ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה ב

69

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לטהורים" – שאחרים, אשר אינם בגדר "אנחנו טמאים", אלא טהורים, יאכלו את הפסח.

אך, לכאורה, קשה לבאר כך את פירוש רש"י, כי עיקר הפסח, גם לפי הפשט²⁰, הוא אכילתו²¹, אשר משום כך יש צורך במינוי – "איש²² לפי אכלו תכוסו על השה".

ולפיכך: מהי התועלת בכך ש"יזרק הדם עלינו", כאשר חסר עיקר המצוה – אכילת הפסח?

יותר מכך: כיון שצריך להימנות על הפסח לפני הבאתו, יש לומר בפשטות, שמי שאינו ראוי לאכילת הפסח, ואינו נכלל ב"לפי אכלו", אינו יכול להימנות על הפסח, ובמילא אי אפשר לזרוק עליו את הדם²³.

וכפי שמסבירים המפרשים²⁴, שמשום כך לא קיבל משה רבינו את ה"קל־וחומר" שלהם שהביאו מקרבן חטאת, אלא אמר "עמדו ואשמעה..."²⁵ – כי בקרבן חטאת אוכלים הכהנים, ולא הבעלים הטמאים, ואפילו בקדשים קלים, שבהם אוכלים הבעלים, הרי האכילה אינה מעכבת את זריקת הדם²⁶.

ואם כך, אין מכך הוכחה לגבי קרבן פסח, שעיקר מצוותו היא אכילת הבעלים, שיהיה אפשר לזרוק את הדם על בעלים שאינם ראויים לאכילת הפסח.

ועוד, וגם זה עיקר: בפירוש רש"י אין אפילו רמז לכל ההסבר שלעיל.

ג. הדיוקים בלשון רש"י

כדי להבין זאת יש להקדים ולציין מספר דיוקים בלשון רש"י:

א) רש"י מצטט רק את המילים "למה נגרע" ואינו מוסיף אפילו "וגו'". ולכאורה, בפירושו "יזרק הדם..." מפרש רש"י את המילים שבהמשך "לבלתי הקריב את קרבן ה'", שלהן רש"י אינו רומז כלל, כדלעיל?

הערות

20. וכש"כ ע"ד ההלכה – ראה פסחים עו, ב (במשנה): שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. וראה שם סא, א ואילך. ועוד. – וגם לדעת ר"נ דאכילה לא מעכבא ה"ז רק אכילת הבשר, אבל בעינן גברא דחזי לאכילה (שם עח, ב). ועוד. ואכ"מ.
21. שהרי רוב הדינים דפסח בפ' בא הם אודות אכילת הפסח, ואדרבה – בפשש"מ דפ' בא – לא נדבר (בפירוש) כלל אודות "הקרבת" הפסח (וכדלקמן סעיף ה' בארוכה. וראה לקמן הערה 34 ובשוה"ג שם).
22. בא יב, ד ובפרש"י שם. אבל ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 68 ובהערה 26 שם.
23. ראה – ע"ד ההלכה – הנסמן בהערה 20.
24. משכיל לדוד. ספרי דבי רב לספרי שם. עמק הנצי"ב שם.
25. פרשתנו שם, ח – וכהמשך דברי הספרי ורש"י.
26. שלכן גם אם נטמא הבשר זורק הדם (משנה פסחים עח, ב). ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.