56
שיחה א
א. בנוגע לדין פסח שני — שהתורה קבעה התשלומין דפסח ראשון לי"ד באייר דוקא1, חודש ימים לאחרי פסח ראשון — צריך ביאור2: מה נשתנה קרבן פסח (שזמן התשלומין שלו בא לאחר הפסק של חודש ימים) משאר קרבנות יו"ט, שימי תשלומיהם באים בהמשך ליום ראשון של חג3?
ובפרט ע"פ מחז"ל4 שה"טמאים לנפש אדם"5 במדבר (שבאו בטענה "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו"6 וזכו שפרשה זו נאמרה על ידיהן7) חל יום השביעי לטומאתם בערב פסח, שלפ"ז הרי הי' אפשר לקבוע את זמן התשלומין במשך ימי החג גופא.
ויש לומר, ש(ע"פ פנימיות התורה) זהו היסוד לביאור הצ"צ8, שענינו של פסח שני בעבודת האדם שייך לתוכן העבודה של חודש אייר9, ה"חודש השני".
תוכן ביאור הצ"צ:
ענינו של פסח שני בעבודת האדם הוא — העלי' מהדרגא הראשונה דיציאת מצרים (פסח ראשון שבחודש ניסן, החודש הראשון) לדרגא השני' (שבחודש אייר, החודש השני)10, דהיינו העבודה ד"ועשה טוב" הבאה לאחרי הקדמת "סור מרע".
כלומר: יציאת מצרים היא תחילת העבודה, "סור מרע" — היציאה ממצרים; וכמבואר בתניא11 שביצי"מ נאמר12 "כי ברח העם", "מפני שהרע שבנפשות ישראל עדיין הי' בתקפו כו'", ועיקר עבודתם היתה באופן ד"סור מרע" (הבריחה מטומאת מצרים); ולאחר הקדמת עבודת "סור מרע" נתעלו למדריגה השני' — "ועשה טוב".
ובעבודה רוחנית בנפש האדם — יצי"מ (פסח ראשון) היא העבודה ד"אתכפיא", כפיית הרע שבנפשו; ומעבודה זו מגיע ועולה לדרגא שני' — העבודה ד"אתהפכא", הפיכת הרע לטוב, "בכל לבבך — בשני יצריך"13. ומעלה זו דפסח שני מתאימה עם כללות החידוש שבעבודת חודש אייר, חודש השני (לגבי חודש ניסן, חודש הראשון) — ספירת העומר (ד"עיקר ספה"ע הוא כל חדש אייר"8) — דהעבודה דספירת העומר היא בירור המדות והפיכתן לקדושה.
ועפ"ז מבאר14 את החילוק בין פסח
הערות
- 1. פרשתנו ט, יא.
- 2. ראה אוה"ח פרשתנו (ט, ז) שי"ל שזו היתה טענת האנשים "למה נגרע וגו'". וראה רע"מ פרשתנו (קנב, ב). בעל הטורים פרשתנו (ט, י). ועוד.
- 3. חגיגה ט, א. יז, א. ובכ"מ.
- 4. פסחים צ, ב. סוכה כה, ב.
- 5. פרשתנו ט, ו.
- 6. שם, ז.
- 7. רש"י שם.
- 8. אוה"ת פרשתנו ע' שסזח. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1301 ואילך. סה"מ מלוקט ח"ג ע' קמג ואילך.
- 9. ולהעיר מתיב"ע פרשתנו (ט, יב) "פסחא דניסן. . ובפסחא דאייר".
- 10. ראה אוה"ת שם — מלקו"ת במדבר (ג, א) בפירוש "באחד לחודש השני גו' לצאתם מארץ מצרים" (ר"פ במדבר).
- 11. פל"א (מ, ב).
- 12. בשלח יד, ה.
- 13. משנה ברכות נד, א.
- 14. אוה"ת שם. וראה אוה"ת ויקרא ח"ג ע' תשלו.
רש"י על במדבר ט׳:ז׳ - הטקסט מספריא
למה נגרע. אָמַר לָהֶם אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה, אָמְרוּ לוֹ יִזָּרֵק הַדָּם עָלֵינוּ בְכֹהֲנִים טְהוֹרִים וְיֵאָכֵל הַבָּשָֹר לִטְהוֹרִים, אָמַר לָהֶם "עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה" — כְּתַלְמִיד הַמֻּבְטָח לִשְׁמֹעַ מִפִּי רַבּוֹ; אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ מֻבְטָח, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹצֶה הָיָה מְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה; וּרְאוּיָה הָיְתָה פָרָשָׁה זוֹ לֵאָמֵר עַ"יְ מֹשֶׁה כִּשְׁאָר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ אֵלּוּ שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵיהֶן, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַ"יְ זַכַּאי (שם):
למה נגרע WHEREFORE ARE WE KEPT BACK? — He (Moses) had said to them, “Sacrifices are not permitted to be offered by anyone who is in a state of uncleanness”. They retorted, “למה נגרע” — Why should that prevent us? Let the blood be sprinkled on our behalf by clean priests, and let the flesh be eaten by the clean”. (i.e. let us partake of the flesh at night when we shall already be clean: see Note). Thereupon he said to them: “Stand still (i.e. wait a short time) and I will hear [what the Lord will command concerning you]” — he said this with confidence, like a pupil who is certain that he will get information from his teacher at any time. Happy, indeed, is a human being (lit., one born of woman) who may so confidently rely that at any time when he wishes to do so he may speak with the Shechinah! — This section, in fact, ought to have been said by Moses, just as all the other sections of the Torah, only that these men were privileged that it should be promulgated through their intervention, because “meritorious deeds are brought about by worthy men” (Sifrei Bamidbar 68; Bava Batra 119b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש כרך יח ז'ל פסחים צ, ב
- לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א מאותו ספר פסחים צ, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג מאותו ספר פסחים צ, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג מאותו ספר פסחים צ, ב
- לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר פסחים צ, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ פסחים צ, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח צפון פסחים צ, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב פסחים צ, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב פסחים צ, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כג פסחים צ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלג דיני בדיקת החמץ פסחים דף צ"
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעה יתר דיני הסדר פסחים צ, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום צפון פסחים צ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר פסחים צ, א

