ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב

134

שיחה ב

א. תנן¹: העומר הי' מתיר במדינה (לאכול החדש בכל המקומות²) ושתי הלחם במקדש (שקודם שתי הלחם אין מביאין מנחה מתבואה חדשה²). אין מביאין מנחות כו' קודם לעומר אם הביא פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא אם הביא כשר.

בטעם החילוק בין העומר ושתי הלחם — ד"קודם לעומר אם הביא פסול", ואילו "קודם לשתי הלחם. . אם הביא כשר"³ — מצינו (במפרשים) כמה סברות, התלויות בגדר ההיתר שע"י הקרבת שתי הלחם (ואיסור הבאת מנחה מתבואה חדשה קודם שתי הלחם) — שיש לבארו בשלשה אופנים⁴:

א) איסור חדש במקדש לפני שתי הלחם הוא אותו איסור חדש עצמו של קודם העומר⁵, אלא שלפני העומר הי' אסור בין לאדם ובין למזבח, ואחרי העומר הותר לאדם ונשאר עדיין באיסורו למזבח.

ולסברא זו, מה ש"קודם לשתי הלחם. . אם הביא כשר", הוא מפני⁶ דמאחר "שהותר מכללו אצל הדיוט"⁷, "נגרע⁸ כחו של איסור מאחר שלקח היתר בקצת, לגבי שלא יהי' חמור האיסור כמו מתחלה הלכך גם לגבוה אם הביא כשר".

ב) איסור חדש לגבוה (הניתר ע"י שתי הלחם) הוא איסור בפני עצמו (ואינו בכלל איסור חדש של הדיוט); ואיסור זה (לגבוה) הוא רק לכתחילה ואינו לעיכובא — כי גבי קדשים ישנו כלל⁹ דבעינן "שנה עליו הכתוב לעכב", וכאן גבי שתי הלחם לא מצינו ששנה עליו הכתוב.

[אלא ש"קודם לעומר" שאסור להדיוט, נפסל גם לגבוה (אפילו בדיעבד) — "משום דבעינן ממשקה ישראל"¹⁰ (היינו מן המותר לישראל), ומכיון ש"קודם לעומר" אסור להדיוט, ה"ה פסול גם למזבח¹¹].

הערות

1. מנחות סח, ב.
2. רע"ב (ועוד) שם (פ"י מ"ו).
3. כקושיית ר' טרפון בגמ' מנחות שם.
4. שני אופנים הראשונים — ראה חי' (המיוחסים ל)הרשב"א באסיפת זקנים מנחות שם, טהרת הקודש מנחות שם (וראה הערה 6 והערה 11). אופן הג' — ראה שפת אמת מנחות שם. וראה בארוכה צפע"נ להל' נדרים (ח, ד) ולהל' מתנות עניים (לה, ג ואילך). וראה שיחת י"ב תמוז תשכ"ד.
5. בפרש"י משפטים כג, טז: ששתי הלחם כו' היו מתירין החדש כו' למקדש.
6. כ"ה ברשב"א שם (שזוהי סברת ריב"נ בגמ' שם). — ובטהרת הקודש שם מפרש להיפך, דזוהי סברת ר"ט (דאין טעם לחלק בין קודם לעומר וקודם לשתה"ל), ד"אין כאן רק איסור חדש ומאחר שלגבוה נמשך זמן איסור החדש עד לשתי הלחם א"כ מנ"ל שהקיל האיסור אחר העומר".
7. ל' ריב"נ מנחות שם.
8. ל' הרשב"א שם.
9. פסחים סא, א. וש"נ. וראה תוד"ה אימא זבחים ד, ב. לקח טוב (להר"י ענגל) כלל ה.
10. ראה תוס' מנחות שם ד"ה לא. ועוד. — וברמב"ם (הל' איסורי מזבח פ"ה ה"ט) משמע שהוא מטעם מצוה הבאה בעבירה (וראה פיה"מ מנחות שם). וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חדש (ע' תרל. וש"נ). העמק שאלה לשאילתות שאילתא מז סק"א. ועוד. וראה שפת אמת שם. ואכ"מ.
11. כ"ה בטהרת הקודש מנחות שם (ועוד). — אבל ברשב"א שם, דלסברא זו "אין לחלק בו בדיעבד בין אם הביאו קודם העומר בין הביאו לאחר העומר קודם לשתי הלחם". ע"ש.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם 3

ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א לקו"ש חל"ב ע' 134
יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד. לקו"ש חל"ב ע' 134
מג - שנת תשכ"ה - חלק שלישי ‹ ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ב ע' 134

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.