שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תשלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובפרט אשר הרחש"ז ז"ל הלוי במשך חייו עלי אדמות הקדיש ונתן מממונו ומגופו ומנשמתו לענינים אלו, ונתינה בעין יפה .
6 ונתינה בעין יפה : ראה ב"ב נג, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א וב"ב שי' — בשלימותם, שהרי כאו"א פועל בכח ויכולת הכינוס וציבור, עשרה (ויותר) מישראל, מלכתחילה אַריבער, ויתירה מזה — בנתינה (בעין יפה ) אל לבו מכל עניני התורה ומצוותי', שהם חיינו ואורך ימינו, ומתוך שמחת עצמו ושל אחרים, כמתאים לשנת תשמח (תי"ו בחיריק) ותשמח (תי"ו בשבא) כל בנ"י האנשים והנשים והטף, כמתאים לשנת הקהל (האנשים והנשים והטף), ובהדגשה מיוחדת של חינוך דהטף, הילד והילדה — מתחיל מהחלטות לפועל בזה להכנסת כל ילד וילדה — שהם:
36 בנתינה (בעין יפה ) : ראה ב"ב נג, א. וש"נ. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מלכתחילה אַריבער, ויתירה מזה — בנתינה (בעין יפה ) אל לבו מכל עניני התורה ומצוותי', שהם חיינו ואורך ימינו, וכמתאים לשנת הארבעים אשר נתן ה' לכאו"א לב לדעת עינים לראות ואזנים לשמוע,
34 בנתינה (בעין יפה ) : ראה ב"ב נג, א. וש"נ. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א וב"ב שי' לאורך ימים ושנים טובות — בשלימותם, שהרי כאו"א פועל בכח ויכולת הכינוס והציבור, עשרה (ויותר) מישראל, מלכתחילה אַריבער, ויתירה מזה — בנתינה (בעין יפה ) אל לבו מכל עניני התורה ומצוותי', שהם חיינו ואורך ימינו, וכמתאים לשנה שסימנה הי' תהא שנת נסים — ובשנה עצמה נמצאים ביום דקיימא סיהרא באשלמותא דאב, שלא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ,
34 בנתינה (בעין יפה ) : ראה ב"ב נג, א. וש"נ. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"נותן – בעין יפה נותן", הנותן מתנה – נותן את כל השייך למתנה .
4 בבא בתרא נג, א. ושם נסמן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
את התורה נתן הקב"ה לבני ישראל כמתנה , ומאחר ש"הנותן – בעין יפה נותן", – העניק הקב"ה, בשעת מתן תורה, לבני ישראל את כל אשר היה לתת במסגרת המתנה של התורה, עד – "אנא נפשי כתבית יהבית", הקב"ה, כביכול, הכתיב ונתן את עצמו בתורה.
25 ב"ב נג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכך היה "עד שניתנה לו במתנה" – ה', הכל־יכול, וביכולתו לחבר את ה"בלי גבול" שלו עם "גבול", נתן ("ניתנה לו") את תורתו הבלתי־מוגבלת, בדרך של מתנה (וכל הנותן בעין יפה נותן, ומתנה באה ללא תשלום תמורתה) לנברא מוגבל.
* ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך לפי מדרשי חז"ל אין הענין פשוט, כי אם הפסוק משתמש בביטוי "אנכי נותן לפניכם היום", הרי כיצד ייתכן לומר שהקב"ה נותן (וכל הנותן, בעין יפה נותן**13) דבר שהוא היפך הטוב והברכה ("לוטין"), והלוא "אין רע יורד מלמעלה" ו"מפי עליון לא תצא הרעות"?
* או מרע"ה דאוהב ישראל הי' (מנחות סה, א), וכאן קורא עצמו אנכי (ולא אני). ולכן מתרגם "אנא מסדר" ולא "יהב" וכיו"ב (כי הקללה הוא לא מצד נתינת משה. וכדלקמן בפנים). וראה לקמן הערה 30. **13) ב"ב נג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
14 יתן בעין יפה : דכל הנותן בעין יפה נותן (ראה ב"ב נג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובכך יובן גם הטעם לכך שאסור להתענות תענית חלום בחג השבועות מכיון שזהו "יום שניתנה בו תורה":
52 וכל הנותן בעין יפה נותן (ב"ב נג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
3 ואתחנן אל השם: לשון מתנת חינם (פרש"י עה"פ). וכל הנותן בעין יפה נותן (ב"ב נג, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומצד המתנה שבנתינת ארץ ישראל, הרי להיפך – "כל הנותן בעין יפה נותן", נתן הכל, והנתינה היא בשלימותה.
49 ראה ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
8 תהלים פד, יב. 9 ,ונתן לנו את תורתו* -- וכל הנותן בעין יפה נותן (ב"ב נג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
4 מאן דיהיב מתנה בעין יפה 'היב: ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ליל ל"ג בעומר ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הענינים והכחות שהרבי נותן לנו ("כל הנותן בעין יפה הוא נותן"), הם שלימות היופי, "תפארת שבתפארת", אבל, כדי לקבל מהרבי יש צורך בהקדמת המסירה ונתינה אל הרבי מתוך קבלת עול, "הוד שבהוד".
272 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמרו חז"ל הנותן בעין יפה נותן, היינו, שנותן את כל מה שיש בדבר.
9 ב"ב נג, א. וראה תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 38 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והכח לזה נתן אדמו"ר הזקן לכאו"א מעדת החסידים, וכיון ש"כל הנותן בעין יפה נותן", ובפרט כשהנתינה היא מצד "טוב עין" – אזי לא נוגע בזה ערך כלי המקבל, אלא ישנו הענין כפי כח הנותן, כך, שהכח הוא בלתי-מוגבל, למעלה מכלי המקבלים.
38 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אודות הענין ד"ראה אנכי גו'" נאמר הלשון "נותן" – ד"כל הנותן בעין יפה הוא נותן", והיינו, שנותנים את כל הענינים.
24 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומוסיף ומקדים לזה ענין המתנה ("נותן לך"), שגם זה ענין נעלה ביותר – כמארז"ל "כל הנותן בעין יפה הוא נותן", ועוד זאת, שזהו ענין נעלה יותר מענין הירושה.
12 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והיינו, שע"י מחצית השקל ועבודת הקרבנות, ובזמן הזה, ע"י עבודת התפלה שבמקום קרבנות תקנום – מבטלים את הזוהמא וחוזרים וממשיכים גילוי אלקות בעולם, כמו שהי' קודם החטא, ובאופן נעלה יותר, בביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו.
24 וכדי לפעול את הגילוי ד"זה" – צריך להיות "יתנו": כל הנותן בעין יפה הוא נותן (ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ), היינו, שעבודת התשובה (שפועלת הכפרה על החטא) צריכה להיות באופן שנותן כל עניניו וכל כחות נפשו לאלקות בעין יפה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולכן, גם על הענין דהיפך הברכה, שהיא העבודה ד"לא תעשה", שייך הלשון "נותן" – "כל הנותן בעין יפה הוא נותן" – כיון שענין זה הוא תכלית הטוב.
23 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכידוע שאפילו ההתאחדות שנעשית ע"י תפלה נקראת בשם חיי שעה, ואילו ענין הנצחיות, חיי עולם, כמ"ש חיי עולם נטע בתוכנו, הרי זה ע"י התורה דוקא, והיינו, לפי שהתורה ניתנה מלמעלה למטה באופן של מתנה , כפי שדרשו חז"ל על הפסוק וממדבר מתנה וממתנה נחליאל, ועד שאמרו חז"ל שבתחלה הי' משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה , ועאכו"כ בנוגע להמקבלים ממשה, והרי ענין המתנה הוא באופן שכל הנותן בעין יפה הוא נותן, וכמאמר אנא נפשי כתבית יהבית, היינו, שעצומ"ה ית' מוסר את עצמו לגמרי מכל הצדדים כו'.
141 ב"ב נג, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כיון שמדובר אודות מעמד ומצב שעדיין לא הי' הענין ד"מכפר", הרי מובן, שהנתינה מלמעלה אינה באופן של מכירה, שהמוכר נותן לפיהדמים, כי אם, לפנים משורת הדין, באופן של מתנה , וכיון שכן , הרי, זה באופן ד"כל הנותן בעין יפה הוא נותן".
120 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן בנוגע ללשון "נותן" – ענין של מתנה , ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" – הרי זה שייך רק בנוגע לענין הברכה, ולא על ההיפך ח"ו.
26 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין זה צריך להיות באופן ד"תתן לך", ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן".
62 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לאחרי מתן תורה שענינו הוא המשכה מלמעלה למטה (כמודגש בלשון "נותן התורה", בדרך מתנה , ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן", כלומר שהנתינה אינה לפי כח וערך המקבל אלא לפי כח הנותן) – התחיל ענין העבודה מלמטה למעלה, שזוהי התכלית שתהי' עבודה מצד המטה, ואז התחילו הציוויים שנאמרו לאחרי מ"ת, שהם ציוויים בנוגע לאופן הנהגת הנבראים.
2 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"עליהם ועל בניהם בזה ובבא", לכל הדורות כולם, עד לדרא דעקבתא דמשיחא – שתהי' ההנהגה באופן ש"כל הפושט יד נותנים לו", היינו, שכל זמן ש"פושט יד", הנה ללא בדיקות כלל נותנים לו מה שמבקש, הן אם מבקש ענינים של "ראשיכם" והן אם מבקש ענינים של "חוטב עציך" ו"שואב מימיך", ונותנים לו "בעין יפה" , מתוך אורה ושמחה וששון ויקר.
122 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ויאמר לו יהונתן (לדוד), דהנה, דוד הוא בחי' המלכות, בחי' ה"א אחרונה, ויהונתן, יה"ו נתן, היינו, שבחי' יה"ו, ג' אותיות ראשונים דשם הוי', בחי' ז"א, המשיך ונתן השפעה בבחי' דוד מלך ישראל, שתחילת ההשפעה היא לפעול במלכות בחי' הביטול, ואח"כ נמשך הגילוי מבחי' הז"א למלכות, שזהו הדיוק נתן, דכל הנותן בעין יפה נותן, שהו"ע המשכת תוספות אור.
54 ראה ב"ב נג, א. סה, א. עא, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובענין התורה – הנה נוסף על מה שקיבל ע"י עבודתו ויגיעתו, ניתנה לו התורה במתנה , והרי ענין המתנה הוא ללא הגבלות, ד"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , שלכן, הנה מצד נתינת התורה במתנה מלמעלה לא הי' שייך ענין השכחה, כמארז"ל "בתחלה הי' משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה" .
102 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
את הפקדון שמחוייב ליתן לעני (או לקרן הצדקה ("אַנטשטאַלט")) צריך ליתן "כמתנת" – לא בפנים זועפות, אלא בסבר פנים יפות, ע"ד שנותנים מתנה , ש"כל הנותן בעין יפה נותן" .
1014 ראה ב"ב נג, א. סה, א. עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויה"ר שיקויים בהם "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך" , שנוסף לכך שהקדים זבולון ליששכר , הרי הלשון "שמח" נזכר בנוגע לזבולון דוקא, ויתן להם הקב"ה פרנסה מידו המלאה, בשמחה ובטוב-לבב, ו"כל הנותן בעין יפה נותן" .
190 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועד"ז גם בנוגע להשמחה של בעל הגאולה והשמחה, ש"נתן מלחמו לדל" לכל הדורות שלאחריו, עד ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, שניתן באופן של "טוב עין" , ו"הנותן בעין יפה הוא נותן" , וצריכים רק לקבל זאת בלב נדיבה וידים פתוחות –
404 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועז"נ "נתן ה' לכם" – ד"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , אפילו כאשר הנותן הוא בשר ודם, ומכ"ש בנוגע לענין הנתינה מלמעלה.
1325 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והביאור בזה – ש"הבית הזה" אינו באופן ד"יכלכלוך" (כפי שמתברכים בנוגע ל"שמים ושמי השמים"), כי אם בבחינת עשיית "כלי ריקן", שבו יומשך מלמעלה באופן ד"כל הנותן בעין יפה נותן" , לפי ענינו ורצונו של העליון, כך, שלא נוגע מעמדו ומצבו של המטה, כיון שההמשכה היא מצד ולפי אופן העליון.
402 ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכדי להגיע לבחי' האור שלמעלה מהשתלשלות, ועד לבחי' העלם העצמי – הרי זה ע"י העבודה ד"טוב עין" , והיינו, שכאשר הנהגתו היא באופן ש"נותן בעין יפה" ומשפיע לזולתו כל מה שיש לו, ועד שנותן גם את העצם שלו, אזי נותנים לו מלמעלה גם "בעין יפה" ונמשך לו גם בחי' "הוא".
689 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אילו רצה הקב"ה באומה השומרת "צדקה ומשפט" – לא הי' צורך בענין הבחירה, ומוכרח הי' (כביכול) לקחת לו את בנ"י; אבל כיון שרצונו של הקב"ה הוא בענין התורה , שהיא למעלה מכל ענין של עבודה, כיון שבאה מעצמותו ומהותו ית', ששם לא נוגע ענין העבודה כלל, כמ"ש "אם חטאת גו' ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת גו'" – הרי בענין זה ישראל שוים לאומות העולם, אלא שהקב"ה בחר בבנ"י בבחירתו החפשית, כמ"ש "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב גו'", להיותם "חלק אלוקה ממעל ממש"138, ולאחרי ש"בחר בנו" – "נתן לנו את תורתו", ובאופן ש"כל הנותן בעין יפה נותן" , כולל גם הענין ד"אנא נפשי כתבית יהבית"48.
970 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הגאונים שכל העובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות , כיון שעשה"ד ניתנו בדרך מתנה וגורל מלמעלה .
236 ששמעו כל ישראל מפי הגבורה – כמ"ש (יתרו כ, טו) "וכל העם (שבזה נכללים גם הנשמות העתידים לבוא וגם נשמות הגרים, כדאיתא בפדר"א פמ"א) רואים את הקולות", דקאי על עשה"ד (ראה פרש"י עה"פ), והיינו, שכל ישראל שמעו עשה"ד מפי הגבורה (ורק באופן השמיעה הי' חילוק בין ב' דברות הראשונות לח' דברות אחרונות).
וכיון שעשה"ד כוללים כל מצוות התורה (כמרומז במספר אותיותיהם – תר"ך, כנגד תרי"ג מצוות התורה וז' מצוות דרבנן (ראה לקו"ש חכ"ט ע' 110. וש"נ)), ועד שכל המצוות נכללים בב' דברות הראשונות (שהרי "אנכי" כולל כל רמ"ח מ"ע, ו"לא יהי' לך" כולל כל שס"ה מל"ת, כמ"ש השל"ה (ר"פ יתרו), וכך פוסק רבנו הזקן בתניא (רפ"כ)), נמצא, שקיום כל המצוות* הוא (לא מצד השמיעה ממשה, אלא) מצד השמיעה מהקב"ה בעצמו** – כמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ח) שקיום המצוות צ"ל לא מפני ציוויו של משה אלא מפני ציוויו של הקב"ה, ועד"ז בצד ההפכי, "האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד .. אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה" (הל' תשובה שבהערה 109).
*
) ועד"ז בנוגע לשכר המצוות – שנמשך מלמעלה בדרך מתנה , ו " כל הנותן בעין יפה הוא נותן " (ב"ב נג , רע"א . וש"נ) , באופן בלי גבולי , " מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה ".
*
*) וזהו ג"כ המענה לטענת " למה נגרע ": למה צריכים לשמוע את שאר הח' דברות (ועאכו"כ שאר המצוות) ממשה רבינו , בה בשעה שהקב"ה בעצמו אומרם – כי בשמיעת ב' הדברות הראשונות מהקב"ה בעצמו נכללים כל המצוות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה השם נפשנו בחיים גו' .
889 לאחרי המאמר (שבו נזכר הקאַפּיטל תהלים שמתחילים לומר בי"ב תמוז השתא ), הביע א' המסובים את ברכתו, שבקרוב ממש יקויים מ"ש בקאַפּיטל זה: "הראנו ה' חסדך" (פה, ח), באופן של ראי'. והוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א: וכן גם המשך הפסוק: "וישעך תתן לנו", והרי הדין הוא ש"כל הנותן בעין יפה נותן" (ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הבריאה (שזהו מה ש"נתנה לנו " דוקא).
694 וכיון ש"נתנה לנו" כל התורה כולה, פשט רמז דרוש וסוד, ו"כל הנותן בעין יפה נותן" (ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ)*, שנותן כל הכחות והאפשרויות ללמוד כל פרד"ס התורה – חייב כל אחד מישראל ללמוד כל פרד"ס התורה, וסוכ"ס ילמד את כל פרד"ס התורה ("דער אויבערשטער וועט זיכער אויספירן"; "מיטן אויבערשטן שפּילט מען זיך ניט"...), כמבואר בהל' ת"ת (לאדה"ז – פ"א ה"ד) ש"כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס .. (ו)צריך לבוא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". וא"כ, למה לו הצער שבענין הגלגולים ח"ו, להתייסר ולירד עוה"פ למטה, "עמק הבכא", עוד שבעים שנה, בשביל פרק תניא?!... – מוטב שילמד זאת מיד !
*
) ולהעיר , שגם מה ש " נתנה להם " הוא ב " עין יפה ", שלכן , גם התחלת הלימוד דתינוק – בדרגת התורה ששייכת גם לאוה"ע (תושב"כ (כנ"ל הערה 2)) ע"ד " נתנה להם " – הוא באופן של " ימין מקרבת "; וגם כאשר הלימוד הוא " מיראת הרצועה " – הרי זו " רצועה קטנה " בלבד (הל' ת"ת לאדה"ז פ"א הי"ג . וש"נ) , וגם בה לא משתמשים יותר מדי , כי אם לפרקים רחוקים כו' .
ועד"ז בנוגע ל " נתנה להם " כפשוטו – שגם לאחרי ש " נטלה מהם " מקבלים השפעה ממנה כו' , וכמארז"ל (במדב"ר פ"א , ג) " אילו היו אוה"ע יודעים מה הי' המקדש יפה להם , קסטריות היו מקיפים אותו כדי לשומרו כו' ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מהו הצורך ש"יחזור ויתן" – הרי גם הנתינה הראשונה היא באופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , ובפרט כאשר מדובר אודות הנתינה מלמעלה, שאינה כמו הנתינה למטה, שמצד כמה מניעות והגבלות אינו יכול ליתן לכתחילה כל מה שרוצה ליתן, משא"כ למעלה שאין מניעות ועיכובים כלל, שהרי "מי יאמר לך מה תעשה" , כך, שבנתינה הראשונה ניתן כבר הכל, ומהו הצורך ש"יחזור ויתן"?
1217 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכל ענינים אלו הם חנם, דחנם הו"ע אתערותא דלעילא מצד עצמה, שזהו"ע המתנה שבתורה, ויתן אל משה, ועל ידו ניתן לכאו"א מישראל, ע"י ניצוץ משה שבו , שעי"ז מקבל בדרך מתנה מלמעלה את כל העצם, ובאופן שכל הנותן בעין יפה הוא נותן .
287 ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא – קיום מצוות אלו ע"י הקב"ה, שישלח מנות לרעהו – ישראל, אלו שנקראים אחים ורעים להקב"ה , ואפילו לאביונים – אלה הריקים מכל מעלה, שאין בהם לא טעם ולא ריח – יתן (וכל הנותן בעין יפה נותן ) להם הקב"ה מתנות .
571 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כאשר יהודי נותן מתנה לאביון, והיינו, שאע"פ שאינו חייב לו (ולא יתכן שיהי' חייב לו, שהרי הלה הוא אביון שתאב לכל דבר כיון שאין לו מאומה), מ"מ, נותן לו במתנה , והנתינה היא כהכלל בגמרא ש"כל הנותן בעין יפה נותן", ולא עוד אלא שגם מפייסו, שעל זה אמרו "המפייסו כו' בי"א", בחי' שלמעלה מעשרה – הרי הוא "דומה לשכינה" (שלכן "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים", כנ"ל).
767 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ככל שיגדל ה"עיקר", שהנותן בעין יפה נותן ובעין יפה מברך – הנה בברכתו של הקב"ה ישנו לא רק העיקר אלא גם תוספות, ואיזה תוספות – שמרובה על העיקר.
1063 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כפירוש התרגום "יומין על יומי מלכא משיחא תוסיף גו'", שקאי על מלך המשיח, והיינו, שכאשר משיח בן דוד ראה מה שאירע למשיח בן יוסף, אזי "חיים שאל ממך (ופעל ש)נתתה לו גו'" , באופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , ובאופן של הוספה ("תוסיף"), בתוספתו של הקב"ה שהיא מרובה על העיקר .
1545 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הקב"ה נתן התורה לבנ"י בתור מתנה , וכיון ש"כל הנותן בעין יפה נותן" , הנה בעת מ"ת נתן הקב"ה לבנ"י כל מה שהי' ליתן בהמתנה דתורה, ועד – "אנא נפשי כתיבת יהבית" – שכתב ומסר את עצמו כביכול בתורה.
768 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"נותן" – הוא כמאמר רז"ל "הנותן בעין יפה נותן", ו"קללה" היא היפך ד"עין יפה" .
1084 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין זה אומר כל אחד מישראל בשם ומלכות, שזה מורה על הוודאות שבדבר, "בלי שום ספק כו'" , היינו, שאצל כל אחד מישראל ישנו הענין ד"נשמה שנתת בי", ובאופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , שבודאי נותן לכל אחד מישראל כל מה שאפשר ליתן בנתינת הנשמה, עד לדרגות היותר נעלות – "מאיגרא רמה".
209 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכל זה נעשה בזריזות, בשמחה ובפנימיות – שהרי הקב"ה נותן זאת באופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , ועי"ז נעשית פתיחת כלי המקבל באופן שיוכל לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות, ולהמשיכה על כל השנה כולה, באופן ד"שמחת עולם על ראשם" .
244 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דהנה , מעלת הנתינה היא, שעכשיו הוא בחי' ואתה נפחתה בי, דבענין הנפיחה שייך הפסק, משא"כ בנתינה לא שייך הפסק, כי כל הנותן בעין יפה הוא נותן , והוא בחי' עין לא ראתה אלקים זולתך , עינא פקיחא דלא נאים , בחי' עתיק שכולו ימין, ולכן לא שייך בזה הפסק, כי מצד בחי' עתיק, גם כמו שהוא נמשך למטה, אין בו שינויים כנ"ל.
827 ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועי"ז נמשכת לכל אחד מישראל ברכה בכל טוב בכל המצטרך לו, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" של הקב"ה, ובאופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" ,
1606 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולכל לראש – נתינת התורה מחדש, ובאופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , שלכן נעשה הענין ד"בחוקותי תלכו" , "שתהיו עמלים
1766 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וא' מארבעים (תורה מ') בחי' המתנה שבתורה, כי, א' מארבעים הוא עין יפה , ובמתנה אמרו כל הנותן בעין יפה נותן, שזהו ענין התענוג שבתורה, בחי' חמודה (גנוזה) שבתורה.
2068 ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויה"ר שהקב"ה יתן לכאו"א מישראל (גם לצדיקים) "מתנת חנם", וכפסק ההלכה ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , וכפי שמפרש רש"י במשנה במסכת בבא בתרא ש"נותן יותר מדאי".
1204 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכיון שענין זה הוא באופן ד"ראה", ענין הראי', ובאופן ד"נותן", ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , "יותר מדאי" – הנה "כמים הפנים לפנים גו'" , כך, שגם מצד האדם נעשית עבודת התשובה מתוך שמחה, ומתוך בטחון שמחודש אלול באים לחודש תשרי באופן שזוכים לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בטוב הנראה והנגלה.
1831 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"מעשין על הצדקה"; משא"כ לשון נתינה ("תתן"), הרי "כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , שפירושו "יותר מדאי" , ומזה מובן, שהעבודה ד"שופטים ושוטרים תתן לך" היא ברצון, וזהו גם ענינו של חודש אלול – תשובה ברצון.
2031 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בתורה", אזי "ונתתי גשמיכם בעתם" – "ונתתי" דייקא, ע"י הקב"ה בעצמו, ובאופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" – וכל הברכות האמורות בפרשה, עד "ואולך אתכם קוממיות" , ככל הפירושים שנאמרו בפשטני המקרא ובמדרשי חז"ל.
1201 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אבל עדיין לא הי' ענין המתנה שבשבת – שזהו מה שנתחדש ע"י הציווי במתן-תורה, שאז ניתן ענין השבת באופן ד"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , כמו כללות הענין ד"מתן-תורה" ע"י "נותן התורה", דאף שנתינת המתנה היא בגלל ש"עביד נייחא לנפשי'" (שזוהי המס"נ דהקדמת נעשה לנשמע), הרי בגלל זה נותנים לו ענין שלא בערך .
2426 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולכאורה צריך להבין, איזה עלי' יכולה להיות בהנשמה ע"י ירידתה למטה, ולא עוד אלא שעלי' זו תהי' למעלה יותר מכמו שהיתה קודם הירידה, והלא כבר בתחלת ירידתה למטה נאמר נשמה שנתת בי טהורה היא, דקאי על הנשמה כפי ששייכת כבר להתלבשות בגוף פרטי, בי, ועז"נ נתת (בי), היינו, שאין זה ענין שבא ע"י יגיעה, שזהו"ע השכר, שהוא בדרך מסחר וקנין, שזהו ענין כנען שפירושו סוחר (כמבואר בכ"מ ), אבל נתת הו"ע המתנה , דכל הנותן בעין יפה נותן (יותר מדאי) , שהוא למעלה מן המשוער, והו"ע אתעדל"ע מצד עצמה, שלמעלה מהאתעדל"ע הבאה ע"י אתעדל"ת, שמעשה התחתונים אינו מגיע לשם.
988 ב"ב נג, א. סה, א. עא, א (ובפי' רשב"ם). רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לא זו בלבד שהנתינה לאביון אינה כמו אצל אוה"ע, באופן שיורד ממעמדו ומצבו ומקריב קרבן ליתן משלו להזולת, אלא גם מי שהגיע כבר לדרגא שיודע שנתינת הצדקה הו"ע של צדק ויושר (ולולי זאת הרי זה נכלל בתואר המיוחד של היפך הצדיק) – אין זה מספיק, אלא צריך לידע יתירה מזה, שזהו באופן הפכי – שהעני עושה לו טובה, כמארז"ל "יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב"; לא זו בלבד שלאחרי מאה ועשרים שנה, בעוה"ב, יקבל תמורת זה משהו או הרבה, ואז יווכח אם העסק הי' כדאי, אלא הנתינה היא באופן שמרגיש בשעת מעשה שהמקבל "עביד נייחא לנפשי'", ולכן צריך (לא רק לעשות ענין של "צדק", אלא) ליתן לו "מתנה" , באופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" .
2540 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכל זה יהי' בקרוב ממש, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים, ושמחת עולם על ראשם , וכמאמר רשב"י אנן בחביבותא תליא מילתא, שנאמר ואהבת את ה"א וכו', וכתיב אהבתי אתכם אמר ה', באהבה בגלוי, שאז ההמשכה היא באופן שכל הנותן בעין יפה הוא נותן , מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה , ובאופן שהמטה הוא כלי לקבל גילוי זה ומתאחד עמו.
1626 ראה ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויה"ר שגם הקב"ה יתן הצדקה שלו, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" , לכל אחד ואחת בכל המצטרך להם בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, בבני חיי ומזוני רויחי כפשוטם, ובני חיי ומזוני רויחי ברוחניות , ועד – בגשמיות ורוחניות גם יחד (שזוהי דרגא שלישית "העולה על כולנה"), ו"כל הנותן בעין יפה נותן" (ככל הפרטים והדיוקים שישנם במאמר חז"ל זה), ולמטה מעשרה טפחים.
576 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
רגליו גו' יהי' גם המשפט בגוים שהו"ע הבירורים, והוא מה שע"י הקרבת הע' פרים שמקריבים בחג הסוכות מכניעים את הע' שרים לקדושה שהם נכנעים לישראל, ואז נמשך אך טוב לישראל וגודל השמחה דזמן שמחתנו בחג הסוכות ומי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו , ואח"כ באים לשמיני עצרת, ישראל ומלכא בלחודוהי , דשמיני עצרת שייך ומרמז על הגילוי דלעתיד, וכמרז"ל כנור של ימות המשיח של שמונה נימין, דבשמיני עצרת (ולעת"ל) ההמשכה היא מבחי' שמן (בשמנונית) והנותן בעין יפה נותן .
765 ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
תחילה ישנו הענין ד"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שזוהי האכילה שהיא רק לפי ערך הטירחא ב"ערב שבת" – כל ששה הימים שלפני השבת; ולאח"ז ישנו תענוג נעלה יותר – למעלה מ"שכר" שמרויח ע"י הטירחא, שלכן נקרא שבת בשם "מתנה" , כיון שזהו"ע שמקבלים בתורת מתנה , שלא לפי ערך טירחתו ויגיעתו (כולל גם הענין ד"אי לאו דעביד נייחא לנפשי' לא יהיב לי' מתנתא" ), שלכן "הנותן בעין יפה נותן" .
2288 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והשי"ת יעמיד כל אחד ואחד מהם על תפקידו ושליחותו הקדושה, להפיץ היהדות בכלל והמעיינות בפרט, ומתוך שמחה וטוב לבב, באופן שלא זו בלבד שהמשך שהייתם שם לא תזיק, אלא אדרבה – תועיל ותצליח ותוסיף בשכרו של הקב"ה ש"נותן בעין יפה" ,
964 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והיינו, שהקב"ה נותן "מתנות לאביונים" – "אביונים" תרתי, הן האביונים ד"קטנם" והן האביונים ד"גדולם", ובעין יפה , שהרי "כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , ובשמחה וטוב לבב, כאמור לעיל (סי"ג) מדברי הרמב"ם שצריך "לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים".
1515 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
החסרון, החל מזה שגם בהיותו למטה ישנו הענין דנשמה שנתת בי טהורה היא40, נתת דייקא, נתינתו של הקב"ה (שכל הנותן בעין יפה הוא נותן ) שהוא ונתינתו אחד, גם כפי שנמשכת ובאה באופן שאתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי40, ועד שדוקא בהיותה למטה ישנו הענין דאתה משמרה בקרבי40, שנוסף על פשטות הענין שהקב"ה משגיח עליו (ולא כטעות הכופרים בהשגחה פרטית, כמ"ש רבינו הזקן בשער היחוד והאמונה ), ובאופן שהוא והשגחתו אחד, הרי זה באופן של שימור ממקום עליון יותר (כמובן גם בפשטות שהשומר הוא נעלה יותר מן הנשמר ), שנמשך ומתגלה למטה דוקא, כיון שנעוץ תחלתן בסופן , ובאופן שחודר בכל פרטי המדרגות דבראתה יצרתה ונפחתה כו'.
1893 ראה ב"ב נג, א. וש"נ. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"ואברכה מברכיך" , ובפרט כפי שנתבאר בארוכה בתושבע"פ – שתקויים אצל כל אחד מהם, ואצל כולם ביחד, ברכת ה', "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" , ובאופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" .
319 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו הטעם שדוקא לאחרי מ"ת אנו שמן תורק שמך, כאדם שמריק מכלי לכלי, כי, נתינת התורה היא כנותן מיד ליד, שנותן עצמות ומהות הדבר, ובאופן דכל הנותן בעין יפה נותן , ולכן פועלים עי"ז המשכת העצמות, וגם ע"י מעשה גשמי בלבד, מבלי לדעת רוחניות הענינים, כיון שלעת עתה אינו שייך לעניני כוונות כו'.
1740 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכל ענינים אלו הם באופן שכל הנותן בעין יפה הוא נותן, כפי שמצינו אפילו בענין של מכירה , שאף שהנתינה צריכה להיות לפי תשלום המעות, מ"מ ה"ה נותן בעין יפה , ועאכו"כ שכן הוא בענין הצדקה, ובפרט הצדקה דלך הוי' הצדקה (לאחרי שעושים הכלי לזה עי"ז שלנו בושת הפנים).
1477 ראה ב"ב נג, א. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד (מב"ב סה, א). הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב (מב"ב עב, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכמו"כ ישנו הענין דלא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו גם בעבודה ברוחניות, וכמו מ"ש בגמרא דישנם אלו שיכולים לבקש בזרוע, ואעפ"כ מבקשים באופן של צדקה, לך הוי' הצדקה , שעי"ז נמשכים כל הענינים במעלה עליונה יותר, באופן שכל הנותן בעין יפה נותן , מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה .
199 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכיון ש"כל הנותן בעין יפה נותן" , ועאכו"כ כשה"נותן" הוא הקב"ה – הנה "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" תומשך לכל אחד ואחת הצלחה רבה ומופלגה במילוי שליחותו של הקב"ה "לעשות לו ית' דירה בתחתונים" , ומתוך שמחה וטוב לבב,
1416 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואם הדברים אמורים בנוגע לברכה בכלל, שניתנת "בעין יפה" – עאכו"כ בנוגע לברכה של " אב ", כהלשון "ברכנו אבינו ", שאז הברכה היא ביתר שאת וביתר עוז,
401 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"ונתתי ("כל הנותן בעין יפה הוא נותן" ) גשמיכם (לשון גשמיות – כל הענינים הגשמיים) בעתם" , ועד לקיום היעוד "ואולך אתכם קוממיות", ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש, ובשמחה ובטוב לבב.
2402 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וצריך להבין מה שתחילה נאמר נותן לך, שהו"ע המתנה , ולאח"ז נאמר וירשתה, שהו"ע הירושה, אף שמתנה וירושה הם ב' ענינים שונים [ומהחילוקים שביניהם, שמתנה היא מדעת הנותן, ועד שכל הנותן בעין יפה הוא נותן , ואילו ירושה הוא דבר שבא בהכרח, שהרי אם התנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל , ועוד זאת, שענין הנתינה הוא בדבר נפרד שחוץ הימנו, ואילו ענין הירושה קשור עם עצם מציאותו של המוריש (ער גיט אַוועק זיך אַליין), שהיורש עומד במקום המוריש, כמ"ש תחת אבותיך יהיו בניך], ואעפ"כ נאמרו כאן ב' הענינים, נותן לך וירשתה.
1410 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואח"כ נמשך במילא – ללא השתדלות נוספת, כיון ש"כל מלאכתך עשוי'" – באופן ש"כל הנותן בעין יפה נותן" , דכיון ששלימות התענוג למעלה היא בגלוי, הנה מצד זה שמעלה ומטה שוין, הרי זה בגלוי גם למטה, כך, שיש לבנ"י שנת תענוג בכל הפרטים, וגם ההכנה לזה בערב ר"ה היא באופן כזה.
1947 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לכל לראש – צריך לידע שזוהי "תורתו" של הקב"ה, ובאופן ש"נתן לנו את תורתו", היינו, שניתנה לו ע"י הקב"ה בעצמו; לא רק "לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף כו'" , אלא אפילו לא ע"י משה רבינו, כי אם מהקב"ה בעצמו, שהרי אע"פ ש"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'" , הנה לפנ"ז, בשעת מ"ת, הוצרך משה לירד ולעמוד יחד עם כל בנ"י לקבל את התורה מהקב"ה בעצמו, ש"נתן לנו " – לכל אחד מישראל, ובאופן ש"כל הנותן בעין יפה נותן" ; וסיום הברכה:
769 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הדרך לבוא להבנת ציווי התורה, "נשמע" שפירושו "נבין" – אף שבעצם הרי זה שלא בערך, שהרי מדובר אודות שכל האדון שהוא אדונו של עולם, שאינו בערך כלל לשכל האדם, ואין זה אלא בגלל ש"בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", ו"הנותן בעין יפה נותן" – הרי זה דוקא ע"י הקדמת "נעשה" ל"נשמע".
746 ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מי שרוצה להצליח בעצמו שהקב"ה יתן לו את התורה בתכלית השלימות, ובאופן שיהי' "גל עיני" לראות גם "נפלאות מתורתך" , ועאכו"כ שלא לטעות ח"ו בענין שבתורה – הרי זה קשור אמנם עם הנתינה של הקב"ה, שבודאי "נתן לנו את תורתו", ו"כל הנותן בעין יפה נותן" , אבל רצונו של הקב"ה שכל אחד יקבל על עצמו החלטה טובה (והקב"ה עוזרו לקיימה בפועל) בענין "בנינו ערבים בעדנו" – להתחיל מיד להתכונן לנצל את הימים שנקראים בשם "ימי החופש" באופן שיהי' חופש מכל הענינים המבלבלים מעניני קדושה, תורה ומצוותי'.
1959 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובפשטות – שחוזר ונשנה באופן נעלה יותר הענין ד"מתן תורה", "מתן" דייקא, מלשון מתנה , ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" .
2114 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מהו הצורך בנתינה השני', ולא די בנתינה הראשונה – הרי גם הנתינה הראשונה היא באופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , ועאכו"כ בנוגע לנתינה של הקב"ה ("ויתן לך האלקים"83) שאודותה מדובר בברכת יצחק ליעקב, כך, שבנתינה הראשונה ישנם כבר כל הענינים, ומהו הצורך בנתינה השני'].
896 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"ראה אנכי נותן וגו'", היינו, שהענין ד"ראה" נמשך מ"אנכי" – "אנכי מי שאנכי" , ובאופן ש"(אנכי) נותן", ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , וזוהי הנתינת-כח שפועלת שגם בחודש אב יוכל לעמוד בתנועה של "ראה", ולעסוק במשך כל חודש אלול בעבודה באופן של ראי'.
1215 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו מ"ש אדה"ז שויפח באפיו נשמת חיים הוא בבחי' נפיחה בכח, כי שרש הנשמות הוא בבחי' העלם שאינו במציאות, בחי' צור [וכמבואר בלקו"ת בענין התשובה דוהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, דבחי' האלקים (אשר נתנה) שהוא שרש הנשמה (ומבחינה זו ניתנה הנשמה באופן דנתינה, דכל הנותן בעין יפה הוא נותן) הוא בחי' צור], ולכן ההמשכה משם היא ע"י נפיחה בכח.
51 ראה ב"ב נג, א. וש"נ. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומכיון שמצות התשובה היא (כמ"ש אדה"ז באגה"ת שם) עזיבת החטא (סור מרע), מובן, דנוסף על זה שגם בצדיקים גמורים צ"ל התשובה דוהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה [וכמבואר בלקו"ת (פרשתנו) דשרש הנשמה הוא בחי' האלקים (אשר נתנה), שהוא בחי' צור שלמעלה מהוי', העלם שאינו במציאות, והמשכת הנשמה מבחינהזו היא באופן ד(אשר) נתנה, דכל הנותן בעין יפה הוא נותן, וענין התשובה דוהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה הוא השבת והעלאת הנשמה לשרשה ומקורה, דגם כמו שהנשמה מלובשת בגוף (שהרי מצות התשובה היא, ככל המצוות, לנשמות בגופים דוקא) תהי' בבחי' ביטול לגמרי כמו שהיתה בשרשה, בבחי' האלקים אשר נתנה], צריך להיות אצלם גם תשובה כפשוטה.
43 ראה ב"ב נג, א. וש"נ. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו הללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו ואמת הוי' לעולם, דבחי' חסדו שלמעלה מהשתלשלות וכמו שגבר עלינו חסדו, וכן בחי' אמת הוי', יומשכו גם בעולם, שיהי' נקרא כמו שנכתב, ומצד זה יתבררו גם הגוים, וכנ"ל שמצד הגילוי דועמדו רגליו גו' יהי' גם המשפט בגוים שהו"ע הבירורים, והוא מה שע"י הקרבת הע' פרים שמקריבים בחג הסוכות מכניעים את הע' שרים לקדושה שהם נכנעים לישראל, ואז נמשך אך טוב לישראל וגודל השמחה דזמן שמחתנו בחג הסוכות ומי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, ואח"כ באים לשמיני עצרת, ישראל ומלכא בלחודוהי, דשמיני עצרת שייך ומרמז על הגילוי דלעתיד, וכמרז"ל כנור של ימות המשיח של שמונה נימין, דבשמיני עצרת (ולעת"ל) ההמשכה היא מבחי' שמן (בשמנונית) והנותן בעין יפה נותן.
72 ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ערב יו"ד כסלו, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והגם שהענין דיפוצו מעינותיך חוצה הי' גם לפני המאסר (דאדמו"ר האמצעי), מ"מ, ע"י המאסר ניתוסף בזה, וי"ל שעד להוספה באין ערוך, וכדיוק לשון רז"ל שע"י הכתישה הוא נותן שמנו (נותן דוקא), דכל הנותן בעין יפה הוא נותן.
33 ראה ב"ב נג, א. וש"נ. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב (מהשיעורים דר"ח כסלו, דשבוע דט' ויו"ד כסלו שנה זו (תשמ"ז) – לפי החלוקה דג"פ ליום).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והגם שגם בנתינה (ע"ד הרגיל) אמרו כל הנותן בעין יפה נותן, הרי גם "עין יפה" הוא תואר של מדידה והגבלה, משא"כ כשהנתינה היא באופן דבזבוז, אין בה הגבלות.
19 ב"ב נג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד מ"ש "תן לחכם ויחכם עוד" – שנוסף על הענינים שנותנים לחכם, ובעין יפה ("כל הנותן בעין יפה הוא נותן"), משאירים ענינים נוספים שיצטרך להתייגע עליהם בכח עצמו כדי להחכים בהם.
275 ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר