי, דבכל לבבך בשני יצריך ה"ז לפ"ע הגבלות הלב, ובכל נפשך הוא לפ"ע הגבלות כוחות נפשו אבל בכל מאדך הוא שיוצא מהגבלת הכלים לגמרי, וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שלא יחפוץ לא בגעה"ע ולא בגעה"ת [ואפי' לא בהרצונות פרטים שהם מוגבלים] כ"א א"ס עצומ"ה, וא' בכל מאד"ך ולא בכל מאד שאין מבקשים רק מאד האדם שהוא אינו בערך למאד העליון וכמו שאמרו רז"ל בכל מאדך בכל ממונך והוא מס"נ גדול מאד ומ"מ אינו תופס מקום אפי' לגבי אדם שהוא עשיר גדול יותר ממנו ומכ"ש לגבי עולם שלמעלה מזה העולם ומכ"ש כו' וכן בכל עולם יש בחי' מאד שבזה העולם שאינו תופס מקום לגבי מאד שבעולם שלמעלה ממנו ובחי' מאד העליון שהוא בבע"ג האמיתי.
59 בכל מאדך בכל ממונך : ראה ברכות נד, א (במשנה). ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , ופי' במשנה סוף ברכות בכל לבבך בשני יצריך ובכל נפשך אפי' נוטל ובכל מאדך בכל ממונך , וצ"ל והלא בכל מאדך הוא ביטל שלא לפי הגבלת הכלים והוא אה"ר שלמעלה מטו"ד ומהו ענין בכל ממונך לזה שאפי' אם יפזר ריבוי צדקה ואפי' כל ממונו אינו בערך כלל לגבי האה"ר, ולפי פי' המשנה מוכרח לומר דהא בהא תליא
3 במשנה. . בכל לבבך בשני יצריך : ברכות נד, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לבד מתלבש בגוף אבל עיקר הנשמה נשארת למעלה ועז"נ ונוזלים מלבנון אע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי שהיא רואה ושומעת כל הכרוזים שמכריזים למעלה ושם גילוי אלקות בבחי' ראי', וב' בחי' אלו בנש"י נק' יעקב וישראל יעקב הוא יו"ד עקב היינו ששרשן מיו"ד וגם מקוש"י ונמשך בבחי' עקביים אפי' בנשמות דעקבות משיחא, וזהו הנשמה המתלבשת בגוף, וישראל הוא לי ראש הוא שרש ומקור הנשמה, כי תשא את ראש ר"ל דהנשמה המתלבשת בגוף היא בבחי' רגל לגבי שרש הנשמה וזהו כי תשא את ראש היינו ראש האדם למטה וגם את ראש לחבר עם הראש (את הוא מה שטפל ובטל וכמבואר במ"א) היינו לחבר הארת הנשמה המתלבשת בגוף עם שרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה, וכמ"ש שאו את ראש כל עדת בנ"י לגולגלתם היינו שיתעלה לבחי' גולגלתא דחפיא על מוחא והוא בחי' מקיף שאינו מאיר בפנימיות, והעלי' הוא ע"י ונתנו איש כופר נפשו הוא מצות צדקה ונפשו היינו כל נפשו שמתעלה ע"י צדקה, וזהו שאי' במשנה בכל מאדך בכל ממונך וצ"ל והלא בכל מאדך הוא אה"ר שלמעלה מהגבלת הכלי ומה ערך ממון לזה, אך הענין דע"י צדקה יכולים לבוא לבחי' בכל מאדך שלמעלה מהגבלת הכלים, וזהו וירח ריח בגדיו, בגדיו הם מעשה המצות דכמו הבגד הוא לבוש שהאדם מתכסה בו כמו"כ מעהמ"צ הם לבושים להנשמה והלבושים יש להם ריח והו"ע רוח
25 שאי' במשנה בכל מאדך בכל ממונך : ראה ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין דהנה במצות צ"ל ג' דברים גוף ונפש וממון וזהו שאמרו על אברהם שהי' נדיב בין בנפשו בין בגופו בין בממונו, ובעבודה הו"ע בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , בכל לבבך הוא גוף דליבא פליג לכל שייפין שהוא שולח חיות לכל האברים וגם למוח נמשך מהלב, ובכל נפשך בכל כחות נפשו לתקן נפשו והוא מ"ש כי הדם הוא הנפש ולא זו לבד וכמשית"ל, ובכל מאדך פי' במשנה בכל ממונך , דמחטא אדה"ר נפגמו דצח"מ ג"כ ואי' בכהאריז"ל דנתפזרו ניצוצי נשמות ונפלו בדצח"ם והאדם ע"י עבודתו יכול לברר דצח"ם, ועוד אי' בכהאריז"ל דע"י הבירורים נשלם הנפש האדם ג"כ, והענין דמצות נתלבשו בדברים גשמים בדומם ג"כ וכלליות המעשה נק' דומם לכן ע"י עשיות המצות מברר בחי' נפש וע"י לימוד התורה שעיקרו בדיבור מזכך בחי' רוח, וע"י עיון התורה מזכך בחי' נשמה דאי' במדרש ה' שמות נק' לה נר"ן ח"י, ח"י הם מקיפים ונר"ן הם פנימים וע"י תומ"צ מזככי' אותם, והנה כסף וזהב הגשמים הם מתחתיות העשי' רק שהשמש פועל בהם כשמאירה במקום זה נעשה זהב ובמקום זה נעשה כסף, והם מיני מתכת שהוא דומם וכשלוקח המעות וקונה מהם מצוה הרי נתוסף על עצם המצוה שהיא רצה"ע, והוא כמשנת"ל שיש ניצוצי נשמות בדומם ג"כ, ולכן מעות בל' הגמ' דמים דדמים תרתי משמע, הבירור דעצם הדומם וגם הבירור דהדם הוא הנפש, (בפ"א ועוד זאת יש בדומם לבד מה שנמשך להם מקדושה להחיותם, יש בהם תוס' הארה מקדושה וכמ"ש גבי יעקב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו שכל אבן אמר עלי
62 ובכל מאדך . . בכל ממונך : ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה כ"ז במצות שעושין בהגבלה אפי' מצות צדקה כשעושה אותה בהגבלה חומש כו' צ"ל תחילה עומ"ש ואח"כ עו"מ, אבל יש אופן במצות שע"י עשיות המצות ימשיך בחי' עומ"ש בעו"מ, והיינו כשעושה המצוה בלא הגבלה שזהו בכל מאדך ופי' במשנה בכל ממונך ואפשר להקל בזה דלאו דוקא בכל ממונו אלא למעלה מהגבלת חומש ג"ז נק' מאד וכשצריכין כל ממונו צ"ל בכל ממונו ועי"ז מעוררים למעלה בחי' חסד ה' שיומשך למטה, שעומ"ש יומשך בעול מצות, וזהו עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח שהם הפרטי הרצונות משא"כ צדקה הו"ע [קבעומ"ש] ועי"ז ממשיכים בחי' מקיפים שיאיר בפנימי' וכמשנת"ל בד"ה עשה צדקה כו' (בפ"א דמקיף הוא מה שאינו מאיר בפנימיות וע"י צדקה ממשיכים
72 בכל מאדך . . בכל ממונך : ראה ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו בכל מאדך ויש בזה ב' פי' בזהר פי' בכל מאדך שהוא אהבה רבה שבלי גבול (בפ"א וכמו שמבואר בחסידות בכ"מ שבכל מאדך הוא רעותא דליבא בלי גבול) והוא בחי' תעלומות לב, ובמשנה פי' בכל מאדך בכל ממונך עשיות הצדקה בלי הגבלה, דכל המצות הם בהגבלה סוכה לא פחות מז"ט ומשהו ולא יותר מך' אמה, שופר שיעורו טפח, לולב ד"ט וכדומה ועצם החיוב דמצות הוא ג"כ בהגבלה חומש ומעשר, ואף ע"י עשיות המצוה בהגבלה הרי נת"ל שעי"ז נעשה וכל גבולך לאבני חפץ, אך ע"י עשיות הצדקה למעלה מההגבלה הוא בחי' ריח העלאות מ"ן לכח העליון שבנפש בחי' תעלומות לב, דאפי' כשבא לבחי' בכל מאדך שבלי גבול א"ז בערך בחי' מאד העליון שהרי בכל מאדך כתי' מאד שלך אך בחסד ה' עלינו מאד האדם מעורר מאד העליון שבלי גבול, כמו"כ ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך יבוא לבחי' מאדך בחי' תעלומות לב, ולכן אף שפנימיות הלב מתאחד עם המוחין מ"מ כדי להוציא מכח אל הפועל הוא ע"י צדקה, וזהו עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא, תפארת שיבה הוא בחי' הדרת פנים יאר ה' פניו אליך בחי' יגת"ד שיהי' נושא עון ועובר על פשע שהם המשכות המקיפים שיומשכו בפנימיות וכמשנת"ל שע"י צדקה ממשיכים המקיף בפנימי, וזהו עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא כדי שיומשך המקיף בפנימי' הוא ע"י צדקה דוקא בדרך צדקה תמצא כו'.
122 בכל מאדך . . בכל ממונך : ראה ברכות נד, א. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולהבין ענין מה שמצות הם כלים רחבים למאוד העליון הענין הוא כי הנה יש ג' מיני אהבה כמ"ש ואהבת את ד' בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך וארז"ל בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר יבוא לידי אהבה ונת' איך יכול להיות שגם היצה"ר יכול לבוא לידי אהבה, כי העיקר הוא שירצה וכשירצה בודאי יכול, ובכל נפשך בכל כוחות נפשך וכמו שלעצמו הוא טוב כמו"כ יהי' להזולת ושיהי' רחמן וחסדן ושיעמיק חב"ד שלו בתורה ועבודה, ובכל מאודך הוא בלי גבול, כי בכל לבבך הוא רק אהבה שתלוי' בלב כמ"ש במד"ר הלב אוהב ואפי' בכל נפשך שהוא בכל כוחות הנפש ה"ה כמה שיש בכל כוחות הנפש ולא יותר, אבל בכל מאודך הוא בלי גבול שהוא רעו"ד למעלה מהגבלת הכלי והוא בחי' מ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ ופי' שמים וארץ הוא ג"ע העליון וג"ע התחתון אינו רוצה בזה כי עמך מקור חיים שאפי' מקו"ח מקור התענוגים הוא עמך פי' טפל ובטל לך, והנה למי יחפוץ לדבר הבטל או למי שבטל, הלא מסתמא למי שהוא טפל ובטל, וזהו בכל מאודך למעלה מהגבלת הכלי.
46 בכל לבבך בשני יצריך : ברכות נד, א. ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח הערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך מ"מ לא כתי' רק בכל מאודך פי' מאוד שלך כי יכול להיות שאצלו הוא מאוד בלי גבול ולגבי הזולת אין זה מאד וכמארז"ל על בכל מאודך בכל ממונך שלפי האמת הוא מס"נ שנותן את כל רכושו לצדקה אך לגבי העושר אין זה מס"נ, וכן יובן בכל העולמות עד רום המעלות שבעולם הנמוך הוא מאוד ולגבי העולם שלמעלה הימנה אין זה מאוד, ומאוד הוא מאוד היותר נעלה.
52 בכל מאודך בכל ממונך : ראה ברכות נד, א (במשנה). ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בידו ופי' בזוה"ק שהוא בחי' רמ"ח תיבין שבק"ש, וכמ"ש בחרבי ובקשתי ות"א בצלותי ובעותי, וצ"ל מהו שייכות ענין רמח וקשת לק"ש שנק' ק"ש בשם רמח, וביאור הענין הוא, דהנה מה שנת"ל ששרש נש"י עלו במח' עילאה והאהבה אצלם היא טבעית היינו רק מצד שרש נפש האלקי' כו', שהוא חלק אלקה ממעל כמ"ש כי חלק ה' כו' וכתי' חלקי ה' אמרה נפשי, אבל שרש נה"ב הוא רק מבחי' פני שור שמהשמאל ואפי' נפש השכלית של האדם הוא ג"כ רק מבחי' פני אדם שבמרכבה, ושרש המרכבה הוא רק מבחי' דבור ד' רבתי דאחד כנ"ל שמזה נראה העולם ליש ודבר נפרד וע"כ נה"ב טבעה בהיפוך מנה"א לימשך אחר תאוות עוה"ז גשמי' וא"כ המלחמה גדולה ביניהם שנה"א טבעה ורצונה לאהבת הוי' וליכלל למעלה ונה"ב רצונה בהיפך מזה לימשך אחר תאוות הגוף ורצונות זרים, וא"כ ע"י מה יוכל לנצח את המלחמה, זהו ע"י רמ"ח תיבין שבק"ש כי ע"י ק"ש נמשך קומה ש"מ דהיינו בחי' ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה אדם אדמה לעליון ועי"ז ממילא נופל הקומה שלעו"ז כי אור דוחה חשך, וזהו מ"ש רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם, דהיינו שע"י רוממות אל כו' עי"ז נעשה חרב פפיות בידם לעשות נקמה בגוים, הוא בירור נה"ב כמשי"ת, וזהו שנק' ק"ש רמח בידו ועי"ז נעשה בכל לבבך בשני יצריך דהיינו ביצ"ט וביצה"ר, שגם נה"ב תרצה ליכלל בקדושה כו', וזהו
102 בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' לב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
צ"ע מה שע"י קבעומ"ש זה בא ג"כ לבחי' מאדךלב שלמעלה מהכלי (כי בכל לבבך פי' יחידה שבנפש ובכל נפשךלב אהבה שמתקבל במוח בחי' כלי) אלא הכלי לזה הוא תושבע"פ ע' בלק"ת ד"ה שמע בסופו, ואולי יש לקשרו עם מה שא' יעקב בשכמל"ו שז"ע ציקי קדירה, ודוקא ע"י בירור דיעקב יוד בעקבי דוקא ציקי קדירה, עי"ז יתעלה למעלה מבחי' ישראל עלה במח' כ"א לאשתאבא בגופא דמלכא כמו שפי' רש"י על מארז"ל ע"ש של הקב"ה שיהי' שמם הוי', שזהו בחי' גבוה יותר מהפי' שהוי' יהי' בבחי' אלקיך אלקה שלך כו', ומה שבא לבכל מאדך אין זה סותר למה שאה"ר בא ע"י אהרן דוקא שהרי מאדך הכל מלמטלמ"ע, ואה"ר דאהרן זהו מתנה מלמעלמ"ט כמ"ש באגה"ק סי' י"ח, ועוד דזהו הכל בבחי' מלמטלמ"ע עצמו בבחי' ביטול היש לבד ועדיין לא הגיע לבחי' ביטול אמיתי דונחנו מ"ה דמשה ואהרן, וקרוב הדבר שבחי' בכל מאדך זה זהו לפי' המשנה בכל מאדך בכל ממונך , מאחר שנותן יותר מרגילותו הרי כופה ומשבר א"ע א"כ זהו ע"ד שפי' במ"א בענין מס"נ באחד מסירת הרצון כי מה לי קטלא כולו או קטלא פלגא, אבל מה שפי' במ"א בכל מאדך אה"ר, זהו בעבודה בחי' היותר גבוה, וע' בד"ה בך"ה בכסליו פי' צדקה קטרת שנעשה מדוממים מעשה המצות, יש לחברו למ"ש בד"ה קחו מאתכם מעלת אתכפיא שזהו עבודת עבד וכמ"ש בד"ה שמע הנ"ל די"א ע"ג בסופו וז"ל וכל דבר שאינו בביטול רצון אינו נק' עבודה כלל.
מ בכל מאדך בכל ממונך : ברכות נד, א. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי רצ"ב פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין הכפי' שהיא השבירה כללית הרי אינו דומה כמו שהוא בהנה"ב לכמו שהוא בהיצה"ר, דהנה"ב הרי עיקרו מה שהוא כח מתאוה בתוקף גדול באחד משתי הפנים הללו, אם שהוא בלהבת שלהבת בוער כאש, או שהוא בתוקף גדול בקרירות עצומה, האַרט און קאַלט, בהחלט גמור יהי' מה שיהי' אַזיי און ניט אַנדערש, והכפי' הוא מה שמשתמש בכח מתאוה זה בלימוד התורה בקיום המצות ובעבודה שבלב, והיינו אָט דעם שטאַרקין וועהל וואָס דאָס איז כל מהותו של הנה"ב גיט ער איבער בתורה ועבודה, ובזה הוא פועל חלישות כללי במהותו של הנה"ב, דהנה"ב הרי מהותו הוא שהוא בהמי, אבל כאשר משתמש בכחו בעניני עבודה בתורה ותפלה וקיום המצות פועל חלישות מהותו, אבל הכפי' בהיצה"ר הוא שבירה גמורה שהוא בדרך דחי' לגמרי, וזהו דכתיב בכל לבבך וארז"ל בשני יצריך ביצ"ט ויצה"ר שזהו העבודה דק"ש שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה', ואז דוקא הוא השלימות, שהרי הנה"ב והיצה"ר לבדם ודאי הוא בלי שלימות, אך גם הנה"א לבדו אף גם כמו שהוא למעלה טרם ירידתו למטה אינו בחי' שלימות עדיין, דנפש וגוף הן כדוגמת דכר ונוק', וכמו שהדכר לבד הוא פלג גופא, כמו"כ נפש בלא
39 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין הוא, דהנה זה דעל ידי הדבור דתפלה נעשה התחברות הכוונה הרוחנית עם העשי' בפועל, והיינו שבעשיית המצוה בפו"מ הנה יהי' בזה חיות פנימי מהכוונה הרוחנית, הוא ע"י העבודה בתפלה דוקא, דהנה התחברות הכוונה עם המעשה זהו דוקא כאשר העבודה היא בהתעסקות עם הנה"ב, והיינו דלבד זאת דתחלה צריך לידע פרטי עניני ציור הנה"ב שלו הנה עוד זאת אשר ההתבוננות שלו תהי' בענינים כאלו שיכולים להיות מושג גם לנה"ב, והיינו שגם השכל הטבעי יבין את הענין וירגישו, דאז הנה מהתעוררות האהבה של הנה"א מתעורר גם הנה"ב וכמ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וארז"ל בשני יצריך ביצ"ט ויצה"ר, ואזי המעשה היא כדבעי.
51 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג שמע"צ רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הכל, דזהו כלה שארי ת"י אשתיצא גושמא, דהיינו ל' כליון, והב' מל' תשוקה וחפץ דזהו נכספה וגם כלתה נפשי וגו' שהוא תשוקת הנפש לידבק וליכלל באורו ית' וזהו דת"י על כלתה נפשי תאיבת נפשי שהו"ע התשוקה, דעל תיבת תשוקתך (בראשית ג' ט"ז) תרגם תאובתיך, והם העבודה דב' בחי' מס"נ בק"ש למס"נ באחד ובכל נפשך אפי' הוא נוטל את נפשך , דהעבודה להגיע להבחי' דמס"נ באחד הוא ע"י ההתבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל ה"א ה' אחד, דז"ר וארץ וד"ר העולם בטלים ומיוחדים בתכלית היחוד, וכשם דאתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע בהשואה גמורה, הנה כן הוא בההתהוות דלאחר שנתהוו הם כמו קודם שנתהוו שהרי האוא"ס מאיר בגילוי ממש לאחר הצמצום כמו קודם הצמצום, וא"כ כמו שקודם הצמצום הרי לא הי' שום מציאות כלל, כמו"כ הנה לאחר הצמצום הרי לא יש שום מציאות כלל, כי הכל בטל במציאות ממש, וכמ"ש במ"א באורך ענין ההתבוננות הזאת, דבאמיתת ההתבוננות הלזאת בהעמקת הדעת ה"ה מתבטל באמת ומתאחד ביחודו ית', וזהו בחי' כלה שהוא ל' כלה שארי אשתיצא גושמי כליון היש לגמרי דאז הנה לא זו בלבד שמתבטלים התאוות והרצונות זרות אלא שהם אינם כלל, עס איז גאָר ניט פראַן, דמאחר שהביטול הוא בבחי' הביטול דכולא קמי' כל"ח היינו בבחי' ביטול ויחוד ביחודו ית', הרי מתבטל כל ענין המציאות, וא"כ אינו שייך רצון זר כלל כי מתבטל ונכלה לגמרי.
59 ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"ת רצ"ג בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והשמן, והשמן ופתילה שניהם מוכרחים להיות, דכל אחד מהם מוכרח אל השני , דבכדי שיהי' אור המאיר הוא דוקא ע"י שניהם כאחד, וכל ענין טיב האור, שיאיר בבהירות יותר תלוי בטיב השמן והפתילה ובאופן הרכבתם ומזיגתם, ולכן ישנם פתילות ושמנים שאין מדליקין בהם נר של שבת לפי שאינם דולקים יפה, וחיבור הפתילה ושמן שיהי' פעולת האור הוא ע"י האש דוקא, וענינו ברוחניות הוא דהגוף הוא הפתילה ושמן הם תומ"צ דהנה כתיב (קהלת ט', ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר, ואי' במד"ר במקומו אריב"ז כל הכתוב אינו מדבר אלא במצות ומעשים טובים, בכל עת יהיו בגדיך לבנים מן העבירות, ושמן על ראשך אל יחסר ממצות ומעשים טובים, וכשם דבנר הגשמי הרי טיב האור ובהירתו תלוי בהשמן ופתילה כמו"כ הנה בנר הנשמה דכתיב נר ה' נשמת אדם ואמר רבינו נ"ע|19 בפי"ט שישראל הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו, והיינו דנר הנשמה טבעה לעלות למעלה, וטיב הארתה תלוי בהשמן ופתילה דוקא, היינו בקיום המצות מעשיות שהם מלובשים בדברים גשמים וכשהוא מלובש בגוף, ובלימוד התורה שזהו השמן, והאור הוא העבודה שבלב שפועל בירור וזיכוך המדות, דהנה כתיב ונשמות אני עשיתי דכאו"א מישראל יש בו ב' נפשות נה"א ונה"ב, דהנה"א הוא נמשך תמיד לאלקות ותומ"צ, והנה"ב המשכתו הוא לעניני הגוף והחומריות וחומד כל עניני עולם, ועבודת האדם הוא לפעול בהנה"ב דגם הוא יהי' לו רצון ותשוקה לאלקות, וזהו דכתיב ואהבת את ה"א בכל לבבך ואמרז"ל בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר, והיינו דהאדם ע"י עבודתו ויגיעתו בתומ"צ ובעבודה שבלב זו תפלה יפעול בהנה"ב דגם הוא יהי' נמשך לאלקות, ואז הרי נר נשמתו מאירה, ובכדי שיהי' האור הוא ע"י האש דוקא, שהוא רשפי אש האהבה לאלקות, וידוע כי דליקת אור הנר בכלל ובהירותה בפרט תלוי בהאויר והסביבה, דבמקום אויר טוב הרי גם נר דק מאיר בכי טוב ומגיע אורה גם למרחוק, ובמקום שהאויר גס צריכים נר גדול יותר וגם אז אינו מאיר רק בהסמוך לו, ובמרתף שהאויר גס ביותר צריכים מדורה גדולה, ובמקום שהאויר הוא מעופש הנה הוא דוחה את האור, וצריכים תחלה להכניס אש השורף ומכלה את העביות והגסות של האויר המעופש שלא ידחה את האור, ואח"כ מכניסין בו את האור ואז הנה מעט אור דוחה חשך הרבה.
29 משנה ברכות נד, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ה' אייר, תרפ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה בכגון דא עצת תורת החסידות הוא, אל ישים לבו לזה, ואל יפול לב אדם עליו, בטעם כי אמרו רז"ל משביעין אותו תהי צדיק, ומבואר בדא"ח דהשבעה הוא ענין השובע, שמשביעין ונותנים כח בהנה"א על הנה"ב לזככו ולבררו, עד אשר גם הוא יבוא לאהבה את הוי' והוא ענין ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך , בשני יצריך דגם הנה"ב בא לאהבה את הוי'.
5 משנה ברכות נד, א. ספרי ורש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הנה ידוע שיש שכל ומדות בנה"א ושכל ומדות שבנה"ט כי זלעו"ז עשה האלקים וענין השכל שבנה"א הוא להשיג איך שהוא אחד לאחר שנבה"ע כמו קודם שנבה"ע בלי שום שינוי כלל ואני הוי' לא שניתי משום דכולא קמי' כל"ח כי רק ברוך שם שכל הברכות וההמשכות הוא הארה בעלמא מבחי' שם בלבד, ומזה נמשך מדות שבנה"א שזהו ואהבת את הוי' אלקיך, ולעו"ז יש נפש השכלית המשכלת עניני עוה"ז שמשכל הנ"ל נולד אה' ותשוקה בעניני עוה"ז כו' וכמ"ש חכמים המה להרע כו' וכל עיקר ירידת הנשמה הוא בשביל ההתפכות דנה"ט היינו לקרב אל השכל שבנה"ט שגם היא תשכיל איך דכולא קמי' כל"ח כנ"ל ואזי יהי' ואהבת בכל לבבך בשני יצריך גם ביצה"ר שהוא מדות דנה"ט שמתהפכים לאהבת
18 ואהבת . . בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחקתי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אנושי שבנפשו השכלית כנ"ל ולהיותה ממוצעת לזאת עי"ז תוכל גם הנה"ב ג"כ להתהפך מחושך לאור והיינו שהמדות ותאוות שהי' לו בעניני עוה"ז המה בעצמם יתהפכו לאה' את הוי', וענין ההתבוננות הוא בתיבת שמע שם ע' רבתי והיינו איך שכל העולמות הם שם והארה בעלמא מעצמות מדותיו הנק' ע' רבתי להיותם בבחי' א"ס וא"כ הם בטלים למקורם ואינם תופסים מקום כלל, וכאשר מרגיש איכות ביטול העולמות למקורם ושרשם ממילא מתעלית גם הנה"ט לשרשה ליכלל באלקים חיים [והיינו להיות שרש נה"ט נמשך מע' רבתי שהם רפ"ח ניצוצין שנפלו מבחי' הז' מדות עליונים בבחי' שם ב"ן וב"ן ורפ"ח גימ' ש"ם וזהו שם ע' כו'] והנה אהבה זאת שהוא בחי' התפעלות הנה"ט היא אה' דבכל לבבך בשני יצריך אך אח"כ מאיר התפעלות אה' מצד הנה"א שמאירה ונמשכה בבחי' כלות הנפש למקורה שהיא בחי' חלק אלוה ממעל, וממעל היינו מלמעלה ממקור ההשתלשלות [...
18 דבכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך שיהי' ואהבת בכל לבבך בשני יצריך אינו מועיל זאת ההתבוננות דשמע ישראל ובשכמל"ו, שזהו ביטול ההשתלשלות איך דכולא קמי' כלא חשיב שזה אינו פועל רק ביטול הכח בנה"ט שלא יוכל להסתיר ואינו פועלת פעולתה רק הוא בבחי' שינה, ולכן אח"כ כשהולך בחשכת עוה"ז יכול להתהפך לאיש אחר מצד נה"ט שניעורה משינתה ולזאת צריך התבוננות דפסוד"ז לברר נה"ט עד שחמימות רשפי אש בנה"ט יתהפכו לאהבה את הוי' [ובדורות הראשונים שהיו נשמות גבוהות לא הי' צריכים לזה מצד שתיכף שנתחזק כח הנשמה ע"י ההתבוננות דשמע ישראל לצאת מהעלם אל הגילוי הי' כחה גדול כ"כ להפוך נה"ט ג"כ כו'].
45 ואהבת בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי בכל מאדך הוא גילוי נקודת הלב שהוא הרצון שלמעלה מן הטעם לגמרי וזה דוקא נק' עושין רש"מ, ועד"ז תירץ בחידושי מהרש"א ע"ד הפשוט דבכל מאדך הוא בכל ממונך וכ"ז שלא בא למדה זאת להפקיר ממונו ורכושו בשביל רצון ה' נק' אין עושין רש"מ כ"כ יעו"ש.
72 דבכל מאדך הוא בכל ממונך : ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א (במשנה). ראה גם סהמ"צ להצ"צ קלט, ב. ש"א יא, א ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור ונקדשתי בתוך בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה להבין ענין ג"פ קדוש בעבודת הנשמות שבגופים ילה"ק ענין ואהבת בכל לבבך בשני יצריך , דהנה כתיב שאו ידיכם קדש וברכו את הוי', כי הנה ידיכם הוא בחי' ב' ידים עליונים שמזה נמשך ב' בחי' דמס"נ בכאו"א בנה"א ונה"ט ובתחלה באחד נמשך מסי"נ בנה"א ובחי' ועד הוא להמשיך גם בחי' מסי"נ בנה"ט ועי"ז נעשה אח"כ גילוי ואהבת שהוא התשוקה בלב לצאת מגדרי הכלי ותתפשט האהבה מלבושי' להיות מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' רק כלה שארי ולבבי לו לבדו, ואה' זאת מתפשטת ופועלת גם בנה"ט וזהו בכל לבבך שני חללי הלב משכן התפשטות נה"א ומשכן נה"ט שיכללו בתשוקה א' להוי' א' שבא ממסי"נ שבמוח מהתבוננות דאחד ועד כנ"ל, וזהו ידיכם שני ידים יד ימין מקור הממשיך התשוקה בנה"א ויד שמאל מקור הפועל תשוקת נה"ט ג"כ כו', וההכנה לזה הוא בסדר התפלה שמקודם שהוא התבוננות דברוך שאמר והי' העולם שזהו איך שכל המאמרות המה מאמר א' בלבד ולזאת כולא קמי' כלא חשיב כביטול דיבור א' לגבי נפש המדברת כמבואר בלק"א ואח"כ בויברך דוד אתה הוי' לבדך שהוא בחי' הרגשת ביטול והתכללות האור במאור לגמרי שהוא איך שהוא ואין עוד מלבדו ולזה מזכירין אח"כ קי"ס שהוא ג"כ בחי' גילוי דהתכללות האור במאור כנ"ל שנק' בחי' ים כו' ומזה בא אח"כ לבחי' מסי"נ דאחד ועד כנ"ל.
63 ואהבת בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה [בדילוג] ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
..) נעשה מיתוק שני שהוא המתקת הגבו' בחסדים כי כאשר פועל בנפשו בכל לבבך בשני יצרך שגם היצה"ר מדות דנה"ט נכללים ביצ"ט מדות דנה"א ומתהפכי' גם המה לאהבת ה' כמו הנה"א אז נפעל למעלה המתקת הגבו' בחסדים כי למעלה אינו רע רק בחי' גבורות כי אין רע יורד כו' רק ע"י ריבוי השתל' נסתעף בחי' רע מקו השמאל (ולכן אופן א' בארץ תרגומו מלרע כו') לכן כאשר מתהפך הרע לטוב למטה נעשה למעלה התכללות הגבורות בחסדים (...
104 בכל לבבך בשני יצרך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכ"ה ע"ד דוגמא שההכנה למ"ת שיהי' כל איש ישראלי כלי לבחי' אנכי הוי' אלקיך אלוק' שלך כידוע במ"א לכאו"א בפרט דוקא כו', ולזאת צריכים לספור ספירת העומר ומתחלה תנופת העומר והקרבת עומר שעורים ע"ג המזבח, כי הרי מבואר לעיל כי שעורה הוא מאכל בהמה כו' שיעור ה' כו' דקאי על התלבשות הנה"א בנה"ב דוקא וכנ"ל באריכות, ובחי' נה"ב כמו שהוא למטה ה"ה חשך גמור של קליפה וס"א מצד המדות רעות שבו כידוע, והגם שפנימי' המדות דנה"ב אינם רע, רק כח המתאווה, ויוכל להתהפך עצם כח המתאווה לאלקות דוקא וכמאמר בכל לבבך בשני יצריך כו', רק שהוא מלביש אותם בבחי' רע מפני הלבושים הצואים של מו"ד אשר לא לה' המה כו' ואז נעשים המה מדות רעות אשר מסתירים לגמרי על אלקות, ולזאת צריכים לברר ולזכך בחי' הרע שבהם שיהופכו לטוב ולהסיר מהם הלבושים הצואים, ועושים זאת בג' מדריגות של תנופת העומר ע"י הכהן והקרבתו ואח"כ ספה"ע, והיינו שבחי' כהן הוא הנה"א כי הנשמה נק' בזוהר בת כהן כו' ובעבודה הוא שבחי' נה"א תניף את הנה"ב לשרשו, והיינו שתסביר לה אשר שרש נה"ב גבוה מאד מאד למעלה הרבה משרש נה"א בחשך העליון כנ"ל וכידוע ששרש הבהמה שהיא הנה"ב שרשו נעלה משרש האדם שהוא בחי' נה"א כו', וכידוע המשל שהאבן הגבוה נופל למרחוק יותר כו', וא"כ הנפילה של הנה"ב גדלה מאד שנפלה למטה מטה עד חשך התחתון שמסתיר ומעלים לגמרי, וא"כ גדלה הרחמנות מאד כמו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא כו', וא"כ ממילא גדל הרחמנות גם על הנה"א ששרשה חלק אלוק' ממעל ונתלבשה במשכא דחויא בהגוף הגשמי וחשך התחתון שלמטה מטה וא"כ על שניהם תגדל הרחמנות מאד כו', וזהו בחי' תנופת העומר שעורים שהנה"א מעלה אותה לשרשה בהסבר הנ"ל, והלא ידוע כי אין הדינים נמתקי' אלא בשרשן כו', וא"כ ממילא נתעורר צעקה גדולה בלב נשבר ויצעקו אל ה' בצר להם מן מיצר הגוף ונה"ב המחשיך לגמרי שמצד זה הרחמנות גדלה על שניהם כנ"ל, וא"כ ממילא נולד ונתעורר מזה רצון חזק ותשוקה נפלאה לצאת מן החשך הגס דלמטה ולעלות למעלה מעלה ליכלל בשרשו שהוא בחי' לפני ה' כנ"ל, ואז נתאחד הרצון דנה"ב והרצון דנה"א
170 בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק כה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומ"ש ונכלל בה גם בחי' דחילו, זה דקדק מב' השני כי הוא ג"כ מיותר כי הי' די שיכתוב בפיך ולבך מהו ולבבך , דקדק שהב' השני המיותר מורה שבאהבה נכלל עוד דבר היינו בחי' דחילו, וראי' לזה הוא מדרשת רז"ל ע"פ ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך כידוע שזהו מיתור הב' מה שלא נכתב בכל לבך וד"ל
343 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק ו - מכתבי רבינו בתקופת החקירות סה · רבינו למושל חאוואנסקי · בד קודש · [אדר-ניסן תקפ"ו?]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה בהכרח לומר שאין ב' המדות חסד וגבורה ב' הפכים פשוטים אלא מורכבים, וביאור הענין ידוע ההפרש שבין פשוט למורכב שהפשוט לא יסבול הפוכו המנגדו כלל, והמורכב יסבול הפוכו דווקא, כמו מים ואש שאינם פשוטים בלתי מורכבים זה מזה, שאם כן לא היו מתחברים יחד במיצוע כלל, אלא האש יש בו חלק מחלקי יסוד המים והמים יש בו חלק מחלקי יסוד האש דווקא כידוע בספרי הטבע, וכמ"ש בס' יצירה הוציא אש ממים ומים מאש כו', וכמו כן בכל התחלקות דב' הפכים כטעמים בצומח מר ומתוק חריף ורך, כמו בסממני הרפואות יכול לחיות המסוכן כנ"ל, כי יש טוב ברע ורע בטוב , וכן מתוק במר ומר במתוק, וכן בקור וחום, וע"כ יוכל להיות שיבואו בבחי' מיצוע ומזיגות בדבר אחד ישכונו, וכן המזיגות והתערבות שעושין בד' חלקי יסודות אש רוח מים עפר כידוע, וכמו כן יובן בסיבת התכללות דמדת האמת שנקרא תפארת שממוזג משני הפכים דחו"ג יחד כנ"ל, זהו בא מצד שכלולים כל אחד מהיפוכו המנגדו דוקא, וכמו שאנו רואים שיש בחסד מדת הדין דוקא, כמו המשלם לשונאו חסד כדי להאבידו, כמו אם רעב שונאך האכילהו לחם כו' כי גחלים אתה חותה כו', הרי עושה ומלביש דין קשה בלבוש של חסד דוקא, ולהיפוך אם מכה את בנו ועושה לו יסורים כדי להיטיב דרכו שמלביש חסד בדין (ונקרא גבורה שבחסד או חסד שבגבורה) כידוע, ומזה אנו רואים שיכול להיות שלוה לרשעים, כי זהו מדת הדין המלובש בחסד לשלם להם עבור מעט הטוב שבהם כדי להאבידם בעוה"ב, ויסורים לצדיקים ליתן להם העונש עבור מעט הרע שבהם לזכותם לעוה"ב שזהו בחי' חסד שנעלם ומלובש בדין קשה ביסורים, וכ"ז מורה שיש בחי' התכללות דחסד וגבורה, שמזה יבוא מדת המיצוע כנ"ל, והוא שמסתעף מצד התערובות טוב ורע שנעשה ע"י חטא אדם הראשון שאכל עץ הדעת כידוע, עד שאין טוב שאין בו רע בהעלם, ואין רע שאין בו טוב בהעלם, ולכן צריך אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ממש, לפי שיש ברע זה טובה ממש בהעלם והבירור בהם הוא בחי’ רחמנות והאמת כנ"ל (אות ב’), שנקרא דעת ותפארת, ואם אין דעת אין הבדלה ובירור בין טו"ד אמת ושקר, וזאת כל עבודת האדם השלם בדעתו ומדותיו שיהיו שכלו ומדותיו בבחי' הבירור בתכלית המיצוע הנ"ל.
162 ברכות נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר