134
שיחה ב
א. תנן1: העומר הי' מתיר במדינה (לאכול החדש בכל המקומות2) ושתי הלחם במקדש (שקודם שתי הלחם אין מביאין מנחה מתבואה חדשה2). אין מביאין מנחות כו' קודם לעומר אם הביא פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא אם הביא כשר.
בטעם החילוק בין העומר ושתי הלחם — ד"קודם לעומר אם הביא פסול", ואילו "קודם לשתי הלחם. . אם הביא כשר"3 — מצינו (במפרשים) כמה סברות, התלויות בגדר ההיתר שע"י הקרבת שתי הלחם (ואיסור הבאת מנחה מתבואה חדשה קודם שתי הלחם) — שיש לבארו בשלשה אופנים4:
א) איסור חדש במקדש לפני שתי הלחם הוא אותו איסור חדש עצמו של קודם העומר5, אלא שלפני העומר הי' אסור בין לאדם ובין למזבח, ואחרי העומר הותר לאדם ונשאר עדיין באיסורו למזבח.
ולסברא זו, מה ש"קודם לשתי הלחם. . אם הביא כשר", הוא מפני6 דמאחר "שהותר מכללו אצל הדיוט"7, "נגרע8 כחו של איסור מאחר שלקח היתר בקצת, לגבי שלא יהי' חמור האיסור כמו מתחלה הלכך גם לגבוה אם הביא כשר".
ב) איסור חדש לגבוה (הניתר ע"י שתי הלחם) הוא איסור בפני עצמו (ואינו בכלל איסור חדש של הדיוט); ואיסור זה (לגבוה) הוא רק לכתחילה ואינו לעיכובא — כי גבי קדשים ישנו כלל9 דבעינן "שנה עליו הכתוב לעכב", וכאן גבי שתי הלחם לא מצינו ששנה עליו הכתוב.
[אלא ש"קודם לעומר" שאסור להדיוט, נפסל גם לגבוה (אפילו בדיעבד) — "משום דבעינן ממשקה ישראל"10 (היינו מן המותר לישראל), ומכיון ש"קודם לעומר" אסור להדיוט, ה"ה פסול גם למזבח11].
הערות
- 1. מנחות סח, ב.
- 2. רע"ב (ועוד) שם (פ"י מ"ו).
- 3. כקושיית ר' טרפון בגמ' מנחות שם.
- 4. שני אופנים הראשונים — ראה חי' (המיוחסים ל)הרשב"א באסיפת זקנים מנחות שם, טהרת הקודש מנחות שם (וראה הערה 6 והערה 11). אופן הג' — ראה שפת אמת מנחות שם. וראה בארוכה צפע"נ להל' נדרים (ח, ד) ולהל' מתנות עניים (לה, ג ואילך). וראה שיחת י"ב תמוז תשכ"ד.
- 5. בפרש"י משפטים כג, טז: ששתי הלחם כו' היו מתירין החדש כו' למקדש.
- 6. כ"ה ברשב"א שם (שזוהי סברת ריב"נ בגמ' שם). — ובטהרת הקודש שם מפרש להיפך, דזוהי סברת ר"ט (דאין טעם לחלק בין קודם לעומר וקודם לשתה"ל), ד"אין כאן רק איסור חדש ומאחר שלגבוה נמשך זמן איסור החדש עד לשתי הלחם א"כ מנ"ל שהקיל האיסור אחר העומר".
- 7. ל' ריב"נ מנחות שם.
- 8. ל' הרשב"א שם.
- 9. פסחים סא, א. וש"נ. וראה תוד"ה אימא זבחים ד, ב. לקח טוב (להר"י ענגל) כלל ה.
- 10. ראה תוס' מנחות שם ד"ה לא. ועוד. — וברמב"ם (הל' איסורי מזבח פ"ה ה"ט) משמע שהוא מטעם מצוה הבאה בעבירה (וראה פיה"מ מנחות שם). וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חדש (ע' תרל. וש"נ). העמק שאלה לשאילתות שאילתא מז סק"א. ועוד. וראה שפת אמת שם. ואכ"מ.
- 11. כ"ה בטהרת הקודש מנחות שם (ועוד). — אבל ברשב"א שם, דלסברא זו "אין לחלק בו בדיעבד בין אם הביאו קודם העומר בין הביאו לאחר העומר קודם לשתי הלחם". ע"ש.
רש"י על שמות כ״ג:ט״ז - הטקסט מספריא
וחג הקציר. הוּא חַג שָׁבוּעוֹת:
בכורי מעשיך. שֶׁהוּא זְמַן הֲבָאַת בִּכּוּרִים, שֶׁשְּׁתֵי הַלֶּחֶם הַבָּאִין בַּעֲצֶרֶת הָיוּ מַתִּירִין הֶחָדָשׁ לַמְּנָחוֹת וּלְהָבִיא בִכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וְגוֹ' (במדבר כ"ח):
וחג האסף. הוּא חַג הַסֻּכּוֹת:
באספך את מעשיך. שֶׁכָּל יְמוֹת הַחַמָּה הַתְּבוּאָה מִתְיַבֶּשֶׁת בַּשָּׂדוֹת, וּבֶחָג אוֹסְפִים אוֹתָהּ אֶל הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים:
וחג הקציר AND THE FESTIVAL OF HARVEST — this is the Feast of Weeks,
בכורי מעשיך which is the time for bringing the first-fruits, for the offering of the two loaves that were brought on the Feast of Weeks made it permissible for the first time during the year to use the new harvest of wheat for the meal offerings (Menachot 68b), and to bring the first fruits into the Temple, (Mishnah Bikkurim 1:3) for it is said, (Numbers 28:26) “And on the day of the first fruits etc., [בשבעתיכם on your weeks etc.]” (cf. Rashi on that verse).
וחג האסף AND THE FESTIVAL OF THE INGATHERING — that is the Feast of Tabernacles.
באספך את מעשיך WHEN THOU HAST GATHERED IN THY LABOURS — For during the whole summer-time the fruits are drying in the fields and about the Festival (הָחָג is a Talmudical term for the Feast of Tabernacles) they are gathered into the barns on account of the rain that is then due.
משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ה׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אין מביאין מנחות ונסכים לא מן הטבל ולא מן החדש קודם לעומר ולא מן המדומע ואין צ"ל מערלה וכלאי הכרם מפני שהיא מצוה הבאה בעבירה שהקב"ה שונאה ואם הביא לא נתקדשו להיותן ראויין לקרבן אבל נתקדשו להפסל ויהיו כקדשים שנפסלו:
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 3
- ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א לקו"ש חל"ב ע' 134
- יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד. לקו"ש חל"ב ע' 134
- מג - שנת תשכ"ה - חלק שלישי ‹ ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ב ע' 134
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה א מאותו ספר זבחים ד, סע"א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לה מאותו ספר זבחים ד, סע"א
- לקוטי שיחות כרך ד שלח שיחה א מאותו ספר זבחים ד, ב
- לקוטי שיחות כרך ד שמח"ת שיחה א מאותו ספר זבחים ד, ב
- תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון זבחים ד, סע"א
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט זבחים ד, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג זבחים ד, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב זבחים ד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב זבחים ד, ב
- לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה א מאותו ספר פסחים סא, א
- לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר שם סא, א
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ פסחים סא, סע"א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב פסחים סא, א
- תורת מנחם ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג פסחים סא, סע"א
- תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו פסחים סא, סע"א
- תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך פסחים סא, סע"א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל פסחים סא, סע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב פסחים סא, סע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה פסחים סא, סע"א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכד פסחים סא, ב
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ע פסחים סא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח פסחים סא, סע"א

