ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה ב

68

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

והם מסבירים⁹, שמשמעות דברי רש"י "ויאכל הבשר לטהורים" היא (בדומה למבואר¹⁰ בספרי), לפי הדעה¹¹ ש"חל שביעי שלהם (של הטמאים לנפש אדם) להיות ערב פסח", ולפיכך, הם יכולים בליל פסח לאכול את הקרבן, משום שהם כבר "טהורים". וזו היתה טענתם "יזרק הדם עלינו... ויאכל הבשר לטהורים" – אמנם ביום י"ד הם עדיין טמאים, אך אפשר לזרוק עליהם את הדם, כי בזמן אכילת הפסח, בליל חמשה עשר בניסן, הם כבר יהיו טהורים¹².

אך פירוש זה טעון הסבר, כי: א) רש"י אינו מזכיר כלל, ואפילו לא ברמז, ש"חל שביעי שלהם להיות ערב פסח"¹³. ב) טענתם היתה "אנחנו טמאים... למה נגרע..." – הם לא טענו שיהיו טהורים בזמן אכילת הפסח, אלא להיפך, שלמרות ש"אנחנו טמאים" בכל זאת "למה נגרע לבלתי הקריב..."¹⁴.

ב. עיקר הפסח – אכילתו

יש המפרשים¹⁵ את דברי הספרי "והבשר נאכל (יאכל¹⁶) לטהורים". שמשמעותם היא "שימנו¹⁷ שאר אנשים עמהם על הפסח ויאכלוהו שאר אנשים". כלומר, הזריקה תהיה עליהם בהיותם טמאים, וכך יקריבו "קרבן ה' במועדו", ואכילת הפסח תיעשה על ידי אחרים.

[ועל כך מובא בספרי קל וחומר מקרבן חטאת, אשר "דמה נזרק על הטומאה (הטמאים¹⁶) ובשרה נאכל לטהורים" – למרות שבעלי הקרבן (יולדת ומצורע¹⁸) עדיין טמאים, בכל זאת "דמה נזרק על הטומאה ובשרה נאכל לטהורים (כהנים טהורים¹⁸)"].

לפי זה ניתן היה לומר שזוהי גם כוונת רש"י¹⁹ באומרו "ויאכל הבשר

הערות

9. מפרשים שנסמנו בהערה 6. רא"ם ורע"ב כאן. ועוד.
10. ראה זית רענן (ליל"ש עה"פ). ספרי דבי רב, תולדות אדם, ועוד (לספרי שם). וראה תיב"ע כאן. רמב"ם וראב"ד הל' ק"פ פ"ו ה"ב ובנ"כ שם. תוד"ה שחל – פסחים צ, ב. ועוד.
11. שהובא בספרי שם לפני זה (פסוק ו). פסחים שם. סוכה כה, ריש ע"ב. וכ"ה בתיב"ע כאן.
12. ולדעת הראב"ד שם גם על פי הלכה מותרים לזרוק עליהם באופן כזה (אלא ששאלו אחר זמן שחיטה). וכ"ה דעת התוס' פסחים שם (ושם: דשמא כן עשו כו'). וראה נ"כ הרמב"ם שם. רא"ם ומפרשי רש"י והספרי בארוכה. ואכ"מ.
13. וע"פ פשש"מ מלכתחילה אין מקום לשאלה מי היו הטמאים לנפש אדם, וכמ"ש בראב"ע (ט, ו): לא יתכן כו'.
14. ראה גם באר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן.
15. זית רענן שם. עמק הנצי"ב. ועד"ז בספרי דבי רב שם – בפי' דעת ר' חדקא בשם שמעון השקמוני (שבספרי שם לאח"ז).
16. ראה ספרי מהדורת האראוויטץ.
17. ל' הזית רענן.
18. ראה מפרשי הספרי (רבינו הלל. ועוד).
19. כי הענין ד"דמה נזרק על הטומאה" הוא גם ע"פ פשוטו של מקרא – ראה פרש"י תזריע (יב, ז) "מכלל שעד כאן קרוי' טמאה" (וראה בארוכה לקו"ש חכ"ז ע' 83 ואילך), ואינה אוכלת בקדשים (רש"י שם ד"ה והקריבו).

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 2

מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ח ע' 68
מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ח ע' 68

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.